יפןמי שמתעתד לנסוע אל טיול עצמאי ליפן, או פשוט מתעניין בתרבות העכשווית במדינה, המאמר הזה הוא בשבילכם!
אנימה, האנימציה היפנית, דומה למאנגה במאפייניה החזותיים, המבניים והרעיוניים. פעמים רבות סרטים וסדרות האנימה החלו כחוברות מאנגה שזכו הצלחה. עם זאת, לעיתים התרחש תהליך הפוך, בו בעקבות הצלחת סרטי או סדרות אנימה נכתבות חוברות של מאנגה. ישנן מאנגות רבות שאין להן כלל מקבילת אנימה, והמאנגה מבוססת על ספר, סרט, אגדה או רעיון מקורי.
הן המאנגה והן האנימה זוכות לפופולריות גם מחוץ ליפן, וסדרות רבות מתורגמות לאנגלית או לשפות אחרות על מנת שניתן יהיה להפיצן גם במקומות אחרים בעולם כגון השוק האמריקני והשוק האירופי.
את השורשים ההיסטוריים של האנימציה היפנית, או האנימה, ניתן לייחס לתחילת המאה ה-20. אחד מחלוצי האנימה היה Jun'ichi Kōuchi, שיצר את "Namakura Gatana" בשנת 1917, אחד מסרטי האנימציה היפניים הראשונים ששרדו.
עם זאת, היה זה "Astro Boy" האיקוני של אוסמו טזוקה (Tetsuwan Atom) בשנות ה-60 שסימן נקודת מפנה. עבודתו של טזוקה שילבה השפעות אנימציה מערביות עם מסורות סיפור יפניות, והניחה את הבסיס לאנימה מודרנית.
ככל שהמדיום התפתח, הוא המשיך לשאוב מצורות אמנות יפניות מסורתיות כמו תיאטרון קאבוקי, ויצר שילוב ייחודי של השפעות תרבותיות שעדיין מהדהדות באנימה היום.
אחד הגורמים המרכזיים התורמים לפופולריות של האנימה הוא התוכן המגוון שלה. אנימה משתרעת על מגוון רחב של ז'אנרים ונושאים, ופונה לקשת רחבה של קהלים. אנימה מציעה משהו לכולם. בז'אנרים כמו מדע בדיוני, פנטזיה, רומנטיקה, אימה, ועוד. הגיוון הזה מאפשר לאנימה לרתק צופים מכל הגילאים ותחומי העניין, מה שהופך אותה לצורת בידור רב-תכליתית ומוערכת.
לאימה יש את היכולת להדגים את התרבות היפנית המדהימה. ההיסטוריה היפנית, המיתולוגיה והמנהגים החברתיים משמשים מקור השראה ליצירת דמויות ונרטיבים של אנימה המשקפים את התרבות היפנית.
אנימה מציגה לעתים קרובות תשומת לב קפדנית לפרטים, עיצובי דמויות מורכבים ונופים מדהימים מבחינה ויזואלית. מעבר למצוינות טכנית, אנימה מתנסה לעתים קרובות בסגנונות אמנותיים, פורצת גבולות יצירתיים. האנימה היפנית ידועה בזכות הסיפור הייחודי שלה, המאופיין לעתים קרובות בנרטיבים מורכבים, פיתוח דמויות ובניית עולם דמיוני.
כיום סרטי אנימה לא נרתעים מלהתמודד עם נושאים מורכבים ומעוררי מחשבה, שימוש בטכניקות סיפור לא קונבנציונליות, כגון נרטיבים לא ליניאריים ומספרים לא אמינים, המאתגרים נורמות סיפור מסורתיות. זוהי אחת הסיבות לכך שלז'אנר יש קהל מעריצים נאמן (ולמעלה מזה).
התרבות היפנית היא אחת מהמעניינות בעולם. האנשים, הדת, המוסכמות החברתיות, הספורט, האוכל, המשקאות, התיאטרון ו… אוטאקו? כן, אוטאקו.
תרבות אוטאקו היא פשוט תת-ז'אנר של תרבות הפופ היפנית שבה ספציפית, לאנשים יש עניין/תשוקה לדברים יפניים מסוימים כמו משחקי וידאו, אנימה, מאנגה או אלילים.
מילה זו משמשת לזיהוי חברים בתת-תרבות זו. מעריצים אלה יכולים גם להיחשב אובססיביים באורח חייהם ובתחומי העניין שלהם והם בדרך כלל בני נוער או בתחילת שנות ה-20 לחייהם.
מישהו שמתעניין במנגה יסווג כ-Manga Otaku.
אמנם Otakus לא תמיד חולק את אותו חוש אופנתי, אבל קל יחסית לזהות Otaku בפומבי. עם זאת, יש ניגוד מוחלט בין מה שסווג כ-Otaku לבין מה ש-Otaku התפתח אליו לאחרונה.
בעבר Otaku היה, בקיצור, מישהו שנחשב "לא מושך", בדרך כלל היו להם שיער ארוך, משקפיים, חולצה תחובה, ג'ינס, נעלי ספורט ותרמיל. מכיוון שהם נתפסו כמגושמים ומבודדחם מבחינה חברתית ולכן העניין שלהם בתרבות היפנית, במיוחד דמויות אנימה/מנגה נשיות.
בניגוד לאוטקו של האסכולה הישנה, אוטאקו כיום אינו מוגבל לגברים בלבד – נשים מעורבות באותה מידה. גם חוש האופנה שלהם השתנה באופן דרסטי למדי, בהשראת דמויות בדיוניות פופולריות.
הכל, מהנעליים שלהם ועד לשיער הקוצני שלהם צועק אוטאקו!
ישנם סוגים שונים של Otaku, לא רק לתחומי עניין בדיוניים כגון אנימה, מאנגה ומשחקי וידאו. אלה יכולים להשתרע לתחומים כמו טכנולוגיה, אופנה ואפילו רכבות.
כשרוב האנשים חושבים לראשונה על Otaku, הם חושבים על אנימה. ובצדק, אנימה היא אחד מתתי הז'אנרים הפופולריים ביותר של Otaku. אנשים בעלי תשוקה גלויה לגבי אנימה מסווגים כאנימה אוטאקו.
מעריצים אלה מתעדכנים באנימה האחרונה, בין אם באופן כללי ובין אם רק באהובים עליהם. לאנימה יפנית יש לעתים קרובות עוקבים פולחניים, כאשר אנשים מתחפשים לדמויות הבדיוניות האהובות עליהם.
אנשים שאוהבים מנגה נקראים Manga Otaku. מנגה היא עסק גדול ביפן. זו הסיבה שקל למצוא מנגה שמתאימה לצרכים שלך, לא משנה באיזו נישה. מנגה היא דבר גדול עבור Otaku הם עשויים להופיע בביקור בחנויות כדי לרכוש סחורה חדשה, לשחק קוספליי (משחק תלבושות) כגיבורים או גיבורות האהובים עליהם, להיפגש ולסחור בכנסים של מעריצים, או להתווכח באינטרנט על יצירות של הסופרים או האולפנים האהובים עליהם.
לתרבות אוטאקו, עם הקשר ההדוק לצורות שונות של מדיה ותחביבים, יש השפעה כלכלית מהותית על יפן, באופנים שונים.
Otaku ידועים בצריכת מוצרים נלווים, החל מרכישת תקליטורי DVD, כרכים של מנגה ומשחקי וידאו וכלה בהוצאות על פסלונים, בגדים ופריטי אספנות אחרים. צריכה זו מתדלקת חלק ניכר מתעשיית הבידור היפנית.
תיירות הקשורה לאנימה ומנגה, המכונה לעתים קרובות "תיירות תוכן", הוכרה על ידי ממשלת יפן כמניע כלכלי משמעותי, היא מושכת תיירים מרחבי העולם, ותורמת לתעשיית התיירות של יפן.
מתוך הכרה בפופולריות העולמית של תרבות הפופ היפנית, ממשלת יפן השיקה את יוזמת COOL JAPAN בתחילת שנות ה-2010 כדי לנצל את הייצוא של מוצרי תרבות יפניים, מאנימה ומנגה ועד אופנה ואוכל. תרבות אוטאקו ממלאת תפקיד משמעותי באסטרטגיה זו, מקדמת את התרבות היפנית בחו"ל ויוצרת הכנסות מיצוא. מספר חנויות המוכרות מוצרים יפנים נמצאות בקניון דיזנגוף סנטר בתל אביב.
עם עליית העידן הדיגיטלי, תרבות אוטאקו הטביעה את חותמה גם על הכלכלה המקוונת והיא תורמת לכלכלה הדיגיטלית הצומחת של יפן, מרכישות תוכן דיגיטלי ומינויים לשירותי סטרימינג ועד למשחקים מקוונים וחוויות מציאות מדומה. יתר על כן, ככל שהשפעתה של תרבות אוטאקו ממשיכה לצמוח בעולם, ההשפעה הכלכלית שלה צפויה להתרחב עוד יותר.
אקיהבארה Akihabara הוא הרובע המפורסם במרכז טוקיו הפך לשם נרדף לתרבות פופ, אנימה, מאנגה, משחקי וידאו וטכנולוגיה. אקיהברה, המקוצר לעתים קרובות ל-Akiba, הוא ביתם של מאות חנויות המוכרות כל דבר, החל מדמויות פעולה ותלבושות קוספליי ועד למשחקי וידאו רטרו. הרחובות עמוסים בשלטי חוצות צבעוניים, פוסטרים ענקיים עם דמויות אנימה ובתי קפה שבהם מלצריות לבושות בבגדים מצויצים של משרתות (עוד קטגוריה נפוצה של אוטקו) מגישות משקאות וחטיפים. Akihabara הוא גם מקום בו מתקיימים אירועי אוטאקו רבים, כגון הקרנות אנימה, קונצרטים של אלילים או טורנירים של משחקי וידאו. הרובע הזה נכלל כמובן בכל ביקור שנתכנן לכם במסגרת טיול עצמאי ביפן, גם אם אתם בעצמכם אינכם מעריצים מושבעים.
