ארגנטינהארגנטינה וצ'ילה, ובמיוחד חבל פטגוניה, היו תמיד בראש רשימת היעדים הבאים של לטיול. טריטוריה מיתולוגית ואגדית המחולקת בין ארגנטינה וצ'ילה, פטגוניה היא יעד חלומי עבור מגלי ארצות מתחילים ומנוסים כאחד.
אבל בגלל המרחק, הזמן שצריך להקדיש עבור טיול לארגנטינה וצ'ילה ונסיבות החיים בכלל, הגעתי ליבשת הרחוקה רק לפני מספר שנים. היה כדאי לחכות אבל אני מפצירה בכם לא להמתין כמוני, אלא לנסוע בקרוב.
בטיול זה התמקדתי בפטגוניה שבדרום ארגנטינה וצ'ילה, יעד חלומותיי שהיא ארץ בראשית, ארץ של נופים פראיים ומבודדים. קרחונים יוצרים לגונות, צוקים מכוסי צמחיה, עמודי גרניט ענקיים, נהרות שוצפים ואגמים בשלל צבעים, ופיורדים המתחתרים פנימה, אל לב היבשה. את הטיול בפטגוניה הכי יעיל לעשות בזיגזג בין ארגנטינה וצ'ילה, כי בגלל המרחק והמחיר היקר, נסיעה הלוך ושוב עלולה לעלות כסף רב.
בואנוס איירס, רומנטיקה וטנגו
בואנוס איירס היא עיר סקסית ומתוחכמת, עיר של טנגו מהביל, סטייקים רוחשים וחיי לילה שלא מפסיקים. העיר נחשבת ל"פריז של דרום אמריקה", מונה 10 מיליון תושבים, מתוכננת ומסוגננת כעיר אירופאית ומשמשת כדופק הכלכלי והחברתי של המדינה.
אחת החוויות הטובות שהיו לי היה סיור עם פורטניו (כך מכונים תושבי העיר) להצצה לחיים בעיר. סיור נהדר אחר הוא אל מאחורי הקלעים של התיאטרון הגדול ביותר בדרום אמריקה, תיאטרון קולון.
ברילוצ'ה עיר השוקולד
טיסת פנים לא ארוכה הביאה אותי אל ברילוצ'ה, עיירה "אלפינית" מוקפת פסגות ועמקים וממוקמת בשמורת "נאהוול וואפי" (Nahuel Huapi). העיירה הציורית מפורסמת בתעשיית השוקולד ואני כמובן ביקרתי במפעל ארטזני לשוקולד. אפשר לבחור מבין מגוון גדול של סיורים סביב העיירה וממנה. בין נקודות העניין כאן נמצאת התצפית מהר הקמפנאריו (מגדל הפעמונים), יער הגשם הקר, שהוא יער אנדיני של עצי אשור מרשימים ועצי ארז'אן אדומי קליפה או הטיול להר הטרונדור (3500 מ') הוא "ההר הרועם", הגבוה בפסגות האנדים באזור. טיול נוסף הוא אל "דרך שבעת האגמים", לאורך הכביש המחבר בין סן-מרטין לכפר המקסים ויז'ה לה-אנגוסטורה .(Villa La Angostura)
מעבר לצ'ילה
הגיע הזמן לעבור לחלק הצ'ילאני של פטגוניה. את המעבר עשיתי, ואני ממליצה בכל לב, בשילוב של נסיעות באוטובוסים ושייט באגמים כחולים ויפים. בדרך ראיתי את הר טרונאדור המרהיב, השרשרת המדהימה פונטי-אגודו – רכס יפיפה של הרי געש מושלגים והר הגעש המרשים "אוסורנו", וכמובן האגמים הצלולים בהם שטנו. לקראת ערב הגעתי לפוארטו ווארס.
טורס דל פיינה
טיסה פנימית אל העיר פוארטו נטאלס, הנקודה הקרובה ביותר לפארק הלאומי טורס דל פיינה. מי שמתכנן לצאת לאחד הטרקים בפארק (בין כמה שעות לשבוע ימים) יכול להצטייד כאן בכל מה שנחוץ לדרך. אני, שלא הצטרפתי לטרק, יצאת בסיור אל הפארק. בטורס דל פיינה תמצאו את עצמכם באמצע הנופים המחוספסים והבתוליים של פטגוניה, כאשר שלושת עמודי הגרניט האיקוניים (הטורס) שולטים בנוף העצום.
הסיור יצא מפוארטו נאטלס בשייט דרך פיורד "התקווה האחרונה" לעבר שפך נהר סראנו. המשיך במסלול הליכה קצר אל קרחון סראנו ומשם בסירות זודיאק במעלה הנהר המתפתל אל השמורה.
שמורת טורס דל פיינה נחשבת כאחת השמורות היפות ביותר לא רק בארגנטינה וצ'ילה אלא בכל העולם, והוכרזה כשמורה ביוספרית של אונסקו.
היא מהווה גוש הררי נפרד מן האנדים, המורכב מפסגות בגובה 2500-3000 מ'- נציבי גרניט אדירים ומעליהם סלעים המזדקרים לגובה של 1000 מטרים מעל הסביבה, המשובצת בקרחונים יערות ואגמים בצבעי כחול וטורקיז. בין היונקים המסתובבים כאן בולטים הגואנקו והפומה ובשמיים עפים קונדורים ענקיים.
אל קלאפטה – הפלגה בין הקרחונים
ובחזרה אל ארגנטינה, בנסיעה לא ארוכה אל אל קלאפטה, שבלב הקפוא של פטגוניה. גולת הכותרת כאן היא טיול לקרחן פריטו מורנו (Perito Moreno), הגולש ממרומי האנדים אל אגם ארחנטינו Argentino) Lago) כשגושי קרח ענקיים נשברים לפרקים ברעש עז אל מי האגם. נבנו כאן שבילי הליכה מעץ המאפשרים תצפית על הקרחון. אפשר גם לצאת לשייט של יום באגם בין קרחונים בעולם קפוא של הרים אינסופיים, רוחות חודרות, אגמים וקרחונים כחולים וקרירים הגדולים מכל העיר בואנוס איירס. אלה קרחונים היוצרים את "שדה הקרח הדרומי", וצונחים מההר אל האגם. זה מקום סוריאליסטי ושקט שצריך לראות כדי להאמין. ארץ של שלג לבן מסנוור, שמי ספיר עמוקים וקרחונים כחולים וקרירים. מקום נוסף שאפשר לבקר בו הוא הגלסיאריום (Glaciarium), מרכז מבקרים שעניינו תופעת הקרחונים.
הטיול שלי נמשך כשלושה שבועות, אבל אפשר גם לדחוס אותו לשבועיים. אפשר לארגן טיול פרטי כמו שעשיתי או להצטרף לטיול מאורגן מקומי. הטיסות הן בדרך כלל דרך אירופה משום שעדיין אין טיסות ישירות מהארץ לארגנטינה וצ'ילה.
