יש משהו קסום בסתיו – אוויר פריך, מדרכות מכוסות בעלי שלכת, עצים עם עלווה בגוונים חמימים של כתום, צהוב או אדום ומזג אוויר שמרגיש בדיוק כמו שצריך. הסתיו הוא אחד הזמנים הטובים ביותר לטיול. כשהילדים חוזרים ללימודים, מספר התיירים מתחיל לרדת, ועם זה, לעתים קרובות גם תעריפי המלונות והטיסות.
למי שרוצה להתחיל לתכנן וגם למי שרוצה לחלום בהקיץ קצת – ריכזנו רשימה של כמה מיעדי הסתיו האהובים עלינו ברחבי העולם. זה באמת אף פעם לא מוקדם מדי להתחיל לתכנן את ההרפתקה הבאה!
בעונת הסתיו, ביקור בהרי הרוקי במערב קנדה הוא חובה. מזג האוויר מושלם באותה תקופה וההרים העצומים מכוסים עצים בצבעים יפים. גם במזרח קנדה יש כמה מהנופים שהמדהימים מכולם הם שביל קאבוט (קייפ ברטון איילנד, נובה סקוטיה) ו-Fundy Coastal Drive (ניו ברונסוויק).
אם תרצו לעקוף את החורף לגמרי, קחו בחשבון שספטמבר עד נובמבר הם זמן האביב בחצי הכדור הדרומי. זה גם הזמן שבו הטבע פורח, החיות הכי ביישניות יוצאות מהמחבוא והצפייה בלווייתנים היא בשיאה במישורים הפראיים, סחוף הרוחות והפסגות המשוננות של פטגוניה הארגנטינאית.
עונת הסתיו ביפן מציעה כמה מהחוויות הטובות ביותר שניתן למצוא בחודשים אלו. עלוות השלכת ביפן היא במיטבה בקיוטו, בפארקים ובסביבת המקדשים. עונת הסתיו היא הזמן השני הכי פופולרי לבקר בו, מאז שאנשים שמו לב שהמדינה ממש מהממת בזמן שהעלים מתחלפים. גם המטבח המגוון של המדינה משתנה לתפריט סתיו שאי אפשר לפספס, עם מרק פטריות מטסוטאקה ואפילו קרוקט דלעת. זוהי תוספת פנטסטית להרפתקה מלאת התרבות שתהיה לכם בזמן טיול ברחבי יפן.
הסתיו הוא עונה רומנטית בדרום קוריאה – ואין פלא שהעונה מופיעה לעתים קרובות בסצנות בסדרות וסרטים פופולריים! אם תרצו לתכנן טיול לדרום קוריאה, תשכחו מחודשי הקיץ החמים ואת החורף הקר שבו תצטרכו להצטייד במעילים עבים, הסתיו הוא העונה הטובה ביותר לתכנן את ההרפתקאות שלכם כאן. מלבד שיטוט לאורך מדרכות עטורות עצים צבעוניים, נכלול גם לפחות טיול יום לאחד הפארקים הלאומיים היפים של המדינה, שהופכים לאדמות סתיו קסומות במהלך הסתיו.
טייוואן היא יעד לא מוערך שהרבה פעמים מתעלמים ממנו כשמדובר בעונת עלי האדר. העלים כאן מתחילים לשנות את צבעם מאמצע אוקטובר, החל מהאזורים הצפוניים, לפני שהם נעים דרומה במהלך החודשיים הבאים.
אחד היתרונות של טיול מחוץ לעונה הוא המחירים הנמוכים יותר. אם אתם מחפשים אפשרות תקציבית, פורטוגל וכמובן בירתה, ליסבון, היא אופציה ראויה אחרי שתיירי הקיץ ארזו וחזרו הביתה. השמש עדיין גבוהה בשמיים, הטמפרטורה נעימה סביב 25 מעלות צלזיוס, ומלונות ומסעדות מציעים מחירי הנחה. תוכלו להתרכז בטיול עירוני סביב השילוב של ההיסטוריה והארכיטקטורה של העיר – מבלי שהמוני התיירים יסובבו אותכם.
תוך כדי שיטוט על מדרכה מכוסה עלים כתומים בהירים בפארקים של פולין תגלו את צבעי הסתיו. בנוף העירוני, קירות לבנים אדומות וחזיתות ארט נובו מסתירות אמנות רחוב שהופכת את הערים השונות במדינה לגלריה לאמנות באוויר הפתוח. בערים הגדולות של פולין אפשר למצוא גם חיי לילה מרגשים. בחודשים האחרונים של הקיץ בלודג' אפשר לתפוס קונצרט ב-Manufaktura, מתחם של מפעלי טקסטיל שהוסבו מהמאה ה-19.
כדי לקבל בברכה את הירידה של הטבע לתרדמת חורף ולהתקדם לימים מושלגים, תגלו שאיסלנד היא כולה אוויר צח וחופש בחודשים שלפני החורף. עם מחירים נמוכים יותר ופחות קהל, נהיגה עצמית היא דרך מצוינת לחקור את האי. תוכלו לקטוף אוכמניות בר, לתצפת על כלבי ים עצלים בחופי החול השחור של ויק, או להתחמם בבריכות חמות טבעיות.
שמיים אפורים צובעים אור לבן על פני המישורים הוולקניים בעלי גוון כתום כשתבקרו במפלים, הרי הגעש והקרחונים של האזור הכפרי. כדי לחפש את הזוהר הצפוני הראשון של העונה, החזיקו מעמד עד נובמבר כאשר הלילות ארוכים וחשוכים יותר.
כשאתם מבצעים טיול עצמאי לאיסלנד בנהיגה עצמית יש יתרונות וגם חסרונות. במאמר זה, נציג עבורכם תמונה מלאה של היתרונות והחסרונות הכרוכים בטיול עצמאי לעומת טיול מאורגן באיסלנד. נציג את האספקטים העיקריים שיש לקחת בחשבון ונפרט אודות כל היבט.
אתם יכולים להגיע מוקדם בבוקר או מאוחר בערב למקום שעלול להיות צפוף במהלך היום, כדי להימנע מההמונים.
איזה רכב לשכור, באיזו חברה לבחור, איזה ביטוח לקחת, לאן ללכת, איפה לאכול, איפה לעצור לשירותים. אל דאגה, כאן אנחנו נכנסים לתמונה…וזה בדיוק השרות שאנחנו מציעים בארגון טיול עצמי בנהיגה עצמית באיסלנד.
עליכם לעקוב אחר תנאי הדרך, תחזיות מזג האוויר, החוקים האיסלנדים וכו'. אין תירוץ לא לדעת אף אחד מאלה.
אבל ברוב המקרים, נהיגה באיסלנד איננה קשה במיוחד, חוץ מאשר בחודשי החורף כשהכבישים קפואים או מכוסים בשלג.
גורם נוסף שכדאי לקחת בחשבון בעת הבחירה בין טיולים מאורגנים לבין טיול פרטי בנהיגה עצמית הוא כיצד תרצו לבלות את זמנכם.
אם המטרה שלכם היא לחוות בעיקר את המקומות הידועים ביותר באיסלנד, כדאי לכם לקחת טיול מודרך. האם אתם מחפשים את מעגל הזהב, החוף הדרומי, הלגונה הכחולה או כביש הטבעת תוך 7 ימים? כל אלה מכוסים בצורה מושלמת על ידי חברות טיולים.
אם אתם רוצים בעיקר לחקור את המקומות המיוחדים באיסלנד, עדיף לצאת לטיול עצמאי. אפשרות נוספת היא לשכור נהג פרטי, אך זו ללא ספק האפשרות היקרה ביותר.
מקומות קשים יותר לגישה, או הנקודות מחוץ למסלולי התיירים הקלאסיים, אינם נכללים בדרך כלל בסיורים קבוצתיים מודרכים באיסלנד. ישנן מספר סיבות מדוע זה עשוי להיות כך:
אם הגעתם לאיסלנד בגלל הריחוק והבידוד שלה, סביר להניח שטיולי אוטובוס לא יהיו הקטע שלכם. איסלנד היא מדינה נהדרת למי שרוצה ליהנות משקט ומהאפשרות לבלות רק עם השותפים לטיול ולא עם אף אחד אחר. ישנם מקומות רבים ברחבי האי שבהם תהיו לבד במקרה שבחרתם בטיול פרטי בנהיגה עצמית.
לפעילויות מסוימות באיסלנד, כמו טיולי הליכה על קרחונים, ביקור במערות קרח או צפייה בלווייתנים באוקיינוס הפתוח, עליכם לצאת לסיור בקבוצה עם מדריך מקצועי. במקרה כזה, אנחנו מעדיפים לצרף אותכם לקבוצות קטנות, כדי לא להיות באוטובוס עם עוד 30 אנשים.
הכביש המרכזי במדינה נקרא כביש הטבעת שאורכו 1,328 קילומטרים. בעיקרון, כביש הטבעת מכסה את רוב הארץ, הוא עוקף חלק מצפון איסלנד, את ה-Westfjords ואת Snæfellsnes.
לחוויה הטובה ביותר, אנו ממליצים על לא פחות מ-8 ימים באיסלנד, זהו מסלול נוח אך מהיר מסביב לאי. בנוסף, המהירות המותרת ברוב הדרך היא 90 קילומטרים לשעה, וקנסות על מהירות מופרזת אינם זולים. אז עדיף להאט וליהנות מהנוף לאורך הדרך.
נסיעה בכביש הטבעת של איסלנד הוא רעיון נהדר לטיול. כשהוא מקיף את האי, תוכלו להגיע לחלקים השונים של איסלנד (למעט הרמות הגבוהות וה-Westfjords). לא רק זה, אלא שרבות מנקודות השיא המדהימות שבמסלול ממוקמות ממש ליד כביש הטבעת, מה שמעניק לכם גישה נוחה למיטב שיש למדינה להציע.
אפשר לנסוע בכביש הטבעת איך שרוצים ומאחר שזה מעגל, בכל מקרה תגיעו לאותם מקומות. אנו ממליצים לנסוע נגד כיוון השעון. כך תוכלו להתחיל עם גולת הכותרת הפופולרית של מעגל הזהב, היכרות מושלמת עם איסלנד, לפני שתמשיכו דרומה.
תנאי הדרך עשויים בהחלט להיות שונים ממה שנתקלת בו בעבר. מסיבה זו, עדיף לקחת את הזמן בנינוחות ברחבי האי. ודאו שיש לכם מספיק זמן להגיע ממקום לינה אחד למשנהו בבטחה.
היו מודעים לסכנות בכבישים, יש כמה אתגרים ייחודיים ומפגעי כביש שצריך להיות מודעים אליהם. למרות שרוב הכביש המהיר סלול, עדיין יש קטע קצר במזרח איסלנד ליד Berufjörður שהוא משטח חצץ. כמו כן, באזורים הכפריים יותר ישנם מספר מעברים צרים (במיוחד מסביב לפיורדים במזרח איסלנד), פסגות עיוורות וגשרים חד-מסלוליים.
הפתעה נוספת עבור מבקרים רבים בפעם הראשונה הן מנהרות הכבישים שנסללו בדרך כלל כדי לעקוף כבישים הרריים המסוכנים מדי בחורף. הבולטים שבהם הם מנהרת Hvalfjörður התת-ימית (5.7 ק"מ), מנהרת Almannaskarð (1.3 ק"מ) ומנהרת Fáskrúðsfjarðargöng (5.8 ק"מ).
בחלקים מסוימים של איסלנד הכפרית, ישנם קטעים ארוכים מבלי שרואים עיירה או כפר. זה נכון במיוחד בין Vík ל-Mývatn. אז שימו עין על רמות הדלק שלכם! כשאכן נתקלים בתחנת דלק, חכם לתדלק ולהשתמש בשירותים אם יש ספקות. אל תסתכנו במיכל ריק… זה גם זמן מתאים להצטייד בחטיפים איסלנדיים טעימים. אנו ממליצים על סקאר (בדומה ליוגורט יווני), פילסור (נקניקיות), וסוכריות שוקולד-ליקריץ.
טיפ: הדלק מעט זול יותר בתחנות שירות עצמי כמו ÓB, Orkan ואטלנטסוליה.
נסיעה מחוץ לכבישים מסומנים עלולה לפגוע בצמחייה עדינה ולהיות מסוכנת מאוד עבור הנהג. לפיכך, נהיגת שטח אסורה בהחלט וקנסות כבדים מוטלים על ידי הרשויות.
איי גלפגוס מוגדרים על ידי חוק מיוחד התומך בשימור ובשמירה על סביבתם הייחודית. מועצת הממשל של גלפגוס אחראית על הניהול הכולל של הארכיפלג, ופועלת להבטיח איזון בין האזורים המאוכלסים לאזורים המוגנים. מסיבה זו, טיול לגלפגוס אל האיים ומחוצה להם מצריך ניהול קפדני.
גלפגוס הוא מקום נהדר לבקר בו בכל עונה של השנה. בגלל מיקומם של האיים על קו המשווה, טמפרטורות האוויר והמים נשארות יציבות יחסית לאורך כל השנה. בעונות השיא (אמצע יוני עד תחילת ספטמבר, ואמצע דצמבר עד אמצע ינואר), חשוב במיוחד לעשות את סידורי הנסיעה זמן רב מראש.
מדצמבר עד מאי, טמפרטורת המים (ממוצע 25°C) וטמפרטורת האוויר (22-30°C) חמימות מעט יותר והים נוטה להיות רגוע יותר. גשמים שכיחים לפרק זמן קצר בכל יום, אך שאר היום נוטה להיות שטוף שמש וכתוצאה מכך הלחות גבוהה. זהו זמן הפריחה והצמחייה באיים צבעונית יותר. זהו גם זמן טוב לצפות בציפורים מזדווגות או בצבי ים מקננים בחופים.
מיוני עד נובמבר, זרם הומבולדט מביא מים קרים יותר(22°C) וטמפרטורות יבשות קרירות יותר (19-26°C) . הזרם גם מביא איתו מים עשירים בחומרים מזינים שמושכים דגים וציפורי ים: אלבטרוסים ופינגווינים שקל יותר לפגוש. זוהי עונת ההזדווגות של ציצים כחולי רגל. בתקופה זו של השנה עננים ממלאים את השמים וגשם ערפילי בשם Garua נפוץ. הרוחות נוטות להיות חזקות יותר והים מעט סוער יותר. החיים הימיים השופעים הופכים חודשים אלו לתקופה המועדפת בשנה על צוללנים מנוסים.
רוב המבקרים טסים לגלפגוס מאקוודור היבשתית. טיסות יוצאות מדי יום מהערים העיקריות של המדינה, גואיאקיל או קיטו (טיסה ישירה או דרך גואיאקיל). תושבי חוץ אינם יכולים לקנות כרטיס בכיוון אחד לגלפגוס.
בגלפגוס ישנם שני שדות תעופה עיקריים, אחד באי בלטרה והשני בסן קריסטובל. בשדה התעופה באקוודור היבשתית לפני ביצוע הצ'ק-אין, התיקים שלכם ייבדקו על ידי צוות ההסגר של סוכנות הביו-אבטחה של גלפגוס ותשלמו עבור כרטיס תייר (חובה בסך 20 דולר). עם ההגעה לגלפגוס, תצטרכו לשלם דמי כניסה במזומן לפארק הלאומי גלפגוס (כרגע 100$ למבוגרים שאינם אקוודוריים ו-50$ לילדים). חזרה ליעד בינלאומי מגלפגוס מצריכה בדרך כלל שהות לילה בקיטו או בגואיאקיל.
אפשר לבקר בגלפגוס בשייט על סיפון אונייה מיוחדת, בהפלגה הנמשכת בין 4 ימים/3 לילות ל-12 ימים/11 לילות. בסירות יש מקום ל-12 עד 110 והן ברמות שונות. מסלולי שייט מנצלים את שעות הלילה לשוט מרחקים ארוכים בין האיים כדי להגיע לאתר הבא רעננים עם בוקר.
אפשרות נוספת היא להישאר על החוף במלון באחד מהאיים המאוכלסים יותר (סנטה קרוז, סן קריסטובל או איזבלה) ולצאת לטיולי יום לאיים לא מיושבים סמוכים. המבקרים שטים בסירות מהירות או בתחבורה ציבורית בין איים מיושבים, מבקרים אתרים מקומיים ונהנים מפעילויות ליד העיירות. טיולי יום מאורגנים לרוב מסן קריסטובל ומסנטה קרוז, אך גם מהאיים הפחות מאוכלסים, פלוריאנה ואיזבלה, שבהם הלינה מוגבלת יותר. אמנם אפשרות זו יכולה להיות חסכונית יותר ומספקת פרספקטיבה מעניינת למטיילים, אך מגוון האיים ומגוון חיות הבר שניתן לבקר בהם מוגבל יותר.
תשעים וחמישה אחוז משטחה של גלפגוס מוגדר כמוגן על ידי מנהלת הפארק הלאומי גלפגוס (GNPD), ותיירים מורשים לבקר בהם רק עם מדריכי טבע מוסמכים. ה-GNPD מתאם ביקורים קבוצתיים ב-60+ אתרים אלה ועוקב בקפידה אחר התנאים האקולוגיים. האתרים נבדלים בנוף, בצמחייה ובחיות הבר הספציפיות שלהם. עם זאת, מינים רבים, כגון אריות ים, איגואנות ימיות, לטאות לבה, ומגוון ציפורי חוף כגון אנפות, ציפורי אנרניה, חרמשונים ועוד, נראים לרוב ברוב המיקומים.
בכל אתר מבקרים יש שביל מסומן, שרובם באורך של פחות מקילומטר – ולרוב עובר על לבה גסה או סלעים לא אחידים. בחלק מהאתרים יש "נחיתות רטובות" (מבקרים יורדים לחוף מרפסודות או סירה) ובאחרים יש "נחיתות יבשות" (נוסעים צועדים ישירות אל היבשה).
127 איים מרכיבים את הארכיפלג, אך רק בכ-20 איים מבקרים תיירים בתדירות גבוהה, ורק בארבעה יש אוכלוסיות גדולות. האי איזבלה הוא הגדול שבהם, אך למרות גודלו, יש בו פחות אנשים מאשר בסנטה קרוז, שהוא האי המאוכלס ביותר עם כ-12,000 תושבים.
איים אחרים מושכים תיירים בגלל אטרקציות שונות, למשל האי ברטולומה, הידוע בתצורות הסלע הוולקני שלו כמו Pinnacle Rock, והאי אספניולה, בו תמצאו את אתרי הקינון של האלבטרוס הגלי בפונטה סוארז. אם אתם מתעניינים בהיסטוריה של הגילוי האנושי, האי פלוריאנה היה הראשון שאנשים ביקרו בו. כאן תוכלו לשמוע את סיפוריהם של הימאים הרבים לכאן וללמוד על מערכת הדואר המרתקת שהקימו באמצעות שימוש בחבית עץ פשוטה. צפרים אוהבים במיוחד את האי ג'נובסה, שבו נצפות לעתים קרובות ציפורי פריגטות וציצים אדומי רגל. עבור פינגווינים של גלפגוס וקורמורנים חסרי מעוף, האי פרננדינה הדליל בצמחייה הוא מקום פופולרי נוסף.
מלבד התבוננות בחיות המופלאות מעל ומתחת למים, ניתן לשלב הרבה נופים מדהימים אחרים בטיול. ברחבי האיים תוכלו ליהנות מהחולות הלבנים של חופים כמו מפרץ טורטוגה ופוארטו וילאמיל, או לצאת למסלול ההרפתקני לטיול רגלי אל ראש הר הגעש סיירה נגרה, הר געש פעיל שהתפרץ לאחרונה בשנת 2018, ומספק מופע מסנוור עבור השטים. אפשר לבקר בתחנת המחקר של צ'ארלס דרווין בפוארטו איורה, אשר שימשה כבסיס מדעי מאז 1964. המבקרים יכולים לגשת לאולם התצוגה, לגנים ולספרייה הציבורית.
במהלך טיול למדינות הבלטיות, אי אפשר להתעלם מההיסטוריה הרחוקה של המדינות הללו. ניתן להתמקד בהשפעות על האזור של הכיבוש על ידי ברית המועצות במשך ארבעים ושש שנים. אל תתנו לזה להאפיל על הטירות והארמונות המדהימים שמספרים את סיפורי ההיסטוריה הארוכה של המדינות היפות. ההיסטוריה אולי נראית כמו סיבה מוזרה, אבל היסטוריה פירושה פולקלור, מוזיאונים, אגדות, מבנים ישנים (ימי הביניים) וסיפורים שיכולים להפוך כל טיול למרתק. למשל טירת Kuressaare באסטוניה היא אחד מביצורי ימי הביניים השמורים ביותר במדינה הבלטית הזעירה הזו. הטירה כוללת מוזיאון והיא נמצאת על אי המפריד בין מפרץ ריגה לים הבלטי. אם אתם מעדיפים ארכיטקטורה מודרנית יותר, ארמון רונדיל בלטביה הוא בחירה ראויה. הארמון נבנה במאה ה-18, והוא משמש דוגמה מפוארת של אדריכלות בארוק. הארמון מוקף בגנים יפים שישאירו אתכם פעורי פה אם תבקרו בהם בקיץ, אבל גם כל עונה אחרת שווה את הביקור.
במהלך טיול למדינות הבלטיות תוכלו לבקר בכל אחת משלוש ערי הבירה של הבלטיות. כל עיר מרתקת באופן ייחודי והערים נבדלות זו מזו בצורה קסומה. ריגה בירת לטביה מדהימה עם ארכיטקטורת האר-נובו שלה. היופי של ימי הביניים של טאלין מושך לאסטוניה. ווילנה שבליטא מציעה את ההזדמנות לגלות את המחוזות הבוהמיים המצויים ברחבי העיר. לכל עיר תחושת זהות וקסם ייחודיים משלה אשר ימשכו מטיילים בכל גיל.
בכל אחת מהמדינות הבלטיות קל "לברוח מהערים, עד 40% מהאזורים הבלטיים מכוסים ביער ירוק ושופע, כלומר מהיר ופשוט להגיע לטבע. בסתיו, תוכלו לצפות לראות צבעים מרהיבים כאשר היערות משנים את צבע עליהם. החורפים בחלק זה של העולם הם קרים במיוחד, ועדיף לתכנן את הטיול ליולי או אוגוסט כאשר החופים, הביצות והיערות שטופים באור יום 24 שעות ביממה. עם זאת, אפשר כמובן לבקר באביב או בסתיו, במאי או בספטמבר, כאשר התנאים עדיין נוחים יחסית וההמונים ייעלמו.
בין אתרי הטבע שתפגשו במהלך טיול למדינות הבלטיות אפשר למנות את מערת Gūtmaņala, הגדולה ביותר במדינות הבלטיות. קו החוף הנהדר של הים הבלטי ידוע ביופיו, ואפשר לסייר בנפלאות הארכיפלג האסטוני, האי נרינגה והרצועה הקורונית, שהיא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. כל שלוש המדינות הבלטיות גובלות בים הבלטי. לקו החוף של ליטא, למרות שהוא הקצר ביותר, יש הרבה מה להציע. אם אתם מעדיפים חופשות מרגיעות יותר, בקרו בחופי Jūrmala או Liepāja בלטביה, או בעיירה האסטונית הקטנה אך הנעימה פרנו. פארקים לאומיים בהחלט צריכים להיות ברשימת המקומות לבקר בהם בטיול במדינות הבלטיות. בקרו בצוקים ובמערות בפארק הלאומי גאוג'ה (לטביה), שחו בכמה שיותר אגמים בפארק הלאומי Aukštaitija (ליטא) ווטיילו בין גבעות, ביצות ויערות באזור הבילוי Aegviidu-Kõrvemaa, הידוע גם בשם "שוויץ האסטונית ".
טיול למדינות הבלטיות יפגיש אתכם עם המנות הטעימות ביותר בכל מדינה. למשל, מאכל ליטאי מסורתי המכונה Koldūnai. אלו הן כופתאות ממולאות בדרך כלל בבשר בקר טחון, עוף או גבינה, בהחלט חובה. חמוצים הם מאכל אהוד וכבישת מזונות שונים היא תחביב מהנה באזור. אפשר לכבוש ירקות שונים כמו מלפפונים, סלק, כרוב, עגבניות ודלעות וכמובן פטריות ואפילו דגים. אפשר למצוא מגוון גדול של חמוצים בכל שוק, סופרמרקט ובבתים של אנשים. מכיוון שלכל המדינות הבלטיות יש גישה מצוינת לים הבלטי, אכילת דגים בכל צורה היא דבר מובן מאליו. דג מעושן הוא בהחלט אחד המוצרים הייחודיים והמיוחדים יותר, בעל מסורות ארוכות של מאות שנים. הדגים הפופולריים ביותר לעישון הם הרינג בלטי, בקלה, סלמון, דניס ושוקית. תוכלו לטעום דגים מעושנים טריים בדוכני הדרך או בשווקים המקומיים בכפרי החוף המקסימים. אם תרצו לראות את הדגים מעשנים בתהליך, בקרו במוזיאון הפתוח של Jurmala בימי חמישי במהלך הקיץ. תוכלו לראות את הדייגים המקומיים מציגים ומדברים על הדרכים המסורתיות לעשן דגים, ותוכלו לנסות זאת בעצמכם מאוחר יותר. אם אתם מעדיפים משהו מתוק, ריבס הוא מומחיות באזור הבלטי. שפים ידועים בהכנת הירק כפשטידות, עוגות וסופלה מדהימים.
מחפשים דוגמא של מסלול טיול אידיאלי בוילנה? אנו מזמינים אתכם לבקר באתר של מטיילת מחוץ לקופסא ולעיין במאמר של הבלוגרית נופר רונן בנושא. במאמר תוכלו לקרוא אודות מקומות הלינה המומלצים, דרכי הגישה, מסעדות מומלצות, מסלול לטיול אופניים ועוד.
במהלך טיול לדרום קוריאה תוכלו ליהנות ממגוון מדהים של חוויות. החל מחיי לילה בבירה סיאול שאף פעם אינה ישנה, טרקים בהרים ובילוי ביער, ועד מטבח טעים ומגוון. לא משנה איזה סוג של חופשה אתם מחפשים, בחצי האי הקטנטן הזה יש משהו שישמח את כולם. הנה כמה מן החוויות האהובות שאסור לפספס בדרום קוריאה.
טיול לדרום קוריאה בסוף מרץ ובתחילת אפריל, יאפשר לכם ליהנות ממראה הפריחה הוורודה והלבנה כשמיליוני עצי דובדבן מתכסים בפריחה עדינה. בעוד את הפריחה ניתן לראות בכל רחבי המדינה, נקודת הצפייה המפורסמת ביותר היא מחוז החוף הדרומי הקטן ג'ינהאי. עם כ-360,000 עצים – חלקם בני יותר מ-100 שנים – פסטיבל פריחת הדובדבן של ג'ינהאי הוא פסטיבל הפריחה החשוב ביותר במדינה. הפסטיבל פופולרי מאוד, ומבקרים נוהרים מרחבי העולם כדי לצפות בפריחת הדובדבן. היו מוכנים לקהל גדול, אבל אנשים בדרך כלל אדיבים מאוד.
ביום חמים ובהיר בסיאול, אין דבר טוב יותר מאשר לטייל לאורך צ'ונג-גיי-צ'און, הנחל שאורכו כמעט 11 ק"מ הזורם ממזרח למערב דרך מרכז העיר. לאורך נתיב המים הזה מתקופת ג'וסון, שפעם היה מכוסה בכביש מהיר ושוחזר מאוחר יותר כחלק מפרויקט התחדשות עירונית, המטיילים יכולים לעצור במוזיאון של הנחל, ליהנות ממתקני אמנות, לצפות במופע רחוב או פשוט לשבת על המדרגות עם חטיף.
לא, לא הריקוד אלא לשתות. בדרום קוריאה, צ'ה מתייחס לכל סבב בילוי עוקב בלילה אחד. איל צ'ה, סיבוב ראשון, הוא בדרך כלל ברביקיו של בשרים על האש מלווים בבירה. משם, אפשר ללכת לפאב בסיבוב השני, בר נוסף לסיבוב השלישי ואז למועדון בסיבוב הרביעי. בכל מקום כזה השתייה היא כמובן לב הבילוי.
הרכבות התחתיות, הרכבות והאוטובוסים של קוריאה נקיים, נוחים ויעילים, ורשתות הרכבות והאוטובוסים הבינעירוניות יקחו אותכם לכל פינה במדינה. עם מידע באנגלית בשפע ועיצוב הגיוני, התחבורה הציבורית בקוריאה הופכת את ההגעה מכאן לשם לפשוטה. נדרש כרטיס מעבר T-Money שאפשר להשיג בחנות נוחות או ממכונה אוטומטית בכל תחנת רכבת תחתית. יש להעביר הכרטיס גם בעלייה וגם בירידה מאחר והתעריפים מחושבים לפי מרחק, כך שאם תשכחו להקיש בעת הירידה, תחויבו ביותר כסף.
סיג'אנג (השווקים המסורתיים) של דרום קוריאה הם קקפוניה של רוכלים המכריזים על מרכולתם, קונים צועקים את ההזמנות שלהם, דגים המתיזים מתוך אגנים מלאי מים וכלי מטבח מצלצלים. בדיוק כשאתה חושב שהכל נרגע, זקן על אופניים מצלצל בפעמון שלו כדי ליידע אותך שהוא צריך לעבור. ביקור בשווקים העמוסים ביותר של המדינה, מדגימה חלק של חיי היומיום הקוריאניים כשאתם קונים בגדים, אביזרים, כלי בית, מזון ועוד.
סצנת בתי הקפה של דרום קוריאה פורחת. יש בתי קפה לחיות מחמד הכוללים כלבים, חתולים, דביבונים, סוריקטות, קנגורו ומספר יצורים אחרים המארחים לכם חברה בזמן שאתם לוגמים את הקפה שלכם. נושאים אחרים נעים בין ספרים וסרטים לפרחים, אשליות דו-ממדיות, נסיעות ועוד. רק התכוננו למחירים שעלולים לגרום לעיניכם לדמעות…
מנה ייחודית מאפיינת ערים דרום קוריאניות רבות, ולרבות מהן יש סמטה אחת מלאה בספקים המכינים וריאציות משלהם על המתכון המקומי. בצ'נצ'און, בקרו ברחוב דקגלבי כדי לנסות את העוף המוקפץ החריף של העיר. קרניבורים בג'ג'ו-דו לא יכולים לפספס את בשר החזיר השחור המיוחד שלו, שנאמר שהוא רך יותר מהזן הוורוד. הביבימבאפ האייקוני בג'ונג'ו הוא ייחודי מכיוון שהאורז מבושל במרק בקר, ולאחר מכן מוגש לעתים קרובות בסגנון טרטר עם בשר בקר חי וחלמון ביצה. כשתבקרו בדרום קוריאה, כדאי שתגיעו רעבים.
טיול בגיאורגיה יפגיש אתכם עם המטעמים של אחד המטבחים המסקרנים בעולם – המטבח הגיאורגי. כמו במדינות רבות בעולם, המטבח הגאורגי האותנטי הוא ייצוג מעורר תיאבון של התרבות העשירה וההיסטוריה הארוכה של המדינה. במשך מאות שנים מאכלים גאורגים לא היו ידועים בעולם, אך כאשר גאורגיה מושכת כעת מיליוני מטיילים בינלאומיים מדי שנה, מנות מקומיות כמו חצ'אפורי וחינקלי התגלו והוכרו בזכות יצירות המופת האכילות שהן. לדברי היסטוריונים רבים, המטבח הגיאורגי עתיק כמו המדינה עצמה, והוא חלק בלתי נפרד מהתרבות ומחיי היומיום. האוכל בגיאורגיה השתפר והתפתח ללא הרף לאורך הדורות, כאשר אלמנטים ממטבחים שכנים מאומצים ומשתנים כדי להתאים לחיך הגאורגי.
במהלך טיול בגיאורגיה תוכלו להתוודע אל התרבות הקולינרית הגיאורגית, אשר קשורה קשר חזק עם תופעת הסופרה (משתה). יותר מסתם אכילה, זוהי תרבות חברתית של תקשורת סביב שולחן אחד. מרכיבים חיוניים של סופרה כוללים טמאדה (מנהיג הסופרה), יין ומנות מסורתיות. עבור הגיאורגים, זוהי דרך להבעת רגשות ומחשבות ודרך מועדפת לשיתוף בשמחות ובצער. כיוון שהסופרה היא מסורת של מאות שנים, מאכלים מסורתיים בושלו באופן קבוע בכל משפחה, וכתוצאה מכך, מתכונים עתיקים נשמרו היטב.
ההבחנה הברורה ביותר במטבח הגאורגי נמצאת בין מטבחים של מזרח ומערב גאורגיה. המטבח המזרחי מאופיין במנות בשר (בעיקר בשר חזיר, בקר ובשר כבש), לחם לבן ושומן מן החי, בעוד שהמערביים משתמשים יותר בעופות, קמח תירס, אגוזים, ירקות ורטבים. מתכוני המטבח הגיאורגי הם ייצוג נהדר לאמירה "הכל גאוני ופשוט". לדוגמה, אחת המנות הגרוזיניות המפורסמות ביותר היא הלחם המסורתי במילוי גבינה המכונה חצ'אפורי. המנה העשירה הזו משתמשת במרכיבים העיקריים של קמח לבן, תוצר של חיטה וחקלאות, וגבינות, תוצר של חלב פרה וגידול בעלי חיים.
הבישול הגיאורגי כולל תערובת ייחודית של טעמים ומרקמים המתפקעים מטעמים אלוהיים בכל ביס. הטעם השמיימי הזה אינו מקרי, מקורו בשליטה בכמה סודות מקצועיים.
אחת המנות הידועות במטבח זה היא כופתאות הבשר המקומיות chinkali, אוכל גאורגי שהוכן במקור בחלק הצפוני ההררי של המדינה. חינקאלי נבדל מכופתאות בשר אחרות ברחבי העולם בצורתן העגולה והמקומטת המסמלת את השמש. (בתרבות הפגאנית של תושבי הרמה הגיאורגים, השמש הייתה אחד הסמלים החשובים ביותר). חינקאלי עשוי להיות ממולא בבשר חזיר, בקר, גבינות, תפוחי אדמה או כבש ומוגש תמיד חם. המקומיים מרבים לשתות בירה או וודקה עם החינקלי, ותמיד אוכלים את הכיסונים בידיים.
הגיאורגים מרבים להשתמש בשילובים קסומים של תבלינים מקומיים ואגוזי מלך. אחד המתאבנים הנפוצים ביותר בג'ורג'יה הוא פקאלי, מילוי של אגוזי מלך טחונים ותבלינים שבדרך כלל עטופים בחציל מבושל או פלפל. בדריג'אני, אוכל גאורגי במיטבו, הוא חציל מטוגן ממולא בתערובת המורכבת ממשחת אגוזים מלוחה ותבלינים.
שום תיאור של המטבח הגיאורגי לא יהיה שלם ללא אזכור ראוי של חטיפים וממתקים מקומיים. אגוזים הם כנראה המוצר האוניברסלי ביותר במטבח הגאורגי, וחטיפים וממתקים מסורתיים אינם יוצאי דופן. החטיף האהוב על הגאורגים, צ'רצ'חהלה, נעשה על ידי חרוזים של אגוזים על חוט וטבילתם במיץ ענבים מבושל מעובה בקמח חיטה. לאחר שהתערובת התייבשה, היא מקבלת צורה דמוית נר. המאכל הומצא בתחילה כמזון לחיילים במהלך משלחות צבאיות בשל תכולת הקלוריות הגבוהה שלו ויכולתו להיות מועבר בקלות ומאוחסן לאורך זמן.
מחוז קחטי מפורסם כערש ייצור היין הגיאורגי, שכן בשום מקום אחר בגיאורגיה לא מייצרים כל כך הרבה יין. גאורגיה טוענת ליותר מ-500 סוגי יין, והמטבח המקומי ללא יין הוא בלתי נתפס. יין תמיד משלים את הטעמים העדינים של האוכל ומיותר לציין שאנשי גורמה אמיתיים יכולים למצוא יין מתאים כמעט לכל סוג של מאכל.
במשך דורות, גאורגיה טענה בגאווה לבעלות על התואר "מקום הולדתו של היין". הפסל האהוב של אמא גאורגיה המשקיף על עיר הבירה טביליסי מחזיק חרב ביד אחת וספל יין ביד השנייה – סמלים להגנה הנלהבת של העם הגאורגי על חירותו, לצד הכנסת האורחים החמה. ממצאים ארכיאולוגיים מוסיפים בשנים האחרונות ראיות מהותיות לתמיכה בטענה זו. בשנת 2015 נחשפו כלי חרס עתיקים המתוארכים כבני 8,000 שנה בחפירה ארכיאולוגית בדרום מזרח גיאורגיה. השאריות שנמצאו בתוך הכלים היו שרידי ענבים וזרעי ענבים.
גיאורגיה מצויה בצומת הדרכים של אירופה, אסיה והמזרח התיכון והאקלים שלה מתאים לגידול ענבים. מיקום זה גם הפך אותה ליעד לפולשים לאורך ההיסטוריה, ביניהם אשורים, יוונים, רומאים, פרסים, מונגולים, ערבים וטורקים. מלכי אשור, שדרשו מס מעמים נכבשים בצורת זהב, עשו חריג אחד: הגרוזינים יכלו לשלם את המס שלהם ביין. רבים מהגפנים המטופחים באירופה ובאסיה כיום ידועים כבעלי מוצא גאורגי. המילים המערביות ליין – וין, וינו, יין ואחרות – מגיעות ככל הנראה מהמילה הגיאורגית ghvino (או gvino).
אנחנו מציעים מגוון רחב של מסלולים בגיאורגיה המותאמים עבורכם: זוגות, משפחות או חברים. במסגרת הטיול אנחנו מציעים סדנת בישול גיאורגי אוטנטי, המתחילה בסיור קניות בשוק מקומי ומסתיימת בארוחה כיד המלך ממיטב המאכלים שבישלתם במהלך הסדנה.
שורשיה של לאוס המודרנית בממלכה העתיקה לאן קשאנג, שהוקמה במאה ה-14 תחת המלך FA NGUM והשפיעה במשך 300 שנה גם על קמבודיה ותאילנד של ימינו, כמו גם על כל מה שניתן לראות כיום במסגרת טיול ללאוס. לאחר מאות שנים של דעיכה הדרגתית, לאוס עברה לשליטתה של סיאם (תאילנד) מסוף המאה ה-18 ועד סוף המאה ה-19, כאשר הפכה לחלק מהודו-סין הצרפתית. בשנת 1975, ארגון הפאת'ט לאו הקומוניסטי השתלט על השלטון, סיים מונרכיה בת שש מאות שנה והנהיג משטר סוציאליסטי קפדני הקשור באופן הדוק לווייטנאם. לאחר נפילת ברית המועצות בשנות ה-90 של המאה ה- 20, החלה לאוס להיפתח לעולם. אך למרות הרפורמות הכלכליות, המדינה נותרה ענייה ותלויה במידה רבה בסיוע חוץ.
חזרה הדרגתית ומוגבלת ליוזמות פרטיות וליברליזציה של חוקי השקעות זרות החלה ב-1988.
נכון ל-2024 לאוס שומרת על מחויבותה הרשמית לקומוניזם ועל קשרים הדוקים עם שתי שכנותיה הקומוניסטיות, וייטנאם וסין, כאשר שתיהן ממשיכות להפעיל השפעה פוליטית וכלכלית משמעותית על המדינה. עד היום רוב הלאוטים חיים באזורים כפריים, כאשר כ-80% עובדים בחקלאות, בעיקר בגידול אורז.
לאוס מחזיקה בתואר המפוקפק של המדינה המופגזת ביותר בהיסטוריה לפי נפש, כתוצאה מההפצצות של ארה"ב בתקופת המלחמה בווייטנאם. במשך 9 שנים (1964-1973), ארה"ב הפילה למעלה מ-2 מיליון טון של פצצות ברחבי לאוס – ובערך 30% מהם לא התפוצצו, זה הותיר היום את רוב האדמה לבלתי שמישה לחקלאות. יש גם סיפורים עצובים רבים על ילדי כפר שגילו מה שנראה להם כמו חפץ מתכת ליד בית הספר שלהם, התחילו לשחק איתו וכתוצאה התפוצצו המטענים וגרמו אבדות.
לאוס היא אחת הכלכלות הצומחות במהירות הרבה ביותר באסיה, לפי הבנק העולמי, עם תוצר של מעל 8%. היא עדיין מדינה ענייה למדי, בהשוואה לאחרות באזור, אך היא משתפרת במהירות. העוני ירד בחצי ב-20 השנים האחרונות, בעוד שהחינוך והבריאות השתפרו באופן כללי.
למרות שלאוס לא מייצרת עודף מזון, המדינה עשירה במינרלים ומספר הנהרות הגבוה הופך אותה לאידיאלית להפקת אנרגיה הידרואלקטרית. סין מסייעת לתמוך בכלכלת לאוס על ידי השקעה במגזרים אלה, מה שאמור לראות את לאוס ממשיכה לצמוח.
תיירות היא התעשייה הצומחת ביותר בלאוס, אז אם אתם מחפשים מקום במחיר סביר לחופשה הבאה שלכם, ורוצים לעזור למדינה עם עבר קשה, אז למה לא לבקר בלאוס?
לאוס היא מדינה ללא מוצא לים, הגובלת בתאילנד, וייטנאם, קמבודיה וסין. הדבר השפיע מאוד על המדינה במונחים של סחר וצמיחה כלכלית, משום שקווי חוף ונמלים נותנים למדינה יתרון במסחר.
הרים המכוסים ביער הם השולטים בנוף של לאוס. בצפון הם מתנשאים לגובה מירבי של כ-2,818 מטר מעל פני הים. בדרום רמת בולובנס, בגובה של כ- 1,100 מטר, מכוסה ביער פתוח ובדרך כלל יש לה אדמה פורייה. השפלה הנרחבת היחידה נמצאת לאורך הגדה המזרחית של נהר המקונג.
בלאוס ישנה מערכת של 20 אזורי טבע לאומיים מוגנים המכסה כמעט 14% מהמדינה ומוכרת כאחת ממערכות האזורים המוגנים הנרחבות ביותר בעולם. עם שטחים גדולים של יער מונסון טרופי, אוכלוסיות חיות בר מגוונות ותצורות אבן גיר קרסטיות מוזרות זרועות במערות, באזורים המוגנים של לאוס יש שפע של דברים יוצאי דופן לראות. לאוס מציעה פעילויות תיירות אקולוגיות כגון טרקים, רפטינג, צפרות וקמפינג המאפשרות לחוות ממקור ראשון את המגוון הטבעי והתרבותי המפואר של המדינה.
האזור המוגן הנגיש ביותר המציע מגוון פעילויות תיירות אקולוגיות הוא Phou Khao Khouay, שם תוכלו לצאת לטרקים, לבקר במפלים מרהיבים ולבלות את הלילה במגדל תצפית פילים בקצה הפארק. אם אתם מעוניינים במערות, אל תחמיצו את ה-Phou Hin Poun NPA במרכז מחוז Khammouane.
מפלי קואנג סי התלת-קומתיים הנמצאים כ- 30 ק"מ דרומית ללואנג פראבאנג הם מהיפים בעולם.
הירידה הראשית באורך 60 מטר יורדת מהג'ונגל אל בריכות אבן גיר.
המפלים ממוקמים בתוך פארק מפל קואנג סי, ואפשר לשחות ברוב הבריכות הצלולות או לטייל לפסגה לכמה נופים יפים. בפארק ממוקם גם מרכז הצלה של דובים שחולצו מנסיבות חיים קשות כמו קרקסים או עבודה.
בלאוס יש 49 קבוצות אתניות מוכרות רשמית המייצגות ארבע משפחות אתניות-לשוניות: טאי-קדאי, מון-חמר, המונג-מין וטיבטו-בורמזית. בצפון המדינה נמצא הריכוז הגבוה ביותר של קבוצות אתניות והתרבות המסורתית התוססת והידע הילידי של אוכלוסייה מגוונת זו מחלחלים לכל ההיבטים של חיי היום יום בלאוס.
בעוד שהשפה הרשמית של המדינה היא לאו, רק קצת יותר ממחצית האוכלוסייה מדברת בה כשפת אם, כאשר במקום מדוברות שפות מיעוטים אתניים רבים. צרפתית הייתה פעם שפת המעמדות הגבוהים של לאו ושל הערים, אבל בשנות ה-70 האנגלית החלה להחליף אותה. בהנהגת המפלגה המהפכנית העממית של לאו, הפכה וייטנאמית לשפה השלישית של האליטה.
הדת הנפוצה בלאוס היא בודהיזם תרוואדה. הבודהיזם היה דת המדינה של ממלכת לאוס הקדם-רפובליקלית, וכיום המאמינים בה מהווים כמחצית מתושבי המדינה. כשני חמישיות מהאוכלוסיה, בעיקר קבוצות לאו ת'ונג ולאו סונג, שותפות לדתות מקומיות לא בודהיסטיות. בודהיזם ודת מקומית אינם בהכרח סותרים זה את זה; יש גם תרגול סינקרטי של מסורות דתיות מקומיות וגם סובלנות כללית בתוך הקהילה הבודהיסטית הרחבה יותר.
קהילות דתיות קטנות אחרות כוללות נוצרים, מוסלמים וחסידי האמונה הבהאית. למרות שהחוקה של המדינה קובעת חופש דת להלכה, הממשלה מגבילה זכות זו בפועל, במיוחד לגבי דתות המיעוט.
האתר המפורסם בותר בלאוס היא העיר העתיקה לואנג פראבנג הממוקמת בצפון לאוס בלב אזור הררי. העיירה בנויה על חצי אי שנוצר על ידי המקונג ונהר נאם חאן. רכסי הרים (במיוחד הרי PhouThao ו-PhouNang) מקיפים את העיר בירק שופע. אגדות רבות קשורות להקמת העיר, כולל אחת המספרת שבודהה חייך כאשר נח שם במהלך מסעותיו, ונבא שיום אחד תהיה כאן עיר עשירה וחזקה. העיירה הפכה לבירת הממלכה החזקה של ליין Xang (ממלכת מיליון הפילים), שעושרה והשפעתה היו קשורים למיקומה האסטרטגי על דרך המשי, כמו גם בהיותה מרכז הבודהיזם באזור. לואנג פראבנג לקחה את שמה מפסל של בודהה, הפרבנג.
ואנג ויאנג – עיירה קטנה לאורך נהר נאם סונג, הנחשבת ל"גן עדן" למי שאוהבים לכבוש מפלים בעולם. כאן כדאי לשכור אופניים ולצאת לסיור במערות מרשימות, לבקר בכפרים עתיקים וללמוד את תרבות האנשים כאן.
נהר MEKONG המקונג הוא הוא מקור משיכה למבקרים בלאוס. זהו הנהר הארוך ביותר בדרום מזרח אסיה עם אורך מוערך של 4,350 ק"מ. קטע הנהר הזורם דרך לאוס הוא בעל השטח הגדול ביותר. בהתחשב בשטחה ההררי, הנהר הוא עורק התחבורה הראשי של לאוס. שייט בנהר המקונג בלאוס נחשב לאחד הטיולים הנפלאים על הנהר כולו. דרך מצוינת ליהנות מהנוף היא שייט בסירה מ-Huay Xai על הגבול עם צפון תאילנד ללואנג פראבנג, או להיפך.
בלאוס יש פפאיות ענקיות. מקורו של עץ הפפאיה במקסיקו ובמדינות אחרות ברחבי אמריקה המרכזית, אבל הוא טייל בכל רחבי העולם, ומשגשג במקומות עם אקלים טרופי או סובטרופי – כמו לאוס! למעשה, סלט הפפאיה הירוקה התאילנדי המפורסם הובא לתאילנד על ידי בני הלאו האתניים.
יש הרבה פירות טרופיים מעוררי תיאבון אחרים המוצעים גם בלאוס.
הקפה בלאוס טעים ואינו מפורסם בעולם כפי שראוי שיהיה. כמו תה לסרי לנקה, קפה הוא למעשה הייצוא החקלאי הגדול ביותר של לאוס. שני זני הקפה הערביקה והרובוסטה גדלים בלאוס, בעיקר במישור בולאבן שיש בו טמפרטורות קרירות והרבה גשם – אידיאלים לגידול קפה!
המתיישבים הצרפתים הביאו את הקפה ללאוס והכניסו טכניקות חקלאיות ששרדו עד היום. רוב משפחות החקלאים המתגוררות על הרמה מייצרות קפה, כ-15-20,000 טון בשנה!
אייס קפה לאוטי מסורתי מדוכני הרחוב מוגש עם כף גדולה של חלב מרוכז בתחתית, בשקית ניילון עם הרבה קרח וקשית. זה אולי לא הכי טוב לאיכות הסביבה אבל זה בהחלט טעים.
Beerlao היא הבירה הלאומית עטורת הפרסים של לאוס העשויה מאורז יסמין הגדל במקום, מאלט מיובא מצרפת או בלגיה עם שמרים וכשות המיובאים מגרמניה. Beerlao זכתה בפרסי ם בתחרויות
והיא פופולרית גם מחוץ ללאוס, במיוחד בקמבודיה ובתאילנד, בנוסף היא מיוצאת לכל רחבי העולם, מיפן לאוסטרליה, לאירופה וארה"ב!
טיול לסרי לנקה הוא מסע אל מדינה עם מגוון תרבותי עצום ועשיר מאוד. התרבות המקומית היא במידה רבה תוצאה של ההשפעה של כניסת הבודהיזם, לפני יותר מ-2,300 שנה בשילוב ההשפעה הכבדה של ההינדואיזם, יחד עם ההשפעה הפחותה של האיסלאם, הזורואסטריזם והנצרות, בנוסף לפולחן הקדם בודהיסטי לאלוהויות ולאנימיזם, שחלקם עדיין קיימים במסורת ובטקסים של המדינה.
לכן כיום התרבות בסרי לנקה היא שילוב עשיר של אינטראקציה של דפוסים תרבותיים מגוונים הן מקומיים והן שנגזרו ממסחר, דתות, כמו גם קולוניזציה מערבית. הדפוסים התרבותיים של סרי לנקה כיום מראים את ההשפעה המתמשכת של מגוון של תרבויות. התרבות באה לידי ביטוי לרוב בשימוש באמנות, אדריכלות, פיסול ואפילו אוכל. אחד המאפיינים הבולטים ביותר של התרבות בסרי לנקה הוא הפסטיבלים הצבעוניים שלה, המהווים מוקדי משיכה תיירותיים מרכזיים. לדת יש תפקיד חשוב בעיצוב התרבות והמסורות של סרי לנקה.
ההשפעה ההודית על סרי לנקה היא תוצאה הן של הקירבה הגיאוגרפית בין המדינות והן מכיוון שלאורך מאות שנים מלכי סרי לנקה התחתנו עם נסיכות הודיות ושילבו את התרבות ההודית עם שמירה על הזהות הסרי לנקית הייחודית. ההשפעה האירופית הייתה תוצאה של פלישה של ההולנדים, הפורטוגלים ולבסוף הבריטים. הכנסת אורחים גם היא אחד המאפיינים הבולטים של התרבות, מה שהופך את סרי לנקה לאחת המדינות הידידותיות בעולם.
בתקופה שבה חברות אחרות בעולם התהדרו בכושר הלחימה שלהן, החברה בסרי לנקה אימצה פילוסופיה דתית המבוססת על הרציונל, שבה לסובלנות היה חלק משמעותי ביותר. הבודהיזם כפי שהתפתח בסרי לנקה לא היה דת מדינה בלעדית, אבל היה עשיר בתכנים הפילוסופיים שלו כדי לתת מקום למחשבות נוספות לזרום למדינה. הקרבה לדרום הודו ראתה את ההשפעה של ההינדואיזם במדינה גדלה, אך לא מפחיתה מהקבלה הכוללת של הבודהיזם.
אמנות, מוזיקה, דרמה ואפילו אדריכלות גם הם חלק מהמיזוג התרבותי. לאמנות יש חלק בלתי נפרד בהיסטוריה של סרי לנקה והיא מספקת כר מחקר נרחב לארכיאולוגים ואנתרופולוגים שכן האמנות מדברת רבות על אורח החיים בסרי לנקה. ממקדשים ועד ציורי קיר, האמנות עצמה מתארת את ההיסטוריה והתרבות ומשאירה את רישומה על המבקרים באי.
כפי שאמרנו, סרי לנקה היא ארץ של מגוון תרבותי גדול. הדת חודרת להיבטים רבים של החיים ומהווה מרכיב בסיסי במגוון זה. מקדשים בודהיסטים והינדואים, כמו גם מסגדים וכנסיות, עם טקסים צבעוניים משלהם, הם המאפיינים הבולטים ביותר של הנוף התרבותי. דרגות שונות של השפעה קולוניאלית, השפעות מודרניזציה, עושר והכנסה מוסיפים גוונים נוספים לפסיפס התרבותי.
מקורות האדריכלות, הפיסול והציור, נמצאים העת בעתיקה. שרידי יצירות עתיקות ששוחזרו ונשמרו באתרים ארכיאולוגיים, מעידים על ההשראה שמקורה בבודהיזם. גם הספרות הקלאסית מציגה שילוב של השפעות סגנוניות מהודו עם נושאים בודהיסטיים. מאז תחילת המאה ה-20, עם החשיפה לספרות האירופית, רכשה הכתיבה היצירתית המקומית גיוון רב יותר בסגנונה והפכה לחילונית יותר בתוכן.
באמנויות הבמה יש כמה מסורות עממיות סינהאליות וטמיליות ושלל יבוא וחיקויים. בין צורות ריקודי העם, למשל, ניתן למצוא את ריקוד קנדיאן המעודן ביותר, אשר נקשר במשך כמה מאות שנים עם טקס ממלכתי וטקס דתי בבירת הגבעות ההיסטורית קנדי וסביבתה. לעומתו "ריקוד השטן" המאולתר יותר מבוצע בטקסי ריפוי וגירוש שדים. בדרמה, גרסאות מודרניות של תיאטרון עממי חולקות את אור
הזרקורים עם יצירות מקוריות מודרניות ועיבודים של מחזאים מערביים. הן ההשפעות ההודיות והן המערביות ניכרות היטב בצורות המוזיקה הפופולריות.
מעט מאוד מטיילים שמעו על אנשי הוודה, מיעוט אתני בסרי לנקה שאנשיו היו באופן מסורתי שוכני יער, שחיפשו מזון, צדו וחיו בקבוצות במערות בג'ונגלים הצפופים של סרי לנקה.
קהילת Vedda, העם האבוריג'יני המוכר ביותר של סרי לנקה, חיה כיום מפוזרת ביישובים זעירים בגבעות הונאסגיריה במרכז סרי לנקה עד לשפלת החוף במזרח האי. עם זאת, הרבה לפני שההודו-אריים – שהם כיום העם הסינהלי-בודהיסטי השולט – הגיעו לסרי לנקה מהודו בסביבות 543 לפנה"ס, הוודה כבר היו מפוזרים בכל רחבי האי.
למרות היותם התושבים המוקדמים ביותר של סרי לנקה, אנשים יודעים עליהם מעט עד כלום. במשך מאות שנים, אנשי הוודה דוכאו על ידי השלטון הסינהאלי, והוגבלו רק לעניין תיירותי. כיום הם מונים פחות מ-1% מהאוכלוסייה הלאומית.
כיום דברים משתנים לאט עבורם, כאשר הקהילה מחזירה את המורשת שלה יחד עם התפתחות עניין מחודש באנשים הראשונים של סרי לנקה. הסינהאלים נהגו להסתכל עליהם "מלמעלה", אבל הדברים משתנים ואנשים משכילים מעוניינים לדעת על מיעוט זה.
אנשי הוודה מעודדים ביקורי תיירים מכיוון שהם רוצים להעביר את האלמנטים התרבותיים שלהם לדורות הצעירים. בין המסורות שכבר אינן נשמרות הייתה המגורים במערות, עם מעבר ממערה אחת לאחרת כאשר מישהו מהקבוצה מת. לאחר פטירתו של אחד המתגוררים במערה הניחו את הגופה על רצפת המערה וכיסו אותה בעלים בעודם מתאספים ליד עץ גדול להתפלל עבור הנפטר. הם הציעו בשר צייד, דבש ופקעות בר לאבותיהם ולאלוהות העצים, הנהרות והג'ונגלים והתפללו לחיים שלאחר המוות שלהם כדי שהנשמה שלהם תהיה שייכת לאלוהויות; והם בתמורה ישמרו על הנשארים.
הקמינו דה סנטיאגו הוא מערך מסלולי הליכה ברגל היוצאים מחלקים שונים של חצי האי האיברי ופונים לכיוון קברו של סנט ג'יימס, בקתדרלה בעיר סנטיאגו דה קומפוסטלה, בחבל גליסיה בפינה הצפון מערבית של ספרד.
מקורו של הקמינו במאה ה-9, לאחר גילוי שרידי סנט ג'יימס ביער בשם קמפוס סטלה (כיום העיר קומפוסטלה). מאותו רגע, אנשים מכל רחבי אירופה החלו לעבור מרחקים גדולים כדי לבקר בקבר ולחלוק כבוד לקדוש. במהרה הקמינו דה סנטיאגו הפך לנתיב העלייה לרגל החשוב ביותר בעולם הנוצרי. כיום, אלף מאתיים שנה לאחר הגילוי הזה, הקמינו דה סנטיאגו ממשיך להוות מוקד עליה לרגל, ואף רכש מימד שחורג הרבה מעבר לאמונה הנוצרית. דרך זו, הבולטת מאז ימי הביניים המוקדמים, קשורה באופן הדוק ביותר למסורת הכנסייה הקתולית. אולם כיום, רבים, אם לא רובם מאותם "צליינים" על הקמינו אינם מצהירים על אמונה או השתייכות דתית.
בקמינו נהוג לשאת "דרכון" מיוחד. זיהוי זה מבסס שאתה צליין, מאשר לך להישאר באכסניות, ואם החתמת אותו מדי יום – מזכה אותך בקבלת תעודה נחשקת מהקתדרלה של סנטיאגו בסוף המסע. ברכישת דרכון, עולי הרגל מציינים את מניעיהם כ"דתיים", "רוחניים" או "אחרים". רבים מהקהל ה"רוחני" אומרים שהם "רוחניים אבל לא דתיים". באשר ל"אחר", התפיסה הזו כוללת עולי רגל שרק רצו לטייל, חיפשו חופשה חסכונית או היו בקצוות מאתגרים בחיים.
ההליכה בקמינו מחברת את ההולך עם עולי רגל אחרים בעבר ובהווה; עם ספרד והקתוליות שלה; עם האנשים שמציעים אירוח לאורך הדרך; וכמובן, עם הגיאוגרפיה של הרים, עצים ויערות. לבסוף, הקמינו הוא מקום שבו סדרי העדיפויות מכוונים לעתים קרובות מחדש.
בעולם הסובב סביב טכנולוגיה וגאדג'טים, הנשלט על ידי רצועות קמעונאיות, קניונים, חנויות גדולות וכבישים מהירים, מקומות כמו הקמינו הופכים נדירים יותר, אך כוחם למשוך הופך למשכנע הרבה יותר. מקומות כדוגמת הקמינו מזיזים, מלמדים, מעוררים השראה ומרגיעים.
זה לא מקרי שכיום אנשים כל כך עמוסים, הם במקביל מגלים עניין עמוק ברוחניות. שימו לב למדפים של חומרים רוחניים שנמצאים בחנויות הספרים, או בתוכניות טלוויזיה ובסרטים העוסקים בגן עדן, בגיהנום, במלאכים, בשדים, בריפוי ובאלוהים.
עולי רגל ומטיילים רבים מחליטים לעשות את הקמינו דה סנטיאגו לאחר שעברו סיטואציה קשה בחייהם, פרידות או אכזבות באהבה, אובדן אדם אהוב, מחלה, בעיות משפחתיות, עבודה וכו'. מה שמתחיל כחופשה או טיול להתנתקות, בסופו של דבר יכול להיות טיפול שיעזור לנו להחזיר את האיזון בחיינו.
הוכח שהליכה מקדמת שחרור של אנדורפינים, שהם ההורמונים שגורמים לנו להרגיש שמחים ורגועים, תוך הפחתת ייצור הקורטיזול, הורמון הלחץ. כלומר, פעילות גופנית מסייעת לארגון מחדש של המוח, מבטלת חרדות, מתחים ומשפרת את מצב הרוח שלנו.
יתר על כן, כל ההשפעות החיוביות הללו מוכפלות על ידי המגע עם הטבע והאוויר הפתוח. הליכה בכפר גורמת למוח להתנתק מחיי היומיום, הרחק מכל אותם גירויים שגורמים לנו להישאר תמיד ערניים (מקומות צפופים, תנועה, רעש, טלפונים ניידים). תשומת לב לא רצונית מופעלת, מה שהופך את המוח שלנו להרבה יותר רגוע, ומאפשר לו לשוטט בצורה רגועה יותר.
לכן, ניתן לומר שבקמינו דה סנטיאגו יש את כל המרכיבים שיעזרו לנו להתגבר על רגעים קשים בחיינו ולהרגיע את מוחנו. ממש מה שהמומחים מייעצים לישראלים מרוטי עצבים…
החיים היומיומיים, עם עבודה, משפחה וחובות אחרות, לא מאפשרים למרבית האנשים לצאת לטיול ארוך בקמינו דה סנטיאגו. הדרך הצרפתית מרונסוואלס לוקחת חודש, ולא לכל אחד יש זמן ויכולת למסלול הזה, שהוא ההיסטורי והפופולרי ביותר. אם אין לכם הרבה זמן אבל אתם רוצים לחוות את ההליכה/העלייה לרגל, תוכלו לעשות זאת תוך שבוע או קצת יותר. ואיך אפשר לעשות את זה?
אנחנו בעולם נסתר נעזור לכם לבחור את המסלול המתאים לכם ונארגן את הטיול עבורכם.
הדחף לחקור מקומות חדשים הופיע כמרכיב משותף לכל סוגי הצליינים שהיו בעלי מוטיבציה חילונית בעיקר או חלקית, כאשר עלייה לרגל כמו הקמינו עשויה לשמש אנשים ככלי חשוב לגירוי רווחתם באמצעות מימוש עצמי.
הליכה לסנטיאגו דה קומפוסטלה תוך מספר ימים דרך מסלול רשמי וקצר אפשרית. המשותף לכול המסלולים האלו הוא שהם עוברים דרך גליסיה, אל המטרה הסופית – סנטיאגו.
יש כל כך הרבה סיבות לנסוע אל טיול עצמאי לאיסלנד. ראשית כמדינה הכי פחות מאוכלסת באירופה, תמצאו באיסלנד שטחים פתוחים עצומים של שממה בתולית. יופי טבעי שופע נמצא מעבר לכל פינה עם נוף שאין שני לו שלא דומה לשום מקום אחר. אלו המחפשים הרפתקאות נוהרים לאיסלנד בשנים האחרונות בכל פעם שאחד מהרי הגעש הפעילים שלה מתפרץ. הסיכוי לראות הר געש בפעולה, כולל כל ה"פירוטכניקה" (לבה זורמת, תימרות עשן ועוד) על רקע הנופים הצחיחים בדרך כלל של האי, הוא הזדמנות שקשה לעמוד בפניה. כמה מהסיבות העיקריות האחרות לבקר באיסלנד הן תושביה הידידותיים במיוחד, האוויר במדינה צח ונקי, והשפה האנגלית מדוברת על ידי מרבית האנשים.
ממש לאחרונה נבחרה רייקיאוויק לעיר השלווה ביותר בעולם במדד הערים השלוות שהשיקה חברת השירותים הפיננסים הבריטית MoneySuperMarket. המדד לוקח בחשבון פרמטרים כמו זיהום אוויר, זיהום רעש, זיהום אור, שטח הפארקים, העומס בכבישים, שמחת החיים ואדיבותם של התושבים, מספר שעות השמש הממוצע בשנה ועוד. למרות הפרמטר האחרון ניצחה הבירה האיסלנדית בתחרות.
אבל ערים, ואפילו יהיו השלוות ביותר בעולם, אינן הסיבה לביקור באי הצפוני. מרבית המטיילים מגיעים לאיסלנד כדי להנות מאתרי הטבע המופלאים שלה. תופעות אסטרונומיות, מפלים, הרי געש ובעלי חיים מיוחדים – כל אלה ועוד מרכיבים את הטיול באיסלנד.
מיקומה של איסלנד בפסגת העולם מבטיח שהיא בין המקומות הטובים ביותר לראות את הזוהר הצפוני. פלאים שמימיים מרהיבים אלו נראים בדרך כלל באיסלנד מספטמבר עד אמצע אפריל והם בין הסיבות העיקריות לבקר באיסלנד מחוץ לחודשי הקיץ הבהירים. מדענים אומרים שבשנת 2024 האורות צפויים להיות הבהירים והחזקים ביותר מזה 20 שנה. הפעילות צפויה לעלות בהתמדה עד לסתיו 2024 כאשר האורות יהיו בעוצמתם הבהירה ביותר.
בלילה דומם, סביר שתראו את האורות הירוקים המיסטיים רוקדים בשמים הצלולים מעל רייקיאוויק, אבל הסיכוי שלכם לראות אותם גדל אם תצאו מהעיר, הרחק מתאורת החשמל ומהפרעות של העיר.
מכיוון שאיסלנד ממוקמת ממש מתחת לחוג הארקטי, מתרחשת בה בקיץ תופעת הטבע הנקראת שמש חצות. לילות הקיץ בה הם בהירים עם אור יום 24 שעות ביממה מאמצע מאי ועד סוף יולי.
היפוך הקיץ מתרחש בין ה-20 ל-22 ביוני, כאשר שמש חצות שוקעת מעט אחרי חצות וזורחת שוב מעט לפני 3 לפנות בוקר.
שום דבר לא משתווה לרגע בודד מול שמש חצות באמצע שום מקום. ניצול הימים האינסופיים לסיור עד מאוחר בלילה מאפשר לראות את הנופים המוזרים של איסלנד מנקודת מבט שאין כמותה.
אספקת המים העשירה של איסלנד היא ללא ספק משאב הטבע היקר ביותר שלה. איכות מי השתייה יוצאת דופן הודות להרבה פלגי הרים וקרחונים בתוליים. לאיסלנד יש גם היסטוריה ארוכה של שימוש באנרגיה גיאותרמית כמקור כוח.
חלק מהמתנה הייחודית של הנוף הוולקני של איסלנד הם המעיינות החמים הטבעיים המצוינים הנמצאים בכל מקום כמעט. יש להקפיד על כללי היגיינה וחובה מוחלטת להישטף ביסודיות עם סבון לפני שלובשים את בגד הים כדי להיכנס למעיינות החמים ולבריכות.
רוב הבריכות אינן מטופלות בכימיקלים, ולכן ניקיון אישי הוא גורם חשוב. בין אם אתם בלגונה הכחולה המפורסמת או ב-Krossneslaug המרוחקת, כדאי גם לחלוץ את הנעליים ולשים אותן על המתלה המסופק בחדר ההלבשה.
האוקיינוס סביב איסלנד מספק תנאי חיים אידיאליים ליותר מעשרים מינים של לווייתנים, ובשנים האחרונות, איסלנד הפכה לבירה האירופאית של צפייה בלווייתנים.
בשייט צפייה בלווייתנים מרייקיאוויק, תוכלו להיות בטוחים ב-99% שתראו לווייתני מינק, דולפינים ועוד. בטיול צפייה בלווייתנים מהוסאוויק בצפון איסלנד, סביר להניח שתבחינו בלווייתן הגבן הענק.
מפגש פנים אל פנים עם הלווייתנים האיסלנדיים בסביבתם הטבעית הוא חוויה שאין שנייה לה. סיורים רבים כוללים גם את צוקי חוף הים הסואנים שבהם מקננים הפאפינים, השגרירים המעופפים של איסלנד, בנקיקים סלעיים או מחילות באדמה.
ממוקם כ-50 ק"מ מרייקיאוויק, הפארק הלאומי Thingvellir בדרום מערב איסלנד הוא יעד חובה בגלל המשמעות ההיסטורית והגיאולוגית שלו. הפרלמנט האיסלנדי, אלת'ינג'י, נוסד בת'ינגווליר בשנת 930 וערך את הישיבות הראשונות שלו ליד ערוץ אלמנג'ה, עמק השבר של הרכס האמצע-אטלנטי.
Thingvellir הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בגלל אינספור מאפייני הטבע יוצאי הדופן של האזור, כולל Thingvallavatn, האגם הטבעי הגדול ביותר באיסלנד, ובקע סילפרה, בו ניתן לצלול או לשנרקל בין הלוחות הטקטוניים האמריקאי והאירופי.
איסלנד ידועה כ"ארץ הקרח והאש" וזכתה לכינוי זה בגלל הקרחונים והרי הגעש הרבים שמסביב לאי. קרחונים מכסים אחד עשר אחוז משטחה של איסלנד. קרחון Vatnajokull, הגדול ביותר, מכסה חלק גדול מהרמה הדרומית והמרכזית.
הקרחונים אחראים ישירות לרבות מהאטרקציות המדהימות ביותר של איסלנד, כמו לגונת הקרחונים Jokulsarlon בדרום מזרח האי. הלגונה מכילה קרחונים ענקיים שהתנתקו מקצה הלשון של קרחון Breidamerkurjokull, ויצרו ארץ אגדות של קרח וחיות בר.
סיורים ללגונת Jokulsarlon הם אחת הפעילויות הפופולריות ביותר באיסלנד במהלך חודשי הקיץ.
החיה הייחודית הנקראת הסוס האיסלנדי מילאה תפקיד חיוני בהתפתחות התרבותית וההיסטורית של האומה. הגזע המיוחד הזה היה האטרקציה התיירותית העיקרית של איסלנד לאורך זמן רב.
המתיישבים הוויקינגים הראשונים באי הביאו איתם את מיטב הסוסים שלהם והתנאים הקשים של האי עיצבו את טבעם לאורך מאות שנים. רק החזקים ביותר שרדו.
הסוס האיסלנדי ידוע באופי העדין אך הנמרץ שלו, בחמש ההליכות ובמיומנות שאין כמותה לחציית שטח קשה במיוחד. לכן, מספר רב של טיולי רכיבה על סוסים לוקחים את המטיילים הרחק לתוך השממה האיסלנדית המחוספסת והבלתי נגישה. אולם ברגע שהם עוזבים את הארץ, אסור לסוסים איסלנדיים לחזור. זאת מכיוון שאיסלנד היא מדינה נקייה לחלוטין ממחלות פרסה ופה, ולכן אינה יכולים להסתכן בייבוא מחדש של סוס לאחר שעזב את אדמת איסלנד.
איסלנד ידועה במפלים עוצרי הנשימה שלה בכל רחבי המדינה. מפלי גולפוס, דטיפוס וסליאלנדפוס הם מהידועים ביותר. עם זאת, אינספור אחרים מחכים להתגלות, כולל מפל Dynjandi המפואר בפיורדים המערביים.
איסלנד קיימת בגלל התפרצויות געשיות, ואינספור מהם עדיין פעילים בכל רחבי האי. בשנים האחרונות מטיילים רבים היו עדים להתפרצות געשית גם בביקור קצר באיסלנד (אבל אי אפשר לחזות את האפשרות הזו בדרך כלל). סיורים רבים להרי געש חוקרים את הכוח הוולקני שעיצב את איסלנד מראשית הזמן.
סיור בהר הגעש Thrihnukagigur למשל, הוא טיול אל לבו הקר של הר געש רדום שבו גוונים לוהטים של אדום מספרים סיפורים איומים על כוח והרס שאין לתאר.
החופים של איסלנד מושכים מבקרים מרחבי העולם כאשר על מה שחסר להם במאפיינים טרופיים, הם משלימים בקיצוניות מוחלטת.
קרוב לוויק, הכפר הדרומי ביותר של איסלנד, שוכן חוף החלוקים השחורים הידוע ריינספיגארה. צוקי הבזלת השחורים שלו, המערות העצומות, תצורות הסלע הענקיות, והרוחות החזקות הופכים את ריינספארה למקום אדיר.
מדהים באותה מידה הוא חוף החול השחור Djupalonssandur בחצי האי Snaefellsnes, שם המבקרים יכולים גם להתפעל משבריה של ספינה תקועה מלפני עשרות שנים.
תופעה פחות מוכרת אך מהממת לא פחות היא "חוף היהלומים" של Breidamerkursandur בדרום מזרח איסלנד. החוף הוא רצועת חול שחור שמקורה ב"יהלומי הקרח". אלו נוצרים כאשר
דרך הנהר הקרחוני Jokulsa a Breidamerkursandi, אינספור קרחונים קטנים נישאים מהלגונה הקרחונית Jokulsarlon הסמוכה אל הים. הגלים מלטשים אותם לפני שהם נשטפים אל החולות השחורים על ידי הגאות. בשעת בין ערביים ושחר, אור השמש הנמוכה מאיר את יהלומי הקרח מזווית אופקית, והופך את החולות השחורים לשדה של יהלומים מבריקים.
אגם מיוואטן וסביבתו משלבים רבים מהאלמנטים שהופכים את איסלנד ליעד טיול ייחודי.
כמה קילומטרים צפונית לאגם מתנשא הר הגעש קראפלה המספק לאזור מיוואטן הגדול מגוון בלתי ייאמן של מעיינות רחצה טבעיים, צבעים ותצורות סלע כמו דימובורגיר (מבצרים שחורים), מקום של לבה כאוטית, המזכיר את חורבותיה של עיר עתיקה.
באיסלנד יש מספר מסלולי טיול מדהימים בין האטרקציות המובילות והנופים הבולטים ביותר במדינה.
אחד מטיולי הכביש הנגישים ביותר הוא מסלול מעגל הזהב המכסה כמה מהאטרקציות האהובות ביותר באיסלנד. העיקריות שבהם הם הפארק הלאומי תינגווליר, מפלי גולפוס והאזור הגיאותרמי גייסיר.
מסלול כביש הטבעת מכסה את כל הכביש הראשי סביב איסלנד. טיול זה כולל את כל האזורים של איסלנד, למעט הפיורדים המערביים וחצי האי סניפלסנס.
נוסף על הטבע המרהיב והמיוחד, דרום קוריאה ידועה היום גם בגלל המאפיינים התרבותיים הייחודים שלה, ההופכים מוכרים גם בעולם המערבי עם פתיחתה של המדינה יותר ויותר לתיירות. במהלך טיול לדרום קוריאה תוכלו לראות שהתרבות הקונפוציאנית ששלטה בעבר בקוריאה ושמה דגש על כבוד לאבות, גיל וותק – ממשיכה להשפיע גם היום על המשפחה, העבודה והחברה הקוריאנית, אם כי במידה פחותה. בחיי המשפחה המסורתיים מעורבים טקסים רבים המציינים אבני דרך במחזור החיים, חגים וטקסי הוקרה לאבות. הקטעים החשובים ביותר בחייו של אדם הם השלמת 100 הימים הראשונים של התינוק, נישואיו ויום הולדתו ה-61. על פי האמונה הקוריאנית המסורתית, רוחותיהם של הנפטרים אינן עוזבות את כדור הארץ במשך כמה דורות; לפיכך, הורים וסבים שנפטרו עדיין נחשבים כחלק מהמשפחה. טקסי אבות (Cherye) מבוצעים כדי לכבד אותם בימי השנה למוות ובחגים מרכזיים. שניים מהחגים החשובים ביותר הם Sŏllal (ראש השנה הירחי) ו-Chusŏk (פסטיבל ירח הקציר) הנחגגים בהתכנסות המשפחות. האלמנטים המסורתיים של חגיגות החגים כוללים קבלת פנים רשמית ומכבדת של זקנים, הכנה ואכילה של מאכלים מיוחדים כגון סוגים ספציפיים של עוגות אורז (ddŏk), ולבישת לבוש מסורתי (hanbok).
אוכל הוא חלק חשוב מהזהות התרבותית הקוריאנית. המטבח הקוריאני המסורתי, המדגיש דגנים – במיוחד אורז – וירקות טריים, ממשיך לתפוס מקום דומיננטי גם על רקע הפופולריות של פיצה, המבורגרים, סושי, אוכל סיני ומנות זרות אחרות. במהלך טיול לדרום קוריאה תוכלו ליהנות מארוחה קוריאנית אשר מורכבת בדרך כלל מאורז, מרק או תבשיל, ומספר תוספות, ביניהן כמעט תמיד קימצ'י – ירקות כבושים. לקימצ'י מקום מרכזי בתזונה הלאומית, ויש אפילו מוזיאון בסיאול המוקדש למנה. בדרום קוריאה יש גם פסטיבלים שנתיים לכבודו של המאכל. מאכלים קוריאניים פופולריים נוספים הם ביבימבאפ (אורז מעורבב עם ירקות, ביצה, רוטב חריף ולפעמים בשר), ג'ג'אנגמיון (אטריות ברוטב שעועית שחורה) ו-samgyet'ang (מרק של עוף שלם מבושל במילוי אורז וג'ינסנג).
להקות נודדות שהציגו תיאטרון צלליות או בובות, עשו אקרובטיקה וג'אגלינג, רקדו ושרו, וביצעו גרסאות של מופעי חצר או בידור פופולריים, היו חלק מחיי הכפר והעיירה הקוריאנית במשך מאות שנים. בין הצורות העתיקות ביותר של ריקוד ותיאטרון קוריאני נמצא ריקוד מסכות (סנדה). בנוסף לקבוצות מקצועיות, תושבי הכפר באזורים שונים בארץ הקימו קבוצות עממיות כדי לבצע גרסאות מקומיות משלהם למחזה וריקודים של מסכות הסנדה. במהלך טיול לדרום קוריאה תוכלו להתרשם מריקודים אלו. המבצעים הם גברים והמסכות מכסות את כל הראש או את הפנים ועשויות מנייר או דלעות או, מדי פעם, מגולפות מעץ.
ובמעבר חד, מוזיקה פופולרית קוריאנית, או "קיי-פופ", צמחה כתופעה בינלאומית במאה ה-21 והפכה לאחד הדברים המזוהים ביותר תרבותית עם דרום קוריאה. אמני ה-K-פופ הבולטים ביותר הם להקות בנים כמו BTS, שמשלבים אלמנטים של מוזיקת ריקודים אלקטרונית והיפ הופ עם כוריאוגרפיה ללא דופי ותלבושות מתואמות.
האדריכלות הקוריאנית מראה השפעה סינית, אך היא מותאמת לתנאים המקומיים, תוך שימוש בעץ וגרניט, חומרי הבנייה הנפוצים ביותר. דוגמאות יפות נמצאות בארמונות ישנים, מקדשים בודהיסטים, דולמנים ופגודות בודהיסטיות. אדריכלות בסגנון מערבי הפכה נפוצה משנות ה-70 של המאה ה-20, ושינתה את הנוף האורבני מהיסוד, אבל כמה בתי עץ בסגנון ישן (האנוק) עדיין קיימים אפילו בסיאול.
הדרום קוריאנים הם חובבי ספורט מושבעים. אומנות הלחימה טא קוואן דו וסגנון ההיאבקות המסורתי בחגורות הנקרא ssirŭm (שדומה לסומו היפני ולהיאבקות מונגולית) הם ענפי ספורט לאומיים המתורגלים באופן נרחב. יש ליגות מקצועניות של בייסבול וכדורגל הנתמכות היטב, ו"השדים האדומים", כפי שמכנים אוהדי נבחרת דרום קוריאה בכדורגל, ידועים במיוחד בהפגנות התמיכה הנלהבות שלהם. מערכת הפארקים הלאומיים של המדינה מושכת מספר רב של מטיילים.
העיתונות בדרום קוריאה נתפסת בדרך כלל כחופשית. ישנם מספר עיתונים יומיים המופצים ארצית (כולל עיתונים כלכליים, ספורט ואנגלית) ויומונים אזוריים ומקומיים רבים. היומון Chosun Ilbo ו-Dong-A Ilbo הם שני העיתונים הוותיקים במדינה, שניהם הוקמו בשנת 1920. בנוסף למערכת השידור הקוריאנית בבעלות ציבורית (KBS), הוקמו מספר גדל והולך של תחנות רדיו וטלוויזיה פרטיות ומקומיות. גם טלוויזיה בכבלים ובלוויין גדלו בפופולריות בתחילת המאה ה-21.
בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 סרטים ודרמות טלוויזיה דרום קוריאניות חוו עלייה בפופולריות ברחבי אסיה, שתפסה, במידה פחותה, גם בארצות הברית ובמדינות אחרות. האליו ("הגל הקוריאני") הזה הביא הרבה שחקנים דרום קוריאנים ודמויות מוזיקה פופולריות לתשומת לב בינלאומית. ה-hallyu נתפס כנכס כלכלי ותרבותי, שכן הוא הביא הכנסות ותיירים לכלכלת דרום קוריאה וכן הגדיל את הפרופיל של המדינה בחו"ל.
לקוריאה יש שפה ייחודית ומערכת כתיבה משלה, "Hangeul", שהומצאה במאה ה-14. Hangeul מורכב מ-14 אותיות עיצור ו-10 אותיות תנועות, אותן ניתן לשלב לצורות אותיות חדשות.
זו היא מערכת הכתיבה היחידה בעולם שנוצרה וכוללת עקרונות מדעיים ביותר ליצירת אותיות, ומסוגלת לבטא את ההיקף הגדול ביותר של צלילים מבין מערכות הכתיבה הקיימות כיום. זהו הכתב
היחידי ברשימת הזיכרון העולמי של אונסק"ו. בשנים האחרונות זכתה Hangeul להכרה עולמית בזכות האסתטיקה שלה, ואותיותיה מאומצות רבות בלבוש, עיצובים, ציורים, פיסול ודיסציפלינות אמנותיות אחרות.
קוריאה ידועה במספר ומגוון הפסטיבל והחגיגות המצויינים במדינה לאורך כל השנה ומושכים מליוני מבקרים, הן מקומיים והן תיירים. כמה מהפסטיבלים הידועים, בהם תוכלו להשתתף במהלך טיול לדרום קוריאה הם:
הפסטיבל מתקיים מדי שנה בסוף ספטמבר או תחילת אוקטובר באנדונג, בחלק הדרום מזרחי של המדינה, המכונה גם בירת התרבות הקוריאנית המסורתית. אנדונג ידועה בעיקר בזכות הכפר העממי האהו שראשיתו במאה ה-16 וקיים עד היום. באותם ימים נערכו מופעי המסכה כטקס שמאניסטי הפונה לרוחות בכפר. כיום מתקיים פסטיבל ריקודי מסכות שנתי, שבו מציגים אמנים ריקודי מסכות קוריאניים מסורתיים.
בעבר השתמשו במסכות הקוריאניות למטרות שונות כמו: מלחמה, אירועים טקסיים ושמאניסטים ובהצגות תיאטרון. הפסטיבל התפתח לאירוע שבו פשוטי העם יכלו לצחוק על האנשים בעלי הכוח, כמו נזירים, אצילים ופקידי ממשל. בקוריאה ישנם יותר מ-250 סוגים של ריקודי מסכות כאשר
המסכות בהן נעשה שימוש בפסטיבל מייצגות דמויות שונות מהפולקלור הקוריאני ומהמופעים המסורתיים, כמו ה-Yangban (אריסטוקרטי), ה-Halmang (סבתא) וה- Bune (שוטה). מסכות אלו מיוצרות בעבודת יד בשיטות מסורתיות ונחשבות לחלק משמעותי מהמורשת התרבותית של קוריאה.
פסטיבל מסכות אנדונג מתקיים מאז 1997, הפך לאחד מפסטיבלי התרבות הפופולריים ביותר בדרום קוריאה, ומושך אליו מבקרים מכל רחבי העולם. הפסטיבל כולל אירועים שונים, לרבות ריקודי מסכות, מופעים, תהלוכות ותערוכות, המספקים הזדמנות למקומיים ולתיירים כאחד לחוות ולהעריך את המורשת התרבותית העשירה של המדינה.
מתקיים לאורך תעלת צ'ונגג'יאון מדי שנה מאז שנת 2009, מיום שישי הראשון של נובמבר עד יום ראשון השלישי של נובמבר, והוא פסטיבל החורף המפורסם של העיר, המציג פסלי מדיה ו-LED שונים הכוללים בעיקר פנסים העשויים מנייר קוריאני מסורתי הנקרא האנג'י. אורך התעלה כ- 1.2 ק"מ, ומאות פנסים נדלקים לאורכה בשעה 17:00, ומאירים את העיר בתחילת חורף קר נוסף. בכל שנה, נושא הפסטיבל שונה.
פסטיבל Jinju Namgang Yudeung מקורו בשימוש בפנסים צפים כאותות צבאיים כדי למנוע מצבאות יפנים לחצות את הנהר וכתקשורת שנשלחה למשפחות במהלך הפלישה היפנית לאי ב-1592. האירועים העיקריים במהלך הפסטיבל הם תהלוכת לפידים, תליית פנס משאלות, הכנת פנסים יצירתיים, תערוכת עששיות עולמית, זיקוקים ואירועי תרבות נוספים.
גולת הכותרת של הפסטיבל הם הפנסים "המרחפים" לאורך נהר נמנגאנג ומצעד הפנסים שיצרו התלמידים המקומיים בעצמם.
אנחנו מציעים לכם מגוון רחב של מסלולי טיולים מיוחדים בדרום קוריאה שיאפשרו לכם לחקור את המדינה ולהנות מכל מה שיש לה להציע. הטיולים שלנו בדרום קוריאה הם טיולים פרטיים בליווי מדריכים מקומיים דוברי אנגלית המאפשרים לכם לראות את המדינה הייחודית בקצב שלכם. ופנו אלינו ונשמח לתכנן ביחד אתכם את הטיול המתאים לכם בדרום קוריאה.
מסעדות גורמה וקולינריה עילית אינם מושגים המתקשרים אצל מרבית האנשים עם טיול עצמאי לאיסלנד. במשך אלפי שנים, איסלנד סיפקה כמה מתנאי החיים הקשים ביותר על פני כדור הארץ, והתזונה של תושביה שיקפה עובדה זו. המטבח האיסלנדי הוא השתקפות מודרנית של המסורות הגסטרונומיות של האי. דיג, חקלאות ואיסוף על אי וולקני בצפון האוקיינוס האטלנטי הביאו להכנה מוזרה למדי של מעט המרכיבים שאנשים יכלו לחבר יחד.
שורשי המטבח האיסלנדי נמצאים במדינות סקנדינביה השכנות, שאנשיהן הם שיישבו את האי במאה התשיעית, והביאו איתם מסורות הקשורות לתרבות הנורדית. בסוף המאה ה-19, התרבות הדנית החלה להשפיע רבות על איסלנד. כתוצאה מכך, המטבח הדני החל להופיע במנות איסלנדיות. עם זאת, בתחילת המאה ה-20, הייתה צמיחה גדולה בתעשיית הדיג של איסלנד. פריחה זו בדיג הובילה לכך שדגים הפכו למרכיב עיקרי בתזונה האיסלנדית.
היום, במטבח הבייתי האיסלנדי משתמשים בשילוב של מזונות משומרים וטריים כאחד. בשר סוס כבר אינו אסור ודגים נותרו מקור המזון העיקרי באיסלנד. טכנולוגיות חממה וחקלאות מתקדמות והביקוש הציבורי לחומרים טריים וטבעיים עזרו בשנים האחרונות למטבח האיסלנדי להצטרף לזרם של המטבח הנורדי החדש. השפים האיסלנדיים, שמעזים לאמץ את חופש הדמיון תוך שמירה נאמנים למסורת, מייצרים מנות טלה ופירות ים יוצאות דופן עם מרכיבים טריים ממקור מקומי. כיום איסלנד היא ביתן של מסעדות נהדרות רבות המגישות את מה שנודע בתור המטבח האיסלנדי החדש.
כמו ברוב סקנדינביה, המטבח הוא כולו בהשראת המרכיבים שיש לאיסלנדים סביבם, מהכבשים המסתובבות חופשי ועד הבקלה, הרינג והפחם הארקטי שמתיזים מסביב למים הקרים. מעבר לטריות שלו, האוכל של איסלנד טהור – עם פחות התמקדות בהנדסה גנטית ומרכיבים מלאכותיים.
בין המאכלים הבולטים במטבח האיסלנדי העכשווי ניתן למצוא את האקארל, המאכל הלאומי של איסלנד, שהוא כריש מותסס שהתיישן 4-5 חודשים; hangikjot (כבש מעושן) שגם הוא נחשב כמאכל לאומי; וכן רוגברו שהוא לחם שיפון המוכן בצורה איסלנדית מסורתית; הלחם נאפה בסיר או בחבית עץ על ידי הטמנתו ליד מעיין חם גיאותרמי. החום אופה בעדינות את הלחם, ונותן לו טעם מיוחד.
את טרנד הבישול באדמה או בעזרת אנרגיה גיאוטרמית שהיה ידוע עוד בעבר, מפתחים באיסלנד בשנים האחרונות וניתן למצוא מספר מסעדות המנצלות את הכמויות העצומות של אנרגיה גיאותרמית המיתמרת מהאדמה לבישול. התנורים מורכבים על פלטות ובהן חורים המאפשרים לאדים לעבור באמצע ערימת סלעים וולקניים. בניגוד לכיריים שמשתמשות בחום יבש וחם, האלמנטים הטבעיים האלה משתמשים בחום האדים שמקיפים את הסירים ומבשלים את האוכל. שיטת בישול לחה איטית זו מביאה לאוכל לח ורך להפליא.
בעוד כבש איסלנדי וקינוחים מקומיים פופולריים בקרב מקומיים ותיירים כאחד, ישנם כמה מאכלים מסורתיים שהפכו לשנויים במחלוקת כמו בשר לווייתן, בשר פאפינים ובשר סוסים שנותרו מרכיב נפוץ במטבח המקומי.
בין אם אתם מבקרים בתחנות דלק מקומיות או יוצאים למסעדות, ייתכן שתמצאו את הבשרים הללו בתפריט המקומי. פאפין ובשר לווייתן מעוררים את חילוקי הדעות העזים ביותר. מספר הפאפינים המקומיים ממשיך להצטמצם הודות לציד כבד ולעונות רבייה גרועות. למרות שציד הלווייתנים מוגבל, המספרים מראים שבשר לוויתן נאכל בעיקר על ידי תיירים ואינו מהווה עוד חלק מרכזי במטבח האיסלנדי.
אחד המאכלים הזולים והפופולריים ביותר באיסלנד הוא נקניקיות. ואם אתם בחיפוש אחר אוכל אמריקאי באיסלנד, אין דבר טוב יותר להתענג עליו מאשר ווינר קלאסי.
Skyr הוא מוצר חלב שהיה חלק מהמטבח האיסלנדי במשך מאות שנים. היום הוא אהוב באותה מידה כמו לפני 100 שנה. יש המסווגים את סקייר כגבינה, אבל הוא מזכיר יותר יוגורט סמיך.
בכל חנות מכולת באיסלנד אפשר למצוא טעמים שונים של סקייר.
למי שחובב מתוק, קליינור היא סופגנייה איסלנדית מטוגנת, אוורירית וקלילה מבפנים ופריכה מבחוץ.
הסופגנייה המתוקה המסורתית של איסלנד זמינה ברוב המאפיות וחנויות המכולת ברחבי הארץ.
איסלנד אינה מדינה שקידמה תזונה צמחונית או טבעונית באופן מסורתי, מכיוון שכפי שאמרנו דגים ומוצרי חלב הם מרכיבי יסוד, ובשר כבשים נפוץ מאוד לאכילה. לאורך מאות שנים מעט מאוד סוגי ירקות גודלו כאן, כך שלא תמצאו הרבה פרדסים או שדות ירק.
אבל אפילו איסלנד הצטרפה בשנים האחרונות לגל העולמי של תזונה מן הצומח. כיום יש אלטרנטיבות לבשר בחנויות, ולרוב במסעדות יהיו אפשרויות טבעוניות וצמחוניות כאחד. יש אפילו מסעדות וחנויות שמתמחות במאכלים טבעוניים וצמחוניים ולמרבה המזל, הרבה חנויות מכולת מקומיות מחזיקות אפשרויות רבות רק לצמחונים.
ולסיום, יש רק שתי מדינות באירופה שאין בהן מקדונלד'ס ואיסלנד היא אחת מהן. מאחז בודד של רשת ההמבורגרים האמריקאית פעל במרכז רייקיאוויק במשך כמה שנים, אך הוא לא שרד את המשבר הפיננסי של 2008. באיסלנד יש הרבה מסעדות המבורגרים, כולל Hagavagninn ו-Smass. פשוט לא תמצאו ביג מק…
בין אם אתם אוכלי בשר או צמחונים, תנו לנו לתכנן ולבצע עבורכם טיול עצמאי לאיסלנד, ואנחנו גם נמליץ לכם על המסעדות הטובות והמומלצות ביותר במדינה.
עכשיו כשכולם מחפשים יעדים חדשים ובטוחים לנסוע אליהם, שב ועולה שמן של המדינות הבלטיות, הנמצאות בצפון מזרח אירופה, במרחק של ארבע וחצי שעות טיסה, וכוללות את אסטוניה, לטביה וליטא, כולן על חופו המזרחי של הים הבלטי. במסגרת טיול למדינות הבלטיות תוכלו לראות את האזור הבלטי הזרוע ביותר מ-7,000 אגמים ואינספור ביצות כבול, ושפע של נהרות, ובראשם נמאן ודווינה הנשפכים צפון מערבה אל הים הבלטי. תושבי העיר מהווים יותר משני שלישים מהתושבים באזור, כאשר הערים הגדולות ביותר הן וילנה וקובנה בדרום מזרח ליטא, ריגה בירת לטביה, וטאלין בחוף הצפון מערבי של אסטוניה.
במהלך טיול למדינות הבלטיות, תתוודעו אל העמים הלטביים והליטאים מדברים שפות השייכות לענף הבלטי של הלשונות ההודו-אירופאיות. האסטונים הנחשבים לעמים פיניים, דוברים שפה פינו-הונגרית. מבחינה תרבותית, האסטונים הושפעו מאוד מהגרמנים, ועקבות של התרבות הפינית המקורית נשתמרו רק בפולקלור. רובם של האסטונים והלטבים שייכים לכנסייה הלותרנית ורוב הליטאים, הקשורים היסטורית לפולין, הם קתולים.
בתחילת הכיבוש הסובייטי הניסיונות הרוסים להרוס את העמים הבלטיים היו גלויים, אך מאוחר יותר הם התמתנו ככל שההגירה הרוסית זינקה ומשקלם העצום של המהגרים פשוט שימש לקידום מטרה זו בדרכים פחות בוטות. העצמאות מהסובייטים בשנת 1991 איפשרה למדינות הבלטיות להטיל פיקוח על ההגירה, ובעקבות כך פחתה הנוכחות הרוסית בחיים הבלטיים.
האקלים קריר ולח, עם כמות גשמים גדולה יותר בגבעות הפנימיות מאשר לאורך החוף. הטמפרטורות מתונות בהשוואה לאזורים אחרים במזרח אירופה, כמו רוסיה השכנה. המדינות הבלטיות אולי שטוחות באופן טבעי, אבל בהחלט לא חסרות בהן נקודות תצפית יפהפיות ותופעות טבע. מחופים חוליים זהובים ועד אגמים ציוריים, שטחים גדולים של יער ואדמות ביצות עשירות בחיות בר טבעיות, יש מעט מקומות באירופה עם נוף כה מגוון ואטרקטיבי. יתרה מכך, בזכות צפיפות האוכלוסין הנמוכה, מקבלים הרבה טבע לאדם. מכיוון שיש פחות בני אדם במרחבים טבעיים, בעלי חיים רבים מצאו את ביתם כאן, כך שכל מטייל צפוי לראות מגוון עצום של מיני ציפורים כמו גם צבאים ואפילו זאב מדי פעם.
לאחר התפרקות ברית המועצות, המדינות הבלטיות נאבקו לעשות מעבר משיטת התכנון הלאומי הסובייטי שהייתה קיימת מאז סוף מלחמת העולם השנייה לכלכלת שוק. המדינות דאגו ליתרונות גודל בתפוקה ולהתמחות אזורית בתעשייה – לדוגמה, ייצור מנועים חשמליים, מכונות ומקלטי רדיו. לאורך שנות ה-90 ההפרטה הואצה, מטבעות לאומיים הוכנסו לשימוש, וההשקעות הזרות גדלו.
במהלך טיול למדינות הבלטיות, תוכלו לראות כיצד החקלאות נותרה חשובה והשתלבה בכלכלה הבלטית. במדינות הבלטיות מגדלים בעיקר גידול תפוחי אדמה, דגנים, מספוא וגידול חזירים ובקר לחלב. האזור הבלטי אינו עשיר במשאבי טבע. למרות שאסטוניה היא מפיקה חשובה של פצלי שמן, חלק גדול ממשאבי מינרלים ואנרגיה מיובא.
כאמור, זמן קצר לאחר קבלת העצמאות נטשו אסטוניה, לטביה וליטא את הרובל הרוסי לטובת מטבעות מקומיים חדשים (קרונה, לאטס וליטאס, בהתאמה), אשר, כשהם התחזקו, שיפרו מאוד את סחר החוץ. לטביה וליטא אימצו כל אחת את היורו כמטבע המשותף שלה ב-2011, 2014 ו-2015, בהתאמה, לאחר שהצטרפו לשוק המשותף.
למרות שאסטוניה, לטביה וליטא הן קטנות בשטח, הן מושכות יותר ויותר תיירים לביקור בגלל ההיסטוריה והתרבות העשירות שלהן. התחזית מציבה את המדינות הבלטיות על המפה כיעד תיירותי אירופי. ישנן לכך כמה סיבות:
בגלל גודלן הקטן, לעתים קרובות מתעלמים מהמדינות הבלטיות כבעלות המשקל התרבותי הכבד שהן באמת. אבל במהלך טיול למדינות הבלטיות, תוכלו להתרשם מהיסטוריה פוליטית ועד מסורות תרבותיות מרשימות. יש הרבה חוויות חדשות לתיירים לחקור במהלך ביקורם.
המדינות הבלטיות סבלו מחוסר מזל פוליטי במאה ה-20, ושרידי האירועים הללו מתועדים רבות בשלוש המדינות. בין אם מבקרים מחפשים שרידי מלחמה, אנדרטאות או מוזיאונים להיסטוריה חברתית, במדינות הבלטיות יש אותם בשפע. חובבי היסטוריה המחפשים מבט מעמיק כיצד חוו מדינות אלו את הכיבוש הנאצי והסובייטי יזכו לשפע הזדמנויות לשמוע סיפורים אותנטיים מהתושבים המקומיים. אבל זה לא הכל. הארכיטקטורה הייחודית של ארצות אלו היא מוקד משיכה עבור מבקרים רבים, שלא לדבר על גלריות האמנות העכשוויות והמסורתיות המעטרות את ערי הבירה של שלוש המדינות הללו.
בעוד שכל המדינות הבלטיות קשורות קשר הדוק זו לזו הן מבחינה תרבותית והן מבחינה גיאוגרפית, כל אחת מהן מספקת למבקרים חוויות ייחודיות משלה. מה שיוצר טיול מעניין, שבו המבקרים יכולים להנות מכל שלוש המדינות תוך זמן קצר, תוך שהם מכירים שלוש מדינות שונות, מסורות, מאכלים ואורחות חיים.
ליטא היא המדינה המערבית ביותר שתוכלו לפגוש במהלך טיול למדינות הבלטיות, עם היסטוריה שראשיתה לפחות במאה ה-14, כאשר הדוכסות הגדולה של ליטא שהתמוססה הייתה המדינה הגדולה באירופה. בירתה, וילנה, מפורסמת בזכות הרעפים האדומים המכסים גגות בעיר העתיקה, והוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו כבר בשנת 1994. וילנה היא העיר הגדולה ביותר בליטא, מדינה של טירות אייקוניות מימי הביניים – למשל טרקאי, טירת אי במרחק חצי שעה נסיעה מדרום מערב לווילנה, שמורות טבע בתוליות, וקו חוף קטן, אם כי מדהים, זרוע כפרי דייגים מסורתיים ו-98 ק"מ של חופים ידידותיים לשחייה.
שכנתה הישירה של ליטא מצפון-מזרח. עוקפת את המובלעת הרוסית קלינינגרד, לטביה היא אולי המדינה הבלטית הפחות מוכרת שתזכו להכיר במהלך טיול למדינות הבלטיות. בניגוד לליטא, היא לא השיגה עצמאות בחלק הארי של ההיסטוריה הארוכה שלה, לאחר שנשלטה על ידי מעצמות טבטוניות (או גרמניות), שוודיות, פולניות, ליטאיות או רוסיות מימי הביניים ועד המאה ה-19. לטביה זכתה לבסוף למעמד של מדינה ב-1918, כשנפרדה מהאימפריה הגרמנית, אם כי "חירותה" לא יצאה לפועל עד שנות התשעים, כאשר ברית המועצות, שאליה התאגדה, התפרקה. בשל קשריה החזקים עם רוסיה, לטביה היא עדיין ביתו של מיעוט רוסי אתני גדול, המונה כרבע מהאוכלוסייה. אף על פי כן, לטביה בחרה בדרכה שלה, לאחר שהפכה את עצמה לדמוקרטיה המתפקדת במלואה בקצב חסר תקדים בעשורים האחרונים ונהנתה מרמה גבוהה של התפתחות.
האטרקציה העיקרית של המדינה היא בוודאי בירתה המקסימה ריגה, ביתם של למעלה מ-600,000 איש, או שליש מהאוכלוסייה. בדומה לווילנה, המרכז ההיסטורי נרשם ברשימת המורשת העולמית של אונסק"ו כהוקרה למורשת האר-נובו שלו.
מחוץ לריגה, בלטביה יש תחושה נינוחה, עם אזורי נופש מתפתחים על חוף הים בעיירות כמו יורמלה, מקום מפלט שטוף שמש פופולרי עם רצועת חוף חולית ארוכה התחום על ידי הים הבלטי.
אסטוניה, הצפון-מזרחית ביותר מבין המדינות הבלטיות, נמצאת במרחק זריקת אבן מהגבול הרוסי היבשתי, ומפינלנד, מעבר לים הבלטי, וללא ספק, יש לה את הבירה היפה ביותר שניתן לפגוש במהלך טיול למדינות הבלטיות. טאלין היא פנינה מימי הביניים – שוב, מוגנת על ידי אונסק"ו – שבדרך נס לא חוותה שום שיקום גדול או הרס מאז התיישבו באזור לראשונה סוחרים בלטים במאה ה-13. טאלין כוללת 'עיירה עליונה', הבנויה לאורך גבעת אבן גיר, ו'עיר תחתונה', שבה מרוכזים חלק ניכר מהרחובות המרוצפים, סמטאות ימי הביניים וצריחי הכנסיות. היא מהווה נוף עירוני מרשים, שניתן לזהות בקלות מלמעלה.
נקודות יפות אחרות באסטוניה כוללות את טרטו, העיר השנייה בחשיבותה, המתוארת כעתיקה ביותר במדינות הבלטיות עם אוניברסיטה שהיא ציון דרך ועיר עתיקה שניתן בקלות להלך בה, ואת הפארק הלאומי להימה, החביב על מחפשי הטבע והמטיילים, עם נוף פנורמי סוחף של האזור הכפרי של אסטוניה והגבעות הירוקות המתגלגלות שלה.
לא הזכרנו כאן את ההיסטוריה היהודית הענפה שבליטא ולטביה, אולם כמובן שבכל אחת מהמדינות ניתן לעקוב אחר סיפור היהודים לאורך מאות שנים. בליטא (טרקאי) הייתה עד מלחמת העולם השנייה גם קהילה קראית קטנה. אנחנו מזמינים אותכם לפנות אלינו כדי שנכין עבורכם תוכנית לטיול פרטי בארצות הבלטיות, שלושתן או רק חלק מהן.
המינהל הלאומי לאוקיאנוס ואטמוספירה של ארה"ב פירסם תחזית האומרת שהפעילות הסולארית מתעצמת ותגיע לשיא (ברמה גבוהה יותר ממה שחשבו בעבר) בשנת 2024. המשמעות היא שלמטיילים יהיו יותר הזדמנויות לראות את הזוהר הצפוני ברחבי העולם. גם אם הכל אופטימלי, מזג האוויר הוא בלתי צפוי. חלק ממה שהופך את הזוהר הצפוני לכל כך קסום, הוא שאין ערובה שתראו אותם.
אחת האפשרויות הטובות לחזות בתופעה האטמוספרית הזו היא במסגרת טיול באלסקה. בעוד שהאורורה יכולה להופיע בכל שעה של הלילה, 22:00 עד 02:00 הן שעות הצפייה הטובות ביותר. היפוך החורף – שהוא היום הקצר ביותר בשנה, נופל בדרך כלל בין ה-20 ל-23 בדצמבר – הוא זמן טוב במיוחד להיות באלסקה בגלל הזוהר הצפוני. יום זה נותן פחות אור יום ויותר זמן לזהות את הזוהר. בחלקים מאלסקה, כמות האור במהלך ההיפוך החורפי יכולה לנוע בין כשש שעות באנקורג' ועד פחות מארבע צפונה יותר בפיירבנקס. ב- Utqiagvik הנידחת (שנקראה בעבר בארו), כ-515 ק"מ צפונית לחוג הארקטי, יש בערך 67 ימים של חושך מה-18 בנובמבר עד ה-23 בינואר, וכתוצאה מכך עוד יותר הזדמנויות לזהות את הזוהר הצפוני.
כמובן ש-2024 צפויה להיות קצת אחרת. מדענים אומרים שפעילות השמש תגיע לשיאה מינואר עד אוקטובר, מה שמרחיב את מסגרת הזמן האופיינית לאיתור הזוהר. לפני ובמהלך הביקור שלכם, מומחים ממליצים להשתמש במשאבי החיזוי הבאים:
Aurora Tracker – בין אם אתם מתחילים או "רודפי זוהר" מנוסים, שימוש באפליקציה הזו בזמן אמת מציגה מידע עדכני על הטמפרטורה, מזג האוויר והסבירות לתפוס את הזוהר הצפוני בפיירבנקס. חלק גדול מהנתונים מגיעים מאחד ממרכזי מחקר הזוהר הבולטים בעולם, המכון הגיאופיזי באוניברסיטת אלסקה-פיירבנקס. כדי לסייע עוד יותר בחיפוש שלכם, אתם יכולים גם להוריד את האפליקציה My Aurora Forecast & Alerts בטלפון החכם.
תחזית אורורה – עבור חלקים אחרים של המדינה, בתחזית אורורה של אתר המכון הגיאופיזי יש תחזיות יומיות של פעילות גיאומגנטית עד שלושה ימים מראש וצילומים במרווחים של שלוש שעות. יש גם סיכום בדף האינטרנט אם האורורה תהיה פעילה – או לא – והיכן תמצאו את הראות הטובה ביותר באלסקה.
אלו היעדים המובילים שיש לקחת בחשבון כאשר מחליטים היכן לראות את הזוהר הצפוני באלסקה.
פיירבנקס, הידוע כ"לב הזהב של אלסקה", שוכנת בקו רוחב 65 מעלות צפון, מה שהופך אותה לבחירה מצוינת עבור ציידי זוהר, במיוחד לטיולים ראשונים. העיר נגישה בקלות ומציעה שפע של מקומות לינה, מסעדות ואטרקציות ייחודיות אחרות. היציאה מהעיר היא מהירה ובתוך דקות תוכלו למצוא אזורי צפייה מצוינים בזוהר הצפוני.
הסיכויים שלכם לראות את תצוגת הזוהר מצוינים מכיוון שהעיר יושבת במקום שבו מתרכזת הפעילות של אורות הקוטב – מתחת לאזור בצורת טבעת המכונה אליפסת זוהר הקוטב. מומחים מקומיים אומרים כי בערבים בהירים כאשר השמים חשוכים מאוד, אתם אמורים להיות עדים לשמיים מתבהרים בממוצע של ארבעה מתוך חמישה לילות בפיירבנקס.
Talkeetna יושבת כ-185 צפונית לאנקורג' בדרום מרכז אלסקה, בבסיס דנאלי, פסגת ההרים הגבוהה ביותר בצפון אמריקה. עם בנייניה הישנים ובקתות העץ שלה מראשית המאה העשרים, העיר ההיסטורית הזו מציעה הרבה כיף בחוץ, מעבר לרדיפה אחרי הזוהר. הרחוב הראשי מלא בגלריות, חנויות, מסעדות ומבשלת בירה. הכפר המוזר, שהיה בעבר עיירת כורים, היווה השראה לרובע הדמיוני של סיסלי בתוכנית הטלוויזיה "חשיפה לצפון".
אם תבקרו בדצמבר, בדקו את החגיגות בחגיגת החורף של החודש. אירוע זה כולל מצעד של אורות, טקס הדלקת עצים ופסטיבל האוכל Taste of Talkeetna בתוספת אירועים משעשעים כמו מכירה פומבית של רווקים ועוד.
כשמגיע הזמן להרים את עיניהם אל השמיים לחפש את האורות, ציידי זוהר צפוני מקומיים ממליצים לצאת מהעיר לאגם כריסטיאנסן או לחלוף על פני שדה התעופה בביבר רואד. אם אתם מעדיפים להישאר בקרבת מקום, הביטו צפונה אל השמיים לכיוון דנאלי מפארק טאלקטנה ריברפרונט.
הפארק הלאומי דנאלי הוא עוד מקום מרהיב לראות בו את הזוהר הצפוני באלסקה – שלא לדבר על אחת האטרקציות התיירותיות המובילות בארה"ב. שירות הפארקים הלאומי אומר שכמעט כל מקום בפארק נקי מזיהום אור, כך שאם התנאים נכונים (כלומר מספיק ברור וחשוך), אתם אמורים להיות מסוגלים לראות את זוהר הצפון, במיוחד כשמסתכלים לכיוון האופק הצפוני.
עם זאת, כאשר שעון החורף מתגלגל – מספטמבר או אוקטובר עד אפריל – קשה יותר לגשת לחלקים מהפארק, למרות שהוא פתוח כל השנה. זכרו גם שהלודג'ים הקרובים ביותר לפארק סגורים בדרך כלל מאמצע ספטמבר עד אמצע מאי.
ממוקמת במערב אלסקה ומשקיפה על מפרץ נורטון בים ברינג, נום היא נקודת הסיום של מרוץ מזחלות הכלבים של יותר מ-1,610 ק"מ, המתקיים בחודש מרץ כבר יותר מחמישים שנה. העיר נגישה רק דרך האוויר או הים והייתה פעם העיר המאוכלסת ביותר באלסקה, בנומה היו כמעט 20,000 תושבים וממוצע של 1,000 אנשים חדשים שהגיעו מדי יום במהלך שיא הבהלה לזהב בשנת 1899. נום קצת יותר שקטה כעת, עם אוכלוסייה של פחות מ-4,000 תושבים.
אחד מיעדי הגלמפינג הטובים ביותר בארה"ב, Borealis Basecamp הוא נכס מרוחק בשטח של 100 דונם השוכן בתוך יער בוריאלי כ-40 ק"מ צפונית לפיירבנקס. הנכס כולל 20 איגלו בודדים, הדומים לאלו שתמצאו בתחנות מחקר ארקטיות ובמסעות קוטב, כמו גם חמש קוביות זכוכית. כל מקומות הלינה מאפשרים לאורחים להביט אל הזוהר ושמי הלילה זרועי הכוכבים כשהם מתכרבלים במיטה. תיהנו גם משירותים רבים שתמצאו במלון, כולל חדרי רחצה מלאים עם מוצרי טיפוח ומבחר של קפה, קקאו חם ותה.
חברת עולם נסתר מציעה לכם מגוון רחב של מסלולי טיולים מיוחדים שיאפשרו לכם לחקור את אלסקה ולהנות ממראות הזוהר הצפוני. הטיולים שלנו באלסקה הם בנהיגה עצמית ברכבי 4X4 נוחים והלינה מבוצעת במלונות מקומיים קטנים וייחודיים. נצלו את העובדה שרבים מהישראלים אינם נדרשים כעת לוויזה לארה"ב, ופנו אלינו עוד היום ונשמח לתכנן ביחד אתכם את הטיול המושלם לאלסקה המעניינת.
דרך המשי. נדמה שאין צמד מילים שהצית את דמיונם של מגלי ארצות, מטיילים, אנשי צבא וסוחרים יותר משתי אלו. הדרך, נתיב סחר בן אלפי שנים, חיברה לאורך למעלה מ-6000 קילומטרים את חבל גאנסו שבסין, עם קונסטנטינופול (איסטנבול של היום), ונציה ורומא. במהלך טיול לסין אל דרך המשי תבקרו בנתיב המרכזי ששימש למסחר בין האימפריה הרומית לסין ומאוחר יותר בין ממלכות אירופה של ימי הביניים לסין. לדרך נקשרה הילה רומנטית על שיירות גמלים עמוסי משי ואבני חן, קרוונים הנושאים תבלינים, ועוד. בנוסף לסחורות, עברו בדרך המשי גם רעיונות ודתות שהיו חלק משמעותי מהייצוא של המערב לעמים שלאורך דרך המשי. נצרות אשורית ובודהיזם הגיעו כך לסין. למרבה הצער דרך המשי גם הייתה הנתיב עליו דהרו מגפות, כמו דבר ואבעבועות, בין חלקי העולם השונים.
המאמר שלפניכם יתרכז בחלק ה"סיני" של הדרך, נתיב הסחר העתיק שמתחיל מצ'אנגן העתיקה, העיר שיאן של ימינו ומרכז הפוליטיקה, הכלכלה והתרבות בתקופה ארוכה של סין העתיקה. הדרך חיברה את אסיה, אפריקה ואירופה, ועברה על הר לונגשאן, המשיכה במסדרון הקסי הידוע כיום כמסדרון גאנסו, שהיה נתיב הסחר החשוב ביותר בצפון מערב סין. זוהי שרשרת של נאות מדבר לאורך הקצוות הצפוניים של הרי קיליאן ואלטין-טאג, עם הרמה הטיבטית הגבוהה והשוממת יותר מדרום. הדרך המשיכה לשינג'יאנג, והלאה לאורך נווה המדבר ורמת פמיר אל מרכז אסיה.
המטרה המסחרית הראשית של הדרך הייתה הובלת משי – הסחורה המשובחת, העדינה, האלגנטית והניידת, זו המייצגת את הציוויליזציה של סין העתיקה, אשר נהנתה מחקלאות מתקדמת ומתעשיית מלאכת יד מפותחת. המקטע הסיני של דרך המשי היה, כאמור, גשר תרבותי המקשר בין אזורים ואומות שונות עם מידע היסטורי עשיר. בתהליך היווצרותו והתפתחותו, הדתות והתרבויות הגדולות בעולם העתיק יצרו שפע של תקשורת, חילופי דברים ומיזוגים, אשר איפשרו לתרבויות שונות ליצור ציוויליזציה מפוארת ומשפיעה והותירו מאחור מורשת תרבותית בעלת ערך.
דרך המשי מתחילה בעיר הבירה העתיקה צ'אנג'אן, הידועה כיום בשם שיאן. כבר בתקופה הפליאוליתית המתיישבים המקוריים שגשגו באזור שמסביב לשיאן, והשאירו שרידים היסטוריים רבים. כאשר הוקמה שושלת האן המערבית, החצר הקיסרית בחרה בצ'אנגאן כעיר הבירה שלה. במשך יותר מאלף שנים, הייתה צ'אנג'אן עיר הבירה ושימשה כבירתן של עשרים ואחת שושלות שונות.
כשדרך המשי נפתחה לראשונה בתקופת שלטונו של קיסר משושלת האן המערבית, צ'אנג'אן הפכה לגדולה ועשירה יותר. היא השתרעה על שטח של כשלושים ושישה קמ"ר והיו לה שניים עשר שערים ושמונה רחובות מרכזיים. העיר הייתה גדולה פי ארבעה מרומא של אותם ימים. מבני המגורים האחידים ורשת אספקת המים היעילה שיקפו עד כמה החברה בעיר זו הייתה מתקדמת וראויה להיקרא מטרופולין בינלאומי.
מוצרי יצוא, כגון משי גולמי, סאטן ועור מכל רחבי הארץ, נשלחו לצ'אנג'אן, שם הם נעטפו ונארזו בפשתן ועור לצרורות על ידי סוחרים זרים, ונשלחו על דרך המשי בשיירות ענקיות לערים בכיוון מערב.
גילוי צבא הטרקוטה הקבור בקרבת העיר בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20, גרם לשיאן לשוב לחשיבות העבר שלה. תקציבים שהופנו לעיר הפכו אותה במהירות למרכז תעשייה, אומנות, חינוך ותיירות. כיום שיאן היא מרכז מנהלי של מחוז שאאנשי הצפון-מערבי. יש כאן מסילת רכבת מהירה באורך 456 ק"מ לעיר ג'נגג'ואו שנבנתה ב-2010, ומטרו סופר-מודרני שהופעל החל מ-2011.
בדרום מזרח מחוז גאנסו, Tianshui היתה ידועה בעבר בשם Qinzhou. כאשר הקיסר הראשון של שושלת צ'ין (221 לפנה"ס – 207 לפנה"ס), איחד את סין בשנת 221 לפנה"ס, צ'ינז'ו הוקמה רשמית כיחידה מנהלית.
הודות לפתיחת דרך המשי הפכה טיאנשוי לאחת הערים המרכזיות למסחר. העיר ידועה במערות Maijishan המפורסמות, "מוזיאון הפיסול המזרחי", אחת מארבע הקבוצות הגדולות של מערות בסין. למערות Maijishan יש יותר מ-1600 שנות היסטוריה והן מונות כיום מאה תשעים וארבע מערות עם יותר משבעת אלפים מאתיים פסלי אבן ואלף ושלוש מאות מטרים רבועים של ציורי קיר.
Wuwei ממוקמת באמצע מחוז גאנסו. לאחר נצחון בקרבות נגד שליטים שונים, פרוזדור ההקסי כולו שולב בשטחה של שושלת האן המערבית. מאוחר יותר, הוקמו שם ארבעה מחוזות מינהליים – Wuwei, Jiuquan, Zhangye ו-Dunhuang.
בדרום העיר Wuwei נמצאת מערת טיאנטישאן (הידועה גם כמקדש הבודהה הענק) שנחצבה בזמן ממשל ליאנג. הפסל היושב של בודהה Tathagata נמצא במבנה הראשי המכונה "מערת בודהה הענק". הוא גולף בקפידה עד כדי כך שהבעת הפנים החיה שלו גורמת לו להיראות כמעט כאילו הוא חי.
Zhangye ממוקמת בצפון מערב מחוז גאנסו. בתקופת שושלת סונג הצפונית (960 – 1127), הקבוצה האתנית דאנגשיאנג הקימה את ממלכת שיה המערבית (1038 – 1227) ובנתה מקדש בודהיסטי גדול בשם מקדש הבודהה הגדול. יש כאן פסל שוכב של שאקיאמוני נירוונה שיש לו בסיס עץ והוא עשוי מחימר שנצבע בזהב. זהו פסל הבודהה השוכב הגדול ביותר בעולם. אבל, הסיבה העיקרית לביקורם של תיירים רבים בג'אנג יה זה הפארק הלאומי הנמצא למרגלות הרי הציליאן הפארק משתרע על פני כ- קמ"ר ורכסי ההרים הם כמו פלטת צבעים הפוכה משמים.
השם Dunhuang אומץ בתקופת שושלת האן המערבית ופירושו "גדול ומשגשג". מאז התאגדותה הרשמית כמחוז בשנת 111 לפנה"ס, דונחואנג נחשבת בדרך כלל כגבול בין טריטוריית האן והאזורים המערביים. מכיוון שזה היה מרכז התחבורה החשוב ביותר בדרך המשי, והיא הפכה לעיר סחר מסחרית גדולה.
Dunhuang ידועה גם במערות הבודהיסטיות שלה. ישנם כאן שלושה אתרי מערות – מערות מוגאו (מערות אלף הבודהות), מערות יולין (עמק עשרת אלפי הבודהות) ומערות אלף הבודהות המערבית. מערות מוגאו הן המפורסמות ביותר ונכללות ברשימת אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו משנת 1987.
טורפאן, השוכנת ממזרח להרי טיאנשאן במחוז שינג'יאנג, היא מרכז התחבורה המקשר את סין היבשתית למרכז אסיה, כמו גם את דרום שינג'יאנג לצפון שינג'יאנג, מאז ימי קדם. היא הפכה באופן טבעי לעיירה חשובה לאורך דרך המשי. טורפאן היא המקום השני הכי נמוך בעולם (154 מ') אחרי ים המלח כמובן.
בתקופת שושלת האן המערבית, טורפאן נשלטה על ידי ממלכת גושי לשעבר. בסופו של דבר, ממלכת גושי נכנעה לשושלת האן ושולבה רשמית בשטח האן המערבי. שושלת האן המערבית חילקה את שטח גושי לשעבר לשמונה מחוזות ושלטה בכולם בנפרד. לאזרחים לשעבר של גושי הוקצה מקום באגן טורפאן, עם ג'יאוחה כעיר הבירה שלהם. Jioahe נבנתה על אי גדול באמצע הנהר, מה שיצר חפיר טבעי סביב העיר ועזר להגן עליה. העיר ננטשה במאה ה-13, והנהר התייבש מזמן ונעלם מזה מאות שנים.
כיום אזור טורפאן הוא אחד ממוקדי התרבות האויגורית. אבותיו של המיעוט האתני האויגורי של ימינו היו אויגורים קדומים, שנכנסו לאזורים המערביים במהלך המאה ה-9 והתיישבו בטורפאן. לתרבות האויגורית יש סגנונות אומנות מקסימים משלה, כולל סגנונות מוזיקה, ריקוד, תלבושות, טקסים וארכיטקטורה משלהם. בנוסף, הגידול החקלאי העקרי בטורפאן הוא כרמי ענבים. כך שלצד המידבר, הכרמים משבצים את הנוף בירוק.
חוטן, המכונה לפעמים הטיאן, נמצאת בדרום מחוז שינג'יאנג, בקצה הדרומי של מדבר טקלאמקאן. חוטן הייתה מהמקומות הראשונים שאליהם הגיע הבודהיזם בסין, כבר במאה ה-1 לפני הספירה. חוטן הפכה למרכז הראשון של התרבות הבודהיסטית באזורים המערביים והייתה ידועה אז כ"חוטן הממלכה הבודהיסטית". עם זאת, עם הפצת האסלאם מזרחה במאה ה-11, אנשים באזור חוטן התאסלמו בהדרגה.
כעיירה חשובה על דרך המשי, בחוטן היה אחד ממרכזי גידול וייצור המשי הראשונים בשינג'יאנג. עם אדמה פורייה ושמש נאותה, האקלים בחוטן התאים לגידול תולעים וייצור משי.
אולם הסחורה המיוחדת המפורסמת ביותר מחוטן הייתה ועודנה אבן הירקן. כבר בתקופה הניאוליתית, המקומיים כרו ירקן בהר קונלון. נתיב המסחר מחוטן המשמש להובלת ירקן הוקם 1000 שנים לפני שדרך המשי בכלל התקיימה. נתיב זה נקרא דרך הירקן ונחשב לעתים קרובות לקודמו של דרך המשי.
קשגר שוכנת בקצה הדרום מערבי של שינג'יאנג והיא העיר המערבית ביותר בסין. משטרים רבים ושונים שלטו בקשגר בנקודות שונות בתולדותיה. במהלך שלטונו של ג'ינגיס חאן, הוא כבש את קשגר והפך אותה למחנה של בנו השני.
מתקופת שושלת האן ואילך, החלקים הדרומיים, הצפוניים והמרכזיים של דרך המשי עברו כולם בקשגר. קשגר הייתה מרכז ההפצה הראשי ומרכז התחבורה הגדול ביותר על דרך המשי. מיקומה וההיסטוריה שלה השפיעו רבות על התפתחות הפריסה והסגנון הייחודיים של קשגר. גם היום העיר נראית כמו שילוב של עיר עתיקה ממרכז אסיה ומערב אסיה. החלקים הישנים של קשגר הם המחוזות היחידים ששרדו בסין שמראים כיצד היו נראות ערים באזורים המערביים העתיקים.
מערב סין הוא אזור עם מגוון קבוצות אתניות. הקבוצה האתנית הגדולה ביותר באזור היא האן, המהווים את רוב האוכלוסייה ברבים מהאזורים העירוניים. עם זאת, ישנן גם קבוצות מיעוט רבות שחיות באזור במשך מאות שנים ויש להן תרבויות, שפות ומסורות נפרדות משלהן.
האויגורים הם קבוצה אתנית דוברת טורקית שחיה בעיקר באזור האוטונומי שינג'יאנג האויגורי. הם מהווים כ-45% מאוכלוסיית האזור. האויגורים הם מוסלמים ונרדפים בשנים האחרונות על ידי הממשל המרכזי של סין.
טיבטים הם קבוצה אתנית שחיה בעיקר באזור האוטונומי של טיבט. הם מהווים בערך 90% מאוכלוסיית האזור.
קזחים הם קבוצה אתנית דוברת טורקית שחיה בעיקר באזור האוטונומי שינג'יאנג האויגורי. הם מהווים כ-6% מאוכלוסיית האזור.
מונגולים הם קבוצה אתנית שחיה בעיקר באזור האוטונומי הפנימי של מונגוליה. הם מהווים כ-17% מאוכלוסיית האזור.
החווי היא קבוצה אתנית מוסלמית ברובה שחיה ברחבי מערב סין, במיוחד באזור האוטונומי Ningxia Hui. הם מהווים בערך 9% מאוכלוסיית האזור.
קבוצות אתניות משמעותיות אחרות במערב סין כוללות בין היתר את הקירגיזים, הטג'יקים, האוזבקים והרוסים.
עבור מרבית המטיילים, אוכל מקומי הוא חלק נכבד מכל טיול. ואכן, לכל מקום על דרך המשי עצמה, בין אם זו עיר מרכזית, עיירת מסחר עשירה או נווה מדבר ירוק, יש אופי ותרבות ייחודיים משלו, ובכל זאת האוכל קשור זה לזה על פני מדבר והר. הדבר נכון לגבי סלטים, מרקים, לחמים, אורז, קבאב ומאפים, משיאן ועד סמרקנד, מאיספהאן ועד איסטנבול והלאה. לאורך שבילי השיירות עברו הירקות, הפירות, הדגנים והתבלינים – והטכניקות לבישולם – מציוויליזציה אחת לאחרת, והפכו להתמחויות מקומיות.
תרבויות מעטות היו נלהבות כמו זו של סין לגבי יבוא קולינרי, יותר נכון, מעט תרבויות היו מכוונות אוכל כמו זו של סין.
האפשרויות היו רבות גם לפני פתיחת נתיבי הסחר. אנשים אכלו בשר ודגים כמו גם ירקות כמו נצרי במבוק, לפת, בטטות, צנוניות, שורש לוטוס, בצל ירוק, בצל שאלוט ופטריות. בתקופת שושלת האן ומאוחר יותר הגיעו ירקות חדשים ממערב אסיה ומאיראן, ביניהם תרד, ריבס, בצל, מלפפונים, שעועית רחבה, אפונה ומלונים; הסינים סיווגו אותם, פיתחו אותם ומצאו דרכים חדשות לבשל אותם.
כך היה גם עם פירות ואגוזים. סין התברכה בתוצרת מעולה, כולל אפרסקים, שזיפים, משמשים ואפרסמון, ומדרום הגיעו מנגו, בננות והדרים. הסינים גם טיפחו בקפידה פירות חדשים שהגיעו מדרך המשי – תאנים ותמרים, דובדבנים, מלונים, רימונים, ענבים, שקדים, פיסטוקים, אגוזי מלך, קימל, כוסברה וקנה סוכר.
ובכל זאת, הכלל הראשון של האוכל הסיני היה "שום דבר מוגזם". ילדים חונכו לאכול רק עד שהם היו 70% שבעים ולא עד מחנק… כך התפתחה גם האופנה של "מזונות טבעיים", התואמים את השורשים הדאואיסטים של סין כמו גם למצוות הבודהיסטיות. מה היה אוכל טבעי? זה היה אוכל שנאסף בהרים או ביערות – צמחי מאכל, עשבי תיבול, פטריות וכדומה – שבושל בצורה פשוטה ככל האפשר כדי לחשוף את טעמו הייחודי. זהו סוג הפילוסופיה הקולינרית שטבחים טובים דוגלים בה גם כיום.
טיול ספארי באפריקה הוא מסע הכולל טיול בטבע כדי לצפות בחיות בר. כך מרבית האנשים תופסים זאת. אבל מהו באמת טיול ספארי לאפריקה? ואיך נראה ספארי חיות בר באפריקה עבור מטיילים במאה ה-21? אכן ספארי הוא מסע. שורש המילה הוא סוואהילי, ופרושו "נסיעה" בניב הסווהילי, אחד מהניבים והשפות של אפריקה. היום ספארי הוא ממש שם נרדף לאפריקה. ספארי אפריקאי הוא כל מסע אל תוך השממה כדי לצפות בחיות בר שמסתובבות חופשי. סגנון הטיול הזה החל כאשר הקולוניאליסטים האירופאים באפריקה נהגו לצאת למסעות ציד של חיות בר. עם השנים הוצא הציד אל מחוץ לחוק במדינות רבות באפריקה והספארי הפך לחוויה אחרת, המאגדת אהבה לטבע ולבעלי חיים עם אפשרויות צילום וקירבה לבעלי חיים בטבע.
למרות שאפשר לצאת לטיול בסגנון ספארי במקומות מחוץ לאפריקה, ספארי נקשר אצל רובנו באופן אוטומטי ליבשת השחורה. ספארי הוא סוג החופשה המפורסם והמבוקש ביותר באפריקה. יציאה לספארי נחשבת באופן נרחב ל'דבר שחייבים לעשות' האולטימטיבי באפריקה. בדרך כלל, ספארי באפריקה מרמז על ספארי חיות בר. עם זאת, ההגדרה המסורתית הזו של ספארי באפריקה התרחבה עם הזמן. כיום כל טיול באפריקה בו אתם מבלים זמן מה בטבע בהסתכלות על בעלי חיים שמסתובבים חופשי יכול להיקרא ספארי.
כשאתם חושבים לצאת לספארי באפריקה, אתם בטח מתארים לכם נסיעות בסוואנה ברכב 4X4 פתוח. וזה בהחלט מדהים! אבל האם ידעתם שיש גם סוגי ספארי אחרים שאפשר ליהנות מהם? גם בטיולי הספארי הללו ניתן לראות את חמשת הגדולים, וחיות אהובות אחרות כמו ג'ירפות, היפופוטמים וברדלסים, או את נדידת חיות הבר הגדולה.
טיולים המאפשרים לכסות שטח עצום ולראות הרבה חיות בר בצורה בטוחה. הם הרפתקה פנטסטית, וכזו שעוזרת לתמוך בשימור חיות הבר. זו אחת הדרכים הטובות ביותר לראות רבות מחיות הבר המפארות את יבשת אפריקה.
ספארי הליכה נעשה תמיד בנוכחות ריינג'ר חמוש ונותן פרספקטיבה אחרת של חיות הבר ובית הגידול שלהן, ולפעמים מאפשר להתקרב מאוד אל החיות, אל המראות, הריחות והקולות של חיות הבר באפריקה. חלק מעניין במיוחד בספארי הליכה הוא האפשרות ללמוד מהפקח כיצד הוא או היא עוקבים אחר החיות על ידי התבוננות בדברים כמו עקבות, גללים, ענפים שבורים וקנים. הבולטים ביותר מבין סוגי ספארי ההליכה הללו הם טיולים בעקבות גורילות ושימפנזים, בהם יוצאים לטיול מודרך כדי לראות את הפרימטים בסביבתם הטבעית.
ספארי רכיבה על אופניים באפריקה נע בין רכיבות שטוחות קלות דרך סוואנה ושטחי עשב לרכיבות אתגריות בגבעות או בהרים. כדי לצפות במגוון חיות אפריקאי קלאסי, כמו פילים, ג'ירפות, זברות ואנטילופות, הספארי הוא בפארקים מישוריים. אבל אם רוצים לראות הרבה פרימטים, הספארי הוא בדרך כלל בשטח הררי יותר.
ספארי רכיבה על סוסים הוא דרך נפלאה נוספת לראות את חיות הבר בחלק מהשמורות האפריקאיות. הסיכוי שלכם למצוא ספארי כזה גבוה יותר בשמורה פרטית מאשר בפארק לאומי.
נקודת התצפית הגבוהה יותר והניידות הקלה ממנה נהנים על גב הסוס נפלאים לצפייה בחיות.
לא משנה מה סוג הסירה, אבל להיות על המים ולראות את החיות מנקודת מבט אחרת הוא פינוק מיוחד. לעתים קרובות אתה גם מתקרב ליצורים מסוימים, כמו היפופוטמים, תנינים ופילים (שאוהבים להתיז). ספארי בסירה או בקאנו מציע דרך שקטה, מרגיעה ועם זאת גם מרגשת לראות את חיות הבר של אפריקה.
הרבה מהנוסעים לספארי עושים זאת בטיולים פרטיים או משפחתיים, ורוב הקבוצות היוצאות הן גדולות ומורכבות בעיקר ממשפחות. עבור מי שרוצה לצאת בקבוצה קטנה, ומורכבת ממטיילים מכל העולם – יש לנו הצעה עבורכם. הכירו את SUNWAY SAFARIS שנוסדה בשנת 1994 ומפעילה יותר מ-300 ספארי בכל שנה ב-29 מסלולים שונים ב-11 מדינות.
הטיולים מיועדים לצעירים בנפשם, נערכים בקבוצות קטנות, בקמפינג או בלודג'ים, ברחבי אפריקה. הטיול של סאנוויי ספארי מלאות בהרפתקאות, חיות בר מדהימות, יופי נופי ואינטראקציות תרבותיות, שישאירו אותכם עם זיכרונות לכל החיים. החברה מציעה מספר טיולים קלים עד מתונים, מסלולי מוקורו וקאנו, שייט ב ,Dhow- טיולי צפייה בחיות, שחייה ופעילויות אחרות בכל מגוון סיורי ההרפתקאות האפריקאים המסעירים בקבוצות קטנות.
הטיולים יוצאים בקבוצות קטנות שמקבלות בברכה מטיילים בודדים, בכל טיול ישנם שני מדריכי טיולים מנוסים של Sunway כצוות, היציאות מובטחות, והמחיר כולל הכל.
על ידי נסיעה בקבוצה של מקסימום 12 מטיילים, תוכלו לראות את אפריקה וליצור קשר ממקור ראשון עם היבשת המדהימה הזו ואנשיה, מבלי להשפיע לרעה. הטיולים פונים לדמוגרפיה רחבה של מטיילים, בין הגילים 25 ל-65+, כשהממוצע הוא 45. מגוון המטיילים נותן מגוון נקודות מבט, מה שמוסיף לחוויית הספארי.
מדריכי הטיול הם המפתח לכל טיול ספארי. בספארי של Sunway תטיילו עם שני מדריכי שטח מוסמכים ורשומים (Field Guides Association of SA). שני מדריכים כצוות, פירושו טיולים מעניינים עם מקסימום ידע ומידע. למדריכים שלנו יש תשוקה לאפריקה, לאנשיה ולחיות הבר שלה, והם אוהבים לחלוק איתכם את הידע שלהם.
חלק גדול מתאריכי היציאה המפורסמים לכל מסלול הם תאריכי יציאה מובטחים. המשמעות היא שהיציאה הזו תפעל ללא קשר לכמה לקוחות יזמינו, כך שתוכלו להבטיח את הטיסות שלכם מבלי לדאוג לביטול הטיול. כל שאר היציאות יוצאות כבר עם מינימום של ארבעה משתתפים.
אנו מבטיחים שכל טיול ספארי באפריקה אצלנו מספק את הפעילויות והחוויות הטובות ביותר. לדוגמא, אם אתם נוסעים לבוצואנה, עליכם לבקר בפארקים הלאומיים ב-4WD פתוח – זוהי תמצית השממה של בוצואנה. אם אתם מטיילים בזמביה, אתם חייבים לבקר בפארק הלאומי דרום לואנגווה ולעשות טיול ספארי עם ריינג'ר מקומי.
כאשר אתם מזמינים ספארי של Sunway אין עלויות נסתרות. כל דמי הכניסה כלולים, מגוון רחב של פעילויות ורוב הארוחות, כך שתראו ותחוו את כל הדגשים מבלי שתצטרכו לשלם תוספת כשתגיעו לשם.
המחויבות של החברה לתיירות ספארי אפריקאית בת קיימא ואחראית באה לידי ביטוי בסגנון הטיול שלה, בהיותה חברה אפריקאית יש לה את אנשי הקשר המקומיים כדי לחולל שינוי אמיתי בחיי האנשים שבאדמותיהם מבקרים.
לנסוע לבד לא ייקר את החופשה שלכם; יותאם לכם מטייל אחר מאותו מין כדי לשמור על החופשה במחיר סביר. אם בכל זאת, תבקשו חדר או אוהל ליחיד, אלה זמינים בתוספת מחיר. (הזמנת חצי חדר אינה חלה על טיולים קלאסיים).
כנראה החלק החשוב ביותר בספארי של Sunway הוא שזו חברה אפריקאית עם משרדים בדרום אפריקה ובבוטסואנה. אנשי החברה חיים באפריקה, מטיילים באפריקה והתשוקה שלהם ליבשת המדהימה הזו היא שהופכת את Sunway לאפשרות הטיול הטובה ביותר עבורכם.
בכל הסיורים המתוכננים מקבלים ילדים בגילאי 12-17 בליווי מבוגר. אין לנו הגבלת גיל עליון. לקוחות מעל גיל 65 בעת הנסיעה דורשים אישור רפואי המעיד על כך שהלקוח כשיר ובריא להצטרף לסיור קבוצתי ולטיולים הרפתקנים.
בנוסף לטיולים הקבוצתיים של Sunway, אנחנו מציעים לכם גם טיולי ספארי פרטיים באפריקה במספר מדינות. בין היתר חברתנו מבצעת ומתכננת טיולי ספארי בטנזניה וזנזיבר, במלאווי ובדרום אפריקה בהתאמה אישית עבור כל מטייל. כחברה המתמחה בתכנון של טיולים פרטיים בהתאמה אישית, טיולי הספארי שאנחנו מציעים לכם הינם דינאמיים באופיים. ניתן להוסיף ולהחסיר ימים מכל מסלול ולהתאים את אופי הטיול בדיוק לאופן שבו דמיינתם לעצמכם טיול ספארי באפריקה. אנו מזמינים אתכם לצאת לדרך ולפנות אלינו כבר עכשיו כדי שנתכנן ונבצע ביחד את טיול הספארי עליו תמיד חלמתם.
יבשת אנטארקטיקה הייתה פעם חלק ממסת אדמה גדולה יותר בשם גונדוואנה שהתקיימה מעל הקוטב הדרומי והתפצלה מאוסטרליה ודרום אמריקה הרבה לפני שהאדם התפתח. לא היו גשרים יבשתיים לאנטארקטיקה ובמשך כ-35 מיליון שנה היא הייתה אי מבודד לחלוטין. המדע מעריך שבני אדם התפתחו במזרח אפריקה לפני לא יותר מ-5 מיליון שנים לכל היותר. לאחר מכן עזבו את האזור והתפשטו על פני כל יבשות העולם. כבר אז הייתה אנטארקטיקה מבודדת מדי בגלל המרחק, האקלים והסערות שבים, מכדי שהעמים הפרימיטיביים יוכלו לגלות אותה. רק בשנת 1820 הטכנולוגיה והניווט האנושיים היו מתוחכמים מספיק כדי לאפשר הפלגה מספיק דרומה כדי לבצע טיול לאנטארקטיקה בפעם הראשונה. ישנן מספר טענות לא מבוססות על דריסת רגל ביבשת האנטארקטית משנת 1820, אם כי 1899 הוא התאריך הראשון שמקובל על ידי כמה היסטוריונים כבלתי ניתן לערעור. כשהאנשים הראשונים אכן דרכו על אנטארקטיקה, לא היה שם אף אחד.
בעוד שבאנטארקטיקה אין ילידים מקומיים או תושבים אנושיים קבועים, האזור הוא מאחז קבע עבור מספר רב של מדענים העובדים בתחנות מחקר הנתמכות על ידי ממשלות ומגיעים מעשרות מדינות שונות. מספר המדענים המבצעים מחקרים באנטרקטיקה משתנה לאורך השנה, מכ-1,000 בחורף ועד כ-5,000 בקיץ. הקיץ נמשך מאוקטובר/נובמבר עד מרץ/אפריל, השאר של השנה נחשב לחורף.
חוקרים ממגוון רקעים מדעיים חוקרים את אנטארקטיקה לא רק כסביבה ייחודית, אלא גם כנקודת יחס לתהליכים גלובליים רחבים יותר. גיאוגרפים ממפים את פני היבשת הקרה והמבודדת ביותר בעולם; מטאורולוגים חוקרים דפוסי אקלים, כולל ה"חור באוזון" המרחף מעל אנטארקטיקה; אקלימטולוגים עוקבים אחר ההיסטוריה של האקלים של כדור הארץ באמצעות ליבות קרח משטח הקרח הבתולי של אנטארקטיקה; ביולוגים ימיים חוקרים את התנהגותם של לווייתנים, כלבי ים ודיונונים; אסטרונומים מבצעים תצפיות מאנטארקטיקה מכיוון שהיא מציעה את הנוף הבהיר ביותר של החלל מכדור הארץ.
אפילו אסטרוביולוגים, החוקרים את האפשרות של חיים מחוץ לאטמוספירה של כדור הארץ, לומדים חומרים שנמצאו באנטארקטיקה. ב-1984 נמצא כאן מטאוריט ממאדים שהסימונים עליו דמו לסימונים שהותירו חיידקים על פני כדור הארץ. אם למטאוריט הזה, בן מיליוני שנים, יש למעשה שרידים של חיידקי מאדים, זו תהיה העדות המדעית היחידה לחיים מחוץ לכדור הארץ.
אנטארקטיקה היא מקום תרבותי ייחודי המוגדר בצורה הטובה ביותר על ידי חיי היומיום בתחנות המחקר המגוונות שלה.
ישנם כ-66 בסיסים מדעיים באנטארקטיקה, מתוכם כ-37 פועלים כל השנה, השאר פתוחים במהלך הקיץ וסגורים לחורף. רוב תושבי התחנות המדעיות עושים "קיץ בלבד", בין 3-6 חודשים, כאשר מספר קטן יותר נשאר במהלך החורף האנטארקטי (כאשר כל סיכוי לתזוזה פנימה או החוצה הוא כמעט בלתי אפשרי). בסיסי אנטארקטיקה דומים יותר לאסדות נפט או בסיסים צבאיים מאשר לעיירות.
תחנה זו היא מרכז מחקר אמריקאי בקצה הדרומי של האי רוס, טריטוריה שנתבעה על ידי ניו זילנד. מקמורדו היא התחנה הגדולה ביותר באנטארקטיקה, המסוגלת להכיל 1,250 תושבים. רוב התושבים הללו אינם מדענים, אלא פועלים לתמיכה בתפעול תחנות, בנייה, תחזוקה וחיי היומיום. במקמורדו יש יותר מ-80 בניינים והיא פועלת כמו עיר קטנה. יש בה מתקני מעבדה ומחקר ברמה עולמית, אבל גם תחנת כיבוי אש, בנייני מגורים, חנויות, והכספומט היחיד ביבשת. כמו כל תחנות המחקר באנטארקטיקה, למקמורדו יש שיטה ספציפית לקבלת אספקה נחוצה. פעם בשנה, ספינות משא מביאות יותר מחמישה מיליון קילוגרמים של ציוד ואספקה, החל ממשאיות וטרקטורים, מזון יבש וקפוא ועד למכשירים מדעיים. ספינות מטען אלו יכולות להגיע למפרץ Winter Quarters, הנמל של מקמורדו, רק במהלך הקיץ, כאשר שוברות הקרח של משמר החופים האמריקני יכולות לפרוץ את הקרח. אספקה וכוח אדם נוספים מוטסים מקרייסטצ'רץ', ניו זילנד, כאשר מזג האוויר מאפשר זאת.
המתקן האנטארקטי הגדול ביותר בארגנטינה, ממוקם במפרץ הופ בקצה חצי האי האנטארקטי. התחנה ידועה במספר ארועים חלוציים שהתרחשו בה. זהו מקום הולדתו של אמיליו מרקוס פלמה, האדם הראשון שנולד באנטארקטיקה. בבסיס אספרנסה נמצא גם הקפלה הקתולית הראשונה (1976) ובית הספר הראשון (1978) שנבנו ביבשת. בשנת 1979, הוקמה בבסיס אספרנסה משדר הרדיו בגלים קצרים הראשון ביבשת, שחיבר את תחנת המחקר עם השטח היבשתי של ארגנטינה.
זוהי תחנת המחקר המדעי העמוסה ביותר באוסטרליה. היא ממוקמת באזור נטול קרח המכונה גבעות ווסטפולד. כמו רוב תחנות המחקר באנטארקטיקה, האוכל חשוב מאוד בתחנת דייוויס. התושבים חיים ועובדים בשיתוף פעולה הדוק במתקנים ובסביבות חיצוניות שלעיתים קרובות מאוד מונוטוניות. ככזה, לאוכל יש תפקיד חשוב במתן מגוון לתושבים. עם זאת, אספקת המזון מוגבלת מאוד ומוקצבת לכל אדם והתושבים חיים בעיקר על מזון קפוא ומשומר. השף נחשב לעתים קרובות לאחד האנשים החשובים ביותר בתחנת דייויס. הוא או היא חייבים להקפיד להשתמש בכל הסחורות בצורה יצירתית ובר קיימא. כמה מהאירועים החשובים ביותר של התחנה סובבים סביב יצירותיו של השף, כמו ארוחת אמצע החורף, סעודה מסורתית ומפנקת שנחגגה לראשונה במהלך המשלחת הבריטית לאנטרקטיקה בשנים 1901-04. כמו רבים ממתקני המחקר של אנטארקטיקה, לתחנת דייויס יש חממה הידרופונית. הידרופוניקה היא גידול צמחים עם מים וחומרי הזנה בלבד ודורשת גננים מצוינים כי התוצרת גדלה ללא אדמה. תוצרת טרייה מוסיפה גיוון ותזונה לארוחות באנטארקטיקה. החממה משמשת גם כחדר שמש לתושבים חסרי אור השמש, במיוחד בחודשי החורף הארוכים.
התחנה הצ'יליאנית הפכה בשנים האחרונות למוקד אתר הפעילות התיירותית לטיולי "טוס/הפלגה" לאנטארקטיקה. רק לפני כמה שנים, הדרך היחידה של תיירים להגיע לאנטארקטיקה הייתה באמצעות ספינה, עכשיו אפשר לטוס לאנטארקטיקה מעל מעבר דרייק, כך שחוסכים כמה ימים בהפלגה לכל כיוון ואפשרויות רבות של מחלת ים. ישנם טיולי אופנועי שלג וסקי זמינים מה"עיירה" וכמובן חיות הבר המקומיות כאטרקציה.
האנשים שנוסעים לאנטרקטיקה או חיים בה מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות, אלה שחיים ועובדים בתחנות מחקר מדעיות או בסיסים (כפי שכתבנו למעלה), ותיירים. אף אחד לא חי באנטארקטיקה ללא הגבלת זמן כמו שחיים בשאר העולם. אין בה תעשיות מסחריות, אין עיירות או ערים, אין תושבי קבע.
הנתונים מעונת 2018-19 מראים שהיו 55,489 תיירים, המספר הגבוה ביותר אי פעם. היה שיא קודם של 47,225 ב-2007-08, אשר ירד ל-26,509 ב-2011-12. צריך לקחת בחשבון את העובדה שספינות גדולות אינן מורשות יותר לבקר באנטארקטיקה עקב סכנות שפיכת דלק, שכן כיעד תיירותי אנטארקטיקה הפכה פופולרית מתמיד.
במונחים של מספרים, התיירים עולים בהרבה על צוותי המחקר, אם כי הצוותים בבסיסים המדעיים שוהים יותר "ימי אדם". בעוד שתיירים מבלים רק זמן קצר יחסית בחוף ולרוב שוהים על ספינות השייט שלהם. זהו מטבעו זמן "בעל השפעה" יחסית באזורים הציוריים והנגישים ביותר, השוו זאת ל- מדען או עובד תמיכה המבלה את רוב זמנם בעבודה על בסיס קבוע או קבוע למחצה.
לא בצורה שבדרך כלל מתכוונים לזה. אי אפשר פשוט לעבור לאנטרקטיקה, למצוא מקום לגור ואז למצוא עבודה, להכיר מישהו, להתחתן, לקנות בית, להביא ילדים לעולם, לשלוח אותם לבית הספר, להקים עסק משלך, להיות חבר במועדון הגולף המקומי, להיות ראש עיר.
אפשר לקבל עבודה באנטארקטיקה כמדען או בתמיכה מדעית, אבל זה צריך להיות מראש, לפני ההגעה לשם. אם מישהו באמת רוצה ויש לו את הכישורים , אפשר לנסות להתקבל ולבלות קצת זמן באנטארקטיקה, ולחוות חוויה חד פעמית.
הגישה לאנטארקטיקה מוגבלת על ידי אמנת אנטארקטיקה (ראו מאמר נפרד בבלוג שלנו). אם תרצו לארגן טיול או משלחת משלכם, תצטרכו לבקש אישור ממשלתי, להראות שתהיו עצמאיים לחלוטין ושתהיה לכם סיבה טובה מאוד לביקור שתהיה לו השפעה סביבתית מועטה וכיצד בדיוק תעשו זאת.
טיול עצמאי למונטנגרו יפגיש אתכם עם מדינה מרתקת, שפירוש שמה "ההר השחור". היא גובלת בקרואטיה, בוסניה, סרביה, מחוז קוסובו ואלבניה. כמחציתה מכוסה ביער עבות ויש בה רצועת חוף אדריאטית, שפלה ורכסי הרים גבוהים. קניון נהר טרה הוא העמוק והארוך ביותר באירופה. יש טיסות ישירות אל מספר יעדים במדינה והתושבים אוהבי ישראל ומסבירי פנים.
מונטנגרו של היום היא בין המדינות הצעירות בעולם. היא הפכה למדינה ריבונית לאחר שקצת יותר מ-55% מהאוכלוסייה בחרו בעצמאות במשאל עם במאי 2006. ההצבעה בישרה את קץ האיחוד של סרביה ומונטנגרו – שבעצמו נוצר רק שלוש שנים קודם לכן מתוך שרידיה של יוגוסלביה לשעבר. העסקה להקמתה, בתיווך האיחוד האירופי, יצרה את סרביה ומונטנגרו ונועדה לייצב את האזור על ידי הסדרת דרישות מונטנגרו לעצמאות מסרביה ומניעת שינויים נוספים בגבולות הבלקן. העסקה הכילה גם את ניצני פירוק האיחוד. היא קבעה כי לאחר שלוש שנים שתי הרפובליקות יוכלו לקיים משאלי עם האם לשמור או לבטלו. מונטנגרו בחרה באחרון. למרות גילה הצעיר, טיול פרטי למונטנגרו הוא טיול אל מדינה עמוסה בהיסטוריה, שהייתה לעתים סוערת ועד היום יש בה שרידים רבים של כובשים ופולשים מהעבר.
להלן כרונולוגיה של התאריכים המרכזיים במהלך ההיסטוריה של מונטנגרו:
המאות ה-15-18 – מונטנגרו שומרת על מידה ניכרת של אוטונומיה מהאימפריה העות'מאנית.
1798 – מונטנגרו הוכרה כנסיכות עצמאית.
1878 – המונטנגרים חוגגים את החג הלאומי שלהם ב-13 ביולי, הידוע גם בשם יום המדינה. הם חוגגים את היום הזה כדי להנציח את היום שבו הוכרה מונטנגרו כמדינה העצמאית ה-27 בעולם על ידי קונגרס ברלין, שהתרחש ב-13 ביולי 1878.
1918 – לאחר מלחמת העולם הראשונה, מונטנגרו הופכת לחלק מממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים.
1929 – שמה של ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים שונה לממלכת יוגוסלביה.
1945 – יחד עם סרביה, סלובניה, מקדוניה, קרואטיה ובוסניה, הופכת מונטנגרו לאחת הרפובליקות ברפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית החדשה של יוגוסלביה תחת יוסיפ ברוז טיטו.
1980 – טיטו מת.
1991 – מילו דג'וקנוביץ' הופך לראש ממשלת מונטנגרו.
מונטנגרו תומכת באיחוד עם סרביה כאשר סלובניה, מקדוניה, קרואטיה ובוסניה מתנתקות.
1992 – מונטנגרו מצטרפת לסרביה לרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה.
שאיפות לאומניות לעצמאות עולות ומביאות לסכסוך עקוב מדם עם קרואטים ומוסלמים בוסנים.
האו"ם מטיל סנקציות על הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה.
1997 – מילו דג'וקנוביץ' מביס את המועמד הפרו-מילושביץ' בבחירות לנשיאות מונטנגרו.
1999 – מילו דג'וקנוביץ' מכריז שמונטנגרו אינה צד בסכסוך על קוסובו, שכן פעולותיו של נשיא סרביה מילושביץ' שם עוררו תקיפות אוויריות של נאט"ו.
מונטנגרו נוטשת את הדינר לטובת הדויטשמרק הגרמני.
2000 – מילושביץ' הודח על ידי רפורמים פרו-מערביים בבלגרד. המנהיגות המונטנגרית הופכת יותר ויותר לעצמאית.
2002 – מונטנגרו מאמצת את האירו כמטבע שלה.
2002 – מנהיגי יוגוסלביה, מונטנגרו וסרביה חתמו על הסכם בתיווך האיחוד האירופי להקמת מדינה חדשה, שתיקרא סרביה ומונטנגרו, במקום יוגוסלביה.
2006 – מונטנגרו עורכת משאל עם לעצמאות. קצת יותר מ-55% מהמצביעים הנדרשים אומרים כן. הופכת לחברה ה-192 באו"ם.
2007 – מונטנגרו התקבלה לקרן המטבע ולבנק העולמי.
2008 – מונטנגרו מכירה בעצמאותה העצמית של קוסובו. מגיש בקשה לחברות באיחוד האירופי.
2013 – הפרלמנט האירופי אומר שמונטנגרו בדרך להשגת חברות באיחוד האירופי, אך קורא לה לעשות יותר כדי להגן על חופש התקשורת, זכויות נשים ושוויון מגדרי.
2016 – הממשלה מאשימה את הכוחות הנתמכים על ידי רוסיה בניסיון הפיכה ערב הבחירות לפרלמנט.
2017 – מונטנגרו מצטרפת לנאט"ו, ומרגיעה את רוסיה, בעלת בריתה המסורתית.
2020 – ארגונים בינלאומיים מסמנים את מונטנגרו כמשטר היברידי ולא כדמוקרטיה, בגלל ירידה בסטנדרטים בממשל, צדק, בחירות וחופש התקשורת.
במונחים של נפח, קניון נהר הטארה, השוכן בין מונטנגרו ובוסניה והרצגובינה, הוא הגדול ביותר באירופה. הקטע הדרמטי ביותר שניתן לראות במסגרת טיול עצמאי למונטנגרו הוא משולש הפוך עמוק בין ההרים, שאינו נגיש אלא בשייט. מציאת נקודות התצפית הטובות ביותר דורשת נסיעה, אם כי גשר שאורכו 365 מ' בגובה של 172 מ' מעל המים הקוצפים עוזר.
רק ההולנדים גבוהים יותר. גובהו של גבר טיפוסי במונטנגרו עומד על 1.83 מ'.
פודגוריצה זוכה ל-2,480 שעות שמש בשנה.
במדינה הקטנה יש 117 חופים, המשתרעים לאורך 294 ק"מ, חלקם עדיין לא התגלו על ידי התיירים.
בשטח המדינה שהוא 13,812 קמ"ר, ישנם ארבעה אתרי מורשת עולמית של ארגון אונסקו: אזור טבעי ותרבותי-היסטורי בקוטור, הפארק הלאומי דורמיטור, סטצ'אק – בתי קברות מימי הביניים והביצורים ונציאניים מהמאה ה-16 עד המאה ה-17 (מבצר קוטור ).
לאחר קבלת העצמאות, גם מונטנגרו זכתה לסיומת "me" – ומה יכול להיות מושך יותר לדור המדיה החברתית הנרקיסיסטית? בין 2008 (כשהיא עלה לאוויר) ועד 2010, נרשמו 320,000 שמות – כולל 50,000 ביום הראשון, מה שהופך אותו לדומיין הנמכר ביותר אי פעם.
העץ העתיק ביותר באירופה Stara Maslina נמצא בעיירה בר. עץ הזית העתיק הזה בן למעלה מ-2,000 שנה. היקף העץ הוא כ-10 מ'.
מונטנגרו הפכה למדינה האקולוגית הראשונה בעולם, עם אימוץ ההצהרה בז'בליאק ב-20 בספטמבר 1991.
אחד היערות הקדמוניים האחרונים שנותרו באירופה נמצא במונטנגרו ואותו תוכלו לראות במסגרת טיול עצמאי למונטנגרו. זהו הפארק הלאומי ביוגרדסקה גורה, הכולל כ-1,600 דונם של חורש בתולי. למעשה 10% משטח המדינה מכוסים בפארקים לאומיים.
אנחנו מציעים לכם טיול עצמאי למונטנגרו בהתאמה אישית עבור כל מטייל. כחברה המתמחה בתכנון של טיולים פרטיים בהתאמה אישית, הטיולים במונטנגרו שאנחנו מציעים לכם הינם דינאמיים באופיים. ניתן לשים דגש על מה שמעניין אותכם, למשל טיולי הליכה בטבע, בפארקים היפים שבהרים, או לשלב מנוחה והרגעות באחת מערי החוף בעתיקות של הריביירה המונטנגרית. הטיולים מתקיימים ברכב תיירות ממוזג עם מדריך/נהג מקומי דובר אנגלית. פנו אלינו כבר עכשיו כדי שנתכנן ונבצע ביחד את הטיול למונטנגרו עליו תמיד חלמתם.
שאיפתה של הציירת המקסיקנית פרידה קאלו (07, יולי 1907 – 13 יולי, 1954) היה להיות ממותגת ומזוהה עם מולדתה, מקסיקו, התגשמה בחייה ובמיוחד לאחר מותה. כל דור, מחדש, מוצא בעבודותיה נדבכים ושיוך לקהילות פמיניסטיות, להט"ביות, שוחרי אמנות מקסיקנית, שוחרי אמנות צרפתית ומזור לכל מי שגופו או רוחו שבורה.
פרידה גדלה בבית בורגני, בן המעמד הביניים לאב גרמני ואם מקומית. אביה, וילהלם קאלו אהב את תחום הצילום ועבד בחנות שנוהלה ע"י אבי אשתו לעתיד, אמה של פרידה. ולהלם שינה את שמו לGuillermo קאלו והחל לבנות ארכיון צילומי שתיעד את ימיה הראשונים של מקסיקו כאומה עצמאית בעלת ייחוד אדריכלי, אומנותי ועיצובי.
כילדה ונערה פרידה היתה מורדת. היא העזה לקרוא תגר על החברה המקסיקנית-קתולית-פטריאכלית בה גדלה. הרצון שלה לבחון את גבולות הגיזרה שהמגדר הקנה, מצוי בה מגיל צעיר. האב הרבה לתעד את משפחתו ובאחת התמונות פרידה מצולמת לבושה בחליפת אביה ובתספורת קצרה כשהיא מישירה מבט למצלמה. היא ניראת זרה ושונה בתמונה המשפחתית. בבית הספר ללימודי קדם רפואה פגשה באהבת חייה, או כפי שכנתה בדיעבד את הארוע, האסון השני הגדול ביותר בחייה, הצייר הלאומי המקסיקני דייגו ריוורה. הוא היה אדם גדול ממדים, יצרי, רודף נשים והטיפה המרה, קומוניסט בנשמתו ושונא קפיטליזם. בהמשך הם ינשאו כשהיא היתה לאשתו השלישית והוא היה כבר אב לילדים. כשהיתה בת 18, בדרך הביתה מהלימודים חוותה תאונת דרכים איומה בקרונית בה נסעה. התאונה שינתה את מהלך חייה, הרחיקה אותה מעולם הרפואה ומעתידה הברור. באחת, הפכה לנכה ועקרה. ייתכן ותודות לתאונה הזו העולם זכה בציירת.
פרידה היתה אמנית הראשונה שהעזה לתאר כאבים פיזיים ומתוכם כאבים נפשיים. לפני ציוריה, היו אלו רק ציירים שחקרו ותארו אמנים את עולמות התוכן של האבדן, הכאב, הסבל, המוות והאנוכיות. אלברכט דורר, פרנסיסקו גויה ואדוורד מונק ידועים בעשייתם בתחום זה. פרידה, כאשה, חלוצה ופורצת דרך בייצוג הנשי-מגדרי את כאב העקרות והבגידה של בעלה בה ובנישואים – בראה שפה, עולם של דימווים בהם השתמשה פעם אחר פעם בציוריה.
על הקנבס, פרידה חושפת בפנינו את גופה השבור, המפורק-מאוחה בסיכות. היא מלמדת את הצופים להבין את עולמה הפנימי כמכתיב את התנהלותה והתנהגותה המוחצנים. איזכורים של דמות עם סיכות היתה שמורה בתולדות הציור הנוצרי לישו ולמרטירים. פרידה לקחת את התוכן ומזגה אותו עם דמותה הנשית, החילונית והמקסיקנית.
בשנת 1937, כשלאון טרוצקי היה בגלות, הוא ורעייתו מצאו מקלט בביתה הקומוניסטי של פרידה ובעלה דייגו ריוורה. פרידה ניהלה רומן עם טרוצקי. הצעד נעשה מתוך בדידות ורצון להתחשבן עם בעלה דייגו. גברת טרוצקי, כשגילתה על הרומן, דרשה שימצאו מקלט במקום אחר….
תנועת הציור הסוראליסטית, בהנהגת אנדרה ברטון, מצא בפרידה ,דמות של ציירת מקסיקנית אקזוטית והזמינה להצטרף לתערוכתו בשנת 1938 בפריז. פרידה טענה, בנחרצות ,שבנבדל מהציירים המשוייכים לזרם הסוראליסטי ובוראים מציאות חלופית, היא ציירה את המציאות שלה.
פרידה חיפשה עוגן, בית, בן זוג ומשפחה. זהו נושא שחקרה פעם אחר פעם בעבודותיה, אם באמצעות דיוקנאות עצמיים, בשל בדידותה, לצד הרצון לבדוק "מחקרית" את מצבה הקיומי. מתוך בחינת היצירות נכיר את הרובדים העמוקים והסמליות של עולם הדימויים שבראה קאלו. אלו ביטוי של עולם המחשבות והרגשות האישיים שלה. במושגים עכשוויים נכנה את עבודותיה “יומן ויזואלי”.
בשנת 1939 קאלו עברה לפריז והציגה את אומנותה לקהל הצרפתי ורקמה קשרי חברות עם סלבדור דאלי ופאבלו פיקסו. בתערוכה שמרסל ברטון אירגן עבורה, היא מכרה את היצירה “The Frame” למוזיאון הלובר וכך נהפכה לאמנית המקסיקנית הראשונה של המאה ה-20 שיצירתה מוצגת במוזיאון ברמה בין לאומית.
בהרצאה ננסח מי היא פרידה קאלו "דגם" 2024? כנציגה של תרבות מקסיקו המהפנטת. מחד, רגלה נטועה בעבר, בפולקלור הפרה קולומביאני. אור השמש הבוהק, צבעוניות הלבוש המסורתי, התכשיטים, והתסרוקות המקושטות מחכים לנו, מקסיקו היעד אליו אנחנו רוצים להגיע ביחד. פרידה מציגה ביצירותיה את הפתיחות של העידן שלנו, המודרני. חוסר בושה בתיאור התמוטטות הגוף הפיזי. היא העזה להודות שלא מצאה אושר במוסד הנישואין – ומצאה את האושר לבד. המשפט של "העזרה העצמית" שניסחה – "מי צריך רגליים כשיש לי כנפיים" ? משיב את התקווה לעצמה ולצופים. כל תקופה מגלה מחדש את פרידה קאלו ומעניקה לה פרשנות אקטואלית – ולכן היא נושא ההרצאה שלנו ב"עולם נסתר".
המאמר נכתב על ידי כנרת זוהר להב בשיתוף עם חברת עולם נסתר.
להרשמה להרצאה חינמית אודות פרידה קאלו – לחצו כאן >>
הזוהר הצפוני (אורורה בוראליס) הם גלי אור מרקדים ויפים שכבשו את לב האדם במשך אלפי שנים. השנה האחרונה התגלתה כשנה פעילה עבור הזוהר הצפוני, שכן ניתן היה לראות את הקרניים דרומה יותר מהרגיל. מדענים אומרים שזו רק תחילתו של שיא שיגיע ב-18 החודשים הקרובים, בהם האורות צפויים להיות הבהירים והחזקים ביותר מזה 20 שנה. הפעילות צפויה לעלות בהתמדה עד לסתיו 2024 כאשר האורות יהיו בעוצמתם הבהירה ביותר. את האורות הצפוניים ניתן לראות במסגרת טיולים לפינלנד, נורבגיה וגם טיולים לאנטארקטיקה.
הזוהר הצפוני תלוי בפעילות השמש, העוקבת אחרי מחזור של 11 שנים. באמצע מחזור זה, לשמש יש תקופה של פעילות אינטנסיבית המכונה מקסימום שמש. קודמת לה ולאחריה תקופה של פחות פעילות בתחילת המחזור ובסוף, הנקראת מינימום שמש. אנחנו מתקרבים השנה למקסימום השמש. חלקיקים נמרצים מהשמש נחבטים באטמוספירה העליונה של כדור הארץ במהירויות של עד 72 מיליון קמ"ש, אבל השדה המגנטי של כוכב הלכת שלנו מגן מההסתערות. כאשר השדה המגנטי של כדור הארץ מפנה את החלקיקים לכיוון הקטבים (יש גם אורות דרומיים) התהליך הדרמטי הופך לתופעה אטמוספרית קולנועית שמסנוורת ומרתקת מדענים וצופים בשמיים גם יחד.
לראות את הזוהר הצפוני במו עיניכם הוא פריט חובה ברשימות "הכרחי לעשות ולראות" עבור חובבי אסטרונומיה, צלמים ומטיילים כאחד. המקום הטוב ביותר לראות את הזוהר הצפוני הוא כל יעד ב"אזור האוראורלי", האזור ברדיוס של כ-2,500 קילומטרים מהקוטב הצפוני. זה המקום שבו מתרחש הזוהר השכיח ביותר, אם כי התופעה יכולה "לזחול" דרומה יותר במהלך סופות שמש חזקות במיוחד. התקופה הטובה ביותר בשנה לראות את הזוהר הצפוני היא בין ספטמבר לאפריל, כאשר השמיים מחשיכים מספיק כדי לראות את הזוהר. הפעולה הגדולה ביותר מתרחשת בדרך כלל בין 9 בערב ו-3 לפנות בוקר.
לפלנד הנמצאת בחלק הצפוני ביותר של שבדיה ופינלנד, היא יעד מרתק לכל הגילאים. בשל מיקומו מעל המעגל הארקטי, אזור זה ידוע בעיקר בזכות נופי החורף הקסומים והאורות הצפוניים.
יש לצאת מהעיר כדי לראות את הזוהר הצפוני הקסום המרקד. בסיור תלמדו עוד על התופעה הנדירה הזו ותצלמו כמה תמונות מדהימות! התקופה הטובה ביותר בשנה לראות את הזוהר הצפוני בפינלנד היא בין ספטמבר לאפריל. בלפלנד אפשר לראות את האורות במשך 200 לילות בשנה. בניגוד לאמונה הרווחת האורות מופיעים בסתיו ובאביב, אפילו בקיץ, אבל אי אפשר לראות אותם אלא אם כן השמיים שחורים. זו הסיבה לנסיעה הרחק מאורות העיר, כדי לראות את מופע האורות המפואר של אורורה.
המיתוס הפופולרי ביותר בפינלנד בנוגע לאורות כולל סיפור על שועל מהיר שרץ כל כך מהר שזנבו שלח ניצוצות לשמים ויצר את הזוהר הצפוני. אחרים אומרים שהאורות מופיעים בשמים בכל פעם שהלווייתנים מתיזים מים.
השנה אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו לטיול מאורגן בלפלנד, בתקופה בה קיים הסיכוי הגבוה ביותר לראות את הזוהר הצפוני – בין ספטמבר לאפריל. במהלך הטיול נסע למיקום כפרי מבודד שם, ליד אש פתוחה, תמתינו לאורות עם חטיפים ומשקאות באווירה נעימה ליד אש פתוחה, תלמדו עוד על הזוהר הצפוני, מדוע הוא מופיע ותשמעו על אגדות אורורה עתיקות.
*אנא שימו לב כי מראות האורורה אינם מובטחים. גם כשהפעילות הסולארית נכונה והתזמון מושלם, אנחנו עדיין צריכים להיות ברי מזל כדי לראות את האורות.
בטיול לאזורים הללו תוכלו לצאת בערב לשייט הכולל ארוחת ערב באור הצפוני בפיורדים שמעבר לטרומסו. בשעה 18:45 נפתחות הדלתות למסעדה הצפה היוצאת מטרומסו בחיפוש אחר הזוהר הצפוני. בספינה עם מנוע חשמלי תשייטו בשקט אל האפלה של הפיורדים של טרומסו (משך הסיור 3 שעות).
אם השמיים בהירים, טיול טונדרה לילי עשוי לחשוף את אחת החוויות המרגשות ביותר של הטבע – הזדמנות לראות את הזוהר הצפוני הרחק מהעיר. אף על פי שתמיד היא אינה צפויה, תצוגת הזוהר מתחילה בדרך כלל כזוהר חיוור בשמי הצפון. האורות מתחילים לעתים קרובות להתגלגל בווילונות צבעוניים מנצנצים, לרוב ירוקים אך מדי פעם אדומים או סגולים.
בחודשים ספטמבר-מרץ אפשר לצאת אל טיול עצמאי באיסלנד ולראות את אורות הצפון בכל מקום. אבל טיול חורפי יעצים את הסיכוי לראות את האורות.
פארק דנאלי מככב בכל טיול לאלסקה. שמורה זו מהווה את אחת האטרקציות הפופולריות באלסקה, והיא נקראת על שמו של ההר הגבוה ביותר בצפון אמריקה 6,195 מ’, אשר נמצא בתחומה. בחלק מהטיולים מבקרים גם בפיירבנקס, Fairbanks העיר השנייה בגודלה באלסקה. פירוש השם גדות “נאות” או “נוחות” והשם מעיד על שורשי העיר מימי “הבהלה לזהב” בתחילת המאה העשרים.
בגרינלנד, האי הגדול ביותר בעולם, שכמעט אינו מיושב ויש בו רק מעט מאוד זיהום אורי, הסיכוי גדול לראות את הזוהר התפוני באחד מ-300 הלילות בו הוא מתרחש. העונה הזוהרת היא בין ספטמבר לסוף מרץ. מהערים סיסימיוט (Sisimiut) ואילוליסאט (Ilulissat), הנכללות במסלולי הטיולים, אפשר לצאת לסיורי אורות צפוניים.
אוכל וייטנאמי הוא כיום מפורסם בכל העולם. תיירים רבים מגיעים למדינה בעקבות אהבתם לאוכל ורצונם להכיר את המטבח המקומי לעומק. ארוחות בווייטנאם כוללות שילוב של חמישה טעמים בסיסיים: מתוק, מלוח, מר, חמוץ וחריף. במהלך טיולים לוייטנאם, תוכלו להתוודע לאופי הייחודי של כל מנה אשר משקף אלמנט אחד או יותר מתוכם. הבישול הווייטנאמי המסורתי מתאפיין בשימוש בחומרי גלם טריים, שימוש מועט במוצרי חלב או שמן, מרקמים מעניינים ושימוש בהרבה עשבי תיבול וירקות. בהרבה מתכונים משתמשים במרכיבים כגון לימון, ג'ינג'ר, נענע, נענע וייטנאמית, כוסברה ארוכה, קינמון סייגון, צ'ילי, ליים ועלי בזיליקום תאילנדי. המטבח גם דל בסוכר וכמעט תמיד נטול גלוטן באופן טבעי, שכן רבות מהמנות הן על בסיס אורז במקום על בסיס חיטה. רוב המטיילים המגיעים לווייטנאם נדהמים מהנוכחות הגורפת של אורז ומנות הקשורות לאורז. הרבה מנות עיקריות וחטיפים עשויים מאורז: אורז מבושל בארוחה יומית, דייסת אורז, אורז מאודה, עוגת אורז דביקה, ואינספור מנות אורז עשויות מכל אזור בווייטנאם.
המטבח הווייטנאמי מושפע מאוד לא רק מהמטבחים שניתן לפגוש במסגרת טיול לסין, קמבודיה ולאוס השכנות, אלא גם מהמטבח הצרפתי בשל השלטון הקולוניאלי הצרפתי באזור מ-1887 עד 1954. רוטב דגים הוא רוטב השולחן השולט בבתים, שם הוא תופס למעלה מ-70% מהשוק. המטבח של וייטנאם שופע ומגוון, ומציג את הזהות התרבותית של שלושת האזורים של המדינה: הצפון, המרכז והדרום. אם לסכם בשני משפטים, לכל איזור ישנה ייחודיות משלו.
בצפון וייטנאם האקלים הקריר מגביל את ייצור וזמינות התבלינים. כתוצאה מכך, המאכלים שם לעתים קרובות פחות חריפים מאלו שבאזורים אחרים. פלפל שחור משמש במקום צ'ילי כמרכיב הפופולרי ביותר להפקת טעמים חריפים. באופן כללי, המטבח הצפון וייטנאמי אינו נועז בשום טעם מסוים – מתוק, מלוח, חריף, מר או חמוץ. רוב המאכלים הצפוניים הווייטנאמיים כוללים טעמים קלילים ומאוזנים הנובעים משילובים עדינים של מרכיבי טעם רבים ושונים. השימוש בבשרים כמו בשר חזיר, בקר ועוף היה מוגבל יחסית בעבר. דגי מים מתוקים, סרטנים ורכיכות, כגון דיונונים, שרימפס, סרטנים, צדפות ומולים, נמצאים בשימוש נרחב. רוטב דגים, רוטב סויה, רוטב סרטנים וליים הם בין מרכיבי הטעם העיקריים.
בירת וייטנאם בת 1,000 השנים היא יעד מוביל לחובבי אוכל ומרכז לחקר קולינרי. העיר עמוסה בפרטים מיוחדים, החל מהארכיטקטורה ההודו-סינית שלה ואמנות ברמה עולמית ועד לרוח הגסטרונומית הנלהבת שלה. שפים ברחבי העולם מדרגים את האנוי כיעד אוכל מוביל בשל המטבח המגוון, הטעמים והבישול הבריא שלה, המושפע משילוב של אלמנטים תרבותיים וייטנאמיים, סיניים וצרפתיים. בעוד שלאוכל רחוב (מאכלי רחוב מקומיים מיוחדים הם באן צ'ה (בשר חזיר עם אטריות) ופו קוון (לחמניות עשבים טריים ובשר בקר)) ממשיך להיות תפקיד חשוב ומרכזי בתרבות האוכל של העיר, מטבח הפיוז'ן ומספר מסעדות יוקרה המציעות חוויות חדשניות ממשיכים לפרוח. עם אוכל רחוב מסורתי, בתי קפה נינוחים ומסעדות יוקרה בכל פינה ופינה בבניינים יפים מהתקופה הקולוניאלית הצרפתית, סצנת האוכל כאן היא דינמית, מתפתחת ללא הרף וחסרת גבולות.
ביום טיול לדלתא של הנהר האדום, מגיעים לכפר העתיק דוונג לאם, שנקרא "הוי אן של דלתת הנהר האדום". כאן עדיין עומדים בתים בני מאות שנים לאורך סמטאות עתיקות זעירות. בארוחת צוהריים ביתית אצל משפחה מקומית מקבלים הסבר על הרוטב המיוחד (העשוי מסויה ואורז דביק מיוחד) שמשפחה כפרית בצפון וייטנאם משתמשת בו לעתים קרובות עבור המנות היומיומיות.
כמה מאכלים מקומיים: צ'ה לאם (עוגה מקומית עשויה מפתיתי אורז דביק עם סוכר וג'ינג'ר), צ'ה קהו (עוגת שעועית מונג) ו BanhTe -(עוגת אורז מאודה מקומית, מאוד אותנטית עם חזיר, בצל ופטריות בעטיפת עלה בננה).
נמצאת ממערב להאנוי. יש כאן שוק מקומי מעניין ותושבים ממוצא תאילנדי. כאן אפשר ללמוד על המאכלים המקומיים האותנטיים עם השפעה תאילנדית כגון דגים מאודים בסיר מסורתי העשוי מעץ, עם סוגים שונים של עשבים, בשר חזיר ברביקיו, אורז דביק מאודה וירקות מקומיים. במידה ותהיו מעוניינים, חברתנו מבצעת גם תכנון טיול לתאילנד כך שתוכלו ליהנות גם מהקולינריה של מדינה זו.
במרכז וייטנאם העיר הואה HUE נחשבת כבירת הקולינריה. לעיר יש היסטוריה מעניינת והיא הייתה בעבר בירת וייטנאם. למעשה, זו הייתה העיר הראשונה שהייתה בירה כאשר המדינה אוחדה לבסוף מסין ועד למפרץ תאילנד. הואה, שנבחרה בשל מיקומה האסטרטגי (באמצע המדינה), נבנתה כבירה על ידי הקיסר הראשון של השושלת האחרונה של וייטנאם, שושלת נגויין. במהלך 150 השנים הבאות, שלטו כאן קיסרים רבים, ולמרבה המזל – כולם אהבו אוכל. ארוחה קיסרית מקומית יכולה הייתה להיות מורכבת מ-50 מנות.
עבור כל ארוחה כזאת כמה מאות גברים גויסו לצוד ולדוג, והמרכיבים הטובים ביותר מכל רחבי וייטנאם נשלחו הנה. המנות היו קטנות, והוגשו על צלחות חרסינה מעוטרות. הטבחים היו בדרך כלל מהכפר Phuoc Yen. סריסים היו מביאים את האוכל לקיסר, כי לא ניתן היה לסמוך על גברים פעילים מינית סביב פילגשים של הקיסר. כל מנה נטעמה על ידי טועם מזון כדי להבטיח שהיא לא מורעלת.
כמובן שלא כל המנות שרדו מאז נפילת האימפריה. חלקן, כמו בשר תנינים מהדרום, פשוט לא זמינות יותר, אבל חלק מהמנות המיוחדות באמת, אלה שהיו בהן מרכיבים שהאדם הווייטנאמי הרגיל יכול היה להשיג והיו מאוד טעימים, פופולריות כיום ב Hue- ובשאר וייטנאם.
דונג בה הוא השוק הגדול בעיר, כאן אפשר לטעום מנות מהמטבח הצמחוני המלכותי. הזמן הטוב ביותר לבקר בשוק במהלך היום הוא הבוקר, כשהכול טרי. הואה ידועה גם בממתקים. בחנות של Me Xung Thien Huong – אפשר לראות ולטעום את כל הממתקים והעוגיות המקומיות האופייניות.
לא רחוק מהואה הכפר Thuy Bieu מפורסם בפרי Thanh Tra, זן מקומי של פומלות, בעל טעם מתוק ועדין וניחוח נעים.
הוי אן HOI AN היא עיירת נמל אטמוספרית ואתר מורשת עולמית של אונסק"ו. בשוק הבוקר התוסס מלא דוכנים עם דגים טריים ותוצרת חקלאית. אוכל הרחוב המקומי הנהדר של הוי אן כולל אטריות קואנג או קאו לאו, פנקייק אורז, גליל בשר בגריל, בשר צלוי וקצוץ בגריל בָּשָׂר.
בהוי אן על גדת הנהר נמצא בית ספר ידוע לבישול, "הגשר האדום". לבית הספר יש גינת תבלינים פורחת ואפשר ללמוד בו כמה מהמנות הידועות של הויאן. כל שיעור נמשך כשעתיים – השף מדגים תחילה כל מנה ולאחר מכן התלמידים מכינים אותה בעצמם. כמו כן כלולה בשיעור היכרות קצרה עם גילוף אוכל וייטנאמי (קישוט צלחת). אחרי השיעור אוכלים כמובן את מה שבושל.
הו צ'י מין סיטי HO CHI MINH (סייגון), נחשבת העיר הדינמית ביותר של וייטנאם.
אכילה היא אחד הדברים הטובים ביותר לעשות כאן. הו צ'י מין סיטי מושכת תושבים מכל רחבי וייטנאם, כך שזה המקום הטוב ביותר לחוות את השילוב המדהים במטבח הווייטנאמי בין הצפון, המרכז והדרום.
אוכל רחוב בסייגון
הטעמים הטריים של המטבח המקומי מותאמים לאקלים החם ואוכל הרחוב הוא אחד המאפיינים המפורסמים ביותר של הו צ'י מין סיטי. בכל מקום שתביטו, לא משנה באיזו שעה ביום, תראו אנשים שאוכלים ומכינים אוכל. ברחובות, במורד סמטאות ובכל "חור בקיר" מתרחש משהו שקשור לאוכל.
בהליכה ברחובות הו צ'י מין סיטי, תריחו ריחות מופלאים ותקבלו השראה לחפש את הריחות הנהדרים האלה ולחוות קצת מסצנת האוכל האמיתית של הו צ'י מין סיטי.
לתרבות אוכל הרחוב של סייגון יש היסטוריה עשירה ומגוונת המשקפת את האינטראקציה של תרבויות רבות ושונות במהלך היווצרות ופיתוח העיר.
במקור, אוכל הרחוב של סייגון מקורו בתרבות הקולינרית הווייטנאמית. אבל עם ההגירה והמגע עם זרים, היא ספגה ושילבה אלמנטים רבים מתרבויות אחרות.
במהלך התקופה הקולוניאלית הפכה סייגון לעיר מסחרית עמוסה ויעד עבור מהגרים רבים מסין, הודו, צרפת ומדינות נוספות. זה הקל על מיזוג של סגנונות קולינריים מגוונים.
לאחר המלחמה קיבלה סייגון מספר רב של מהגרים מהצפון לאחר איחוד המדינה. המגוון התרבותי של המהגרים הללו תרם להעשרת תרבות אוכל הרחוב של סייגון. לדוגמה, האנוי bun cha ו- banh cuonמבאק קי הפכו פופולריים בתפריטי הרחוב בסייגון הודות לתרומות של תושבים מהגרים.
בין המקומות הנפלאים לאכול בהם אוכל רחוב בעיר אפשר להזכיר את מדרחוב Nguyen Hue המפורסם במרכז סייגון שהופך בלילה למקום הומה עם דוכני אוכל ועגלות רחוב. תוכלו ליהנות כאן ממנות ייחודיות אגרול נייר אורז עם חזיר, מיץ קני סוכר, תה, גלידה ועוד הרבה מנות טעימות בחלל משמח ותוסס.
מקום נוסף הוא שוק בן ת'אן – מקום טיפוסי המייצג את המטבח של סייגון בו אפשר למצוא דוכנים רבים לממכר אוכל רחוב מסורתי כמו אגרולס מעורב, מרק אטריות, מרק אטריות וסרטנים, מרק אטריות מטוגנות ועוד מנות רבות אחרות. שוק בן ת'אן הוא יעד קולינרי מגוון, עם דוכנים רבים המוכרים חטיפים ומשקאות מסורתיים כמו שייקים, מיץ קני סוכר ותה בחלב.
אזור אחר הוא Bui Vien West Quarter עם שילוב של תרבויות מערביות ומקומיות, האזור מציע מגוון רחב של אפשרויות קולינריות. תוכלו למצוא מסעדות וברים רבים המגישים מנות בינלאומיות כגון פיצה, המבורגר, סושי ומנות אסייתיות אחרות. בנוסף, בשכונה הזו יש גם הרבה דוכני אוכל רחוב קטנים, עם מנות כמו באן מי, פו, מרק נודלס, אגרולס מעורב ומיץ קנה סוכר טרי.
סיור קולינרי בווייטנאם לא מתרכז בערים. בדלתא הידועה של נהר המקונג, רשת עצומה של איים ודרכי מים שבהם נהר המקונג זורם לים סין הדרומי, אפשר לבקר במפעלי מזון מקומיים של ממתקים, תה, דבש ופירות יבשים, חוות דגים ושדות אורז כדי ללמוד בקצרה על הכלכלה המקומית והקולינריה. מגיעים למטעים שופעי פירות טרופיים מגוונים הממלאים את האיים הפוריים ואפשר לטעום פירות טריים שנקטפו ישירות מהעצים. יש כאן גם הזדמנות ללמוד איך להכין סוכריות קוקוס ומוצרי קוקוס אחרים. וכמו בכל וייטנאם יש כאן שווקים צפים ולא צפים עשירים בתוצרת טרייה, שתענוג לבקר בהם והם מהווים פסגה של כל טיול בוייטנאם, לא רק בדגש קולינרי.
את חומרי הטעם: רוטב הדגים, הצ’ילי, הליים והעשבים השונים, לעולם לא תקבלו בתוך המרק אלא רק לצידו, כדי שתוכלו לטעום קודם את הציר ולהתפעל ממנו. את המתכון הזה, מין גרסה מקומית, כשרה ויחסית קלה להכנה, קיבלתי מחברה ויטנאמית ובשלנית צמרת והכנתי אותו מאז עשרות פעמים. הוא פשוט ונהדר.
החומרים
400 גרם עצמות עוף
6 כנפי עוף שלמות
2 מקלות קינמון
2 כוכבי אניס
4 בצלצלי שאלוט עם הקליפה
רוטב דגים לפי הטעם (בערך 2 כפות) – אם אתם לא מכירים את המוצר, תתכוננו. הריח שלו קשה. אבל הריח מתפוגג מהר והטעם נפלא. מתמודדים.
מלח
2 כרעי עוף
100 גרם אטריות אורז רחבות מוכנות לפי הוראות היצרן (חפשו כאלו שארץ הייצור שלהן היא וייטנאם. הן איכותיות יותר)
להגשה
כוסברה
נענע
בזיליקום תאילנדי (אם מצאתם, אם לא אז רגיל)
ליים
פלפל צ'ילי פרוס
רוטב דגים
אופן ההכנה
1
שמים בסיר את העצמות והכנפיים. מכסים במים (כארבעה ליטרים) ומביאים לרתיחה. מכפים את הנוזלים מהשומן ומהלכלוך שצפים. בינתיים צולים את בצלצלי השאלוט והג'ינג'ר (שניהם שלמים עם קליפה) בתנור שחומם מראש לחום גבוה עליון כעשרים דקות. הם צריכים לקבל כוויות שחורות. מנערים את האזורים השרופים. מועכים בפטיש שניצל, במערוך או במה שבא לכם, ומוסיפים למרק. מוסיפים את הקינמון ואת כוכבי האניס, עדיף ככה שאפשר יהיה להוציא אותם בקלות (בתוך תיון או קשורים זה לזה).
2
מנמיכים להבה ומבשלים בבעבוע עדין עוד שעתיים לפחות, עד שהמרק כהה וטעמו עז.
3
בינתיים מבשלים את הכרעיים במים בסיר נוסף – מביאים לרתיחה ומבשלים בבעבוע עדין עוד 45 דקות. כשהכרעיים מוכנות מוציאים אותן, מסירים את הבשר מהעצם, פורסים אותו לפרוסות ושופכים את מי הבישול לסיר עם הציר
4
מסננים את הציר ומתבלים אותו ברוטב דגים ובמלח לפי הטעם.
להגשה
5
מסדרים בקערות אטריות אורז ובשר עוף. יוצקים מעל את המרק. מתבלים לפי הטעם בתוספות: עשבים טריים, צ'ילי, ליים סחוט ורוטב דגים.
כל מי שמתכנן טיולים לאנטארקטיקה, בוודאי ירצה להכיר את אמנת אנטארקטיקה. אמנת אנטארקטיקה נחתמה בוושינגטון ב-1 בדצמבר 1959 על ידי שתיים עשרה המדינות שמדעניהן היו פעילים באנטארקטיקה וסביבתה במהלך השנה הגיאופיזית הבינלאומית (IGY) של 1957-58. האמנה נכנס לתוקף בשנת 1961 ומאז הצטרפו אליה מדינות רבות אחרות. המספר הכולל של הצדדים לאמנה הוא כעת 56.
בין החותמות על האמנה היו שבע מדינות – ארגנטינה, אוסטרליה, צ'ילה, צרפת, ניו זילנד, נורבגיה ובריטניה – שלהן תביעות טריטוריאליות, באנטרקטיקה, לפעמים חופפות. מדינות אחרות אינן מכירות בתביעות כלשהן. ארה"ב ורוסיה שומרות על "בסיס תביעה". כל העמדות מוגנות במפורש בסעיף IV, המשמר את הסטטוס קוו:
"שום מעשים או פעילויות המתרחשים בזמן שהאמנה הנוכחית בתוקף לא יהוו בסיס לטענה, תמיכה או הכחשה של תביעה לריבונות טריטוריאלית באנטארקטיקה או ליצור זכויות ריבונות כלשהן באנטארקטיקה. שום טענה חדשה, או הרחבת תביעה קיימת לריבונות טריטוריאלית באנטארקטיקה לא תובענה בזמן שהאמנה הנוכחית בתוקף".
כדי לקדם את המטרות ולהבטיח את קיום הוראות האמנה, "כל אזורי אנטארקטיקה, לרבות כל התחנות, המתקנים והציוד בתוך אותם אזורים… יהיו פתוחים בכל עת לבדיקה" (סעיף VII).
התיירות המסחרית באמצעות ספינות ומטוסים גדלה בהתמדה מאז המשלחות המסחריות הראשונות בסוף שנות ה-50. לפני שנות ה-80, רק כמה מאות תיירים ביקרו באנטארקטיקה מדי קיץ. המספר הכולל של התיירים שביקרו ביבשת במסגרת טיולים לאנטארקטיקה בעונת 2019/20 היה בסביבות 75,000. הרוב המכריע של המבקרים הללו שטים בספינות נוסעים לאזור חצי האי האנטארקטי, אליו ניתן להגיע מנמלי דרום אמריקה תוך מספר ימים. טיסות נוסעים סדירות החלו בשנת 1977 באמצעות מטוסי נוסעים שטסו מאוסטרליה והתפתחו עם הזמן.
התקנות וההנחיות העיקריות של ATCM לתיירים ולמארגני משלחות מקובצות במדריך תקנות הכולל גם דרישות בנושאי תכנון, ביטוח ועניינים אחרים.
ה-ATCM גם מוציא הנחיות ספציפיות לאתרים שבהם מבקרים הכי הרבה תיירים. הם כוללים הדרכה מעשית למפעילי טיולים ומדריכים כיצד עליהם לנהל ביקורים באותם אתרים, בהתחשב בערכים הסביבתיים שלהם.
רוב מפעילי התיירות הפעילים באנטארקטיקה שייכים לאיגוד הבינלאומי של מפעילי טיולים באנטארקטיקה (IAATO), אשר גם משתתף ב-ATCM כארגון מומחים מוזמן.
בשנת 2021, באמצעות החלטה 3 (2011), עדכן ה-ATCM את ההנחיות הכלליות למבקרים באנטארקטיקה, המספקות עצות כלליות לביקור בכל מקום, במטרה להבטיח שלביקורים אין השפעות שליליות על הסביבה האנטארקטית.
חוקי IAATO נשלטים על ידי אמנת אנטארקטיקה והמוסכמות שלה, כך שרק ספינות עם 200 אורחים או פחות יכולות לנחות בכל אתר, והן יכולות להוריד רק 100 אנשים לחוף בכל פעם; ספינות עם 200-500 אורחים יכולות להנחית אנשים בכמה אתרים בלבד ועדיין מוגבלות ל-100 מטיילים בחוף בבת אחת; הספינות הבודדות הנושאות יותר מ-500 נוסעים אינן מורשות לנחות בשום מקום.
יש הגבלות עצומות על פעילות דרומית לקו הרוחב 60 מעלות: איסור על אוניות ששורפות מזוט כבד; ללא הפרשות פסולת; הטסת מזל"ט מוגבלת; לא ניתן לקחת שום דבר מאתר העצירה – לא חלוקי נחל, לא עצם, לא נוצה; וכל נחיתה חייבת להיות מתועדת במלואה – כולל פרטים על כל מה שהשתבש. בפרט, המרחקים מחיות בר נשמרים בקפדנות: 5 מ' מפינגווינים, 25 מ' מיסעורים ענקיים ו-100 מ' מלווייתנים.
התקנות הקיימות אינן מגנות כראוי על הסביבה של אנטארקטיקה מפני השפעות תיירותיות, הכוללות נזקים באתרי מבקרים ולאורך נתיבי נסיעה, והפרעה לחיות הבר.
ההשפעות השליליות של התיירות מהוות איום נוסף על המגוון הביולוגי של אנטארקטיקה, ומסכנות את הישרדותם של מינים רבים כולל מינים כמו קריל, דגים, כלבי ים, לווייתנים, פינגווינים ועופות ים אחרים ואת יכולתה של היבשת לסייע בוויסות האקלים העולמי.
התיירות באנטארקטיקה חייבת להיות מנוהלת בצורה יעילה ויזומה, עם אמצעי הגנה חדשים המבוססים על מדע ומבוססים על שיטות עבודה מומלצות.
מאז תחילת שנות ה-90 התיירות באנטארקטיקה גדלה ללא הרף. בין 1992 ל-2020, מספר התיירים שהגיעו גדל פי עשרה, ועלה ל-75,000 בעונת 2019-20 ושוב ל-104,897 בעונת 2022-23.
לתיירות באנטארקטיקה יש השפעות חיוביות ושליליות כאחד. חוויית התיירות של אנטארקטיקה יכולה להיות מעוררת השראה וחינוכית כאחד, לטפח תמיכה ציבורית והשקעה להגנה על היבשת.
התיירות באנטארקטיקה חייבת להיות מנוהלת בצורה יעילה ויזומה, עם החלטות המבוססות על מדע ועל שיטות עבודה מומלצות.
גישה כזו שוקלת תחזיות של מגמות תיירות ואקלים, ודורשת שיתוף פעולה של בעלי עניין לרבות תעשיית התיירות (IAATO וחבריה), חוקרים, ארגוני שימור וממשלות (באמצעות תוכניות אנטרקטיקה לאומיות).
יש צורך במחקר נוסף כדי ליישם את המדיניות והיישום של גישת ניהול זו; להעריך את כל אתרי המבקרים והפעילויות התיירותיות המוצעות תוך שימוש בעקרון הזהירות המונעת. על החוקרים לחקור את ההשפעות האקולוגיות של פעילויות תיירות ברמה המקומית והאזורית, להעריך את ההנחיות הקיימות והאם מפעילי התיירות עומדים בהן, ולזהות את הפערים בהגנות הנוכחיות.
סביר להניח שיהיה צורך באמצעי הגנה חדשים, שיכולים לכלול הגנות חזקות יותר בתוך מערכת האמנה של אנטארקטיקה או ציון הסוג, הכמות, המיקום והמסלול המתאימים של פעילויות התיירות בתוכניות הניהול של כל האזורים המוגנים באנטארקטיקה.
קחו לדוגמה למשל משטחי סלע חשוף – מצרך נדיר באנטארקטיקה, המהווה רק כ-3% משטח היבשת. סלע חשוף מרוכז סביב החופים, במיוחד באזור חצי האי האנטארקטי. כמעט כל תחנות המחקר באנטארקטיקה בנויות על סלע ליד הים כדי להקל על הגעת אספקה. אבל, אזורים אלה הם גם אתרי קינון מעולים לפינגווינים, שגם אוהבים להיות ליד חוף הים, כדי להקל על האספקה מחדש שלהם. ריכוז הפינגווינים באתרי חוף מעטים יחסית מרכז אליהם את ספינות השייט שרוצות להנחית מטיילים, כי כולם רוצים לראות פינגווינים. הריכוז הזה של "המשאב החזותי" עלול להוביל לתוצאות הרות אסון אבל מגזר התיירות המנוהל כעת, מפקח על התעבורה.
ניטור מתמשך של השפעות התיירות חיוני כדי להעריך ולחדד את האפקטיביות של הגנות חדשות. ממשלות, מממני מחקר ותעשיית התיירות צריכים לתמוך בתוכניות ניטור ולעזור בתיאום פעילויות מחקר. IAATO מחזיקה בתקנות מחמירות לביקורים ומקיימת מעקב אחרי הספינות אשר ממזער את התצפיות של התיירים על ספינות שייט אחרות, ומבטיח רק ספינה אחת לחצי יום בכל אתר. על החוקרים לפתח אינדיקטורים שמעבר לספירת מספרי מבקרים, המשקפים השפעות רחבות יותר על המגוון הביולוגי, השממה ושירותי המערכת האקולוגית של אנטארקטיקה.
יש לעשות מאמצים להגביר את ההשפעות החיוביות של התיירות ככלי שימור. הצעדים יכולים לכלול שילוב נוסף של חינוך לשימור בלוחות הזמנים של המבקרים, ושילוב תיירים בתוכניות מדעיות של אזרחי אנטארקטיקה שבהן המטיילים עוזרים באיסוף נתונים עבור פרויקטי מחקר.
רוב האיומים האחרים על אנטארקטיקה מקורם חיצונית ליבשת: החור באוזון (בעיה שנוצרה בחצי הכדור הצפוני); זיהום מיקרופלסטיק; דיג יתר (בעיה פוליטית); ומעל לכל, שינויי אקלים שנגרמו על ידי האדם. תעשיית התיירות לקחה בעשורים האחרונים מאות אלפי אנשים לאנטארקטיקה שהיו עדים לבעיות הללו ויכולים לפעול כשגרירי אנטארקטיקה בקנה מידה שהיה בלתי נתפס לפני 40 שנה.
חברת עולם נסתר מציעה לכם מגוון רחב של מסלולי מיוחדים טיול שיאפשרו לכם לחקור את אנטארקטיקה ולגלות את סודותיה. הטיולים שלנו לאנטארקטיקה מבוצעים באמצעות ספינות מאובזרות ונוחות במיוחד, שיאפשרו לכם ליהנות גם מההפלגה עצמה. כל החדרים בספינות נוחים ונעימים והשירות הינו ברמה גבוהה במיוחד. אז אם חיפשתם שייט לאנטארקטיקה, הגעתם למקום הנכון. פנו אלינו עוד היום ונשמח לתכנן ביחד אתכם את הטיול המושלם אל היבשת הקפואה והמרתקת הזו.
מי שמתעתד לנסוע אל טיול עצמאי ליפן, או פשוט מתעניין בתרבות העכשווית במדינה, המאמר הזה הוא בשבילכם!
אנימה, האנימציה היפנית, דומה למאנגה במאפייניה החזותיים, המבניים והרעיוניים. פעמים רבות סרטים וסדרות האנימה החלו כחוברות מאנגה שזכו הצלחה. עם זאת, לעיתים התרחש תהליך הפוך, בו בעקבות הצלחת סרטי או סדרות אנימה נכתבות חוברות של מאנגה. ישנן מאנגות רבות שאין להן כלל מקבילת אנימה, והמאנגה מבוססת על ספר, סרט, אגדה או רעיון מקורי.
הן המאנגה והן האנימה זוכות לפופולריות גם מחוץ ליפן, וסדרות רבות מתורגמות לאנגלית או לשפות אחרות על מנת שניתן יהיה להפיצן גם במקומות אחרים בעולם כגון השוק האמריקני והשוק האירופי.
את השורשים ההיסטוריים של האנימציה היפנית, או האנימה, ניתן לייחס לתחילת המאה ה-20. אחד מחלוצי האנימה היה Jun'ichi Kōuchi, שיצר את "Namakura Gatana" בשנת 1917, אחד מסרטי האנימציה היפניים הראשונים ששרדו.
עם זאת, היה זה "Astro Boy" האיקוני של אוסמו טזוקה (Tetsuwan Atom) בשנות ה-60 שסימן נקודת מפנה. עבודתו של טזוקה שילבה השפעות אנימציה מערביות עם מסורות סיפור יפניות, והניחה את הבסיס לאנימה מודרנית.
ככל שהמדיום התפתח, הוא המשיך לשאוב מצורות אמנות יפניות מסורתיות כמו תיאטרון קאבוקי, ויצר שילוב ייחודי של השפעות תרבותיות שעדיין מהדהדות באנימה היום.
אחד הגורמים המרכזיים התורמים לפופולריות של האנימה הוא התוכן המגוון שלה. אנימה משתרעת על מגוון רחב של ז'אנרים ונושאים, ופונה לקשת רחבה של קהלים. אנימה מציעה משהו לכולם. בז'אנרים כמו מדע בדיוני, פנטזיה, רומנטיקה, אימה, ועוד. הגיוון הזה מאפשר לאנימה לרתק צופים מכל הגילאים ותחומי העניין, מה שהופך אותה לצורת בידור רב-תכליתית ומוערכת.
לאימה יש את היכולת להדגים את התרבות היפנית המדהימה. ההיסטוריה היפנית, המיתולוגיה והמנהגים החברתיים משמשים מקור השראה ליצירת דמויות ונרטיבים של אנימה המשקפים את התרבות היפנית.
אנימה מציגה לעתים קרובות תשומת לב קפדנית לפרטים, עיצובי דמויות מורכבים ונופים מדהימים מבחינה ויזואלית. מעבר למצוינות טכנית, אנימה מתנסה לעתים קרובות בסגנונות אמנותיים, פורצת גבולות יצירתיים. האנימה היפנית ידועה בזכות הסיפור הייחודי שלה, המאופיין לעתים קרובות בנרטיבים מורכבים, פיתוח דמויות ובניית עולם דמיוני.
כיום סרטי אנימה לא נרתעים מלהתמודד עם נושאים מורכבים ומעוררי מחשבה, שימוש בטכניקות סיפור לא קונבנציונליות, כגון נרטיבים לא ליניאריים ומספרים לא אמינים, המאתגרים נורמות סיפור מסורתיות. זוהי אחת הסיבות לכך שלז'אנר יש קהל מעריצים נאמן (ולמעלה מזה).
התרבות היפנית היא אחת מהמעניינות בעולם. האנשים, הדת, המוסכמות החברתיות, הספורט, האוכל, המשקאות, התיאטרון ו… אוטאקו? כן, אוטאקו.
תרבות אוטאקו היא פשוט תת-ז'אנר של תרבות הפופ היפנית שבה ספציפית, לאנשים יש עניין/תשוקה לדברים יפניים מסוימים כמו משחקי וידאו, אנימה, מאנגה או אלילים.
מילה זו משמשת לזיהוי חברים בתת-תרבות זו. מעריצים אלה יכולים גם להיחשב אובססיביים באורח חייהם ובתחומי העניין שלהם והם בדרך כלל בני נוער או בתחילת שנות ה-20 לחייהם.
מישהו שמתעניין במנגה יסווג כ-Manga Otaku.
אמנם Otakus לא תמיד חולק את אותו חוש אופנתי, אבל קל יחסית לזהות Otaku בפומבי. עם זאת, יש ניגוד מוחלט בין מה שסווג כ-Otaku לבין מה ש-Otaku התפתח אליו לאחרונה.
בעבר Otaku היה, בקיצור, מישהו שנחשב "לא מושך", בדרך כלל היו להם שיער ארוך, משקפיים, חולצה תחובה, ג'ינס, נעלי ספורט ותרמיל. מכיוון שהם נתפסו כמגושמים ומבודדחם מבחינה חברתית ולכן העניין שלהם בתרבות היפנית, במיוחד דמויות אנימה/מנגה נשיות.
בניגוד לאוטקו של האסכולה הישנה, אוטאקו כיום אינו מוגבל לגברים בלבד – נשים מעורבות באותה מידה. גם חוש האופנה שלהם השתנה באופן דרסטי למדי, בהשראת דמויות בדיוניות פופולריות.
הכל, מהנעליים שלהם ועד לשיער הקוצני שלהם צועק אוטאקו!
ישנם סוגים שונים של Otaku, לא רק לתחומי עניין בדיוניים כגון אנימה, מאנגה ומשחקי וידאו. אלה יכולים להשתרע לתחומים כמו טכנולוגיה, אופנה ואפילו רכבות.
כשרוב האנשים חושבים לראשונה על Otaku, הם חושבים על אנימה. ובצדק, אנימה היא אחד מתתי הז'אנרים הפופולריים ביותר של Otaku. אנשים בעלי תשוקה גלויה לגבי אנימה מסווגים כאנימה אוטאקו.
מעריצים אלה מתעדכנים באנימה האחרונה, בין אם באופן כללי ובין אם רק באהובים עליהם. לאנימה יפנית יש לעתים קרובות עוקבים פולחניים, כאשר אנשים מתחפשים לדמויות הבדיוניות האהובות עליהם.
אנשים שאוהבים מנגה נקראים Manga Otaku. מנגה היא עסק גדול ביפן. זו הסיבה שקל למצוא מנגה שמתאימה לצרכים שלך, לא משנה באיזו נישה. מנגה היא דבר גדול עבור Otaku הם עשויים להופיע בביקור בחנויות כדי לרכוש סחורה חדשה, לשחק קוספליי (משחק תלבושות) כגיבורים או גיבורות האהובים עליהם, להיפגש ולסחור בכנסים של מעריצים, או להתווכח באינטרנט על יצירות של הסופרים או האולפנים האהובים עליהם.
לתרבות אוטאקו, עם הקשר ההדוק לצורות שונות של מדיה ותחביבים, יש השפעה כלכלית מהותית על יפן, באופנים שונים.
Otaku ידועים בצריכת מוצרים נלווים, החל מרכישת תקליטורי DVD, כרכים של מנגה ומשחקי וידאו וכלה בהוצאות על פסלונים, בגדים ופריטי אספנות אחרים. צריכה זו מתדלקת חלק ניכר מתעשיית הבידור היפנית.
תיירות הקשורה לאנימה ומנגה, המכונה לעתים קרובות "תיירות תוכן", הוכרה על ידי ממשלת יפן כמניע כלכלי משמעותי, היא מושכת תיירים מרחבי העולם, ותורמת לתעשיית התיירות של יפן.
מתוך הכרה בפופולריות העולמית של תרבות הפופ היפנית, ממשלת יפן השיקה את יוזמת COOL JAPAN בתחילת שנות ה-2010 כדי לנצל את הייצוא של מוצרי תרבות יפניים, מאנימה ומנגה ועד אופנה ואוכל. תרבות אוטאקו ממלאת תפקיד משמעותי באסטרטגיה זו, מקדמת את התרבות היפנית בחו"ל ויוצרת הכנסות מיצוא. מספר חנויות המוכרות מוצרים יפנים נמצאות בקניון דיזנגוף סנטר בתל אביב.
עם עליית העידן הדיגיטלי, תרבות אוטאקו הטביעה את חותמה גם על הכלכלה המקוונת והיא תורמת לכלכלה הדיגיטלית הצומחת של יפן, מרכישות תוכן דיגיטלי ומינויים לשירותי סטרימינג ועד למשחקים מקוונים וחוויות מציאות מדומה. יתר על כן, ככל שהשפעתה של תרבות אוטאקו ממשיכה לצמוח בעולם, ההשפעה הכלכלית שלה צפויה להתרחב עוד יותר.
אקיהבארה Akihabara הוא הרובע המפורסם במרכז טוקיו הפך לשם נרדף לתרבות פופ, אנימה, מאנגה, משחקי וידאו וטכנולוגיה. אקיהברה, המקוצר לעתים קרובות ל-Akiba, הוא ביתם של מאות חנויות המוכרות כל דבר, החל מדמויות פעולה ותלבושות קוספליי ועד למשחקי וידאו רטרו. הרחובות עמוסים בשלטי חוצות צבעוניים, פוסטרים ענקיים עם דמויות אנימה ובתי קפה שבהם מלצריות לבושות בבגדים מצויצים של משרתות (עוד קטגוריה נפוצה של אוטקו) מגישות משקאות וחטיפים. Akihabara הוא גם מקום בו מתקיימים אירועי אוטאקו רבים, כגון הקרנות אנימה, קונצרטים של אלילים או טורנירים של משחקי וידאו. הרובע הזה נכלל כמובן בכל ביקור שנתכנן לכם במסגרת טיול עצמאי ביפן, גם אם אתם בעצמכם אינכם מעריצים מושבעים.
בעשור האחרון, בזכות אמצעי התקשורת והמדיה החברתית, העולם הפך יותר ויותר ל"כפר גלובלי" אחד, או יותר נכון ל"עיר גלובלית" ענקית ומרובת פנים. אחת ההשפעות הבינלאומיות שהגיעו גם אלינו היא תרבות המאנגה והאנימה היפנית. חלקכם כבר פגשתם בה, אצל ילדיכם, נכדיכם או אם הסתובבתם בדיזנגוף סנטר, שהפך למרכז חובבי הז'אנר בישראל. אין יותר צורך לנסוע בטיול עצמאי ליפן כדי לפגוש בה…☺
תמונות מאנגה מקיפות גם אותנו בעולם המערבי וזלגו לעולם הממשי באסתטיקה מיוחדת. הסגנון הפך להיות כל כך נפוץ עד כי לעתים רחוקות אנו עוצרים לבדוק את המקורות והמשמעות ואיננו מבינים את השפה העשירה של סיפורים וסמליות. אז למי שיוצא לטיול פרטי ליפן וגם למי שסתם סקרן, נספר לכם קצת על מאנגה.
מאנגה היא צורת סיפור, הנשענת במידה רבה על אלמנטים חזותיים, ואשר תואמת סגנון רחב שפותח מרצועות מצוירות בסידרה שהופיעו לראשונה בעיתונים יפניים בסוף המאה ה-19.
סיפורי מאנגה דומים לקומיקס ורומנים גרפיים; נקראים על ידי כל הגילאים; ומכסים מגוון רחב של ז'אנרים, כולל סיפורי הרפתקאות, רומנטיקה, מדע בדיוני ופרשנות פוליטית. אחד המאפיינים החשובים ביותר של המאנגה הוא בכך שהיא שמה דגש על עליונות הציור על המלל.
באופן מסורתי, סיפורי מאנגה נקראים מימין לשמאל ומלמעלה למטה, באותו אופן כמו הכתיבה היפנית. הסיפור מופיע בתוך מסגרות הנקראות קומה. כדי לקרוא עמוד של מאנגה מתחילים עם הקומה בפינה הימנית העליונה ומסיימים עם הקומה בפינה השמאלית התחתונה.
מאנגה – פרושה "תמונה מגוחכת"
מאנגאקה – הוא צייר מאנגה
מנפו – Manpu מתייחס לסמלי מאנגה. הם משמשים לעתים קרובות לביטוי תנועה או רגשות, כמו עצב או כעס; מבוכה או עייפות.
פוקידשי הן בועות הדיבור, שנותנות לדמויות המאנגה את קולן. במאנגה יש סוגים שונים של בועות דיבור. צורת הפוקידשי משקפת את מצב הרוח של המסר המועבר. פוקידשי מוצק ומעוגל מייצג דיבור רגיל, בעוד שפוקידשי דמוי ענן מבטא אושר, ופוקידשי בצורת קוצים מסמל הפתעה או מתח.
גיטאיגו – Gitaigo הן הדרכים שבהן מאנגה ממחישה אפקטים קוליים ורגשות בסיפור. בשפה היפנית יש יותר מפי שלושה מילים אונומטופאיות בהשוואה לשפה האנגלית, מה שנותן לסיפורי מאנגה מרחב נרחב למילות קול אקספרסיביות.
ארבעת הז'אנרים העיקריים מתייחסים לקהלים ספציפיים וקשורים לאופן שבו משווקת מאנגה ביפן. פיצול מאנגה לקטגוריות אלו היא שיטה ל"חלוקה ולכיבוש" ישיר של השוק לפי זהויות מגדריות וקבוצות גיל מקובלות באופן מסורתי.
:Shōjo פירושו "אישה צעירה" ביפנית וגיל היעד הוא מתחת לגיל 18. מאנגה שוג'ו מציגה בדרך כלל גיבורות צעירות. הסיפורים במאנגה שוג'ו עשויים להיות קשורים לרומנטיקה, לבנות קסומות ואפילו לקומדיה.
:Shōnen פירושו "גבר צעיר" המתייחס לקהל ממוקד של בנים מתחת לגיל 18. למאנגה המסומנת בקטגוריה זו יש בדרך כלל גיבור גברי והיא כוללת סיפורים של פעולה, הרפתקאות ופנטזיה. Shōnen היא הקטגוריה הנמכרת ביותר של מאנגה ביפן.
:Josei מתייחס למאנגה המיועדת לנשים מעל גיל 18. גיבורות ג'וסי עשויות להיות נשים בקולג' או נשים בשנות ה-30 לחייהן. למאנגה של ג'וסי המפורסמת ביפן יש לא רק גיבורים מבוגרים ונושאים וסיפורי עלילה בוגרים יותר, אלא היא גם כתובה בתסריט מורכב יותר עם יותר קאנג'י ופחות פוריגנה (תסריט שנכתב ליד הקאנג'י כדי לסייע בקריאה).
:Seinen מתייחס למאנגה המיועדת לגברים מעל גיל 18. הנושאים והסיפורים שנמצאים במאנגה זו בוגרים יותר מאלה שנמצאים במאנגה shōnen כולל שפה מורכבת יותר, וקאנג'י שמבוגרים יכירו ויזהו (מבוגרים יפנים מסוגלים לקרוא ולכתוב כ-4000 קאנג'י בעוד שילדים ילמדו כ-2500 עד תיכון).
credit: debris2019
מאנגה מכונה לעתים קרובות רב-מודל. במילים אחרות, קורה הרבה. קריאת מאנגה דורשת יכולת לפרש סמלים, לפענח טקסט ודימויים חופפים, להבין התייחסויות תרבותיות ולהעריך הבדלים בסיפורים בין מדינות. אבל, מעל הכל, מאנגה נועדה להיות מבדרת.
אמן העץ היפני המפורסם הוקוסאי השתמש במונח מאנגה במאה ה-18 כדי להתייחס ליצירותיו. השימוש של הוקוסאי במונח התייחס למשמעות המילולית של המילה "תמונות גחמניות", אך יצירותיו אינן הדוגמאות המוקדמות ביותר למאנגה בעולם. הדוגמאות המוקדמות ביותר למה שהיינו מכנים מאנגה הן מגילות שנוצרו על ידי נזירים בודהיסטים במאה ה-12 ביפן. המגילות הללו נכתבו ברציפות כמו פרקים ותארו חיות שמתנהגות כמו בני אדם. מדיה בסגנון מאנגה הופיעה שוב במאה ה-18 עם יצירת קיביושי או "כריכות צהובות" Kibyōshi. אלה היו ספרים למבוגרים שהציגו איור מוקף בדיאלוג וטקסט. רבים מהנושאים של קיביושי אלה היו שנויים במחלוקת ולבסוף נאסרו על ידי הממשלה.
לקראת מלחמת העולם השנייה, המאנגה שימשה את הממשלה היפנית להפצת האימפריאליזם והתעמולה היפנית. לאחר המלחמה החלה להופיע מאנגה מודרנית שהפכה לפופולרית ומצליחה מאוד. הכיבוש האמריקני של יפן הביא למדינה גם קומיקס בסגנון אמריקאי שהשפיע מאוד על המאנגה.
החל משנת 1947, האמן Tezuka Osaku, שלימים נודע כ"אבי המאנגה" ו"וולט דיסני של יפן", החל לפרסם את יצירותיו כולל את "Astro Boy" המזוהה והמצליחה ביותר. Tezuka Osamu, יחד עם בני גילו, התחילו עוד שינוי מונומנטלי במאנגה מתעמולה בזמן מלחמה לבידור המענג שאנו מכירים ואוהבים היום.
הממשלה היפנית וחברי תעשיית ההוצאה לאור פועלים לשימור רישומי מאנגה מקוריים. הם הקימו ארגון לשמירה על חומרי המאנגה, ומייעדים לשם כך תקציבים ממשלתיים. הצדדים המעורבים מתכננים לעזור למגוון רחב יותר של אנשים ללמוד על הערך של יצירות אלה.
"עלינו לשמר רישומים מקוריים של יצירות מאנגה, בין השאר כדי לשמש תיעוד של ההיסטוריה של המאנגה", אמר אחד המומחים.
רישומי מאנגה מקוריים הם כתבי היד הראשוניים המשמשים לייצור לוחות להדפסה. בעבר, הם לא טופלו בזהירות רבה וחלקם הושלכו לאחר הדפסת מגזינים וספרים. עבור חלקי טקסט, כגון דיאלוג בבלוני דיבור, צורפו מילים מודפסות על נייר אחר ישירות לכתבי היד המקוריים.
רישומי מנגה מקוריים אינם פופולריים רק בקרב מעריצים – הם גם משכו תשומת לב בגלל ערכם האמנותי בשנים האחרונות, מכיוון שהם מכילים רישומים וקווים בכתב יד. ציור מקורי מיצירתו של אוסמו טזוקה "Tetsuwan Atom (Astro Boy)" נרכש על ידי אספן באירופה תמורת כ-35 מיליון ¥ (כרבע מיליון דולר) במכירה פומבית בפריז.
העובדה כי מאנגה זוכה היום להכרה חברתית גבוהה עשויה להיות מפתיעה במיוחד בגלל תחילתה כבידור לילדים. אבל עכשיו זו צורה ספרותית הראויה להערכה וביקורתית רצינית. ישנם פרסים ספרותיים שנתיים בדיוק כפי שיש לרומנים ולספרות עיון.
ביפן ישנם כמה אלפי אמני מאנגה. הטובים והמצליחים ביותר זוכים להכרה כסלבריטאים ואמנים. הם הפכו עשירים ומפורסמים, ומופיעים גם בתוכניות שונות בטלוויזיה ובתוכניות אירוח, כאנשי פאנל, מנחים, פרשנים ואפילו מודלים לחיקוי.
Osamu Tezuka היה ללא ספק אחד היוצרים הפוריים ביותר בכל המדיום. הוא הביא מוסכמות רבות שהניחו את היסודות לז'אנרים רבים. סגנון האמנות שלו הוא לא פחות מאייקוני, וכתיבתו כבשה יוצרים מכל הדורות.
אולם המאנגה פרצה כאמור את גבולות יפן, ובין האמנים העכשוויים ניתן לראות בני לאומים שונים.
המאיירת הספרדיה לאיה לופז פיתחה סגנון אמנות משלה בזמן שלמדה אמנויות באוניברסיטת ברצלונה. מלבד השראה מצפייה באמנות, לופז גם מצטטת את סרטי דיסני ואת האנימה כהשפעות הגדולות ביותר על האיורים שלה. "אני גם חובב מנגה והתאהבתי בקלות בה הם יכולים לתאר את הרגשות והאישיות של הדמויות פשוט דרך ההבעות שלהן והפרטים שמוסיפים לדמויות למשל, השיער, הלבוש והעיניים הגדולות והמוגזמות שלהן.
תוכלו ללמוד עוד ועוד על מאנגה במהלך טיול ליפן שנעזור לכם ליצור ולהוציא לפועל.
לחלק הראשון הכנסו ללינק דרך כאן
לחלק השני הכנסו ללינק דרך כאן
היעד הבא של הטיול היה פריאר. מהרעש וההמולה של מדוראי הצבעונית והשוקקת שבטאמיל נאדו, שמתי פעמיי חזרה לקרלה והפעם אל העיירה הקטנה קומילי הקרויה גם ט'קאדי וגם פריאר, על שם שמורת הטבע המפורסמת השוכנת בקרבתה. עיירה קטנה עם רחוב של חנויות בהן נמכרים תכשיטים, בגדים, קערות טיבטיות ועוד. השקט של האזור ניכר גם בעיירה שחנויות תבלינים משובצות בה. מאפין נוסף של העיירה הוא שבכל פינה ניתן למצוא ספא או מרכז המעניק עיסוי גוף איורודי.
(איורוודה, הרפואה העתיקה בעולם. איורוודה, "ידע החיים" בתרגום מסנסקריט, היא תורת הריפוי ההודית. כמו היוגה והמדיטציה, גם האיורוודה בת אלפי שנים. כמשתמע משמה האיורוודה היא הרבה יותר מדרך חכמה ואפקטיבית לריפוי תחלואי הגוף. האיורוודה היא תורה עתירת ידע להבנת החיים והאדם. בשל רוחב היריעה שלה, עומקה וההשפעה המטיבה שלה, היא נחשבת לוודה vedaהחמישית של "ארבע הוודות", כתבי הקודש העתיקים).
העיירה קיבלה את פניי בגשם קל אך זה לא מנע ממני לסייר בחוות תבלינים ולשמוע הסברים על כל עץ וצמח ואיזה תבלין מפיקים ממנו. גן עדן לשוחרי הבישול וצמחי המרפא.
לאחר הסיור המרתק שקיבלתי ממדריך המקום שהיה עתיר ידע, כמובן שנכנסתי לחנות וקניתי תבלינים טריים ואורגנים שישדרגו את הבישול במטבח הביתי שלי בארץ. אל החווה אחזור בהמשך.
המשכתי טיול להודו בסיור קצר בעיירה, במטרה להמשיך לטייל בה מאוחר יותר, אך זה לא קרה (באותו הערב) מאחר וכשהגעתי לריזורט, לא הצלחתי לצאת ממנו.
הכניסה לריזורט הייתה מלווה בקבלת פנים של משקה טבעי וסיור קצר להבין איפה נמצא כל דבר. בינות לעצים, לירוק ולקופים המתרוצצים, יש כאן בקתות יפות שהן החדרים.
ציוצי הציפורים והירוק שעטף את החדר נתנו לי להרגיש שאני בתוך יער קסום.
כמובן שגם פה נשמר הערך של קיימות ואיכות הסביבה ובחדר היו לי שלושה פחים של מיחזור (את זה לא ראיתי באף מקום בהודו) בריזורט יש קומפוסט (דשן עשיר הנוצר מזבל אורגאני ותהליך הפירוק נעשה ע"י חרקים מסויימים וחיידקים), בריכה, מסעדות המגישות אוכל טעים וטרי ואולם גדול לתרגול יוגה, העשוי כולו מעץ וחלונות ויטרינה צופים לעצים שעוטפים את המקום. כמובן שבאחד הבקרים קמתי מוקדם לתרגול יוגה עם מורה מקצועי שהזכיר לי את מערכת הנשימה וכל שריר בגוף.
לאחר ארוחת ערב טעימה ושיחה מעניינת עם מנהל המלון חזרתי לחדרי לשינה ערבה והרבה שקט.
למחרת קמתי ליום חדש, תאריך יום הולדתי. החבר'ה שאירחו אותי ובהם המדריך והנהג שהפכו להיות חבריי למסע, החליטו למלא את יומי בפעילויות ופינוקים.
התעוררתי השכם, לצאת להליכה בשמורת פריאר היפה והירוקה. כשהגעתי לרכב חיכו לי עם קונפטי, בלונים, פרחים ושוקולד, התחלה טובה שגרמה ללב שלי לחייך.
נסענו לשמורה ומה אומר, אין כמו להתחיל יום כזה בהליכה בג'ונגל, לשמוע בעיקר חיות ולהנות מיופי הטבע. שמורת פריאר (Periyar) שבמחוז טקאדי (Thekady) נחשבת לאחת המעניינות בעולם. אגם פריאר, שעל שמו נקראת השמורה, הוא אגם מלאכותי שהוקם על ידי הבריטים בשנות שלטונם. בשמורה יערות טרופים עבותים ומסקרנים, שטחי דשא פתוחים וכמובן: מגוון של בעלי חיים שאת חלקם רואים מרחוק ואת חלקם מדמיינים, כך או כך נהנים מכל רגע של הליכה כי גם יופי העצים וצורת גדילתם מוסיפים ליופי של השמורה ולהנאה.
באגם ראינו מעט כובסות מה שהוסיף לאווירה ויש האומרים שבמעבה היער ורחוק מעיני התיירים חי לו שבט שעם השנים הפך להיות מודרני בצורת החיים, אך את המסורת והמנהגים שימרו עד היום.
בסיום ההליכה שהרחיבה את הנשימה ונתנה קצת שקט ושלווה חזרתי למלון לארוחת בוקר והתארגנתי לפעילות הבאה.
מאחר ואת הפילים שכל כך רציתי לראות בשמורת פראייר, לא ממש ראיתי כי ירד גשם יום לפני והם כנראה לא היו צריכים להרחיק לכת כדי לחפש מקור מים, בקרתי בחוות פילים. חוויה נחמדה למי שרוצה לראות פילים. על הביקור הזה פחות ארחיב, מאחר והוא לא הרשים אותי, למרות שזכיתי למקלחת הגונה מחדק של פיל (אטרקציית המקום).
משם המשכתי לפגוש את הבעלים של חוות התבלינים (אותו חווה שבה חוויתי סיור תבלינים) וזכיתי בחוויית סדנת בישול בביתם היפה של בעלי החווה, זוג מקסים ואמיד.
לאחר קבלת פנים נעימה ושתיית תה קינמון חם, ניגשנו למלאכת הבישול.
במטבח ביתם בישלנו יחדיו מספר מנות עם תבלינים טריים מהגינה, שריחם בישם את המטבח והבית בריחות של תבלינים טריים. לבסוף התיישבנו לארוחה עשירה במנות וטעמים. זו חוויה קולינארית שלא אשכח.
את הארוחה קינחנו בקינוח מיוחד מפרי הג'ק פרוט. אחד הקינוחים הטעימים שאכלתי.
כשחשבתי שסיימנו את הארוחה, נכנסו המדריכים והנהג עם עוגת יום הולדת ונרות. מה אומר?
כשאנשים נכנסים ללב הם הופכים מהר מאוד לחברים טובים ולא משנה מאיזו ארץ הם, דת או מדינה. חגגתי יום הולדת מוקפת באהבה עם אנשים ששבוע לפני כן, לא ידעתי על קיומם.
אין ספק שהמפגשים האלו, שהם חלק מהרגעים הקסומים של הטיול, מתבלים את החוויה.
משם המשכתי לאטרקציה נוספת באזור, שייט בשמורת פריאר (אותה שמורה שצעדתי בה בבוקר). השייט יפה ורגוע. אפשר להנות מהנוף ושוב לראות חיות מרחוק.
להודים יש פתרון לכל, אז גם כשהחיות רחוקות הם מצלמים, עבור הנוסעים בסירה, את החיות דרך משקפת וככה מה שלא רואים מכאן -רואים משם. מקבלים תמונת תקריב של החיות 😊.
השייט נחמד אך ההליכה בבוקר בשמורה חווייתית שבעתיים למי שאוהב קצת ללכת ולהרגיש את הטבע מקרוב.
אחת ההבטחות שנתתי לעצמי בטרם יציאתי לטיול, הייתה שאלך לעשות עיסוי איורוודה. חבר שהיה חודש לפניי, בקורס יוגה בקרלה, סיפר לי שהם מגזימים בעיסויים עם השמן.
למרות האזהרה, נצמדתי לתוכנית המקורית, ומצאתי את הספא הכי יפה ומקצועי בעיירה ומה אומר? החבר שלי צדק.
העיסוי היה מרגיע ומפנק אך כמות השמן שנשפכה על המצח, השערות והגוף יכלה להספיק להרבה כדי שמן בבית המקדש ולטיגון של אלפי סופגניות.
קמתי מהמיטה שמנונית ורק לאחר יומיים הצלחתי להיפטר מהשמן בשיער, אבל מה לא עושים בשביל החוויה ומשאלת לב קטנה – עיסוי איורוודה בהודו…
שמנונית ומרוצה חזרתי לריזורט הקסום למקלחת טובה וארוחת ערב קלה (כמה אפשר לאכול ביום אחד 😊), ורגע לפני שקמתי מהארוחה, הנגנים שהנעימו בנגינת סיטאר את ארוחת הערב, החלו לנגן Happy Birthday ועוגה נוספת צנחה על שולחני. לאחר שפערתי פי בהפתעה וסגרתי במהרה כי שבעתי ממתוק באותו היום, חתכתי יפה את העוגה וחילקתי לאורחים במסעדת המלון.
שמחה וטובת לבב, בסיומו של יום עטוף באהבה אי שם בהודו הרחוקה, חזרתי לחדר ללילה נוסף של שינה טובה.
למחרת, היה לי קשה לעזוב, מי רוצה לעזוב גן עדן?
בבוקר יצאתי לבדי לטייל בעיירה, לקנות כמה מזכרות ולמשוך את הזמן בטרם אעזוב ליעד הבא. באינטואיציה של רגע הלכתי לעיירה קומילי ונכנסתי לחנות יפה של תכשיטים ובגדים.
בשיחה קלילה עם בעל החנות, בחור צעיר ואינטליגנט, הוא סיפר לי שלמד 10 שנים להיות מטפל. הוא למד שיטת טיפול בלדאק ודיברנו על צ'אקרות ומרכזי אנרגיה.
הוא הציע לתת לי מתנה טיפול בקערות טיבטיות. נעניתי בחיוב (גם זה היה ב- To do list שלי). נשכבתי על השטיח בחנות והתמסרתי לתדרים המדהימים של הקערות הטיבטיות. אין ספק שזו הייתה אחת החוויות הקסומות בטיול, והוכחה נוספת שהדרך חכמה מההולכים בה ואין לדעת לאן היא תוביל אותך כשאתה מתמסר בראש פתוח ולב רחב.
בפרק הבא אספר על היעד הבא בטיול שהוא אחת הסיבות לביקורי בקרלה.
לחלק הראשון הכנסו ללינק דרך כאן
לחלק השני הכנסו ללינק דרך כאן
לחלק השלישי הכנסו ללינק דרך כאן
לפני שנים, ראיתי תמונות מדהימות של לגונות עטורות עצי קוקוס, ידעתי שזה בדרום הודו, בקרלה, אך מאחר ובאותה עת טרם בקרתי באיזור הזה, התחלתי לקרוא ולשלוח מטיילים לאיזור. בד בבד התמונות של קומרקום ואלפי, נשארו בדמיוני והיה לי ברור שיבוא יום ואטייל גם שם.
ב-20 שנה האחרונות, שהן רוב שנות הקריירה שלי, אני מתכננת טיולים גיאוגרפים לארצות אסיה, מה שאני לא מכירה דרך הרגליים, אני קוראת וחוקרת דרך הספקים והאינטרנט 😊
בפרק הקודם סיפרתי על פריאר. משם המשכתי לקומרקום ואלפי.
הנסיעה מפריאר לקומרקום, שם היה הריזורט הבא לוותה בנוף של שדות אורז ועצי קוקוס, כפרים קטנים בצידי הדרך. הנוף הטרופי והפסטוראלי שאני כל כך אוהבת. בין לבין, עברנו ברחובות ראשיים של כמה ערים שהזכירו לי שאנחנו בהודו (הריקשות, הצבעים, החנויות והקצב).
קומרקום הינו כפר ויעד תיירותי פופולרי השוכן בסמוך לעיר קוטיאם (16 קילומטרים), במדינת קרלה (Kerala) שבדרום-מערב הודו. הוא מפורסם בעיקר בזכות התיירות הסובבת את התעלות, הנהרות והאגמים של מדינת קרלה באזור הכפר. קומרקום ממוקם על הרקע של אגם ומבאנאד ,(Vembanad) אגם המים המתוקים הגדול ביותר בקרלה. כאמור, התיירות בכפר סובבת סביב שייט בתעלות של אזור אגם ומבאנאד.
הנסיעה הייתה כיפית וארכה כארבע שעות. בצידי הדרך, כרגיל, עצרנו לשתות מיצים טבעיים וצ'אי.
בבוקר המדריך סיפר לי שזה יומו האחרון של ראנג'יט הנהג שכל כך אהבתי. ניתנה לו הזדמנות להיבחן עבור משרת הדרכה. כמובן שהיה לי עצוב. ראנג'יט אדם מלא ברגש, חכם ונהג מעולה. כתבתי לו מכתב פרידה ואיחלתי לו הצלחה במבחן (עד היום הוא בקשר איתי ושואל תמיד על המצב בארץ ומתפלל עבורנו).
כשהגענו לקומרקום עליתי על סירה שלקחה אותי לריזורט. שייט של 10 דקות ואני בתוך גן עדן. הריזורט יושב ממש על הלגונה והוא מקום טבול בירוק ועשיר בפעילויות כמו מסלולי הליכה, מדיטציה, יוגה ועוד… כך שאפשר לבלות פה ימים בלי לצאת מהמתחם.
קיבלתי חדר יפה בנוי מעץ, בקצה הריזורט וצמוד ללגונה, כבקשתי, כך שנהניתי מנוף מקסים, ציוצי ציפורים והרבה שקט. גם פה, לכל התענוג הזה נוספה המודעות לאיכות הסביבה, מיחזור וחומרים טבעיים (הריזורט הזה הוא מאותה קבוצה של הריזורט בו שהיתי בפריאר).
בהגעה, הצטרפתי לשייט בבקווטר (Backwater) לתוך השקיעה היפה. השייט היה מלווה בנגנים ולרגע הרגשתי שזו סצנה מתוך הסדרה "הלוטוס הלבן".
חשוב לציין שהאוכל בקומרקום עשיר בטעמים ותבלינים הגדלים באיזור ואוהבי מאכלי ים יהנו מאוד. ואכן בארוחת ערב הצטרפתי לסגן מנהל הריזורט, בחור מצחיק מאוד שסיפר לי סיפורים על התקופה שניהל בית מלון בפפואה ניו גיני ונתן לי הצצה מלאה בהומור על האנשים והמקום.
בתום ארוחת ערב טעימה, שבתי לחדרי ונהניתי מקריאת ספר ושקט שהיה כ"כ נחוץ לי.
למחרת, התעוררתי מוקדם כדי להנות משתיית קפה מול הנוף ולאחר ארוחת בוקר, עליתי על הסירה שהביאה אותי ליבשה לפגישה עם המדריך שלי רושיט, שהפך להיות חבר טוב לטיול. רושיט ואני בילינו את היום בטיול בעיירה אלפי ומשייט בבקווטרס בסביבת אלפי.\
אלפי או בשמה השני אלפוזה, היא בסיס ליציאה לשייט הטוב ביותר המוצע בתעלות המים של קראלה, הנקראות "בֵקווטרס". אלפי הוא בעצם כפר טרופי, הבנוי על גדות התעלות, ומציע אופציות שייט שונות.
השייט הוא חוויה פסטורלית ומיוחדת במינה במהלכו המטיילים זוכים להכיר את סגנון החיים הייחודי של המקומיים על המים, לראות את הבתים הקטנים והצבעוניים המוקפים צמחיה טרופית, את המקומיים מכבסים את בגדיהם על המדרגות היורדות למים, הילדים השטים בסירות בדרכם הביתה מבית ספר. ההנאה דרך העיניים והעדשה של המצלמה מנופים טבעיים כמו אגמים ונהרות, לגונות, מטעי הקוקוס ושדות האור, היא עצומה.
יש אפשרות לישון בסירות המפוארות, מאחר והן כוללות חדרי שינה וכל מה שצריך. אני בחרתי בשייט של חצי יום עם ארוחת צוהריים של שף מקומי (שוב חוויה קולינארית משובחת) ובסיומו של היום חזרתי לריזורט.
היה יום מקסים של שייט וביקור בעיירה. הסתובבנו בחנויות מקומיות (הכי כיף), קניתי כלים מנירוסטה ופירות ובקרנו במקדש שיווה. מה שיפה בהודו הוא שהרוח והאלים מלווים אותך לאורך כל הטיול 😊בכל מקום תיפגשו מקדש קטן או גדול, ריח קטורת ואם התמזל מזלכם תהנו גם מטקס הינדי.
בערב, שוב ארוחת ערב עם מנהל המלון. אדם גדול ממדים ונחמד מאוד. כשהגעתי למסעדת המלון ליוו אותי לשולחן מבודד מהמסעדה, שולחן המוקדש לאירועים מיוחדים ועל במה הצופה ללגונה. (הרגשתי ממש בארוחה רומנטית…חח)
לארוחה הזו הגעתי שבעה עוד מארוחת הצוהריים בשייט, וניסיתי לחשוב איך אני אוכלת מעט ולא מעליבה. לאחר שיחה על המצב בארץ ובכלל, התחילו המנות לזרום לשולחן. מרק אננס בתיבול הודי (מעדן), מנה שנייה של פירות ים ומנה עיקרית גדולה שאת מרכיביה שלו מהים. נראה לי שזה השלב בו החלפתי צבעים או פשוט נראיתי מפוצצת. המארח ברוב טובו, התחשב במצב וביקש מהטבחים מנות יותר קטנות, אבל, כנראה שגודל זה עניין סובייקטיבי.
בנוסף, המארח, מנהל בית המלון, הוא צמחוני ולכן לא חלק איתי במנות. לבסוף ואיך אפשר שלא…צלחת קינוחים כולל טירמיסו. כמו שכתבתי לאורך כל הפרקים, בהודו אוכלים טוב ובקרלה אף שבעתיים.
סיימתי את היום מדושנת ושמחה ושבתי לחדרי הקט למנוחה.
למחרת, טיול לכפרים ומפגש מרתק עם המקומיים ומלאכות הדיג. נסיעה לשדה התעופה של קוצ'ין ופרידה מגן העדן של קרלה הישר לניו דלהי התוססת, הצבעונית, הרבגונית והפקוקה, ליומיים נוספים של טיול.
מדלהי הייתי אמורה להמשיך לחוויה רוחנית ברישיקש. טקסים הינדים, תרגול יוגה ועוד. אך בשל אירועי ה-7.10 בחרתי להקדים את החזרה לארץ.
כמעט שבועיים של טיול בקרלה עם נגיעה קטנה בטאמיל נאדו, פתחו לי את התאבון לחזור ולהמשיך לטייל ולחקור את דרום הודו. זה מה שלדעתי כיף בטיולים, הם נותנים תאבון לטיול הבא וכך החלומות נרקמים עד שמתגשמים.
לסיכום: הודו אינה מקום שאפשר לתאר במילים או להסביר בתמונות. זו מדינה שנותנת מקום לערב רב של רגשות וחושים. מאפשרת להתאהב, להתרגש, לחשוב, לערער, להגות, להתפעם וגם להירתע.
כשכ"כ הרבה רגשות וחושים מעורבים בחוויה, לא ניתן להישאר אדישים.
תודה שקראתם והפכתם להיות שותפיי לטיול.
ממוקם במחוז סולולה, במערב הרמות הגבוהות של גואטמלה ובמרחק נסיעה של כשעתיים וארבעים דקות מגואטמלה סיטי, אגם אטיטלן הוא אחד מאתרי התיירות המתויירים ביותר בגואטמלה, והיה מועמד ברשימת שבעת פלאי תבל הטבעיים. כל מי שיוצא לטיול פרטי בגואטמלה יגיע לאגם הנחשב לאגם היפה ביותר בעולם, ונתפס כאחד המקומות הייחודיים ביותר במדינה. שטח האגם הוא 130 קמ"ר, וצבע מימיו משתנה מכחול עמוק לירוק. האגם, שנוצר לפני כ-84,000 שנים כתוצאה מהתפרצות געשית, נמצא בגובה 1,500 מטרים מעל פני הים, אורכו 18 קילומטרים, ועומקו בנקודה העמוקה ביותר 341 מטרים, מה שהופך אותו לאגם העמוק ביותר במרכז אמריקה.
הגבעות והרי הגעש מסביב לאגם מציעים יערות עבותים, בהם ניתן לצאת לטיול רגלי, ובהם מתאפשרת תצפית על מגוון רחב של ציפורים, החל מנקרים קטניםו ביישנים ועד לקצאל, הציפור הלאומית של גואטמלה.
הרי הגעש אטיטלן (3,537 מ'), טולמאן (3,158 מ') וסן פדרו (2,995 מ'), "שלושת הענקים", שעל גדות האגם, יוצרים נוף מרשים. מסביב לאגם תוכלו לבקר בכמה עיירות וכפרים, שרבים מתושבי העיירות הללו הם צאצאים של שבטי האינדיאנים קצ'יקל וצוטוהיל. הכפרים שונים זה מזה באופיים, החל מהשלווה האופיינית לסנטה קרוז לה לגונה וסן פדרו, שהם מקומות פופולריים בקרב תיירים, ועד לאווירה החגיגית של Panajachel העיירה הגדולה והמקום הפופולרי ביותר במחוז סולולה.
אגם אטיטלן שוכן במכתש, שנוצר מהתפרצות גדולה של הר געש, התפרצות Chocoyos, בערך לפני 85,000 שנה. מכיוון שאין לאגם מוצא, מפלס המים בו עלה במהלך השנים האחרונות דרך פתחי הנהרות העיקריים של האגן. האזור מוגן כשמורה של שימושים מרובים של אגם אגם אטיטלן – RUMCLA.
הצמחייה הטבעית של האזור מורכבת מיערות רחבי עלים (כתוצאה ממזג אוויר מעונן וגשום), מעורב אורן-אלון ויערות מחטניים. באזור נימנו 798 מיני צמחים שונים, 61 מהם אנדמיים. המגוון הביולוגי העשיר כולל גם מיני בעלי חיים: 116 מינים של זוחלים ודו-חיים, 12 מינים מהם אנדמיים.
נמצא כאן 236 מיני ציפורים ש- 28% מהם רשומים ברשימה האדומה של מינים מאוימים (67 בסך הכל), ו-12 מינים הם אנדמיים ביניהם הציפור הלאומית של גואטמלה הקצאל המרהיב, וציפורים נודדות רבות המשתמשות באגם אטיטלן כשטח המחייה שלהן בחורף.
המגוון הביולוגי הייחודי בא לידי ביטוי גם במחלקת היונקים. מתוך 141 המינים שנצפו סביב האגם, שבעה הם אנדמיים, ו-28% מכלל מיני היונקים (39 מינים) החיים ב-RUMCLA רשומים ברשימה האדומה של המינים של המועצה הלאומית של אזורים מוגנים בגואטמלה (CONAP).
כיום עדיין חיות שלוש קבוצות מאיה באגם אטיטלן: ה-Kiche'e חיים באזורים הגבוהים, הקאצ'יקל בצפון ובמזרח, הצ'וטוג'יל בדרום. המסורות הישנות נשתמרו עד היום ומתקיימות בסינקרטיזם דתי עם הטקסים הנוצריים שנקבעו בתקופה הקולוניאלית הספרדית.
למרות המגוון הביולוגי, הנוף והתרבות העשירים, זהו אחד מהאזורים העניים ביותר של גואטנמלה. האוכלוסייה תלויה בחקלאות לקיום, בתוספת הכנסה מתיירות. מלאכת יד היא הפעילות המסחרית החשובה ביותר, והיא כוללת אריגים, כלי חרס וציורים.
האגם המוקף בגבעות ירוקות שופעות, הרי געש רועמים וכפרי המאיה הקטנים, מרכז סביבו אגדות על עיר שקועה, סיפורים על חיפושי אוצרות ועל תרבות המאיה העתיקה. לדברי המקומיים, יש מפלצת השוכנת בעולם התחתון העכור של האגם… המקומיים מאמינים שהדיבור על המפלצת מזין את האנרגיה שלה ומגדיל את הסבירות שהיא תפגע שוב.
שתי אומות מאיה שונות – הקאצ'יקל והצוטוג'יל חיות בקהילות חוף הפזורות לאורך היקפו של האגם שאפילו עומקו הוא מקור למסתורין. לדברי זקני המאיה, מפלס המים של האגם עולה ויורד בערך כל 50 שנה, וכל מה שנמצא קרוב מדי לחוף שוקע: בתים, פארקים וציוד – מה שמותיר מדענים מבולבלים מהתופעה.
האגם קדוש לקהילות המאיה, כשהמילה "אטיטלן" מתורגמת ל"המקום בו הקשת מקבלת את צבעיה". עם הזריחה, האגם עטוף לעתים קרובות בערפל סמיך, בעוד השמש נלחמת בדרכה בערפל כדי להגיע לקהילות שמסביב לאגם.
אגם אטיטלן הוא לא רק יעד יחיד אלא אוסף של כפרים ועיירות מיוחדות. כל עיירה היא ייחודית. האווירה, האנרגיה, דפוס הלבוש של בני המאיה ואפילו השפה משתנים, ולפעמים באופן משמעותי.
יש 11 עיירות וכפרים סביב אגם אטיטלן. כמה מהם ידועים יותר וכמה פחות.
כפי שמכנים אותה המקומיים היא אחת העיירות הגדולות לאורך האגם. הסיבה לכך היא כפולה. ראשית, כביש מרכזי מחבר את פאנה עם העיר סולולה ובהמשך עם העולם החיצון. שנית, העיר היא ביתם של מספר רב של גולים מארה"ב ואירופה שהגיעו לכאן בשנות ה-60 של המאה העשרים, כשהכפר של אז היה מרכז להיפים מכל העולם…
כתוצאה מכך פאנה היא ללא ספק העיירה הנוחה ביותר באגם. יש כאן בתי ספר לספרדית, משרדי נדל"ן, מיסיונרים מורמונים, מלונות ומסעדות יוקרתיות, ואפילו חנות מכולת מערבית. בעיירה מספר רב של בתי קפה, מסעדות וברים – הן מקומיים והן בעלי ניחוח אירופאי או אמריקאי.
כפר מאיה שמור להפליא, שהטיפוס התלול משפת המים אל הכיכר המרכזית ייקח אותכם על פני סדנאות של אמנים מקומיים שמקדישים את חייהם לציור האגם הקסום, מוכרי אוכל רחוב כולל טורטיות של תירס כחול; בנות מאיה צעירות הלומדות כיצד לארוג את הצמר המסורתי בצבעים עזים לבגדים, וחנות שוקולד מפולי קקאו מקומיים. בכל מקום שתסתכלו תראו ציורי קיר תוססים, יצירות אמנות וצבע.
ידועה בקדוש המקומי מקסימון, אבל תצטרכו לשאול את המקומיים היכן הוא שוהה – פסל הקדוש מועבר מבית לבית – ולהתחיל במסע דרך סמטאות אחוריות ורחובות מרוצפי אבן, לפני שלבסוף תמצאו את מקסימון בחדרו עטוף העשן הנשמר על ידי שני שמאנים. אלוהות המאיה השיכורה, מעשנת הסיגרים, מקבלת מזומן ואלכוהול כמנחות, וכפי שהמסורת אומרת, עשויה לספק לכם את מיקום האוצר הקבור של האגם, אם ההצעה שלכם מספיק טובה.
סנטיאגו אטיטלן היא העיירה הגדולה ביותר באגם אטיטלן. יש בה כנסייה מהמאה ה-17 שבה המקומיים מייצרים בגדים בעבודת יד לקדוש הפטרון שלהם, בין מסורות מעניינות רבות אחרות. הנוף של האגם מסנטיאגו הוא אחד היפים שבהם.
חלק מהפעילויות כאן כוללות צפרות, הליכה לספא מקומיים ושיעור יוגה מעבר למפרץ בחוות היוגה המיסטית. יש גם שפע של אפשרויות לקניות לאורך הרחוב הראשי עם דוכנים מלאים בטקסטיל מאיה צבעוני, גילופי עץ יפהפיים, ציורים ועוד.
עיירה יפה בה תוכלו ליהנות מטיול קל לאורך קו החוף. העיירה היא ביתם של מעיינות חמים קטנים באגם ובתי קפה חמודים. יש כאן כ- 6000 תושבים שעדיין שומרים על תחושה חזקה מאוד של הזהות התרבותית שלהם. כמעט כל מי שגר כאן שייך לאומת ה- Kaqchikel (או Cakchiquel) של המאיה, ורוב האנשים עדיין לובשים את הבגד המסורתי, כאשר כל הנשים לובשות הופיילים (חולצות) יפהפיות ארוגות ביד בגווני כחול וטורקיז, עם חצאיות ארוכות וצעיפי ראש צבעוניים.
העיירה סבלה בעשורים האחרונים ממחסור במקורות הכנסה עבור התושבים וכדי לעזור לפתור את הבעיה הזו, עיתונאי בשם האריס ויטבק הגה תוכנית להחיות את העיר על ידי צביעת כל 850 הבתים שלה בצבעים יפים. בעבודה עם מעצבים גואטמלים כדי להמציא את המראה, הם השיקו את הפרויקט 'Pintando El Cambio' – ציור לשינוי. באמצעות שימוש באמנות כמכשיר לשינוי חיובי, המטרה הייתה להפוך את סנטה קתרינה פאלופו מכפר מקופח ליעד תרבותי ותיירותי משגשג, להביא הזדמנויות כלכליות חדשות, השקעות קהילתיות מוגברות ותחושה מחודשת של גאווה באֵזוֹר.
במסגרת טיול עצמאי בגואטמלה תוכלו גם לטפס על הר הגעש סן פדרו שלחוף האגם, וזה אינו דבר של מה בכך. שביל האדמה הוולקנית מתפתל בין צמחי קפה אינסופיים, ג'ונגל ירוק ושופע, וגפנים סבוכים. לרוב נזקקים לשימוש במאצ'טה כדי לפלס את הדרך ביערות העבותים. עדיף להתחיל מוקדם, כך שתוכלו לקבל את הנוף הבהיר ביותר למעלה ולהימנע מגשם. הטיפוס מתחיל במרכז המבקרים שבתחילת השביל; יש יש לשלם דמי כניסה של כ-100 קצאלים – מחיר כולל מדריך.
המסלול עצמו הוא כ-8 ק"מ הלוך ושוב, ושינוי הגובה הוא 1220 מטר. השביל הוא שביל רגלי עפר שהוא הדרגתי יותר בתחתית, ונעשה תלול יותר לכיוון העליון. בערך באמצע הדרך מתחילות להופיע מדרגות אבן על השביל, והשעה האחרונה לערך של הטיול היא במעלה גרם מדרגות אבן.
העלייה לוקחת למטייל ממוצע בין 3-5 שעות, והירידה לא מהירה בהרבה בגלל המדרגות. ישנן מספר נקודות תצפית לאורך השביל, חלקן עם ספסלים המשקיפים על האגם. חלקו העליון של הר הגעש משקיף גם הוא על פני האגם. מכיוון שהר הגעש גבוה יותר מרבים מההרים המקיפים את האגם, תוכלו לראות מעבר לאגם ולהרגיש כאילו אתם עומדים מעל העננים.
פסטיבלים הם חלק משמעותי מהתרבות של בהוטן, ממלכה קטנה בהרי ההימלאיה. עונת החגים של המדינה, בין נובמבר לאפריל, היא תקופה עשירה בפאר תרבותי ובחגיגה רוחנית. מהריקודים המיסטיים המביאים לחיים את המיתוסים העתיקים של בהוטן ועד למקצבים המלודיים שהדהדו בהרי הממלכה במשך מאות שנים, אירועים אלו מספקים צוהר שאין שני לו אל נשמתה של בהוטן.
רוב הפסטיבלים (הנקראים טצ'ו) הם בעלי משמעות דתית וריקודי המסכות הפולחניים הנרקדים בהם נקראים 'צ'אמים'. כל חג מושך אליו מספר רב של מקומיים, לבושים בתלבושת מסורתית, מכיוון שהם מאמינים שבהשתתפות בחגיגות המיוחדות הללו הם זוכים להישגים דתיים וכן נהנים מאירוע חברתי משובח. להלן כמה מהפסטיבלים של בהוטן שתוכלו לבקר בהם.
אחד מהפסטיבלים החשובים ביותר של בהוטן והוא מרשים מאוד בקנה מידה ובצבעוניות שלו. זהו אירוע של שלושה ימים שנחגג על ידי אלפים ב-Tashichho Dzong – המנזר המרכזי של העיר Thimphu. זוהי חגיגה דתית, שבמהלכה נזירים מבצעים ריקודים לבושים בתלבושות ברוקאד בצבעים עזים ומסכות משוכללות. הריקודים משחזרים מיתוסים ואגדות בודהיסטיות ומאמינים כי הם מפירים כוחות מרושעים שהצטברו במהלך השנה הקודמת.
מיקום: Thimphu מתי: סתיו (אוקטובר)
במהלך החג התוסס, מושמעים מוזיקה, שירים וריקודים עם מסכות טקסיות לכבוד גורו רינפוצ'ה שהקים את הבודהיזם בהימלאיה. הפסטיבל פופולרי בקרב תיירים אך גם מושך אליו מקומיים רבים שמגיעים מהכפרים הנידחים ביותר כדי לחגוג, להתרועע וליהנות. הם מאמינים כי על ידי נוכחות בהופעות הם ישיגו הישגים רוחניים ויעברו לעבר הארה. היום האחרון של הפסטיבל מפורסם במיוחד בשל התפרקות ה-thongdrol הענק (תמונה רקומה ענקית המתארת את שמונת הביטויים של גורו רינפוצ'ה), המתרחשת מיד לאחר עלות השחר בצדו של בניין בן חמש קומות. המקומיים עומדים בתור כדי לגעת בבד הקדוש ולקבל את ברכותיו עוד לפני שיגולגל מחדש לפני שקרני השמש הראשונות מגיעות אליו.
הפסטיבל הקרוב יתקיים בתאריכים 21-25 במרץ 2024 ב-Rinpung Dzong היפהפה בפארו, הרובע בו נמצא שדה התעופה הבינלאומי הראשון והיחיד במדינה.
מתקיים ב- Punakha Dzong (מקדש) המפואר, השוכן במפגש של שני נהרות, ונחשב לאחד מהדזונגים היפים והחשובים בממלכה. פסטיבל זה הוצג כהנצחה לניצחונות הבהוטנים על הטיבטים במאה ה-17 וביומו האחרון מתקיימת תהלוכה ייחודית. במהלך הפסטיבל ריקודים וסצנות מומחזות משחזרים את הרגעים הדרמטיים שבהם העם הבהוטני התאסף כדי לגרש את הכוחות הטיבטים מהמדינה, וגם כדי לחגוג את השלום והיציבות שהביאו למדינה.
מיקום: פונאקה מתי: חורף (פברואר/תחילת מרץ)
הפסטיבל מתקיים בחודש נובמבר בעמק גנגטי כדי לחגוג את חזרתם השנתית של העגורים שחורי הצוואר, הנמצאים בסכנת הכחדה, מחלקים מטיבט, סין ומארונצ'ל פראדש, הודו למקומות ההאכלה בעמק גנגטי. הפסטיבל הוא חדש למדי ונוצר כאמצעי ליצירת מודעות למאמצי השימור של העגורים ובית הגידול שלהם. הפסטיבל נמשך יום ומורכב מריקודים מסכות מסורתיים, וכן ריקודי עגור מיוחדים, שירים של ילדי בית הספר המקומי והצגות.
מיקום: Gangtey Gompa, Phobjikha מתי: חורף (נובמבר)
פסטיבל הציפורים השנתי של בהוטן מתקיים בטינגטיבי במחוז ז'מנג, הידוע כבירת התיירות האקולוגית של בהוטן, במרחק של כ-6 שעות נסיעה מ-Thimphu.
הפסטיבל המרתק נמשך שלושה ימים, ומטרתו לקדם צפרות ותיירות אקולוגית יוקרתית באזור ולשפר את הכלכלה המקומית. הפסטיבל כולל תוכניות תרבות ובידור של להקות מקומיות, רקדנים וזמרים, ריקודי מסכות ומוזיקה בהוטנית מסורתית. המבקרים יכולים גם להשתתף בתחרויות ציור ומשחקים מסורתיים, וליהנות מטיולים לאורך שבילי הצפרות היפים. מעבר למתחם הפסטיבל, למבקרים יש אפשרות לבקר במרחצאות מרפא חמים או לצאת לרפטינג במים לבנים באגני Mangde Chhu ו-Drangme Chhu.
מיקום: Tingtibi in Zhemgang district, מתי: חורף (אמצע נובמבר)
פסטיבל הרודודנדרון מתקיים בפארק הבוטני המלכותי בלמפרי, כ-35 ק"מ מהבירה Thimphu. הפסטיבל בן היומיים הוא אירוע מרגש המסמן את תחילת עונת האביב. במהלכו תוצג תערוכה של כמה סוגים של מיני רודודנדרון פורחים בפארק, המשתרע על שטח של כ-50 קמ"ר. המטרה העיקרית של פסטיבל הרודודנדרון היא לחגוג את הצמחייה, התרבות והאוכל העשירים של בהוטן, וליצור מודעות לשינויי אקלים ושימור הסביבה. בהוטן זיהתה ורשמה כיום 46 מינים של רודודנדרון, כולל ארבעה שהם אנדמיים לבהוטן.
מיקום: Royal Botanical Park in Lamperi מתי: אביב (אפריל)
במעבר ההרים דוכולה, במרחק נסיעה קצרה (45 דקות) מהבירה Thimphu, על רקע עוצר נשימה של רכס הרי ההימלאיה, יתקיים הפסטיבל הכולל מופעים וריקודי קודש רבים המספרים על האומץ והקורבנות של צבא בהוטן המלכותי. הפסטיבל כולל ריקודים ייחודיים רבים שאינם נרקדים בפסטיבלים דתיים אחרים בפריסה ארצית. אחד הריקודים הפופולריים ביותר המבוצעים בפסטיבל דרוק ואנגיאל הוא ריקודם של גדפו וגנמו – ריקוד הזקנים והזקנות.
מיקום: Dochula mountain pass מתי: חורף: (דצמבר)
במסגרת טיול עצמאי לבהוטן שנארגן עבורכם, נשמח לכלול גם את הפסטיבלים המקומיים המתקיימים בתאריך הטיול. החגיגות הבאות הן בראשית האביב, בחודשים מרץ-אפריל, תקופה מצוינת לטיול בבהוטן. פנו אלינו לתכנון הטיול והזמנתו!
דרום אפריקה שוכנת במרחק של תשע שעות טיסה מישראל ויש בה ערים מרתקות ושמורות טבע אשר נחשבות בין היפות ביותר בעולם. היא ממוקמת בין האוקיינוס ההודי לאוקיינוס האטלנטי, כך שהיא מציעה הזדמנות לחזות בנופים ייחודיים ועוצמתיים ביותר. אלו המקומות שאסור לכם לפספס אם אתם מתכננים טיול לדרום אפריקה:
"נתיב הגנים" הוא אחד האזורים היפים והמעניינים בדרום אפריקה. על קו החוף המשתרע לאורך 227 קילומטר, בין מוסל ביי ושפך נהר הסערות – שזורים אגמים, מפרצים, מצוקים, קניונים ונחלים, ואל החוף מתנפצים גלי ענק. ברצועה ההררית הצרה, המוגבהת מעל פני הים, התפתחה צמחייה נפלאה בעושרה של למעלה מ-9,000 מינים שונים, ומכאן שמה – "נתיב הגנים". אחד היעדים האהובים לאורך הדרך היא עיר הקייט הרמנוס, הידועה כמקום צפייה בליוויתנים בין החודשים יוני עד נובמבר. זהו מקום מקסים לבקר גם מחוץ לעונה: יש כאן שוק מלאכות יד, שבילי צעידה מקסימים המשקיפים על מפרץ walker ורצועת חוף ארוכה.
בשמורות הטבע המרהיבות של דרום אפריקה תוכלו למצוא שפע של צמחים ובעלי חיים. דרום אפריקה היא מדינה ענקית ולכן במסגרת טיולים לדרום אפריקה ניתן לחוות סוגי אקלים שונים, המתאימים לבעלי חיים וצמחים שונים. יש בה רכסי הרים גבוהים, קניונים, מדבריות, דיונות וביצות. תצורות נוף אלו מאפשרות את קיומם של שפע של בתי גידול אשר ניתן לפגוש בשמורות הטבע המרהיבות של המדינה.
הפארק הלאומי קרוגר (Kruger) מפורסם בזכות גודלו העצום. הפארק מאופיין בשילוב של סוואנות, שיחים ועצים. יש בו מעל 300 מינים של עצים, עשרות מינים של דגים ודו חיים, למעלה ממאה מיני זוחלים, מעל 500 עופות ועשרות מיני יונקים. בין היתר ניתן למצוא בפארק את כל בעלי החיים הגדולים של אפריקה כגון מיני קרנפים, אריות, נמרים, צבועים ועוד.
הפארק הלאומי לפילים אדו (Addo), נמצא קרוב לעיר פורט אליזבט שבדרום אפריקה. הפארק מלא בפילי בר, זברות, קרנפים, ג'ירפות ובעלי חיים נוספים. בשמורה חיים כ-550 פילים אשר נוכחות בני האדם לא מפריעה להם. כך ניתן לצפות מקרוב בפילים מנהלים את שגרת היום שלהם בצורה אינטימית. בשמורה ישנו גם מרחב ימי וגם מרחב יבשתי, כך שבנוסף על המפגש עם החיות היבשתיות, ניתן לראות בשמורה גם כרישים וליווייתנים.
שמורת ציציקמה נחשבת לאחת הפנינים של דרום אפריקה. בשמורה תוכלו לבקר ביערות עתיקים, לראות נהרות שוצפים ולהשקיף על האוקיינוס ההודי. אחת האטרקציות המרכזיות בפארק היא האפשרות לקפוץ בנג'י מאחת הנקודות הגבוהות בעולם – גשר בגובה של למעלה מ-200 מטרים.
בפארק קגלגדי ניתן לראות נופים מסוג שונה לגמרי. את נופי היערות והמפלים מחליפים בפארק זה נופים מדבריים שכוללים דיונות אדומות של חול ומרחבי עשב צהובים. שטחו של הפארק הוא עצום – כפליים מזה של פארק קרוגר. נופי המדבר המרהיבים מלאים בעולם חי עשיר, כולל טורפים רבים. בין היתר ניתן למצוא בפארק אריות, צ'יטות, צבועים, כלבי פרא, עופות טורפים, ראמים, דישונים ועוד.
דה הופ היא שמורת טבע קסומה שמרבית התיירים עדיין לא גילו. היא נמצאת פחות משלוש שעות נסיעה מקייפטאון ויש בה שפע של בעלי חיים מעניינים. בנוסף, בשמורה ישנה רצועת חוף אשר בה ניתן להשקיף על ליווייתנים ממרחק קצר.
בחברת עולם נסתר אנו מציעים לכם טיולים לדרום אפריקה בהתאמה אישית ומדויקת עבור הצרכים והרצונות שלכם. אנו מזמינים אתכם לגלות את דרום אפריקה בטיול פרטי איכותי ברמה גבוהה במיוחד, אשר יתוכנן עבורכם על ידי המקצוענים שלנו שלהם שנות ניסיון רבות וידע מקיף. אצלנו החלומות והרצונות שלכם תמיד עומדים במקום הראשון. אנחנו מקפידים על כל פרט, כך שתוכלו להיות בטוחים שחוויית הטיול שלכם איתנו תהיה לא פחות ממושלמת. פנו אלינו עכשיו ונשמח לבנות ביחד אתכם את הטיול המתאים ביותר עבורכם.
גרינלנד תמיד הייתה יעד אטרקטיבי עבור מגלי ארצות. משלחות לגרינלנד החלו בסוף המאה ה-19 כמשלחות קוטב שמטרתן למפות אזורים שונים ולחקור את הגיאולוגיה, חיות הבר, החי, תנאי האקלים או עקבות הנוכחות האנושית באזור. כיום, משלחות גרינלנד מתבצעות בעיקר למען הרפתקאות.
Knud Rasmussen (1879-1933) הוא ללא ספק חוקר הקוטב המפורסם ביותר. קנוד רסמוסן, שנולד באילוליסאט והיה בנו של מיסיונר דני, יצא למספר משלחות בגרינלנד. הידועה ביותר היא משלחת Thule החמישית בשנים 1921–1924, שביקרה בכל שבטי האינואיטים הצפוניים הקיימים.
בימינו, ככל שהביקוש לחוויות ייחודיות ומחוץ ליעדים הרגילים ממשיך לעלות, גרינלנד מתגלה כיעד חובה עבור מטיילים הרפתקנים המחפשים נופים בתוליים ויופי מעורר כבוד.
תיירים מכל רחבי העולם רוצים לחוות את הטבע הגולמי והבלתי נגוע של האזור הארקטי. כתוצאה מכך, גרינלנד החלה להיערך לצמיחה מהירה ומשמעותית בתיירות בשנים הקרובות, בין היתר על ידי תוספת של שני שדות תעופה חדשים: אחד באילוליסאט בצפון גרינלנד ואחר בנוק, עיר הבירה. שדה תעופה אזורי שלישי מתוכנן בקקורטוק בדרום גרינלנד.
כדי להתאים את הצמיחה התיירותית, בגרינלנד מפתחים תשתיות ושירותים למגזר התיירות, כגון לינה, מסעדות וסיורים מודרכים המציגים למבקרים את הנוף, התרבות וההיסטוריה המרהיבים. כל זה נעשה בשיתוף פעולה הדוק עם הקהילות המקומיות בגרינלנד, תוך כבוד מירבי למורשת התרבותית והטבעית של המדינה.
השממה הבלתי נגועה של גרינלנד, הרי הקרח הנישאים, התרבות התוססת וההיסטוריה העשירה הופכים אותה ליעד בולט בייחודו. בטיולים שלנו לגרינלנד יש הזדמנות נדירה לראות את הזוהר הצפוני רוקד בשמי הקוטב הצפוני, לחקור כפרים נידחים ולפגוש חיות בר עוצרות נשימה כמו לווייתנים וכלבי ים.
מאוכלסת מאז 2,500 לפני הספירה, עם מושבות ויקינגיות בדרום מהמאה ה-10, גרינלנד פיתחה תרבות ייחודית ואמונות המבוססות על הקשר החזק של אנשיה עם ההרים, הקרח והים המקיפים אותם. אי אפשר שלא לחזור מגרינלנד בהרגשת תדהמה ממה שהטבע יכול ליצור.
ראוי לציין שאין שתי עיירות בגרינלנד המחוברות בכביש. יש רק 150 ק"מ של כבישים בכל הארץ, רק 60 ק"מ מהם סלולים.
ישנן תוכניות מרגשות לקשר את קנג'רלוסואאק לסיסימוט באופן רשמי בכביש, אבל לעת עתה שביל המעגל הארקטי האייקוני באורך 160 ק"מ מושלם למטיילים, פחות לכלי רכב.
הדרך הטובה ביותר להתנייד תלויה בתקופה של השנה. בקיץ אפשר לטייל בספינה, וכשהפיורדים קופאים בחורף יש הזדמנויות לנסוע במזחלת כלבים. כל הערים הגדולות מחוברות באוויר, באמצעות טיסות פנים או מסוקים.
בגרינלנד יש 18 ערים ו-58 כפרים, כולם ממוקמים לאורך החוף. האוכלוסייה הכוללת מונה כ-56,500 איש. כ-19,000 אנשים חיים בנווק, הבירה, בעוד שבכמה מהכפרים הקטנים ביותר, כמו איסרטוק ליד טסיילאק בחוף המזרחי, יש פחות מ-60 תושבים.
גם כיום 88% מאוכלוסיית גרינלנד הם אינואיטים (ילידים מקומיים). תרבות האינואיטים שזורה עמוק בזהותה של גרינלנד. בטיולים שלנו לגרינלנד תוכלו לחוות את אורח החיים הייחודי של האינואיטים על ידי ביקור בכפרים נידחים כמו Ittoqqortoormiit, תקבלו תובנות על אמנות מסורתית, מוזיקה, סיפורים, טכניקות ציד ומסורות של מזחלות כלבים. בדרך זו אנו גם תורמים להגברת היתרונות הכלכליים והחברתיים של התיירות לקהילות האינואיטים בגרינלנד.
גרינלנד מתגאה בכמה מהנופים הבתוליים ביותר על פני כדור הארץ, עם אזורים עצומים של שממה, כולל קרחונים, פיורדים ופסגות מלכותיות.
קווי החוף זרועי הקרחונים של גרינלנד הם באמת מרהיבים. אם אתם רוצים לראות קרחונים ענקיים מפוסלים על ידי הטבע, נסחפים במימי הקוטב הצפוני, ולהיות "מופצצים" בנופים של עולם אחר ומושלם כמו בגלויות, זה היעד הארקטי עבורכם.
לגרינלנד היסטוריה מרתקת, עם אתרים ארכיאולוגיים בני אלפי שנים. במהלך הטיולים תהיה לכם הזדמנות לחקור חורבות עתיקות וללמוד על המתיישבים האינואיטים המוקדמים שהתיישבו כאן כבר לפני 4,500 שנה לצד המורשת הקולוניאלית העדכנית יותר של גרינלנד.
לגרינלנד יש קשרים עם ההיסטוריה הוויקינגית, המתבטאים בחורבות וחפצים רבים מהיישובים הנורדיים הפזורים ברחבי המדינה. חובבי היסטוריה ייהנו לשמוע סיפורים מסקרנים על היסטוריה ויקינגית ולבקר בשרידי יישובים ויקינגיים שהוקמו על ידי אריק האדום במאה ה-10.
גרינלנד היא ביתם של חיות בר מגוונות, כולל אייל מושק, שועלים ארקטיים, לווייתנים, כלבי ים ומיני רבים של ציפורים. במהלך כל אחד מהטיולים יהיו לכם הרבה הזדמנויות לראות את היצורים האלה בסביבתם הטבעית בגרינלנד.
ההפלגות בגרינלנד שאנו משווקים מותאמות גם למחפשי הרפתקאות. הן כוללות שייט קיאקים בין קרחונים, טיולים רגליים בנופים בתוליים בטיולים מודרכים, או אפילו טיפוס צוקים (רק למטפסים מנוסים בלבד!), מסעות אלו מציעים שפע של פעילויות ללקוחות פעילים. אולם ההפלגות מתאימות גם לטיפוסים נינוחים יותר , עם שפע של הרצאות מאלפות מפי חוקרים ומדריכים וביקורים במקומות שניתן להגיע אליהם רק בהפלגה.
בטיולי השייט המסע יתחיל ויסתיים במקומות שקל להגיע אליהם כמו טורונטו ורייקיאוויק ואפשר לבנות טיול עם הוספת ימים נוספים בטורונטו או ברייקיאוויק כדי לטייל לפני או אחרי ההפלגה.
מסלולי הטיולים שלנו בגרינלנד פונים גם ללקוחות המתעניינים בהבנה תרבותית ובהיסטוריה, ואוהבים את הרעיון לחזור מהטיול עשירים יותר בידע ובהבנה שלהם על גרינלנד מאשר היו כשהם עלו למטוס. גרינלנד פונה למטיילים שחושקים בחוויית טיול יוצאת דופן וסוחפת באמת. טיולים לגרינלנד פותחים את הדלת לעולם של יופי והרפתקאות שאין שני לו. זהו יעד יוצא דופן עבור מי שטיילו כבר כמעט בכל מקום.
לחלק הראשון הכנסו ללינק דרך כאן
כמדי בוקר הגיעו לאסוף אותי רושיט המדריך שהיה איתי לאורך כל הטיול וראנג'יט הנהג. מהר מאוד הפכנו חברים טובים כשבמהלך הנסיעות הארוכות סיפרתי להם על הארץ ומה שקורה לצד סיפורים על אלים הודים, מנהגים וסיפורים על קדושים. את הנסיעות הארוכות קטענו בעצירות יזומות בצ'אי שופ, בדוכני פירות, דוכני חטיפים או כדי להצטלם (הרבה) מול הנוף ועם אנשים שפגשנו בצידי הדרך.
בתחילת היום יש מטרה: להגיע ליד הבא, אבל מה שמייצר את חוויות הטיול היא תמיד הדרך- תזכרו זאת!
את מונאר עזבתי ברגשות מעורבים. היופי של המקום הפעים אותי וקראתי לה "ההימלאיה של הדרום".
יחד עם זאת, בערבים הייתי במלון, בגפי למול הנוף המרהיב, כי לא היה לאן לצאת והמלון היה מלא רק חלקית, כך שהאנרגיה הייתה רגועה ושקטה. בימים כתיקונם הייתי מברכת על רוגע ושקט לקריאה, כתיבה ומדיטציה. זמן איכות 100 אחוז שלי. אך הימים לא היו ימים כתיקונם והמלחמה שהתחוללה בישראל הפרה את השקט הפנימי שלי. במקום לקרוא ספר, מצאתי את עצמי נשאבת לחדשות היום בארץ. הבוקר קיבל את פניי מול נוף משגע ובמהלך היום ניסיתי לקדש את "הרגע הזה" (מיינדפולנס) ולהנות מהטיול וממה שהדרך הביאה עמה.
היעד הבא היה מדוראי, במדינת טאמיל נאדו. היציאה מאיזור מונאר לוותה בנופי הוד מרהיבים עם הרבה עצירות וצילומים. הכביש התפתל במעלה ההר וכעבור שעתיים של נסיעה בנופים מרהיבים התחלנו לרדת מההר, הטמפרטורות עלו, האקלים השתנה וגם הטופוגרפיה. מההר אל העמק והמישורים בואכה טאמיל נאדו. הנוף ההררי השתנה לנוף של עצי קוקס ועל אם הדרך דוכנים של קוקוס לשתייה.
כמובן שדבר ראשון עצרנו להתרענן במי קוקוס הישר מהפרי. עצרנו בכפרים כדי להכיר את האנשים מקרוב. קבוצת גברים חשופי חזה עבדו במטע קוקוס וצחקקו להם על אף העבודה הקשה.
כשאני מטיילת באסיה בכפרים, אם זו וייטנאם, סין או הודו, אני תמיד נהנית לראות את האושר של המקומיים.
אושר שלא נמדד בחומר.
יכול להיות שהמשפט "מרבה ידע -מרבה מכאוב" או "מרבה נכסים-מרבה דאגה" מגדיר, בזעיר אנפין, את הבעיה העיקרית של העולם המערבי. לפעמים הפשטות, הצניעות והוקרת התודה יובילו אותנו לאושר אמיתי שאינו תלוי בדבר- מהרהורי הדרך 😊.
ככל שהנסיעה התקדמה הטמפרטורות עלו, הכבישים הפכו עמוסים, הצופרים חזרו להרעיש ופרות ואנשים צעדו ברחובות יחד. הודו במיטבה וכפי שאני מכירה וזוכרת מביקורים קודמים.
מדינת טאמיל נאדו השוכנת בדרום הודו, היא אחת המדינות העתיקות בתת היבשת וכך גם התרבות האמנות שנוצרו בה. טאמיל נאדו היא מדינה עשירה במשאבי טבע ויש בה מגוון גיאוגרפי רחב, הכולל עיירות היל סטיישן קרירות, עיירות נופש בחופים נאים, אתרים דתיים, המהווים מוקדי עלייה לרגל ופארקים לאומיים המשמשים בית לשפע של חיות בר.
מדוראי שוכנת במדינת טאמיל-נאדו (Tamil Nadu) והיא בין הערים העתיקות, הצפופות והפופולאריות בדרום הודו. כולה שוקקת חיים. הרחובות צבעוניים והומים, מלאים באלפי מקומיים, בילדים ומשפחות, רכובים על ריקשות, קטנועים ואופניים. עיר שמערבת את כל החושים. הצבעוניות, הרעש, הריקשות למיניהן, האנשים ברחוב, הפרות. הכל מהכל במנה גדושה.
השווקים תוססים והומי אדם. שוק פירות ושוק שמוכר רק בננות בכל מיני סוגים ומינים, שוק פרחים הפתוח השכם בבוקר וחנויות חייטים. חנויות של פסלי בודהה, שיווה, גנש ועוד. אחרי הכל, בהודו יש 33 מיליון אלים, זה לא הולך ברגל ולכולם יש כבוד😊.
הדבר הראשון שעשיתי כשהגעתי למדוראי היה לעלות על ריקשת אופניים, להנות מחוויה קלאסית בהודו וכל כך מיוחדת עבור תייר מערבי. הנסיעה בריקשה מאפשרת להיות חשופים למה שקורה ברחוב וההתמזגות הזו, היא שמייצרת את החוויה ומאפשרת בצורה הכי ישירה ואותנטית לחוש בפעימות הלב של הרחוב.
האתר הראשון בו ביקרתי במדוראי היה ארמון טירומלאי נאייק. אומנם חלקו נמצא כרגע בשיפוצים שנמשכים עקב הקורונה כבר מספר שנים, אך זה לא מפריע להנות מהסימטריה הגאונית והאיורים הגיאומטריים שבארמון. הארמון נבנה בשנת 1636 והבנייה הינה שילוב של בנייה הודית עם השפעות מהבנייה הערבית. בארמון יש 248 עמודים ענקיים (בגובה של 18 מטרים) וכיפה מגולפת מדהימה המונחת על עמודים ללא תמיכת קורות בחלק העיקרי של הארמון. הארכיטקטורה והגילופים הם חלק משמעותי כשמבקרים במקדשים וארמונות בהודו וזו אומנות מרגשת.
אך, גולת הכותרת התיירותית היא מקדש סרי מינקשי. במרכזה של העיר העתיקה של מדוראי, נמצא אחד המקדשים הגדולים, המפורסמים והמיוחדים בדרום הודו המהווה אטרקציה בפני עצמה.
מבוקר ועד ערב, עולים לרגל אלפי מאמינים מקומיים למקדש סרי מינקשי. קדושים ואורחים מכל הודו והעולם כולו, עטופי סארי מוזהבים או בחצי גוף חשוף, צבועים, מאופרים באפר לבן, מתמסרים לפולחן הדתי בכל נפשם. המקדש וסביבתו שוקק מזריחה ועד אחרי השקיעה.
לאחר שצילמתי את המקדש מכל הזויות באור יום ועליתי לגג של חנות כדי להנות מיופי המקדש מזווית נוספת ובתמורה להזמנה של המוכר, קניתי בחנות כמה פשמינות ותכשיטי כסף לביתי (ככה זה בהודו, מאחורי כל מחווה מסתתרת מכירה 😊), השמים החלו להתקדר וגשם החל לרדת יחד עם השמש ששקעה. חזרתי למלון להתארגנות קלה וארוחת ערב זריזה ובשעה 20:00 נהג ריקשה בא לאסוף אותי יחד עם המדריכה המקומית לטקס המתקיים מדי לילה במקדש סרי מינקשי.
בהגעה למקדש עברנו בדיקה ביטחונית והשארנו לשמירה את כל חפצינו כולל נעליים. הכניסה למקדש נעשית כשהמבקרים יחפים וללא טלפונים ניידים. רק מלבושינו על גופינו.
המקדש נבנה לכבוד האלה מינקשי, זוגתו של שיווה. שניים-עשר מגדלי שער, בני תשע קומות כל אחד, עמוסי דמויות הינדיות צבעוניות של אלים, חיות וגיבורים מיתולוגים מקיפים את המקדש. במרכזו, נמצאת בריכה קטנה, הקרויה על שם פסל הלוטוס המוזהב הנמצא במרכזה.
טקס לילה (פוג'ה) הוא סיבת הגעתי למקדש בשעת זו. זוהי אחת האטרקציות של העיר, ובאופן כללי, טקס פוג'ה הוא אירוע שתמיד מעניין לראות ולחוות. הטקס התחיל בתקיעות בשופרות. מובילים את מינקשי לחדרו של שיווה לזמן התייחדות ומשכיבים אותם לישון. האלה מגיעה בתוך תא מקושט ובלווי כלי נגינה עד לרגע ההתייחדות עם שיווה. השכם בבוקר מפרידים ביניהם שוב וחוזר חלילה מדי לילה.
בעת הטיול במקדש המדריכה הצביעה על עץ וסיפרה לי שהיא מכירה משהו שרצה להתחתן ורק אחרי שהביע משאלה מתחת לאותו עץ במקדש, חלומו התגשם והוא התחתן.
בקיצור, כל דת וקברי הצדיקים שלה 😊
אחרי טקס אקסטאטי שכזה חזרתי למלון לשינה ערבה לאחר יום גדוש בפעילויות.
למחרת עזבתי את מדוראי ליעד הבא, אך לפני כן, נותר מקום נוסף לבקר בו.
שוק הפרחים. לשם כך התעוררתי בשש בבוקר. שוק הפרחים כשמו כן הוא. שוק מלא פרחים שהמלכה שלו היא פרח היסמין. זה הפרח שבדך כלל מכינים ממנו שרשראות למקדש וריחו המשכר משמש לבשמים, קטורת ועוד.
השוק הינו חווית בוקר משעשעת. לאחר שהתבסמתי מריח הפרחים וקישטו את שערי בפרחים ובאווירה פרחונית וריחנית, מצוידת בפסיפס של חויות, נפרדתי ממדוראי בדרך אל היעד הבא שהוא סוג של גן עדן, ושעליו אספר בפרק הבא.
צ'ארלס דרווין, ספרו "מקור המינים", ותורת האבולוציה תמיד יהיו קשורים לאיי גלפגוס.
צ'ארלס דרווין (12 בפברואר 1809 עד 19 באפריל 1882) היה חוקר טבע אנגלי שהתיאוריה המדעית שלו "אבולוציה על ידי ברירה טבעית" הפכה לבסיס המחקרים האבולוציוניים המודרניים. דרווין, ג'נטלמן כפרי חביב, זעזע תחילה את החברה הוויקטוריאנית הדתית בכך שהציע שבעלי חיים ובני אדם חולקים מוצא משותף. דרווין קבע לראשונה כי האדם אינו ייצור בעל חשיבות עליונה, אלא עוד בעל חיים מיני רבים, בעל חיים שמקורו מבעל חיים אחר – מהקוף. עם זאת, הביולוגיה הלא-דתית שלו פנתה למעמד העולה של מדענים מקצועיים, ועד מותו הדימויים האבולוציוניים התפשטו בכל המדע, הספרות והפוליטיקה.
דרווין ניסח את התיאוריה הנועזת שלו בשנים 1837-9, לאחר שחזר ממסע מסביב לעולם על סיפון HMS Beagle, אך נתן לה ביטוי רק שני עשורים מאוחר יותר בספרו On the Origin of Species (1859), ספר שהשפיע עמוקות על החברה והמחשבה המערבית המודרנית.
להקפת העולם יצא דארווין בן ה-22 כאמור, על סיפונה של HMS Beagle. במהלך חמש שנים של קשיים פיזיים וקפדנות נפשית, הוא הפליג, ביקר בג'ונגלים הברזילאים, באיי כף ורדה, בהרי האנדים, ועוד.
לוטננט רוברט פיצרוי היה מי שפיקד על המסע השני של הביגל (1831–36), כשדרווין היה חוקר הטבע על הסיפון. בסך הכל החלו במסע 10 קצינים, 4 מתנדבים, 38 ימאים ונערים, 8 נחתים ו-18 נוסעים נוספים כולל דרווין. הספינה הייתה כל כך צפופה שדרווין נאלץ לישון בערסל תלוי מעל שולחן השרטוט. אוסף המאובנים הגדול של דרווין ודגימות צמחים ובעלי חיים נדחסו לתוך החלק הקדמי של חרטום הספינה.
היעד הראשון בו עצרה הספינה היה הצד המערבי של אפריקה: הארכיפלג של כף ורדה ליתר דיוק. כאן, חקר דרווין את תצורות החופים, ולאחר זמן קצר הספינה יצאה לברזיל שם הייתה לדרווין ההזדמנות לאסוף מינים ביער הגשם של האמזונס.
מברזיל המשיכו לבאהיה בלנקה, ארגנטינה, שם דרווין חקר קונכיות ים ומאובנים של יונקים גדולים שנכחדו. למעשה, אלו הם שעוררו את התעניינותו של הצעיר בהשתנות של מינים.
היעד האחרון שבו עגנו לפני שהגיעו לאיי גלפגוס היה צ'ילה. כאן, דרווין חווה רעידת אדמה חזקה שהעניקה לו את ההזדמנות לחזות בהתרוממות שכבות כדור הארץ. זה, יחד עם העדויות הימיות שנתקל בהן באזורים ההרריים של פרו, הביאו את דארווין להבין טוב יותר שרוחות ותנועות גיאולוגיות מביאות בדרך כלל להיווצרות של שוניות אלמוגים ולשקיעת איים.
הביקור הידוע ביותר של דרווין היה ב- 1835 אז נחת דרווין לראשונה באיי גלפגוס "הלוהטים". אלה היו איים געשיים, בהם זחלו איגואנות ימיות וצבים ענקיים. בניגוד לאגדה, איים אלה מעולם לא סיפקו את רגע ה"אאוריקה" של דרווין. למרות שהוא ציין שהציפורים נבדלו בארבעה איים ותייג את הדגימות שלו בהתאם, הוא לא הצליח לתייג את שאר הציפורים שלו – מה שלדעתו היו ציפורי עץ, חוחיות וקרובי משפחה – לפי אי. דרווין גם לא אסף דגימות של צבים, למרות שהאסירים המקומיים האמינו שלכל אי יש את הגזע המובהק שלו. בנוסף לבעלי החיים, הצמחים של איי גלפאגוס מעוררי מחשבה לא פחות. ברחבי הרמות תמצאו עצים שהתפתחו מחינניות ואחרים המכוסים בחזזיות ובטחבים מרשימים. בשפלה, לעומת זאת, תמצאו המון קקטוסים שהסתגלו באופן מדהים לאקלים של האזור, שבדרך כלל קריר בלילה אך חם יותר במהלך היום.
דרווין הבין שמינים מסוימים של בעלי חיים (חוחיות למשל) זהים בדרך כלל מאי אחד למשנהו, אבל כל אחד מהם הצליח להסתגל לסביבתו הספציפית בדרכים שונות. אחת התכונות שעוררו תמיהה על דרווין הייתה מקורי הציפור. הוא הבחין שלכולם היו צורות מעט שונות שהפכו כל ציפור ספציפית למתאימה יותר להישרדות באי שלה. שלוש השאלות העיקריות שדרווין שאל את עצמו היו כיצד המינים נוצרים? כיצד הם קשורים זה לזה? מהו מנגנון האדפטציה?
תורת האבולוציה שפיתח מסבירה את מגוון המינים הרחב שקיים בטבע כתהליך של התפתחות ושינוי, שהסביבה ממלאת בו תפקיד מפתח.
הרעיון והתיאוריה של מינים אנדמיים היו מרכזיים בטיעוניו של דרווין. התיאוריה מסבירה מדוע ניתן למצוא מינים מסוימים רק במקומות ספציפיים ברחבי העולם ולא במקומות אחרים על פני כדור הארץ.
"ניתן היה לצפות לעובדה זו על פי התיאוריה שלי, שכן, כפי שכבר הוסבר, מינים המגיעים מדי פעם לאחר מרווחים ארוכים למחוז חדש ומבודד, ויצטרכו להתחרות עם מקורבים חדשים, יהיו עלולים במידה רבה לשינוי, ולעתים קרובות ייצרו קבוצות של צאצאים מתוקנים"
במילים פשוטות יותר, צ'ארלס דרווין רומז שמינים אנדמיים באיים הנידחים נדדו ממקומות שונים בעולם אך הסתגלו במשך תקופה ארוכה מאוד כדי להפוך למינים חדשים, כשהם משאירים את המאפיינים המקוריים שלהם מאחור. המינים הייחודיים שראה באיי הגלפאגוס היו בעיניו דוגמה ברורה לדרך שבה מינים משתנים כתוצאה מפיצול מהאוכלוסייה המקורית.
במהלך המסע אסף דרווין אלפי ממצאים של בעלי חיים, מאובנים, צמחים וסלעים, רבים מהם שלח לאנגליה עוד במהלך המסע. עם שובו למדינה הביא עמו עוד 1,500 מינים שונים של בעלי חיים, מהם מאות שלא היו מוכרים באירופה עד אותה העת. דרווין כתב יומן בן 770 עמודים, 1,750 עמודים של הערות, רשם 12 קטלוגים של 5,436 עורות, עצמות ופגרים – ועדיין תהה: האם כל ציפור הלעגmocking birds) )של גלפאגוס הן זן טבעי? מדוע נכחדו עצלני קרקע? הוא הפליג הביתה הדגימות והתצפיות שהצטברו במסע זה שהעניקו לדרווין את החומרים החיוניים לתיאוריית האבולוציה שלו על ידי ברירה טבעית.
איי גלפגוס שוכנים כ-605 קילומטרים מהחוף של אקוודור וניתן להגיע אליהם בקלות על ידי טיסה מגואיאקיל או קיטו שביבשת. מכיוון שלחיות הבר במקום אין אויבים טורפים טבעיים, הן אינן מפחדות לתת לבני אדם להתקרב.
באי סנטה קרוז (Santa Cruz) נמצא מרכז מבקרים על שם צ'ארלס דרווין, שהוא מרכז שיקום לצבים הקטנים שמשמש אותם עד שיגדלו מספיק וישוחררו לאיים למטרות שיקום האוכלוסייה.
האי דרווין הוא האי הצפוני ביותר מבין איי הגלאפגוס, הממוקם כ-160 ק"מ צפון מערב לאיזבלה על הרכס הוולקני וולף-דארווין. איי דרווין וזאב הם הנידחים ביותר בארכיפלג, עם דרווין כ-21 ק"מ מצפון לוולף. להקות גדולות של כרישי האמרהד פוקדים את המים סביב האי דארווין. הביקור היבשתי הראשון באי דרווין התקיים ב-1964 בעזרת מסוק. האי דרווין מיושב רק על ידי ציפורי ים ורק לעתים רחוקות מבקרים בו תיירים מלבד צוללנים מאסטרים. אין אתר מבקרים יבשתי באי. האי ידוע בקרב צוללנים בזכות חיות הבר הימיות המגוונות והשופעות שלו.
האי דרווין, כמו האי וולף, הוא קצהו של הר געש עצום, רובו תת-קרקעי, המתנשא לגובה של למעלה מ-1,000 מ' מעל קרקעית הים. הוא מוערך בין 400,000 ל-1.6 מיליון שנים.
האטרקציה העיקרית של האי הקטנטן הזה היא תצורת קשת האבן המרשימה, הידועה בשם Darwin Arch. קשת זו היא ביתם של ציפורים אנדמיות רבות. במאי 2021 קרס החלק העליון של הקשת והותיר ממנה רק שני עמודים שמאז נקראים עמודי האבולוציה.
שלא כמו דרווין, לא תזדקקו לחמש שנים כדי לטייל באיים השוכנים באוקיינוס השקט באזור קו המשווה, מערבית לאקוודור. הארכיפלג מכיל יותר מ-125 איים המאוכלסים במגוון רחב של חיות בר ולמעשה מקיימים מערכת אקולוגית נפרדת מזאת של יבשת דרום אמריקה.
אז מתי לבקר בגלפגוס? האם יש עונה מומלצת?
מכיוון שהאיים נמצאים באוקיינוס השקט באזור קו המשווה, מזג האוויר הוא טרופי עם תופעות ייחודיות לאזור במהלך כל השנה. ניתן להגיע לאיים כל השנה ותמיד אפשר לבקר באיים. השנה נחלקת לשתי עונות, העונה החמה והרטובה והעונה הקרה והיבשה, כך שכל אחד יכול לבחור מתי לטייל בהתאם לתכנון ואופי הטיול שלו.
אנו מזמינים אתכם לטיול ייחודי בגלפאגוס ואקוודור הכולל מעבר בין האיים הגעשיים המרתקים בסירות מנוע. במסגרת הטיול תלונו במלונות באיים וזוהי הזדמנות לראות ולחוות את חיי המקומיים שגרים באיים. יהיה לכם זמן גם לחקור את החופים באיים השונים בטיולים רגליים עצמאיים לאחר הסיורים היומיים. אנחנו מציעים גם טיולי שייט בספינות לא גדולות בליווי צוותי משלחות ותיק ומומחה שיבטיח שתראו את כל נפלאות האיים ויתרום לכם תובנות לאורך הדרך.
אנטארקטיקה, היבשת הקפואה בקצה הדרומי ביותר של הפלנטה שלנו, היא ממלכה של יופי ומסתורין שאין שני להם. הקרחונים ותצורות הקרח שבה עומדים כזקיפים מלכותיים, מספרים על ההיסטוריה העתיקה של כדור הארץ ומאפשרים הצצה להשפעות שינויי האקלים. ניתן לומר כי הנופים הקפואים של אנטארקטיקה הם לא רק מרשימים מאוד אלא גם קריטיים להבנתנו את העבר, ההווה והעתיד של כדור הארץ.
במהלך טיול לאנטארקטיקה תוכלו לראות רשת נרחבת של קרחונים ונהרות ענקיים של קרח הזורמים על פני המרחב העצום של היבשת. הקרחונים הללו, המעוצבים על ידי הזמן והטמפרטורות נמוכות, מפיקים תצורה מהפנטת של צורות וצבעים. אחד המראות המדהימים ביותר הוא ההרים הטרנס-אנטארקטיים, שבהם מי קרח זורמים במורד הפסגות, ויוצרים מראה דרמטי אל מול השמים התכולים.
אחד הסמלים האייקוניים ביותר של אנטארקטיקה הוא הרי הקרח שלה, גושי קרח מסיביים שמתנתקים מהקרחונים וצפים בים שמסביב. הפסלים האדירים הללו, המעוטרים לעתים קרובות בגוונים של כחול וירוק, יוצרים נוף סוריאליסטי.
במהלך טיול לאנטארקטיקה ניתן לצפות בקרחונים בצורות וגדלים שונים, כל אחד מהם יצירת מופת ייחודית שנוצרה על ידי הטבע. חלקם דומים לטירות עתיקות, שצריחיהן מגיעים לשמיים, בעוד שאחרים לובשים צורות מופשטות, ומותירים מקום לדמיון.
האור המשתנה של אנטארקטיקה מוסיף נופך קסום לנופיה הקפואים. במהלך הקיץ, היבשת חווה ימים ארוכים של אור שמש מתמשך, המטיל זוהר חם וזהוב על הקרח. לעומת זאת, החורף הקוטבי מעביר את אנטארקטיקה לתוך חודשים של חושך, כשרק הריקוד המהפנט של הזוהר הדרומי מאיר את שמי הלילה. האינטראקציה בין החלקיקים הטעונים באטמוספירה לבין השדה המגנטי של כדור הארץ יוצרת תצוגה שמימית מרהיבה במיוחד.
בעוד שהקרחונים ותצורות הקרח של אנטארקטיקה עוצרי נשימה ללא ספק, הם גם משמשים כאינדיקטורים חיוניים לשינויי האקלים העולמיים. הקרח של היבשת הוא מאגר של ההיסטוריה האקלימית של כדור הארץ, כאשר שכבות של קרח מספקות תיעוד של תנאי האטמוספירה בעבר.
כשהטמפרטורות עולות ברחבי העולם, אנטארקטיקה חווה הפשרת קרח מואצת, התורמת לעליית פני הים. זוהי עדות להשפעות שינויי האקלים ממקור ראשון אשר מהווה תזכורת נוקבת לצורך הדחוף בהעלאת המודעות לשמירה על הסביבה. האיזון העדין של מערכת אקולוגית קפואה זו נמצא בסיכון, וההשלכות חורגות הרבה מעבר לגבולות הקרח של אנטארקטיקה.
הקרחונים של אנטארקטיקה הם לא רק אינדיקטורים לשינויי אקלים אלא גם נושאים חשובים למחקר מדעי. חוקרים מרחבי העולם נוהרים למרחב הקפוא הזה כדי ללמוד את הגיאולוגיה הייחודית שלו ולפתוח את הסודות החבויים בתוך הקרח. ליבות קרח שהופקו מאנטארקטיקה מספקות ציר זמן של היסטוריית האקלים של כדור הארץ, וחושפות תנודות בטמפרטורה, בהרכב האטמוספרי ואפילו עקבות של חיים עתיקים. ליבות אלה פועלות כקפסולות זמן, ומאפשרות למדענים לחבר את הפאזל של העבר של הפלנטה שלנו ולבצע תחזיות לגבי עתידו.
חקר הקרחונים של אנטארקטיקה אינו חף מאתגרים. הקור העז, הרוחות העזות והבידוד הופכים זאת לסביבה עוינת עבור בני אדם. עם זאת, רוח החקירה והחיפוש אחר ידע הניעו מדענים והרפתקנים להתגבר על המכשולים הללו. בתחנות מחקר הפזורות ברחבי היבשת, צוותים ייעודיים סובלים את התנאים הקשים כדי לבצע עבודה מדעית חשובה ביותר. המחויבות שלהם להבין את המסתורין של אנטארקטיקה ולתרום לידע העולמי ראויה להערצה ומעוררת השראה.
בחברת עולם נסתר אנו מציעים לכם מגוון של מסלולי טיול מרגשים לאנטארקטיקה הקפואה. בין אם אתם מעוניינים במסלול מקוצר, או מסלול ארוך ומקיף אצלנו תוכלו למצוא בקלות את האופציה שמתאימה יותר עבורכם. בחרו מבין המסלולים השונים את המסלול המושלם עבורכם וצרו עמנו קשר עוד היום. נשמח לעמוד לרשותכם ולספק לכם את כל המידע הדרוש לטיול מוצלח ומהנה לאנטארקטיקה.
באוגוסט החלטתי שאני נוסעת אל טיול להודו לחגוג יום הולדת עגול, בראשי כבר רקמתי את חלומי ובחרתי בחבל ארץ שהרבה זמן תכננתי לבקר בו.
טיילתי בהודו במשך תקופות ארוכות, אך עברו שנים מאז שביקרתי לאחרונה מאחר ואת הביקורים התכופים שלי באסיה הקדשתי, בעשור האחרון, לחקור ולהכיר את סין, בה ביקרתי וטיילתי מספר פעמים וכנ"ל לגבי ויטנאם, מיאנמאר ועוד.
יצאתי לטיול ב-05.10.23 מלאת התרגשות. קראתי לזה במחברת המסע האישית שלי – השיבה להודו עם שיערות שיבה 😊
הרעיון היה לטייל ולתעד תוך כדי טיול, בתמונות וסיפורים מהדרך שהיה ברור לי שיהיו מרתקים, צבעוניים ומערבים את כל החושים, כמו שהודו יודעת להעניק למטיילים בה.
בפועל, יומיים לאחר הגעתי להודו הייתה השבת השחורה, ומאותו רגע במקום לתעד את הטיול, הייתי עסוקה בלקרוא תעודים ממה שארע באותה שבת.
התופת הזה עדיין מהדהד אצל כל אחד מאיתנו בעוצמות שונות וימשיך להדהד עוד שנים רבות עד שנצליח להביא ריפוי למקום הפצוע הזה.
רובינו צמודים למה שקורה ועסוקים בסיפור המלחמה שהולך לקבל מקום משמעותי בהיסטוריה של עמינו ורבים מאיתנו מוצאים מזור לנפש על ידי התנדבות ונתינה מתוך אחדות ואהבה לאומה שאנחנו וזה החסד.
לפני שבוע נתקלתי בראיון עם פרופ' יורם יובל. אחת השאלות שהוא נשאל, איך מחזירים את האופטימיות? ותשובתו הייתה לתכנן קדימה, גם אם התכנון כמוטל בספק רב, למשל להזמין כרטיס טיסה כבר עכשיו לחופשת הקיץ, להירשם לסדנא…
כשקראתי הבנתי שהחיים אחרי הכל ממשיכים והשליחות שלי לרקום לאנשים חלומות ולתכנן להם טיולים חייבת להמשיך. זה מה שאני עושה כבר 20 שנה ולא נשברת גם כשהמציאות עוצרת אותי כי פרצה מגיפה או מלחמה.
אחרי כל ההקדמה אשמח לתת לכם הצצה בדיעבד, אל הטיול שחוויתי בדרום הודו, במדינת קרלה שהשאירה אותי פעורת פה ועם רצון עז לחזור ולטייל בה והבטחה אחת בלב, שמעכשיו אני חוזרת להודו כל שנה והלוואי שיהיה שקט, שלום ושלווה במחוזותינו.
קרלה נמצאת בדרום-מערב הודו. בגבולה המזרחי – רכס הרי הגהאט המערביים, וגבולה המערבי משתרע לאורך חופים אינסופיים לים הערבי.
היא אחת המדינות העשירות והמשכילות בהודו. זה אומר ש-95% מאוכלוסייתה יודעים קרוא וכתוב – שיעור בלתי נתפס במונחים הודיים. תוחלת החיים בה גבוהה, ובכלל, נדמה שהאנשים בקרלה פשוט יותר רגועים ומאושרים ובוודאי גם משכילים.
לא תמצאו בקרלה פרות מהלכות לאיטן באמצע רחוב סואן. קרלה לא קרובה אפילו לבלגן ההודי המוכר. מכוניות לא צופרות והכל הרבה יותר נינוח.
היא עשירה בנהרות, לגונות, טבע מוריק , מטעי תה, מטעי קפה וגידולים של תבלינים. במקומות מסוימים שביקרתי הרגשתי שהנוף מזכיר לי את ההימלאיה הירוקה שבצפון הודו.
האוכל טעים מאוד , ממש חוויה קולינרית ומי שאוהב מאכלי ים זה המקום להנות מדגים ופירות ים בתיבול הודי עשיר.
בקרלה שולטת המפלגה הקומוניסטית מאז 1957. ובאחת העירות שביקרתי היה פוסטר גדול של צ'ה גווארה, הלא הוא המהפכן והמרקסיסט הקובאני.
כל הילדים במדינה לומדים שקרלה היא המדינה השיוויונית ביותר מבחינה מגדרית. וגם מבחינה כלכלית ודתית.
מוסלמים, נוצרים והינדו חיים בשלום ומכבדים איש את רעהו (הלוואי עלינו)
במהלך השהות שלי לנתי בבתי מלון שהאג'נדה שלהם הייתה שימור על הסביבה והאקלוגיה ובכל חדר במלון בו שהיתי היה כתוב LETS TAKE CARE OF THE EARH TOGETHER
במקומות מסוימים לנתי ממש באקו לודג'ים שהם בקתות בריזורט טבול בירוק שבשטח הריזורט גידלו ירקות ותבלינים ששימשו את שף המסעדה והיה קומפוסט (דשן עשיר הנוצר מזבל אורגאני) בכל חדר היו 3 פחים קטנים למיחזור. המים לשתיה בחדר הם מי גשמים נקיים והכל באורינטציה של חומרים טבעיים. גן עדן לשוחרי אקולוגיה.
אני חייבת לציין שהייתי מופתעת מאוד מהאורינטצייה האקולוגית הזו שמאוד ריגשה אותי, כי עד שהגעתי לקרלה, הכרתי הודו אחרת. קרלה נותנת תחושה שיש את הודו ויש את קרלה והאמת גם המקומיים יאמרו לכם את זה.
הנקודה הראשונה שלי בקארלה הייתה בעיר קוצ'י אליה הגעתי בטיסה מדלהי. קוצ'י היא אחת מערי הנמל המרכזיות בהודו, והיא מוזכרת כבר במאה ה-15 במסעות שערכו אליה סינים. העיר הייתה ידועה כמרכז סחר עולמי של תבלינים, ובמיוחד פלפל שחור. לאורך המאות והשנים עברו באזור הרבה תרבויות, שהשפיעו על התרבות, האוכל, הדת וההיסטוריה.
כ-35% מתושבי העיר קוצ'י הם נוצרים קתולים. בעבר הייתה קוצ'י גם מרכזה של קהילה יהודית גדולה. כמעט כל היהודים היגרו ממנה לישראל ולארה"ב. שרידי הקהילה נראים היטב ב-Jew Town שבפורט קוצ'י (Fort Kochi).
הרחוב בשדרה היהודית נעים להליכה ועשיר במסעדות, בתי קפה, חנויות תיירים המוכרים תכשיטי כסף, מזכרות, בשמים ועוד. מקום שאפשר לחזור ולטייל בו בשל האוירה הנינוחה והשפע הקיים בו וההסטוריה היהודית מורגשת בזכות סמלי מגן דוד הקיימים עדיין ומבנה בית הכנסת.
הטיילת של קוצ'י היא המקום אליו מתנקזים החיים בפורט קוצ'י בסוף כל יום, בשקיעה. אפשר לשוטט בה בנעימות וליהנות ממראה רשתות הדייג – אחד מסמליה המובהקים של פורט קוצ'י. זו אטרקציה תיירותית שאותי פחות הרשימה אך היא מצטלמת טוב בשקיעה.
בקוצ'י יש אתרים נוספים לביקור כמו הארמון ההולנדי. אני נכנסתי לבית ספר הצמוד לארמון ובערב קינחתי במופע קטקאלי המשלב איפור כבד, הבעות פנים מוזרות ותנועות גוף מעניינות. לא תבינו כלום מהמופע על אף שתקבלו דף המספר על המופע וכתוב בעברית. חוויה נחמדה לאוהבי הז'אנר.
מקוצ'י פצחתי בנסיעה למונאר וככל שמתרחקים משאון העיר והצפיפות, הנוף נפתח ואיתו הלב מתרחב והנשימה נרגעת. הדרך למונאר יפהפייה, עוברת במפלים וגם דרך רחובות שוקקים של ערים קטנות.
הגענו למונאר לעת ערב ושקיעה כתומה שצבעה את השמים בכתום קיבלה את פנינו. עצרנו בנקודת תצפית עם כמה מקומיים להנות מרגע קסום שחותם את היום ולפני שעלינו לכיוון בית המלון.
לשמחתי גם מהחדר בבית המלון יכולתי להנות משקיעה מרהיבה ביום שאחרי, מאחר והמלון יושב על צוק וכל חדריו פונים לנוף ההררי של מונאר ולכיוון השקיעה.
מונאר ידועה בגידולי התה שלה ולכן הנוף שמחבק אותה הם מרבדי תה ירוקים הנראים מרחוק כמו משי ירוק שמתוח על ההרים , ליופי הזה מוסיפות הקוטפות שהן נשים הודיות חייכניות הלבושות בסארי צבעוני. הצטרפתי לרגע קט למלאכת הקטיף ובנדיבותן הן הסכימו ללמד אותי את המלאכה הלא פשוטה של קטיף התה.
בעל החווה הוא איש עשיר כקורח ואחראי על אחוז ניכר ממטעי התה בקארלה. הוא מספק להן ולמשפחתן לינה, אוכל ולילדיהם חינוך בביס ולכן המשכורת זעירה. כך הם חיים כבתוך קומונה כשהנשים עובדות בקטיף והגברים בעבודות פיזיות אחרות.מה שכן, הן נראות שמחות וטובות לבב.
ההליכה במטעי התה יפהפייה וקלילה ומי שמעוניין להעמיק בהליכה יכול להמשיך לטפס לפסגת ההר (ישנן 4 פסגות) ולהנות מנוף מדהים. ההליכה לשתי פסגות הראשונות גם היא לא קשה והנוף בהחלט שווה את המאמץ.
בתום הביקור במטעים, נסעתי למוזיאון כדי לראות את תהליך ייצור התה וכמובן שביציאה יש חנות שאי אפשר להתעלם ממנה ולא לרכוש כמה אריזות תה לבית ולמשפחה 😊
עד כאן החלק הראשון של הטיול שלי.
בהמשך אספר על מקומות נוספים ומיוחדים בקרלה וקפיצה קטנה למדוראי שבטמיל נאדו שזרקה אותי למקום אחר בסרט ההודי.
מירב נחמני
מומחית בתכנון טיולים לארצות אסיה
עולם נסתר
מוזיקת פולק גאורגית היא מסורת עתיקה אך חיה. רוב השירים, הדתיים והחילוניים כאחד, מושרים ללא ליווי בהרמוניה בת שלושה חלקים, המזוהה באופן סמלי עם השילוש הקדוש. ישנם הבדלים ניכרים בסגנונות השירה מאזורים שונים, וכמה שירים, בעיקר מהרי הקווקז בצפון המדינה, ידועים עד היום מהתקופה הטרום-נוצרית.
במוזיקה הקדושה הגיאורגית יש הרבה סגנונות מוזיקליים ושיטות ביצוע, והיסטוריה ארוכה של התפתחות מוזיקלית. היא מושרת לפחות מאז שנת 326 לספירה, כאשר הקדושה נינו, המירה את דתם של המלך מיריאן והמלכה ננה מאיבריה, ממלכה דוברת גאורגית באזור דרום הקווקז.
The Choir of E. Mikeladze Central Music School
שירה היא מרכיב חיוני באירוח האגדי שניתן ליהנות ממנו במהלך טיול לגיאורגיה והיא מהווה חלק עיקרי מהסעודה הגיאורגית הנקראת סופרה, היכולה להימשך מספר שעות וכוללת הרמות כוסית אחדות מלוות ברכות, ואחרי כל אחת שיר מתאים. שירי העם מושרים לרוב סביב השולחן. ארוחת הערב החגיגית הנפוצה בתדירות גבוהה בבתים גאורגים, היא אירוע פולחני מאוד, המהווה בעצמו קישור ישיר לעברה של גאורגיה. בקרב הצעירים בגיאורגיה קיים עניין ניכר בשירה הגיאורגית וכל המקהלות הגדולות תומכות במקהלות נוער ברמה גבוהה, שחבריהן שומרים על מסורת השירה.
לשירה הפופולרית יש מקום מוערך מאוד בתרבות הגיאורגית. שירה בשפה הגיאורגית היא מסורת חילונית במדינה ששפתה ותרבותה דוכאו לא פעם על ידי פולשים. הדיאלקטים המוזיקליים של כל אזור במדינה שונים בקצב, באינטונציה, במרקם ובהרמוניה, כולם חולקים תכונה משותפת אחת: שירה פוליפונית. ישנם שלושה סוגים של פוליפוניה בגיאורגיה: פוליפוניה מורכבת, הנפוצה בסוונטי; דיאלוג פוליפוני על רקע בס, הנפוץ באזור קחטי במזרח גיאורגיה; ופוליפוניה עם שלושה קטעים מושרים מאולתרים חלקית, האופייניים למערב גיאורגיה. חלק מהשירים הללו קשורים לפולחן הגפן ורבים מתוארכים למאה השמינית. השירים עסקו באופן מסורתי בכל תחומי חיי היום-יום, החל מעבודה בשטח (הנאדורי, המשלב את צלילי המאמץ הפיזי במוזיקה) לשירים לריפוי מחלות וכלה במזמורי חג המולד (אלילו). גם מזמורים ליטורגיים ביזנטיים שילבו את המסורת הפוליפונית הגיאורגית עד כדי כך שהפכו לביטוי משמעותי שלה.
לאחר שסבלה בעבר מהחסרונות של מדיניות תרבותית סוציאליסטית, המוזיקה הגאורגית המסורתית מאוימת כיום על ידי נטישת המרחב הכפרי כמו גם על ידי ההצלחה הגוברת של מוזיקת הפופ. בארכיונים רבים מוצאים הקלטות של שירים פוליפוניים מתחילת המאה העשרים; הקלטות אלו אינן מאובטחות מספיק כדי להבטיח את השימור לטווח ארוך.
כמרכיב מרכזי בתרבות העשירה והמגוונת של העם הגאורגי, השירים המסורתיים של גאורגיה הם כרוניקה מוזיקלית של ההיסטוריה של המדינה. למרות פלישותיהם הרבות של פולשים זרים – ערבים, מונגוליים, טורקים, פרסיים – שימרה גאורגיה את שפתה, בעל פה ובכתב, ומספר רב של שירים ומנגינות ייחודיות שפותחו במשך מאות שנים. המסורות וסגנונות הביצוע הועברו מדור לדור על ידי זמרים מצטיינים, שרבים מהם ייסדו בתי ספר משלהם.
בגיאורגיה ישנן קבוצות פולק מוכשרות רבות שמטרתן המשותפת היא להחיות ולשמר את המוזיקה העממית הגיאורגית. מקהלת רוסטבי, שהוקמה בשנת 1968, היא הקבוצה הגיאורגית הידועה ביותר המבצעת רפרטואר מסורתי.
ריקודים גאורגיים מחולקים לריקודי סולו, ריקוד זוגי וריקוד קבוצתי. הנשים נעות בחן בצעדי גלישה קצרים בעוד הגברים מראים את הלהיטות להילחם המתבטאת בתנועות מהירות, שרבות מהן נעשות על בהונות הרגליים או הברכיים וקפיצות לגובה רב. למרות שלכל אזור בגיאורגיה יש את אופן הריקוד המיוחד שלו, הגב של הגברים וגם של הנשים נשאר תמיד ישר וללא תנועה. הריקודים עוצרי הנשימה והמדהימים האלה מייצגים ספר היסטוריה חי המבטא את מאות שנות האמנות, התרבות והמסורת הגיאורגית.
בתרבות שבה איסור על מגע הוא משמעותי ביותר, הריקוד הוא פעילות חברתית אינטנסיבית מאוד שכן הוא מביא גברים ונשים למגע קרוב. לאורך שנים הריקוד בג'ורג'יה היה חלק בלתי נפרד מהחיזור.
ריקודי עם גאורגיים נחשבים כיום לאוצר עולמי בשל הסנכרון, התחכום והאנרגיה שלהם והם מרשימים בתלבושות המפוארות והשזירה של היסטוריה עם אמנות. הריקודים מהנים גם לקהל וגם לרקדנים עצמם, ואף אחד לא נשאר אדיש בסיום הריקוד.
התאריך המדויק של הופעת הריקודים הלאומיים הגיאורגיים אינו ידוע אולם במשך מאות שנים במקומות שונים בארץ הופיעו תנועות ריקוד ייחודיות שעברו מדור לדור. הריקודים של תושבי האזור ההררי מאופיינים בתנועות חדות ומהירות בעוד תנועות הריקוד של תושבי המישור חלקות. כל ריקוד גאורגי לאומי דורש תלבושות מיוחדות הדומות לבגדים של תושבי אזורים שונים.
הסגנון הייחודי של הריקוד הגיאורגי חייב את מקורותיו והמשכיותו להיבט היסודי הקפדני של איפוק חברתי בתרבות הגיאורגית. כל הכללים החברתיים השומרים על התנהגות העם הגאורגי מודגמים בבירור בריקודים.
התרבות הגיאורגית והמחול הגיאורגי יכולים להתחקות אחר שורשיהם כמה מאות שנים לפני ישו.
המונומנטים הארכיאולוגיים והספרותיים שהגיעו אלינו מעידים על היסטוריה ארוכה של הכוריאוגרפיה העממית הגיאורגית. בכל ריקוד גיאורגי יש סיפור ונרטיב שמקורם בהיסטוריה של העם והמדינה. למשל, ריקודי הציד היו ראשית הכוריאוגרפיה העממית הגיאורגית, כמו גם טקסים שבוצעו לכבוד אלי הפריון. במהלך תקופה מאוחרת יותר של התפתחות, נוצרו ריקודים חתונה, אהבה, בידור, אתלטיקה ותחרותית. בתקופת ימי הביניים, החצר הגיאורגית פיתחה ריקודי סולו ודואטים שנשמרו עד היום.
בחברת עולם נסתר אנו מומחים ביצירת טיולים גיאוגרפיים מותאמים אישית לזוגות, משפחות, קבוצות חברים וארגונים. המסעות הפרטיים שלנו מותאמים ללוח הזמנים, לתחומי העניין ולתקציב שלכם.
טיולים גאוגרפיים הם טיולים הוליסטיים, למקומות שקצת יותר קשה להגיע אליהם, השואפים לחשוף בפניכם מורכבויות תרבותיות וקשרים על פני מגוון רחב של תחומים ונושאים, כולל אמנות, אדריכלות, ארכיאולוגיה, היסטוריה, מוזיקה, תרבות אזורית וטבע. בטיול גיאוגרפי אנחנו שמים דגש על מגע בלתי אמצעי עם הסביבה, תוך כדי הכרות עם הנופים והאנשים. מסלולי הטיול שלנו נועדו להביא בפניכם את התמונה הרחבה ביותר של היעד ולספק הקשר בתוך נוף תרבותי רחב יותר.
מעולמות עתיקים ועד ימי הביניים ואירועי ההיסטוריה המודרנית, רגעים ותקופות משמעותיות בהיסטוריה מתעוררים לחיים בטיולים כאשר תשמעו על אירועי העבר וחיי היום יום מפי המדריכים המקומיים המעולים שאיתם אנחנו עובדים. המדריכים מביאים את העבר לחיים תוך שהם מציעים הזדמנות להרהר בפרשנויות של ההיסטוריה או בחוויית הטבע הייחודית.
מגיאולוגיה וחיי צמחים ועד ציפורים, יונקים וחרקים, יש מדינות שהטיולים בהן מתרכזים בחקירת עולם הטבע, הנוף השלם והדרכים שבהן הוא מארח את החיים על כל צורותיהם. במסגרת טיולים גיאוגרפיים עולות גם שאלות מודרניות של שימור והשפעת האדם. ההליכות מתבצעות בקצב שלכם, עם המדריכים המקומיים המרתקים, החולקים איתכם את הניסיון והמומחיות העשירים שלהם בשטח.
המטיילים שלנו הם עצמאיים ברוחם, נהנים מהאווירה הרגועה שאנו אוהבים ליצור בטיולים שלנו. בסיורים קצרים יותר בכל הימים יהיה בדרך כלל מסלול שלם, בעוד שבסיורים ארוכים יותר אנו כוללים לעתים קרובות קצת זמן פנוי כדי לאפשר חקר עצמאי.
המטיילים שלנו רוצים להיחשף לתרבויות שונות ולמסורות עתיקות, ובאמצעות מפגשים אותנטיים אלו, ללמוד לאמץ ולחגוג גם את הדמיון בין בני האדם וגם את השונות שלנו. טיולים מלמדים אותנו על האנושות ומעניקים לנו הערכה, הבנה וכבוד לנקודות מבט ודרכי חיים שונות.
לא לכל הכיתות יש ארבעה קירות ונסיעות הן הדרך הטובה ביותר להמשיך וללמוד גיאוגרפיה, היסטוריה, תרבות, גסטרונומיה, שפות, ביולוגיה… טיולים מעשירים את המוח ומחנכים אותנו הרבה מעבר לכל ספר לימוד או מדריך טיולים. בטיולים של עולם נסתר המטיילים לומדים על נופים, שפות וסגנונות חיים שונים; אוספים עובדות מרתקות תוך התבוננות בחיות בר בסביבתם הטבעית; מתעמקים בהיסטוריה של אזור וטועמים את הטעמים המקומיים; אבל הם גם לומדים על עצמם (ואחד על השני) בדרך.
טיולים גיאוגרפיים מיועדים למי שרוצים לחפש הרפתקאות ולהרגיש חיים. אנחנו מאמינים שהחוויות שתחוו לא רק ישנו את הדרך שבה אתם רואים את העולם, אלא גם יעודדו הרהור עצמי, מודעות סביבתית ופעולה כדי להגן ולשמור על כדור הארץ.
כמספר המבקשים לטייל בטיול גיאוגרפי, כך מספר רשימות המשאלות שלהם. יש אלו המשתוקקים לראות את השמש שוקעת מעל הטאג' מאהל, יש מי שחולם לראות את חמשת הגדולים של אפריקה ואת ההגירה הגדולה, או למצוא את ה"זן" שלו בנסיעת יוגה להרי ההימלאיה. אם אתם יכולים לחלום על זה, אנחנו יכולים לעשות את זה. טיולים הם התרופה הטובה ביותר, בכל עת ובמיוחד היום.
הטיולים הגיאוגרפיים שלנו מאפשרים לכם ליהנות מאנונימיות מוחלטת בטריטוריות חדשות ולא נחקרות, מה שנותן לכם חופש מוחלט לחיות את הרגע, להיות כל אחד, ללכת לכל מקום ולעשות הכל.
לא לעתים קרובות אנחנו באמת לוקחים את הזמן הדרוש כדי להוריד את הלחץ של חיי היומיום. הטיולים של עולם נסתר יאפשרו לכם לברוח מהדרישות היומיומיות, הדרמות והמועדים של החיים, יעודדו אותכם לטעון מצברים ולהתנתק באמת (מהטלפונים, ה-Wi-Fi, המיילים, המחשבים הניידים, המדיה החברתית וכו') כדי להתחבר מחדש (לעצמנו, זה לזה ולסביבה הטבעית).
אם אתם מרוצים מהזמנת טיול באינטרנט ומקווים לטוב, אתם כנראה לא צריכים אותנו. אבל אם אתם מחפשים חוויות יוצאות דופן באזורים של קצה המפה, אנחנו החברה המתאימה לכם. חוויות טיול יוצאות דופן אינן פשוטות לתכנון, וזה מה שמייחד אותנו. אנחנו מכירים את היעדים שלנו ביסודיות, משתפים פעולה עם עמיתים מקומיים מקצוענים, ויש לנו עשרות שנות ניסיון מצטבר בהכנת טיולים מאירי עיניים.
אצלנו בעולם אחר תקבלו שירות אישי ואינדיבידואלי ביותר. אנחנו יודעים שמטיילים בעלי אבחנה מצפים לזה, ואנחנו מצפים לזה מעצמנו.
אנו מחויבים ליצור מסע שיענה על הציפיות שלכם ומקפידים על פרטים גדולים וקטנים: עיצוב טיול יצירתי; מדריכים מצוינים; מקומות לינה מהשורה הראשונה; הפעילויות היומיומיות, ההיתרים, הרכבים והמסעדות הנכונות; ועוד.
מאז הקמת החברה לפני יותר מעשור, המשימה שלנו הייתה לספק למטיילים שלנו חוויות שיהיה מאתגר או בלתי אפשרי ליצור לבד. מיעדים קרובים ועד למקומות הרחוקים על כדור הארץ, אנחנו מחפשים ללא הרף אחר תענוגות חדשים ודרכים יוצאות דופן לחוות יעדים עתיקי יומין.
כל מי שמתעניין באוזבקיסטן מכיר או שמע על הערים הראשיות שלה, הנמצאות על דרך המשי. סמרקנד, בוכרה, חיווה והבירה כיום – טשקנט.
אבל בטיול לאוזבקיסטן ניתן לבקר גם בכמה מקומות שאינם על שביל התיירות הקלאסי, ועליהם נספר לכם בכתבה הבאה.
אחד האזורים היפים ביותר באוזבקיסטן, עמק פרגנה מוקף בהרי טיין שאן וחוצה את מימי הסיר דריה ונארין, והוא מקום אידיאלי לחקלאות ולגידול בעלי חיים. עמק פרגנה מפורסם בערים כמו אנדיג'אן, פרגנה, מרגילן, קוקאנד, שאקימרדן וקובה, מונומנטים היסטוריים וארכיטקטורה. כדאי להקדיש מספר ימים בטיול לאוזבקיסטן לביקור בעמק היפה המקושר לטשקנט ברכבת נוחה.
העיר פרגנה שוכנת מדרום לעמק פרגנה ומצפון לרכס הרי אלאי המפואר. פרגנה סיטי הוקמה בשנת 1876 אך האזור שגשג במשך אלפי שנים לפני כן.
העיר המודרנית מהווה מרכז תעשייתי חשוב באוזבקיסטן. האזור שופע בתי מלון ומתקנים כך שזה גם מקום נהדר להתבסס בו לפני היציאה לטרקים או לטיול ארוך יותר. יש כאן הרבה פארקים ושטחים ירוקים כדי למצוא בהם שלווה.
מגילן היא הלב הפועם של ייצור המשי באוזבקיסטן מאז ימי גדולתה של דרך המשי. אוזבקיסטן היא יבואנית המשי השלישית בגודלה בעולם והכפר הקטן מרגילן הוא מרכז התעשייה הזו. בימי קדם הייתה ידועה בשל בעלי המלאכה שלה שייצרו שטיחים ובדים.
רישטן מאופיינת על ידי תעשיית החרס. באזור יש חימר אדום עדין אדיר, המספק לקדרים הזדמנויות קרמיקה אינסופיות במשך אלפי שנים. תוכלו לראות את הזיגוג הכחול האייקוני שלו, הנקרא "ישקור", העשוי מפיגמנטים מינרליים וצמחי הר אפר. רישטן יושבת מדרום לעמק, מצפון לקירגיזסטן, בין קוקאנד לפרגנה.
קוקאנד, הנמצאת בקצה הדרום מערבי של העמק, מתהדרת בהיסטוריה מעניינת ומילאה תפקיד חשוב במהלך שנות גדולתה של דרך המשי העתיקה, שקישרה בין דרום אסיה ומזרח אסיה ופועלת כצומת דרכים בין המסלולים הללו. קוקאנד, שהייתה בירת חאנת קוקאנד, מלאה בהיסטוריה והיא מקום נפלא ללמוד כיצד השפיעה אוזבקיסטן על כל כך הרבה אזורים אחרים ברחבי העולם. העיר היא המרכז הדתי של העמק, ויש בה הרבה מדרסות ומסגדים.
אנדיג'אן היא אחד מהיישובים העתיקים ביותר בעמק. ההיסטוריה שלה מתחילה עוד לפני דרך המשי… חפירות ארכיאולוגיות גילו שאנשים חיו כאן לפני יותר מ-2,500 שנה. היא הייתה חלק מדרך המשי ושימשה כשער המזרחי לעמק פרגנה ויש כאן מרבצים עשירים של נפט, גז, מים ומשאבי טבע אחרים. למרות שורשיה העתיקים, אנדיג'אן התפתחה לעיר תעשייתית ולתחנת כוח אוזבקית לנפט.
הסיפור של אנדיג'אן הוא גם סיפור של טרגדיה. בדצמבר 1902, רעידת אדמה קטסטרופלית ניפצה את העיר בעוצמה של 6.4. הרישומים באותה תקופה טענו שבין 700 ל-4,800 בני אדם נהרגו.
רעידת האדמה הרסה גם את הארכיטקטורה העתיקה שלה, אבל רוח העם לא הובסה. אנדיג'אן ממשיכה להיות המקום המאוכלס ביותר בעמק פרגנה.
מקום נוסף ופחות מוכר שכדאי לבקר בו בטיול לאוזבקיסטן הוא אזור הנמצא קצת יותר משעה נסיעה במכונית צפונית מזרחית לטשקנט. הרכס הזה הוא חלק מהפארק הלאומי אוגם-צ'טקל, מקום מלא בהזדמנויות טיולים וספורט הרפתקאות, כמו גם עיסוקים מרגיעים יותר. האזור ידוע בשם צ'ימגאן, רמז הן לעיירה הגדולה ביותר והן לפסגה המרכזית, בולשוי (גדולה) צ'ימגן (3309 מטר).
הכפר צ'ימגאן שוכן בגובה של 1,620 מ'. יש מומחים שרואים מקור סיני בשם "צ'ימגן", אבל אחרים מתרגמים את השם כ"סוד" או "מרעה שופע מים, עמק ירוק". צ'ימגן ידוע למטפסי הרים מאז תחילת המאה ה-20. זהו המקום למי שרוצה להתנסות בטיפוס צוקים, טיולי הליכה וטיפוס הרים. במשך שנים רבות היה הצ'ימגן הגדול האתגר הראשון לאלפי מתחילים בטיפוס הרים בגוש הסובייטי. מספר רב של מסלולים במספר רמות מורכבות מאפשר קשת רחבה של טיפוס הרים.
הדרך הקלה ביותר להגיע היא ברכב פרטי או מונית משותפת. הדרך מטשקנט עוקבת אחר נהר צ'רצ'יק על פני סכרים הידרואלקטרים והעיר המודרנית צ'ירצ'יק, המפורסמת במפעלי הכימיה שלה. אפשר לבקר בעיירה חודג'קנט, המתהדרת בגילופי סלע מתקופת הברונזה, בתי תה ויערות ערער. טיפוס של שני קילומטרים מסתיים בסכר צ'רבאק, המעכב את הכחול המדהים של מאגר צ'רבק, שנבנה בשנת 1982 במפגש ההר של הנהרות Pskem, Koksu ו-Chatkal. הכביש מטפס גבוה מעל המים עד בקאצ'ור (בוקאצ'ול). מאגר Chorvok מציע פעילויות טבע רגועות יותר כמו דיג, שחייה ושייט בקאנו.
צ'ימגן עצמו הוא מרכז ספורט החורף של אוזבקיסטן. מקור השם בטורקית הוא 'מדרון ירוק', שם המוצדק על ידי יערות הצפצפה, האדר, השיטה ואינספור עצי הפרי. כשהוא מלבין, גולשי הסקי נוהרים למסלול קומבל באורך שלושה קילומטרים. בכל עונה פועלת מעלית כיסא במעלה צ'ימגן הגדול, לגובה 3,309 מטר הפסגה הגבוהה ביותר באזור, לתצפיות מרהיבות אל המאגר. מסלולי ההליכה כוללים את פסגות אקסאיי וקיזילדז'אר, נהר השיש ומפל גולקאמסאי.
מעטים מהמשתתפים בטיול לאוזבקיסטן מגיעים אל מוינאק, Muynak, שהייתה בעבר קהילת דייגים שוקקת על גדות ימת אראל באוזבקיסטן. עם התייבשות ימת אראל, הפכה העיר לעיר רפאים, הידועה גם כבית הקברות של הספינות. הסיבה לבצורת של אראל הייתה פרויקטי ההשקיה משנות ה-60 של המאה ה-20, וכעת קו החוף הקרוב ביותר למוינאק נמצא במרחק של 150 קילומטרים. האטרקציה היחידה שנותרה הן סירות הדייגים המחלידות, מזכרת מעברה המשגשג של העיר.
לפני אסון אראל היה כאן נמל שבו עשרות ספינות שעגנו ליד החוף, ועכשיו המקום הפך למדבר של ממש. בקרקעית ים אראל היבש, ישנם שרידים חלודים של ספינות וסירות, שצפו פעם על פני המים הכחולים והנקיים, ועכשיו עומדים בשמש במשך שנים רבות. העיר מוינאק, שנודעה בזמנו כמפעל שימורים לדגים, הפכה כעת ל"בית קברות לאוניות" – מקום חולי ריק הזרוע מונומנטים חלודים שמזכירים למקומיים את הים הכחול.
המראה מדהים. ספינות ענק אכולות חלודה בקרקעית הים היבש הן תוצאה של אסון סביבתי, עליו מדברים מדענים ברחבי העולם. חובבי היסטוריה יכולים לבקר במוזיאון ההיסטוריה המקומית ליד המגדלור ושרידי הספינות. תערוכה קטנה במוזיאון מספרת למבקרים על התהילה לשעבר של עיירת הדייגים ועל הטרגדיה של ים אראל. הוא מכיל ציורים וארכיוני תמונות, כלי בית ואפילו שימורים של דגים.
אפשר לצאת לטיולי ג'יפים אקסטרים לאורך החולות עד לחופי ים אראל הצפוני שנותר קרוב יותר לשטח קזחסטן. ממשלות שתי המדינות מקדישות תשומת לב רבה לשימור ימי ויחס זהיר למשאבי מים. קרן הוקמה בחסות האו"ם לפתרון הבעיות האמיתיות של אזור ים אראל.
המקום מהווה אבן שואבת לתיירים, צלמים ויוצרי סרטים רבים המודאגים מגורלו מגיעים למקום הצחיח והטרגי הזה כדי לצלם סרטונים ותמונות. הסירות של ים אראל נראות מדהים בתמונות על רקע מדבר מלוח לבן כשלג. בניגוד לדעות רבות, ים אראל עדיין קיים. בטח לא בגודלו המקורי, אבל בכל זאת, הוא עדיין חי ולמרות הירידה העצומה במפלס המים, ים אראל המערבי, השוכן בשטח אוזבקיסטן, גדול פי 4 מגודלו של ים המלח. מי המלח ידועים בסגולותיהם הטיפוליות ויתכן שהו פתח של תקווה לחיותו של האזור.
העיר הקרובה ביותר היא נוקוס, המרוחקת 150 ק"מ, בכביש שנסלל בעיקר על המדבר החדש שנוצר באראלקום – קרקעית הים לשעבר.
Thor Heyerdahl (נולד ב-6 באוקטובר 1914, לארוויק, נורבגיה – נפטר ב-18 באפריל 2002, Colla Micheri, איטליה) היה אתנולוג והרפתקן נורווגי שארגן והוביל את המשלחות המדעיות המפורסמות קון-טיקי (1947) ו-Ra (1969-70). שתי המשלחות נועדו להוכיח את האפשרות למגעים טרנס-אוקייניים עתיקים בין תרבויות רחוקות. לרוב, התיאוריות של היירדאל לא התקבלו על ידי אנתרופולוגים.
מסע קון טיקי
היירדאל למד באוניברסיטת אוסלו זואולוגיה וגיאוגרפיה, אך עזב לפני שסיים את לימודיו כדי לנסוע לפולינזיה. ב-1936 הוא נסע עם אשתו לאיי מרקיז כדי ללמוד את החי והצומח של הארכיפלג המרוחק באוקיינוס השקט. היירדאל הוקסם מהשאלה כיצד ומאין הגיעו בני האדם לפולינזיה. הדעה הרווחת אז (והיום) הייתה שאנשי ים עתיקים מדרום מזרח אסיה הם שהגיעו לפולינזיה. עם זאת, מכיוון שרוחות וזרמים באוקיינוס השקט עוברים בדרך כלל ממזרח למערב, ומכיוון שצמחים דרום אמריקאים כמו בטטה נמצאו בפולינזיה, היירדאל שיער שייתכן שמקורם של חלק מהפולינזים היה בדרום אמריקה. ב-28 באפריל 1947 הפליגו היירדאל וצוות קטן מפרו ברפסודה הפרימיטיבית קון-טיקי, עותק של רפסודה פרהיסטורית דרום אמריקאית מבולי עץ. הגעתם לפולינזיה שלושה וחצי חודשים מאוחר יותר הוכיחה את האפשרות כי יתכן שמוצאם של הפולינזים הוא בדרום אמריקה. סיפור המסע פורסם כספר שתורגם ליותר מ-70 שפות – קון-טיקי (1950) ובסרט קולנוע דוקומנטרי בעל אותו שם שזכה בפרס האוסקר לסרט דקומנטרי. https://www.youtube.com/watch?v=BFcW-dCvO2A
מסעות רא
מסע נוסף ידוע של היירדאל התקיים בשנת 1969 ובו חצו ההרפתקן וצוות קטן את האוקיינוס האטלנטי ממרוקו למרחק של 965 ק"מ ממרוקו למרכז אמריקה בהעתק של סירת קנים מצרית עתיקה, ה-Ra. היציאה הראשונה לדרך לא צלחה אולם ללא חשש, היירדאל בנה כלי שיט שני של פפירוס, ה-Ra II, הפעם בסיועם של בוני סירות אינדיאנים משבט האיימרו שבאגם טיטיקקה בבוליביה. עם צוות רב לאומי של שבעה, הפליגה ה-Ra II מסאפי ב-17 במאי 1970. לאחר הפלגה של 57 ימים ו-4,000 מייל, הגיעה הספינה לברבדוס. סיפור המסע הזה מתועד בספר משלחות רא (1971) ובסרט דוקומנטרי. הפלגה זו אישרה את האפשרות שייתכן שהתרבויות הפרה-קולומביאניות של המערב הושפע ומהציוויליזציה המצרית.
משלחת החידקל
בסוף שנת 1977 יצאו היירדאל וצוות בינלאומי למשלחת החידקל, מסע בן ארבעה חודשים של 6,400 ק"מ בכלי שייט עשוי קנים. המשלחת החלה על נהר החידקל בעיראק, הפליגה במורד המפרץ הפרסי ומעבר לים הערבי לפקיסטן, והסתיימה בים האדום. המסע התקיים בעקבות עניין שגילה החוקר באפשרות של קשר תרבותי בין עמים מוקדמים של אפריקה ומרכז ודרום אמריקה. קווי דמיון תרבותיים מסוימים, כמו החשיבות המשותפת של בניית פירמידה בתרבויות מצריות עתיקות ומקסיקניות, הציעו אולי קשר. כדי לבחון את היתכנותן של הפלגות טרנס-אטלנטיות עתיקות, בנה הייירדאל עותק באורך 45 רגל של כלי פפירוס מצרי עתיק, בסיועם של בוני סירות מסורתיים מאגם צ'אד שבמרכז אפריקה. הספינה נבנתה למרגלות הפירמידות ונקרא העל שמו של אל השמש רא, לאחר מכן הועבר לסאפי שבמרוקו, משם יצא להפלגה לאיים הקריביים.
ההפלגה תועדה בספר The Tigris Expedition (1979) ובסרט דוקומנטרי. בהמשך חייו הוביל היירדאל משלחות מחקר לאיי המלדיביים, לאי הפסחא ולאתר ארכיאולוגי בפרו.
תיאוריית ההתפשטות התרבותית של היירדאל
תור היירדאל היה דמות שנויה במחלוקת. הממסד המדעי לא קיבל אף אחת מהתאוריות המקוריות שלו. הניסיונות להסביר דמיון בין שתי תרבויות לעיתים קרובות מאופיין באתנוצנטריות, היות שהסברים אלו מרמזים על קיומם של "מקבלים" שלכאורה לא היו מסוגלים להגיע לחידוש/גילוי פריט התרבות בעצמם. דוגמה למחלוקת מסוג זה היא הצעתו של היירדאל לכך שקיים דמיון תרבותי בין תרבות הרי-האנדים (בעידן פרה-קולמבוס) שעבר דרך דיפוזיה לתרבות איי-פולינזיה.התאוריה לא זוכה לתמיכה רחבה בחוגים אנתרופולוגים וכותבים אחדים הביעו התנגדותם לטענה זו מפורשות והביאו כראיה ניצחת את קיומן ומוצאן של הציוויליזציות הגדולות באנדים ובמרכז אמריקה בטרם הגיעו אל מקומות אלה האירופאים.
הנצחתו של היירדאל
דמותו הססגונית של היירדאל שהיה בה צירוף של הרפתקן שאינו יודע פחד עם כישרון כתיבה פורה, הגבירה מאוד את העניין הציבורי בהיסטוריה קדומה, באנתרופולוגיה, ובהישגים של התרבויות השונות של העמים מסביב לעולם. בין הדרכים הרבות בו הוא ומסעותיו מונצחים ניתן למנות את מוזיאון קון טיקי באוסלו, שם מוצגת הספינה בעלת אותו שם; יום בינלאומי לזכרו של היירדאל מצוין על ידי האגודה הבינלאומית על שמו מדי שנה בכנס המוקדש לנושא עולמי עכשווי. מטרת הכנס היא להמשיך ולפתח את המורשת התרבותית של Thor Heyerdahl, ולפעול למען יעדי פיתוח בר-קיימא, כדי להשיג עתיד טוב ובר-קיימא יותר לכולם.
מטרת הכנס היא גם לנסות להוות זירה/פורום גלוי לנושאים גלובליים והוא מדגיש את התפקיד המשמעותי של המדע בחברה ואת הצורך לערב את הציבור הרחב בדיונים בנושאים מדעיים מתעוררים. על ידי קישור הדוק יותר בין המדע לחברה, הוא גם מדגיש את החשיבות והרלוונטיות של המדע בחיי היומיום שלנו.
הכנס מאורגן שנים רבות והמכון פעל ברציפות משנת 2006 לגיוס דוברים לאומיים/בינלאומיים ידועים לאירוע. עד כה נאמו שני זוכי פרס נובל בוועידה.
בין הנושאים שעלו בכנס מאז 2006 נמנים מים ותברואה, אוכלוסיות ילידיות בעולם, חיים מתחת למים, אי שוויון, שינויי אקלים, הידרדרות סביבתית, שלום וצדק.
By Nick Michael – Own work, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=10895750
מסע קון טיקי (הוצאת מסדה, תשי"ב, מהדורה נוספת: 1966)
אקו אקו (הוצאת הדר 1971)
מסעות רע (הוצאת רשפים 1975)
פאטו-היבה בחזרה לטבע (Fatu-Hiva Back To Nature)
אינדיאנים באוקיינוס השקט (American Indians in the Pacific)
עדויות ארכאולוגיות למסעות קדם ספרדיים לגאלאפאגוס (Archeological Evidence of Pre-Spanish Visits to the Galpagos Islands)
תרבויות שנעלמו (Vanished Civilizations)
בעקבות האדם הראשון (I Adams Fotspor) (In The Footstep Of Adam)
מסע טיגריס (The Tigris Expeditiobn)
מידע נוסף: ויקיפדיה
ברזיל היא מדינה תוססת ומרגשת המשתרעת על שטח עצום וחמישה אזורי זמן שונים. ברזיל היא תערובת אקלקטית של אנשים, גיאוגרפיה, תרבות ונופים. מיער הגשם של האמזונס ועד לרחובות ההומים של ריו דה ז'נרו, טיול לברזיל שובה את הדמיון עם השילוב הייחודי שלה של פלאי טבע, ציוני דרך היסטוריים ומסורות עשירות.
מעוניינים בהזמנת טיול לברזיל? בעולם נסתר אנו מציעים לכם מגוון של טיולים גיאוגרפיים ומסלולי טיול פרטיים לברזיל, המותאמים אישית לצרכים האישיים שלכם. תוכלו לטייל בברזיל בצורה מאורגנת, עם מדריך פרטי דובר אנגלית, בקצב שלכם, בזמן שלכם ובסגנון שמתאים לכם. פנו אלינו עכשיו ונשמח להתאים עבורכם את הטיול המושלם שלכם לברזיל.
בגלל מיקומם במרכז האוקיינוס האטלנטי, האיים האזוריים נבחרים על ידי סוגים רבים של ציפורים כמקום עצירה ומנוחה בנדידה, כמו גם לרבייה.
במסגרת טיול לאיים האזוריים אל האי סאו מיגל חשוב להזכיר את קיומה של אדמונית האיים האזוריים (Pyrrhula Murina) מין מקומי שבעבר היה קרוב להכחדה. גם בימינו הוא עדיין נחשב בסכנה, עם אוכלוסייה של 500 עד 800 זוגות. מין זה מאכלס את אזור Nordeste ו-Povoação, על ההרים. האיום הגדול ביותר עליו הוא הרס של בית הגידול הטבעי שלו על ידי נוכחות והתקדמות של מינים אקזוטיים שונים של צמחים, כמו מריפוסה לבנה.
במסגרת טיול לאיים האזוריים אפשר למצוא גם סוגים אחרים של ציפורים כמו יסעורים, נחליאלי זנבתן אזורי, יונת צוק, רובין אירופאי, ועוד. ציפור הטרף היחידה באיים היא עקב חורף.
בעולם החי, אין באיים נחשים או בעלי חיים מסוכנים, אבל יש קיפודים, חולדות, חמוסים וארנבות בר. העטלף של האיים האזוריים הוא היונק המקומי (אנדמי) היחיד שניתן למצוא ביבשה. קאו-דה-פילה דה סאו מיגל (כלב טיפוסי של האי סאו מיגל) הוא גזע של כלב שמירה מוכר ופרות הן חלק ממאפייני הנוף של האיים, ומספקות פרנסה למשפחות רבות.
בים הסובב את האיים האזוריים יש כמה מינים של לוויתנים, ביניהם לווייתן זרע, לווייתני בקבוק (בקבוקף) ודולפינים; וכמה מיני כרישים מתועדים, החל מכריש הפיגם בעל השדרה ועד כריש הלוויתן.
כמו כן, ניתן למצוא דג נדן כסף, דג נדן שחור, טונה, צלופח אירופאי, מורנה ים תיכונית ומקרל כחול. באזורי החוף קיימים תמנונים, קיפודי ים, כוכבי ים, צדפות וזיפרגליים (barnacles). בנחלים ובאגמים נפוץ מאוד למצוא כמה מינים של טרוטה, דג, קרפיונים וזאב נהרות.
יער לוריסילבה, שריד של מה שנותר מהצמחייה המתוארכת לתקופה השלישונית שנעלמה ביבשת אירופה כמעט עקב קרחון, נמצא בנקודות מבודדות בכל האיים, העדויות המשמעותיות ביותר של יער זה נמצאות במישור המרכזי (האי פיקו), סרה דה סנטה ברברה (האי טרסיירה) ונורדסטה (האי סאו מיגל).
בין המינים האנדמיים נמצאים אוכמניות אזורים, הולי אנגלי, לורל אזורי, אריקה אזוריקה, ארז וכו'. כמו כן הוכנסו לאי כמה מינים עם פרחים שנותנים קסם יפה במהלך האביב, כמו אזליאות וקמליות. בצידי הדרכים אפשר למצוא גם את שושן הג'ינג'ר (מריפוסה לבנה), צמח פולש שבאוגוסט נותן פרח צהוב יפהפה.
אחרון חביב, קריפטומריה יפנית ושיטה, שהובאו לאיים במאה התשע עשרה למטרת אספקת עץ לנגרות והצליחו בהם מאוד, מגיעים היום לגובה של 70 מטרים ולרוחב של 4 מטרים.
אחד מבתי הגידול הייחודיים של האיים האזוריים הוא השדות ההידרותרמיים העמוקים התומכים בקהילות ייחודיות, בעלות עושר רב ברמת מערכות אקולוגיות ונדירות. לשדות הידרותרמיים אלה יש הרכב וצפיפות של מינים אנדמיים כגון חיידקים כימו-אוטוטרופיים, צדפות ענק, תולעי פולצ'אט, שרימפס וכמה חסרי חוליות ובעלי חוליות כמו צלעות, סרטנים ועוד.
פארק טרה נוסטרה (בפורטוגזית: Parque Terra Nostra) הוא גן בוטני באזור פורנאס הידוע באי סאו מיגל. ראשיתו של הגן בשנת 1780, כאשר קונסול ארצות הברית דאז באי בנה כאן ב-1775 את מעון הקיץ שלו. רק באמצע המאה ה-19 הורחב האתר לגודל אטרקטיבי, נוצרו גינות מים ונטיעות עם שבילים וערוגות פרחים, ובית הקונסול הוסב למלון. ב-1872, בוצע שחזור של התעלה הקיימת, נבנו מערות ושדרות עץ תאשור, ועצים יובאו מצפון אמריקה, אוסטרליה, ניו זילנד, סין ודרום אפריקה.
הפארק מחולק לשני אזורים: האזור העליון, המכיל שבילים להולכי רגל דרך היער הצפוף, והאזור התחתון בין נחל אמרלה לאגם סרפנטינה, שבו המבקרים יכולים לשוטט בין שבילי הליכה, מדשאות, בריכות ומזרקות. מאפיינים עיקריים כוללים את הגנים הנושאיים של עצי דקל Cycas, צמחים אנדמיים, קמליות ושרכים, ואת שדרות עצי הדקל והגינקו. המינים העיקריים הם אלון, צפצפה שחורה, ארזים אדומים יפניים, ארוקריות, אזליאות ורודודנדרונים.
אחת האטרקציות העיקריות בפארק היא בריכה עם מים תרמיים עשירים בברזל בטמפרטורה של סביב 37° שנבנתה בשנת 1780 והורחבה בשנת 1935. הבריכה כוללת גילופי אבן והיא מוקפת בטבעת של עצי אראוקריה. הרחצה מותרת, אך מצריכה מקלחת ארוכה לאחר מכן.
יש האומרים שגידול גפנים הובא לאיים בראשית המאה ה-15 על ידי המלך הפורטוגלי הנרי הנווט, שהביא לכאן גפנים מכרתים או מקפריסין. אחרים אומרים כי נזירים פרנציסקנים הכניסו גידול גפנים ממדיירה ופורטוגל היבשתית. לא משנה מי באמת הביא את הגפנים הראשונות, ייצור היין שגשג במהירות באקלים האטלנטי המתון והלח הזה הודות לעבודתם הקשה של הנזירים הכרמליתים והפרנציסקנים. בשנת 1816 דיווח אנדרה ז'וליאן בספרו על תעשיית היין העולמית כי יין מיוצר בכל תשעת האיים בסך של יותר מ-30,000 צינורות (13.4 מיליון ליטר) בשנה, ומיוצא לברזיל, ארצות הברית, רוסיה ואנגליה.
עידן הזהב היה באמצע המאה ה-19 כאשר כל האי פיקו היה זרוע כרמים והיה בסיס הכלכלה באי.
הפוריות של האדמה השחורה כאן טופחה לגידול ענבים וגידול הגפנים הוכח ככל כך מיוחד עד שהכרמים של פיקו הוגדרו על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית ב-2004.
עוצמתה של האדמה השחורה המופלאה מולידה הכרה שעם מספיק זמן, שריפות מניבות שפע. צמיחה ירוקה חיה יוצאת מסדקים וחריצים, וכרמים שופעים משתרעים על פני האי.
האיים האזוריים מתהדרים בתרבות תוססת, בהיסטוריה עשירה ומורכבת ובמסורות אינספור.
מצויים פה אפילו אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו, בפיקו ובאנגרה דו הרואיסמו, שמייחדים את האיים האזוריים אפילו יותר. יש כאן הכל, החל מהחופים המדהימים וסיפורי עבר על מלחים ועד לארכיטקטורה המדהימה הכוללת קפלות קטנות המוקדשות לרוח הקודש.
במהלך השנים, התרבות בארכיפלג הוולקני הזה נוצרה ממסורות פורטוגזיות ושילוב הזהות האזורית הגאה. הדת נותרה בלב תרבות האיים האזוריים, עם פסטיבלים וחגיגות דתיים השולטים בלוח השנה, זאת בנוסף לשמירה על טכניקות בישול מסורתיות וחגיגות של צייד לווייתנים והעבר החקלאי. תושבי האיים חוגגים בגאווה את הסגנון של המטבח, המוזיקה והפוליטיקה המקומיים עד היום.
תוכלו לתכנן טיול לאיים האזורים בהתאם לפסטיבלים השונים המתקיימים באיים.
התושבים באיים הם דתיים מאוד, ואמונתם באה לידי ביטוי בחגיגות שהם מארגנים לאורך כל השנה כדי לתת כבוד לאלוהות. באירועים דתיים חגיגיים אלה, מקומיים ותיירים רבים נוהרים לאיים כדי להשתתף בחגיגות.
אחת החגיגות הגדולות מסוג זה היא חג סנטו כריסטו באי סאו מיגל, המתקיים בפונטה דלגדה מדי שנה ביום ראשון החמישי לאחר חג הפסחא. האירוע המרכזי כולל תהלוכה ברחובות העיר, בה עוקבים המאמינים אחר פסלו של ישוע ומבטיחים הבטחות לאדון לשנה הבאה. פולחן המשיח נחגג במסירות שווה גם באי גרסיוסה במהלך חודש אוגוסט, כמו גם בכמה ערים וכפרים אחרים של סאו מיגל, אם כי בהקפים קטנים יותר אך חשובים לא פחות.
חגיגה דתית נוספת הנערכת באיים האזוריים היא חגיגות Divino Espírito Santo.
היא כוללת תהלוכה של משתתפים לבושים בגדים מסורתיים שכמה מהם נושאים סלי לחם על הראש, הכתרת מלכת החג וארוחה קהילתית בכל קהילה. במהלך כל פסטיבל מוצג כתר ובראשו תמונה של יונה. פסטיבל זה מתקיים בדרך כלל ביום ראשון של חג השבועות, אך ניתן לקיים אותו בכל יום ראשון בין חג הפסחא ליום ראשון של חג השבועות.
פסטיבל Sanjoaninas, לכבוד ג'ון הקדוש, מתקיים באנגרה דו הרואיסמו, טרסיירה, בין ה-21 ל-29 ביוני, ומושך אלפי מבקרים לאי. החגיגה נקראת על שם סאו ז'ואאו (סנט ג'ון) הקדוש הפטרון של טרסיירה. האירוע, החגיגות הפופולריות הגדולות ביותר באיים האזוריים, מתוארך למאה ה-16 ומציג את המורשת, התרבות ואורח החיים של טרסיירה, בהשתתפות כמעט כל אוכלוסיית האי.
הטקס התפתח עם השנים והפך לשילוב של חגיגות, הנמשכות מספר ימים של פעילות דתית, תרבותית, פנאי, אתנוגרפית וספורטיבית, המושכות אלפים רבים.
ישנם גם אירועים לא דתיים המתקיימים באיים ומשקפים את העושר התרבותי של האיים האזוריים, כמו פסטיבל המוזיקה Maré de Agosto בסנטה מריה ו-Festas da Praia בטרסיירה. אירוע ידוע נוסף הוא "Touradas à corda", במהלכו משוחררים שוורים לרחובות ומודרכים בחבלים ברחבי העיר. מסורת נוספת של האיים האזוריים היא חגיגת הקרנבל המפורסמת, במקביל למקומות נוספים בעולם.
במהלך שבוע אחד באוגוסט, הים הוא בסיס האירוע החשוב ביותר של השנה באי פאיאל. הפסטיבל הימי הוא האירוע המרכזי בשבוע הים וכולל תחרויות ספורט שונות כמו שחייה, צלילה, כדור מים, ריגטות מפרש, חתירה, שייט בקאנו, סקי אופנועים ודייג.
ביבשה משלימים את החגיגות מופעי מוזיקה ופולקלור, תערוכות, ירידי מלאכת יד וגסטרונומיה. השבוע מסתיים במופע זיקוקים גרנדיוזי מעל מפרץ הורטה.
שירי עם וריקודים חשובים מאוד ברוב התרבויות. באיים האזוריים הם היו, ועודם, חלק חשוב מחיי היומיום של האנשים. מוזיקה, על צורותיה השונות, משמשת להבעת שמחה, אהבה, צער, תודה והלל. אחד מריקודי העם הידועים באיים הוא הצ'מריטה. הפופולרי בכל האיים האזוריים, אבל במיוחד בפייאל ופיקו. הריקוד הוא ריקוד תוסס שנעשה במעגל. יש מתקשר והוא ישיר הנחיות לכל הרקדנים.
הריקוד הוא מסורת בת מאות שנים שחודשה, שואבת מהמורשת הגדולה ומשמשת גם היום לאיחוד קהילות תוך להט העבר שנותר ללא פגע.
ריקוד זה נחגג גם בחגיגות המרכזיות של האי. במהלך ה-Festas da Madalena, אחד מאירועי התרבות הגדולים באיים האזוריים, יש עשרות קבוצות צ'מאריטה המחיות את הלילות, ומושכות מאות חובבים לריקוד הייחודי והבלתי ניתן לטעות הזה.
האירופאי הראשון שנחת באי הפסחא היה האדמירל ההולנדי ג'ייקוב רוגווין Jacob Roggeveen, שערך בו ביקור של יום אחד בשנת 1722. הוא וצוותו מצאו במקום אוכלוסייה שאותה תיארו כבעלי מאפיינים פיזיים מעורבים שסגדו לפסלים עומדים ענקיים בעודם משתטחים אל השמש העולה. לחלק מהגברים היו תנוכי אוזניים מחורצים שהגיעו עד הכתפיים…
משלחת שנשלחה על ידי המשנה למלך הספרדי בפרו גילתה מחדש את האי בשנת 1770. הספרדים בילו ארבעה ימים על החוף והיו הראשונים לדווח כי למקומיים יש צורת כתב משלהם. הם העריכו את האוכלוסייה בכ-3,000 נפשות.
נראה שמלחמת אזרחים השתוללה על האי לפני הגעתו של הנווט הבריטי קפטן ג'יימס קוק ב-1774; מכיוון שהמשלחת האנגלית מצאה אוכלוסייה פולינזית מוכת עוני של כ-600 או 700 גברים בלבד ופחות מ-30 נשים. האנגלים הבחינו שהפסלים הגדולים אינם עומדים עוד, רובם הופלו בכוונה.
לאורך מאה השנים הבאות ביקרו באיים ספינות ממדינות שונות אולם האירופאי הראשון שהתיישב באי ב-1864 היה האח יוג'ין איירו, וכתוצאה מכך, האוכלוסייה התנצרה עד 1868. מתיישבים מטהיטי החלו לגדל כבשים על האי ב-1870.
ב-1888 סופח האי על ידי צ'ילה, שהשכירה כמעט את כל שטחו לגידול כבשים; ב-1954 השתלט הצי הצ'יליאני על שטחי גידול הכבשים. ב-1965 מונה מושל אזרחי על ידי ממשלת צ'ילה, ותושבי האי הפכו לאזרחים מלאים של צ'ילה. תוך דור אחד, תושבי איי הפסחא הגיבו בהצלחה לתירבות מוחלט לסטנדרטים של המדינה מבלי לאבד את הגאווה שלהם באבותיהם, בכישוריהם ומנהגיהם. מדי שנה בפברואר נפגשים זקנים וצעירים משני המינים בתחרויות כדי להחיות את האומנויות והטקסים מעברו של האי, כולל גילוף, קעקוע, בניית סירות קנים, שירה וריקודים מסורתיים. בשנת 2018 הוקם האזור הימי של ראפה נוי, המקיף 286,000 מייל רבוע (740,000 קמ"ר) של האוקיינוס השקט המקיף את אי הפסחא.
אי הפסחא מפורסם בזכות למעלה מ-600 פסלי אבן ענקיים ובשל חורבותיהן של במות אבן ענקיות(ahus) . חפירות ארכיאולוגיות שהחלו בשנת 1955 גילו שהשרידים במקום שייכים לשלוש תקופות נפרדות. התקופה המוקדמת מתוארכת ל-700-850 לערך לספירה והארכיאולוגים גילו כי בתקופה זו נחצבו מגוון פסלים, ביניהם אב טיפוס קטן יותר של פסלי התקופה האמצעית. סוג אחר היה פסל ריאליסטי בדמותו המלאה של גבר כורע כשישבנו מונח על עקביו וידיו על ברכיו, דומים למונומנטים שלפני האינקה בטיוואנקו שבדרום אמריקה.
בתקופה האמצעית, בערך בשנים 1050–1680, פסלים נהרסו והושלכו בכוונה, וכל האהוס נבנו מחדש ללא התחשבות בכיוון השמש או בהתאמת הבנייה. נראה שהרצון היחיד היה להשיג פלטפורמות חזקות המסוגלות לתמוך בפסלי המואי הקלאסיים של תקופת האמצע.
בתקופת האמצע נבנו גם חדרי קבורה בתוך האהוס. גודל הפסלים הגיע לממדים מדהימים; גובהם של רוב הפסלים מהתקופה האמצעית נע בין 3 ל-6 מטרים לערך, אך הגדול ביותר מבין אלו שעמדו בעבר על גבי אהו היה בגובה של כ- 10 מטרים, מורכב מגוש בודד במשקל של כ- 82 טון ופוקאו (קישוט ראש) של כ-11 טון מאוזן על הקודקוד שלו. מסורות, הנתמכות על ידי ארכיאולוגיה, מצביעות על כך שהפסלים מייצגים אישים חשובים שהפכו לאלים לאחר המוות.
פסלים של התקופה האמצעית נחצבו כולם מהטוף הצהוב-אפור המיוחד שנמצא בקירות הלוע של הר הגעש ראנו ראקו. בתוך קערת המכתש ומחוצה לה פזורים פסלים רבים לא גמורים המעידים על הפרעה פתאומית בעבודת הפסלים. בשנת 2009 גילו ארכיאולוגים בריטים כי מקורם של קישוטי הראש העליונים, הנראים כמו כובעים אדומים ענקיים, במחצבה נפרדת שהוסתרה בפונה פאו, הר געש עתיק אחר.
פסלי התקופה האמצעית התפתחו בבירור מאב טיפוס מקומי ואין להם מקבילה במקומות אחרים בעולם. כמו כן, מיוחד לתקופה האמצעית היה פולחן ציפורים עם טקסי ציפורים ששרדו לתקופה השלישית, או המאוחרת. המרכז הטקסי היה הכפר אורונגו.
ניסויים שהתבססו על מסורות האיים בשנים 1955–1956 הראו כי נדרשו רק 12 אנשים כדי להרים פסל של 25 טון לגובה של כ-3 מטרים מהקרקע ולהטות אותו על קצהו של אהו; עבודה זו ארכה 18 ימים ללא כלים מלבד שני בולי עץ ששימשו כמנופים. אבנים מכל הגדלים נתחבו מתחת לפסל בזו אחר זו כדי ליצור "גולם" העולה באיטיות על מנת להרים את המונוליטים הענקיים. המסורת טענה שהפסלים "צעדו" על פני השטח ליעדיהם הרחוקים, אך בניסוי הצליחו 180 תושבי האי למשוך פסל בינוני מעל הקרקע. ניסוי מחודש ב-1986 החיה את המסורת וגילה ש-15 גברים הספיקו להזיז פסל בגודל בינוני על פני הקרקע במצב זקוף על-ידי דחיפתו קדימה עם מערכת חבלים.
יציאה אל טיול עצמאי למרוקו פותחת את הדלת לממלכה שבה מתכנסים היסטוריה עתיקה, תרבויות תוססות ונופים מגוונים. במאמר זה נמליץ על חלק מהאטרקציות התיירותיות העיקריות במרוקו, המותאמות למטייל העצמאי המבקש לחקור את הפנינה הצפון אפריקאית הזו בתנאים ובקצב שלו.
מרקש, עם הרובעים דמויי המבוך והשווקים התוססים שלה, היא תחנת חובה בכל טיול עצמאי למרוקו. הלב הפועם של העיר השלישית בגודלה במדינה, כיכר ג'מה אל פנה, גדושה חיים כשאמני רחוב, מספרי סיפורים ורוכלי שוק מתכנסים בה. מסגד קוטוביה, יצירת מופת ארכיטקטונית, מפאר את קו הרקיע, ויכול להכיל עד 20 אלף מתפללים.
נווטו במבוך הסמטאות של העיר, שבהן כל פנייה חושפת פנינים נסתרות – סדנאות אומנים, ריאדים מסורתיים ושווקים שוקקים. חבקו את הכאוס ותגלו את המהות האמיתית של מרקש.
ביקור בפז, העתיקה ביותר מבין הערים האימפריאליות של מרוקו, הוא מסע אחורה בזמן. המדינה (העיר העתיקה) הנקראת פז אל-באלי הוכרזה כאתר מורשת על ידי אונסק"ו, והיא מוזיאון חי שבו מהדהדים הדים של אומנות עתיקה. הפרטים הקישוטיים המורכבים של מדרסת בו אנניה ואוניברסיטת אל-קרוויין ההיסטורית חושפים את המורשת התרבותית והאינטלקטואלית העשירה של העיר.
צאו לטיול מוקדם בבוקר במדינה, שבה האוויר מתמלא בניחוח תבלינים והרחובות הצרים שטופים באור השחר הרך. זו חוויה שלווה, שמציעה הצצה למקצבים היומיומיים של פז.
שפשואן, השוכנת בהרי הריף, היא עיירה ציורית עטופה בגווני כחול, המזכים אותה בכינוי "הפנינה הכחולה". מטיילים עצמאיים נמשכים לאווירה הנינוחה, לרחובות המקסימים ולשילוב הכובש של השפעות מרוקאיות ואנדלוסיות. הבניינים הכחולים של המדינה יוצרים רקע סוריאליסטי ופוטוגני.
לפנות ערב טיילו למסגד הספרדי לתצפית פנורמית על שפשואן השטופה בגוונים החמים של השמש השוקעת. זהו נוף עוצר נשימה המשקף את הפיתוי הקסום של העיר.
קזבלנקה, המרכז הקוסמופוליטי של מרוקו, משלבת בצורה נהדרת מסורת עם מודרניות. מסגד חסן השני האייקוני, השוכן על חוף האוקיינוס האטלנטי, הוא עדות לפאר אדריכלי. טיילו לאורך הקורניש (הטיילת), התענגו על בריזת הים, וחקרו את השילוב של קסם היסטורי וכשרון עכשווי.
חתמו את היום שלכם בביקור בחוף עין דיאב, שבו מקומיים ומטיילים מתכנסים כדי ליהנות מהשקיעה. זהו מקום מושלם להירגע בו, כשקול הגלים מלווה את המעבר מיום ללילה.
שום טיול עצמאי למרוקו אינו שלם בלי יציאה אל מדבר סהרה המהפנט. מרזוגה, עם דיונות החול המתנשאות שלה, מספקת שער לנוף אחר זה. טיולי גמלים, לינה במחנות מדבריים וצפייה בכוכבים מתחת לשמי הסהרה הן חוויות שמגדירות את קסם המדבר.
צאו למסע גמלים בזריחה כדי לחזות בדיונות המתעוררות לחיים בגווני זהב וכתום. זוהי חוויה שאין ספק שתחבר אותך עם היופי הגולמי של המדבר.
להפסקה מרעננת על החוף, אסווירה קורצת עם האווירה הנינוחה והקסם ההיסטורי שלה. הארכיטקטורה הכחולה-לבנה של המדינה, הנמל ההומה וסצנת האמנות התוססת הופכים אותה למקלט למטיילים עצמאיים המחפשים חוויה רגועה אך עשירה מבחינה תרבותית.
אמצו את המוניטין של אסווירה כ"עיר הרוחות" ונסו את כוחכם בגלישת רוח או עפיפונים. רוח הים העקבית מספקת רקע מלהיב לקסם החוף של העיר.
עבור חובבי היסטוריה, ביקור בחורבות הרומיות העתיקות בוולוביליס הוא מסע בזמן. אתר מורשת עולמי זה של אונסק"ו ממוקם ליד מקנס, מציג פסיפסים שמורים היטב, קשתות ניצחון והוד של עידן שעבר זה מכבר.
במהלך ביקור בוולובליס נחשפים הסודות והסיפורים שמאחורי ההריסות ומספקים תובנות על המורכבות התרבותית שעיצבה פנינה ארכיאולוגית זו.
הרי האטלס, המשתרעים על פני מרוקו, הם מקום מועדף על חובבי טבע ולמי שמחפש נופים פנורמיים. מהאטלס הגבוה ועד האנטי-אטלס, רכסי ההרים מציגים אפשרויות לטרקים, ביקור בכפרים ברברים, והתענגות על השלווה של הנופים המחוספסים.
תוכלו לאתגר את עצמכם בטרק לטובקל, הפסגה הגבוהה ביותר בצפון אפריקה, לתחושת הישג ללא תחרות ונופים עוצרי נשימה של העמקים והפסגות שמסביב.
Ouarzazate, המכונה לעתים קרובות "השער לסהרה", מתגאה בנופים מגוונים ובאבק כוכבים קולנועי. תוכלו לבקר באולפני הסרטים של אטלס, שבהם צולמו סרטים ותוכניות טלוויזיה איקוניים. בקרו בעיירה אייט בן האדו ההיסטורית, עיר מבוצרת שעמדה במבחן הזמן. צפו בטבילת השמש מתחת לאופק, המטילה זוהר חם על מבני לבני הבוץ של אייט בן האדו. זהו רגע של השתקפות שקטה בתוך היופי העתיק של אתר זה הנמנה על אתרי המורשת של ארגון אונסק"ו.
בשנת 1935 יצא נחום גוטמן, אז כבר צייר ומאייר ארץ ישראלי ידוע, אל טיול לדרום אפריקה שהוגדר למעשה כנסיעת עבודה. הוא הוזמן לצייר את דיוקנו של ראש ממשלת דרום אפריקה, יאן כריסטיאן סמטס. גוטמן, שהיה מאייר קבוע בעיתון דבר לילדים, התבקש על ידי עורך העיתון יצחק יציב, לשגר לעיתון יומן מסע – איורים וסיפורים מהטיול לדרום אפריקה, ואלו פורסמו בהמשכים בעיתון. לאחר חזרתו של גוטמן לארץ נאספו כל החומרים ופורסמו בספרו הידוע "בְּאֶרֶץ לוֹבֶּנְגּוּלוּ מֶלֶך זוּלוּ אֲבִי עַם הַמְטַבּוּלוּ אֲשֶר בְּהָרֵי בּוּלַוָּיָה", שהיה ספרו הראשון של גוטמן ככותב ולא רק כמאייר.
למרות חוסר הדיוק הגיאוגרפי, האנתרופולוגי והמדעי ובכלל אי תקינות פוליטית כזו שאנו מקפידים עליה כיום, הספר היה גורם משמעותי במשיכתם של ילדי הארץ לאפריקה במשך עשרות רבות של שנים. סיפור ההרפתקאות באפריקה מבוסס על מסע שערך גוטמן בפארק קרוגר, הפארק הידוע ביותר במדינה ששטחו כ- 20,000 קמ"ר, ולו היסטוריה ארוכה. פארק קרוגר הוא ביקור חובה לכל מי שמתכנן טיול לדרום אפריקה.
הצורך להגן על בעלי החיים באזור הוזכר כבר ב 1884, אך לחזון המהפכני לקח עוד 12 שנים להתממש כאשר האזור בין נהרות סאבי ותנין הוקצה לציד מוגבל בשנת 1896.
ב-31 במאי 1926 הוכרז חוק הפארקים הלאומיים ואיתו מיזוג שמורות הצייד סאבי ושינגוודזי לפארק הלאומי קרוגר.
מעבר למגוון גדול של חיות בר הרי שבפארק ישנן עדויות רבות לכך שהאדם הפרהיסטורי – הומו ארקטוס, שוטט באזור לפני 500,000 עד ל-100,000 שנים. יותר מ-300 אתרים ארכיאולוגיים של האדם מתקופת האבן נמצאו ובהם ממצאים תרבותיים המתוארכים ללפני 100,000 עד 30,000 שנים.
הפוטנציאל התיירותי של השמורה התגלה רק בשנת 1923, כאשר הרכבת הגיעה לאזור וביצעה בו עצירה.
מטיילי הספארי הראשונים היו מגיעים בבוקר ושומרים מקומיים ליוו את התיירים בחלק הזה של הטיול. לא היו כאן מתקנים לתיירים והם ישנו ברכבת. השומר היה מדליק מדורות גדולות ומספר אנקדוטות מעניינות. סידור זה היה מוצלח מאוד וזכה לפופולריות רבה בקרב התיירים. כדי לקדם את התיירות ובמקביל להרוויח הכנסות, הוחלט לסלול כביש ראשי, עם דרכים משניות שונות לצפייה בבעלי החיים.
בשנת 1928 החל אספקת השירותים לתיירים במקום, כמו שנעשה היום במהלך טיול עצמאי לדרום אפריקה. שלושה אזורי "בקתות מנוחה" ראשונים נבנו בסטארה, פרטוריוסקופ וסקוקוזה (אז עדיין ידועה כשמורה או גשר סאבי). בקתות אלו, כללו מערכת של צריפים או חדרים עם מגרש חניה.
כל הבקתות שנבנו באותה תקופה היו בסגנון הבנייה "סלבי" (על שם המהנדס שתכנן אותן). זהו צריף עם רווח בין הקיר לגג וגם חור קטן בחצי העליון של הדלת שנועד לשמש כחור הצצה כדי לראות אם יש חיות מסוכנות בין הבקתות.
למרות שהמים החמים מובנים מאליהם בכל המתקנים הציבוריים במחנות הלינה כיום, זה בהחלט לא היה המצב בשנים הראשונות. רק בשנת 1933 החלה אספקה של מים חמים, בתנאי שהתיירים ישלמו שילינג אחד (10c) לאמבטיה. נקווה שכאשר ביקר נחום גוטמן בפארק הייתה לו האפשרות להתקלח במים חמים☺
מספר שנים לאחר פרסום ספרו של נחום גוטמן, פורסם, בתרגומו של המשורר נתן אלתרמן, ספר שנקרא לימפופו ונכתב על ידי קורניי צ'וקובסקי (1882-1969) שהיה מחשובי הסופרים הרוסים לילדים. גיבור הספר, הדוקטור איכואב או אויזמיר יוצא במסע הרפתקני לאפריקה כשהוא נקרא לטפל בחיות החולות.
לימפופו הוא המחוז הצפוני ביותר בדרום אפריקה, Polokwane היא בירת המחוז והעיר היחידה בו. נהר לימפופו מהווה את הגבול הצפוני והמערבי של המחוז. מהמטיילים בטיול לדרום אפריקה אינם ערים לכך שלאורך הגבול המזרחי של המחוז שוכן פארק גדול של לימפופו, שהפארק הלאומי קרוגר הוא חלק ממנו.
במחוז מגדלים פירות הדר, תירס, תפוחי אדמה, תה, טבק ובוטנים (אגוזי אדמה). גידול בקר הוא נפוץ, וכן רעיית עזים וכבשים. בלימפופו יש שפע של משאבים מינרליים, כולל בדיל, פלטינה, נחושת, כרומיט, עפרות ברזל ופחם.
כל מי שמתעניין לגבי טיול לאוזבקיסטן מכיר את הערים הראשיות שלה, הנמצאות על דרך המשי. סמרקנד, בוכרה, חיווה והבירה כיום – טשקנט.
אבל בטיול לאוזבקיסטן ניתן לבקר גם בכמה מקומות שאינן על שביל התיירות הקלאסי, ועליהם נספר לכם בכתבה הבאה.
עמק פרגנה הוא אחד האזורים היפים ביותר שניתן לראות במסגרת טיול לאוזבקיסטן. העמק מוקף בהרי טיין שאן וחוצה את מימי הסיר דריה ונארין, והוא מקום אידיאלי לחקלאות ולגידול בעלי חיים. עמק פרגנה מפורסם בערים כמו אנדיג'אן, פרגנה, מרגילן, קוקאנד, שאקימרדן וקובה, מונומנטים היסטוריים וארכיטקטורה. כדאי להקדיש מספר ימים בטיול לאוזבקיסטן לביקור בעמק היפה המקושר לטשקנט ברכבת נוחה.
העיר פרגנה שוכנת מדרום לעמק פרגנה ומצפון לרכס הרי אלאי המפואר. פרגנה סיטי הוקמה בשנת 1876 אך האזור שגשג במשך אלפי שנים לפני כן.
העיר המודרנית מהווה מרכז תעשייתי חשוב באוזבקיסטן. האזור שופע בתי מלון ומתקנים כך שזה גם מקום נהדר להתבסס בו לפני היציאה לטרקים או לטיול ארוך יותר. יש כאן הרבה פארקים ושטחים ירוקים כדי למצוא בהם שלווה.
מגילן היא הלב הפועם של ייצור המשי באוזבקיסטן מאז ימי גדולתה של דרך המשי. אוזבקיסטן היא יבואנית המשי השלישית בגודלה בעולם והכפר הקטן מרגילן הוא מרכז התעשייה הזו. בימי קדם הייתה ידועה בשל בעלי המלאכה שלה שייצרו שטיחים ובדים.
רישטן מאופיינת על ידי תעשיית החרס. באזור יש חימר אדום עדין אדיר, המספק לקדרים הזדמנויות קרמיקה אינסופיות במשך אלפי שנים. תוכלו לראות את הזיגוג הכחול האייקוני שלו, הנקרא "ישקור", העשוי מפיגמנטים מינרליים וצמחי הר אפר. רישטן יושבת מדרום לעמק, מצפון לקירגיזסטן, בין קוקאנד לפרגנה.
קוקאנד, הנמצאת בקצה הדרום מערבי של העמק, מתהדרת בהיסטוריה מעניינת ומילאה תפקיד חשוב במהלך שנות גדולתה של דרך המשי העתיקה, שקישרה בין דרום אסיה ומזרח אסיה ופועלת כצומת דרכים בין המסלולים הללו. קוקאנד, שהייתה בירת חאנת קוקאנד, מלאה בהיסטוריה והיא מקום נפלא ללמוד כיצד השפיעה אוזבקיסטן על כל כך הרבה אזורים אחרים ברחבי העולם. העיר היא המרכז הדתי של העמק, ויש בה הרבה מדרסות ומסגדים.
אנדיג'אן היא אחד מהיישובים העתיקים ביותר בעמק. ההיסטוריה שלה מתחילה עוד לפני דרך המשי… חפירות ארכיאולוגיות גילו שאנשים חיו כאן לפני יותר מ-2,500 שנה. היא הייתה חלק מדרך המשי ושימשה כשער המזרחי לעמק פרגנה ויש כאן מרבצים עשירים של נפט, גז, מים ומשאבי טבע אחרים. למרות שורשיה העתיקים, אנדיג'אן התפתחה לעיר תעשייתית ולתחנת כוח אוזבקית לנפט.
הסיפור של אנדיג'אן הוא גם סיפור של טרגדיה. בדצמבר 1902, רעידת אדמה קטסטרופלית ניפצה את העיר בעוצמה של 6.4. הרישומים באותה תקופה טענו שבין 700 ל-4,800 בני אדם נהרגו.
רעידת האדמה הרסה גם את הארכיטקטורה העתיקה שלה, אבל רוח העם לא הובסה. אנדיג'אן ממשיכה להיות המקום המאוכלס ביותר בעמק פרגנה.
מקום נוסף ופחות מוכר שכדאי לבקר בו במסגרת טיול עצמאי לאוזבקיסטן הוא אזור הנמצא קצת יותר משעה נסיעה במכונית צפונית מזרחית לטשקנט. הרכס הזה הוא חלק מהפארק הלאומי אוגם-צ'טקל, מקום מלא בהזדמנויות טיולים וספורט הרפתקאות, כמו גם עיסוקים מרגיעים יותר. האזור ידוע בשם צ'ימגאן, רמז הן לעיירה הגדולה ביותר והן לפסגה המרכזית, בולשוי (גדולה) צ'ימגן (3309 מטר).
הכפר צ'ימגאן שוכן בגובה של 1,620 מ'. יש מומחים שרואים מקור סיני בשם "צ'ימגן", אבל אחרים מתרגמים את השם כ"סוד" או "מרעה שופע מים, עמק ירוק". צ'ימגן ידוע למטפסי הרים מאז תחילת המאה ה-20. זהו המקום למי שרוצה להתנסות בטיפוס צוקים, טיולי הליכה וטיפוס הרים. במשך שנים רבות היה הצ'ימגן הגדול האתגר הראשון לאלפי מתחילים בטיפוס הרים בגוש הסובייטי. מספר רב של מסלולים במספר רמות מורכבות מאפשר קשת רחבה של טיפוס הרים.
הדרך הקלה ביותר להגיע היא ברכב פרטי או מונית משותפת. הדרך מטשקנט עוקבת אחר נהר צ'רצ'יק על פני סכרים הידרואלקטרים והעיר המודרנית צ'ירצ'יק, המפורסמת במפעלי הכימיה שלה. אפשר לבקר בעיירה חודג'קנט, המתהדרת בגילופי סלע מתקופת הברונזה, בתי תה ויערות ערער. טיפוס של שני קילומטרים מסתיים בסכר צ'רבאק, המעכב את הכחול המדהים של מאגר צ'רבק, שנבנה בשנת 1982 במפגש ההר של הנהרות Pskem, Koksu ו-Chatkal. הכביש מטפס גבוה מעל המים עד בקאצ'ור (בוקאצ'ול). מאגר Chorvok מציע פעילויות טבע רגועות יותר כמו דיג, שחייה ושייט בקאנו.
צ'ימגן עצמו הוא מרכז ספורט החורף של אוזבקיסטן. מקור השם בטורקית הוא 'מדרון ירוק', שם המוצדק על ידי יערות הצפצפה, האדר, השיטה ואינספור עצי הפרי. כשהוא מלבין, גולשי הסקי נוהרים למסלול קומבל באורך שלושה קילומטרים. בכל עונה פועלת מעלית כיסא במעלה צ'ימגן הגדול, לגובה 3,309 מטר הפסגה הגבוהה ביותר באזור, לתצפיות מרהיבות אל המאגר. מסלולי ההליכה כוללים את פסגות אקסאיי וקיזילדז'אר, נהר השיש ומפל גולקאמסאי.
מעטים מהמשתתפים בטיול לאוזבקיסטן מגיעים אל מוינאק, Muynak שהייתה בעבר קהילת דייגים שוקקת על גדות ימת אראל באוזבקיסטן. עם התייבשות ימת אראל, הפכה העיר לעיר רפאים, הידועה גם כבית הקברות של הספינות. הסיבה לבצורת של אראל הייתה פרויקטי ההשקיה משנות ה-60, וכעת קו החוף הקרוב ביותר למוינאק נמצא במרחק של 150 קילומטרים. האטרקציה היחידה שנותרה הן סירות הדייגים המחלידות, מזכרת מעברה המשגשג של העיר.
לפני אסון אראל היה כאן נמל שבו עשרות ספינות שעגנו ליד החוף, ועכשיו המקום הפך למדבר של ממש. בקרקעית ים אראל היבש, ישנם שרידים חלודים של ספינות וסירות, שצפו פעם על פני המים הכחולים והנקיים, ועכשיו עומדים בשמש במשך שנים רבות. העיר מוינאק, שנודעה בזמנו כמפעל שימורים לדגים, הפכה כעת ל"בית קברות לאוניות" – מקום חולי ריק הזרוע מונומנטים חלודים שמזכירים למקומיים את הים הכחול.
המראה מדהים. ספינות ענק אכולות חלודה בקרקעית הים היבש הן תוצאה של אסון סביבתי, עליו מדברים מדענים ברחבי העולם. חובבי היסטוריה יכולים לבקר במוזיאון ההיסטוריה המקומית ליד המגדלור ושרידי הספינות. תערוכה קטנה במוזיאון מספרת למבקרים על התהילה לשעבר של עיירת הדייגים ועל הטרגדיה של ים אראל. הוא מכיל ציורים וארכיוני תמונות, כלי בית ואפילו שימורים של דגים.
אפשר לצאת לטיולי ג'יפים אקסטרים לאורך החולות עד לחופי ים אראל הצפוני שנותר קרוב יותר לשטח קזחסטן. ממשלות שתי המדינות מקדישות תשומת לב רבה לשימור ימי ויחס זהיר למשאבי מים. קרן הוקמה בחסות האו"ם לפתרון הבעיות האמיתיות של אזור ים אראל.
המקום מהווה אבן שואבת לתיירים, צלמים ויוצרי סרטים רבים המודאגים מגורלו מגיעים למקום הצחיח והטרגי הזה כדי לצלם סרטונים ותמונות. הסירות של ים אראל נראות מדהים בתמונות על רקע מדבר מלוח לבן כשלג. בניגוד לדעות רבות, ים אראל עדיין קיים. בטח לא בגודלו המקורי, אבל בכל זאת, הוא עדיין חי ולמרות הירידה העצומה במפלס המים, ים אראל המערבי, השוכן בשטח אוזבקיסטן, גדול פי 4 מגודלו של ים המלח. מי המלח ידועים בסגולותיהם הטיפוליות ויתכן שהו פתח של תקווה לחיותו של האזור.
העיר הקרובה ביותר היא נוקוס, המרוחקת 150 ק"מ, בכביש שנסלל בעיקר על המדבר החדש שנוצר באראלקום – קרקעית הים לשעבר.
האיים האזורים, ארכיפלג באמצע האוקיינוס האטלנטי העצום, הם פנינה נסתרת המחכה להתגלות על ידי מטיילים נלהבים המחפשים חוויה ייחודית. בין פלאי הטבע הרבים שניתן לראות במסגרת טיול לאיים האזוריים, בולטים המעיינות החמים, המציעים למבקרים בהם הרפיה, שלווה ורוגע. במאמר זה, נתעמק בעולם הקסום של המעיינות החמים של האיים האזוריים, נחקור את מקורותיהם הגיאולוגיים, את המשמעות התרבותית שלהם ואת החוויות שהם מספקים.
האיים האזוריים, שנוצרו על ידי התכנסות של שלושה לוחות טקטוניים, מתהדרים בנוף גיאולוגי עשיר. הסביבה הגיאולוגית הייחודית הזו היא הסיבה העיקרית להופעת המעיינות החמים באיים השונים בארכיפלג. החום הפנימי של כדור הארץ, שנוצר מתנועת לוחות טקטוניים, מוצא את דרכו אל פני השטח, ויוצר כיסים של מים חמים ועשירים במינרלים המבעבעים ממעמקי כדור הארץ. כתוצאה מכך, האיים האזוריים התברכו במערך של מעיינות גיאותרמיים, שלכל אחד מהם מאפיינים ייחודיים משלו.
מעבר לקסם הגיאולוגי שלהם, למעיינות החמים שניתן לראות במסגרת טיול לאיים האזוריים יש משמעות תרבותית הטבועה עמוק באורח החיים של תושבי האי. באופן מסורתי, המקומיים התייחסו למים התרמיים הללו כמקורות לריפוי והרפיה. רבים מאמינים שביקורים קבועים במעיינות חמים יכולים להקל על כאבים, לשפר את זרימת הדם ולקדם רווחה כללית.
יתר על כן, המעיינות החמים משמשים לעתים קרובות כנקודות התכנסות קהילתיות, בהן מתכנסים תושבים ומבקרים כדי לחלוק סיפורים, מסורות, ואת היתרונות הטיפוליים של המים העשירים במינרלים.
ככל שהאיים האזוריים צוברים פופולריות כיעד לטיולים, גדל הצורך לאזן בין זרם התיירים לבין שימור פלאי הטבע הללו. שיטות תיירות בת קיימא, מאמצי שימור והתנהגות אחראית של מבקרים חיוניים כדי להבטיח שהדורות הבאים יוכלו להמשיך ליהנות מהיתרונות הטיפוליים של המעיינות החמים, תוך שמירה על המערכות האקולוגיות השבריריות המקיפות אותם.
עמק פורנאס שבאי הירוק סאו מיגל, הוא ביתם של כמה מהמעיינות החמים המפורסמים ביותר באיים האזוריים. גן טרה נוסטרה, גן עדן בוטני המקיף בריכה תרמית גדולה, מציע למבקרים הזדמנות לטבול במים עשירים במינרלים בתוך צמחייה עבותה. מאמינים כי למרחצאות הבוץ העשירים בברזל כאן יש השפעות טיפוליות על העור, מה שהופך את פורנס ליעד פופולרי הן עבור המקומיים והן עבור תיירים.
לאלו המחפשים חוויה מבודדת יותר, קלדיירה ולחה מספקת מפלט שליו. המעיין החם הטבעי הזה, בלב יער עבות, מוקף במפלים ועטוף בסדרה של בריכות מדורגות. אומרים שתכולת המינרלים של המים מעודדת הרפיה ומקלה על מתח שרירים, מה שהופך אותו למקום חובה עבור אלו המחפשים ריפוי.
פוקה דה דונה בייג'ה מציע טוויסט ייחודי לחוויית המעיינות החמים עם בריכות שונות שבהן טמפרטורות שונות. המבקרים יכולים לעבור בין הבריכות הללו, שלכל אחת מהן היתרונות הטיפוליים המובהקים שלה. הסביבה הטרופית השופעת מוסיפה לאווירה הכללית, ויוצרת מפלט מושלם עבור אלה שמחפשים רגיעה ושלווה.
רדו אל מעמקי כדור הארץ בגרוטה דו קרווחו, מערכת מערות וולקניות שבה המבקרים יכולים לחזות בתצורות הגיאולוגיות המרשימות המאפיינות את האיים האזוריים. נוכחותם של מעיינות חמים בתוך המערה מעצימה את המיסטיקה של הפלא התת-קרקעי הזה, ומספקת חוויה סוחפת באמת.
המעיינות החמים של האיים האזוריים עומדים כעדות לכוחות הטבע מעוררי היראה. כל מעיין חם מציע חוויה ייחודית, המשלבת יופי טבעי, עושר תרבותי ויתרונות טיפוליים. בעוד המטיילים ממשיכים לחפש מפגשים אותנטיים וסוחפים, המעיינות החמים באזור קורצים כיעדים קסומים המבטיחים הן התחדשות פיזית והן חיבור עמוק לנשמה.
My dear Meirav and Hidden World's team,
When we have heard that Israel was attacked in the worst war and that many people were murderred, first thing we thought about was the safety of you, your families, friends and colleagues.
What we most concern is about the peace for everyone in Israel. We are all praying for it and for all people whose lives have been torn apart by the war.
We are always by your side!
OMG, Gil, Today I heard about the terrible terrorism in Tel-aviv :((( It was so horrible!!! Please let me send my deeply sincere condolences.
Hope that all members of the Israeli country overcome this sorrow soon and it does not extremely affect your life and family much….
I am so sorry. I feel very bad. Praying for you and Israel 🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻
Hi,
I hear the most disturbing news of Israel under attack. I hope you and your loved ones are safe. Be safe… I'm really concerned about what is going on there.
I am sure israel will fight back hardly and kill all of them.
Love ❤ 🇮🇱… Hey! I’m really worried 😦 about you and your family. is everything Okey ? I wanted to tell u that I am thinking 💭 of you and doing puja for ultimate peace ✌ soon as don’t want any WAR during this crisis – Take extra care.
Dear Gil,
I hope this letter finds you well.
I am writing to express my deep concern and heartfelt thoughts regarding the ongoing conflict in Israel.
I hope you all are safe and sound.
Dear Meirav
I hope this message finds you well.
We understand that the recent events in the region, particularly the Hamas attack a couple of days ago, may have caused concern and disruption. In light of these developments, we wanted to reach out and check on your well-being and the status of your operations.
Your family, friends & loved once safety and peace of mind are of utmost importance to us. We are deeply concerned about how these events may have affected your business and your daily life. We want to assure you that we are here to support you during these challenging times.
Stay safe and take care.
My Dear. hope you are well and may peace be with you soon. Our Hearts and pays are with you. Pls be safe.
Good morning from Rio de Janeiro!
I hope you and your wife are well! May you arrive here in Brazil well and rested!
Too bad the return was with this war! May all the Israeli people be protected by God against these terrorists who only want destruction and hatred!
Thank you very much for letting us know what is happening.
We would like to express our sincere condolences for all suffering that is happening close to you.
Hey Sofi just see what s happened in Israel !! So so bad .. I hope that all your family is safe. Wish you lot of courage for the difficult time to come and hope that peace will be back soon to Israel.
I hope this email finds you well and I am very sad about the situation in Israel currently. You are in our thoughts and prayers constantly. 🙏
I would like to ask how the situation is in Israel, how are you? How is your family?
We hope that this situation passes soon and that peace and tranquility return to Israel, take care of yourself, and a hug.
Hi Sofi – our hearts go out to you. Please stay safe and God bless – pass this message to Gil and his family too.
Hello Daphna,
First of all i am really sorry for your losses from the Hamas attacks. I don't get it, what were they thinking?
I hope all is good with you, your family and your colleauges.
We understand that is a very delicate situation and are sorry to see what is happening in your country.
האם אתם מתכננים טיול לאיים האזורים? לפני שאתם אורזים את המזוודות ומתכוננים ליציאה, יש כמה דברים שתרצו לדעת על הארכיפלג המיוחד הזה. אספנו את השאלות הנפוצות ביותר ואנחנו עונים על כולן עבורכם כדי שתוכלו להיות מוכנים לטיול.
האיים האזוריים הם ארכיפלג פורטוגלי המורכב מתשעה איים, המחולקים לשלוש קבוצות שונות. הקבוצה המזרחית כוללת את האי סאו מיגל והאי סנטה מריה. האיים טרסיירה, גרסיוסה, פייאל, סאו חורחה ופיקו מרכיבים את הקבוצה המרכזית. לבסוף, הקבוצה המערבית מורכבת מהאי קורבו והאי פלורס.
למרות שהאיים האלה חולקים כמה קווי דמיון, כל אי הוא ייחודי ושונה כאשר משווים את המורשת, ההיסטוריה והמסורות שלהם. כיצד לבחור באיזה אי לבקר? תשובות בהמשך.
מזג האוויר באיים האזוריים יכול להיות די בלתי צפוי. לדוגמה, במהלך יום טיול אחד אפשרי לחוות את כל ארבע העונות! להתחיל את היום עם גשם קל, רק כדי שהשמש תפרוץ דקות ספורות לאחר מכן, ואחריה קצת רוח, ועוד! אל תסתמכו יותר מדי על תחזיות מזג האוויר בזמן שאתם נוסעים, ובואו מוכנים ולבושים בהתאם (אנו מציעים שכבות!) עם זאת, למרות שהאיים האזוריים הם אקלים מתון ומתון, הוא חווה ארבע עונות.
אנו ממליצים למטיילים באיים האזוריים לשכור רכב. זו הדרך הטובה ביותר לוודא שתוכלו לראות את כל מה שתרצו ולחקור כל חלק של האיים, ממפלים מחוץ לשבילים הרגילים ועד למסלולי הליכה ועוד הרבה יותר. אפשרות נוספת היא לטייל עם רכב צמוד ונהג דובר אנגלית.
רשימת המקומות באיים האזוריים שחובה לראות יכולה להיות אינסופית! עם זאת, כדאי לשים לב בייחוד להצעות הבאות: בכל רחבי האיים האזוריים תראו שלטים שונים שמצביעים על פלאי האיים השונים. תוך כדי נסיעה, הקפידו לעצור לתצפיות נוף (הנקראות מיראדורוס), כמו גם מפלים (קסקטאס), מעיינות חמים (fontes termais) ועוד.
כן, בהחלט. למעשה, אנו ממליצים לכם בחום לטוס, שכן כל אי הוא ייחודי ושונה בדרכו המיוחדת.
חברת התעופה המקומית מבצעת בכל יום עשרות טיסות בין האיים השונים.
כן, זה אפשרי.. בערך. אם אתם נוסעים מאי אחד לאי סמוך, כמו האיים שנמצאים בקבוצות המרכזיות והמערביות, חברת המעבורות האזורית מציעה אפשרויות נסיעה לאורך כל השנה בין פיקו, פייאל, סאו חורחה ופלורס. אם אתם חושבים לטייל בין קבוצות איים שונות, כמו מסאו מיגל לטרסיירה, שימו לב שזה אפשרי רק בעונת השיא, בין החודשים מאי עד ספטמבר.
שימו לב כשאתם יוצאים לטיול בשבילי הליכה באיים האזוריים שלא כל שביל הוא מעגלי. יש כמה שבילים שהם חד כיוונים. במקרה זה, תכנון מראש חשוב, ותצטרכו להיות מוכנים לקחת מונית חזרה ליעד המקורי שלכם או לתכנן חזרה חלופית. כמו כן, ודאו שאתם מודעים לקושי ולאורך הטיול המסוים כדי להיות בטוחים שתוכלו להתמודד איתו פיזית. החדשות הטובות הן שהאיים האזוריים מציעים מגוון רחב של מסלולים, מטיולי טבע קלים ומהנים ועד כמה שבילים טבעיים שהם הרבה יותר קשים ומאתגרים, כך שבוודאי תוכלו לצאת לכמה מסלולים וליהנות מהיופי של גן העדן הבתולי.
כן, כדאי תמיד לתכנן מראש ולהזמין מסעדות רק ליתר ביטחון, במיוחד בעונת שיא הקיץ. מכיוון שרבות ממסעדות האיים אינן גדולות במיוחד, הזמנה מראש תעזור לכם להבטיח שיהיה לכם שולחן שיחכה לכם ותוכלו לאכול היכן שתרצו, גם במסעדות המקומיות המומלצות ביותר שנוטות להתמלא מהר!
אולם יש מסעדות פופולריות שלא מקבלות הזמנות. במקרים אלה, כל מה שאנחנו יכולים לומר הוא להגיע מוקדם ולהחזיק אצבעות – אבל באיים האזוריים, המטבח המקומי שווה המתנה!
כמעט בכל מקום שמסתכלים באיים האזוריים, ניתן לראות סימנים ברורים של פעילות געשית, ממעיינות חמים מהבילים ועד לשרידי הלבה המגובשים של ההתפרצויות האחרונות. כדאי לבקר בחופי החול השחור באיים האזוריים, כמו גם את הגייזרים והמעיינות התרמיים שנמצאים בעמק Furnas המפורסם באי סאו מיגל. שם תוכלו לטעום ארוחה מיוחדת לאזור האיים הנקראת cozido אשר למעשה מבושלת מתחת לאדמה בחום הטבעי של הר הגעש! ואם אתם רוצים לראות את ההשפעות של התפרצות לאחרונה, בקרו באי פאיאל וחקרו את הר הגעש קאפלינהוס.
אחד מרגעי השיא הבלתי נשכחים של טיול באזורים האזוריים יהיה בוודאי ליהנות מאמבטיה מענגת במעיינות התרמיים הרבים שנמצאים באיים, במיוחד באי סאו מיגל. בזמן הביקור באי הגדול ביותר באיים האזוריים, עליכם לנסות את המעיינות המפורסמים ביותר: Poça Dona da Beija, Caldeira Velha ו-Terra Nostra. כל האזורים החלומיים הללו כוללים בריכות יפות ועשירות בברזל, בהן תוכלו להירגע במים חמימים ולהתפנק ביופי השליו והשלו של הטבע.
חברת עולם נסתר מציעה לכם טיול לאיים האזוריים במסלול מגוון ועשיר עם טיסה בין האיים והליכות קלות. זהו טיול פרטי בהתאמה אישית אשר יאפשר לכם להכיר את האיים היפים בקצב שלכם ובזמן שלכם. פנו אלינו עוד היום ונשמח לתפור עבורכם טיול בדיוק לפי הצרכים והרצונות שלכם.
טיול באלסקה יאפשר לכם להכיר המדינה הגדולה ביותר מבחינת שטח בין מדינות ארה”ב, הממוקמת בצפון מערב היבשת. בשנת 1867 היא נקנתה מרוסיה ורק בשנת 1959 חברה סופית לארצות הברית. אלסקה מציעה למבקריה חוויה מדהימה של צפייה בטבע מופלא, דובים חומים, איילי-קורא, לווייתנים, דולפינים, קרחונים המשתרעים על פני קילומטרים, פיורדים, שטחי פרא ונוף בראשית. אקלימה של אלסקה אינו יציב, וביום טיול אחד אפשר לחוות את כל קשת עונות השנה, משמש ועד סערה.
במשך מאות שנים, טיול באלסקה סיפק השראה למבקרים בה. החל באמנים וצלמים וכלה במוזיקאים, חלוצים, הרפתקנים ויזמים. אפילו חיי היום יום באלסקה נותנים השראה. האור באלסקה קסום, מהזוהר הצפוני ועד לשמש חצות; קולותיה של אלסקה מציתים את החושים החל ברעש של קרחון מתרסק לים או הקריאה הבודדה של זאב או נשר; האוזן תמיד לומדת כאן צלילים חדשים.
הצבעים הטבעיים הרבים של הנופים עם שינוי העונות, מהחום של האביב לירוק של הקיץ, מהזהב של הסתיו ללבן של החורף, כל אלה על גווניהם השונים כובשים את הלב.
אם אתם מתחברים לבעלי חיים, הגעתם למקום הנכון. לאורך מסילת רכבת וכבישים ציוריים, תוכלו לראות עיזים וכבשים העומדות בשלווה על פני הרים חשופים. דובים בכל הגדלים מנשנשים פירות יער או סלמון, מגרדים את הגב על עץ, או סתם עומדים ונראים מגניב.
ההשראה באלסקה נובעת גם מטיולים הגורמים להרגיש בפסגת העולם. מחוויות תרבותיות הגורמות ללב לפעום בחוזקה כאשר מאזינים לפעימות של קבוצת מתופפים ילידי אלסקה. אמנות מקומית מספרת סיפורים ונגזרת מהמסורות התרבותיות ולכן לעולם לא תיגמר ההשראה שאפשר לקבל באלסקה. היצירתיות והאומנות שהושקעו במשך אלפי שנים במיומנויות הגילוף המסורתיות של ילידי אלסקה מתבטאות למשל בעמודי טוטם של בני ה- Tlingit, במסכות אלאוטיות מדהימות שניתן לקרות בקודיאק, מעילי פרווה של דוברי Athabaskan המעוצבים בצורה מורכבת ונמכרים בפיירבנקס, וסירות עשויות מעורו של כלב ים בבארו.
השממה באלסקה גם היא מעוררת השראה. אלסקה היא אחד המקומות הבודדים בארצות הברית שיש בהם נופי טבע גדולים ושלמים. שטחים גדולים אלו מאפשרים למערכות אקולוגיות לפעול באופן טבעי. זוהי הסיבה מדוע אלסקה מכונה לעתים קרובות "הגבול האחרון" של אמריקה. שטחים אדירים של מרחבים פתוחים פראיים, יערות עתיקים, הרים נישאים ונהרות מלאי סלמון יוצרים יופי מחוספס ובלתי מאולף במיוחד. השממה כאן היא ייחודית. לכ-95% מהאדמות של שירות הפארקים הלאומיים באלסקה יש הגנה מסוימת על שממה, והם מהווים כ-30% מהשממה של המדינה.
אזורי הבר הבתוליים של אלסקה מספקים כמה מבתי הגידול הטובים ביותר לחיות בר במדינה לבעלי חיים כמו נשרים, סלמון, קריבו ודובי גריזלי. הם גם מספקים פרנסה לילידי אלסקה שחיו מהאדמה במשך אלפי שנים.
אולם כמה משטחי השממה באלסקה הם שטחים מאוימים ביותר. לחצים כפולים של שינויי אקלים ופיתוח משאבים (נפט וגז, כרייה וכריתת עצים) הציבו רבים מהשטחים הפראיים של אלסקה בסכנה כפולה. חובה עלינו לדאוג לשימורם של שטחים אלו מכיוון שהם מוקדשים למטרות ציבוריות כמו בילוי, מחקר מדעי וחינוכי, ושימור היסטורי.
האייל הקורא הוא אחד מבעלי החיים המזוהים ביותר עם אלסקה.
המוס, (Alces alces) הוא החבר הגדול ביותר במשפחת הצבאים. האיילים מדהימים במראה שלהם בגלל גודלם המתנשא, צבעם השחור, רגליהם הארוכות, הלוע התלוש, והקרניים העצומות, הרחבות. השם אייל נפוץ בצפון אמריקה; הוא נגזר מהמילה מוש ("חשפן ואוכל קליפה") בשפה האלגונקווית של אנשי האינו בקוויבק, קנדה.
החיות הענקיות הללו מסתובבות על פני רוב אלסקה ועשויות להיראות ברחובות העיר, בפארקים, או אפילו שוחות בנהרות. הקרניים של הזכרים ענקיות בצורה מרשימה, במיוחד כשחושבים שהם מצמיחים אותן מחדש מדי שנה.
היונק הגדול ביותר בטבע נמצא גם הוא באלסקה. מינים רבים של לווייתנים, כולל גבנונים, אורקות, בלוגות, מינקים ולווייתני סנפיר נראים באופן קבוע במימי אלסקה. חלקם נודדים באביב כדי להאכיל את הגורים שזה עתה נולדו.
אלסקה היא גם ביתם של דובי קוטב, דובים שחורים, דובים חומים ודובי גריזלי. במסגרת טיול לאלסקה תוכלו לראות מינים שונים של דובים אלה הנמצאים רק לעתים נדירות באותו מקום, כך שבדרך כלל צריך לחפש אותם בנפרד ובעונות מסוימות. מרגש לראות כל אחד מהם בסביבתו הטבעית, אבל המיקום המובהק לצפייה בדובים הוא מפלי ברוקס בפארק הלאומי קטמאי. ביולי, יש סיכויים גדולים לראות דובים חומים עומדים בראש מפל, רק מחכים לסלמון שיקפוץ להם לפה.
לאכול כמו מקומי, זוהי אחת הפנטזיות של כל מטייל בעולם. באלסקה זוהי הרפתקה חדשה לגמרי עבור רוב המטיילים. בנוסף להיותה אוצר של פלאי טבע, אלסקה מלאה גם ביצירות קולינריות טריות להפליא. הנה כמה מנות מקומיות שאפשר לנסות בזמן הטיול באלסקה.
ילידי אלסקה שימרו בשרי ציד במשך עשרות שנים. בין הבשרים המעושנים והמבושלים ניתן למצוא את איילי הצפון שאינם מקומיים. בעלי החיים הללו הגיעו לאלסקה בחלק המאוחר של המאה ה-19. הבשר שלהם (במיוחד נקניקיית אייל חריפה) הפך למרכיב עיקרי בסצנה הקולינרית של אלסקה ומופיע בתפריטים ברחבי המדינה. נקניקיות איילים מתובלות, מעושנות ולעיתים בשילוב עם נתחים אחרים הן מזון רב תכליתי שמופיע בארוחת בוקר, צוהריים או ערב.
עם שפע כזה של סלמון בר, לא קשה להבין מדוע הדג הוורוד נכנס לרשימת המנות המובהקות של אלסקה. ממאי עד אוקטובר, עשרות אלפי סלמון שוחים מהאוקיינוס הפתוח אל נהרות אלסקה כדי להשריץ. ישנם חמישה מיני סלמון בר, שחלקם מגיעים למשקל של כמעט מאה פאונד.
אפשר להנות מהדג המקומי טרי, מעושן, אפוי או משולב בצורה מושלמת עם גבינת שמנת על בייגל בבוקר. במקומות לינה רבים בטבע הטבחים מכינים עבורכם את הסלמון שתפסתם במהלך סיור הבוקר.
לא רק באנגליה ובמדינות אחרות של חבר העמים, פיש אנד צ'יפס (למעשה צ'יפס) היא דרך מצוינת ליהנות מפירות הים המקומיים באלסקה. המנה בדרך כלל מכילה בקלה וצ'יפס והיא מושלמת לארוחת צוהריים לצד המפרץ. לאורך כל החוף אלסקה, מסעדות הטיילת מגישות דגים פריכים, זהובים ומתקלפים עם צ'יפס פריך כדי להשביע מבקרים רעבים. קחו סלסילת פיש אנד צ'יפס בהפסקת הצהריים שלכם והתענגו על מאכל מקומי אהוב.
אלסקה בהחלט ידועה בזכות פירות היער שלה. מאוכמניות מוכרות ועד לחמוציות הרים היוצאות דופן יותר, כולם יוצרים פינוקים טבעיים שתוכלו לקטוף. אם מתמזל מזלכם לבקר במסעדה המגישה את המנה במסגרת טיול באלסקה, הרי שקרמבל פירות יער היא אחת הדרכים הטובות ביותר להתענג על הפירות. עם כיסוי דמוי עוגה וסוכר מקורמל מעל, הקרמבל הוא סיכום מושלם לכל ארוחה. כדאי להזמין את המנה עם כדור גלידת וניל.
בתחום הטיולים, יש מעט חוויות קסומות ומפנקות כמו שייט נהרות יוקרתי. מסעות אלה מציעים דרך ייחודית לנווט בנתיבי המים במרתקים ביותר בעולם. מהנהרות המתפתלים של אירופה ועד לנופים האקזוטיים של דרום מזרח אסיה, שייט נהרות הוא שער ליתרונות שאין שני להם שמגדירים מחדש את עצם הטיול.
שייט נהרות יוקרתי יעניק לכם חוויה מרגשת כבר מרגע העלייה על הסיפון. חללי פנים מפוארים, שירות אדיב וארוחות גורמה הם רק חלק מהפינוקים שתחוו במסע שלכם. דמיינו את עצמכם מתעוררים באולם מפואר המעוטר בנופים פנורמיים ציוריים שחולפים על פני החלון שלכם. הנופים המרהיבים, השירות המצוין והאוכל הטעים ילוו אתכם לכל אורך הטיול שלכם.
שלא כמו מקבילותיהן המפליגות באוקיינוס, הפלגה בנהרות מתבצעת עם ספינות קטנות יותר שיכולות לנווט בדרכי מים צרים ולעגון בלב עיירות וערים מקסימות. דבר זה יאפשר לכם להעמיק בתרבות המקומית, ויספק לכם חווית נסיעה אותנטית יותר.
הגודל הקטן יותר של ספינות המבצעות שייט נהרות יוקרתי מתורגם גם ליחס קרוב ואישי יותר בין חברי הצוות לנוסעים. זה בתורו מאפשר להעניק שירות מותאם אישית לכל נוסע. חברי צוות קשובים ומסורים ימלאו אחר הצרכים שלכם, ויבטיחו שכל היבט של המסע שלכם יבוצע בצורה חלקה.
מצוינות קולינרית היא אבן יסוד של שייט נהרות יוקרתי. שפים ברמה עולמית יכינו לכם תפריטים המשלבים טעמים ומרכיבים מהאזורים השונים. בין אם אתם נהנים מארוחת ערב רומנטית תחת הכוכבים או מתענגים על ארוחת צהריים נינוחה על הסיפון, החוויות הקולינריות שתהנו מהן בשייט בנהר יהיו בגדר תענוג גסטרונומי.
כל נמל הוא הזדמנות לגלות מקום חדש, והפלגות יוקרתיות בנהר אוצרות בתוכן טיולים בלעדיים שחורגים מהמסלול התיירותי הטיפוסי. מסיורים פרטיים בכרמים ועד לטיולים מודרכים באתרים היסטוריים, טיולים אלה נועדו להציע הצצה אל יעדים לא שגרתיים.
היופי המגולם בשייט בנהר טמון בנוף המשתנה ללא הרף מחוץ לחלון שלכם. כשהספינה גולשת בחן לאורך המים, הנוסעים נהנים מנופים עוצרי נשימה של גבעות נישאות, טירות היסטוריות וכפרים ציוריים. הנוף המתפתח ומשתנה ללא הרף הינו לחלק בלתי נפרד מחוויית הטיול.
שייט בנהר מהווה דרך נטולת מתח לחקר של יעדים מרובים ללא הטרחה הכרוכה באריזה ופריקה של ציוד. הספינה הינה למעשה למלון בוטיק צף, המאפשר לנוסעים להירגע וליהנות מהמסע בזמן שהעולם מגיע אל סף דלתם.
הפלגות נהרות יוקרתיות רבות פועלות על פי מודל הכל כלול, המכסות לינה, ארוחות, טיולים ואפילו טיפים. מודל התמחור השקוף הזה מבטיח שהנוסעים יוכלו להתמכר לחוויית השייט מבלי לדאוג לעלויות נסתרות.
ממקומות לינה מפוארים ועד שירותים חדישים, שייט נהרות יוקרתי שם את הדגש על נוחות הנוסעים. מתקני ספא, מכוני כושר וטרקלינים עם נוף פנורמי הם רק חלק קטן מהאביזרים שתורמים לאווירה מפנקת ומרגיעה על הסיפון.
האופי האינטימי של ההפלגה מאפשר יצירת קשרי חברות בין הנוסעים. חוויות משותפות במהלך הטיולים, פעילויות על הסיפון ואוכל משובח מייצרים קשרים מתמשכים, והופכים את משתתפי ההפלגה לקהילה מגובשת של מטיילים.
שייט נהרות יוקרתי מציע שילוב של אלגנטיות, נוחות ואפשרויות לחקר של יעדים חדשים. זוהי דרך מעודנת ונוחה במיוחד לחוות את היעדים המרתקים ביותר בעולם. מהשירות המותאם אישית ועד לסעודת גורמה, היתרונות של שייט יוקרתי בנהר מגדירים מחדש את מהות הנסיעה, ומאפשרים לנוסעים לצאת למסע שבו כל רגע הוא חגיגה נהדרת של ההנאות שבחיים. בחברת עולם נסתר אנו מציעים לכם הפלגות יוקרתיות בספינות מאובזרות לשלל יעדים ברחבי העולם. פנו אלינו עוד היום ונשמח לספר לכם על המסלולים המיוחדים שלנו.
אנטארקטיקה, היבשת הדרומית ביותר על פני כדור הארץ, היא מקום של תנאי מזג אוויר קיצוניים. טיולים לאנטארקטיקה הם מסעות אל היבשת הקרה, הסוערת והיבשה ביותר, אשר מהווה בית עבור כמה מהיצורים האיקוניים והעמידים ביותר על פני כדור הארץ: פינגווינים. במאמר זה נתעמק בעולמם המרתק של הפינגווינים באנטארקטיקה, נחקור את ההסתגלות שלהם, מחזורי החיים והאתגרים העומדים בפניהם בסביבה הקשה הזו.
באנטארקטיקה שוררים תנאי מחיה קשים. זהו המקום הקר ביותר על פני כדור הארץ, כשהטמפרטורות צונחות למינוס 80 מעלות צלזיוס במהלך החורף. זוהי גם היבשת הסוערת ביותר, עם משבים של למעלה מ-300 ק"מ לשעה. המשקעים מועטים, וחלק גדול מהיבשת מכוסה בקרח בעובי של כמה קילומטרים. למרות התנאים הקיצוניים הללו, הפינגווינים משגשגים בה.
ישנם מספר מינים של פינגווינים אשר חיים באנטארקטיקה. כמה מהמינים הנפוצים ביותר שנמצאים באזור הינם:
1. פינגווינים קיסרים (Aptenodytes Forsteri): הקיסרים הם הגדולים מכל מיני הפינגווינים והם ידועים בצבעי השחור והלבן המרשימים שלהם. הם מותאמים היטב לקור, עם שכבת עבה של שומן ויכולת לצלול לעומק רב כדי לתפוס את טרפם.
2. פינגוויני אדלי (Pygoscelis Adeliae): פינגוויני אדלי ידועים בראשיהם השחורים המיוחדים ובטבעות העיניים הלבנות שלהם. הם אחד ממיני הפינגווינים הנפוצים ביותר באנטארקטיקה, כאשר אוכלוסייתם נאמדת במיליונים.
3. פינגווינים מסוג ג'נטו (Pygoscelis Papua): פינגווינים מסוג ג'נטו מאופיינים במקור וברגליים כתומות בהירות. הם ידועים באופיים הסקרן ולעתים קרובות ניתן לראותם בונים קנים מאבנים.
4. פינגווינים עם רצועות סנטר (Pygoscelis Antarctica): פינגווינים אלו מקבלים את שמם מהרצועה השחורה הדקה שעוברת מתחת לסנטרם, ונראת כמו רצועה. הם ידועים ביכולות הטיפוס הזריזות שלהם ובקני הסלע שלהם.
5. פינגוויני מקרוני (Eudyptes Chrysolophus): פינגוויני מקרוני ידועים בסמלים הצהובים והבולטים שלהם ובמקורם האדום-כתום. הם מהפינגווינים הנפוצים ביותר בעולם וניתן למצוא אותם באיים תת-אנטארקטיים שונים.
פינגווינים אינם התושבים היחידים של אנטארקטיקה. האזור שופע חיות בר מגוונות, כולל כלבי ים, לווייתנים ומגוון עופות ים. האוקיינוס הדרומי, המקיף את אנטארקטיקה, עשיר בחומרי הזנה, מה שהופך אותו לשטח האכלה אידיאלי לרבים מהמינים הללו.
פינגווינים הם חלק בלתי נפרד מהמערכת האקולוגית של אנטארקטיקה, וממלאים תפקיד מכריע בשרשרת המזון. הם ניזונים בעיקר מקריל, יצורים קטנים דמויי שרימפס המהווים תזונה בסיסית למינים רבים באזור. על ידי אכילת קריל, פינגווינים עוזרים לווסת את אוכלוסייתם, ומשמרים את האיזון העדין של המערכת האקולוגית.
הפינגווינים פיתחו מגוון של התאמות המאפשרות להם לשרוד בתנאים הקיצוניים של אנטארקטיקה.
1. פלומה עמידה למים: לפינגווינים יש נוצות עמידות למים שעוזרות לשמור אותם יבשים בזמן שחייה במים קפואים. הנוצות שלהם צומחות בצפיפות ומצופות בשכבת שמן, המונעת חדירת מים.
2. ויסות חום הגוף: לפינגווינים מערכת זרימת דם ייחודית המונעת מהם לאבד יותר מדי חום גוף דרך הסנפירים וכפות הרגליים. עורקים הנושאים דם חם מהלב מוקפים בוורידים הנושאים דם קר מהגפיים.
3. פרווה עבה: למיני פינגווינים רבים, כמו הפינגווין הקיסר, יש שכבה עבה של מעין סבך מתחת לעורם, המשמשת כשכבה מבודדת ומקור אנרגיה בחודשי החורף הקשים.
4. רגליים מיוחדות: רגלי פינגווין מותאמות הן לשחייה והן להליכה. יש להם רגליים עם קרומים לשחייה יעילה וטפרים חזקים לאחיזה בקרח ובסלעים.
5. יכולות צלילה: פינגווינים הם צוללנים יוצאי דופן. הם יכולים להישאר מתחת למים במשך תקופות ממושכות, כאשר מינים מסוימים מגיעים לעומקים של למעלה מ-500 מטר (1,640 רגל). כישורי הציד היעילים שלהם הופכים אותם לטורפים אדירים בממלכה התת-ימית.
לפינגווינים באנטארקטיקה יש מחזור חיים המסונכרן היטב עם תנאי הסביבה הקשים. ניתן לחלק אותו למספר שלבים עיקריים:
עונת הרבייה: עונת הרבייה מתחילה בדרך כלל בתחילת האביב כאשר הטמפרטורות הן הכי פחות קיצוניות. פינגווינים מתאספים במושבות גדולות כדי להקים קנים ולהטיל ביצים. העיתוי משתנה בין המינים, כאשר חלקם, כמו הפינגווין הקיסר, מתחילים מוקדם יותר מאחרים.
דגירה על הביצים: לאחר הטלת הביצים, שני ההורים דוגרים עליהן. במהלך תקופה זו, הזכר והנקבה דוגרים בתורות על הביצים, ומגנים עליהן מפני פגעי מזג האוויר.
גידול אפרוחים: לאחר בקעת הביצים, הגוזלים פגיעים ביותר. הוריהם מחממים ומאכילים אותם, כשהם יוצאים תכופות לים כדי לתפוס מזון. הגוזלים גדלים במהירות, משילים את נוצותיהם הפלומתיות לקבלת נוצות עמידות למים.
פריצה: כשהגוזלים גדולים מספיק, הם עוזבים את הקן ופונים לים כדי ללמוד לשחות ולתפוס את האוכל שלהם. תקופה זו עלולה להיות מסוכנת, מכיוון שהם עדיין לומדים לנווט באוקיינוס ולהימנע מטורפים.
תחלופה: לאחר עונת הרבייה, הפינגווינים מאבדים ומצמיחים מחדש את נוצותיהם. הם אינם מסוגלים להיכנס למים בזמן זה וחייבים לצום עד שהנוצות החדשות שלהם מוכנות.
למרות ההתאמות המדהימות שלהם, פינגווינים באנטארקטיקה מתמודדים עם אתגרים רבים.
שינויי אקלים: אנטארקטיקה היא אחד האזורים המושפעים ביותר משינויי האקלים. עליית טמפרטורות, הפשרת קרח וזרמי אוקיינוס משתנים עלולים לשבש את האיזון העדין של המערכת האקולוגית. זה משפיע על אוכלוסיות הפינגווינים על ידי שינוי תפוצת הטרף שלהם.
דייג יתר: תעשיית הדיג באוקיינוס הדרומי מתמקדת בקריל, שהוא מקור מזון עיקרי לפינגווינים. דייג יתר עלול לדלדל את אוכלוסיות הקריל, מה שמקשה על הפינגווינים למצוא מזון.
זיהום: זיהום מפעילות ספנות ומחקר באנטארקטיקה יכול להשפיע לרעה על הפינגווינים ובתי הגידול שלהם. דליפת נפט ופסולת פלסטיק מהווים איומים משמעותיים על חיות הבר המקומיות.
מינים פולשים: מינים פולשים, כגון חולדות וחתולים, הוכנסו לכמה איים תת-אנטארקטיים ומאיימים על מושבות פינגווינים על ידי טרף של ביצים וגוזלים.
המאמצים להגן על הפינגווינים ובתי הגידול שלהם במהלך טיולים לאנטארקטיקה נמשכים כבר עשרות שנים. מטרת הסכמים בינלאומיים כמו מערכת האמנה של אנטארקטיקה והאמנה לשימור משאבי החיים הימיים של אנטארקטיקה (CCAMLR) היא להסדיר את הפעילויות האנושיות באזור כדי למזער את השפעתה על חיות הבר.
מחקר מדעי חיוני להבנת אוכלוסיות הפינגווינים ובתי הגידול המשתנים שלהם. חוקרים בודקים התנהגויות של פינגווינים, דפוסי הגירה ודיאטה כדי לקבל תובנות לגבי תקינות המערכת האקולוגית.
ארגוני שימור פועלים להעלאת המודעות לאתגרים העומדים בפני הפינגווינים ודוגלים בהגנה עליהם. המאמצים להקים אזורים מוגנים ימיים (MPAs) באוקיינוס הדרומי צוברים תאוצה, מה שיאפשר לפינגווינים להמשיך להשיג את מזונם בקלות.
אנטארקטיקה היא אחד המקומות הבתוליים והמבודדים ביותר על פני כדור הארץ, והביקור ביבשת הוא חוויה ייחודית. עם זאת, התיירות באנטארקטיקה מוסדרת מאוד כדי למזער את השפעתה על הסביבה. על הנוסעים אל טיולים לאנטארקטיקה לדבוק בהנחיות קפדניות כדי להגן על המערכות האקולוגיות השבריריות וחיות הבר.
פינגווינים באנטארקטיקה הם יצורים יוצאי דופן שהסתגלו לאחת הסביבות הקשות ביותר על הפלנטה שלנו. ההסתגלות הייחודית שלהם, מחזורי החיים המורכבים ותפקידם החיוני במערכת האקולוגית של אנטארקטיקה הופכים אותם למושאי מחקר מרתקים. ככל שהאזור מתמודד עם אתגרים הולכים וגדלים כתוצאה משינויי אקלים ופעילויות אנושיות, ההגנה על הפינגווינים ובית הגידול שלהם הופכת מאתגרת וחשובה מתמיד. על ידי העלאת המודעות, עריכת מחקר ויישום אמצעי שימור, נוכל לעזור להבטיח את הישרדותן של הציפורים הכריזמטיות הללו באנטארקטיקה.
ארגנטינה וצ'ילה, ובמיוחד חבל פטגוניה, היו תמיד בראש רשימת היעדים הבאים של לטיול. טריטוריה מיתולוגית ואגדית המחולקת בין ארגנטינה וצ'ילה, פטגוניה היא יעד חלומי עבור מגלי ארצות מתחילים ומנוסים כאחד.
אבל בגלל המרחק, הזמן שצריך להקדיש עבור טיול לארגנטינה וצ'ילה ונסיבות החיים בכלל, הגעתי ליבשת הרחוקה רק לפני מספר שנים. היה כדאי לחכות אבל אני מפצירה בכם לא להמתין כמוני, אלא לנסוע בקרוב.
בטיול זה התמקדתי בפטגוניה שבדרום ארגנטינה וצ'ילה, יעד חלומותיי שהיא ארץ בראשית, ארץ של נופים פראיים ומבודדים. קרחונים יוצרים לגונות, צוקים מכוסי צמחיה, עמודי גרניט ענקיים, נהרות שוצפים ואגמים בשלל צבעים, ופיורדים המתחתרים פנימה, אל לב היבשה. את הטיול בפטגוניה הכי יעיל לעשות בזיגזג בין ארגנטינה וצ'ילה, כי בגלל המרחק והמחיר היקר, נסיעה הלוך ושוב עלולה לעלות כסף רב.
בואנוס איירס, רומנטיקה וטנגו
בואנוס איירס היא עיר סקסית ומתוחכמת, עיר של טנגו מהביל, סטייקים רוחשים וחיי לילה שלא מפסיקים. העיר נחשבת ל"פריז של דרום אמריקה", מונה 10 מיליון תושבים, מתוכננת ומסוגננת כעיר אירופאית ומשמשת כדופק הכלכלי והחברתי של המדינה.
אחת החוויות הטובות שהיו לי היה סיור עם פורטניו (כך מכונים תושבי העיר) להצצה לחיים בעיר. סיור נהדר אחר הוא אל מאחורי הקלעים של התיאטרון הגדול ביותר בדרום אמריקה, תיאטרון קולון.
ברילוצ'ה עיר השוקולד
טיסת פנים לא ארוכה הביאה אותי אל ברילוצ'ה, עיירה "אלפינית" מוקפת פסגות ועמקים וממוקמת בשמורת "נאהוול וואפי" (Nahuel Huapi). העיירה הציורית מפורסמת בתעשיית השוקולד ואני כמובן ביקרתי במפעל ארטזני לשוקולד. אפשר לבחור מבין מגוון גדול של סיורים סביב העיירה וממנה. בין נקודות העניין כאן נמצאת התצפית מהר הקמפנאריו (מגדל הפעמונים), יער הגשם הקר, שהוא יער אנדיני של עצי אשור מרשימים ועצי ארז'אן אדומי קליפה או הטיול להר הטרונדור (3500 מ') הוא "ההר הרועם", הגבוה בפסגות האנדים באזור. טיול נוסף הוא אל "דרך שבעת האגמים", לאורך הכביש המחבר בין סן-מרטין לכפר המקסים ויז'ה לה-אנגוסטורה .(Villa La Angostura)
מעבר לצ'ילה
הגיע הזמן לעבור לחלק הצ'ילאני של פטגוניה. את המעבר עשיתי, ואני ממליצה בכל לב, בשילוב של נסיעות באוטובוסים ושייט באגמים כחולים ויפים. בדרך ראיתי את הר טרונאדור המרהיב, השרשרת המדהימה פונטי-אגודו – רכס יפיפה של הרי געש מושלגים והר הגעש המרשים "אוסורנו", וכמובן האגמים הצלולים בהם שטנו. לקראת ערב הגעתי לפוארטו ווארס.
טורס דל פיינה
טיסה פנימית אל העיר פוארטו נטאלס, הנקודה הקרובה ביותר לפארק הלאומי טורס דל פיינה. מי שמתכנן לצאת לאחד הטרקים בפארק (בין כמה שעות לשבוע ימים) יכול להצטייד כאן בכל מה שנחוץ לדרך. אני, שלא הצטרפתי לטרק, יצאת בסיור אל הפארק. בטורס דל פיינה תמצאו את עצמכם באמצע הנופים המחוספסים והבתוליים של פטגוניה, כאשר שלושת עמודי הגרניט האיקוניים (הטורס) שולטים בנוף העצום.
הסיור יצא מפוארטו נאטלס בשייט דרך פיורד "התקווה האחרונה" לעבר שפך נהר סראנו. המשיך במסלול הליכה קצר אל קרחון סראנו ומשם בסירות זודיאק במעלה הנהר המתפתל אל השמורה.
שמורת טורס דל פיינה נחשבת כאחת השמורות היפות ביותר לא רק בארגנטינה וצ'ילה אלא בכל העולם, והוכרזה כשמורה ביוספרית של אונסקו.
היא מהווה גוש הררי נפרד מן האנדים, המורכב מפסגות בגובה 2500-3000 מ'- נציבי גרניט אדירים ומעליהם סלעים המזדקרים לגובה של 1000 מטרים מעל הסביבה, המשובצת בקרחונים יערות ואגמים בצבעי כחול וטורקיז. בין היונקים המסתובבים כאן בולטים הגואנקו והפומה ובשמיים עפים קונדורים ענקיים.
אל קלאפטה – הפלגה בין הקרחונים
ובחזרה אל ארגנטינה, בנסיעה לא ארוכה אל אל קלאפטה, שבלב הקפוא של פטגוניה. גולת הכותרת כאן היא טיול לקרחן פריטו מורנו (Perito Moreno), הגולש ממרומי האנדים אל אגם ארחנטינו Argentino) Lago) כשגושי קרח ענקיים נשברים לפרקים ברעש עז אל מי האגם. נבנו כאן שבילי הליכה מעץ המאפשרים תצפית על הקרחון. אפשר גם לצאת לשייט של יום באגם בין קרחונים בעולם קפוא של הרים אינסופיים, רוחות חודרות, אגמים וקרחונים כחולים וקרירים הגדולים מכל העיר בואנוס איירס. אלה קרחונים היוצרים את "שדה הקרח הדרומי", וצונחים מההר אל האגם. זה מקום סוריאליסטי ושקט שצריך לראות כדי להאמין. ארץ של שלג לבן מסנוור, שמי ספיר עמוקים וקרחונים כחולים וקרירים. מקום נוסף שאפשר לבקר בו הוא הגלסיאריום (Glaciarium), מרכז מבקרים שעניינו תופעת הקרחונים.
הטיול שלי נמשך כשלושה שבועות, אבל אפשר גם לדחוס אותו לשבועיים. אפשר לארגן טיול פרטי כמו שעשיתי או להצטרף לטיול מאורגן מקומי. הטיסות הן בדרך כלל דרך אירופה משום שעדיין אין טיסות ישירות מהארץ לארגנטינה וצ'ילה.
אנטארקטיקה, היבשת הקפואה בתחתית כדור הארץ, היא ארץ של יופי ומסתורין שאין שני להם. טיולים לאנטארקטיקה מציעים לנוסעים אמיצים הזדמנות של פעם בחיים לחקור את השממה הנידחת והבתולית הזו. במאמר זה, נתעמק בעולם הקסום של אנטארקטיקה, נחשוף את הנופים מעוררי ההשתאות, חיות הבר הייחודיות, ואת האתגרים של ביקור ביבשת הקרה, הסוערת ביותר בעולם.
לפני היציאה אל טיול באנטארקטיקה, תכנון והכנה מדוקדקים חיוניים. הריחוק, מזג האוויר הקיצוני והלוגיסטיקה המאתגרת של האזור הופכים את הטיולים הללו להרפתקה אמיתית. להלן הגורמים המרכזיים שיש לקחת בחשבון בעת הכנה למסע אל הגבול הקפוא הזה:
טיולים לאנטארקטיקה מאורגנים בדרך כלל במהלך הקיץ האוסטרלי, מנובמבר עד מרץ. בתקופה זו מזג האוויר מתון יותר, והימים ארוכים יותר, מה שמספק תנאים אופטימליים למסע. תיירים רבים בוחרים לבקר בחודשים דצמבר וינואר כשהטמפרטורות הכי נעימות, וחיות הבר נמצאות בשפע.
ישנם מספר מסלולים עיקריים לכיוון אנטארקטיקה, כשהנפוץ ביותר הוא מדרום אמריקה, במיוחד מאושואיה, ארגנטינה. אפשרויות אחרות כוללות יציאה מפונטה ארנס, צ'ילה או פונטה ארנס ומהאי קינג ג'ורג'.
בחירת ספק טיולים בעל מוניטין היא קריטית. הספקים מטפלים בלוגיסטיקה, מספקים מדריכים מנוסים ודואגים לבטיחות לאורך כל המסע שלכם. מחקר וקריאת ביקורות יכולים לעזור לכם לקבל החלטה מושכלת.
בשל הקור העז, הרוחות ומזג האוויר הבלתי צפוי, אריזת הציוד הנכון היא חיונית. ביגוד רב שכבתי, מגפיים אטומות למים וכפפות מבודדות הם חובה. אל תשכחו גם את המצלמה שלכם, כי הנוף באנטארקטיקה הוא חלומו של כל צלם.
כשתצאו לטיול שלכם לאנטארקטיקה, תופתעו מהנופים המגוונים ועוצרי הנשימה שיש ליבשת הקפואה הזו להציע. היופי הטבעי של אנטארקטיקה הוא ייחודי ואין כמותו בעולם.
אנטארקטיקה מתהדרת בכמה מהקרחונים ותצורות הקרח המרשימות בעולם. חצי האי האנטארקטי הוא ביתם של אינספור קרחונים שנשפכים באופן דרמטי אל המים הקפואים, ויוצרים תצוגה מהפנטת של עוצמתו ויופיו של הטבע.
הרי אנטארקטיקה הם מחזה שכדאי לראות. הרי טרנסאנטארקטיקה והרי אלסוורת' הם רק חלק מרכסי ההרים המרשימים המהווים חלק בלתי נפרד מהנוף. פסגות אלו מציעות הזדמנויות פנטסטיות לטיפוס על קרח ולטרקים.
הרי הקרח המסנוורים של אנטארקטיקה הם עדות לאומנות של הטבע. חלק מהקרחונים הללו נראים כמו ספינות ענקיות הנסחפות במים הקפואים. הצורות המורכבות שלהם וגווני הכחול המדהימים שלהם הם לא פחות מסוריאליסטיים.
קו החוף של אנטארקטיקה הוא מחזה מרהיב, עם צוקים ותצורות סלע משוננות. כשתפליגו לאורך החוף, תפגשו אינספור מפרצים ומפרצונים, שבחלקם נמצאים מושבות פינגווינים וכלבי ים. ניווט בנתיבי המים הללו הוא הרפתקה מרגשת בפני עצמה.
אחת הסיבות העיקריות לכך שמטיילים יוצאים לטיולים לאנטארקטיקה היא לראות את חיות הבר המדהימות שיש בה. מפינגווינים ועד כלבי ים, מלווייתנים ועד עופות ים, אנטארקטיקה משופעת ביצורים ייחודיים אשר פיתחו עמידות לתנאים הקיצוניים.
אנטארקטיקה ידועה בזכות מיני הפינגווינים המגוונים שלה. פינגווין הקיסר האייקוני, פינגווין אדלי המקסים והפינגווין הג'נטו הסקרן הם רק חלק מהמינים שניתן למצוא ביבשת ובאיים הסובבים אותה. הצפייה בפינגווינים משתעשעים על הקרח או צוללים לתוך המים הקרים היא חוויה מרטיטת לב.
כלבי ים הם עוד גולת הכותרת של חיות הבר של אנטארקטיקה. כלבי ים קרבייטר, כלבי ים ודל וכלבי ים נמרים נצפים בדרך כלל לאורך החופים הקפואים. ההתבוננות בהם מתרווחים על גושי קרח או שוחים בחן במים הקרירים היא חוויה בלתי נשכחת באמת.
מימי אנטארקטיקה עשירים בחיי ים, מה שהופך אותה ליעד מעולה לצפייה בלווייתנים. מינים כמו לווייתני גבן, אורקה ולווייתני מינק נודדים למים הקרים הללו כדי להזין את עצמם. לתפוס הצצה על הענקים האלה שפורצים אל פני השטח הוא חלומו של כל חובב חיות בר.
אנטארקטיקה היא גן עדן לאוהבי ציפורים. אלבטרוסים ויסעורים והם רק חלק ממיני הציפורים שקוראים לאזור זה בית. צפרות באנטארקטיקה מציעה הזדמנויות לראות את היצורים המפוארים הללו בסביבתם הטבעית.
עד כמה שאנטארקטיקה מושכת, כדאי לזכור שהיא מציגה סט ייחודי של אתגרים למטיילים, החל מתנאי מזג אוויר קשים ועד לאמצעי ההגנה על הסביבה הקפדניים. ניתן לומר כי טיולים אלו לא נועדו לבעלי לב חלש. עם זאת, התגמול המגולם בביקור ביבשת בתולית זו שווה בהחלט את המאמץ.
מזג האוויר של אנטארקטיקה יכול להשתנות במהירות ובדרמטיות. זה לא נדיר לחוות רוחות חזקות, שלג כבד וטמפרטורות מתחת לאפס, אפילו במהלך הקיץ האוסטרלי. המטיילים חייבים להיות מוכנים לתנאים כאלה ולגלות גמישות בתוכניות שלהם.
אנטארקטיקה מפוקחת על ידי מערכת האמנה של אנטארקטיקה, המציבה תקנות מחמירות על פעילות אנושית כדי להגן על הסביבה. על הנוסעים לדבוק בעקרון שעליהם לא להשאיר עכבות, תוך כיבוד המערכת האקולוגית השברירית וחיות הבר. זה כולל פרוטוקולים קפדניים של ניהול פסולת ואבטחה ביולוגית.
טיול באנטארקטיקה דורש לעתים קרובות סיבולת פיזית וחוסן נפשי. טיול רגלי על פני שטח קפוא או התמודדות עם הבידוד של האזור המרוחק הזה יכולה להיות תובעני פיזית ורגשית. עם זאת, אתגרים אלו יכולים להוביל גם לצמיחה אישית והערכה עמוקה לעולם הטבע.
למי שמוכן להתגבר על האתגרים הללו, התגמול המגולם בטיולים לאנטארקטיקה הוא בלתי מוגבל. תחושת ההרפתקה, הנופים מעוררי ההשתאות והמפגשים עם חיות בר ייחודיות יוצרים זיכרונות שיימשכו לכל החיים. המטיילים חוזרים הביתה עם תחושת פליאה מחודשת והבנה גדולה יותר של האיזון העדין של כדור הארץ.
ככל שיותר מטיילים יוצאים לאנטארקטיקה, גדל הצורך להדגיש את החשיבות של תיירות אחראית. הגנה על המערכות האקולוגיות השבריריות של היבשת צריכה להיות מחויבות משותפת בין ממשלות, מפעילי תיירות ומבקרים.
שיטות תיירות בת קיימא חיוניות לשימור ארוך טווח של אנטארקטיקה. פרקטיקות אלו כוללות הגבלת מספר המבקרים, הקפדה על הנחיות סביבתיות קפדניות וביצוע מחקר מדעי כדי להבין טוב יותר את המערכות האקולוגיות של האזור.
חינוך מטיילים על הסביבה הייחודית של אנטארקטיקה ועל חשיבות השימור הוא חיוני. מפעילי טיולים יכולים למלא תפקיד משמעותי בהעלאת המודעות ובטיפוח כבוד עמוק ליבשת.
אנטארקטיקה היא לא רק מקום בעל יופי יוצא דופן אלא גם מקום חיוני למחקר מדעי. מדענים חוקרים את האקלים, חיות הבר והקרח של האזור כדי לקבל תובנות לגבי שינויי האקלים העולמיים. תמיכה והשתתפות במאמצי מחקר אלו יכולים לתרום לשימור היבשת.
טיולים לאנטארקטיקה מציעים הצצה לעולם שאינו דומה לשום מקום אחר, שבו הפאר של הטבע מוצג במלואו, וחיות הבר משגשגות כנגד כל הסיכויים. אמנם המסע לארץ הנידחת הזו אינו חף מאתגרים, אך התגמול הוא ללא תחרות. הגבול הקפוא של אנטארקטיקה הוא מקום של פלא, עדות לכוחו ויופיו של הטבע, וקריאה לפעולה לחקירה ושימור אחראיים. בעולם נסתר אנו מציעים לכם שפע של מסלולי טיול לאנטארקטיקה לבחירתכם. אנו מזמינים אותכם לצפות במסלולי הטיול ולבחור את המסלול המתאים ביותר עבורכם מבחינת משך הזמן והתאריכים המתאימים. לכל שאלה ובקשה, אנו תמיד כאן עבורכם. צרו עמנו קשר עוד היום ונשמח לעמוד לשירותכם.
יש הרבה סיבות לנסוע אל טיול עצמאי לאיסלנד. כמדינה הכי פחות מאוכלסת באירופה, תמצאו באיסלנד שטחים פתוחים עצומים של שממה בתולית; ויופי טבעי שופע נמצא מעבר לכל פינה עם נוף שאין שני לו ואינו דומה לשום מקום אחר. כמה מהסיבות העיקריות לבקר באיסלנד הן:
איסלנד נקראת "ארץ הקרח והאש", והיא מדינה עשירה באתרי טבע – קרחונים, מעיינות חמים, גייזרים, הרי געש פעילים, פסגות הרים מושלגות ומדבריות לבה, מפרצי ים ופיורדים. איסלנד היא אי גדול הנושק לחוג הארקטי ושוכן במרכז האוקיינוס האטלנטי הצפוני. טיול עצמאי לאיסלנד הוא חוויה של פעם בחיים הכולל מפגש עם נופים לא שגרתיים, תופעות טבע ייחודיות ומגוון חיות כמו ציפורי הפאפין (תוכוני הים), עופות מים, כלבי ים ועוד.
איסלנד היא בעלת היסטוריה עצמאית ומסורת רבת שנים, כשאחד מהסממנים הבולטים לעובדה זו היא השפה האיסלנדית.
אחת התופעות המושכות אנשים לאיסלנד היא תופעת הזוהר הצפוני. מיקומה של איסלנד ב"פסגת העולם" מבטיח שהיא בין המקומות הטובים ביותר לראות את הזוהר הצפוני או זוהר הקוטב. פלאים שמימיים מרהיבים אלו נראים בדרך כלל באיסלנד מספטמבר עד אמצע אפריל והם בין הסיבות העיקריות לבקר באיסלנד מחוץ לחודשי הקיץ הבהירים.
בליל חורף דומם, סביר שתראו את האורות הירוקים המיסטיים רוקדים בשמיים הצלולים מעל רייקיאוויק, אבל הסיכוי שלכם לראות אותם גדל אם תצאו מהעיר, הרחק מתאורת החשמל. היציאה לחפש את התצפיות הליליות הטובות ביותר נקראת "ציד הזוהר הצפוני".
ואכן, פלא הטבע הזה לבדו מספיק כדי להביא אתכם לאיסלנד.
מספטמבר עד אוקטובר איסלנד הופכת לארץ פלאות סתווית עם צמחייה המשתנה מירוק בהיר לגוונים עשירים של כתום, צהוב ואדום. זוהי אחת הסיבות שחודשי הסתיו הם תקופה נפלאה בשנה לבקר באיסלנד. האוויר הפריך והצבעים המשתנים מסמנים גם את שובו של הזוהר הצפוני הקסום! החל מתחילת ספטמבר ניתן לראות את הזוהר הצפוני רוקד על פני השמים.
איסלנד קיימת בגלל התפרצויות געשיות, ועדיין יש אינספור הרי געש פעילים מסביב לאי. מטיילים רבים מבקרים בלועות הכבויים ומנסים להבין את הכוח הוולקני שעיצב את איסלנד מראשית הזמן.
למשל, סיור בהר געש Thrihnukagigur הוא טיול אל לבו הקר של הר געש רדום שבו גוונים לוהטים של אדום מספרים סיפורים איומים על כוח והרס שאין לתאר.
פאגרדארספיאטל, הר געש נוסף, הוא הר געש מסוג 'טויה' (הר געש תלול שפסגתו שטוחה כתוצאה מהתפרצות מתחת לקרחון) שנוצר בהתפרצויות שאירעו תחת יריעת הקרח בתקופת הפליסטוקן. הר הגעש נמצא בחצי האי סודורנס בקצה הדרומי-מערבי של איסלנד, כ-50 ק"מ מהבירה רקייאויק. עד שנת 2021 היה חצי האי שקט מבחינה געשית במשך 800 שנה, כשההתפרצות האחרונה באזור אירעה במאה ה-12. בתחילת 2021 החל ההר לפלוט לבה, ועשה כך במשך חצי שנה, כשהוא הופך לאטרקציה למבקרים מכל העולם.
הממוקם בצפון מזרח איסלנד, וסביבתו הכובשת, הוא אחד היעד ים הייחודיים באיסלנד. באזור זה נמצאים רבים מהאלמנטים שהופכים את איסלנד ליעד טיול ייחודי.
כמה קילומטרים צפונית לאגם מתנשא תנור אש הגיהנום של הר הגעש קראפלה. מערכת "כלי הדם" שלו מספקת לאזור מיוואטן הגדול מגוון בלתי ייאמן של מעיינות רחצה טבעיים, צבעים זרים ותצורות סלע. קרפלה (Krafla) נמצא 8 ק"מ צפונית לאגם ומתנשא לגובה 818 מ', צורתו חרוט ובראשו אגם. במקום נמצאת תחנת כוח גיאותרמית שניתן לבקר בה.
האגם עשיר בעולם החי והוא ניזון מנהרות כמו נהר (Laxa) העשיר בדגי סלמון וטרוטות. אזור אגם מיוואטן הוא שמורת טבע מרהיבה הידועה כאחד המקומות מעוררי ההשראה ביותר באיסלנד.
אם אתם מתכננים טיולים לתאילנד, כדאי שתדעו שמדינה זו מעולם לא הייתה תחת שלטון קולוניאלי. משום כך היא שמרה על צביונה התרבותי ומנהגיה המקוריים לאורך דורות. כיום היא מדינה בעלת משטר מלוכני פרלמנטרי, בה המלך הוא גם הכהן הבודהיסטי הראשי, מפקד הצבא ומקור הכוח השלטוני. פגיעה בכבוד בית המלוכה נחשב לפשע פלילי גם לאזרחים וגם לזרים, הנענשים בחומרה.
90% מהתאילנדים הם בודהיסטים מאמינים והמקדש ואנשי הכמורה מרכזיים בהתנהגותם היום יומית. התאילנדים מכניסי אורחים גם ובעיקר לתיירים, אך גם לתושבים זרים ומשקיעים שתורמים רבות לכלכלת תאילנד והפכו את תאילנד למקום מושבם הקבוע וליעד מועדף לפרישתם.
תאילנד קיבלה לתחומה מיעוטים שבטיים רבים אשר הגיעו מאזור סין, וייטנאם, לאוס, קמבודיה ובורמה, מרביתם כפליטים, אשר זכו להכרה כתושבים ולזכויות אזרחיות מלאות. רובם התישבו בכפרים על הגבעות בצפונה של תאילנד (שבטי הגבעות) ושמרו על תרבותם, מנהגיהם ולבושם המקורי המשמש כאטרקציה תיירותית. כיום מרביתם עוסקים בחקלאות בחסות בית המלוכה במקום בגידול אופיום והברחות.
האזור הצפוני של הארץ, היה לפני איחודה של סיאם, חלק ממלכת לאנה הקדומה. האזור הררי ברובו ומשופע באתרי טבע, פארקים לאומיים, מפלי מים ומערות נטיפים לצד פסטיבלים מסורתיים המושכים מבקרים רבים. האזור הצפון מזרחי (איסאן) עם השפעה לאוטית ניכרת הינו האזור החקלאי המרכזי ובצד אתרי מורשת ואתרי טבע יש בו אתרים היסטוריים מהתקופה החמרית (קמבודית), ולמרות הרב גוניות שלו, הוא מתויר פחות. יש הרבה מה לראות במסגרת טיול פרטי בצפון תאילנד וכדאי שמבקרים חוזרים לתאילנד יקדישו זמן לאזור זה.
מרכזה של תאילנד משתרע מגבול בורמה ועד גבול קמבודיה וכולל בנוסף לערים מרכזיות כבנגקוק, פאטיה, איוטיה ועוד, אתרים תרבותיים והיסטוריים רבים לאורך נהר הצ'ופריה (הארמון הגדול, העיר ההסטורית איוטיה), שווקים צפים, מקדשים וארמונות מפוארים. כמו כן ישנם אתרים ההיסטוריים לאורך נהר קוואי מתקופת הכיבוש היפני (הגשר על נהר קוואי, מסילת המוות ועוד).
תכנון טיול לתאילנד אל אל דרום המדינה יתבצע באזור שבין העיירה הוא הין והריוויירה הסמוכה עד לאיי האוקיאנוס ההודי (פוקט ופיפי) וים אנדמן (סמוי ופאנגן). באזור איים רבים המושכים נופשים מכל העולם. בתי המלון ומלונת הנופש בתאילנד על מגוון רמותיהם מעניקים שירות מעולה וחייכני לכל.
לבסוף, הקולינריה התאילנדית ששמה יצא למרחקים אין שני לה בין אם מדובר במסעדות פאר או אוכל רחוב. המגוון האתני מביא לכאן גם מסעדות בינלאומיות רבות, סיניות, וייטנאמיות, איטלקיות, צרפתיות, טקס מקס ואף ישראליות, בצד רשתות אוכל מהיר.
טיול לתאילנד מציע חופשה מדהימה לזוגות, חברים, משפחות וקבוצות. ייחודה של תאילנד הינו בכך שכל מי שביקר בתאילנד אומר – תאילנד תמיד משאירה טעם של עוד. בחברת עולם נסתר אנו מציעים לכם מגוון של טיולים לתאילנד, מהצפון ועד הדרום. בין אם אתם מחפשים טיול משפחתי, טיול זוגי או טיול עבור קבוצת חברים – אנו מזמינים אתכם לצפות במסלוליים השונים שלנו ואנו בטוחים שתמצאו את מבוקשכם.
אנטארקטיקה, היבשת הדרומית ביותר של כדור הארץ, היא מקום של יופי ומסתורין שאין שני להם. זוהי ארץ של נופים עוצרי נשימה מכוסי קרח, חיות בר ייחודיות ותחושת בידוד שאין בשום מקום אחר על פני כדור הארץ. אנשים רבים חולמים לצאת אל טיולים לאנטארקטיקה ולבקר בשממה הבתולית הזו לפחות פעם אחת בחייהם.
אנטארקטיקה מתוארת לעתים קרובות כשממה האמיתית האחרונה על פני כדור הארץ. מרחבים עצומים של קרח, קרחונים מתנשאים ומים צלולים הופכים אותה לגן עדן לחובבי טבע וחובבי הרפתקאות כאחד. היבשת שופעת מגוון מדהים של חיות בר, מפינגווינים וכלבי ים ועד ליוויתנים ועופות ים שונים. כל ביקור באנטארקטיקה מציע הזדמנות ייחודית לחזות בייצורים הללו בסביבתם הטבעית.
כדי להבין את המשיכה של טיול לאנטארקטיקה, חיוני להתעכב על ההיסטוריה העשירה של חקר היבשת. משלחות מוקדמות של חוקרים חסרי פחד כמו רואלד אמונדסן וארנסט שקלטון הניחו את הבסיס להרפתקאות המודרניות. סיפורי הקושי, החוסן והניצחון שלהם מול המצוקות שנתקלו בהן, ממשיכים לעורר גם היום השראה במי שמטיילים לאנטארקטיקה.
המרוץ אל הקוטב הדרומי החל ב-1901 עם משלחת ברשות סקוט ושקלטון, ב-1908 הצטרפו למרוץ גם קוק ופירי ואילו ב-8 בדצמבר 1911 חצו אמונדסון וצוותו את הנקודה הדרומית ביותר שאליה הגיע שקלטון, ושישה ימים לאחר מכן תקעו בקרח של הקוטב הדרומי את דגל נורבגיה והצטלמו לידו.
ארנסט שקלטון ואנשיו שבו ליבשת בשנת 1915 ולאחר שאיבדו את ספינתם Endurance בים וודל הם נעו לאט צפונה, על גבי גושי קרח ומאוחר יותר בסירות הצלה פתוחות עד שהגיעו לאי הפיל. מכאן התחיל אחד ממסעות הסירה המדהימים ביותר בתולדות הקוטב, כאשר שקלטון וחמישה מאנשיו ניווטו, במשך שבועיים, את 720 המיילים הימיים לדרום ג'ורג'יה כדי להביא כוחות סיוע לחילוץ הצוות התקוע באי הפיל. אפשר היה לחשוב כי בכך יסתיימו ביקוריו של שקלטון באנטרקטיקה אבל לימים נפטר שקלטון במסע נוסף באנטארקטיקה בשנת 1922.
עד היום ישנם מטיילים עבורם טיול בודד לאנטארקטיקה פשוט לא מספיק. ישנם אנשים הנמשכים ליבשת שוב ושוב. כל חובבי אנטארקטיקה חולקים סנטימנט משותף: כל ביקור הוא חוויה ייחודית, ואין שני טיולים זהים לעולם.
היבשת הרחוקה היא מקום שבו נראה שהזמן עומד מלכת, העולם הטבעי תופס את מרכז הבמה, והשקט כמעט סוחף. למרבית המבקרים כאן יש רצון עז לראות מקרוב את נופיה הבתוליים ואת חיות הבר המרתקות שלה. כל ביקור הוא חגיגה של המגוון הביולוגי המדהים והזדמנות להעמיק את הבנתנו לגבי המשמעות האקולוגית של האזור.
היופי של אנטארקטיקה הוא גם הנכס הגדול ביותר שלה וגם הפגיעות הגדולה ביותר שלה. היכולת לחזות בשינויים העדינים בסביבה עקב שינויי האקלים משמשת תזכורת בולטת לצורך הדחוף במאמצי שימור גלובליים. ולכן טיול לאנטארקטיקה הוא לא רק הרפתקה אלא גם אחריות להגן על כדור הארץ.
אבל המשיכה של אנטארקטיקה היא גם מעבר לנופיה המדהימים וחיות הבר הרבות שלה. בכל טיול ביבשת אפשר לשלב חוויות ייחודיות, שייט קיאקים בין קרחונים, קמפינג על הטונדרה הקפואה, או פשוט התפעלות עמוקה מהישימון העצום והבתולי. הרגעים האלה של חיבור עם עולם הטבע הם שגורמים להרפתקנים לחזור לעוד.
מסעות לאנטארקטיקה הם לא רק טיולים; הם חוויות המותירות חותם בל יימחה בנפשם של העושים את המסע. יש אנשים שעבורם היבשת הזו היא מקום של פליאה אינסופית, עדות חיה לעוצמתו ולשבריריותו של עולם הטבע של הפלנטה שלנו. מקום המשמש תזכורת לכך שעלינו להוקיר ולהגן על הפינה הייחודית והמרוחקת הזו של כדור הארץ כדי שהדורות הבאים גם הם יזכו לבקר בה. שינויי האקלים משפיעים על אנטארקטיקה ועל המערכות האקולוגיות שלה. חצי האי האנטארקטי הוא אחד מהחלקים של כדור הארץ המתחממים במהירות הגבוהה ביותר . למעשה, כיום רמת הקרח באנטארקטיקה נמצאת בשפל היסטורי. יש לכך השפעות מרחיקות לכת על עולם החי של היבשת, וכן על גובה פני הים ברחבי העולם.
בסופו של דבר, אנטארקטיקה היא לא רק יעד; היא קריאה לפעולה, הזמנה לחקור, ומסע שממשיך למשוך הרפתקנים שוב ושוב. אנטארקטיקה מדהימה לחלוטין ולא דומה לאף חווית טיול אחרת על פני כדור הארץ. טיול לאנטארקטיקה מדגיש עד כמה הפלנטה שלנו מיוחדת. הנסיעה לאנטארקטיקה היא לא פחות מהרפתקה משנה חיים.
מה אפשר לראות ולעשות באנטרקטיקה
לפני הכיבוש הספרדי של מקסיקו ומרכז אמריקה, לבני המאיה הייתה אחת התרבויות הגדולות ביותר של חצי הכדור המערבי. הטריטוריה שלהם הייתה כמעט רציפה בדרום מקסיקו, גואטמלה וצפון בליז. הם עסקו בחקלאות, בנו מבני אבן גדולים ומקדשי פירמידה, עיבדו זהב ונחושת והשתמשו בצורה של כתב הירוגליפים שפוענח כעת ברובו.
כבר בשנת 1500 לפני הספירה התיישבו המאיה בכפרים ופיתחו חקלאות המבוססת על גידול תירס, שעועית ודלעת. הם החלו לבנות מרכזי טקסים, ועד שנת 200 לספירה התפתחו אלה לערים המכילות מקדשים, פירמידות, ארמונות, מגרשים למשחקי כדור וכיכרות. אנשי המאיה הקדומים חצבו כמויות אדירות של אבן בניין (בדרך כלל אבן גיר), שאותה חתכו באמצעות אבנים קשות יותר. הם עסקו בעיקר בחקלאות והשתמשו בטכניקות מתקדמות של השקיה ובניית טרסות. הם גם פיתחו מערכת של כתב הירוגליפים ומערכות קלנדריות ואסטרונומיות מתוחכמות ביותר. בני המאיה הכינו נייר מהקליפה הפנימית של עצי תאנה וכתבו את ההירוגליפים שלהם עליהם. ספרים אלה נקראים קודיקס. בני המאיה פיתחו גם מסורת משוכללת ויפה של פיסול וגילוף תבליטים. עבודות אדריכליות וכתובות ותבליטים באבן הם מקורות הידע העיקריים על תרבות המאיה המוקדמת.
עליית בני המאיה החלה בערך בשנת 250 לספירה, ומה שידוע לארכיאולוגים בתור התקופה הקלאסית של תרבות המאיה נמשך בערך עד שנת 900 לספירה. בשיאה, הציוויליזציה של המאיה כללה יותר מ-40 ערים, בכל אחת מהן אוכלוסייה של בין 5,000 ל- 50,000 תושבים. בין הערים העיקריות היו Tikal, Uaxactún, Copán, Bonampak, Dos Pilas, Calakmul, Palenque ו-Río Bec. בשיאה הגיעה אוכלוסיית המאיה לשני מיליון בני אדם, שרובם התיישבו בשפלה של מה שהיא כיום גואטמלה. עם זאת, לאחר שנת 900 לספירה, תרבות המאיה הקלאסית ירדה במהירות, והותירה את הערים הגדולות ומרכזי הטקסים ריקים ומכוסים בצמחיית ג'ונגל. כמה חוקרים הציעו שעימותים מזוינים ומיצוי הקרקע החקלאית היו אחראים לירידה הפתאומית. תגליות במאה ה-21 הובילו חוקרים לציין מספר סיבות נוספות להרס הציביליזציה של המאיה. אחת הסיבות הייתה כנראה הפרעה הקשורה למלחמה בנתיבי הסחר בנהר וביבשה. ייתכן שגורמים אחרים היו כריתת יערות ובצורת. בזמן שהספרדים כבשו את האזור בראשית המאה ה-16, רוב בני המאיה הפכו לחקלאים תושבי הכפר אשר נהגו בטקסים הדתיים של אבותיהם.
דת ואמונות בחיי המאיה
ערי המאיה הגדולות ומרכזי הטקסים שהתגלו בלב הג'ונגל כוללים מגוון מקדשים או ארמונות פירמידליים המכוסים בלוקים של אבן גיר ומעוטרים בשפע בתבליטים וכתובות עלילתיים, טקסיים ואסטרונומיים. אבל טבעה האמיתי של חברת המאיה, משמעות ההירוגליפים שלה ומהלך ההיסטוריה שלה נותרו עלומים לחוקרים במשך מאות שנים לאחר שגילו הספרדים את אתרי הבנייה העתיקים של המאיה.
חקר שיטתי של אתרי המאיה נערך לראשונה בשנות ה-30 של המאה ה-20, וחלק קטן ממערכת הכתיבה פוענח בתחילת ובאמצע המאה ה-20. התגליות הללו שופכות מעט אור על דת המאיה, שהייתה פוליתאיסטית, כלומר אמונה באלים רבים בהתבסס על פנתיאון של אלי טבע, כולל אלו של השמש, הירח, הגשם והתירס. כיתת כוהנים הייתה אחראית למחזור משוכלל של טקסים וטקסים.
עינויים והקרבת אדם היו טקסים דתיים בסיסיים של חברת המאיה; חשבו שהם מבטיחים פוריות, מפגינים אדיקות ומפרגנים לאלים, ואם נוהגים כאלה היו מוזנחים, חשבו שייגרמו אי-סדר וכאוס קוסמיים. שאיבת דם אנושי נחשבה כמזינה את האלים ולכן הייתה הכרחית להשגת מגע איתם; לפיכך, שליטי המאיה, כמתווכים בין בני המאיה לאלים, נאלצו לעבור הקזת דם פולחנית ועינויים עצמיים.
המנהגים הדתיים כללו פסטיבלים וטקסים לכבוד האלים, פסטיבלים שהובלו על ידי כמרים שתפסו מקום חשוב במיוחד בחברה המאיה. לכמרים של המאיה הייתה שליטה כמעט בכל דבר בחיי היומיום של האנשים. הם החליטו מתי לשתול יבולים, מתי להתחתן, ולמי להקריב.
דת המאיה, לעומת זאת, עמדה על יותר מסתם ציות לפקודות הכוהנים. בני המאיה ראו את כל הטבע כקדוש. הם תרגלו מערכת אמונות בשם אנימיזם, האמונה שלאובייקטים, מקומות ויצורים יש מהות רוחנית או נשמה ברורה. עבור בני המאיה, כל הדברים – בעלי חיים, צמחים, סלעים, נהרות, מערכות מזג אוויר, מעשה ידי אדם ואולי אפילו מילים – היו חיים.
העולם על פי המאיה
לבני המאיה, כדור הארץ היה שטוח. עולם המאיה, לעומת זאת, היה הכול מלבד חד מימדי. בני המאיה האמינו שעולמם השטוח נשמר על ידי ארבעה אלים חזקים, אחד בכל פינה: צפון, דרום, מזרח ומערב. מעל הארץ היה גן עדן עם 13 שכבות. כל שכבה הייתה מיוצגת על ידי האל שלה.
מתחת היה Xibalba, או העולם התחתון, מקום קר ואומלל שהיה מחולק לתשע שכבות, שלכל אחת מהן אדון המוות שלה. כאשר מישהו מת מסיבות טבעיות, רוחו הלכה לעולם התחתון שם היא הייתה צריכה לפלס את דרכה למעלה דרך השכבות כדי להגיע לגן עדן העליון. נשים שמתו בלידה ואלו שמתו כקורבן, כמו גם קורבנות מקרבן של משחק הכדור, Pok A Tok, לעומת זאת, קיבלו כרטיס מהיר להגיע ישירות לגן עדן העליון מיד לאחר המוות.
עץ החיים
בני המאיה האמינו שעץ גדול וקדוש מחבר בין שלוש הרמות. שורשיו של "עץ החיים" הזה חדרו אל תוך השאול וענפיו התפשטו לארבעת כיווני השמים למעלה. חופת העלים של העץ הגנה על המאיה והניעה את הכוכבים והגופים השמימיים. גם נשמות המתים וגם האלים יכלו לנסוע לאורכו של העץ והשתמשו ב"דרך" זו כדי לעשות את מסעותיהם בין רמות היקום.
כמובן, לעץ הייתה גם משמעות סמלית. בדת המאיה, העץ מייצג את מחזור החיים הבלתי נגמר.
טבעו של הזמן
עבור המאיה, רעיון הזמן היה מחזורי. התרבות והאמונות של המאיה שיקפו את מחזורי הבריאה וההרס, של עונות השנה, של טקסים ומועדים, של חיים ומוות. התירס היה כה חשוב לבני המאיה עד שמחזור החיים של צמח התירס הוא בלב דתם, וכך גם אל התירס עצמו.
כאשר אדם מת, האמינו שהוא המשיך הלאה, חייו לא הסתיימו לנצח, אלא הוא יתחיל מחזור חיים חדש.
פסטיבלים
הפעילויות החשובות ביותר בערי מאיה היו פסטיבלים דתיים. אנשים שהתגוררו ליד עיר גדולה היו נוסעים להשתתף בפסטיבלים דתיים וכמובן, לצפות במשחקי הכדור ולבקר בשוק. במהלך פסטיבלים, הכוהנים חבשו מסכות עזות כדי לרצות את האלים וטיפסו על מדרגות הפירמידה כדי לבצע טקסים.
פסטיבלים תמיד היו מלאים בדרמה וריקודים. במחזות ובריקודים שהתרחשו במהלך פסטיבלי המאיה, הוצגו מלכים ואצילים אחרים כאלים ורקדנים הופיעו מול הפירמידה או המקדש.
תלבושות מסובכות היו חלק מהריקודים. מסכות, צדפים, נוצות, כיסויי ראש ועוד, כולם עזרו להפוך את רקדני המאיה לדמויות היסטוריות, חיות ואלים או יצורים אחרים. בני המאיה מפורסמים במיוחד בכיסויי הראש שלהם. תנועת הריקוד הייתה גורמת לכיסויי הראש שלהם לצלצל ולקרקש להגברת האפקט המאיים.
מראות
אגדה של בני המאיה אומרת שאם תסתכל במראה, אולי תוכל לתקשר עם השדים שאכלסו את העולם התחתון. הם האמינו גם שמראה יכולה לשמש כשער או פתח לעולם התחתון. למרות הסכנה, נערי מאיה הסתכלו לפעמים במראה כהפגנה של אומץ לבם. האגדה אומרת שלוחמים שיצאו לקרב לבשו מראות על גבם, כשהרעיון היה שאם תנסה להתגנב ללוחם מאיה, שד עלול להושיט יד מהעולם התחתון ולחטוף אותך.
החיים שלאחר המוות
המאיה האמינו בחיים שלאחר המוות. גן העדן היה ביתם של האלים, והמאיה האמינו שחלק מגן העדן שמור לחיים שלאחר המוות של בני המאיה, שם חיים אבותיהם כשהם משגיחים על קרוביהם שעדיין חיים על פני האדמה. אצילים נקברו בקברים אבל פשוטי העם קברו את מתיהם בתוך בתיהם, מתחת לרצפה. כך הם יכלו לחיות עם אבותיהם ולעדכן את אבותיהם בקלות על חיי היומיום שלהם. בני המאיה האמינו בפיצוי לאחר המוות. אם היו להם תקופה קשה או חיים קשים, הם היו מפוצים על כך בחיים שלאחר המוות.
כיום רוב בני המאיה הם קתולים רומיים – אם כי, החל מסוף המאה ה-20, רבים המירו את דתם לפרוטסטנטיות אוונגליסטית. הנצרות שלהם, מונחת בדרך כלל על הדת הילידית. הקוסמולוגיה שלה היא בדרך כלל מאיה, ודמויות נוצריות מזוהות בדרך כלל עם אלוהויות המאיה. הדת הציבורית היא נוצרית ביסודה, עם חגיגות יומי הקדושים ועוד והדת הפרה-קולומביאנית הילידית נצפית בעיקר בטקסים ביתיים.
כשאתם חושבים על היעד האפריקאי המושלם לחופשה הבאה שלכם, מדמיינים תמונות של נופים בתוליים, תרבות תוססת ואירוח חם, אתם כנראה מדמיינים טיול למלאווי.
ברוכים הבאים למלאווי, פנינה שובת לב בחלק הדרום מזרחי של אפריקה. המכונה לעתים קרובות "הפנינה הכחולה" בשל נופיה הקסומים ונפלאות הטבע, במלאווי יש משהו לכל מטייל המחפש חוויה ייחודית ובלתי נשכחת.
אחד המאפיינים המדהימים ביותר של מלאווי הוא הטבע הבלתי נגוע, הפראי והבתולי שלה. נראה שהנופים נשמרו על ידי הזמן עצמו, מה שמספק ניגוד מוחלט לעולם המודרני השוקק. כשתחקרו את המדינה המהפנטת הזו, תפגשו מגוון רחב של חוויות, החל ממפגשים עם חיות בר מרהיבות ועד לאירוח החם של תושביה.
מלאווי ממוקמת בקצה עמק השבר הגדול, מציעה מגוון מדהים של פלאי טבע העונים על רצונותיו של כל מטייל. השקיעות במלאווי, בין אם נצפו בחופים חוליים, בסוואנות או מפסגות הרים, הן לא פחות ממפנטות.
בלב הקסם של מלאווי שוכן אגם מלאווי, המכונה כיאה "אגם הכוכבים". אגם מים מתוקים נוצץ תחת השמש האפריקאית, ויוצר מחזה מהפנט. בין אם אתם חובבי ספורט מים, שנורקל, צלילה או פשוט מחפשים שלווה בחופים בתוליים, אגם מלאווי מציע הכל. המים הצלולים והחופים האידיליים מספקים רקע מושלם להרפיה ולהרפתקאות כאחד.
בלב מלאווי, תגלו מגוון מדהים של חיות בר, מה שהופך אותה לביקור חובה עבור חובבי טבע. זהו ביתם של תנינים, היפופוטמים, פילים, אנטילופות, נמרים, צבועים, כלבי בר, ברדלסים, אריות ואפילו קרנפים שחורים. חובבי הציפורים ימצאו גם את גן העדן שלהם בין מיני העופות המגוונים המאכלסים את האזור והצוללנים יהנו לצפות בפמנונים, דגי ציקליד רבים, דגי צ'מבו, קמפדנגו ועוד דגי נוי רבים המוכרים לנו מהאקוריום.
מלאווי אולי נחשבת לאחת המדינות העניות בעולם, אם זאת תושביה מלמדים אותנו שיעור שלא יסולא בפז באושר והכרת תודה. המקומיים חוגגים את החיים, אצלם שירים וריקודים, צחוק ושמחה הוא דרך חיים. הם מקבלים את פני המטיילים, וגורמים להם להרגיש בבית.
מלאווי ידועה בתור "הלב החם של אפריקה" בזכות טוב הלב של תושביה והוכרה כאחת המדינות הידידותיות ביותר לזרים. ממליצה בחום להכיר את המקומיים וללמוד על השמות הייחודיים וההומוריסטיים שלהם, כגון : קומפיוטר, איש צהוב, טום בוי, צ'יקן קארי, בעיה, אכזבה הפתעה ועוד.
הקסם של מלאווי הוא בהחלט בחום שלה. אני ממליצה להתחבר למקומיים, להכיר חברים חדשים וללמוד על התרבות והמסורת העשירה שלהם. הם יכירו בפניכם את העושר של התרבות האפריקאית באמצעות מוזיקה, טקסים, ריקודים ומנהגים מסורתיים. מלאווי היא מקום שבו חילופי תרבות הופכים לחלק בלתי נפרד מהמסע שלכם.
הפכו את ההרפתקה הבאה שלכם ליותר מחופשה , הפכו אותה למסע של מטרה וחיבור. חווית התנדבות בכפר דייגים אפריקאי יוצרת הזדמנות מיוחדת להכיר מקרוב אנשים ותרבות שונה משלנו. תגלו את הגאונות שבפשטות, את הכוח המדהים של הנתינה ואימוץ תרבות שתישאר איתכם לנצח.
זו ההזדמנות שלכם להיות חלק ממשהו גדול יותר ולאמץ תרבות חדשה תוך יצירת זיכרונות לכל החיים.
עיסקו בפעילויות משחקיות ולימוד עם הילדים המתוקים בעולם , עיזרו למורי בית הספר להעביר שיעור לילדים, הצטרפו לתכניות להעצמה נשית, העצמת ספורט, סייעו בהסברה לשמירה על הסביבה ופיתחו פרקטיקות בר-קיימא להגן על מערכות אקולוגיות מקומיות וליצור עולם ירוק ותוסס יותר.
אנחנו עובדים עם הקהילה המקומית , שומרים על התרבות ולא יוצרים תלות. הכישורים המערביים שלנו הם משאב רב ערך שניתן לחלוק עם קהילות השואפות לשפר את חייהן. בין אם מדובר בחוש עסקי, בידע טכני או בכל מומחיות אחרת, לתרומות שלנו יכולה להיות השפעה מתמשכת על הכלכלה המקומית ואיכות החיים.
גם אתם תלמדו מהקהילה המהממת של מלאווי. אתם בתמורה תלמדו על תרבות חדשה ומרתקת, מוזמנים ללמוד להכין כלי נגינה מחומרים ממוחזרים, הכנת תופים, בתים מלבני בוץ וגג מקש, דייג , הכנת מחצלות וקש ועוד.
עבור אוהבי הרפתקאות, מלאווי היא הגשמת חלום. מסלולי הליכה, רכיבה על סוסים, רכיבה על אופניים, צלילה, שנורקלינג, שיט, גלישת סאפ, קיאקים ושיט בקאנו מקומיים הם רק חלק מהפעילויות המרגשות שתוכלו ליהנות בהן.
מלאווי פונה למטיילים בכל הגילאים, מצעירים והרפתקנים ועד פנסיונרים המחפשים אופקים חדשים. האטרקציות והפעילויות המגוונות שלו מבטיחות שיהיה לכולם משהו ליהנות וליצור זיכרונות מתמשכים.
לסיכום, מלאווי מציעה מיזוג יוצא דופן של יופי טבעי, תרבות תוססת ואירוח חם. בין אם אתם מחפשים הרפתקאות או סטלבט שלווה, האוצר האפריקאי הזה מכיל הכל. אז למה שלא תהפוך את החופשה הבאה שלכם למסע ללב אפריקה ותחווה את הקסם של מלאווי בעצמך?
האקלים של מלאווי הפוכים מישראל ואידיאליים במהלך הקיץ הישראלי.
חודשי אפריל עד אוגוסט הטמפרטורות יורדות ונעימות .אין גשם, האקלים היבש מקל על מציאת בעלי החיים בספארי.החופים נעימים והכניסה למים נעימה בשעות היום וקרירה בערב.
ספטמבר עד נובמבר יבש ומתחמם מאוד, בדצמבר גשמים מתחילים ונמשכים עד פברואר. עונה שאפשר לטייל בה עם כי קשה יותר במציאת חיום באזורי הפארקים ,חם ופחות תיירותי.
מרס-מאי עונה ירוקה ויפה. עונה בה המקומיים קוצרים וחוגגים את היבולים .
האי סאו מיגל הוא הגדול והמיושב מבין איי הארכיפלג שניתן לראות במהלך טיול לאיים האזוריים. יש המתארים אותו כשילוב של אירלנד והוואי. סאו מיגל מכונה לעתים קרובות "האי הירוק" בשל נופיו השופעים והמוריקים. הוא מאופיין בגבעות מתגלגלות, מכתשים וולקניים, קווי חוף מדהימים ואגמים רבים.
כמו שאר האיים האזוריים סאו מיגל הוא ממוצא געשי, וניתן לראות עדויות לכך ברחבי האי. יש כאן לועות הר געש, מעיינות חמים, ואפילו בריכות תרמיות טבעיות.
האי סאו מיגל מתגאה במגוון של חי וצומח, כולל מיני צמחים ייחודיים (אנדמיים), חיות ציפורים. המיקרו אקלים של האי תורם למגוון הביולוגי שלו, מה שהופך אותו ליעד לחובבי טבע וצפרים. ראוי לציין כי גם האיים האחרים בקבוצת האיים של האיים האזוריים מתאפיינים בבוטניקה מגוונת ועשירה.
במזרחו נמצאת Furnas: אחת מהקלדרות העתיקות ביותר של האי. ישנם למעלה משלושים גייזרים ומעיינות עשירים במינרלים בכפר פורנאס ובסביבתו ועל גדות אגם המכתש שלו. האדמה הלוהטת הזו ותערובת מסחררת של ניחוחות של אלו ורה, הארזים העתיקים והאקוויפרים המבעבעים שנותנים ל-Furnas תחושה טרופית למחצה. מקום מיוחד הוא פארק טרה נוסטרה (Terra Nostra) בן ה-200 שנה: ביתה של בריכת השחייה הגיאותרמית המפורסמת של סאו מיגל וגן בוטני מרהיב.
במערב האי נמצאת הקלדרה הגדולה ביותר של האי, Sete Cidades – יעד חובה עבור רוב המבקרים באיים בשל יופיה יוצא הדופן. לאנרגטים יותר, אל Sete Cidades יש מגוון מצוין של שבילי הליכה ומסלולי רכיבה על אופניים. Sete Citades הוא מכתש געשי שבתוכו שני אגמים מרהיבים ביופיים, אחד בצבע תכול והשני ירקרק, אשר שניהם תחומים על ידי הקירות התלולים של המכתש הגעשי. לא רחוק נמצאת העיירה מוסטיירוש (Mosteiros) מלבד שיטוט ברחובות הצרים והמקסימים שלה תוכלו ליהנות מטבילה בבריכות הטבעיות שנוצרו מהתקררות לבה שפעם זרמה באזור, ומחוף הים המעניין של העיירה, שלו חול בצבע שחור.
מקום נוסף שאין להחמיצו במהלך טיול לאיים האזוריים דרך סאו מיגל הוא Lagoa del Fogo אגם געשי יפהפה המוקף בצמחייה שופעת. אחת מפינות החמד היפות ביותר היא Caldeira Velha שבמדרונות הדרומיים של הר הגעש פוגו, שם המפל נשפך לבריכה חמימה שניתן לטבול בה, המוקפת בצמחייה טרופית ונראית כמו פיסה קטנה של גן עדן.
באזור הצפון מזרחי, נורדאשטה (Nordeste) נמצאים מטעי התה המאפיינים את מדרונות החוף הצפוני, וכאן אפשר לבקר הן במטע והן במפעל כולל טעימות. בשמורת הטבע הייחודית ריביירה דו קלאדרוש Riberia do Caldeiros יש טחנות קמח עתיקות ויער מגוון של אברשים, ועצי ארז יפני.
בסאו מיגל נמצאת בירת האזוריים פונטה דלגדה (Ponta Delgada) עיר אלגנטית שהמרכז ההיסטורי שלה ומרבית מוקדי התיירות בה מרוכזים לאורכה של שדרת Avenida Infante D. Henrique, שם נמצאות גם החנויות והמסעדות המצוינות. הכל כאן נגיש ברגל לרבות מוקדי העניין כמו כנסיות סן חוזה (Sao Jose) וסן סבסטיאו, (Sao Sebastiao) מוזיאון Carlos Machado, מבצר Forte de S. Bras ושלושת שערי העיר המרשימים עם הקשתות שהפכו לסמל העיר Portas Da Cidade.
לונלי פלנט – האיים האזוריים
טרסיירה הוא אחד מתשעת האיים אשר ניתן לראות במהלך טיול לאיים האזוריים. האיים האזוריים הינם ארכיפלג, אזור אוטונומי של פורטוגל השוכן בצפון האוקיינוס האטלנטי. כביש סלול היטב מקיף את האי, מה שהופך את המעבר בין העיירות המרכזיות ונקודות עניין רבות, קל ופשוט. כבישים אחרים נוטים להיות צרים ומפותלים יותר, במיוחד לכיוון ההרים, אך בדרך כלל עדיין במצב טוב.
במסגרת טיול לאיים האזוריים, חוברה לראות את אנגרה דו הרואיסמו – הבירה והעיר הגדולה ביותר בטרסיירה. מרכז העיירה נרשם כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו כבר בשנת 1983, והליכה בין הבניינים היפים והצבעוניים מאפשרים להבין בקלות מדוע.
המרכז ההיסטורי של בירת טרייסרה מתהדר בארכיטקטורה שהשתמרה היטב, רחובות מרוצפים וכיכרות מקסימות. נקודות השיא כוללות את קתדרלת Sé (קתדרלת אנגרה), את Palacio dos Capitães-Generais (ארמון הקפטנים-גנרל), ו-Jardim Duque da Terceira (גן הדוכס של טרסיירה).
בעיר יש גם גן בוטני קטן ומעוצב בצורה מושכת, מלא בעצים, פרחים ושיחים מרחבי העולם.
בגן יש בית קפה קטן בקצה המזרחי ועוד כמה מקומות לאכול ולשתות ממש בחוץ. מצאו את השביל אל המדרגות שמאחורי הפארק המובילות אל אלטו דה ממוריה, נקודת תצפית עם נוף פנטסטי על העיר, החוף ואזור הנמל.
ממש בקצה הדרום מזרחי של טרסיירה יושב Farol das Contendas, מגדלור שפועל שם ברציפות מאז 1934. הנופים ממיקומו המבודד מרשימים, מעל הצוקים הסלעיים וקו החוף והחוצה אל האוקיינוס העצום שמעבר לו.
כביש M509 שמוביל למגדלור הוא אלטרנטיבה נופית יותר למסלול הראשי בין העיירות פורטו ג'ודאו וסאו סבסטיאה, עם מספר מפרצים קטנים ונקודות תצפית לעצור בהן לאורך הדרך.
האיים האזורים ידועים בסצנת יין המקומית המתפתחת שלהם, בשל האדמה הוולקנית הסלעית הפורייה והאקלים הממוזג שלהם. המקום הטוב ביותר לטעום וללמוד עוד על היינות בטרסיירה הוא מוזיאון הוויניו בביסקויטוס.
זהו כרם בניהול משפחתי הפועל מאז שנת 1900, כאשר המוזיאון הקטן כולל מספר פריטים של ציוד לייצור מסורתי של יין. הסיורים נמשכים בדרך כלל כ-25 דקות, מסבירים את ההיסטוריה של היין באזור, ויש המון הזדמנויות לנסות כל מה שפתוח ולקנות בקבוק או שניים לקחת הביתה.
ליד הכפר ביסקויטוס מצויה מערת חג המולד (Gruta do Natal) המעוטרת באורות חג מולד צבעוניים כל השנה, היוצרים חוויה תת קרקעית קסומה.
טרסיירה ידועה בפסטיבלים התוססים שלה, במיוחד פסטיבל Sanjoaninas ביוני, הכולל תהלוכות, קונצרטים, מלחמות שוורים וריקודים מסורתיים. ה-"touradas à corda" המסורתי (מלחמות שוורים עם חבלים) הם מחזה ייחודי ומרגש.
לטרסיירה היסטוריה עשירה של ציד לווייתנים, ומוזיאון צייד הלווייתנים בלאג'ס מספק תובנה לגבי התעשייה המסורתית הזו. המבקרים יכולים ללמוד על הקשר של האי לצייד לווייתנים ועל מאמצי השימור שבאו בעקבותיו.
טברנה רוברטו, המסעדה הכי טובה בעיר
פיקו הוא האי השני בגודלו אשר ניתן לראות במהלך טיול לאיים האזוריים, והוא ידוע ביופיו הטבעי המדהים, כולל הר געש מתנשא, כרמים ונופים ייחודיים. בנוסף להר פיקו, האי עשיר בנופים געשיים דרמטיים, עם אגמים געשיים, מערות וולקניות, שדות לבה ומעיינות חמים. בשדות הלבה השחורים נשתלו כרמים שמוסיפים נקודות צבע ירוקות בנוף האפור-שחור. לצד אתרי טבע יש בפיקו אתרי תרבות מעניינים, כמו מוזיאון תעשיית הלווייתנים, המוזיאון הימי שמציג דגמים מיניאטוריים של סירות, מוזיאון היין (אשר בקרבתו יש כמה עצי דרקון מרשימים במיוחד) ועוד.
האטרקציה שהפכה את פיקו לאתר שימור של יונסק"ו הם כרמי ענבים ויקבים. באי מגדלים את הגפנים על אדמת הבזלת, כאשר החקלאים אספו את האבנים מהשדה ובנו חומות מסביב לשתילי הענבים הן כדי להגן עליהם מהרוחות והן כדי שהאבנים יספגו את חום השמש ויישארו מעט חמימות גם בשעות הלילה מה שתורם לגידול הגפנים, הידועים כ"currais" או "maroiços". היין המקומי, המכונה "ורדלו", זוכה להערכה רבה וניתן ליהנות ממנו ביקבים ובמרתפים המקומיים. הכל נעשה כאן בעבודה ידנית מאומצת: עיבוד האדמה, ניכוש עשבים, ריסוס, קטיף, סחיבת ארגזי הענבים וכו'. שיטת גידול זו הייתה נפוצה בעבר אך כיום חוזרים אליה בעיקר כדי לשמר את המסורת ולטובת התיירים.
המאפיין האיקוני ביותר של האי הוא הר פיקו, הידוע גם בשם Montanha do Pico. זוהי הפסגה הגבוהה ביותר בפורטוגל ומתנשאת לגובה 2,351 מטר מעל פני הים. טיול רגלי לפסגה הוא פעילות פופולרית למי שמחפש הרפתקה מאתגרת, והנופים מלמעלה עוצרי נשימה.
העיירה סאו רוקה דו פיקו והכפר Lajes do Pico הם שניים מהיישובים העיקריים של האי. שניהם מציעים ארכיטקטורה היסטורית מקסימה ומוזיאונים שמתעמקים בהיסטוריה ובמסורות הימאות של האי.
הנופים בפיקו מגוונים, החל מכרמים שופעים ועד לתצורות סלע וולקניות. ישנם מסלולי הליכה רבים המאפשרים לחקור את השטחים הייחודיים הללו, ויש אפשרות להליכה קלה וגם לטיולים מאתגרים יותר.
בשל מיקומו המרוחק וזיהום האור הנמוך, פיקו הוא יעד מצוין לצפייה בכוכבים. השמים הצלולים של האי מציעים הזדמנויות פנטסטיות לתצפית בשמי הלילה, ויש אפילו סיורי צפייה בכוכבים.
פעילויות נוספות הן הפלגה במעבורת אל העיר הורטה שבאי פאיאל (כחצי שעה הפלגה); שייט צפייה בליוויתנים, בעיקר בסירות היוצאות מהכפר היפה Lajes do Pico. כאן ישנו גם מוזיאון המוקדש לצייד לוייתנים שהיה נפוץ מאוד באיים בעבר ונאסר ב-1987.
הכביש הישר הארוך ביותר באיים האזוריים, road Nº 3-2ª and it is 23km long. שווה נסיעה בגלל הנוף הנפלא, כולל הר פיקו ברקע.
יש כאן תעשיית יין משגשגת. מומלץ לבקר בקואופרטיב היין לטעימות
הדינאמיקה של טיולי תמריץ מכילה גם היבטים שנוגעים לפסיכולוגיה של המוטיבציה ושביעות הרצון של העובדים. הבנת ההיבטים הפסיכולוגיים שהופכים טיולי תמריצים לאפקטיביים יכולה לעזור לחברות לתכנן חוויות משמעותיות יותר עבור העובדים שלהן.
פירמידת הצרכים של מאסלו: תיאוריית היררכיית הצרכים של אברהם מאסלו גורסת שלפרטים יש היררכיית צרכים הנעה בטווח שבין צרכים פיזיולוגיים בסיסיים ועד הצורך במימוש עצמי. במסגרת טיולי תמריץ ניתן למלא את הצורך בהערכה ובמימוש עצמי על ידי הכרה בהישגי העובדים והוא גם מאפשר הזדמנות לצמיחה אישית באמצעות חוויות חדשות.
תיאוריית הציפיות: לפי תיאוריית הציפיות של ויקטור ורום, לאנשים יש מוטיבציה לפעול בדרכים שהם מאמינים שיובילו לתוצאות רצויות. טיולי תמריץ מגלמים תיאוריה זו על ידי יצירת קשר ברור בין ביצועים גבוהים לתגמול בדמות טיול חווייתי. העובדים מבינים שהמאמצים שלהם משפיעים ישירות על סיכוייהם לצאת לטיול, ודינאמיקה זו מניעה אותם לעבוד קשה יותר.
תיאוריה חברתית קוגניטיבית: תיאוריה זו מדגישה את חשיבותם של ההתבוננות והאינטראקציה החברתית בלמידה ובמוטיבציה. טיולי תמריץ מספקים פלטפורמה לעובדים להתבונן ולתקשר עם עמיתיהם במסגרת שונה. על ידי צבירת חוויות משותפות, סביר יותר שהעובדים ירגישו חיבור זה לזה וכך תעלה המוטיבציה שלהם לתרום באופן חיובי לצוות.
חיזוק חיובי: בפסיכולוגיה, חיזוק חיובי הינו תגמול על התנהגות כדי לעודד את החזרה שלה. טיולי תמריץ משמשים חיזוק מוחשי וחיובי לביצועים יוצאי דופן. הציפייה לטיול וההנאה במהלכו יוצרים אסוציאציה חיובית הנקשרת בהשתדלות יוצאי דופן, ובעידוד לחתירה למצוינות.
תחושת שייכות: טיולי תמריץ מקדמים תחושת שייכות והכלה בתוך הארגון. כאשר עובדים נבחרים להשתתף בהתבסס על הישגיהם, הם מרגישים מוערכים. תחושת שייכות זו יכולה לשפר את הנאמנות לארגון ואף את שביעות הרצון בעבודה.
דיסוננס קוגניטיבי: עובדים חווים לעתים קרובות דיסוננס קוגניטיבי כאשר יש אי הלימה בין המאמצים שלהם לבין התגמול שהם מקבלים. טיולי תמריצים מפחיתים את הדיסוננס הזה על ידי מתן תגמול מהותי ומהנה המתאים למאמץ שהושקע, ומפחית את תחושת חוסר ההוגנות או חוסר הערכה.
טיולי תמריץ לחברות הם הרבה יותר מחופשה רגילה. ראוי להתייחס אליהם גם ככלי שמטרתו לגעת בעקרונות פסיכולוגיים שעשויים להניע עובדים לבצע את עבודתם בצורה טובה יותר. על ידי התייחסות לצרכים אנושיים בסיסיים, יצירת קשר ברור בין מאמץ לבין תגמול וטיפוח תחושת שייכות, טיולים אלו יכולים לתרום באופן משמעותי לשביעות רצון העובדים, למעורבות שלהם ולהצלחת הארגון ככלל. בחברת עולם נסתר אנו מציעים ללקוחותינו טיולי תמריץ איכותיים למגוון יעדים מסקרנים ברחבי העולם. טיולי התמריץ שלנו מתוכננים בקפידה על ידי צוות של מומחים בעלי ניסיון רב שנים. אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו עוד היום ונשמח לתכנן עבורכם את טיול התמריץ המתאים ביותר עבור הארגון שלכם.
ארגון טיולי תמריץ מוצלחים דורש תכנון וביצוע קפדניים. חברות משקיעות זמן ומשאבים בטיולים אלו כדי לשפר מוטיבציה ולתגמל את העובדים שלהן. כדי להבטיח שאירועים אלו יהיו בלתי נשכחים ובעלי השפעה חיובית, הנה כמה צעדים שכדאי לקחת בחשבון בעת תכנון טיול התמריץ המושלם.
טיול תמריץ טוב מתחיל עם הגדרה ברורה של מטרות. האם אתם שואפים להגביר את המכירות, לשפר את שיתוף הפעולה בצוות, או להכיר בביצועים אישיים יוצאי דופן? הבנת היעדים שלכם תנחה את שאר תהליך התכנון.
בחרו יעד עבור טיול תמריץ לחברות שמתיישב עם עם המטרות שלכם ופונה לעובדים שלכם. בין אם זה אתר נופש טרופי, עיר תרבותית או מיקום מלא הרפתקאות, וודאו שהיעד מציע חוויה ייחודית שהמשתתפים יצפו לה.
קבעו תקציב ריאלי המכסה תחבורה, לינה, ארוחות, פעילויות וכל הוצאה אחרת. איזון בין חוויה בלתי נשכחת לבין עלות-תועלת הוא המפתח עבור טיול תמריץ מוצלח.
תכננו פעילויות הנותנות מענה לתחומי עניין והעדפות מגוונות. שקלו להציע שילוב של תרגילי בניית צוות מובנים, שעות פנאי וחוויות תרבות מקומיות כדי לתת מענה לטעמים שונים.
התאימו את החוויה להעדפות אישיות במידת האפשר. זה יכול לכלול הגבלות תזונתיות, אפשרויות פעילות, או אפילו זמן פנוי לחקירה אישית.
צרו מסלול מרתק שמאזן בין הפעלות הקשורות לעבודה, פעילויות פנאי והזדמנויות נטוורקינג. ודא כי לוח הזמנים מאפשר רגיעה וחקר, הימנעות סדר יום עמוס מדי.
תקשורת טובה בין העובדים בהקשר של הטיול היא קריטית. יש ליידע את העובדים על הטיול זמן רב מראש ולספק את כל הפרטים הדרושים, לרבות סידורי נסיעה, רשימות אריזה וכל דרישות לפני הנסיעה.
הדגישו את ההישגים שבזכותם זכו העובדים או הלקוחות להשתתף בטיול. בין אם זה יעד מכירות, סיום פרויקט או ביצועים יוצאי דופן, ההכרה במאמצים שלהם מוסיפה משמעות עבור טיול תמריץ.
לאחר הטיול, אספו משוב מהמשתתפים כדי להבין מה עבד טוב ומה ניתן לשפר. תובנה זו תהיה בעלת ערך רב לתכנון טיולים עתידיים.
נצלו את המומנטום שנוצר מהטיול ועודדו עובדים לחלוק את החוויות שלהם עם עמיתים לעבודה כדי לחזק את הגיבוש החברתי.
לסיכום, טיול אינסנטיב מבוצע היטב יכול להיות כלי רב עוצמה להנעת עובדים וטיפוח סביבת עבודה חיובית. על ידי שיקול זהיר של בחירת יעדים, התאמת תקציב ופרמטרים נוספים חברות יכולות ליצור טיול בלתי נשכח שיותיר חותם משמעותי על המשתתפים. בחברת עולם נסתר, אנו מציעים לכם טיולי תמריץ בהתאמה אישית עבור הארגון שלכם. רשת הספקים הבינלאומית הענפה שלנו, מאפשרת לנו להעניק ללקוחותינו שפע של אטרקציות ייחודיות במקומות אקזוטיים ברחבי העולם. פנו אלינו עוד היום ונשמח לתכנן עבורכם את טיול התמריץ המושלם.
יציאה אל טיול עצמאי לפורטוגל דומה לכניסה לעולם שבו היסטוריה, תרבות ויופי טבעי מתחברים בצורה מענגת. מהחופים השמשיים לאורך קו החוף של האלגרב ועד לרחובות ההיסטוריים של ליסבון, פורטוגל מציעה קלידיוסקופ של חוויות שישאירו כל מטייל מוקסם. מאמר זה עוסק באטרקציות העיקריות שהופכות טיול בפורטוגל להרפתקה בלתי נשכחת.
ליסבון, עיר הבירה של פורטוגל, עומדת כעדות להיסטוריה העשירה ולתרבות התוססת של המדינה. טירת סאו ז'ורז'ה האייקונית משקיפה על העיר, ומספקת נופים פנורמיים עוצרי נשימה של נהר הטאגוס. כשאתם חוצים את הסמטאות הצרות של אלפאמה, אחד הרובעים העתיקים ביותר, תוכלו להכיר את מהות החיים הפורטוגלים המסורתיים. שום טיול עצמאי לפורטוגל לא יהיה שלם בלי ביקור בבלם, השכונה ההיסטורית בליסבון שבה ניצבים מגדל בלם האייקוני ומנזר ג'רונימוס. אתרי מורשת עולמית אלו של אונסק"ו מציגים את הארכיטקטורה המנואלית ומנציחים את עידן הגילויים של פורטוגל. אל תשכחו להתענג על Pastéis de Belém המפורסם, טארט רפרפת מענג שהוא אוצר קולינרי מקומי.
כשתצאו צפונה במהלך טיול עצמאי לפורטוגל, תגיעו לפורטו, עיר הידועה במרכז ההיסטורי שלה וביין הפורט הנודע. רובע ריביירה, אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, שובה לב עם מבנים צבעוניים, רחובות צרים והאווירה התוססת שלו. חצו את גשר דום לואיס הראשון האייקוני כדי להתענג על נופים מדהימים של נהר הדואורו.
חובבי יין ימצאו אוצר במרתפים של וילה נובה דה גאיה, שם סיורים מודרכים מציעים הבנה של אמנות ייצור יין הפורט המפורסם. סיור טעימות כזה הוא חובה, ומאפשר לכם להעריך את הניואנסים של המשקה הייחודי. הטיול שלכם לפורטוגל לא יהיה שלם אם לא תחוו ארוחה פורטוגלית מסורתית בטברנה מקומית, בליווי מוזיקת פאדו חיה המדברת אל ועל נשמת האומה.
לאלו המחפשים חופים ספוגי שמש ושלווים, אזור האלגרב קורץ במהלך הטיול. עם צוקים דרמטיים, מפרצונים נסתרים וחולות זהובים, גן העדן החופי הזה הוא מקלט לאוהבי חופים וחובבי ספורט מים כאחד. פראיה דה מרינה, המוכר לעתים קרובות כאחד החופים היפים בעולם, מדגים את הפיתוי הטבעי של האלגרב.
מעבר לחופים, בקרו בעת טיול עצמאי לפורטוגל בעיירות היסטוריות כמו לאגוס ופארו. לאגוס מתגאה בהיסטוריה ימית עשירה ובתצורות סלע מדהימות, בעוד פארו מציעה הצצה למורשת התרבותית של האלגרב עם העיר העתיקה המקסימה שלה והחומות מימי הביניים. בין אם אתם מתרווחים על החופים או מתעמקים בהיסטוריה של האזור, האלגרב מבטיח חוויה רב-גונית בטיול שלכם לפורטוגל.
שום תיאור של טיול לפורטוגל לא יהיה שלם בלי להזכיר את סינטרה, עיירה שנראית כאילו צצה מדפי אגדה. סינטרה, השוכנת בין יערות עבותים, מפורסמת בארכיטקטורה הרומנטית שלה מהמאה ה-19. ארמון פנה הצבעוני, השוכן בראש גבעה, הוא פלא ויזואלי, המשלב סגנונות אדריכליים שונים כדי ליצור שלם מהפנט.
שובה לב לא פחות הוא Quinta da Regaleira, אחוזה אניגמטית הכוללת גנים שופעים, מנהרות תת קרקעיות ועוד. אתר מורשת עולמי זה של אונסק"ו מצית את הדמיון ולוקח אותכם למסע בין היסטוריה למיסטיקה. אין להכחיש את הפיתוי של סינטרה, מה שהופך אותה לתחנה חיונית בעת טיול עצמאי לפורטוגל.
במהלך טיול עצמאי לפורטוגל כדאי לבקר באבורה, עיר משופעת בהיסטוריה ומעוטרת בארכיטקטורה מימי הביניים שהשתמרה היטב. המקדש הרומי של אבורה, פלא עתיק, משמש כתזכורת לפאר העבר של העיר. קאפלה דוס אוסוס (קפלת העצמות) המורכבת בכנסיית סאו פרנסיסקו מרתקת ומעוררת יראה כאחד.
תענוג לשוטט ברחובותיה המקסימים של אבורה, לגלות כיכרות נסתרות וחנויות מוזרות. האווירה הייחודית והמשמעות ההיסטורית של העיר מספקות חוויה מנוגדת אך מעשירה באותה מידה בהשוואה ליעדי החוף והעיר. השילוב של עתיקות וחיים תוססים ומודרניים הופכת את אבורה לפנינה בכל טיול לפורטוגל.
לסיכום, טיול פרטי לפורטוגל מבטיח שלל אטרקציות המתאימות לכל מטייל. מהרחובות ההיסטוריים של ליסבון ועד לחופים שטופי השמש של האלגרבה, מהקסם האגדתי של סינטרה ועד לעושר התרבותי של אבורה. פורטוגל מקפלת בתוכה שלל חוויות מגוון וכשתחקרו את הערים, העיירות והנופים שלה, תטוו מארג של זיכרונות שיישארו לנצח.
אוסטרליה היא מדינה עצומה עם תרבות ייחודית, נופים מדהימים ושפע של עובדות מעניינות. מהחיות האיקוניות ועד ההיסטוריה והתרבות המרתקות, אוסטרליה היא מקור לשפע של ידע. להלן עשר העובדות המובילות על אוסטרליה שאתם צריכים להכיר אם אתם מתכננים לצאת בקרוב אל טיול לאוסטרליה.
אוסטרליה היא יבשת המכילה את אוסטרליה היבשתית, טסמניה ואיים קטנים יותר מסביב. זו גם מדינה! זוהי המדינה היחידה בעולם המכסה יבשת שלמה.
למרות שערים כמו סידני ומלבורן אולי ידועות יותר, בירת אוסטרליה היא קנברה. העיר הגדולה ביותר באוסטרליה היא בריסביין.
אוסטרליה היא המקום היחיד בעולם בו קיימים קנגורו בטבע. ישנם למעלה מ-50 מיליון קנגורו באוסטרליה, כאשר המספר גדל מדי שנה.
השונית כוללת יותר מ-3,000 שוניות ו-900 איים. שונית המחסום היא ביתם של למעלה מ-350 מינים של אלמוגים ולמעלה מ-1,500 מיני דגים והיא נראית גם מהחלל.
בניו סאות' ויילס יש יותר אנשים מכל מדינה אחרת. 65% מאוכלוסיית המדינה מתגוררת בניו סאות' ויילס.
כשאנשים חושבים על אוסטרליה הם חושבים לעתים קרובות על העכבישים והנחשים המסוכנים שחיים שם. אולם אוסטרליה היא גם ביתו של הנחש הארסי ביותר בעולם, ה-Inland Taipan, כמו גם טרנטולות, מדוזה הקופסה והתמנון הטבעתי הכחול.
טסמניה זהה לגודלה של הרפובליקה של אירלנד. 500,000 איש חיים באי טסמניה ויש בו המון טבע ופארקים לאומיים.
שריפות בוש באוסטרליה הן תופעה נפוצה וקבועה אולם עקב שינויי האקלים הן הופכות לסדירות יותר. שריפות קורות ביערות היבשים של אוסטרליה, מתפשטות במהירות וגורמות למותם של הרבה בעלי חיים.
אוסטרליה 'התגלתה' לראשונה בשנת 1606. כמובן שהאנשים האבוריג'ינים שחיו שם ידעו שהיא קיימת ולכן השימוש במילה התגלה היא דרך מיושנת להסביר זאת, אולם האירופים מעולם לא מצאו אותה לפני תאריך זה ורק לאחר 1606 היבשת החלה להופיע במפות.
אנשים אלה נקראים עמי האיים האבוריג'ינים ומצר טורס. כיום הם מהווים רק אחוז קטן מאוכלוסיית אוסטרליה.
אסיה הפכה לאחד מיעדי התיירות הגדולים בעולם, ותאילנד הייתה בין המדינות הראשונות ביבשת שראתה ההזדמנות בתעשיית התיירות והתאימה את עצמה לזו.
הכינוי ארץ אלף החיוכים הופיע לראשונה בתקווה למשוך מבקרים בהבטחה לחופי חול לבן, עלויות נסיעה משתלמות והאירוח הלבבי של המקומיים. ואכן קווי החוף של דרום תאילנד הם מהמדהימים בעולם. עלות הלינה והאוכל נותרה נמוכה ביותר בהשוואה למדינות המערב ואפילו לשכנותיה של תאילנד ואחרון חביב, המקומיים, לרוב, עוזרים, אדיבים ומחייכים.
הסיבה לכך שהכינוי תפס היא בגלל שהתאילנדים באמת מחייכים, הרבה, אפילו במצבים שבהם חיוך לא תמיד מוצדק. שמירת פנים חשובה לתאילנדים רבים. במקום להראות רגש כמו כעס או חרדה, למשל, חלק מהמקומיים פשוט יחייכו ויתנהגו כאילו הכל בסדר. לכן ישנם מבקרים העשויים למצוא את החזות המחייכת מבלבלת.
התיירות בתאילנד ידועה בהיותה זולה. הכל, מאוכל ועד מלונות, מתומחרים בצורה כלכלית. אבל למרות היותה זולה, תאילנד מציעה את חוויות החופשה הטובות בעולם.
התיירות בתאילנד ידועה בהיותה זולה. הכל, מאוכל ועד מלונות, מתומחרים בצורה כלכלית. אבל למרות היותה זולה, תאילנד מציעה את חוויות החופשה הטובות בעולם.
בין אם תבחרו לבקר בתאילנד בחודש מאי או דצמבר, תוכלו לצפות למזג אוויר חמים ונעים עם שמש בהירה ברוב הימים.
שמש בשילוב עם חופי חול לבן הוא שידוך שנעשה בגן עדן. יתר על כן, החופים בתאילנד מתהדרים במי טורקיז מנצנצים המושלם עבור כל מיני סוגים של ספורט מים הרפתקני!
המקומיים החמים והמסבירי פנים הם כאמור הסיבה העיקרית לכך שתאילנד נקראת ארץ החיוכים. רוב המקומיים אדיבים וידידותיים, כך שתמיד תראו הרבה פרצופים מחייכים מסביב.
תרבות הליבה של תאילנד מבוססת על בודהיזם. בעיקר במהלך טיול פרטי בצפון תאילנד אתה יכול לראות את ההשפעות של התרבות הבודהיסטית בכל דבר, החל מאמנות, ארכיטקטורה ואנשים. רוב הערים בתאילנד כוללות מקדשים בודהיסטים מפוארים.
במהלך חופשה בתאילנד אפשר להתנסות בסוגים רבים של מעדנים תאילנדיים מעוררי תיאבון הנמכרים במחירים זולים. מלבד הקארי התאילנדי האייקוני, תמצאו גם מבחר נפלא של סלטים, נודלס וחטיפים.
קניות בתאילנד היא חוויה מתגמלת. תוכלו לקנות כמעט הכל תחת השמש בשווקי הרחוב או הקניונים בעיר במחירים שווים לכל נפש.
תאילנד מציעה חופשה מדהימה לזוגות, חברים, משפחות וקבוצות. בעולם נסתר אנו מציעים לכם טיולים לתאילנד בהתאמה אישית. מסלולי הטיול שלנו הינם דינאמיים וגמישים. זה אומר שניתן להוסיף או להסיר ימי טיול בהתאם להעדפותיכם ורצונותיכם. אנחנו נעשה את המירב בעת תכנון טיול לתאילנד כדי לבנות עבורכם טיול מושלם, שישאיר לכם טעם של עוד.
טיולי תמריץ לחברות, הידועים גם כטיולי מוטיבציה, הינם כלי המשמש ארגונים עסקיים כדי להניע את העובדים בחברה לביצועים טובים יותר. טיולים אלו הם הרבה מעבר לחופשות רגילות. הם מציעים לעובדים הזדמנות לבקר ביעדים שונים ולהתנסות בחוויות ייחודיות כתגמול בעבור העבודה הקשה, הביצועים יוצאי הדופן או הנאמנות שלהם. במאמר זה נתעמק בעולם טיולי התמריץ, נסביר את משמעותם, היתרונות הגלומים בהם, שיקולי התכנון וההשפעה החיובית שיש לטיולים אלו על עובדים וארגונים.
טיולי תמריץ לחברות (באנגלית – Travel Incentive) הינם ביטוי מוחשי של הערכה לעובדים או לצוותים שהשיגו תוצאות יוצאות דופן או עמדו ביעדים שנקבעו מראש. תאגידים וארגונים עושים שימוש בתוכניות “Incentive” כשהם רוצים להניע ולתמרץ את עובדיהם לביצועים טובים יותר. באמצעות טיולים אלו ניתן להעלות את המורל, לשפר את הפרודוקטיביות, להגביר את שיתוף הפעולה ולעודד את החתירה למצוינות בקרב עובדי החברה. משך הזמן האידיאלי עבור טיולים כאלו נע בדרך כלל בין 4-6 ימים.
טיולי אינסנטיב הפכו לפופולריים מאוד בשנים האחרונות. בכל רחבי העולם, התקציבים לטיולי אינסנטיב גדלים ככל שחברות מכירות ביתרונות שלהם, וכתוצאה מכך משתמשות פחות בפרסים כספיים ואירועי חברה ככלים להבעת הערכה בקרב העובדים. הסיבה העיקרית לכך היא שמחקרים בנושא טיולי תמריץ מראים כי הם תורמים באופן משמעותי לגידול במכירות ומשפרים את הרווחיות. לדוגמא, מחקר מאת אוקספורד אקונומיקס בארצות הברית אשר בוצע בשנת 2009 מצא כי השקעה בטיולי אינסנטיב החזירה את עצמה ביחס של ארבע לאחד (4:1). בנוסף, מכון המחקר IRF (Incentive Research Foundation) בדק ומצא כי 80% מהעובדים בארגונים שונים סבורים כי טיולי תמריץ אכן תורמים להעלאת המוטיבציה בארגון במידה רבה או במידה רבה מאוד.
החוויות המרגשות שעובדים עוברים במסגרת טיול תמריץ לחברות תורמות לנאמנותם, משפרות את שיתוף הפעולה ביניהם ומשפרות את ביצועיהם. בחברת עולם נסתר אנו מתמחים בטיולי אינסנטיב בהתאמה אישית. טיולים אלו יגרמו לחברה שלכם לעשות את קפיצת המדרגה שאתם זקוקים לה. טיולי התמריץ שלנו יהפכו את הנסיעה שלכם לחוויה יוצאת דופן, מרגשת ומגבשת. השאיפה שלנו למצוינות מאפשרת לנו להעניק לכם חוויית טיול מושלמת לכל אורך הדרך. בנוסף, מסלולי הטיול שלנו הינם דינאמיים, כך שתוכלו לשנות את ימי הטיול ולהתאים אותם לצרכים ולשאיפות של הארגון שלכם. פנו אלינו עוד היום ונשמח להתאים עבורכם טיול תמריץ חווייתי ומהנה שיותיר חותם חיובי ומשמעותי בקרב העובדים שלכם.
בעולם הדינמי של היום, מושג ההזדקנות עבר מהפך משמעותי. "הגיל השלישי", הנחשב בדרך כלל לתקופה שלאחר הפרישה, הפך לתקופה של חופש, הרפתקאות ואף טיולים לגיל הזהב. כיום, מבוגרים מבקשים להתנתק מהמושגים המסורתיים של הזדקנות ומחפשים לחוות חוויות מעשירות באמצעות טיולי בוטיק לגיל השלישי. במאמר זה, נחקור את המגמה ההולכת וגוברת של מבוגרים היוצאים לטיולים מרגשים לחו"ל, ונדגיש את היתרונות, היעדים והשיקולים שהופכים את המסעות הללו למספקים כל כך.
גיל הזהב מייצג שלב בחיים שבו אנשים, בדרך כלל בני 60 עד 80 שנה, נהנים מפירות עמלם ויש להם יותר זמן ומשאבים לחקור את העולם. העלייה בתוחלת החיים ושיפור הבריאות הכללית סללו את הדרך למבוגרים לנסוע הרבה לחו"ל, ומאתגרים את הסטריאוטיפ לפיו פרישה פירושה האטה בקצב החיים. המבוגרים של היום הם תוססים, הרפתקנים ולהוטים לחקור את העולם בדרכים שאולי לא הייתה להם הזדמנות לעשות מוקדם יותר בחיים.
גיל הזהב הוא פרק מרגש בחיים המאופיין בחופש, גילוי עצמי וצמא מחודש להרפתקאות. מבוגרים כיום מאמצים את ההזדמנות לטייל בהרחבה, תוך התנתקות מנורמות הפרישה המסורתיות. חקר תרבויות חדשות, עיסוק בחוויות פעילות גופנית ויצירת קשרים משמעותיים מעשירים את חייהם בדרכים שנחשבו פעם בלתי אפשריות. ככל שאנו ממשיכים לראות מגמה עולה של מבוגרים המאמצים את חדוות הטיול, ניכר כי הגיל השלישי מייצג זמן של אפשרויות והגשמה בלתי מוגבלות. אנו בעולם נסתר, מציעים לכם לחקור את הפאר של אירופה, המסתורין של אסיה, הפיתוי של אפריקה, או פלאי השייט ביחד איתנו במסגרת טיול פרטי מותאם אישית. אנו מזמינים אותכם לצאת איתנו למסעות בלתי נשכחים של חקר והנאה המותאמים לגילכם ולצרכיכם האישיים.
אחד הדברים שתוכלו ליהנות מהם במסגרת טיול עצמאי לפורטוגל, הוא מוזיקת פאדו הנחשבת ללב ולנשמה הפורטוגזית. זהו אחד מסגנונות מוזיקת הפולק האורבנית העתיקים ביותר בעולם. יש אומרים שמקורה בריקוד שהגיע מאפריקה במאה ה-19 ואומץ על ידי העניים ברחובות ליסבון. או אולי הכל התחיל בים בתור השירים העצובים והמלודיים שנוצרו על ידי ימאים ודייגים מוכי געגועים.
יהיו מקורותיו אשר יהיו, הנושאים של הפאדו נשארו קבועים: גורל, בגידה באהבה, מוות וייאוש. שיר אופייני אומר: "למה עזבת אותי, לאן הלכת? אני מסתובב ברחובות ומסתכל על כל מקום שהיינו בו יחד, עכשיו את לא שם". זו מוזיקה עצובה והופעת פאדו אינה נחשבת מוצלחת אם הקהל לא מתרגש עד דמעות.
בתחילת המאה העשרים, הפאדו הפך פופולרי בחיי היומיום של מעמד הפועלים של ליסבון. הוא הושמע לשם הנאה אך גם כדי להקל על כאב החיים. זמרים מיומנים הידועים כפאדיסטות הופיעו בסוף היום ולאורך הלילה.
משנות ה-40 ועד מותה ב-1999, הדמות המרכזית של הפאדו הפורטוגזי הייתה עמליה רודריגס. היא הייתה הדיווה של הפאדו, סגדו לה בבית והעריצו אותה בחו"ל כנציגה המפורסמת ביותר של התרבות הפורטוגזית. כשמתה, קרא ראש הממשלה לשלושה ימי אבל לאומי.
היום הדור הצעיר בפורטוגל מכבד אבל לא מסור לפאדו. מוזיקאי הפאדו העכשוויים הולכים על הגבול הדק בין המשך המסורת לבין הניסיון להביא קהל חדש. הדור החדש של מוזיקאים צעירים, כמו הזמרת מריזה, תרם לתחייה החברתית והפוליטית של מוזיקת הפאדו, כאשר התאימו אותה ומילאו אותה עם תכנים חדשים.
עמליה רודריגז ביו טיוב
מריזה ביו טיוב
ברוכים הבאים אל מלאווי, פנינה קטנה ומרתקת הממוקמת בחלק הדרום מזרחי של אפריקה. מדינה כובשת המכונה לעתים קרובות "פנינה כחולה" בזכות נופיה הקסומים ונפלאות הטבע שלה. כשתטיילו במדינה הכובשת הזו, תגלו שפע מגוון: טבע פראי ובתולי שנראה שלא קולקל על ידי הזמן, חיות בר, תושבים נחמדים שאוהבים להכיר אותכם ולהכיר לכם את התרבות האפריקאית המיוחדת כל כך.
גולת הכותרת היא ללא ספק אגם מלאווי, שקיבל את התואר "אגם הכוכבים". מי האגם הצלולים מנצנצים תחת השמש האפריקאית, ויוצרים מחזה מהפנט. אתם מוזמנים לשחות, לצולל, לשנרקל, להתחרות בספורט ימי או פשוט לנוח בשלווה של שפת האגם באחד החופים המפנקים והבתוליים שלו.
בלב מלאווי תגלו מגוון מדהים של חיות בר. המדינה היא ביתם של תנינים, היפופוטמים, פילים, אנטילופות, נמרים, צבועים, כלבי בר, צ'יטות ,אריות ,קרנפים שחורים וציפורים.
תושבי מלאווי אמנם חסרי ממון אך עם זאת הם חוגגים את החיים, משדרים הודיה למה שיש והחשוב מכל, האנשים האלה תמיד יעשו כמיטב יכולתם לגרום לכם להרגיש בבית. אני ממליצה בחום להתערבב עם המקומיים להתיידד איתם, להכיר את התרבות והמסורות שלהם. אולי תזכו להכיר את השמות המצחיקים שלהם – קומפיוטר, טום בויי, אמינם, צ'יקן קארי, בעייה, אכזבה, הפתעה ורבים אחרים.
לא סתם מלאווי מכונה "הלב החם של אפריקה". הודות לטוב ליבם של תושביה המדינה נבחרה כאחת המדינות החביבות ביותר לזרים בעולם! התושבים ישמחו להכיר לכם את עושרה של התרבות האפריקאית באמצעות מוזיקה, ריקוד ומנהגים מסורתיים. מי שמחפש חוויות תרבותיות מוזמן להעשיר את עצמו בחווית התנדבות, עיסוק בקהילות המקומיות ובמסורות אפריקאית. מי שרוצה להגשים את החלום לשחק במשחקים של פעם עם הילדים החמודים בעולם, הגיע למקום הנכון.
מלאווי ממוקמת בקצה עמק השבר הגדול, מציעה מגוון מדהים של פלאי טבע הנותנים מענה לרצונותיו של כל מטייל. התכוננו לצפות בשקיעות מהפנטות המפארות את שמי מלאווי. בין אם אתם נחים בחופים החוליים, משקיפים אל הסוואנות או מטיילים על ראשי הרים. הגוונים המצויירים באופק ישאירו אתכם מרותקים, רגע של נצח טהור יחרט בזיכרונכם.
למטייל מלאווי היא לא רק חגיגה לעיניים אלא גם מגרש משחקים לחובבי הרפתקאות. מסלולי הליכה, רכיבה על סוסים, צלילה ושנורקלינג, שייט, גלישת Sap, קייאק ושייט בקאנו מקומי. מכל אלו ניתן ליהנות במסגרת טיול פרטי איכותי. במילים אחרות, מלאווי פונה למטיילים בכל הגילאים, מצעירים והרפתקנים ועד פנסיונרים המחפשים אופקים חדשים. האטרקציות והפעילויות המגוונות כאן מבטיחות שיהיה לכולם משהו ליהנות ממנו וליצור זיכרונות מתמשכים.
האקלים של מלאווי הפוך מזה שבישראל ואידיאלי במהלך הקיץ הישראלי. בחודשי אפריל עד אוגוסט הטמפרטורות יורדות. אין גשם, והאקלים היבש מקל על מציאת בעלי החיים בספארי. החופים נעימים והכניסה למים נעימה בשעות היום וקרירה בערב. בספטמבר עד נובמבר יבש ומתחמם מאוד, בדצמבר גשמים מתחילים ונמשכים עד פברואר. זוהי עונה שאפשר לטייל בה אם כי קשה יותר למצוא חיות באזורי הפארקים, חם ופחות תיירותי. מרס-מאי היא עונה ירוקה ויפה, עונה בה המקומיים קוצרים וחוגגים את היבולים.
העיירה סאפה Sapa שוכנת באזור ההררי השופע של צפון מערב וייטנאם. זהו יעד ציורי המציע שילוב ייחודי של יופי טבעי עוצר נשימה, מורשת תרבותית עשירה והרפתקאות מרגשות. עיירה מקסימה זו ידועה בטרסות האורז המדהימות הסובבות אותה, ההרים המתנשאים מעליה, שבטי הגבעות התוססים והאווירה השלווה שכובשת מטיילים מכל העולם. זו היא באמת פנינה נסתרת שמחכה להתגלות בכל טיול לוייטנאם.
סאפה התברכה בנופי טבע עוצרי נשימה המותירים את המטיילים פעורי פה. האזור ידוע בזכות טרסות האורז המרהיבות שלו, החצובות בצלע ההרים כמו מדרגות, ויוצרות מראה עוצר נשימה. הזמן הטוב ביותר לראות את הטרסות במלוא תפארתן הוא במהלך עונת שתילת האורז, הנמשכת בדרך כלל ממאי עד יוני או מספטמבר עד אוקטובר. במהלך החודשים הללו הטרסות נצבעות בגוונים עזים של ירוק, מה שמספק רקע ציורי לחובבי צילום. מלבד טרסות האורז, סאפה היא גם ביתה של פאנסיפן, הפסגה הגבוהה ביותר בווייטנאם. מחפשי הרפתקאות יכולים לצאת לטרק מאתגר אל הפסגה, המציעה נופים פנורמיים של העמקים, היערות ורכסי ההרים הרחוקים שמסביב. הפארק הלאומי Hoang Lien Son, המקיף את פאנסיפאן, הוא אוצר של מגוון ביולוגי, עם מינים אנדמיים רבים ומפלים מדהימים.
סאפה וייטנאם היא כור היתוך של קבוצות מיעוט אתניות מגוונות, כל אחת עם המנהגים, המסורות והלבוש הצבעוני הייחודי לה. הקבוצות האתניות הבולטות ביותר באזור הן המונג, דאו, טאי, גיאי וצ'ה פו. סיור בשווקים המקומיים, כמו שוק Bac Ha (פתוח בימי ראשון) ושוק Can Cau (פתוח בשבת), מספק הזדמנות לחזות בתערובת התוססת של התרבויות האתניות של האזור. השווקים ההומים הללו הם המקום שבו המקומיים סוחרים בתוצרת, בטקסטיל ובעבודות יד, ומציעים הצצה אותנטית לחיי היומיום שלהם. חוויה תרבותית שובת לב נוספת בסאפה היא אירוח ביתי על ידי משפחות ממיעוטים אתניים. המבקרים יכולים ליהנות מאירוח לבבי של המקומיים, להשתתף בארוחות מסורתיות, ללמוד על מנהגיהם, ואפילו להצטרף לריקודים ומופעי מוזיקה מסורתיים. אירוח ביתי מסוג זה יספק לכם הזדמנות ייחודית לקבל הבנה מעמיקה יותר של המורשת העשירה של
בסאפה עצמה האוכלוסייה יחסית מודרנית, ומנגד בכפרים הסובבים אותה ניתן לפגוש תרבויות מונגוליות מסורתיות. באזור ישנם שני שבטים עיקריים: שבט ההמונג (Hmong) המזוהה עם לבוש מסורתי שחור, וכן שבט הדאו (Dao) המקפיד לעטות לבוש מסורתי שחור עם מטפחת אדומה בולטת. מראה זה מייחד את סאפה מעיירות אחרות ברחבי וייטנאם. אחד הכפרים היפים והמעניינים ביותר באזור נקרא 'קאט-קאט' (Cat Cat). זהו כפר הרגיל לקבל תיירים, ולכן מדי יום תושביו מציגים מופעי ריקודים מעניינים וססגוניים. ניתן לרכוש שם מזכרות ועבודות יד רבות. כפרים נוספים אליהם ניתן להגיע בקרבת סאפה הינם טא-וואן ולאו-צ'אי. ביניהם פרוש עמק ה'מונג הואה' (Muong Hoa Valley), בו ישנם נחלים קטנים, וניתן לראות ממנו נוף מיוחד ומרהיב של טראסות אורז רבות.
מעטים מכירים ויודעים, שבקרבת סאפה נמצאת מערה מבודדת וקסומה, אליה מגיעים בסירה. ניתן לראות בין הצמחים במערה מעין חלון עם נוף מדהים לשמיים. את הסירה למערה ניתן לקחת ממרכז הכפר באו נאי (Bao Nhai) ולשוט בנהר הצ'אי, עד למעין מצודה ימית עליה מספרים אגדות רבות. בביקורכם במערת הפיות תוכלו לצפות ולשחות בזרם המים 'טיאן', ולספוג קרני שמש חמימות. ישנם המאמינים כי פעולות אלו מהוות תפילה ליופי, בריאות ועושר.
השטח המחוספס סביב סאפה והסביבה הטבעית הבתולית הופכים אותה לאידיאלית עבור חובבי טרקים. טרקים הם הפעילות הפופולרית ביותר בסאפה, עם מגוון מסלולים לבעלי רמות כושר שונות. בין אם תצאו לטיול נינוח בשדות המדורגים או לטיול הרפתקני בן מספר ימים לכפרים נידחים, בסאפה יש משהו לכולם. בסיורים במודרכים תקבלו תובנות חשובות לגבי החי והצומח המקומיים והמשמעות התרבותית של האזור. לאלו המחפשים שטף אדרנלין, טיולי אופני או אופנועי הרים מציעים חוויות מרגשות של רכיבה בכבישי ההרים המפותלים והנופים הציוריים של סאפה. טיפוס צוקים וסנפלינג הם אפשרויות מרגשות אחרות עבור מחפשי הרפתקאות בסאפה או עבור חברות המתעניינות לבצע טיולי תמריץ.
האקלים של סאפה משתנה בהתאם לעונות השנה. חודשי הקיץ (יוני עד אוגוסט) הם הרטובים ביותר, עם ערפל וטפטוף מדי פעם, בעוד שהחורף (דצמבר עד פברואר) מביא טמפרטורות קרירות ושלג מדי פעם. כדאי לבקר בסאפה באביב (מרץ עד מאי) ובסתיו (ספטמבר עד נובמבר). בתקופות אלו מזג האוויר נעים יותר.
אלטרנטיבה מעניינת לסאפה הינם היעדים פו לונג ומאי צ'או המקסימים ומרהיבים ביופיים, המזכירים מאוד את נופי סאפה, ובכל זאת נחשבים למקומות פחות המוניים ויש בהם מסלולים מעניינים שטרם התגלו על ידי תיירים.
פו לונג (Pu luong) נוסדה בשנת 1999, והיא קרויה על שם הביטוי "הגבעה הכי גבוהה בכפר" בתרגום מהשפה התאילנדית. פו לונג עשירה בנופים המזכירים יער טרופי, ומרבית תושביה הם מונגולים או תאילנדים. פו לונג הפכה ליעד חשוב בצפון וייטנאם, וניתן לצאת ממנה לטרקים וטיולי יום רבים, לצפות בטראסות האורז הרבות, ללמוד על החקלאות המסורתית ולטייל בשמורה ובעמקים שסביבה. סביב העיירה יש מספר שבילים מקסימים שאינם מוכרים למטיילים רבים מחוץ לסאפה וייטנאם. אחד מהם הינו השביל בכפר חו מואנג (Kho Muong), אשר מוביל למערת נטיפים מסתורית וקסומה. בני השבטים השונים הגרים באזור הם אדיבים ומסבירי פנים ולעיתים קרובות הם מזמינים תיירים לשתות איתם תה או לרקוד איתם לאחר ארוחת הערב. יעד זה הינו מומלץ במיוחד לאוהבי טבע, ספורט ובעיקר לאוהבי טרקים מעניינים. מומלץ להגיע לפו לונג ממאי צ'או או מנין בין (NinhBinh).
מאי צ'או (Mai chau) דומה מאוד לפו לונג, היא מוקפת הרים וגבעות וטראסות אורז. לידה ישנם כפרים בהם מתגוררים בני שבטים שונים. בשתי העיירות תוכלו להנות ממגוון מאכלים אקזוטיים, למשל ירקות יער, אורז אשר בושל בבמבוק, סלט שבתוכו פרח בר בטעם בננה, עוף מקומי, אורז עם יין ועוד ועוד.
אין ספק ששני יעדים אלו הינם מעולים לטיולים במסלולים קסומים, לרכיבה על אופניים ולרוגע ושלווה עם חוויה כפרית ואותנטית.
אזור סאפה עם הנופים הטבעיים המדהימים, המגוון התרבותי והטרקים המרהיבים בסביבה, בולט כפנינה בצפון-מערב הרמות של וייטנאם. בין אם אתם חובבי טבע, חובבי הרפתקאות או חובבי תרבות, לסאפה, וייטנאם, יש מה להציע. התערובת הייחודית של העיר, שווקים אתניים וחוויות תרבותיות סוחפות יחד עם טרסות אורז מסביב הופכות אותה ליעד אידיאלי עבור אלה שמחפשים הרפתקה מחוץ לשבילים. אנחנו ממליצים לבקר גם בעיירות הפחות מוכרות, במאי צ'או ובפו לונג. עיירות אלו משמרות את קסמן ויופיין המסורתי, בהשוואה לסאפה שהתיירות הרבה מעט פוגמת בהנאה ממנה..
ארזו מזוודות, נעלו את נעלי ההליכה והתכוננו להיות מוקסמים מהיופי והקסם שלה במסגרת טיול פרטי איכותי.
טיולי בוטיק לגיל השלישי המותאמים במיוחד לאוכלוסייה מבוגרת נועדו לתת מענה לצרכים ולהעדפות הייחודיות של בני הגיל השלישי. זאת תוך הבטחת הנוחות והנגישות ומתוך רגישות גבוהה לצורכי המטייל בגיל המבוגר. כאשר אנשים נכנסים לשנות הזהב של חייהם, הם לעתים קרובות כמהים לחוויות והרפתקאות חדשות. כאשר יוצאים לפנסיה, מתפנה פתאום הרבה זמן וכך ניתן להתפנות לטייל בעולם וליהנות מהחיים. במאמר זה נעמיק בנושא של טיולי בוטיק עבור אוכלוסייה מבוגרת. נדון ביתרונותיהם, במרכיבים שהופכים אותם למיוחדים ובהשפעה החיובית שיש להם על הרווחה והבריאות בגילאים מתקדמים.
בשנים האחרונות, חלה עלייה משמעותית בביקוש לטיולי בוטיק המיועדים לבני גיל הזהב. ניתן לייחס את הזינוק הזה לגידול המשמעותי שחל באוכלוסייה המבוגרת בישראל. תוחלת החיים עולה בהתמדה, ובמקביל אליה עולה גם איכות החיים שהיא חשובה לא פחות. כתוצאה מכך, יותר ויותר אנשים בגילאים מבוגרים מחפשים כיום לחוות מפגשים עם תרבויות חדשות, לראות נופים מרתקים, לטעום מאכלים אקזוטיים ופשוט לראות עולם. להבדיל מטיולים מאורגנים המוניים במתכונת סגורה, טיולי בוטיק לגיל השלישי מאפשרים לבחור מבין מסלולי טיול מותאמים אישית וליהנות משירותים התפורים במיוחד עבור כל אדם. בטיולי בוטיק פרטיים לגילאים מבוגרים, ניתן משקל רב להעדפות אישיות ולדרישות הייחודיות של כל מטייל.
אחד המאפיינים המובהקים של טיולי בוטיק לגיל השלישי הוא הדגש על חוויות מותאמות אישית. טיולים אלו נועדו להציע מגוון פעילויות ומקומות לינה הנותנים מענה לתחומי העניין הספציפיים של מבוגרים. מסיורי תרבות וחוויות קולינריות ועד פעילויות והרפתקאות בטבע. טיולים לגיל השלישי המותאמים אישית לצורכיהם של מבוגרים, מספקים מגוון רחב של אפשרויות שיתאימו להעדפות האישיות שלכם. בנוסף, הקבוצות הקטנות בטיולים אלו מאפשרות אינטראקציות אינטימיות יותר. כך ניתן לטפח קשרים וחברויות בין מטיילים בעלי תחומי עניין דומים.
במסגרת טיולי בוטיק לגיל השלישי ניתנת עדיפות לנגישות ונוחות. חברות המתמחות בטיולים לגיל השלישי חייבות להבין את המגבלות הפיזיות שיכולות להיווצר עם הגיל. על חברות שמוציאות טיולים עבור אוכלוסייה מבוגרת לתכנן בקפידה מסלולי טיול מתאימים. מסלולים אלו צריכים להביא בחשבון את מגבלות התנועה של אנשים בגילאים מבוגרים. כמו כן, חברות הטיולים נדרשות לספק אפשרויות תחבורה נגישות ועליהן לבחור מקומות לינה המתאימים למבוגרים. תשומת לב זו לפרטים מבטיחה שמטיילים מבוגרים יוכלו לחקור יעדים חדשים בראש שקט, מבלי להתפשר על נוחות או בטיחות.
תכנון מסלול מאוזן המשלב סיורים באתרים שונים לצד פעילויות שלוות ורגועות יותר, הינו חיוני עבור מטיילים בגיל השלישי. יש להימנע מדחיסה של יותר מדי פעילויות במהלך תקופה קצרה, דבר העלול להיות מתיש. במקום זאת, עדיף לבחור לטייל בקצב נינוח יותר, עם מספיק זמן לנוח ולהתרשם מהתרבות המקומית. גם גמישות בלוח הזמנים עשויה להועיל. גמישות בתכנון המסלול מאפשרת להתאים את הטיול לקצב ולהעדפות האישיות שלכם.
בחירת היעד המתאים והתאמת סוג הפעילות הנכון עבורכם יכולים להשפיע באופן משמעותי על איכות הטיול. חלק מהמטיילים בגיל השלישי עשויים להעדיף חופשות מרגיעות על החוף או נסיעות בנופים כפריים שלווים. אחרים עשויים להשתוקק לצאת ליותר הרפתקאות ולחקור את התרבות המקומית במסגרת הליכה ברגל ואף טיפוס על הרים. משום כך, חיוני להתאים את מסלול הטיול לתחומי העניין ולצרכים האישיים של כל מטייל. כך ניתן להבטיח שההנאה מהטיול אכן תהיה שלמה.
בתכנון טיולים עבור הגיל השלישי יש לקחת בחשבון גם את משך הטיסות אל היעד וגם את טיסות הפנים והנסיעות בתוך היעד. זאת מתוך התחשבות במגבלותיהם וצורכיהם הייחודיים של מטיילים מבוגרים. טיסות ארוכות או נסיעות ממושכות עשויות להכביד על מטיילים מסוימים, במיוחד כאלו עם בעיות בריאותיות. משום כך מומלץ לבחור ביעדים שזמני הטיסות אליהם ומשך הנסיעות בהם לא יהיו ארוכים מדי, על מנת להפחית את המתח והעייפות הפוטנציאלים במהלך הטיול שלכם.
הבחירה בין טיול מאורגן לטיול פרטי עצמאי תלויה בהעדפות אישיות וברמת הנוחות שכל מטייל רוצה לעצמו בגילאים המבוגרים. טיולים מאורגנים מציעים את היתרון של חוויות משותפות, מדריכים בעלי ידע ואינטראקציות חברתיות מובנות. מצד שני, טיול פרטי עצמאי מאפשר יותר גמישות וחופש לכל מטייל לחקור את היעד בקצב שלו. חלק מהמטיילים מעדיפים לשלב בין שתי האפשרויות: לבחור בסיורים קבוצתיים עבור פעילויות מסוימות וטיול עצמאי עבור פעילויות אחרות.
ביטוח נסיעות הוא היבט חשוב בתכנון כל טיול, והוא קריטי אף יותר עבור מטיילים בגיל השלישי. ביטוח נסיעות מקיף צריך לכסות מקרי חירום רפואיים, אובדן מזוודות ונסיבות בלתי צפויות אחרות. מכיוון שהשכיחות של בעיות בריאותיות אצל האוכלוסייה המבוגרת גבוהה יותר, כדאי לשקול רכישה של ביטוח נסיעות מורחב. זאת מכיוון שהפוליסה הסטנדרטית על פי רוב אינה מכסה החמרה של מצב רפואי קיים הכולל אשפוז, טיפולים ונטילת תרופות קבועות. אנו ממליצים לבדוק אפשרויות ביטוח שונות עבור גילאים מבוגרים ולבחור בתוכנית המתאימה לצורכי הנסיעה האישיים שלכם.
טיולי בוטיק רבים לבני גיל הזהב שמים דגש חזק על בריאות ואיכות חיים. טיולים אלו עשויים לכלול מדיטציה, טיפולי ספא והליכות קלות בטבע. בין אם זה טיול על החוף, סיור בעיר או ביקור במוזיאון, טיולים מאפשרים לבצע פעילות אירובית אשר תורמת מאוד לבריאות. בנוסף, טיול בסביבה תומכת עם אנשים בעלי תחומי עניין דומים, יכול להוות מקור השראה ומוטיבציה עבורכם לעסוק בפעילות אירובית הן במהלך הטיול והן בחיי היומיום שלכם.
למטיילים בגילאים מבוגרים יותר ישנם מאפיינים בריאותיים מיוחדים שכדאי לקחת בחשבון בעת תכנון הטיול. השילוב בין השינויים הגופניים המלווים את העלייה בגיל לבין מחלות כרוניות שונות, מצריך היערכות מתאימה מבחינה בריאותית. המדריך למטיילים בגילאים מבוגרים של קופת חולים כללית, מציע לכם שפע של מידע מועיל וחשוב אשר יש לקחת בחשבון כאשר מתכננים טיול בגיל מבוגר. אנו ממליצים בחום לעיין בו.
אחת המגמות הדמוגרפיות הנפוצות ביותר שזוהו ברחבי העולם היא הזדקנות האוכלוסייה ברוב המדינות. תחזיות רבות מתמקדות בהשפעה הסבירה של מגמה דמוגרפית זו על מספר מגזרים, כולל תיירות. אנחנו אומנם לא בדקנו באופן סטטיסטי, אבל נראה שבשני העשורים האחרונים צמחה התופעה של "פנסיונרים חסרי מנוח" (וכאלה הנמצאים בגיל השלישי ועדיין עובדים). הדבר מתבטא בהצטרפות לחוגים, טיולים ברחבי הארץ וכמובן טיולים לחו"ל. לא רק שייט תענוגות רגוע, אלא טיולים לכל קצוות העולם. מניסיוננו בחברת עולם נסתר, המארגנת טיולים בלמעלה מ-70 יעדים ברחבי העולם, למדנו לדעת שאפשר לטייל כמעט בכל מקום בעולם בנוחות ובהתאם לצורכי הגיל השלישי, לענות על הצרכים של תיירים בגיל השלישי וליצור מוצר תיירותי שלם. תיירים מבוגרים שונים מקבוצות אחרות באוכלוסייה מכיוון שהם יכולים לנסוע כל השנה ולטייל ביעד במשך ימים רבים יותר, מאחר והם אינם מוגבלים על ידי אילוצים של חופשה שנתית, או החופשים של מערכת החינוך.
הנשיונל ג'יאוגרפיק כתב על תיירות הגיל השלישי: "בעקבות המגיפה (קורונה), דמוגרפיה הולכת וגדלה של מטיילים בני 50 פלוס יוצאים לראות את העולם במשך חודשים – או שנים – בכל פעם. עבור מטיילים אלה, טיולים רגילים בים התיכון והפסקות עירוניות מדי פעם כבר לא מספיקים. אז הם מפנים עורף למוסכמות וממריאים. ולפי כל הדעות הם דמוגרפיה מתפתחת".
בין אם אתם מחפשים טיול שכולו תרבות, רגיעה או הרפתקאות, יש אינסוף אפשרויות לבחירה לאזרחים ותיקים. בין אם אתם מעוניינים לטיול מלא הרפתקאות או מעדיפים חופשה מרגיעה עם שפע של נופים ציוריים ופעילויות נינוחות, המקומות המובילים הללו מושלמים לחופשות עבורכם.
אוסטרליה היא ארץ של גילויים, עם התרבויות העתיקות בעולם, מים צלולים ונופים שעוברים מג'ונגל לחופים עם חול לבן למדבר חול אדום. בין אם אתם נהנים מטיול לאולורו המיסטי או חופשה עירונית בסידני, הגיוון והרוחב של אוסטרליה הופכים אותה למרחב נפלא לחוות בקצב שלכם.
הטבע בניו זילנד כולל פסגות מושלגות, מפרצונים נסתרים, קרחונים נוצצים ופיורדים רחבי ידיים. כל אלו הם אוצרות לאומיים הקשורים לשימור התרבות הילידית התומכת בהיסטוריה הקולוניאלית. הנוף הטבעי של מפלי מים רועמים ופסגות הרים משוננים מדגישים את הגייזרים המתפרצים ובריכות הבוץ המבעבעות, הופכים את ניו זילנד למקום פנטסטי לבקר בו בקצב שלכם.
פורטוגל לוקחת אותך מעבר להיסטוריה שהתעוררה לחיים עם רחובות מרוצפים, טירות מימי הביניים וחופים נוצצים בחולות זהובים. קירות מסוידים בלבן מקשטים שכונות עתיקות של ליסבון וכרמים היסטוריים לאורך גדות הנהר המפותלות של עמק דואורו. פורטוגל יוצאת עכשיו מהצללים של שכנותיה כמדינה של יופי בלתי נשכח. העיסוק בהיסטוריה העתיקה שנמצאה ברחבי פורטוגל רק משפר את התרבות המדהימה שמתפשטת מהמישורים הפנימיים ועד לחוף האוקיינוס האטלנטי.
גם היום ספרד היא מדינה עם קצב איטי יותר של החיים, מטבח עם מנות מפורסמות כמו פאייה, בעוד ארכיטקטורה כמו אלהמברה האלגנטית או לה סגרדה פמיליה הסוריאליסטית משקפות את האסתטיקה המתפתחת של אמנות סוחפת בפועל. כמעט כל יעד בספרד מוכן לנוסעים ותיקים. ערים גדולות מציעות חזיונות מפוארים של העבר והעיירות הקטנות מספקות תובנה על התרבות המשומרת שהוטבעה בחיי היומיום.
למי שרוצה משהו קצת יותר אקזוטי, תאילנד היא אחת המדינות באסיה שנוחות לנסיעות של בני כל הגילים. ההתמצאות קלה למדי בתוך הערים, ורוב האנשים מבינים אנגלית בסיסית אם נזקקים לעזרה.
יפן היא ללא כל ספק, אחת המדינות הידידותיות ביותר לאזרחים ותיקים בעולם. מכיוון שלמעלה מ-20% מכלל האוכלוסייה הם מעל גיל 70, הממשלה משקיעה מאמצים רבים כדי להקל בכל דבר. ליפן יש הרבה מה להציע באופן מסורתי ותרבותי, כמו גם הרבה פריטי מזון מדהימים לנסות.
טיולים לוייטנאם יאפשרו לכם ליהנות מיעד תיירותי מדהים ביופיו. במדינה יש נופים טרופים בצפון ואפילו איים טרופיים. יחד עם אנגקור וואט, אחד היעדים הפופולריים ביותר בקמבודיה, טיול כזה מציע לכם הרבה יותר מאשר אתרי מורשת.
בחברת עולם נסתר אנו מוציאים טיולי בוטיק לגיל השלישי בהתאמה אישית עם מדריך טיולים פרטי. מסלולי הטיול שלנו מתוכננים מתוך הקפדה ומחשבה על כל פרט קטן, תוך התאמת תוכן ייחודי ומסלולים הבנויים בהתאמה אישית לצרכיהם של אנשים מבוגרים. מסלולי הטיול שלנו נבנו במיוחד עבור הגיל השלישי ומותאמים מבחינת רמת קושי, תוכן ותחומי העניין. המסלולים שלנו יאפשרו לכם ללמוד את ההיסטוריה המקומית, לחוות את התרבות ולראות את הנופים בקצב שלכם ובהתאם לרצונות ולצרכים שלכם. אז אם חיפשתם טיול בוטיק שמתאים לגיל השלישי, הגעתם למקום הנכון. צרו עמנו קשר ונשמח להתאים עבורכם את הטיול המושלם.
פורטוגל ידועה בעיקר בזכות ההיסטוריה העשירה שלה, האמנות, הארכיטקטורה, נופי הטבע המדהימים, התושבים מסבירי הפנים וכן בזכות הגסטרונומיה והיינות בעלי הטעם המשובח. בנוסף, בשנים האחרונות פורטוגל התפרסמה בחופים שלה, הן השקטים המיועדים לרחצה והן הסוערים המתאימים לגלישת גלים. משום כך, אין זה פלא שהמדינה המקסימה הזו הפכה לאחד מיעדי הטיול המובילים בעולם עבור תיירים הלהוטים לחקור אותה במסגרת טיול עצמאי המאפשר חופש פעולה רחב וגמישות רבה יותר בתכנון המסלול. כדי לעזור לכם להיערך טוב יותר לטיול שלכם, אספנו רשימה נרחבת של המקומות ששווה לבקר בהם במסגרת טיול עצמאי לפורטוגל, הזמנים הטובים עבור הטיול ועוד מידע מעניין.
עונת האביב היא באופן אוניברסלי אחת התקופות הטובות ביותר לבקר בפורטוגל. מאי מקסים במיוחד בגלל תנאי מזג האוויר המושלמים. בעונה זו יש כמה חגים בפורטוגל שיכולים לשנות קצת את האווירה כמו השבוע הקדוש בתחילת אפריל.
אבל, בחירת עונה לביקור עדיין תלויה במספר גורמים כמו התקציב שלכם, היעדים בפורטוגל שבהם תרצו לבקר, הפעילויות שתרצו לעשות, והסובלנות שלכם להמונים, הם כולם דברים שיש לקחת בחשבון.
יוני עד אוגוסט הם החודשים הפופולריים ביותר לבקר בפורטוגל. ימי הקיץ הבהירים והשמשיים קבועים עם טמפרטורות ממוצעות של 21 עד 28 מעלות. עם זאת, הקיץ יכול להתחמם בצורה שוחקת באמצע היום וזו גם אחת מתקופות השיא של תנועת התיירים. לכן, אם אתם מבקרים במהלך הקיץ, היו מוכנים לטמפרטורות יוקדות, מחירי העונה הגבוהים והמוני מבקרים. זה נכון במיוחד בערים גדולות כמו ליסבון ופורטו.
עונת הסתיו בפורטוגל מתרחשת מתחילת ספטמבר ועד סוף נובמבר. זו עוד אחת מהעונות הטובות ביותר לבקר במדינה עם טמפרטורות ממוצעות של 17-20 מעלות. הסתיו הוא גם אחת העונות האידיאליות לגלישה מקצועית בפורטוגל.
התקופה הזולה ביותר לבקר בפורטוגל היא מינואר עד פברואר. עם זאת, זוהי בדיוק בעונת החורף, ומזג האוויר יכול להיות בלתי צפוי. ברוב הימים יורד גשם ובצפון פורטוגל, מזג האוויר נעשה קר עוד יותר מאשר בדרום. גם טמפרטורות הים משתנות.
כשאנחנו מתכננים טיול עצמאי לפורטוגל אחד הדברים שכדאי לשים אליהם לב הוא ההבדל בטמפרטורות בין צפון המדינה לדרומה.
מזג האוויר בצפון פורטוגל קר יותר בכעשר מעלות מאשר באזור הדרומי של המדינה. הערים בצפון הרחוק ביותר, כמו בראגה, נשארות קצת יותר קרירות לאורך כל השנה.
אזור מרכז פורטוגל מעט מתון יותר מהצפון. הטמפרטורות נוטות להישאר סביב 20 מעלות במשך רוב השנה. בחורף, הן יכולות לרדת עד 5 מעלות, ויורדים גשמים בערך כל יומיים. באזור זה הרוח קצת פחות עזה. הקיץ חם, אך לא לח במיוחד.
ליסבון דומה מאוד לאזור המרכזי של המדינה מבחינת מזג האוויר. חם ויבש בקיץ עם שמיים בהירים כל יום. ואז, בחודשי החורף, מתקרר מעט עם רוחות וגשם.
באלגרב, האזור הדרומי ביותר של היבשת בפורטוגל, יש מזג אוויר מהטובים ביותר במדינה בכל ימות השנה. אזור פורטוגלי זה חווה קיץ פחות אינטנסיבי וטמפרטורות מתונות יותר מאשר שאר המדינה.
ההיסטוריה של היהודים בפורטוגל קדמה לייסודה הרשמי של המדינה ב-1143, שכן יהודים חיו בממלכה אלפי שנים, אפילו לפני האימפריה הרומית. העם היהודי שגשג בארץ, גורש מהארץ, חזר, וחווה בשנים האחרונות לידה מחדש.
במהלך המאות ה-12 עד ה-15, הקהילה היהודית הקטנה בפורטוגל, שמנתה כ-70,000 איש, שגשגה, זכתה להערכה רבה, ומילאה תפקידים בולטים בממלכה. כאשר צו הגירוש הספרדי ניתן ב-1492, כ-120,000 יהודים ספרדים ברחו לפורטוגל, אם כי הפורטוגלים הוציאו צו גירוש משלהם ב-1496, מה שגרם ליהודים לברוח לטורקיה, מרוקו, סוריה, הולנד ומדינות אחרות. חלקם נשארו כיהודים פעילים והתחבאו. למעשה, קהילה של "יהודים סודיים" המשיכה לחיות בהרי פורטוגל אך לא התגלתה עד המאה ה-20. יהודים אלו נקראו מרנוס או קריפטו-יהודים.
כדי ללמוד על קהילות אלו מומלץ לשלב במסגרת טיול לפורטוגל ביקור במקומות כמו טרנקוסו, בלמונטה, גווארדה וקסטלו דה וידה. שם ניתן עדיין לראות את הסימנים והכתובות הסמליים של אותם זמנים. אלו מגולפים בבתים של רובעים יהודיים לשעבר, שעקבותיהם שרדו.
אם תסתכלו על הבתים, תראו דלת גדולה בקומת הקרקע. דלת זו נותנת גישה לחנות וצרה יותר לכניסה לבית המגורים, הממוקם בקומה העליונה. בחלקן עדיין ניתן לראות את החריץ ל"מזוזה".
כיום ישנם מספר מוזיאונים המתמקדים בנוכחות היהודית בפורטוגל. אלו הם בקסטלו דה וידה, בלמונטה, פארו וטומר, האחרון שוכן בבית כנסת לשעבר מהמאה ה-15. קל למדי גם לגלות את ההיסטוריה של יהודי פורטוגל על ידי הליכה בנתיב היהדות. זוהי עדות למפגש בין עמים ותרבויות.
צו הגירוש מפורטוגל היה בתוקף עד המאה ה-19. כתוצאה מכך, עד לאחרונה לא הייתה כמעט קהילה יהודית במדינה.
בסוף המאה ה-19 החלו להגיע מתיישבים יהודים ממרוקו וגיברלטר. הגיעו גם סוחרים אשכנזים מפולין, רוסיה וגרמניה, שהקימו קהילה בליסבון, ואחר כך פורטו כך שבתחילת המאה ה-20 חזרו היהודים לפורטוגל.
בעולם נסתר אנו מתמחים בתכנון של טיולים עצמאיים וטיולים פרטיים עבור משפחות ויחידים. רוצים שנתאים עבורכם טיול עצמאי לפורטוגל בדיוק לפי הצרכים, הרצונות והאילוצים שלכם? פנו אלינו עכשיו ונשמח לתכנן ביחד אתכם את החופשה הבאה שלכם.
כאשר אנחנו מטיילים להנאתנו, נקרים בדרכנו הרבה דברים טובים והרבה דברים רעים.
עם הופעת האינטרנט, הגילוי אילו אטרקציות תיירותיות הן הגונות ומי הן מלכודות לתיירים הפך לפשוט יותר. כולנו בודקים באתרים כמו TripAdvisor ומנסים לגבש דעה.
ויקיפדיה מגדירה מלכודת תיירים כ"אטרקציה תיירותית המיועדת למשוך תיירים ואת כספם".
אבל האם תהיתם פעם אילו מקומות הם מלכודות התיירים הגדולות ביותר? חברה בשם קאזגו, חברת השכרות נופש וניהול נכסים החליטה לראות אילו מקומות ברחבי העולם, סומנו כ"מלכודות תיירים" ב- Trip Advisor. לפי ההסבר שלהם, 10 מלכודות התיירים הגדולות בעולם הן אלו עם המספר הגבוה ביותר של אזכורים של הביטוי 'מלכודת תיירים' בביקורות בטריפ אדווייזר.
למרות זה, מלכודות תיירים יכולות להתייחס למגוון של חוויות ורשמים על מקום, כולל איך הוא נראה, היכן הוא ממוקם, האווירה הכללית או סגנון השירות.
כמובן, יש הרבה מלכודות תיירים בכל רחבי העולם. אלו הן עשר הראשונות
1. Fisherman's Wharf (סן פרנסיסקו, קליפורניה, ארה"ב) (1,049 אזכורים של היותו מלכודת תיירים)
2. לאס רמבלאס (ברצלונה, ספרד) (793 אזכורים)
3. Dole Plantation (Wahiawa, HI) (708)
4. טמפל בר (דבלין, אירלנד) (673)
5. הלגונה הכחולה, גרינדוויק, איסלנד (669)
6. Checkpoint Charlie (ברלין, גרמניה (664)
7. טיימס סקוור (ניו יורק, ניו יורק, ארה"ב) (661)
8. Cafe du Monde (ניו אורלינס, לוס אנג'לס, ארה"ב) (643)
9. Hofbrausaus (מינכן, גרמניה) (522)
10. מחסן גינס (דבלין, אירלנד) (516)
ישנם גם מקומות, שמטיילים "טהרנים" יגדירו כמלכודות תיירים, אבל אנחנו חושבים שהם דווקא מעניינים ושווים ביקור:
החומה הגדולה בסין
הפירמידות בקהיר, מצרים
מפלי הניאגרה, קנדה
לעומת המקומות הללו, במסגרת טיולים מיוחדים בעולם, ניתן לראות ברחבי העולם גם אתרים נטולי יחסי ציבור שהם מה שנקרא באנגלית:
UNDERRATED כלומר לא מוערכים מספיק. בעוד שמקומות פופולריים כמו פריז, לונדון, איטליה ויוון נמצאים בראש רשימות היעדים של מטיילים רבים, הם מגיעים עם מחירים בשמיים וצפיפות בלתי נסבלת כמעט תמיד.
לכן אספנו עבורכם כמה מהיעדים הפחות פופולריים ברחבי העולם שכדאי לקחת בחשבון אם אתם מחפשים משהו אחר וחדש.
1. אקוודור – תיירים נוהרים אל טיולי בוטיק לגיל השלישי לאקוודור כדי לבקר באיי גלפגוס הפופולריים, אך רבים מהם מדלגים על שאר המדינה או מבלים בה מעט מאוד זמן. אסור לפספס את אקוודור, מדינה קטנה בדרום אמריקה המציעה יופי טבעי מדהים של הרים, חופים ועד ג'ונגלים. זהו גם יעד משתלם להפליא, עם מחירים זולים יותר ממדינות שכנות כמו פרו וקולומביה.
2. אלבניה – למטיילים רבים אין מושג שהם מפספסים את אחת מהפנינים הנסתרות הגדולות ביבשת אירופה. אלבניה צומחת בפופולריות אך עדיין נותרה לא מוערכת להפליא. מדינה בלקנית זו מתהדרת בקו חוף מדהים עם חופים המתחרים בחופים של יוון, איטליה או קרואטיה. יש כאן גם עיירות קטנות ויפות, עיר בירה פאנקית ומגניבה – טירנה, וכמה מהמחירים הזולים ביותר באירופה.
3. לאוס – אחד היעדים המוערכים ביותר בדרום מזרח אסיה. השכנות תאילנד, וייטנאם וקמבודיה זוכות כולן ליותר מבקרים מאשר לאוס, ובכל זאת המדינה הזו היא מדינה שאסור להתעלם ממנה.
עם כמה מהמחירים הנוחים ביותר באזור לאוס היא יעד נהדר למטיילים בתקציב נמוך.
4. גואטמלה – בעוד מטיילים רבים ביקרו במקסיקו, פחות חקרו את שכנתה של מקסיקו מדרום, גואטמלה. בטיול לגואטמלה תוכלו לבקר בעיירה הקולוניאלית המדהימה אנטיגואה, לטפס על הר הגעש אקטננגו, להירגע על גדות אגם אטיטלן ולחקור את ההריסות המסתוריות של טיקאל.
זהו גם יעד מצוין למטיילים בתקציב נמוך בשל המחירים הנוחים מאוד.
5. מוזמביק – כשעולים בראש היעדים המובילים באפריקה, מוזמביק אולי לא המקום הראשון שצץ לנו בראש. אבל האומה הזו במזרח אפריקה שווה ביקור בשל היופי הטבעי המדהים שלה. אם אתם חושבים שאפריקה היא רק ספארי, תרצו לחשוב שוב. מוזמביק מפורסמת בזכות החופים שלה שהם מהיפים בעולם, עם מים צלולים וחופים חוליים לבנים. זה המקום המושלם לצאת לטיול איים, שנורקלינג וצלילה.
6. סלובניה – מדינה קטנה במרכז אירופה שלעיתים קרובות מוצלת על ידי קרואטיה ואיטליה השכנות. אבל פנינה בתולית זו מציעה מחירים נמוכים יותר בהשוואה למקבילותיה הפופולריות יותר ומראות לא פחות יפים.
7. אוזבקיסטן – מרכז אסיה הוא אזור בעולם שנשאר מחוץ לרדאר של מטיילים רבים. אולם זהו אזור מלא בטבע עוצר נשימה, היסטוריה מדהימה ותרבות מרתקת. אוזבקיסטן היא המבוא המושלם למרכז אסיה. המדינה הזו הייתה תחנה בדרך המשי העתיקה, ואת ההיסטוריה הזו ניתן לראות עד היום בארכיטקטורה היפה והצבעונית של ערים כמו סמרקנד, בוכרה וח'יווה.
מי לא אוהב פסטיבלים וחגיגות? תלבושות צבעוניות, מוסיקה, תרבות ומסורת מקומית. וכשהם באים עם תפאורה מרהיבה של טיבט, סרילנקה, פרו ועוד החגיגה גדולה שבעתיים. אחת הדרכים להתוודע למקום בו אתם מטיילים הוא להתערות עם המקומיים, להתיידד עימם ולהכיר את אורחות חייהם. בפסטיבלים, בחגיגות הדתיות ובקרנבלים אפשר ללמוד על המסורת, התרבות והאופי של בני המקום ואף להשתתף בחגיגה וליהנות כפליים. והרי אנחנו כאן בשביל ליהנות, לא?!
פסטיבל שוטון הידוע גם בשם פסטיבל היוגורט או משתה היוגורט, נחשב לאחד הפסטיבלים הססגוניים והשמחים בטיבט. הפסטיבל שנחגג במנזר דרפונג (Drepung) שבעיר הבירה להאסה, התפתח מן המנהג לתת לנזירים מנחת יוגורט טרם יציאתם לחופשת הקיץ ממנזריהם. מאוחר יותר, צורפו לחגיגות הפסטיבל הופעות אופרה טיבטיות, שחלקן מספרות את סיפורם של הטיבטים. הפסטיבל נפתח עם זריחה, כשהנזירים פורסים ציור אדיר מימדים ובמנזרים נערכות תפילות מיוחדות. במהלך הפסטיבל מתקיים יריד טיבטי עם דוכני מזכרות שונות וגם פיקניקים המוניים בחצר ארמונו של הדלאי לאמה.
היכן ומתי?
העיר להאסה
סוף חודש יוני, במשך שבוע
פסטיבל סירות הדרקון (הידוע גם בשם Double Fifth Festival) הינו אחד משלושת החגים החשובים באזור סין. הפסטיבל מוקדש לזכר המשורר הסיני הנערץ צו יואן (Qu Yuan) ששם קץ לחייו בקפיצה לנהר ה-Milo שבפרובינציית חונאן, לאחר שיחסיו החמים עם המלך התקררו והמלך הפסיק להקשיב לעצותיו. תושבי המקום, שהעריכו את המשורר, שטו בסירות דרקון על מנת להפחיד את דגי הנהר, וגם האכילו אותם, על מנת שהאחרונים לא יאכלו את גופת המשורר. חלק חשוב מאירועי יום זה, הוא אכילת zongzi כופתאות העשויות מאורז. יום אחד מוקדש למרוץ סירות ואילו בימים שלפני ואחרי מתנהלות חגיגות. החגיגה בהונג קונג היא המרהיבה ביותר ומושכת לעיתים מעל 100 קבוצות מתחרות מרחבי הגלובוס. בבייג'ין המרוצים מתרחשים באגמים קרובים כגון Qinglong ו-Houhai. בצ'נגדו מסורתית המרוץ נערך בנהר JinJiang אך בשל מפגעים סביבתיים, כיום הוא מתנהל מחוץ לצ'נגדו בנהר Nanhe שבמחוז Xinjin.
היכן ומתי?
ברחבי סין ובפרט בהונג קונג, בייג'ין וצ'נגדו
חודש יוני
זוהי חגיגה בודהיסטית המציינת את הבאתה של הדת הבודהיסטית לסרי לנקה. בכל האי נערכות חגיגות רבות עם מקדשים ובתים מוארים (מראה המזכיר מעט את חג המולד). חגיגות בעלות צביון יותר דתי נערכות ב- Ambasthale Dagoba – הנקודה הראשונה באי אשר קיבלה לחיקה את הבודהיזם בפסגת הר Mihintale.
היכן ומתי?
העיר קולומבו
חודש יוני
אינטי ריימי בפרו הוא הפסטיבל החשוב מבין פסטיבלי האנדים והוא השני בגודלו באמריקה הדרומית (הראשון הוא הקרנבל הברזילאי בריו דה ז'ניירו). הפסטיבל, ששורשיו בתקופת האינקה, מביא מאות אלפי מבקרים לעיר קןסקו. הוא נחוג לכבוד היום הקצר ביותר בשנה המסמן את היום הראשון של ראש השנה בלוח השנה של האינקה.
החגיגות מבוססות על טקסים דתיים מימי אימפריית האינקה בהם חולקים כבוד לאל השמש "אינטי" אשר מאמינים כי העניק חיים לראשוני שבט האינקה.
האירוע כולל ריקודים ותחרויות שונות, וכן הקרבה סמלית של לאמה. האירוע מתחיל בהכרזתו של הקיסר במקדש השמש ומשם יוצאת תהלוכה לכיוון הכיכר בה נערך הטקס שבסיומו התהלוכה ממשיכה אל אתר העתיקות סקסאיוומאן. משתתפי התהלוכה לבושים בגלימות אדומות ונושאים דגלים בצבעי הקשת המסמלים את האימפריה, ולאחר מכן מתחילות החגיגות.
בשנת 1944 נערך שחזור היסטורי של הטקס הדתי על בסיס כתביו של גרסילאסו דה לה וגה (Garcilaso de la Vega) ומאז הוא נחגג במתכונתו הנוכחית.
היכן ומתי?
מבצר סקסאיוומאן שבעיר קוסקו
24.6 מדי שנה
פסטיבל האש בסנטיאגו הוא פסטיבל קובני אמיתי, ששורשיו נטועים עמוק בהיסטוריה של קובה. במרכזו של פסטיבל האש עומד הרעיון של גירוש הרוע והתחלת השנה החדשה בטוב וברגיעה. המקורות של פיאסטת האש הם בחגיגות של דת היורובה האפריקאית.
על פי מנהגי המקום להקות אמנים המלווים בקהל המונים יוצאות בתהלוכה בהינתן האות לכיוון הנמל, שם בוערת מדורה גדולה (בתוכה בובת עץ ענקית המסמלת את דמותו של השטן) שתפקידה ל'טהר' את ההמון המשולהבים.
החוגגים עטופים בלבוש צבעוני רוקדים רוקדים משולהבים באקסטזה עם חרבות בידיהם וצועקים על מנת לסלק ולשרוף את הרוע השטני שליווה אותם כל השנה. בתום הטקס מסמנים המאמינים צלב על כפות ידיהם כהגנה מפני פגיעת השטן.
במהלך עשרת ימי הפסטיבל מתמלאים רחובות סנטיאגו בחוגגים הרוקדים לצלילי מוזיקה שמחה וקולנית, לבושים בתלבושות מרהיבות ביופיין. ברחובות מפוזרים דוכנים המוכרים אוכל ושתייה במחירים זולים למדי. דוכני מזכרות ודוכנים המציעים תחרויות שונות ומשונות לעוברים ולשבים.
בערבים תוכלו לראות תזמורות מקומיות, להצטרף לחגיגות ולריקודים ברחובות ובמועדונים, וליהנות מאווירה מיוחדת במינה, קסומה ומהנה.
היכן ומתי?
העיר סנטיאגו, קובה
18-27 ביולי מדי שנה
עד שנת 1998 התקיים הפסטיבל מידי שנה בחודש פברואר, אך מאז עבר לחודש יולי.
קרנבל הוואנה החל כציון יום המהפכה הקובני שחל ב – 26 ליולי, והתפתח לחגיגות שכוללות תהלוכות ומצעדים. כל שכונה מארגנת קבוצה ומתאמנת במשך חודשים ומציגים את הכישרונות האישיים שלהם. המון ריקודים לטיניים אנרגטיים אותם רוקדים המטיילים הזורמים מכל האזור ומרחבי העולם להוואנה, בזמן הקרנבל, ובעיקר קבוצות של רקדנים מקצועיים בתלבושות יפהפיות ותזמורות מקומיות.
מלבד החגיגות הרועשות והשמחות ברחובות הוואנה, במשך היום, יש דוכנים רבים המוכרים מזכרות, ותענוגות קולינריים וכמובן אלכוהול. במשך הלילה תוכלו לבלות באחת ממסיבות הריקודים הסוערות או בהופעות של הלהקות הטובות ביותר בקובה במועדוני הוואנה או תחת כיפת השמיים במיוחד באזור המלקון ולצפות בזיקוקי דינור.
היכן ומתי?
מיקום: הוואנה, קובה
החל מיום שישי של סוף השבוע הראשון של חודש יולי, במשך חמישה סופי שבוע, מדי שנה
זה סיפור על אי לא גדול באסיה, ממזרח לסין ומצפון לפיליפינים, המשמר תרבות סינית עתיקה עם מודרניזציה. אנחנו מכירים את טייוואן בעיקר בגלל התוויות Made in Taiwan על מוצרים רבים שאנו רוכשים, אבל לטייוואן יש הרבה יותר להציע מייצוא של מוצרים זולים. טייוואן יושבת על אי ירוק יפיפה המיושב ברובו ע"י סינים לשעבר, שברחו ממנה ב-1949. הדת השלטת במדינה היא הבודהיזם, אבל בטייוואן קיימת סובלנות לכל הדתות והתרבויות והשילוב בין כולם הופך אותה למקום רגוע ששווה לבקר בו. אז צאו לטייל בטייוואן בכתבה שלפניכם.
לטיולים שלנו בטייוואן הקליקו כאן
עם מורשת מגוונת, נופים הרפתקניים ומסורת נמרצת ומשגשגת לצד התחכום של יבשת אסיה, טייוואן היא יבשת שלמה על אי ירוק אחד.
למרות הטענות שמשטר דמוקרטי הוא לא ב- DNA שלהם, הטייוואנים יצרו את הדמוקרטיה התוססת ביותר באסיה – חברה ליברלית, עם שוויון ועיתונות מכובדת, שוויון מגדרי וכבוד לזכויות אדם וזכויות בעלי חיים. אבות אבותיהם עדיין נערצים, ואמא ואבא עדיין צריכים לשלם דמי חברות במפלגה, אבל אבוי לפוליטיקאי שחושב שהעם צריך להתחנף אליו ולא הוא אליהם. אם תרצו להציץ על התשוקה של הטייוואנים למחאה, בקרו בתחנה המרכזית של טייפה ברוב סופי השבוע, או פשוט הקשיבו לחדשות המקומיות.
טיוואן מפורסמת במשך מאות שנים כ- Ilha Formosa (מספרדית: האי היפה). זוהי ארץ בעלת פנים רבות יותר מ- 11 ראשיה של אלת הרחמים הבודהיסטית גואנין. צוקי ים נישאים, ערוצים בעלי קירות שיש ויערות טרופיים הם רק התחלת המסע שלכם, שיכול לקחת אותכם עד ליושאן, פסגה אלפינית בגובה 3,952 מטר בטיוואן.
בטיוואן תוכלו לחצות הרים על מסלולי הליכה שנכבשו בעידן הקולוניאלי או לרכוב על אופניים לאורך הכביש הראשי עם האוקיינוס השקט הכחול בצד אחד וקשתות געשיות ירוקות מצדכם השני. ואם תרצו 'סתם' ליהנות מנוף קלאסי, תוכלו למצוא אותו בכל פינה של האי.
הסופר רוברט קלי חי בטיוואן ב-17 השנים האחרונות וכשהוא מתעורר בבוקר הוא עדיין תוהה איך לכל הרוחות הוא מוצא זמן לכל התשוקות החדשות שפיתח כאן: לרכוב על אופניים או לצאת לטיול הליכה בהרים המוריקים בשכונה שבה הוא מתגורר בטייפה? לבקר במקדש מסורתי ולהכיר את ההיסטוריה של עוד יצירת מופת מפוסלת? לנסות זן חדש של תה אורגני או קפה מקורי? לשפר את המנדרינית שלו? או פשוט לנסות לתפוס את עצרת ההמונים האחרונה של המקומיים המנסים להפוך את טייוואן למקום טוב יותר?
קלי אוהב את טיוואן כי היא נותנת לו את החירות ללכת לכל מקום ולעשות כל דבר ולא משנה במה הוא מתעמק, הוא מרגיש תמיד מתוגמל על כך.
טייוואן היא היורשת של המסורת אשר ניתן לפגוש במסגרת טיול לסין – של בודהיזם, טאואיזם, קונפוציוניזם והאוסף האמורפי של אמונה עממית וסגידה לאלים ושדים. אבל לאורך מאות שנים הדת בטיוואן הפכה לתרבות סובלנית ייחודית המכבדת את האחר והשונה ונותנת מקום לכולם.
המקדשים הטיוואניים (כל ה- 15,000) משלבים תחת קורת גג אחת אולם תפילה, מקום לפסטיבלים ובתי אמנות. צפו בסירה נשרפת במקדש Donglong, עלו לרגל עם קיסרית השמים, הכירו את הפסיפס התלת מימדי על הגג ולמדו למה הדגל והכדור מייצגים תפילה.
המשפט הזה משמש בטיוואן כברכה והתשובה היא תמיד "כן", פשוט כי יש כאן כל כך הרבה מה לכרסם. טייוואן מציעה שילוב של מאכלים סיניים, מאכלים יפנים (הטובים ביותר מחוץ לטוקיו), ומלוא הסל מאכלים מקומיים, החל מצ'יפס האקה, דרך אטריות בקר טייפה ועד לברביקיו חזיר בר בסגנון אבוריג'יני. שווקי הלילה ברחבי האי מציעים חגיגה אינסופית של חטיפים כולל סטינקי טופו, כיסונים מאודים, חביתות צדפה, לחמניות שרימפס ועוד. וכשנעשים צמאים מכל הטוב הזה, אפשר תמיד לצפות למיצי פירות טריים הנסחטים במקום, תה טיוואני מצטיין ובטוויסט מפתיע, קפה הגורמה הטוב ביותר שיש לאסיה להציע.
מאת: יהושע סמואל בראון, סופר לונלי פלאנט
ב-10 באוקטובר 2021 צוין יום השנה ה -110 של הרפובליקה של סין. למרות שהודחה מסין בשנת 1949, ממשלת ROC עדיין שולטת בטייוואן. למרות המורשת התרבותית והרוחנית המאד עשירה, האוכל המדהים, המעיינות החמים ברמה עולמית והנוף המדהים, טיוואן מפורסמת בעולם יותר בזכות הייצוא שלה מאשר כמקום לבקר בו. אנחנו חושבים שזה מאד חבל, כי האי מציע כל כך הרבה, שלדעתנו הוא חייב להיכנס לרשימת יעדי החובה של כל אוהב טיולים.
טייוואן מהממת מבחינה ויזואלית. טיול ברכס ההרים המרכזי שהוא עמוד השדרה של האי, הוא אבן שואבת למטפסי הרים המעוניינים לטפס על הפסגה הגבוהה ביותר במזרח אסיה – יושאן (Jade Mountain). צלמים נמשכים מדי יום ביומו אל הפסגה של יושאן, המקום המושלם לתפוס תמונה של ים העננים מעל ההרים עם שחר. החופים של טייוואן יפיפים ומציעים הזדמנויות גלישת רוח מהמשובחות במזרח אסיה.
לעשות: רכיבה על אופניים לאורך כביש החוף המרכזי של טייוואן, בין ההרים המרכזיים של האי והאוקיינוס השקט, יכולה בקלות להיחשב לאחת הדרכים היפות ביותר במזרח אסיה לדיווש.
המטבח הטייוואני שואב רבות מהמורשת הקולינרית של סין, אבל לקרוא לו 'אוכל סיני' יהיה פשטני. כשמתיישבי האן הראשונים הגיעו מסין, פגשו המתכונים וסגנונות הבישול שלהם את החומרים והמסורות הקולינריות של הילידיים של טייוואן והפכו אותן למשהו חדש ושונה. המטבח החדש שופר אף יותר, תחילה על ידי עולים חדשים מאזורים אחרים של סין, ומאוחר יותר על ידי היפנים ששלטו באי במשך 50 שנה. מאכלי ים, בטטות, שורש טארו, ירקות ירוקים מבושלים בפשטות הם לב ליבן של הארוחה הטיוואנית המסורתית, בעוד שדוכני הדרך ודוכנים בשווקי הלילה מציעים סיפור אחר של אוכל מגוון למי שנהנה לאכול באוויר הפתוח.
לאכול: המקום הטוב ביותר עבור חובבי אוכל לדגום מה יש טייוואן להציע הוא כנראה בכיכר שוק הלילה. השאלה איזה מהם הוא הטוב ביותר היא מקור לויכוח לוהט, אבל עבורנו שוק הלילה של Keelung (כשעה נסיעה מטייפה) הוא פשוט מעולה, ומציע גם מבחר מצוין וגם שפע של שלטים שניתן להבין (ולפעמים אף משעשעים) באנגלית.
בהיותה ממוקמת על גבי "טבעת אש" גאולוגית לא יציבה – לא משנה היכן אתם נמצאים באי, תהיו במרחק צעקה מהמעיינות החמים הטבעיים המדהימים. טייוואן היא ביתם של אחד ממעיינות מי הים החמים הנגישים היחידים בעולם – מעיין הזריחה על האי הירוק (אי קטן מול החוף הדרום מזרחי של טייוואן). אתם אפילו לא צריכים לעזוב את טייפה על מנת לטבול בהם: במרחק הליכה מהירה מתחנת הרכבת התחתית Xin Beitou של טייפה תמצאו בתי מלון ואתרי נופש המציעים מעיינות גפרית חמים, שאמורים להיות בריאים לעור ולגוף בכלל. יש גם מעיינות חמים ציבוריים מצוינים.
לטבול: במרחק שעתיים נסיעה ברכבת או באוטובוס מטייפה, נמצאת העיר Jiaoshi השואבת אליה אוהבי מעיינות חמים מכל רחבי האי (יש אפילו מזרקה עם מי מעיינות חמים מחוץ לתחנת הרכבת שאפשר להשרות בה את הרגליים). במלון Art Spa Hotel ב- Jiaoshi נמצא אחד מאתרי הספא הציבוריים המובילים בעיר, עם ברכות מי מעיינות חמים ומגלשות.
מקדשים בודהיסטים, טאואיסטים וקונפוציאנים פזורים בשפע ברחבי טייוואן, לא רק כאטרקציות תיירותיות סטטיות, אלא כמרכזים פעילים של תרבות ופולחן. המקדשים שחובה לראות בטייפה הם Longhsan ו- Guandu (ליד שניהם תחנות רכבת תחתית משלהם). העיר הדרומית Tainan היא ביקור חובה לכל אוהבי המקדשים ואם תהיו מוכנים לטוס 40 דקות אל ארכיפלג פנגו סחוף הרוחות, תוכלו לחקור עשרות מקדשים מזרח אסייתים נפלאים ביותר וכמעט שלא מתויירים.
לגלות: עברו שער הקטן בלב הרובע Ximending האולטרה אופנתי של טייפה – ברחוב 51 Chengdu Rd מסתתר Tien-ho, מקדש קטן אבל לחלוטין מרתק. את הביקור בו תוכלו להשלים עם הפסלים של Matsu (קיסרית השמיים) וגנרלים סיניים עתיקים, מגדל הפעמון ובריכה קטנה בצורת דרקון מלאה קרפיונים ענקיים.
בטייוואן אין מחסור של פעילויות גם למשכילים שבינינו וסצנת המוזיאונים התוססת של העיר הבירה היא האטרקציה המאופקת שבה. המוזיאון המפורסם ביותר הוא מוזיאון הארמון הלאומי בטייפה, המארח נתח נכבד מהמורשת האמנותית של סין (נלקח – או הוצל, תלוי את מי שואלים – על ידי כוחות לאומניים שברחו מסין ב- 1949). אוסף זה הוא בעל נפח כה גדול עד שרק חלק קטן ממנו נמצא בתצוגה אחת בו זמנית. האוסף מורכב מציורים ומגילות עתיקות ופסלי פורצלן עתיקים.
ללמוד: בטייפה קיימים עשרות מוזיאונים מצוינים אחרים במגוון רחב של תחומי עניין, מאמנות מודרנית (המוזיאון לאמנות עכשווית) לדת (המוזיאון של דתות העולם) ועד לחפצים זעירים מאד (מוזיאון המיניאטורות).
טייפה נראית לא רע בשביל עיר בגילה (300 שנה). לבירה התוססת מצד אחד ורגועה מצד שני לקח זמן רב להרגיש נוח עם עצמה. עם השפעות סיניות, יפניות ומערביות במטבח שלה, בתרבות, באמנות העממית ובאדריכלות, טייפה החליטה לשלב את הכל ביחד וכולם יצאו נשכרים מכך.
ובקשר לאוכל הרחוב המגוון – מומלץ למבקרים ללכת על צ'י שיאו (חטיפים קטנים). סיורי יום הם טעימים במיוחד, ונסיעת MRT מהירה תיקח אתכם לשדות תה, למעיינות חמים, לפארקים לצד הנהר ולעיירות קולוניאליות המגובות בפארק לאומי הררי. בתוך טייפה אל תחמיצו את המקדשים בסגנון Minnan המקושטים באמנויות דקורטיביות ייחודיות, את נתיבי המורשת שהפכו לבתי קפה גורמה ומרכזי בוטיק, את שכונות ההומות מזמזום של אורות ניאון או את סצנת חיי הלילה, עם המוניטין ההולך וגדל מדי שנה.
העיר הדרומית קאוז'ונג היא עיר הנמל הגדולה של טייוואן, העיר השנייה בגודלה שלה ומרכז של התעשיות הכבדות ופטרוכימיה של המדינה.
היום קאוז'ונג השתנתה במידה רבה מעיר תעשייתית עגמומית לעיר בעלת נוף אורבני מודרני של בתי קפה מבריקים, רחובות רחבים, פארקים לצד הנהר והנמל, תחבורה ציבורית, שבילי אופניים, ומרכזי תרבות המאמצים את העבר היצרני של העיר. בתוך שטח העיר יש שני חופי רחצה ו- 1,000 דונם של יער כמעט טהור ממש על סף הדלת.
רוב מוקדי העניין בקאוז'ונג מקובצים בכמה מתחמים הנמצאים במרחק הליכה או נסיעה קצרה באוטובוס או רכיבה על אופניים: הנמל ואזור נהר האהבה (ברובעים Yancheng, Gushan ו- Sizihwan); אזור בריכת הלוטוס ברובע Tsoying הצפוני; והאי Cijin.
בשנת 2010 העיר ומחוז קאוז'ונג מוזגו למטרופולין ענק אחד.
כשתזכירו שאתם מתכננים לבקר בטיינאן, תיתקלו כמעט בוודאות במבטי קנאה מהטייוואנים שתיפגשו בדרך ולא קשה להבין מדוע. התרבות המסורתית ממשיכה לשגשג בטיינאן, העיר העתיקה ביותר בטייוואן. בתוך מקדשים בני מאות שנים, אנשים מניחים לבני ירח על מנת לקבוע מהי דרך הפעולה הטובה ביותר, בדיוק כפי שעשו אבות אבותיהם כאשר המקדשים נפתחו לראשונה. מחוץ למקדשים הטיינאנים הם אניני אוכל ומספר המנות הבלעדיות לאזור זה מפורסם בכל רחבי הארץ.
הזמן הטוב ביותר לבקר בטיינאן הוא בחורף: מזג האוויר חם ויבש ויש מעט תיירים. ימי פסטיבל מסורתיים, כמובן, הם הזדמנות נפלאה לביקור, כמו גם ימי ההולדת של האלים במקדשים.
רוב המראות בטיינאן מרוכזים סביב מרכז העיר, ממערב לתחנת הרכבת ברובע Anping. שני האזורים הם קומפקטיים מספיק כדי להקיף אותם ברגל, אם כי ייתכן שתעדיפו מונית או אוטובוס על מנת לעבור מאזור אחד למשנהו.
יצחק פלג, ד"ר לביולוגיה ומדריך טיולים מוסמך ומנוסה התאהב עד כלות בנופי הרוקיז הקנדיים. לפניכם המאמר שכתב על האזור, כולל המלצות מעשיות.
קנדה, המדינה השנייה בשטחה בעולם (9,972,332 קמ"ר) מורכבת מ- 10 פרובינציות ו- 3 טריטוריות וגובלת בשלושה אוקיינוסים: האטלנטי במזרח, השקט במערב ואוקיינוס הקרח הצפוני מצפון. מדינה ענקית זאת מאופיינת באוכלוסיה דלילה (32 מיליון תושבים בלבד!), מים, יערות ומחצבים לרוב ושמורות טבע ייחודיות שאין שני להן בעולם.
הרי הרוקיז משתרעים על פני 4,800 ק"מ במערב יבשת צפון אמריקה, בתחומן של קנדה וארה"ב. הם נוצרו לפני כ- 100 מיליון שנה ועוצבו לאחר מכן ע"י פעילות קרחונים שהסתיימה לפני כ- 12,000 שנה.
בתוך תחומי קנדה משתרעים הרי הרוקיז על פני 1,500 ק"מ בתחומן של הפרובינציות אלברטה וקולומביה הבריטית.
שטח הררי מופלא זה, הכולל פלאי טבע ייחודיים שרגל אדם לא דרכה בהם מעולם, "התגלה" מחדש רק בשלהי המאה ה-19 במהלך סלילת מסילת הברזל ממזרח למערב קנדה – אל העיר ונקובר והאוקיינוס השקט.
תחילת שמורת הרי הרוקיז הקנדיים "בגילוי" מעיין מים חמים לרגלי "הר הגפרית" בדרום מדינת אלברטה, ע"י מספר עובדי רכבת בחורף 1883. באותם ימים היו מים חמים "זהב נוזלי" באזור מרוחק ונידח זה.
השלטונות הקנדיים הבינו מיד את הפוטנציאל הכלכלי הגדול הטמון בתיירות של שילוב מעיין מים חמים עם נופי בראשית ייחודיים. אלה מיהרו להכריז על המקום כשמורת טבע בשנת 1885. כך באה לעולם שמורת באנף (Banff National Park), השמורה הראשונה בקנדה והשלישית בעולם!
בשנת 1888 הסתיימה בנייתו של המלון המפואר והגדול בעולם באותה תקופה, Banff Springs Hotel, לא הרחק מהמעיינות החמים. ספר אורחיו של המלון, המכיל 550 חדרים וסוויטות, מעוטר מזה למעלה מ-100 שנים בשמות מלכים, פוליטיקאים, שחקנים ואמנים ידועים שלא החמיצו הזדמנות לשלב שהייה בתנאי נוחות של מלון מהודר בלב נוף ייחודי נדיר ביופיו.
במהלך המאה ה-20 הוגדל שטח שמורת הרי הרוקיז הקנדיים ל- 20,157 קמ"ר והוא כולל כיום גם את השמורות ג'אספר (Jasper National Park), יוהו (Yoho National Park) וקוטנאיי (Kootenay National Park) בתחומי המדינות אלברטה וקולומביה הבריטית. השמורה על כל חלקיה הוכרזה בשנת 1985 כ"אתר שימור עולמי" על ידי אונסקו.
טיול להרי הרוקיז מתאים לכל המשפחה והוא חוויה שלא תשכח במהרה. ניתן לטייל ולבלות בשמורה בנסיעה נוחה ברכב, צעידה רגלית במאות שבילי הליכה מסומנים, על גבי סוסים, בשייט, ברפטינג ובסקי (בחורף). כמו כן אפשר לנסוע, או לטוס ולנחות על קרחונים.
בשמורת הרי הרוקיז שני מרכזים עירוניים: העיירה באנף (Banff) בדרום, וג'אספר (Jasper) בצפון. בשתי העיירות ובסביבתן היצע מגוון של מלונות, מסעדות וחנויות שונות.
כביש מס' 93, Icefields Parkway, נחשב לאחד הכבישים הנופיים היפים בעולם. זהו הציר השלדי החוצה את רוב השמורה לאורך 230 ק"מ מימת לואיס בדרום עד העיירה ג'אספר בצפון. נסיעה (איטית!) לאורכו תשאיר אתכם פעורי פה לנוכח מראות הטבע הנשגבים שיתגלו לעיניכם. הכביש חולף על פני שש מאות פסגות (כן, 600 !), חמישה שדות קרח ועשרות ימות ומפלי מים שוצפים. אם יתמזל מזלכם תוכלו לראות בעלי חיים שונים המגיחים מהיער כגון קאריבו ומוס, עז הררית וכבש גדול קרן, המקפצים להנאתם על מורדות ההרים החשופים, עייט קרח המרחף להנאתו מעליכם ואולי אף דוב שחור או חום (גריזלי). אל כביש 93 מתחברות דרכי רוחב שיביאו אותכם תוך נסיעה קצרה לתצפיות נוספות ושבילי הליכה מרתקים.
הר הגופרית
הר הגופרית (Sulfur Mountain): את הביקור בשמורת באנף כדאי להתחיל בתצפית מרהיבה מפסגת הר הגופרית המתנשא לגובה 2,285 מ'. למרגלות הר זה הוכרזה לראשונה שמורת באנף. ניתן להגיע לפסגה ברכבל (זמן עליה 8 דקות) או לטפס בשביל הררי מפותל ויפה בלב יער מחטני (עליה של כ- 700 מ'). על הפסגה שביל הליכה לתצפיות ושילוט מאיר עיניים המפרט נושאי צמחיה ובעלי חיים בשמורה.
מלון Banff Springs ומפלי הנהר באו (Bow)
מלון Banff Springs ומפלי הנהר באו (Bow): המלון המפואר גם כיום, הוא אחד הסמלים ההיסטוריים המובהקים של ראשית התיירות להרי הרוקיז. הוא ממוקם על שפת המפלים השוצפים של נהר באו, המנקז את החלק הדרומי של השמורה.
קניון ג'ונסטון (Johnston Canyon)
קניון ג'ונסטון (Johnston Canyon): קניון יפהפה המדגים את כוח ההתחתרות של המים בסלעי הגיר והדולומיט האופייניים להרי הרוקיז. לאורך שפת הקניון שביל הליכה נוח (1.1 ק"מ) המתפתל על שפת הקניון ההולך ונעשה צר, ומוליך למפל מים מרשים, "המפל התחתון" בגובה 15 מ'. השביל ממשיך ומטפס 1.5 ק"מ נוספים ל"מפל העליון" שגובהו 30 מ'.
ימת לואיס (Lake Louis)
ימת לואיס (Lake Louis): "פנינת הרי הרוקיז". הימה הציורית והמפורסמת ביותר בשמורת הרי הרוקיז. יעד חובה! אין מבקר בהרי הרוקיז "המדלג" על אתר זה. ביום בהיר, על רקע שמים כחולים, תצפית על ימת לואיס הוא אחד המראות הבלתי נשכחים. הימה נקראת ע"ש לואיז קארולין אלברטה (1848-1939), ביתה הרביעית של המלכה ויקטוריה ואשתו של ג'ון קמפבל, המושל הכללי של קנדה בין השנים 1878-1883.
על שפת הימה הציורית ממוקם שאטו לייק לואיס, מלון מפואר (שווה הצצה…), שבו 500 חדרים הצופים אל הנוף עוצר הנשימה.
מהימה מתפצלים מספר שבילי הליכה בדרגות קושי שונות, המוליכים לנקודות תצפית מההרים שמסביב. ניתן לשכור סירות קטנות לשייט מהנה או לטפס ברכבל לתצפית מרהיבה על הימה וסביבתה.
ימת מוריין (Moraine Lake)
ימת מוריין (Moraine Lake): ימה ציורית הנמצאת במרחק רבע שעה נסיעה מימת לואיס. שביל הליכה קצר מוביל לתצפית מדהימה על הימה, היערות וההרים המקיפים אותה.
קרחון אטבסקה (Athabasca Glacier)
קרחון אטבסקה (Athabasca Glacier): הקרחון המפורסם ביותר בשמורת הרי הרוקיז בשל נגישותו מכביש 93. אורכו כ- 5 ק"מ ורוחבו כק"מ. ניתן לנסוע על הקרחון ברכב שלג מיוחד היוצא ממרכז המבקרים הממוקם על שפת האתר. ביקור במקום מאפשר הצצה בלתי אמצעית אל תפקידם המרכזי של הקרחונים בעיצוב פני הנוף של הרי הרוקיז.
ימת פייטו (Peyto Lake)
ימת פייטו (Peyto Lake): הימה הכי "ירוקה" בשמורת הרי הרוקיז. מקורה של ימה זאת, כשאר הימות בשמורה, בהפשרת קרחונים מההרים שמסביב. הצבע העז נוצר ע"י המסת הסלע ויצירת חלקיקי קוורץ המכונים "קמח סלעים" המהווים מעין מנסרות הפולטות את הצבע הירוק-כחול. ניתן להגיע לתצפית פנורמית על הימה באמצעות שביל הליכה קצר המתפצל מכביש 93.
מפלי אטבסקה (Athabaska Falls)
מפלי אטבסקה (Athabaska Falls): מפלים ציוריים המדגימים יפה את פעילותם המשולבת של הקרחונים והנהרות בעיצוב פני הנוף. נהר האטבסקה נושא את כמות המים הגדולה ביותר ברוקיז. בשל כך עוצמת הזרימה במפל יוצרת תרסיס ערפילי של טיפות מים ואקלים לח כל השנה המאפשר צמיחת יער מגוון מעורב בטחבים ושרכים.
ימת מליין וקניון מליין (Maligne Lake & Canyon)
ימת מליין וקניון מליין (Maligne Lake & Canyon): ימה ציורית, אחת הבודדות עליהן ניתן לשוט בספינה גדולה. במרכז הימה אי יפהפה מיוער בו ניתן לשוטט רגלית. לא הרחק מהימה, מתחיל קניון מליין, המורכב מ- 6 מפלים ציוריים המחוברים בשביל הליכה נוח (מומלץ לטייל במגמת ירידה).
מומלץ לטייל בהרי הרוקיז הקנדיים בחדשים יוני-ספטמבר כשמזג האוויר חמים ויבש.
ניתן להגיע לשמורה בדרך היבשה או האוויר. המגיעים מדרום, נוהגים או טסים לעיר קלגרי באלברטה, ממנה מוביל כביש מהיר לשמורת באנף. המגיעים מצפון, טסים לאדמונטון בירת פרובינצית אלברטה. כאן, ניתן לבקר ב- West Edmonton Mall, מרכז הקניות והבידור הגדול בעולם! מאדמונטון ממשיכים בכביש 16 המהיר לעיירה ג'אספר , שבלב שמורת ג'אספר.
מהו משך הטיול המומלץ?
מינימום 3 ימים. כדי להתרשם מהשמורה ולבקר באתריה המרכזיים מומלץ לטייל בשמורה שבוע ומעלה.
היכן לנים?
בשמורה מבחר גדול של מלונות בדרגות שונות. המלונות מרוכזים בעיירה באנף וסביבתה, העיירות קנמור (Canmore) וקננסקיס (Kananaskis), באזור ימת לואיס (Lake Louis Village) והעיירה ג'אספר. כמו כן מצויים צימרים ליד חלק מהימות בשמורה ואתרי קמפינג רבים לשהיית יום ולילה.
חודשי הקיץ עמוסים בתיירים. מומלץ להזמין מקומות מראש!
בעיירות באנף, קנמור וג'אספר מבחר מסעדות מגוון וכן מרכולים לקניית מוצרים שונים.
אם זמנכם בידכם כדאי להמשיך בטיול לעבר העיר הציורית המעניינת ונקובר (Vancouver) שבמערב קנדה על שפת האוקיינוס השקט. נסיעה ברכב אורכת יומיים עם חנייה בעיר קמלופס (Kamloops).
הקדישו 3-4 ימים לביקור בעיר והפלגה לאי ונקובר שעליו בנויה העיר ויקטוריה (Victotia) – בירת קולומביה הבריטית ובו מצויים גם גני בוצ'ארט (Boutchart Gardens) המפורסמים ביופיים בעולם כולו.
ברזיל הענקית היא לא רק הקרנבל השנתי בריו דה ז'ניירו והחופים התוססים שלה, מוזיקת סמבה מקפיצה וכדורגל מהטובים בעולם. ברזיל היא גם מפלי האיגואסו המרשימים, ג'ונגל האמזונס הסבוך, חיי בר עשירים, נהרות יפיפים וערים מרתקות. ברזיל היא המדינה הגדולה והמאוכלסת ביותר באמריקה הלטינית. יש בה אדמות חקלאיות פוריות ואזורים נרחבים של יערות גשם (ג'ונגלים), שהגדול בהם נמצא באזור האמזונס. כל אלה אחראיים לצבע הירוק השולט בנופיה המרהיבים.
הברזילאים אומרים לעתים קרובות כי הם חיים ביבשת ולא במדינה. אפשר לסלוח להם על ההגזמה הזו. המדינה גדולה מארה"ב השכנה, אם לא לוקחים בחשבון את אלסקה. המסע מרסיפה שבמזרח ועד הגבול המערבי עם פרו ארוך יותר ממסע מלונדון למוסקבה והמרחק בין גבולה הצפוני והדרומי הוא כמעט זהה לזה שבין ניו יורק ולוס אנג'לס. בברזיל אין הרים שניתן להשוות עם ההרים אצל השכנים שלה, האנדים, אבל מכל בחינה אחרת יש לה מגוון רחב של נופים – ותרבות – במידה שעולה על מה שהייתם מצפים אפילו ממדינה עצומה כל כך.
למרות המרחבים העצומים של פנים המדינה, כשני שלישים מאוכלוסיית ברזיל חיים על או בקרבת החוף והרבה יותר ממחציתם חיים בערים – אפילו באמזונס. בריו וסאו פאולו, שני המטרופולינים הגדולים בעולם, ובעשר ערים אחרות – יש למעלה ממיליון תושבים. עם זאת ברזיל עדיין מחשיבה את עצמה כמדינת גבול וככל שתעמיקו יותר לפנים המדינה, כך תיווכחו שצפיפות האוכלוסייה מידלדלת.
דרום אמריקאים אחרים רואים בברזילאים גזע נפרד, ולשפה יש תפקיד מהותי בעניין – ברזילאים מבינים ספרדית, פחות או יותר, אבל דוברי ספרדית לא יבינו פורטוגזית. הברזילאים גם נראים אחרת. שנות ההגירה ממערב גרמניה ומזרח אירופה הותירו עקבות ברורים; בסאו פאולו חיה הקהילה היפנית הגדולה בעולם מחוץ ליפן; בריו, בסלבדור ובסאו לואיס חיה אוכלוסיה אפרו אמריקאית גדולה; ואילו ההשפעה האינדיאנית עדיין חזקה מאד באמזונס. ההגירה האיטלקית והפורטוגזית הייתה כל כך גדולה, שהשפעתה מורגשת בכל רחבי הארץ.
ברזיל היא ארץ של סתירות כלכליות עמוקות. תיעוש מהיר אחרי מלחמת העולם השנייה הפך אותה לאחת מעשר הכלכלות הגדולות בעולם בשנות התשעים וזו טעות לחשוב על ברזיל כמדינה מתפתחת; ברזיל הופכת במהירות ליצואנית המובילה בעולם בחקלאות ויש לה מספר רב של תוצרים לאומיים המתחרים בהצלחה בשווקים העולמיים. בעשור האחרון מיליוני ברזילאים הצטרפו למעמד הביניים המתרחב במדינה. הפערים החברתיים הם עובדה קיימת בברזיל. הערים מנוקדות בשכונות עוני, הפחונים מתגודדים סביב גורדי השחקים ויש גם הבדלים אזוריים רחבים: הברזילאים מדברים על "שוויץ" בדרום, סביב הציר של ריו וסאו פאולו, ו"הודו" מעל, ולמרות שזו הפשטה של המצב, רמת הפיתוח הכלכלי נופלת בצפון או במזרח מזו של הדרום העשיר. לברזיל משאבים טבעיים עצומים שאינם מנוצלים כראוי. שחיתות ממוסדת, מגזר ציבורי מנופח ולא יעיל וחוסר הרצון של המעמד הבינוני במדינה לעשות משהו שעלול לסכן את אורח החיים הנוח שלו, הם חלק גדול מהבעיה. רמות אלימות שעשויות להיחשב כמצב חירום כללי ברוב המדינות מתקבלות בברזיל כגזירת גורל – עם ממוצע של שבעה עשר מקרי רצח ליום בעיר ריו דה ז'נרו, למשל.
עם זאת, הקשיים הללו אינם מאפילים על חיי היומיום בברזיל ואלימות משפיעה על תיירים רק לעתים נדירות. לא תהיה זו הגזמה לטעון כי בשום מקום אחר בעולם אנשים יודעים ליהנות ככה – הנאה המשתקפת בחגיגות הקרנבל ההוללות השנתיות המפורסמות, אך גם בחיי הלילה התוססים בכל עיר בגודל סביר לאורך השנה כולה. נהנתנות לאומית זו גם באה לידי ביטוי בתרבות החוף המפותחת של ברזיל, במוזיקה ובריקודים המעולים, במטבחים האזוריים העשירים ובגישה הרגועה והסובלנית ביותר למיניות – הומוסקסואלים והטרוסקסואלים – שלא תמצאו באף מקום אחר בדרום אמריקה.
החלק המיושב ביותר בברזיל הוא אזור דרום מזרח המדינה, בו ממוקמות שלוש הערים הגדולות – סאו פאולו, ריו דה ז'ניירו ובלו הוריזונטה – שיוצרות משולש סביב הציר הכלכלי של המדינה. בשלושתן כדאי לבקר, אבל ריו, שהיא באמת יפה בדיוק כמו בתמונות ואף יותר, היא יעד הכרחי למבקרים בברזיל. הדרום, בו נמצאות המדינות פאראנה, סנטה קתרינה וריו גרנדה דו סול, הוא האזור המתקדם ביותר מבחינה כלכלית והוא כולל גם את נהר הפאראנה העצום. מפלי האיגואסו המרשימים בגבול עם ארגנטינה הם אחד מפלאי הטבע הגדולים ביותר ביבשת אמריקה הלטינית.
מרכז ברזיל נשלט על ידי מישור עצום של מצוקי סוואנה ומדרונות סלעיים. באמצע ממוקמת ברזיליה, בירת עידן החלל של המדינה, שנבנתה מאפס בשנות ה-50 המאוחרות ועדיין נמצאת בפיתוח היום. הבירה היא שער לפנים המדינה העצום, מאטו גרוסו, שיושב רק בחמישים השנים האחרונות; אזור זה כולל את פנטנל, הביצות הגדולות בעולם ואת שמורת הטבע העשירה ביותר ביבשת אמריקה. צפון ומערב מאטו גרוסו זורמים לתוך האמזונס, אגן הנהר הגדול בעולם ושילוב של ג'ונגל, נהרות, סוואנה וביצות שמכיל גם שתי ערים גדולות – העיר בלם, הממוקמת בפתחו של האמזונס עצמו והעיר מנאוס, הממוקמת כ-1,600 ק"מ במעלה הנהר. היובלים של האמזונס, נהרות כמו הטאפאז'וס, השינגו, הנגרו, האראגוייה או הטוקנטינס, אינם מוכרים מחוץ לברזיל, אך כל אחד מהם הוא מערכת נהר ענקית בזכות עצמו.
צפון מזרח ברזיל הוא תת אזור נוסף, המתפתל אל האוקיינוס האטלנטי. זה היה האזור הראשון של ברזיל שיושב על ידי הפורטוגזים ועקבותיהם הקולוניאליים ניכרים באזור זה יותר מאשר בכל מקום אחר בברזיל – בעיקר בערים סלבדור וסאו לואיס והעיירה היפה אולינדה. זהו אזור של ניגודים דרמטיים: רצועת חוף טרופית עבותה עם החופים הטובים ביותר בברזיל המפנה במהירות את מקומה לסרטאו הצחיחה מוכת הבצורת ושחוקה מעוני. כל הערים הגדולות של אזור צפון מזרח ברזיל שוכנות על החוף; שתי הגדולות הן העיר רסיפה וסלבדור, העיר הכי אפרו ברזילאית במדינה ומקום מרתק בפני עצמו. החוף של אזור צפון מזרח המדינה מתפתח במהירות בימים אלה, תוך ניצול הקרבה לאירופה על מנת למשוך תיירי נופשונים. עם זאת מדובר באזור מספיק גדול המאפשר עדיין להימלט מכל ההמולה וליהנות מהשקט ומהיופי.
כשחושבים על הזמן הטוב ביותר לבקר בברזיל, כדאי לזכור כי המדינה מתפצלת לארבעה אזורים אקלימיים ברורים. החלק הקר ביותר – למעשה החלק היחיד של ברזיל שממש קר בו – הוא דרום ודרום מזרח, בערך ממרכז Minas Gerais לריו גרנדה דו סול הכולל את בלו הוריזונטה, סאו פאולו ופורטו אלגרה. באזור זה יש חורף מובהק בין יוני לספטמבר, עם טמפרטורות נמוכות ורוח וגשם מדי פעם. למרות שהברזילאים מתלוננים, אקלים זה נחשב לנוח למגיעים מארה"ב או בריטניה. לעיתים נדירות בלבד הטמפרטורות יורדות מתחת לאפס בלילה וכשזה קורה, זה עניין שמופיע בחדשות המקומיות. החלק הקר ביותר הוא האזור הפנימי של ריו גרנדה דו סול, בדרום הקיצוני של המדינה, אך גם כאן יש הרבה ימים חמים ובהירים בחורף והקיץ (דצמבר-מרץ) הוא חם. רק באזור ההררי של סנטה קתרינה יורד (לעתים רחוקות) שלג.
האקלים בחוף הוא טוב במיוחד. ברזיל כבר נקראה "ציביליזציית הסרטן", משום שרוב אוכלוסייתה ממשיכה להתפתח ליד החוף – ויש לזה סיבה טובה. שבעת אלפים ק"מ של קו החוף, מפראנה ועד לקו המשווה, נהנים מאקלים טרופי חם. יש גם "חורף" בימים מעוננים ולפעמים הטמפרטורה יורדת מתחת ל -25 מעלות צלזיוס, ובעונה הגשומה, הגשמים הטרופיים העזים חמורים מספיק כדי להרוג עשרות תושבים מדי שנה בשיטפונות ובסחף. בריו ודרומה, הגשמים נמשכים מאוקטובר עד ינואר, אבל הם מגיעים הרבה יותר מוקדם בצפון מזרח המדינה, שם הם נמשכים כשלושה חודשים, מחודש אפריל בפורטלזה ובסלבדור ומחודש מאי ברסיפה. אפילו בחורף או בעונת הגשמים, מזג האוויר הוא שמשי רוב הזמן, עם גשם היורד בפרצים עזים וקצרים מאד.
בצפון מזרח ברזיל חם מדי בשביל עונת החורף. הטמפרטורה החודשית הממוצעת היא תמיד מעל 25 מעלות צלזיוס ופנים האזור הוא צחיח למחצה במקרה הטוב, ולעתים קרובות אף מעבר לזה – הטמפרטורה מגיעה באופן קבוע ל- 40 °. המשקעים דלילים ובלתי סדירים, אך חזקים. הסטראוטיפ של האמזוניה הוא של ג'ונגל מהביל עם גשמים בלתי פוסקים, אבל רוב האזור מתאפיין בעונה יבשה מובהקת – ההולכת ומתארכת כל שנה באזורים בהם יש כריתת עצים מוגברת. העיר בלם היא הקרובה ביותר לאימאג' של עיר טרופית לחה ומהבילה: מינואר עד מאי יורדים בה גשמים רבים והם ממשיכים לרדת עד סוף השנה. לעומת זאת, במנאוס ובמרכז האמזוניה, יש עונה יבשה מיולי עד אוקטובר.
הקיץ כבר הגיע, יולי תיכף כאן – מה שאומר חופשה ארוכה מאד מבית הספר ושפע של הזדמנויות לטייל עם הילדים. חופשות הקיץ באירופה בעיצומן; מועדוני החוף שולטים, מסעדות חוף בשיא פריחתן ומזג האוויר חם ונפלא. יולי הוא גם חודש נהדר לטייל במקומות הכי מרגשים בעולם, ביעדים אקזוטיים מהאוקיינוס ההודי ועד דרום האוקיינוס השקט.
לפניכם 10 יעדים מומלצים לטיול ביולי הקרוב אשר ניתן לחקור במסגרת טיולי בוטיק לגיל השלישי. חלקם קרובים וחלקם קצת פחות, אבל כולם מושלמים לטיול ביולי מבחינת מזג האוויר, כמות התיירים ועוד. התבייתו על יעד מסוים והתחילו לתכנן את החופשה הבאה שלכם.
רוב הסיכויים שלא תבחרו לטייל באיסלנד דווקא בזכות מזג האוויר, אבל איסלנד בהחלט הכי נעימה בחודש יולי. הימים הארוכים מזמנים למטיילים יותר זמן לחקור את הנוף הטבעי הסוריאליסטי כמעט – לטבול במעיינות החמים של Geysir או לבקר בפארק הלאומי Thingvellir, שם מלון בשם ION מציע טיולי הליכה, טיולי צלילה ודיג. חובבי אוכל יתאהבו ברייקיאוויק הבירה, שבה הטרנד של מזון נורדי מסורתי תפס מאד, עם דגש על דגים טריים ובשר טלה מקומי. אל תחמיצו ביקור ב'הרפה', אולם הקונצרטים החדש של רייקיאוויק בעל חזית הזכוכית המרשימה.
לטיול עצמאי באיסלנד – הקליקו כאן
טיול לאפריקה הוא לפני הכל טיול טבע וטנזניה היא יעד הספארי העשיר ביותר ביבשת השחורה. מאות אלפי חיות בר מרעידות את אדמת טנזניה ושמורות הטבע העצומות שלה מדי יום. גם הן, כמו המטיילים, מושפעות ממזג האוויר ומעונות השנה. העונה היבשה היא בין החודשים יוני לאוקטובר, אז הגשמים מועטים והטמפרטורות נוחות ביותר. מליוני בעלי פרסה בטנזניה נודדים באלפי עדרים בעקבות העשב הטרי והגשם. בחודש יולי, שהוא תחילתה של העונה היבשה הארוכה, העדרים נמצאים בצפון הסרנגטי. הם מתכוננים לחציית הנהרות, מתרכזים בקבוצות גדולות ומתחילים לנוע במהירות דרך מערב הסרנגטי, לכיוון נהר גרומטי. המראה של אלפי העדרים ומיליוני בעלי החיים הנעים יחד הוא מראה מרגש ובלתי נשכח ומדריך מקומי מיומן ייקח אותכם בעקבות הנדידה ויסביר לכם כל מה שצריך. בלילות תלונו בלודג'ים מפוארים בלב השמורה ואם תחפצו לנוח אחרי הספארי, תוכלו לעשות זאת באי השכן האקזוטי זנזיבר, על חופים חוליים לבנים ומי טורקיז צלולים.
לטיולים שלנו בטנזניה הקליקו כאן
ממוקמת בעקב של איטליה, לפוליה יש קצב משלה. היא איטית, שקטה ונינוחה יותר מחלקים רבים של המדינה, כשחלק גדול ממנה עדיין מחכה להתגלות על ידי נופשים. בנוסף, היא מצוידת בכמה חופי חוליים מעולים: מומלץ לבלות את השהות בה באחד ממועדוני החוף הכפריים הפזורים לאורך החוף עם בקבוק של פרוסקו. פוליה מתחילה להיות מוכרת בזכות סצנת האוכל שלה, תודות לתוצרת המקומית הנפלאה, שמן זית והגלידה. לונו בחווה או בטרולו מסורתי ובלו את הערבים בשוטטות ברחובות האחוריים של הכפרים העתיקים היפים , Savelletri, Ostuni ולצ'ה הבארוקי.
במרחק של נשיקה אחד מהשני, איי הים התיכון קורסיקה וסרדיניה מקסימים ביולי, עם כ -11 שעות שמש ביום. קורסיקה הצרפתית הוא אי שתרצו לחקור במלואו – מכפרי הדייגים המבודדים של קאפ קורסה בצפון ועד לגן העדן לגולשי רוח ב- Bonifacio והחופים החוליים היפים ליד פורטו וואצ'יו, בו המלון המעוצב קאזה דל מאר משקיף על המפרץ. כדי להימלט מהצפיפות, שכרו בית בשולי החוף באחוזת דומיין דה מורטולי. קוסטה אסמרלדה האיטלקיה הסרדינית היא סנסציונית, למרות שהיא עמוסה ביולי. עצה שלנו: סעו ללה מאדאלנה, ארכיפלג מוגן פראי, שבו החופים הטובים ביותר, ים בצבע טורקיז ומפרצונים חוליים. זהו מקום בעל יופי עוצר נשימה.
איי סיישל שבאוקיינוס ההודי, עם החופים הלבנים הסוחפים, המים הכחולים הצלולים וחיות הבר המגוונות, הם אחד מאתרי הנופש הנחשקים בעולם. האי הצפוני הוא סנסציוני, יעד VIP, עם תיירים כמו ג'ורג' קלוני ופיגורות מלכותיות המגיעות לירח דבש ושוהות בבתי עץ מסוככים הממוקמים על גבעה בין היער והאוקיינוס. בריזורט Frégate Island Private, האורחים חולקים את המרחב עם צבי ענק מסוג אלדברה ועם עורב אדום חזה נדיר. אם תבקרו בשמורת Vallée de Mai שהיא אתר מורשת עולמי, מלון Raffles Praslin הוא מקום יפיפה שכדאי ללון בו.
אז איזו עיר הכי קולית בקאריביים? התחרות בהחלט קשה, אבל העיר קרטחאנה בקולומביה היא מועמדת רצינית לזכות בתואר, מה שמעלה אותה למקום גבוה ב-wishlist של יעדי הטיול ביולי, כאשר מזג האוויר הוא נהדר. לאחרונה צצו מספר בתי מלון חדשים, ברים ומסעדות בעיר הקולומביאנית עם בישול קולומביאני המתחרה בבישול הפרואני בחוגים אניני טעם חובבי אוכל דרום אמריקאי. ברוח הקצב בקריבי, בלו ימים עצלים ונינוחים בגילוי הארכיטקטורה הקולוניאלית היפה של העיר העתיקה ולאחריהם שתו וריקדו עד השעות הקטנות של הלילה. זוהי חופשה אמיתית.
לטיול שלנו בקולומביה הקליקו כאן
תושבי שבדיה יודעים ליהנות מהקיץ. מזג האוויר החם כמעט מתחנן בפניך לרדת מהאופניים, להוריד את הבגדים ולקפוץ לשחייה במרכז העיר, או לנסוע רחוק יותר לטבילה באחד מאיי Lo-Fi בקרבת מקום. קפצו ל-Norr Mälarstrand, לחוף החולי של Kungsholmen, או הנועזים שבכם קפצו לבריכת המים שמול העירייה. שכונת סופו בשטוקהולם היא מאד טרנדית ומגניבה, עם הרבה צעירים המסתובבים בבתי הקפה ובחנויות בוטיק קטנות וסצנת אוכל הנמצאת בדיוק כעת באור הזרקורים בזכות מגוון וטעם טוב.
לטיול שלנו בסקנדינביה הקליקו כאן
חודש יולי הוא הזמן הטוב ביותר לבקר באיי פיג'י שבדרום האוקיינוס השקט. זוהי העונה היבשה והמים בתקופה זו הם הכי צלולים בשנה. הארכיפלג הוא אחד המקומות הטובים ביותר בעולם לצלילה, בהיותו מוקף שוניות יפות בהם גרים כ -1,000 מינים של דגים; אבל ביום בהיר, גם פעילות שנורקלינג פשוטה היא לא פחות טובה. אם חפצה נפשכם באסקפיזם מוחלט, סעו לאי הפרטי Dolphin Island, ממש ליד חוף השמש Viti Levu ביבשה, או הישארו באחת מ- 25 וילות עץ וזכוכית בריזורט הידידותי לסביבה Laucala Island. תושבי פיג'י אמנם ידועים באופיים הידידותי, אבל בשום מקום לא תמצאו קבלת פנים כ"כ מעומק הלב כמו בריזורט בבעלות מקומית העונה לשם Likuliku Lagoon Resort, שם הימים מושפעים מהגאות והשפל.
איזה קאמבק! מוזמביק המתאוששת מעשרות שנים של מלחמת אזרחים, מעולם לא נראתה טוב יותר, במיוחד בחודש יולי, כשהמדינה מתחממת עם מזג אוויר טרופי מבורך. גלו את הפארק הלאומי Gorongosa, המכונה "גן העדן האבוד של אפריקה", שם אפשר ליהנות מחוויית ספארי מסורתית. לאחר הספארי, פנו צפונה אל חוף Nacala ואל Stone Town or Nuarro, שבה מאות שנים של מסחר ואימפריה השאירו ארכיטקטורה וחפצי אמנות מפוזרים לאורך קו החוף. רחוק מהחוף, חמשת האיים של הארכיפלג היפה Bazaruto מתהדרים בחופים לבנים בוהקים, עדיין לא צפופים, אשר צוללים יתענגו על הפארק הימי המוגן שמסביב. תוכלו לשהות באחת מ- 12 הבקתות בלודג' AndBeyond's Benguerra, או ב- Anantara Bazaruto Island Resort and Spa.
לטיולים שלנו ביבשת אפריקה הקליקו כאן
כשהשמש זורחת בשמיים אין כמו חוף קורניש, הנהנה ממזג האוויר הטוב ביותר בבריטניה בחודש יולי. החופים של קורנוול הם ארוכים, חוליים ואין להם מתחרים. הגלים הגבוהים המתנפצים אל החופים החוליים מצוינים לגלישה ובשעות השפל מתגלות ברכות טבעיות בסלע, מושלמות לשחייה רגועה. חובבי אוכל נוהרים לכאן בזכות פירות הים המעולים. שוחרי תרבות נוסעים לסנט אייבס בשביל לבקר במוזיאון הטייט, אך הקסם האמיתי של העיירה שוכן בסדנאות האמנים לאורך הרחובות המרוצפים ובאכילת סרטנים טריים שנתפסו על חוף הים. כפר הדייגים ההסטורי Mousehole הוא פנינה אותנטית מחוספסת אמיתית.
ולסיום, עוד פנינה אחת – פורטוגל. בפורטוגל שורר אקלים נוח כל השנה. היא נמצאת בדרום מערב אירופה לצד ספרד, לאורך החוף המערבי של חצי האי האיברי. שייכים לה גם מספר איים באוקיינוס האטלנטי, הלא הם האיים האזוריים. במסגרת טיול עצמאי לפורטוגל, תוכלו לראות את המדינה המרתקת הזו בנסיעה ברכב נוח, בקצב שלכם ובזמן שנוח לכם.
גורילות בערפל יכולות להיות מסתוריות להפליא, אבל שום דבר לא יכול להתחרות בקרן שמש החודרת מבעד לעצים במעמקי יער גשם אפריקני כהה ומאירה את גורילת ההרים (silverback gorilla) ואת משפחתה הקסומה. בהתחשב בכך שבית הגידול של הגורילות ברואנדה ממוקם על המדרונות התלולים של צידי הרי געש טרופיים, הטיפוס הארוך על מנת להגיע אליהן יכול להיות חוויה בוצית מאד (כלומר מתישה ומתסכלת) בעונת הגשמים.
זלכן חודש יוני הוא מיוחד – הפארק הלאומי וולקנו מקבל עשירית מהממטרים של החודשים מרץ ואפריל, וזה לא רק מאפשר למטיילים בסיס בטוח אלא גם את הסיכוי הטוב ביותר לאור מעולה עבור צילום. גשמים טרופיים עזים עדיין עלולים לרדת, אבל הם בד"כ קצרים והאור לפניהם ואחריהם נוטה להתאים לצילום. בואו נודה על האמת – גם אם השמיים עצמם יאבקו בכדי לקלקל את השהות במחיצת הקופים הגדולים הללו – עדיין המפגש איתם הוא אחת החוויות המדהימות ביותר שיש עם חיות בר בטבע. לכן, אף אחד לא זוכר את התנאים שמחכים לו בירידה…כל מי שפוגש את הגורילות פשוט מחליק לו למטה כשהוא בהיי רגשי 🙂
במרכז גרינלנד השמש זורחת בסוף מאי ונשארת בשמיים עד סוף יולי. שמש חצות הנמוכה יוצרת תחושה אוורירית, הקרחונים טובלים בוורוד והפיורדים מתחממים בקרני השמש הרכות של הקיץ. בדרך לאילוליסאט, שם ניתן להתפתל בשייט בין קרחונים עצומים בחצות הליל, האור משחק ויוצר זוויות מעניינות על הקרח. הקפטן עשוי לכבות את המנוע, כדי שתוכלו ליהנות מהדממה ומהשקט, המופרע רק על ידי שחפים וקולות פיצוח הקרח. המקומיים מחבקים את תופעת הטבע הזו, שכרם לאחר חודשים ארוכים ואפלים של חורף. סירות דיג שוהות בים עד הלילה וילדים מסתובבים ברחובות עד שעה מאד מאוחרת, נהנים מהאור. הפעילות מגיעה לשיאה ב-21 ביוני, היום הארוך ביותר בשנה שהוא יום פסטיבל לאומי בגרינלנד. ערים ויישובים ברחבי המדינה חוגגים עם מוסיקה, ריקודי עם, הנפת דגלים ונאומים. מוזיאונים מציינים אף הם את היום המיוחד הזה עם אירועים ותערוכות מיוחדים, מה שהופכים את חודש יוני לתקופה המושלמת לביקור במדינה.
איי המפרץ הדרומיים של קנדה, סמוך לאי ונקובר, נמצאים בתנופת קיץ מלאה ביוני כשהשמש מצויה בשפע בשמיים והשווקים הם גולת הכותרת עם התוצרת הטרייה ביותר של האזור. האי נחשב בעבר ל"אסם התבואה" של הילידים בזכות עושר המשאבים הרב שלו והיום מהווה יעד פופולרי ביותר של הארכיפלג. האי, העטוף במעטפת ירוקה עבה של עצי אשוח, מושלם עבור מטיילים ורוכבי אופניים המעוניינים לחקור את הנופים המהממים ואת המים המקיפים אותו, המושלמים לתצפית בלווייתנים בחודש יוני.
בנוסף, האי ידוע בעיקר בזכות סצנת האמנות שלו, אשר מרכזה בכפר גנגס (village of Ganges), המשמר קהילת משגשגת של אמנים ובעלי מלאכה, ומארח בקיץ את שוק יום שבת Salt Spring, חלון הראווה הגדול באי של אמנות ומוצרים מתוצרת מקומית. שם תוכלו ליהנות משפע של תוצרת מקומית ומדוכנים של תכשיטים בעבודת יד או תעצרו כדי לבדוק את האומנות של אמן עץ מקומי. לבטח תמצאו כאן משהו מיוחד לקחת איתכם כמזכרת לארץ.
ביוני מגיעים גשמי המונסון לכל רחבי הודו ומציינים את סיום עונת שיא התיירות. מצד שני זו תחילתה של עונת הפסטיבלים המרתקים ביותר בהודו. רחוק מנתיב התיירות המרכזי בצפון מזרח המדינה, אסאם היא ארץ של מטעי תה וג'ונגלים, ביתם של כמה מהנמרים והקרנפים ההודיים האחרונים עליי אדמות – אך בחודש יוני, כל העיניים נשואות ל- Guwahati בירת אסאם ולפסטיבל Ambubachi Mela.
מקדש Kamakhya ב-Guwahati מסמן את המקום שבו איברי המין של האלה הטנטרית סאטי נפלו לאחר שגופה נצרב בלהבות והיא מתכבדת בקורבנות לאורך כל השנה. עם זאת, החגיגות נכנסות להילוך גבוה במהלך פסטיבל Ambubachi Mela, כאשר המקדש מוצף באלפי סאדו אדוקים (קדושים סגפנים) המבצעים טקסים טנטריים כדי לחגוג את המחזור החודשי של אלת הפריון. בשנה מוצלחת, הפסטיבל מושך יותר ממיליון צליינים ומציע הצצה מרתקת לתוך הכת הטנטרית ששלטה בהודו המזרחית לפני עליית ההינדואיזם המיינסטרימי.
עם סופות הוריקן והעונה הגשומה ממש מעבר לפינה, חודש יוני הוא זמן נהדר לבקר באיים הקריביים – עונת השיא כבר בדעיכה, מה שאומר מחירים נמוכים על טיסות ובתי מלון, אבל מזג האוויר עדיין יבש יחסית.
האזור ידוע בפסטיבלים הנפלאים שהוא מארח וסנט קיטס הוא המקום להיות בו בחודש יוני ולו רק בזכות אירוע כמו פסטיבל המוסיקה המתקיים ב-Basseterre. האירוע מושך אליו כישרונות מוזיקליים מעולים במגוון רחב של ז'אנרים, כמו קליפסו, סוקה, סלסה, רגאיי ופופ. היו מוכנים לחגוג – הפסטיבל הזה משפיע בכל רחבי האי.
אם תזדקקו להפסקה מכל הריקודים, תוכלו לחקור את מבצר Brimstone Hill, מעוז שהשתמר היטב והוא גם אתר המורשת העולמי היחידי של אונסק"ו על האי. אם תעדיפו לקחת לעצמכם רגע ולהירגע, קפצו ל- Nevis שם תוכלו ליהנות מבטן גב בחוף Nisbet האידיאלי.
קובה נמצאת בראש רשימת היעדים המתעוררים בזכות הקסם המיושן שלה, התרבות והארכיטקטורה הספרדית שהשתמרה בה היטב. מלחיץ אותכם לנסוע לקובה בפעם הראשונה? זו בדיוק הסיבה שאנו ממליצים לכם על טיול מאורגן פרטי, עם מדריך צמוד, נהג ומסלול תפור בדיוק עבורכם. לטיולים פרטיים בקובה לחצו כאן.
חווית טיול ששווה לנסות: טיילו כמו המקומיים. קחו סיורים מקומיים שיערכו לכם היכרות עם התרבות הקובנית, המקומיים, המוסיקה והאמנות – טיפ שימושי במיוחד למטיילים בקובה בפעם הראשונה.
איסלנד מדורגת כיעד חם כבר מספר שנים. כאן תוכלו ליהנות מחוויית חופשה ייחודית בשילוב מדהים של מפלים, קרחונים, הרי געש וחופים עם חול שחור, המגוון של אפשרויות החופשה הוא כמעט אינסופי. מהפלגות לצפייה בלווייתנים, סיורי הר געש והאטרקציה התיירותית החמה ביותר – הלגונה הכחולה – יש באיסלנד שפע של אפשרויות טיול עבור כל תייר ותייר. לטיול עצמאי באיסלנד לחצו כאן.
איסלנד טיול עצמאי
חווית טיול ששווה לנסות: בקרו בספא הגאותרמי של הלגונה הכחולה, ספא בטבע הממוקם בלב איסלנד. עם ספא תחת כיפת שמים, מפל, עיסויים וטיפולים במים, סאונות, טרקלינים ושפע של אפשרויות הסעדה, זוהי חווית הנופש השלווה האולטימטיבית.
מיאנמר
מינמאר, היא בורמה, ממוקמת בדרום מזרח אסיה (המזרח הרחוק) והיא ביתם של פגודות מוזהבות, שווקי רחוב הומים ומקדשים בודהיסטים עתיקים מעוצבים להפליא. התרבות המגוונת של מיאנמר מעניקה חווית טיול המציעה מגוון רחב של פעילויות עבור המטיילים בה. לטיולים פרטיים במיאנמר לחצו כאן.
חווית טיול ששווה לנסות: לונו או בקרו ב-Belmond Governor's Residence , מלון דה לוקס ביאנגון, מיאנמר. זהו מלון אחוזה מבודד בסגנון קולוניאלי משנת 1920 המתגאה בברכות לוטוס, מרפסות עם מאווררים ופגודות להנאת האורחים.
אנטארקטיקה
גושי הקרח הלבנים העצומים, הקרחונים והמים של אנטארקטיקה הופכים אותה ליעד המילוט האולטימטיבי. קחו שייט באנטרקטיקה ותוכלו ליהנות מכל החלקים הטובים ביותר של הקוטב הדרומי, משייט בקיאק במים קפואים ועד לסיורים בטבע וצפייה בחיות בר מקומיות.
חווית טיול ששווה לנסות: קחו שייט לאורך חופי היבשת בו תוכלו לחוות את האקלים הארקטי ולהשתאות מהקרחונים המדהימים.
פורטוגל הינה מדינה עם אקלים ים תיכוני נוח בכל חודשי השנה. היא נמצאת ממש לצד ספרד, לאורך חופו המערבי של חצי האי האיברי. שייכים לה גם מספר איים באוקיינוס האטלנטי, בהם האיים האזוריים ואיי מדיירה. במסגרת טיול עצמאי לפורטוגל, תוכלו לראות את כל האטרקציות המרכזיות במדינה תוך נסיעה ברכב נוח וממוזג, בקצב שלכם ובזמן שלכם.
טיול עצמאי לפורטוגל – עולם נסתר
דרום אפריקה עולה בשמי התיירות כיעד חובה גם למי שמשתוקק לקצת מנוחה וגם להרפתקנים שביניכם. המדינה מציעה חווית נופש מיוחדת במינה. המטיילים יכולים לחוות ספארי במהלכו ניתן להתרשם מקרוב ממגוון חיות הבר המדהים, או חווית אקסטרים בסגנון של אומגות ובאנג'י ולספוג את הנופים מלמעלה. בדרום אפריקה יש גישה לכל סוגי הפעילויות שאי פעם חלמתם עליהן, מצלילה עם כרישים, דרך רכיבה על יענים או פשוט הנאה מהחופים הסלעיים המדהימים של קייפטאון. זוהי גם מדינה נהדרת עבור טיולי תמריץ לחברות.
דרום אפריקה טיול עצמאי
מקסיקו היא מדינה גדולה ומגוונת, עשירה מבחינת תרבותית והיסטורית. אפשר להיחשף כאן לתרבויות הפרה-קולומביאניות העשירות של אמריקה התיכונה, האצטקים, המאיה, האולמקים ועוד. גם עבור אלה שחופשת בטן גב מרגשת אותם יותר מכל דבר אחר, מקסיקו מציעה מערך של איים ציוריים וריזורטים מפנקים בהם ניתן להתרגע על החוף. לא משנה אם אתם מעדיפים את החופים של טולום או לחקור את החורבות העתיקות של תרבות המאיה והאצטקים, במקסיקו שפע של יעדי חופשה חמים, המתאימים לכל סגנון והעדפה. לטיול במקסיקו לחצו כאן.
טיול למקסיקו וגואטמלה
אוסטרליה
אוסטרליה הנמצאת בתחתית מפת הגלובוס מזמנת למטיילים בה חופשה מגוונת ושימשית. באוסטרליה תוכלו לשנרקל בשונית המחסום הגדולה, לבקר בבית האופרה בעל העיצוב הארכיטקטוני המיוחד של סידני, ליהנות מפגישה עם שפע של חיות בר ומתרבות עשירה. למסלולי טיול באוסטרליה לחצו כאן.
טיולים לאוסטרליה
טיול באירופה מתאפיין במגוון ובעושר רב ולמרות שיכול להיות שתמצאו חופשה זולה יותר, דבר לא ישווה לתרבות, לנופים, למטבח ולהיסטוריה שמציעה היבשת הקרובה אלינו ביותר (ויש האומרים שאנו משתייכים אליה בכלל).
למזלנו, אירופה קרובה אלינו ועל מנת להגיע ליעד המרוחק ביותר צריך לטוס כ-5 שעות בלבד. הטיול באירופה אינו זול בגלל שער האירו או הפאונד הבריטי ביחס לשקל. לפעמים במחיר טיול לאירופה אפשר לנסוע לחופשה באי אקזוטי קסום. אז מדוע בכל זאת כדאי ומומלץ לבחור באירופה כיעד טיול מועדף? הנה כמה סיבות ממש טובות שאספנו עבורכם.
להרהר בחוכמה של סוקרטס ואפלטון בזמן טרק אל האקרופוליס באתונה. להתחבר לגלדיאטור הפנימי שלך בקולוסיאום ברומא. ללכת לאיבוד במבוך העיר העתיקה המרוצפת של פראג. אירופה, הנמתחת מליסבון לאיסטנבול, גדושה מראות ורחובות שעוצבו על ידי התרבות האנושית במשך 3,000 שנה. זו יבשת המאפשרת לכם לישון בטירות אגדתיות, ללכת יד ביד לאורך חומות של ערים עתיקות ואמות מים, לשבת על ספסל בתוך קתדרלה אדירה מימי הביניים, לנדוד לחופים סחופי רוחות, בהם התקיימו קרבות מלחמת העולם הראשונה והשנייה, לטייל בין כפרים שטופי מיתוסים ועוד. כפי שאמרו יותר מפעם אחת על אירופה: "וואו, אפשר כמעט לחוש את ההיסטוריה".
לונדון. פריז. ברצלונה. ברלין. אירופה היא בית לכמה מן הערים הגדולות בעולם. מה שמעולה בהן שהן אף פעם לא קופאות על שמריהן. המטרופולינים הללו ממציאים את עצמם בכל פעם מחדש. המבקרים בהן מגיעים דבר ראשון, באופן טבעי, קודם כל אל האטרקציות הבולטות, כי אחרי הכל, מהי פריז ללא מגדל אייפל והלובר, או ברצלונה ללא ה'סגרדה פמיליה' של גאודי?
עם זאת, אזורים עירוניים שעד לא מזמן היו שממה תעשייתית נטושה מושכים היום יותר ויותר תיירים. במזרח לונדון, באזור שורדיץ', מתפתחת סצנה תרבותית צעירה ומרתקת כמו גם בברלין ברובע פרידריכסהיין-קרויצברג (שם תמצאו את החלק הנותר הארוך ביותר של חומת ברלין). אלו רק שתי דוגמאות של אזורים שהיו נידחים והיום הפכו לשוקקים ומלאי יצירתיות.
תודות לקווי תעופה חדשים בתקציב נמוך דוגמת איזי ג'ט וריינאייר, היום אפשר לטוס ממדינות סקנדינביה הקרירות אל החופים שטופי השמש של ספרד בפחות מ- 50$ לכיוון. אבל רוב הזמן, עדיף להתנייד בתוך אירופה ברכבות.
היבשת נחצית על ידי שתי וערב של מסילות, שעליהן "טסות" רכבות מכל הסוגים והמינים, חלקן במהירויות המתקרבות ל- 360 קמ"ש. טיולי רכבת הן אחת האופציות המועדפות על מטיילים מבוגרים במסגרת טיולי בוטיק לגיל השלישי. הנופים הנשקפים מהחלון מגוונים ולעתים קרובות מרהיבים – במיוחד בארצות הרריות כמו שוויץ וסלובניה, או לאורך קו החוף כמו בריביירה הצרפתית. ריגוש נוסף הקיים במסגרת טיולים ברכבת באירופה הוא חציית גבולות והתקלות בשפות שונות, בתרבויות שונות (לפעמים) ובמטבעות שונים – כל זאת במסגרת מסע של שעה. בנוסף לשירותים הרגילים שרכבות מציעות, יש גם מבחר רכבות מיוחדות, כגון רכבות קיטור, הרכבת טרנס סיבירית המתחילה את מסעה במוסקבה ומסיימת בבייג'ין, רכבת אל אנדלוס האגדית בספרד ועוד ועוד.
הרבה לפני כניסתם של כלי התחבורה שאנו מכירים היום – רכבות, מטוסים ומכוניות – נתיבי המים של אירופה שיחקו תפקיד מכריע בהתפתחותה מתקופת האבן ועד למהפכה התעשייתית. היום הם כבר אינם משמשים כנתיבי סחר תוססים, אלא הנהרות, הפיורדים והתעלות של אירופה הפכו ליעדי שייט לשעות הפנאי. המסלולים הפופולריים כוללים את וינה-בודפשט על הדנובה, הנהר הארוך השני של אירופה (אחרי הוולגה ברוסיה), ובזל-קלן על הריין. ערים מסוימות – בעיקר סנט פטרסבורג, ברוז', אמסטרדם, וכמובן, ונציה – הן מילים נרדפות לתעלות וטיולי תעלות רומנטיים, בעוד במדינות מסוימות – במיוחד אנגליה וצרפת – יש רשת תעלות פנימית רחבה מאד. רוצים לנווט, לישון ולגור על ספינה צרה? אירופה היא המקום המושלם לעשות את זה.
נמלים היסטוריים מעטרים את חופי אירופה ומערים כמו קאדיס שבספרד, מרסיי שבצרפת וגנואה שבאיטליה הם עדיין פעילים וספינות יוצאות מהן לים הפתוח. נמלים אחרים הם קרש קפיצה להרפתקאות בלתי נשכחות. למשל, פיראוס, הנמל ליד אתונה – שממנו אפשר לעלות על מעבורות המגיעות לעשרות איים אקזוטיים, כולל כרתים, מיקונוס, סנטוריני ורודוס. בקרואטיה, אם תתעייפו מהעיר העתיקה מוקפת חומה הנפלאה של דוברובניק, תוכלו להפליג סביב הארכיפלג המלכותי שבו 700 איים. איים מפתים נוספים שאפשר לקפוץ אליהם כוללים את פלמה דה מיורקה (האיים הבלאריים), גוזו (מלטה) ולאס פאלמס דה גראן קנריה (האיים הקנריים).
אירופה היא כמו ריבה ארוזה הטומנת בחובה חוויות אנינות טעם מפתות. תחשבו: קרואסונים חמים נמסים בשוקולטה, הנקנים על הבוקר ב- boulangerie בעיירה צרפתית קטנה וציורית. או: חגיגה קולינרית של פירות ים ליד מפרץ ים תיכוני צלול, מנוקד סירות דייג צבעוניות. וגם: טאפאס בר במדריד או בסן סבסטיאן. ולקינוח: ללקק גלידה תוך כדי שיטוט ברחבי פיאצות עתיקות ברומא (או ללעוס פיצה עמוסת מוצרלה ברחובות זרועי הקטנועים של נאפולי). הרפתקה אירופאית אינה שלמה ללא דגימה של המאכלים המקומיים. אתם בהחלט עלולים להתמכר לחטיפי בצק בלקניים כמו בורק או לפירושקי הרוסי, המוגש בעשרות טעמים, מתוקים ומלוחים.
אמנם אלו הערים של אירופה שתופסות את רוב הכותרות, אבל האזור הכפרי הוא זה שגורם לכל הטיילים להתאהב. האלפים השוויצריים מכוסים שטיחי שלג בחורף, נוף ירוק עשיר ופרחוני בקיץ והם הגשמת חלום לאוהבי חיק הטבע. כך גם בריוויירה האיטלקית, באזור הצ'ינקווה טרה ( Cinque Terre) שם שביל חוצה חמישה כפרים פוטוגניים להפליא, היושבים על צוקים הנשפכים לתוך הים התיכון, עם נוף מרהיב. בתוך היבשת, האגמים בצפון איטליה אף פעם לא מאכזבים. אבל יתכן שתרצו להגשים את החלומות דווקא מתחת לשמש הטוסקנית, תוך כדי לגימת כוס קיאנטי וקריאה בספר אהוב על המרפסת של בית אבן משופץ בחווה מקומית. לחלופין, אפשר לשכור קוטג בין שדות הלבנדר של פרובנס, אשר השאירו רושם עז על ואן גוך, או לרדוף אחר סנטה קלאוס ואורות הצפון בלפלנד הרחוקה.
אחת ההנאות של טיול הוא מציאת פנינים נסתרות. אל דאגה, אירופה מלאה בהן. עברו כ-25 שנה מאז נפילת מסך הברזל מעל מזרח אירופה וערים סובייטיות לשעבר כמו טאלין וקרקוב הפכו ליעדים מועדפים על שביל התיירות. אבל ערים מזרח אירופאיות אחרות עדיין נשארו מחוץ לראדאר של רוב המטיילים, מה שמבטיח סוג של בלעדיות. ניתן לנצל זאת כדי לערוך במקומות אלו טיולי תמריץ מסקרנים לחברות וארגונים. הערים ההיסטוריות הקטנות קוטור (מונטנגרו), מאריבור (סלובניה), אולומוץ (צ'כיה), פץ (הונגריה), סיביו (רומניה), טורון (פולין) ווליקו טרנובו (בולגריה) מהוות כולן יעד עירוני נפלא לתיירים; האגמים אוחריד במקדוניה ובלד בסלובניה הם לחלוטין מכשפים והאם אתם יודעים איזו מדינה טוענת לכתר של קו החוף היפה ביותר של אירופה? תופתעו. אלבניה. בריביירה האלבנית תמצאו ערבוב של מטעי זיתים, צוקים וים בצבע טורקיז – יופי מרהיב שיגרום לכם לשמוט לסתות בהשתאות.
אירופה מתהדרת בלוח שנה יוצאת דופן של פסטיבלים. רבים – כגון השבוע הקדוש Semana Santa בסביליה – בעלי מסורת של מאות שנים. אחרים, כגון סונאר בברצלונה, מציעים מגמות חדשניות וצלילים. חלקם, כמו תחרות גלגול גבינות השנתית בגלוסטרשייר, אנגליה, מתענגים על האבסורד המונטי פייטוני. בכל רחבי היבשת, תוכלו להתמנגל עם נשמות תאומות בפסטיבלי מוסיקה, פסטיבלי קולנוע, פסטיבלי קומדיה, פסטיבלי אמנויות, פסטיבלי אוכל ויין, ופסטיבלי בירה וחגיגת חג מולד, שגם הם פסטיבלים משמחים. דבר אחד בטוח: באירופה בטוח תמצאו את סוג הפסטיבל המתאים לכם.
טיול דילוגים באירופה יכול לעורר את צימאונכם. בעוד שאין שום בעיה לבקר בעשרות כרמים ומרתפי יין, הרי שדווקא הפאבים הישנים, הם אלה שלרוב מייצרים את הזיכרונות הכי חיים או מטושטשים (תלוי כמה שתיתם). מומלץ ללגום ליטרים של בירה גינס עם מקומיים חביבים במסבאות ברחבי אירלנד, ללגום בירות כהות בפאבים ספוני קורות עץ באנגליה, להחזיק כוסות בירה עצומות שמלצרית העונה לשם סילוויה ולבושה בתלבושת מסורתית בבתי בירה במינכן, או לנסות 1001 סוגים שונים של בירה בבר טיפוסי ברחוב צדדי בבריסל. גם צ'כיה היא גן עדן לאוהבי הבירה, כאן נדיר שתשלמו יותר מדולר וחצי עבור חצי ליטר בירה פילזנר משובחת. מעדיפים קפאין? אירופה היא ארץ בתי קפה לצד המדרכה; מקום מושלם לצפייה בתושבי היבשת המרתקת עוברים ממש מול עינייכם.
העיר צ'רצ'יל היא אחת מקומץ מקומות מיושבים ע"י בני אדם, בהם ניתן לצפות בדובי קוטב בטבע. אלפי מבקרים מרחבי העולם מגיעים לבקר מדי סתיו על מנת לחזות בבעל החיים הנפלא הזה ולהתרגש.
החודשים הטובים ביותר לצפייה בדב הקוטב הם אוקטובר ונובמבר, כאשר הדובים מתחילים לנדוד מבית גידול הקיץ שלהם על הטונדרה חזרה לטריטוריית הציד שלהם – משטח הקרח המתהווה מדי חורף על מפרץ הדסון. בנוסף, ניתן לראות דובי קוטב גם במהלך הקיץ והחורף.
ישנן דרכים רבות ושונות כדי לראות את דובי הקוטב בצ'רצ'יל – ברכבי טונדרה מקומיים ייחודיים, המיועדים לנוע באופן חלק על שלג וקרח ולהגן על נוסעים מפני דובים סקרנים או רעבים, להישאר בלודג' (הבנוי עם גדר הגנה מפני דובים), הבנוי על מסלול הנדידה של הדובים, לשוט בקאנו על נהר סיל או לקחת סיורים מודרכים לאזורי הדובים.
ליווייתני בלוגה הם יצורים חברותיים מלכותיים, המסיירים במים התת ארקטיים והארקטיים. קו החוף של מפרץ הדסון בצרציל שצפון מניטובה הוא בית לאוכלוסייה הגדולה בעולם של לווייתני בלוגה. יותר מ- 57,000 לווייתני בלוגה מתאספים באזור בין אמצע יוני עד אמצע ספטמבר.
ליווייתני בלוגה, בעלי הכינוי "כנריות ים", על שם השריקות המשונות בעלות צליל הגבוה שלהם, מאכלסים את המים החמים של נהר צ'רצ'יל לאחר שהקרח נמס.
על מנת לצפות ביצורים האינטיליגנטים והסקרנים הללו, אפשר לעלות על סירת נוסעים או על זודיאק (סירת גומי) גדולה. להקשיב ל'שיחות' שלהם באמצעות מיקרופוני מים ולנסות להבין מה הם אומרים. אם אתם יותר הרפתקנים, צאו החוצה למים עם קיאקים או עשו שנורקלינג עם היונקים הימיים הידידותיים האלה. זו תהיה חוויה בלתי נשכחת.
ההתרגשות של "טיסה" במזחלת כלבים על גבי הטונדרה היא הרפתקה שלא במהרה תישכח. לא משנה אם יושבים ליד ה'נהג' או תופסים את המושכות – בכל מקרה האנרגיה של הכלבים הידידותיים לגמרי מדבקת.
נשמו את האוויר הצלול, התענגו על הרעננות של השלג הצחור, הכירו את הכלבים, שלכל אחד מהם יש אישיות משלו, אבל כולם חולקים דבר אחד במשותף – אהבה לריצה על פני מרחבי השלג הפתוחים.
היום, ישנן דרכים טובות יותר להגיע ממקום למקום, אולם מזחלות הכלבים מציעות חוויה אותנטית, המשקפת את התרבות וההיסטוריה של צפון מניטובה. מזחלת השלג היתה בעבר הדרך הנוחה ביותר להתנייד על פני השלג, בין אם מדובר בסוחרי פרווה או דוורים ועד למקומיים, שעד היום משתמשים בכלי תחבורה זה.
גם אם תבקרו בצ'רצ'יל במהלך החודשים החמים, עדיין תוכלו לחוות את הריגוש של נסיעה במזחלות כלבים – רק שמזג אויר חם יותר ועגלה עם גלגלים מחליפה את המזחלת. גם אז תוכלו ליהנות מנוף יפיפה ומהצבע של פריחת אלפי פרחי בר.
הזוהר הצפוני (או אורות הצפון) הוא תופעה טבעית הנגרמת על ידי אינטראקציה של חלקיקים טעונים מהשמש עם אטומים באטמוספירה העליונה. וילונות האור מעולם אחר המרקדים הללו זוהרים בכל צבעי קשת כששיא הזוהר מתרחש בחודשים ינואר עד מרץ.
מדענים מכל רחבי העולם הגיעו לצ'רצ'יל על מנת ללמוד את אורות הצפון בשמי הלילה הפעילים, מאחר וזהו אחד משלושת המקומות הראשונים על פני כדור הארץ בהם ניתן לראות אותם.
תחת שמי חורף בהירים, אפשר לראות את הצבעוניות של הזוהר הצפוני המאירה את הלילות החשוכים משחור. רצוי לתפוס מושב בשורה הראשונה בכיפות אורורה מכוסי הפרספקס על מנת לצפות במופע הטבעי המרהיב של אורות הצפון.
העיר צ'רצ'יל הממוקמת בקצה הקוטב הצפוני, מציעה תחושה של עיירת ספר, עם הנוחות של יעד תיירות בינלאומי. בעיר קהילה ארקטית ייחודית ונגישה והיא מתעוררת לחיים בכל פעם שרכבת או מטוס מגיעים.
דובי הקוטב נמצאים בכל מקום בעיר – בציורי קיר, על גבי שלטים, מזכרות ופסלים – וגם הגרסה החיה משוטטת בעיר מדי פעם! אופנועי שלג שועטים בתוך העיר בחורף וטרקטורונים חולפים ביעף בקיץ.
עם ההקמה של קו הרכבת 'מפרץ הדסון' ונמל הדסון בסוף 1920, גדלה העיירה צ'רצ'יל ממאחז נידח לנמל סואן. בין 1950 ל -1960, חיה בעיר קהילה צבאית משגשגת.
בצ'רצ'יל חיים כיום 1,000 תושבים (ואלפי מבקרים) השוכנים בשממה מחוספסת ומסתמכים על טכנולוגיה עדכנית ביותר, כמו גם כישורי חיים מסורתיים. הקהילה משלבת במובנים רבים מסורת וחדשנות, כמו למשל הקומפלקס במרכז העיר שהקמתו עלתה מליונים רבים והמעברים בו מעוצבים עם עבודות יד צבעוניות והדפסים של האינואיט התלויות על קירותיהם. הקהילה הצפונית המרוחקת מהציוויליזציה נשארת נגישה ומחוברת לעולם על ידי טלפונים ניידים חכמים וחיבור אלחוטי מהיר לאינטרנט.
כמו בכל מקום אחר, גם בצ'רצ'יל עונות שונות. הדבר הראשון שיש לעשות כשמתכננים טיול לצ'רצ'יל במסגרת טיולי בוטיק לגיל השלישי, בטיול עצמאי, או במסגרת טיולי תמריץ הוא להבין מה אתם רוצים לראות או לעשות. תלוי אם אתם לצפות בציפורים, לפגוש באופן אישי דובי קוטב או לשחות עם ליווייתנים. למידע נוסף על מועדי הביקור המתאימים לחצו כאן
למידע נוסף על צרציל, מניטובה קנדה לחצו כאן
ראוניון (בצרפתית: La Réunion) הוא אי צרפתי הממוקם באוקיינוס ההודי, כ-900 ק"מ מזרחית למדגסקר וכ-200 ק"מ דרום-מערבית למאוריציוס ומהווה חלק אינטגרלי מצרפת. יותר מ–40% משטח האי, הכולל ג'ונגלים פראיים, הרים ומפלי מים מסחררים, הוכרזו על ידי אונסק"ו (סוכנות החינוך, התרבות והמדע של האו"ם) כאתר מורשת עולמי. החופים הלבנים במערב האי הם מגרש משחקים לתיירים רבים שמגיעים מכל העולם, אך בעיקר מאירופה.
עובדה מצערת היא שראוניון, אי צרפתי של ניגודים אמיתיים, אינו מוכר לרבים מהמטיילים בעולם. וכל כך למה? כי האי הייחודי הזה באמצע האוקיינוס ההודי הוא פשוט אחד המקומות המסקרנים ביותר על פני כדור הארץ.
האי הוולקני הקטן אינו מוכר לציבור כמו מאוריציוס הסמוך או כמו סיישל הבריטי הלא כל כך רחוק והוא נראה כנקודה זעירה בתוך האוקיינוס העצום ומתגמד ליד האי מדגסקר, הממוקם כ- 900 ק"מ מערבה ממנו. הצרפתים מכירים את האי טוב מאד אולם רק מטי מעט טיילים מודעים לקיומו ודרכו על אדמתו המגוונת והמפתה של ראוניון.
עם הר געש פעיל על חופו הדרומי, 207 קילומטרים של חופים חמים ומזמינים במערבו והרבה מאד הרים ויערות ביניהם, האי ראוניון מציע הזדמנויות נופש רבות, החל מחופשה רגועה ושלווה ועד לחופשה לגמרי לא שפויה. אם אתם מחפשים מקום "להירגע", לבטח תמצאו אותה כאן. אבל אם אתם מעדיפים נופש עם יותר אדרנלין על פני כוויות מהשמש החמה, האפשרויות כאן אינסופיות. מטיולי הליכה וטיולי אופניים בשבילים המיוחדים של האי דרך שייט בקאנו במפלים הרבים ועד לצלילה או גלישה במים הצלולים המקיפים את האי הזעיר שרוחבו 45 ק"מ בלבד – ראוניון מזמן פעילויות והרפתקאות בשפע לנופשים בו המקווים לעשות משהו טיפה נועז במהלך החופשה שלהם.
ראוניון המכונה לעתים קרובות כ"אינטנסיבי", יכול להיות שונה כמו יום ולילה. הכל תלוי להיכן אתם נוסעים בתוך האי. מאזורי החוף המישוריים, שם ספורט המים שולט אל פנים האי ההררי, שם שולט הספורט האתגרי המרגש והמסעיר, האי ראוניון מציע למבקרים בו חוויית חופשה מדהימה. הכיף רק מתעצם כאשר פוגשים את המקומיים הידידותיים החיים באי (כ-850,000 תושבים), המייצגים מגוון תרבויות ובכל זאת חיים בהרמוניה אמיתית. עם נופים כאלה, איך אפשר שלא?
פני הקרקע המחוספסים של ראוניון נוצרו על ידי הר הגעש הכבוי Salazies במערב והר ה-Grand Brule במזרח, שם ימצאו המבקרים את הר הגעש שעדיין פעיל Piton de la Fournaise (פיטון דה לה פורנז). הנקודה הגבוהה ביותר במרכז האי היא Le Piton des Nieges המתנשאת לגובה מלכותי של 3,069 מטר.
cirque בצרפתית פרושו הר געש שקרס אל תוך עצמו ובראוניון יש שלושה כאלה והם שולטים על הטופוגרפיה של פנים האי. נופים אלה מציעים לא רק הזדמנויות מרהיבות לצילום אלא גם פעילויות הרפתקניות מלאות אדרנלין.
פנים האי מציע הרבה יותר מהרים מכוסים לבה ומכתשים עתיקים. באי הוולקני ימצאו המטיילים יערות שופעים וירוקים כמו למשל Bebour-Belouve, שם תראו ציפורים שלא תראו באף מקום אחר בעולם. גם מפלים שופעים יש כאן בשפע. ייתכן שתיתקלו ברפתות ובחוות תוך כדי חקירה וגילוי של פנים האי המיוחד הזה.
בשל פני השטח המישוריים הידידותיים לבני אדם, שפלת החוף של האי ראוניון מיושבת בערים ובכפרים מאז שהצרפתים התיישבו באי ב- 1642.
ערי החוף המערבי מציעות חופים חמים ומרגיעים, כמו גם שפע של הזדמנויות ספורט מים מפתות. העיר התוססת St-Gilles-les-Bains מושכת אליה צוללנים בזכות שוניות האלמוגים וחופי St Leu הסמוך הם המיקום המושלם עבור גולשים נלהבים. St Paul היפה מתגאה בשוק רחוב ססגוני והומה החוצה אותה ובהרבה בתים קריאולים מסורתיים.
עיר בירת החוף הצפונית St Denis היא עיר נהדרת, אך לעתים קרובות מתעלמים ממנה לטובת החופים או ההרים. בסיור בעיר הידידותית הזו תמצאו אדריכלות מעניינת, גלריות אמנות, גנים יפים ואת המגוון הגדול ביותר באי של מסעדות, החל ממסעדות מפוארות ורשמיות ועד לדוכני רחוב עם מאכלי רחוב קריאולים, אותם ניתן לקנות ולהמשיך להסתובב בעודכם נוגסים בהנאה במעדנים הטעימים.
עיירות החוף המזרחי מציעות נופים של שדות וניל וקני סוכר, פניני אדריכלות אטרקטיבית, צמחייה מפוארת והרבה מאד מפלים. הים בחוף המזרחי הוא סלעי ואינו מתאים לשחייה או לפעילויות ספורט ימי אחרות.
את האי ראוניון ניתן לתאר הכי טוב כשילוב של צרפתי, אפריקני, הודי ותרבויות סיניות. מרבית תושבי האי דוברים את השפה הצרפתית או הקריאולית. כשלושה רבעים מהם קתולים, אם כי גם הדת הבודהיסטית והדת המוסלמית מיוצגות היטב. תושבי האי מכבדים זה את דתו ותרבותו של זה וכבר כמעט 200 שנה האי אינו סובל מאי שקט פוליטי או חברתי.
בזכות המיזוג המענג הזה של תרבויות, אפשר ללכת ברחובות הערים ולשמוע מוסיקת מקהלה כנסייתית מסורתית שמקורה באחת הכנסיות המרהיבות של האי ומיד אח"כ לשמוע את קריאתו של המואזין המוסלמי מהמסגד בפינה הנגדית. המוסיקה העממית היא תוססת ומגוונת ואפשר להקשיב לה לעתים קרובות בזמן ירידי רחוב או בבתי קפה ומסעדות ביסטרו.
גם המטבח הראוניוני מיוחד. תמצאו כאן מטבח צרפתי, קריאולי, הודי, איטלקי ואפילו סיני. כולם עשויים עם טוויסט קטן של האי. נעשה כאן שימוש נהדר בפירות ים, הזמינים כאן בשפע וגם בתוצרת מקומית של פירות, ירקות ותבלינים מיוחדים, המהווים חלק מסורתי מהמטבח של ראוניון.
בהשוואה למרבית המדינות, עובדים ישראלים נהנים מפחות ימי חופשה בתשלום ולכן זה מדהים שאנחנו לא מרבים לנצל את מספר ימי החופשה בתשלום המועט העומד לרשותנו. אם אתם מושקעים כל כולכם בעבודה ולא מקדישים זמן לפנאי שלכם, קיים סיכוי גדול שתרגישו שחוקים בקרוב מאד. לא תוכלו ליהנות מחופשה מהנה, אם לא תיקחו חופשה מהעבודה כלל וכלל.
אתם לא צריכים לצאת לטיול, להשקיע הרבה כסף, או אפילו לעזוב את הבית כדי להיות בחופש. כל מה שאתם צריכים לעשות הוא לקחת פסק זמן מהשגרה או מהעבודה הרגילה שלכם. אם מזדמן לכם לנסוע במסגרת העבודה, גם זה יכול להיות מקום המפלט המושלם. או אולי תרצו לבלות את הזמן הפנוי שלכם בסדנת קרמיקה, גננות, קריאת ספר טוב, בילוי זמן איכות עם חברים ובני משפחה, או סתם האזנה לציוץ ציפורים, תוך כדי רביצה בערסל בחצר האחורית. חופשה היא מסגרת של המוח, לא מקום מסוים או לוח זמנים. עם זאת, גם בטיולי תמריץ אשר נערכים במסגרת הארגון שלכם, אפשר ליהנות מחופשה מרגיעה ולמלא את המצברים.
אם אתם מתכננים בכל זאת לצאת לטיול, ודאו שלא צפויות לכם הפתעות לא נעימות כשתגיעו לשם. כדאי להתקשר ולברר מראש על האירוח (האם הוא ידידותי, האם מקבלים חיות מחמד ועוד), שירותי התחבורה במקום, בטיחות, אקלים, וכו'. קיימים הרבה ספרי נסיעות ואתרי אינטרנט המספקים את כל המידע הדרוש על מנת להפוך את הטיול לחוויה נעימה. לחלופין, תוכלו לפנות לחברה, כמונו, עולם נסתר, המתמחה בתכנון טיולים ולהיות בטוחים שתהיה לכם כתובת בארץ לכל בעיה שאולי תצוץ. על מנת להפחית את הסיכונים ואת הסיכויים לבעיות, אנחנו ממליצים להיעזר בחברה מתמחה או בסוכן נסיעות בכל נושא הזמנת סידורי הקרקע והטיסות.
אל תתייחסו אל החופשה כמו אל פרויקט בהעבודה. יותר מדי תכנונים, ארגונים ורשימות To do לא יאפשרו באמת להירגע וליהנות. אנו מציעים שתצאו ממצב תודעתי של עבודה ותתפנקו. אל תרגישו מחויבים לעשות מסלול כל יום – אלא אם אתם בטיול קבוצתי וכל מה שיש לכם לעשות הוא להופיע בבוקר לסיור היומי. נסו לרווח את הפעילויות המתוכננות מראש והשאירו לעצמכם זמן לפעילויות לא מתוכננות ולעשיית דברים שמתחשק לכם באותו רגע. בספונטניות. אתם לא רוצים להיות מותשים מהחופשה שלכם כאשר היא תסתיים.
כל העניין בחופשה הוא לקחת הפסקה מהעבודה, לא לקבל הודעות ותובנות ממקום העבודה. לא לערבב עניינים הקשורים בעבודה עם תחושת הרעב שאתם חייבים להשביע ממש עכשיו על החוף או עם ההתרגשות שלפני הצניחה החופשית שלכם. עשו לעצמכם טובה והשאירו את המחשב הנייד מאחור, אל תבדקו הודעות בתא הקולי ואל תתקשרו למשרד. וכל כמה שזה נשמע מופרך – השאירו את הטלפון הסלולרי בבית המלון או בלודג' ואל תתקשרו למשרד לבדוק אם אתם חסרים למישהו. השאירו הודעה בתא הקולי במשרד ומענה אוטומטי בדוא"ל על מנת לוודא שכולם יודעים שלא תהיו זמינים עד למועד חזרתכם לשגרה. זה בדיוק הזמן לשים את עצמכם במקום ראשון, למלא מצברים ואנרגיות חיוביות ולצבור חוויות טובות וזיכרונות שיחזיקו אתכם לפחות עד החופשה הבאה!
אנשים אוהבים לכתוב על אוכל. אנשים אוהבים לקרוא על אוכל. אנשים אוהבים לאכול. כשהאוכל טוב אנחנו חוגגים וכשהוא רע – לא נהסס להשמיץ אותו ללא רחמים. ויכוחים על אוכל תמיד יגררו תגובות מעורבות ומי שינסה להכריע בסוגיה איזה מטבח הוא הטוב ביותר יסתכן בתגובות זועמות ממשפחת 'איזו בורות', 'סקר מוטה' ו'כמה לא הגיוניים אתם יכולים להיות'.
ולכן, לאחר שהחלטנו לעשות את הצעד האמיץ ולנסות לדרג את המטבחים העולמיים, פנינו לגולשים שלנו בשאלה: באיזו מדינה יש את האוכל הכי הטוב? בזמן שחיכינו לתשובות, התחלנו עם הדירוג של חברי המערכת. אתם מוזמנים לקרוא.
אף אחד לא אומר "בואו נצא הערב לאכול אוכל אמריקאי". ובכל זאת אנחנו אוכלים אותו כל הזמן. יכול להיות שזה בגלל שמקורם של רוב המאכלים האמריקאים הפופולריים במדינה אחרת. הפיצה היא איטלקית. הצ'יפס הם בלגים או הולנדים. המבורגרים ונקניקיות? סביר להניח שמוצאם מגרמניה. אבל במטבחים של ארצות הברית, הם שופרו ושודרגו והפכו להיות סמלים עולמיים לאניני טעם בכל העולם. מצד שני, אין לשכוח את המנות האמריקאיות המקוריות המסורתיות כמו למשל מרק צדפות, פאי לימון וסלט Cobb והכי חשוב – תנועת האוכל האמריקאי המודרני שהוקמה על ידי אליס ווטרס.
ללקק את האצבעות
* צ'יזבורגר – דוגמה מושלמת לעשיית דברים נחמדים לטובים הרבה יותר.
* עוגיית שוקולד צ'יפס – העולם היה קצת פחות כייפי ללא הקלאסיקה האמריקאית הזו.
לא שווה טעימה
* מזון מעובד מדי כגון עוגיות צבעוניות, קנטאקי פרייד צ'יקן ודגני בוקר מלאים סוכר.
אם הייתם צריכים לאכול סוג אחד של מזון למשך שארית חייכם, הכי חכם היה לבחור אוכל מקסיקני. במטבח של מקסיקו יש קצת מכל דבר – ואתם לעולם לא תשתעממו ממנו. בין האנצ'ילדות, הטאקו והטורטיות תמצאו את הטריות של סלטים יווניים ואת העושר של קארי הודי; את החום של אוכל תאילנדי ואת החטיפיות של טאפאס שאפשר לאכול בידיים. המטבח המקסיקני הוא גם תחנה מרכזית עבור מזונות עשירים בערכים תזונתיים – אבוקדו, עגבניות, לימון ושום עם שעועית, שוקולד וצ'ילי – כל אלה עשירים בנוגדי חמצון ובחומרים בריאים אחרים. אבל למרות זאת, זה לא מרגיש 'בריא' זה מרגיש כמו חגיגה בפה!
ללקק את האצבעות
* Mole – רוטב עתיק עשוי פלפל צ'ילי, תבלינים, שוקולד ולחשי קסם.
* Tacos al pastor – טאקו עם צלי בשר לבן , תערובת של לפני ואחרי הכיבוש הספרדי.
* Tamales – מזון מתרבות המאיה העתיקה של masa המבושלת בתוך עלים מגולגלים.
לא שווה טעימה
* Tostadas – בעצם בדיוק כמו טאקו או בוריטו אבל מוגש בתוך טורטייה מטוגנת פריכה, הנשברת לחתיכות ברגע שנוגסים בה. לא אכיל בעליל.
מספיק לרפרף בספר בישול תאילנדי בשביל להילחץ מרשימת המרכיבים הבלתי נגמרת בכל מתכון. השילוב של כ"כ הרבה עשבי תיבול ותבלינים בכל צלחת מייצר טעמים מורכבים שאיכשהו מתאחדים לכדי הרמוניה מענגת. התאילנדים משלבים בהצלחה חריף, חמוץ, מלוח, מתוק, לעיס, פריך וחלקלק במנה אחת. עם השפעות מהשכנות סין, מלזיה, אינדונזיה, בורמה ומסורת קולינרית מלכותית, המטבח התאילנדי הוא הטוב ביותר מעולמות רבים. החלק הכי טוב של אכילת אוכל תאילנדי בתאילנד הוא האירוח. שמש, חוף, שירות עם חיוך ושקית מלאה טאם סום – זה מה שנקרא החיים הטובים. במידה ותהיו מעוניינים, חברתנו מבצעת תכנון טיול לתאילנד בהתאמה אישית.
ללקק את האצבעות
* טום יאם קונג – חגיגת ריקודים בפה. הניחוחות הפרחוניים של למון גראס והרעננות של עשבי תיבול והחריפות של פלפלי צ'ילי עושים שמח בחיך.
* קארי massaman – קארי תאילנדי עם שורשים אסלאמיים. עומד בראש הרשימה שלנו של 50 המזונות בטעימים ביותר בעולם.
* טאם סום – סלט פפאיה ירוק פופולרי הוא בעת ובעונה אחת חמוץ, חריף, מתוק ומלוח. זה אחד הטעמים הטובים ביותר במטבח התאילנדי.
לא שווה טעימה
* Pla som – דג מותסס הנאכל נא ופופולרי מאד ב- Lawa, תאילנד. דווח כאחראי על התפתחות סרטן בכיס המרה.
לטייל ולאכול ביוון מרגיש כמו בתוך מגזין כרומו שהתעורר לחיים, רק ללא פוטושופ. הים הכחול, הבתים הלבנים, זיתי הקלמטה, גבינת הפטה, הסלטים הצבעוניים והבשר הצלוי כאילו נלקחו מתוך גלויה מושלמת. הסוד? שמן הזית היווני. שמן הזית, מתנת האלים, הוא ענף הייצוא הגדול ביותר של יוון ומשפיע על הדרך שבה אנשים ברחבי העולם חושבים על תזונה בריאה. אכילה ביוון היא גם דרך להכיר את ההיסטוריה. ביס מדולמה או כף של מרק עדשים נותנים טעימה קטנה של חיים ביוון העתיקה.
ללקק את האצבעות
שמן זית – מוזלף על מזון אחר או מנוגב בלחם יווני לבן, שמן הזית מגוון כמעט כמו יין בטעמים שלו.
Spanakopita – מאפה תרד טעים עם תערובת גבינת פטה וכיסוי של בצק פריך.
Gyros – בשעת לילה מאוחרת אכילה מבוסמת אינה מושלמת ללא מנה בפיתה עם בשר צלוי וצזיקי.
לא שווה טעימה
Lahanorizo - בעצם מדובר בכרוב ובצל מבושל לעייפה ומעורבבים עם אורז. ממולא, אבל מאד חד מימדי.
כאשר מטבח משתמש בתבלינים בכזה שפע, כך שהבשר והירקות נראים פחות חשובים, אתה יודע שהטבחים מקדישים את הבישול לבלוטות הטעם. אין כמעט כללים לשימוש בתבלין מסוים, כל עוד התוצאה תצא טעימה. את אותו התבלין ניתן להוסיף למנות מלוחות ומתוקות כאחד, או לפעמים הוא יכול לעמוד בפני עצמו ולשמש כמאכל שאפשר לאכול אותו בפני עצמו. למשל זרעי שומר משמשים כמרעננים בסוף הארוחה וגם כמסייעים לעיכול. כל מדינה שמצליחה לעשות אוכל צמחוני כ"כ טעים בעקביות רבה בהחלט ראויה לפרס נובל. בהודו המגוון האזורי הוא עצום. פירות ים בגואה, wazwan בקשמיר ויש את העושר הקוקוסי בקראלה.
ללקק את האצבעות
* דאל – בהודו הצליחו להפוך עדשים מבושלות למשהו מרגש.
* דוסא – פנקייק מלא בכל טוב מגבינה לירקות מתובלים, מושלם לארוחת צהריים או ערב.
* צ'אי – לא כולם אוהבים קפה ולא כולם אוהבים תה רגיל, אבל קשה לעמוד בפיתוי של צ'אי.
לא שווה טעימה
* עוף Balti – הומצא בשביל החיך הבריטי. היה צריך כנראה להיכחד עם הקולוניאליזם.
היפנים משתמשים באותו דיוק בהכנת האוכל שלהם כמו שהם עושים בהנדסה. יפן היא המקום שהוליד אדוני סושי רודניים ובריוני ראמן הגורמים לצוות המטבח ולסועדים להגיב בחיל ורעדה על כל מנה. אתם יכולים לקבל ארוחת Kaiseki מפוארת המציגה את עונות השנה כמו שירה ויזואלית או לתפוס מקום ליד מסוע סושי מסתובב לחגיגת סולו קולינרית. או פשוט לקחת משהו אקראי שלא הופיע בלקסיקון הגסטרונומי שלכם בעבר מהמקרר בפיצוצייה. זה פשוט בלתי אפשרי לאכול לא טוב ביפן.
ללקק את האצבעות
* מרק מיסו – מציג כמה טעמי היסוד של אוכל יפני, פשוט ובריא.
* סושי וסשימי – מי ידע שדג נא על מצע אורז יכול להיות כל כך פופולרי?
* טמפורה – שלמות של טיגון עמוק. אף פעם לא שמנוני, הבלילה דקה וקלילה כמו רקמה פריכה.
לא שווה טעימה
* Fugu – האם יש משהו באמת כ"כ טעים ששווה לסכן את החיים שלך בשבילו? הדג הרעיל שהרג לא מעט סועדים הופך ליותר ויותר זמין ביפן.
ויוה אספניה, המדינה עם תרבות האוכל הנהנתנית שכולנו רוצים בסתר ליבנו לקחת בה חלק.
כל הטאפאס בר הקופצניים, העבודה המינימלית, הארוחות בתשע בערב – מדובר בתרבות המבוססת על, סביב ולפעמים גם בתוך אוכל. גם ריקוד הפלמנקו הספרדי מבוסס על תשוקה בלתי מרוסנת, כמו באוכל. הספרדים מנשנשים חטיפים לאורך כל היום, במרווחים בין הארוחות הגדולות. מפירות הים התיכון אל השלל של הרי הפירנאים, מצלילי הזעפרן והכמון של המורים (Moors) ועד לניסויים המולקולריים המטורפים של פראן אדריה – אוכל ספרדי הוא נצחי ועדיין אוונגרדי.
ללקק את האצבעות
* Jamón ibérico – מעדן נקניק שוק חזיר איברי המוגש על משטח עץ כמו באיזה טקס ימי ביניימי.
* Churros – הגרסה הטובה ביותר בעולם של בצק מטוגן מתוק.
לא שווה טעימה
* גספאצ'ו – נכון שזה מרענן וכל זה, אבל זה בעצם סלט נוזלי.
אם אתם מאותם אנשים שלא אוהבים לאכול כי "יש בחיים יותר ממזון" – סעו לבקר בפריז. נכון שזוהי עיר הידועה לשמצה בתושביה הקמצנים, אבל כולם שם מאמינים בחשיבותו של אוכל טוב. הפסקות צהריים בנות שעתיים עם ארוחות של שלוש מנות הן רק חלק מסיפור. שבועיים שלמים של חופשה מתרכזים בבדיקת השילוב בין יינות וגבינות בכל רחבי הארץ. בישול פשוט ובסיסי יפתיע את אלה הבטוחים שהצרפתים הם הסנובים מס' 1 של האוכל בעולם (אחרי הכל זה מקום הולדתו של מדריך מישלן). מאכלים פשוטים כמו אריקו, פוט-או-פה, סטיק וצ'יפס יכולים להיות ממש התגלות בביסטרו ראוי לשמו.
ללקק את האצבעות
* Escargot – מגיע לצרפתים אשראי על הפיכת מזיקים מגעילים למעדן. כבוד רציני מגיע להם על הפיכתם לממש טעימים.
* Macarons – כמו מזון אלים. למעשה כל דבר המופיע בוויטרינה של כל פטיסרי בצרפת נראה כאילו הוא עשוי מסוכר, אבקת פיות ושיקוי הגשמת משאלות של ילדות קטנות.
* בגט – הדבר הראשון והאחרון שתרצו לאכול בצרפת. הביס הראשון מעצב חויה; האחרון יהיה מלא געגועים.
לא שווה טעימה
* כבד אווז – יש לזה טעם של 10,000 ברווזים צלויים בחמאה במרקם קטיפתי של פודינג, אבל המגינים על ידידנו בעלי החיים מגנים את האכזריות של פיטום העופות הללו. האמת, המחשבה כשלעצמה די הורסת את התיאבון.
* קרוק מסייה וקרוק מאדאם – סוג של טוסט מוקרם בתועפות גבינה צהובה עם ביצה. שמנוני, כבד, סותם עורקים וממש לא טעים.
הסינים המברכים זה את זה "אכלת כבר?" הם ללא ספק צרכני האוכל הכפייתיים ביותר בעולם. מזון היה סוג של אסקפיזם עבור הסינים לאורך ההיסטוריה הסוערת שלהם. הסינים יודעים לבשל ולמכור כל דבר, אבל הם גם עושים את זה בטעמים נהדרים.
סין היא המקום להגיע אליו, כדי לקבל הלם מזון תריסר פעמים ביום. "אפשר לאכול את זה?" יהפוך לפזמון היומי של מטיילים ללא חת. המטבחים האזוריים של סין כל כך מגוונים שקשה להאמין שהם מאותו לאום. זו לא תרבות אוכל שניתן לסכם בקלות, חוץ מלומר שתמיד תרצה מנה תוספת.
ללקק את האצבעות
* חזיר חמוץ מתוק – גילטי פלז'ר שבא בצורות שונות.
* דים סאם – מסורת מפוארת שהגיעה מהונג קונג לניו יורק.
* Roast suckling pig and Peking duck – שילוב פלא של סגנונות שונים שאומצו על ידי שפים סיניים.
* Xiaolongbao (שיאו לונג בא) – מרק מלא הפתעות מדהימות. איך הם מצליחים להחזיק את הכלי הרותח הזה בלי לחטוף כוויה?
לא שווה טעימה
* מרק סנפירי כריש – בשנים האחרונות פעילים ירוקים קוראים למסעדנים סיניים להוציא מנה זו מן התפריט.
האוכל האיטלקי שיעבד את בלוטות הטעם ברחבי העולם במשך מאות שנים, עם רוטב העגבניות המשובח שלו, הדברים החכמים שהוא עושה עם קמח חיטה וקינוחים שהקרם הוא הסיבה האמיתית לקיומם. כל כך פשוט. קחו כמה אטריות, קצת שמן זית, קצת שום, אולי עגבנייה או פרוסת בייקון. בום, יש לכם חגיגה על הצלחת.
כל כך קל לבשל ולאכול. מן הריזוטו גבינה אל הבשרים המטוגנים הפריכים, המטבח איטלקי הוא מצבור של מזון מהנה ומנחם. אנשים רבים הכניסו אותו בברכה לביתם, במיוחד טבחים טירונים. וכאן טמונה הגאונות האמיתית – אוכל איטלקי הפך להיות אוכל של כולם.
ללקק את האצבעות
* Ragu alla bolognese (ספגטי בולונז) – האוכל האולטימטיבי כש"לא יכול להחליט מה בא לי לאכול עכשיו".
* פיצה – פשוטה בצורה מדהימה אך מלאת סיפוק. מזון של רווקים וסטודנטים.
* סלמי בסגנון איטלקי – רק סיגריות מתחרות בו כמקור התמכרות.
* קפה – קפוצ'ינו לארוחת בוקר? תשכחו מזה. אנחנו רוצים אותו כל היום וכל הלילה.
לא שווה טעימה
* מוצרלה באפלו – הכדורים הלבנבנים הספוגיים הללו, בטעמים עדינים כל כך עד שצריך לדמיין אותם.
עבור אנשים מסוימים, נסיעה לחו"ל לבדה יכולה להיות הרפתקנית דיה. עם זאת, אני רוצה לקחת אותכם צעד אחד רחוק יותר מאשר סתם לצאת מן המטוס בארץ זרה. אני רוצה להראות לכם חלק מההרפתקאות שיכולות להוות אופציה במהלך הנסיעה שלכם ויכולות להוסיף לארסנל הזיכרונות חוויות חדשות שכנראה לא תשכחו לעולם.
תכנון טיולים בהתאמה אישית המשלבים הרפתקאות אינם מיועדים דווקא למכורים לאדרנלין. הרפתקאות יכולות לחכות לכם מעבר לפינה גם אם אתם חסרי ניסיון. הן יכולות להיות פשוטות כמו למשל לצאת לטיול רגלי על מנת לחקור אתר חדש או מורכבות כמו לנסוע למקום רחוק ושונה ולצלול לתוך כל מה שיש ליעד החדש להציע.
ההרפתקאות האלה תיקחנה אותכם מסביב לעולם ואולי תענקנה לכם השראה לצאת אל מעבר לאזור הנוחות שלכם ולחשוב על פעילויות חדשות שאפשר לשלב בטיול הבא שלכם.
בצפון מינמאר, הלוא היא בורמה מומלץ לעשות טרק של 3 ימים מהעיירה הזעירה Kalaw לאגם אינלה בצפון מיאנמר. קיימות אפשרויות לקצר את משך הטרק, אך באופציה הזו תאלצו לצעוד מהתחלת המסלול ועד סופו בלי תחבורה חלופית. במהלך הטרק תישנו בכפרים של שבטי הגבעה, תאכלו מאכלים מקומיים ותסתדרו ללא האמצעים שאתם רגילים אליהם, אבל גם תחזו בנופים מרהיבים ותרגישו שאתם מתמזגים עם התרבות והטבע המקומיים.
בעוד המלדיביים מככבים בשומרי המסך שלכם עם מגוון של חופים מדהימים המעוררים חשק עז לפעילות רגועה של בטן-גב, ניתן למצוא בהם גם חלק מאתרי הצלילה הטובים ביותר בעולם. במלדיביים תמצאו אתרי צלילה המתאימים לכל רמות המיומנות, כולל שוניות רדודות למתחילים ואתרים עמוקים יותר למנוסים. גם אם לא מתאים לכם להשתמש בבלון חמצן, תוכלו עדיין ליהנות מפעילות שנורקלינג. צפו לראות בעלי חיים ימיים כמו לוויתנים, כרישים, מנטה ריי וצבים ענקיים.
אחת מחגיגות הפסטיבל הנחשקות ביותר בעולם הוא פסטיבל הצבע 'הולי' בהודו. הפסטיבל מתקיים בהודו מדי חודש מרץ ושווה לתכנן את הטיול שלכם להודו סביב התאריך הזה. הפסטיבל הנחגג ברחבי הודו כולה צריך להיות חלק בלתי נפרד מרשימת היעדים של כל טייל עם שמץ הרפתקנות בליבו.
הולי (Holi) הוא אחד הפסטיבלים המפורסמים והפופולריים ביותר בהודו ובנפאל. הוא נחוג יום אחרי ליל הירח המלא של חודש פהאלגונה (Phālguna) – בפברואר או מרץ ומציין את סוף החורף כסמל לניצחון הטוב על הרע. המשתתפים בפסטיבל שותים בהנג (מריחואנה מעורבת בחלב חם), מתרוצצים ברחובות וזורים זה על זה אבקה בצבעים עזים (גלאל). בכל מקדש הינדי בהודו נערך פסטיבל. בדרך כלל מוציאים החוצה ביום הפסטיבל את פסל האל הנמצא בתוככי המקדש, נושאים אותו על כפיים בתהלוכה ברחוב והמאמינים סוגדים לו. אלים ממין זכר נלקחים לעתים קרובות אל פסלי בנות זוגם, ושם משעשעים אותן בשירים, בריקודים ובמזמורי הלל כרצון לגשר על הפער ביניהם. דם של קורבנות מוגש כמנחה לאלות דוגמת קאלי ודורגא. מספר ימים לפני הפסטיבל אוספים בכיכרות העיר ערמות עצים וענפים, ובערב לפני החג מדליקים מדורות ענק ורוקדים סביבן. החנויות נסגרות לרגל הפסטיבל וכל הרחובות מתמלאים באנשים, מקומיים ותיירים כאחד, המתיזים את הגלאל בשילוב של מים על כל עובר ושב ללא הבדלי דת ומעמד.
ספרד מתהדרת בכמה ממסלולי ההליכה הטובים ביותר בעולם ובמערך שלם של שבילים מטופחים. השבילים נעים בין דרגת קושי קלה של יום אחד ועד לטרקים של חודשים ארוכים כמו למשל קמינו דה סנטיאגו. הטיול היומי האהוב עליי בקטלוניה הוא בשביל הנקרא GR92 (שביל הים התיכון). את השביל אפשר לצעוד בעשרה ימים אבל היום האהוב ביותר הוא מ-Lloret de Mar אל Tossa de Mar (כ-12 ק"מ) לאורך הנוף היפיפה של חופי הים התיכון.
מרוקו היא יעד הרפתקאות חם למטיילים נלהבים. לאחר שתסיימו לגלות את הערים ההומות ואת האתרים העתיקים והמרתקים של מרוקו, למה שלא תטפסו מעל מרזוגה ותצטרפו לספארי גמלים לתוככי מדבר סהרה? תוכלו אפילו ללון במחנה אוהלים בדואי, עמוק בסהרה, תחת כיפת השמים. זו תהיה ללא ספק חוויה מדברית בלתי נשכחת.
אין דבר טוב יותר מלעשות סיור ברכב סביב מקום יפה; אפשר לפתוח חלונות ולעשות הפסקה מתי שבא לכם לחפש הרפתקאות. הדרך האטלנטית הפראית באירלנד מציעה לנוסעים בה לא רק נוף מרהיב, אלא גם הזדמנות לעצור לאורכה על מנת לטייל, לטפס על הרים, לצאת לרכיבה על סוסים ועוד.
כנראה שמדובר באחת מההרפתקאות היותר מסמרות שיער שיש – שייט בסירה באוקיינוס כשכרישים לבנים חגים מסביבכם. ואם זה לא מספיק בשביל להעלות לכם את לחץ הדם, אפשר להיכנס לכלובי צלילה ולצלול למטה, על מנת לקבל מבט מקרוב של היצורים המדהימים הללו. המקום הטוב ביותר לחוות צלילה עם כרישים לבנים גדולים הוא דרום אפריקה. גם באוסטרליה אפשר ליהנות מהחוויה המפוקפקת הזו.
אחת הנופים הטובים ביותר שתוכלו לראות ממטוס נוסעים קטן הוא של מדבר נמיב נשפך אל תוך האוקיינוס השקט בחופי נמיביה. ואם כבר מטוס מדוע לא לקפוץ ממנו וליהנות מזריקת אדרנלין תוך כדי התבוננות בנופים המרהיבים הפרושים לרגליכם? גם אם נמיביה לא נמצאת ברשימת היעדים אליהם אתם מתכננים להגיע, תוכלו, אם תתאמצו מספיק, למצוא די בקלות מקומות פנטסטיים נוספים לצניחה חופשית.
אחד המקומות הכי הקיצוניים בו תוכלו לחוות פעילות רפטינג במסגרת טיולים מיוחדים בעולם הוא על נהר הנילוס באוגנדה. ההרגשה מזכירה קצת יצורים קטנים המתערבלים ונזרקים ע"י נחשולי מים בזמן שאתם מנווטים את דרככם בסירת גומי גדולה בנהר בדרגה 5. לא חסרים מקומות נוספים בהם תוכלו לעשות ראפטינג אתגרי – נפאל, ניו זילנד, קוסטה ריקה, ארה"ב ועוד. החוויה תמיד תהיה רטובה ומשמחת.
הפעילות הזו יכולה בקלות להיחשב להרפתקה של פעם בחיים. טרק רגלי אל תוך הג'ונגלים הצפופים של אוגנדה או רואנדה במשך שעות וכל זאת על מנת להגיע בסופו אל משפחת גורילות ההרים ולבלות עימה שעה תמימה. הטרק יכול להיות מאתגר היות ואתם תצטרכו ממש לפלס את דרככם אל מיקומן של הגורילות עם ריינג'רים ומצ'טות.
1. שדרוג. כשאתם טסים בטיסות ארוכות, החבר הטוב ביותר שלכם הוא קילומטרז' הטיסות שצברתם עד כה. הוא יעזור לכם לשדרג למחלקת עסקים או אפילו ראשונה ולעבור את הטיסה בנוחות ובסטייל.
2. בריחה. הביאו איתכם אוזניות נוחות וכמה שוברי קופות הוליוודיים בטאבלט או בלפ טופ. אפשר לשקול גם להביא קצת עבודה שהצטברה לכם, אבל אל תסמכו רק עליה. בכל זאת אתם מעוניינים שהזמן יעוף לכם…
3. אל תקחו איתכם יותר מדי מטען לתא הנוסעים. כל תיק או חפץ מיותר אומר פחות מקום לרגליים ומרחב מחייה צפוף יותר במשך 12 שעות פלוס. אל תקחו דבר שעשוי להתחרות במרחב השינה שלכם.
4. הביאו איתכם מהבית אביזרי נוחות. אל תסמכו על תומך הצוואר או כיסוי העיניים של המטוס. אנחנו קוראים להם כלי השרדות. חפשו את הכרית/הכיסוי/אטמי האוזניים הנוחים ביותר שיש ואל תוותרו עליהם. לא בטיסה ארוכה.
5. אל תבנו על השלמת שעות שינה בטיסה. הסתפקו במנוחה. אם אתם מרגישים בכל זאת שהעיניים מתחילות להיעצם, שימו עליהן את כיסוי העיניים ותחבו אוזניות לאוזניים ונסו לזרום עם זה. אל תמשיכו לשחק בסלולר. יהיה לכם מספיק זמן בשביל זה אחרי הנמנום.
6. שמרו היטב על החפצים שלכם. טיסות ארוכות יכולות לאפשר לנוסעים חסרי מצפון לעקוב אחר המיקום של הארנק או כרטיס האשראי שלכם. החביאו אותם ואל תשאירו פרצה לגנב.
7. קחו בחשבון כדורי שינה. אם אתם מתכננים להשתמש בעזרי שינה, כדאי לנסות אותם לפני הטיסה. תרופות מסוימות יכולות להשתנות במידה רבה באופן שהן משפיעות על אנשים שונים. אל תשתמשו לפני שתנסו בבית.
8. השתמשו באפליקציית SeatGuru. אבל, לפני שאתם בוחרים מקום, חשבו היטב על ההעדפה הרגילה שלכם – יציאת חירום מול מושב במעבר; זה עשוי להיות שונה בטיסה ארוכה יותר מאשר בטיסות קצרות. אם אתם בד"כ בוחרים מושב במעבר, שקלו האם אתם רוצים שהשינה שהצלחתם סופסופ לחטוף תופרע בכל פעם שהנוסע לצידכם ירצה לחלץ איברים או להתפנות; באופן דומה, אם אתם בד"כ בוחרים חלון, קחו בחשבון שאתם עלולים להילכד שם על ידי אדם נוחר בקהות חושים בהשראת תרופות מרשם.
9. שאלו על המושבים בשער היציאה. אם לא הצלחתם לבחור מושבים טובים לפני הטיסה, נסו שוב בשער היציאה. אם הטיסה אינה מלאה, הדייל יוכל לבדוק אם יש שורה ריקה או למקם אותך ונוסע נוסף בשורה במקומות חלון ומעבר, דבר המפחית את הסבירות שמישהו ישב במושב האמצעי. כך תקבלו מושב וחצי, לפחות.
10. שמרו על בריאותכם. לחות: אם אתם חושבים שלחות חשובה בטיסה קצרה, חשבו על משך זמן כפול או משולש באוויר. זה די דומה לבילוי 15 שעות על אדמת מדבר חרב. לכן, צריך להצטייד ולהתנהג בהתאם. תארו לעצמכם שאתם צועדים אותו משך זמן על הקרקע. כמה מים הייתם לוקחים איתכם? זו כמות המים שאתם צריכים לשתות בטיסה ארוכה. רופאים ממליצים על שתיית מינרלים שונים, במקום רק מים. השמירה על מאזן האלקטרוליטים חשוב, על מנת לא להיות מדולל לחלוטין עם מים, במיוחד עבור אנשים מבוגרים או אנשים עם בעיות רפואיות אחרות. "השילוב של התייבשות וחוסר תזוזה עלולה ליצור בעיה של קרישי דם", הם מסבירים.
(מתוך: www.independenttraveler.com)
עם מאות איים טרופיים חלומיים הפזורים על פני רצועת החוף הארוכה של תאילנד, קשה מאד לבחור את האי האידאלי, זה שיהפוך את החופשה למושלמת. כל אחד מהנקודות הללו באוקיינוס היא קומפוזיציה מגרה של מים בצבע טורקיז, ג'ונגלים שופעים וחופים אלוהיים – אז איך אפשר בכל זאת לבחור ביניהם?
אלו שזו להם הפעם הראשונה בתאילנד, בד"כ מתחילים עם קו סאמוי, קו פנגאן וקו טאו, שרשרת של שלושה איים פופולריים לאורך חוף המפרץ. למרות שהוא נמצא ממש על נתיב התיירות הפופולרי, הארכיפלג של סאמוי הוא מבוא מקיף לחיי האיים של תאילנד. הגישה אליו נוחה, הוא מפותח ועדיין יפה באופן דרמטי והאיים שלו מספקים הנאה רבה גם לחובבי מסיבות, גם לאנשי הבטן-גב וגם לטיילני הנופש הפעיל. בעת תכנון טיול לתאילנד אתם תוהים איזה מהאיים הללו מתאים לכם ביותר, השתמשו במדריך זה על מנת להחליט באיזה גן עדן לבחור בטיול הבא שלכם לתאילנד.
מפורסם בזכות: ריזורטים ברמה של חמישה כוכבים ואתרי ספא יוקרתיים
וגם: בעל שכונות צבעוניות והרפתקאות עצמאיות
קו סאמוי הוא האי הגדול ביותר מבין השלושה והוא גם המבוסס ביותר במונחים של תיירות, מה שאומר שרוב הגחמות של נופשים יקבלו כאן מענה. אם אתם מחפשים להשקיע את כל הבאטים (המטבע המקומי) שלכם בטיפולי ספא מפנקים ובריזורטים יוקרתיים, זהו ללא ספק המקום הטוב ביותר לעשות זאת. ריזורטים מפוארים כמו Anantara Bo Phut Resort and Spa, W Retreat Ko Samui ו- Amari Palm Reef Ko Samui הפחות יקר, לוקחים את המושג פינוק לרמה אחרת לגמרי, מה שאומר שתצטרכו להאבק עם עצמכם על מנת לעזוב את תחומי הבריכה המדהימה שלהם.
אבל לא הכל קם ונופל על השפע: למרות שאפשרויות האירוח נוטות לכיוון הקצה היקר ביותר על ציר המחיר, יש בקו סאמוי גם בונגלו מקסימים על החוף, הוסטלים ואפילו בתי מלון 3 או 4 כוכבים. אפשר למצוא עיסוי תאילנדי מסורתי גם בסביבות 300 באט ועל כן גם מטיילים בתקציב נמוך יותר יוכלו להתפנק כאן.
אחרי שתשבעו מטיפולי הפנים והגוף, מסאג'ים מקומיים ועוד מיני פינוקים והנאות, הגיע הזמן לגלות את האי. רוב הפעילויות בקו סאמוי מתקיימות בצ'אוונג, הידוע בזכות חיי הלילה המחוספסים שלו. הרחוב הראשי המסחרי – שילוב של מסעדות אוכל מהיר, בארים ומפעילי תיירות – הוא הגב של רצועת חוף יפיפה ובאופן מפתיע לא מקולקלת, זרועה בעצי קוקוס וחול לבן שבה נדלקים האורות על שולחנות המסעדות אחרי השקיעה. כפר הדייגים Bo Phut בחוף הצפוני של האי מציע חוויה תרבותית שקטה יותר, עם מלונות בוטיק ומסעדות סיניות במרחק נסיעה קצרה במונית מקומית מ- Wat Phra Yai (מקדש הבודהה הגדול).
טיולים יומיים לפארק הלאומי הימי אנג טונג, שהיווה השראה לספרו עב הכרס של אלקס גרלנד "החוף", הם דרך נהדרת לטייל בסביבות האי סאמוי ולאפשר לעצמכם לשנרקל ולבהות בלגונות הבתוליות ובצוקים של 42 האיים הקטנים של הפארק. אם אתם חשיםן הרפתקניים במיוחד, תוכלו לשכור אופנוע ולצאת לרכיבה סביב האי. רק וודאו שאתם חובשים קסדה על הראש ושאתם לא מגזימים עם המהירות וההרפתקנות בזמן שאתם חורכים את כבישי האי.
מפורסם בזכות: דליים של אלכוהול ומסיבות פול מון נהנתניות
וגם: דילוג בין מקדשים ומפלי מים
אי אפשר להכחיש את זה שקופנגן נמצא במרחק קצר מאד מלהפוך לאינטנסיבי קצת יותר מדי. למרות הדיכוי הממשלתי של מסיבות החוף במערב תאילנד, האי פנגן אוחז בלו"ז חברתי שיכול להתיש אפילו בליינים צעירים פרועים; מסיבות הפול מון החודשיות בחוף הדרין הן עדיין פולחנם של תרמילאים בסיבוב הקבוע בדרום מזרח אסיה. מסיבות אלה, שנוסדו בשנות ה-80 של המאה הקודמת, מארחות היום אלפי חוגגים שיורדים לחוף הדרין (חוף סנרייז) כל חודש וקורעים שם את הרחבה החולית.
עם בארים על החוף שמפמפמים את כל סוגי המוסיקה, מרגאיי רגוע לטראנס הארד קור, החוף הארוך הוא רחבת ריקודים המוארת לאור ירח. רק הישמרו לכם מסוחרי סמים, אלכוהול חזק מדי, להבות ועמדו בפיתוי לצאת לשחייה לילית כשאתם תחת השפעת חומרים כאלה. למרבה הצער, מקרי טביעה די שכיחים כאן. ידוע שחפצים יקרי ערך נוטים להיעלם מחדרי אירוח בזמן המסיבות הסוערות, כך שכדאי לכם לוודא שהם נעולים ומאובטחים כמו שצריך. במילים אחרות שמרו על עצמכם ועל ביטחונכם ותוכלו לבלות את הבילוי של החיים שלכם – רק אל תשתו יותר מדי.
לעיתים קרובות המבקרים מחמיצים את העושר הטבעי שעל האי בגלל בטלנים שמקימים מחנות בחוף הדרין. מסלולים המובילים למפרצונים מבודדים ולג'ונגלים ירוקים נדמים כמו במרחק של מיליון ק"מ מהכאוס של מסיבות החוף, למרות שטיפוס ברגל ל- Khao Ra, הלוקח אותך גבוה (High) בדרך חוקית, הוא חוויה אופורית לא פחות. אלו שנהנים מהדברים השקטים והרגועים יותר בחיים יאהבו את קופנגן עם המפלים המקסימים שלו והמון המקדשים הפזורים ברחבי האי, לא פחות מחיות המסיבות המגיעים לביקור בו.
מפורסם בזכות: הדרכות צלילה ברמה עולמית
וגם: יוגה וטיולי הליכה
אם יותר מעניין אתכם מה שנמצא מתחת למי המפרץ הצלולים מאשר האיים עצמם, כדאי לכם להתמקם במרכז הצלילה הראשון של תאילנד, קו טאו. מים רדודים וחמימים וחיים ימיים עשירים הופכים את מי האי הזה לאידאליים לאלו שצוללים פעם ראשונה ועם יותר מ-40 מרכזי צלילה המתחרים ביניהם על הלקוחות, תוכלו למצוא הדרכה איכותית במחיר סביר לגמרי. נסו את מועדון הצלילה Dive @ Charm Churee עבור קבוצות קטנות והסירות הטובות ביותר על האי.
צוללנים מנוסים יותר יוכלו להתפתות ולוותר על מיכל החמצן ולנסות צלילה חופשית. תוכלו לדחוף את עצמכם – ואת יכולות הריאות שלכם – עד לקצה גבול היכולת ולהגיע לעומקים של עד 20 מטר על ידי שימוש בטכניקות רגיעה ונשימה. מומחי צלילה חופשית ב- Apnea Total מתמחים במיוחד בשידול צוללנים מתחילים ולחוצים להיכנס לעומק.
קו טאו מספק עניין גם לאלה שמעדיפים להישאר על היבשה. בשטח של 21 קמ"ר בלבד, הגבעות הירוקות מציעות למטיילים טרקים רגליים מאתגרים, תצפיות נוף מרהיבות וחופים זהובים מפתים. צריך רק להישען בינות לדקלים בחוף סאירי בצד המערבי של האי או לתרגל יוגה במרכז היוגה שאמבאלה (300 באט לשעתיים תרגול) בסטודיו יפיפה הבנוי כולו מעץ. החוף הכבד ועקיצות היתושים ישכחו במהרה בזמן שתתרגלו התמקדות בנשימה שלכם – מיומנות שתכין אותכם בצורה טובה גם לפעילות של צלילה.
שירות מעבורות קבוע בין האיים, כולל סירות מהירות היוצאות מפיר דונסאק ליד סוראטני (במחיר של 350-600 באט). לחלופין, בנגקוק איירווייז וקווי תעופה בינ"ל טסים מדי יום לשדה התעופה הבינ"ל של קו סאמוי.
רק עבודה בלי הנאה? לא עוד. תודות לקורונה, עבודה מקוונת, טכנולוגיה ניידת וחללי עבודה משותפים, יותר ויותר מטיילים מרוויחים כסף תוך כדי תנועה. עבור 'הנוודים הדיגיטליים' הללו, העולם הוא מקום עבודה זמני וכל מקום הוא המשרד שלהם.
הקונספט 'Bleisure' (הֶלְחֵם המורכב מן המילים Business Trips ו- Pleasure) אומנם אינו חדש, אבל עליית הצריכה השיתופית המקוונת האיצה את עולם העבודה בשלט רחוק לדור חדש לגמרי – ולא מדובר רק על אלה שטסים במחלקת עסקים.
בתחילה, הסוג החדש הזה של העובדים, הנקראים לעיתים 'נוודים דיגיטליים', 'E-workers' או 'Backhackers' (על משקל backpackers=תרמילאים), היו בעיקר אנשי קריאייטיב, אקדמאים או מומחי טכנולוגיה. הם היו כותבים שישבו והקלידו על החוף בתאילנד לאחר תכנון טיול לתאילנד, מעצבים גרפיים שעבדו על פרויקטים יצירתיים בקופי שופס באמסטרדם או מתכנתים שכתבו קודים תוך כדי טיסה. אבל היום יותר ויותר תעשיות מבינות את היתרונות שבעבודה מרחוק, ללא צורך להגיע למשרד.
למעלה מ-73 מליון אמריקאים נחשב כיום לפרילנסר (=בעל מקצוע המועסק למילוי משימות מוגדרות ולא על בסיס קבוע) והמספר צפוי לעלות ל-90 מליון עד שנת 2028. המשבר הכלכלי בארה"ב ב-2008, טכנולוגיות המובייל והענן, ההשפעה של רשתות חברתיות כמו פייסבוק ולינקדאין ובעיקר משבר הקורונה יצרו את הקרקע המושלמת עבור עידן הפרילנסריות.
רק לפני 10 שנים, אם מישהו רצה להיות פרילנסר, הוא היה צריך קשרים – והרבה מהם. היום, פשוט מצטרפים לאתרים של peer-to-peer (עמית לעמית) כמו Fiverr, Etsy או כל אתר אחר המשמש כשוק וירטואלי, שבו מוכרים יכולים ליצור קשר ישירות עם קונים בכל העולם.
עבודה מרחוק, שהייתה במקור פופולרית בקרב בני המילניום החדש ובני עשרים ומשהו, שהבינו שהם יכולים למצוא עבודה על פני כל הגלובוס, מתאימה עכשיו לאנשים בכל הגילאים. גימלאים חדשים בונים לעצמם קריירות שניות בזמן שהם מטיילים ורואים עולם, סטודנטים מרוויחים כסף בחופשות סמסטר בעודם נוסעים, משפחות צעירות בתקופות של רה-לוקיישן ממשיכות להרוויח כסף מחוץ למשרד ולמקום העבודה הקלאסי – בקיצור, הגבול בין עבודה ותאוות נסיעות מיטשטש.
יחד עם היתרונות – לראות עולם בלי לפשוט את הרגל – יש גם כמה חסרונות משמעותיים אפשריים: חוסר יציבות, בעיות של תזרים מזומנים ומחסור בעבודה יציבה. ואלו רק חלק מהבעיות. היבט נוסף של העניין הוא חוסר היכולת להעריך וליהנות באמת מהמקום שאתה נמצא בו כשחוטמך תחוב בתוך תיבת הדוא"ל שלך. לכן, חשוב לנהל את הזמן כשאתה בדרכים ולאפשר לעצמך רגעים לעצור ולחקור את המקום אליו הגעת ובו אתה שוהה.
למעשה כיום, כל מקום יכול להיות מקום עבודה, אם זה לובי של מלון, בית קפה או אפילו ספסל בפארק. אבל סימן ברור מאד של דרך העבודה החדשה הזו ניתן לראות בעלייה של חללי העבודה המשותפים. חללים אלה מספקים לשוכרים אותם את הנוחות של משרד, עם גישה בלתי מוגבלת לאינטרנט אלחוטי, שרותי הדפסה וכמובן קפה חופשי. חללי העבודה המשותפים נותנים לפרילנסרים את האפשרות לקיים דיונים או אפילו סיעור מוחות עם אנשים נוספים השוכרים חללי עבודה בסמוך אליהם באותו מתחם והם מאפשרים לשכור שולחן או חדר על בסיס יומי, חודשי או שנתי. רשתות כמו Copass ו- WeWork נובטות בערים הגדולות בכל רחבי העולם.
הנקודות החמות כוללות גני עדן להיפסטרים כמו ניו יורק, לונדון, ברלין, אמסטרדם ותל אביב, אולם חללי העבודה המשותפים פופולריים גם במוקדים של תרמילאים. תודות ליוקר המחיה הנמוך, בתי ספר בינלאומיים וקהילות מכניסות אורחים של זרים (כאלה שאינם בני המקום), העיר אובוד באי באלי והעיר מדיאין (Medellín) בקולומביה הם מקומות אהודים מאד על פרילנסרים. תכנון טיול לתאילנד אל צ'יאנג מאי, המפורסמת בזכות המקדשים שבה, היא גם מרכז צומח למטיילי הייטק' תודות לאקלים הנוח והשרותים הידידותיים לתייר המערבי.
Doca Jardim do Tabaco, Terminal de Cruzeiros de Lisboa – Edifício NE 1st floor, 1100-651 Lisboa, Portugal. https://heden.co/locations/heden-sta-apolonia/
245 St Kilda Rd, St Kilda VIC 3182, Australia. https://www.coworkme.com.au/
Calle Avenida 10 entre calle 12 y 14, Gonzalo Guerrero, 77710 Playa del Carmen, Q.R., Mexico. https://www.nestcoworking.com.mx/en/
8 Egnate Ninoshvili St, Tbilisi, Georgia. https://impacthub.net/
אנחנו מחפשים יופי בהרבה צורות: באמנות וארכיטקטורה; בנופים של מקווי מים והרים גבוהים; בתושבי המקום ובהיסטוריה. הרשימה הזו שהרכיבו קייטלין מורטון, קתרין לגרייב ועורכי המגזין CNT מקיפה את הגלובוס ומביאה לכם ערים יפיפיות מאיסטנבול ועד לקווינסטאון.
איך אפשר באמת לקבוע מי העיר היפה מכולן? על טעם וריח אפשר להתווכח עד מחר כי לכל אחד יש טעם משלו והנאה מעיר היא סך כל החוויות שאנו חווים בה, ולא רק קו הרקיע שלה או המבנים היפים שהתברכה בהם. אבל ככה אנחנו, בני האנוש, אוהבים תמיד לדרג ולחפש את הטוב ביותר. אז אתם יכולים להסכים או להתנגד או פשוט להתרווח מול התמונות היפיפיות וליהנות מבחירת העורכים.
הונג קונג היא עיר מרשימה מזוויות רבות – מתחת לגורדי השחקים או מהמעבורת החוצה את נמל ויקטוריה – אבל את הצד הטוב ביותר שלה אפשר לראות מהאוויר. כשהטיסה שלכם תתקרב לעיר העיר תראה לכם כג'ונגל יפיפה של בטון המוקף מים מכל עבריו. מראה מרהיב.
לורה דאנן רדמן
בהיותה צומת היסטורית של תרבות ועיצוב, נופה של איסטנבול מספק תצוגה בולטת של שתי האימפריות שכבשו אותה. המטיילים בה לא צריכים להסתכל רחוק יותר מהמסגד הכחול או איה סופיה על מנת להבחין באסתטיקה המרכזית של שניהם: הכיפה הביזנטית והפסיפס הצבעוני והצריחים העותומנים והקליגרפיה האסלאמית.
בניטה חוסיין
בירת רג'סטאן העיר האדומה היא לא מסוג הערים שמסתירות את צבעיהן. קראו לה מצועצעת ואתר עליה לרגל לכל מי שמעוניין בקניות וחשוב מכך מקום לגלות בו את התרבות החומרית של הודו. הודו היא ייחודית בכך שהיא אחד המקומות עם המגוון והמספר הגדול ביותר של דברים שעדיין מייצרים ביד – עבודת יד היא עובדה יומיומית כאן וזה מה שמייחד את העיר בנוסף למבנים האדומים ולארכיטקטורה המיוחדת. שילוב העיר בטיול להודו ראו כאן.
הניה יאנאגיהרה
העיר הכחולה שפשוואן המסתתרת גבוה בהרי הריף של מרוקו היא הפוגה מרגיעה מהשיגעון וההמולה של מרקש ופז. הפליטים היהודיים מאירופה שחיו כאן בשנות ה-30 של המאה הקודמת צבעו את העיר לראשונה (כדי לסמל את גן עדן או על מנת לגרש את היתושים, תלוי את מי שואלים) וכיום העיר ידועה כפנינה הכחולה. העיר עדיין משמרת את המסורת חיה ובועטת: בכל שנה צובעים את הבתים מחדש.
לוסי לאוכט
העולם כולו היה עד ליופייה של קייפטאון במשחקי גביע העולם 2010: אוכלוסיית הפינגווינים, חופים עם חול לבן במרחק קצרצר מהר השולחן וכרמים עם גפנים ממש מחוץ לעיר. כבישי החוף הם מהטובים בעולם, מדרך החוף של אמלפי ועד לאוטוסטרדה של חוף האוקיינוס השקט והגנים – גני קירסטנבוש הבוטניים המפורסמים העשירים בפרחי פרוטיאה מלכותיים יפיפים.
קחו צעד אחורה בזמן בקיוטו הבירה האימפריאלית של יפן, בה תוכלו לבקר במקדשים מהמאה העשירית ולחלוף על פני גיישות צעירות ברחוב. קיוטו היא אחת מהערים המשומרות ביותר ביפן ויש בה בערך 1600 מקדשים בודהיסטים ו-400 מקדשי שינטו, כשכל אחד מהם יפה ומעניין יותר מהשני. לטיולים שלנו ליפן, לחצו כאן.
האם ידעתם שבניו זילנד אין חיות טרף ילידות המקום? זוהי ארץ של שירת ציפורים (וחולדות מזדמנות, באדיבות האירופאים). אבל אם תשקיעו זמן ותסעו את כל הדרך מערבה אל קווינסטאון המכונה גם בירת מכורי האדרנלין של הגלובוס תמצאו בה קצת יותר מכמה דרכים להסתכל לסכנה בלבן של העין, עם נופים מהמדהימים בעולם.
הדעה שרווחה על סינגפור – שהיא משעממת, לא קולית, מיושבת מדי ולא אותנטית – הופכת ללא נכונה עם כל חודש שעובר. מסעדות קטנות ועצמאיות נפתחות בכל העיר, גלריות חשובות וקמעונאים יזמים תוקעים כאן דגל. והכי טוב, מוניות ואובר יש כאן בשפע ובזול. העיר קומפקטית והתשתיות שלה כמעט מושלמות – מה שאומר שתוכלו לנווט בקלות ובנוחות.
מאריה שולנברגר
ברחובות הוואנה הבירה ניתן לחקור ולהתרשם מניגודים וסתירות, פסטלים וצבעי יסוד, עושר מול עוני, עבר מול עתיד. המכוניות העתיקות, בתים ומסעדות שהזמן כמו קפא בהם בשנות ה-50 של המאה הקודמת, המוסיקה והקצב הבוקעים מכל מבנה וגם ברחובות והתושבים השמחים. לטייל בהוואנה זה כמו להיות על סט של הסרט 'אסקימו לימון' אבל בשפה הספרדית. מסלולים מומלצים בקובה.
ברברה פטרסון
זה כמעט לא פייר כמה שסידני יפה. העיר הגדולה ביותר באוסטרליה נהנית מתרבות של עיר חוף, עם מעבורות לחופים כמו בונדי, מנלי, ורדליף וכמובן בית האופרה בעל המבנה המיוחד והיפיפה העומד בזקיפות בנמל. ממגדל הזכוכית של סידני תוכלו לצפות בנופים מרהיבים, לא משנה באיזו עונה בשנה. לטיולים עצמאיים באוסטרליה לחצו כאן.
הטענה הרווחת היא ששנחאי היא העיר המרגשת ביותר בסין, עם נימה קלה של חדשנות. נקודות הציון שקו הרקיע של העיר מגדיר הן מגדל הפנינה האוריינטלי ומצפה SWFC, שהם המקומות הטובים ביותר להתרשם מהנוף הפנורמי. אבל היופי האמיתי טמון בתענוגות יותר מסורתיים: לטייל ב-Bund, לחקור את הארכיטקטורה הקולוניאלית הצרפתית הישנה ולהתענג על טעימות תה סיני מסורתי.
קרטחנה, בחוף הקריבי של קולומביה, נהנית ממזג אוויר קייצי 12 חודשים בשנה מה שהופך טיול קצר לתענוג גדול ומאפשר להעריץ את הארכיטקטורה הקולוניאלית, להסתובב בפארקים המוצלים ובכיכרות, לסעוד במסעדות את הסביצ'ה המעולה שלהם.
אנדרו ססה
אם מעניין אתכם לבקר בסוג של דיקטטורה בדרום מזרח אסיה, מדינה שעד לפני כמה שנים הייתה סגורה בפני תיירים מערביים, בעלת שלטון יחיד – טיול בקוריאה הצפונית יתאים לכם בדיוק.
הסיבה העיקרית לצאת לטיול במדינה היא הרפתקנות, סקרנות ורצון לחקור ולגלות, להכיר תרבות שונה מאד משלנו. כי דרום מזרח אסיה לא חסרה נופים מרהיבים, תרבויות שונות, אוכל טעים ואין ספור אפשרויות טיול, מן הרגוע ביותר עד לאקסטרימי.
בקוריאה הצפונית תחוו אקסטרים מסוג שונה. תבקרו במדינה בעלת משטר דיקטטורי קומוניסטי, בו השליט הוא האלוהים ואין בלתו. פולחן האישיות למנהיג הבלתי מעורער קים ג'ונג און והמחסור בשירותים מערביים מכל סוג יראו לכם מגוחכים במקרה הטוב ויעמידו את הסובלנות והסיבולת שלכם במבחן במקרה הפחות טוב. מדובר על טיול בו לא תוכלו לעשות את כל הפעולות להן אתם רגילים בשגרה – לגלוש באינטרנט, לדבר בטלפון בחופשיות, לטייל ברחוב בגפכם, לעיין במדריכים אודות המדינה או להתפלל לאלוהיכם עם ספר תפילה.
מצד שני, תקבלו הזדמנות להיחשף למדינה שמתנהלת בצורה הכי לא דמוקרטית שיש, לשמוע מהמדריכים המקומיים המוצמדים לכם מטעם הממשלה על החיים, התרבות, המנהיגים והמלחמות – מזווית ראיה צפון קוריאנית כמובן. תוכלו לשוחח עם התושבים ולנסות להבין איך הם חיים. את הביקורת והשיפוטיות תצטרכו להשאיר בבית או לשמור עמוק בלב, כי בקוריאה הצפונית אין מקום לביקורת על הממשל, אופן החיים והתרבות.
לצד כל ההגבלות על המטיילים יש גם יתרונות – בקוריאה הצפונית כמעט ואין פשיעה. הטיול בטוח ביותר ואין חשש להסתובב עם הכסף והדרכונים עליכם, למרות שכמו בכל טיול בו אתם רחוקים מהבית ומאזור הנוחות שלכם, כדאי לנקוט משנה זהירות גם כאן.
בקוריאה הצפונית לא ניתן לטייל באופן עצמאי, אלא רק עם קבוצה מאורגנת או בטיול פרטי מאורגן מראש.
הטיול מתחיל בעיר פיונגיאנג, אליה ניתן להגיע בטיסה או ברכבת מבייג'ין. הטיסה אורכת כשעה וחצי. ברכבת זה ייקח לכם קצת פחות מיממה. פיונגיאנג היא העיר הבירה, מרכז הכוח הפוליטי והעיר הגדולה במדינה.
פיונגיאנג היא מופת למונומנטליות הסטליניסטית, עיר נקייה ביותר, מורכבת מבתי מגורים ומונומנטים קומוניסטיים סמי-רליגיוזיים מרשימים, המפארים את המהפכה הקומוניסטית. בין המונומנטים המרשימים בולט במיוחד "מגדל רעיון הג'וצ'ה". למרגלות מונומנט זה ניצבים מספר פסלים מרשימים המייצגים מספר תפקודים חברתיים בקומוניזם הצפון קוריאני אשר בו, בניגוד לאחיו הסובייטי, קיימים שלושה מעמדות: הפועל, החקלאי והמשכיל. שלושת אלו מרכיבים יחד את סמלה הייחודי של מפלגת הפועלים של קוריאה.
מונומנטים נוספים הם "גבעת המנסודאה" – פסל דו צדדי אדיר ממדים שעליו מאות דמויות חקוקות במתכת ובמרכזו דמותו של המנהיג קים איל סונג בגובה עשרות מטרים; "קשת האיחוד של חצי האי הקוריאני" שנבנתה לציון יום ההולדת 70 של קים איל סונג, בו נראות שתי דמויות נשים קוריאניות מחזיקות את מפת חצי האי השלמה; "שער הניצחון" הגבוה משער הניצחון בפריז, "פסל ה"צ'ולימה", מונומנט מיוחד שנבנה לציון 60 שנה לייסוד מפלגת הפועלים של קוריאה ובו מוצג רעיון הסוס המיתולוגי המרחף (הפגסוס הסיני והקוריאני) כסמל לזינוק הגדול קדימה. בקו הרקיע של פיונגיאנג שולט מלון ריוגיונג בצורת פירמידה בגובה 105 קומות אשר רק שלדת המבנה שלו הושלמה כאשר הבין המשטר כי השלמתו תהא כרוכה בהוצאה ענקית; הבניין הענק והמרשים של התיאטרון המרכזי; כיכר קים איל סונג המרכזית, בה נערכים המצעדים והאירועים הגדולים; גבעת מאנסו, שהיא קומפלקס של מונומנטים ענקיים המוקדשים למנהיגים הגדולים של צפון קוריאה, קים איל סונג וקים ג'ונג איל; הספרייה הענקית הבנויה בסגנון קוריאני מסורתי; ושער הניצחון של העיר, המסמל את שחרור קוריאה מהשלטון היפני.
התיירות בפיונגיאנג מתנהלת בסדרה של מלונות ענק בני 40 קומות, אשר מארחים בכל עת 10 תיירים לכל היותר. תיירים נדירים אלה מעידים כי לא הצליחו להבחין בכל תייר במלון פרט להם עצמם. רוב המלונות ממוקמים באיים מיוחדים בנהר החוצה את פיונגיאנג על מנת למנוע מהתיירים לטייל בלילות ללא מלוויהם מטעם הממשלה.
העיר קיסונג, הממוקמת כ- 160 ק"מ דרומית לפיונגיאנג, היא עיר הבירה הישנה של שושלת קוריו. קיסונג מתהדרת במוזיאון קוריו, שהוכרז כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו ואוניברסיטה קונפוציאנית בעבר. המוזיאון מספק הצצה לחיי העם הקוריאני וההיסטוריה שלו לפני הכיבוש היפני במהלך שלטון שושלת קוריו. אתר מורשת עולמית נוסף הוא גשר סונג'וק – המקום בו התבצע הרצח הפוליטי שהביא את שושלת צ'וסון לשלטון. זוהי השושלת הקוריאנית האחרונה שהתקיימה עד הכיבוש היפני.
הר מיו-היאנג ממוקם כשעתיים וחצי נסיעה צפונית לפיונגיאנג. האטרקציות במיו היאנג הן תערוכת החברות הבינלאומית – אולם קים איל-סונג ואולם קים ג'ונג-איל. אלו אולמות ענק המציגים מבחר מתנות ממנהיגים מהעולם ומנהיגים קומוניסטיים, המספקים הצצה להיסטוריה הפוליטית של המדינה;
מקדש פויון הבודהיסטי – מקדש עתיק יומין בעמק מקסים, המספק הצצה לתקופה הטרום מהפכנית של המאה ה-20.
העיר נאמפו ממוקמת כ-50 ק"מ דרום מערבית לפיונגיאנג והיא מציעה ביקור במפעלי המתכת צ'ולימה, מפעל אייקוני בצפון קוריאה. שם תוכלו לצפות בהכנת המתכת ותלמדו על ההיסטוריה המהפכנית של המקום.
הר KUWOL, סינצ'ון, סאריוון – איזור נוף מרהיב בחוף המערבי. נסיעה דרך אזור הר קוול תחשוף אתכם לנוף מקסים. בסינצ'ון נמצא מוזיאון המציג את הזוועות שהאמריקנים ביצעו בצפון קוריאנים לכאורה. כמובן שתשמעו רק את הצד הצפון קוריאני של הסיפור, אך החוויה האינטנסיבית תשפוך אור על היחס של המדינה לאמריקנים.
סאריוון – עיר הנמצאת באזור כפרי, שם תוכלו לבקר בכפר עממי המציג את החיים באזור לפני הכיבושים והמלחמות השונות. ניתן לבקר בפגודה שנמצאת על אחד הצוקים במקום, אלא שהטיול כרוך בטיפוס לא קל. באזור סאריוון מצויות חוות חקלאיות, בהן ניתן להתרשם מהחקלאות הצפון קוריאנית.
פיונגסונג – נפתחה לתיירות מערבית ב-2016. ממוקמת כ-30 דקות נסיעה לעיר הבירה פיונגיאנג.
HAEJU – ממוקמת בחלק המרכזי-מערבי של קוריאה הצפונית.
WONSAN – עיר ימית על חוף הים המזרחי של קוריאה הצפונית.
מאסיק ריונג – נפתחה לתיירות בינואר 2014. אתר הסקי העיקרי הראשון בקוריאה הצפונית.
הר קומגאנג – מתחם עם נקודות נוף יפיפיות, המייצג את כל היופי שבטבע.
האמהונג – עיר תעשייתית בחוף המזרחי.
ההר הגבוה ביותר בקוריאה – ההר הקדוש Mount paekdu / SAMJIYON
בתי המלון הם בדרגת תיירות טובה (4-5 כוכבים) והטיולים כולל שלוש ארוחות ביום. החדרים בבתי המלון כוללים חדר אמבטיה עם שירותים בסגנון מערבי, אולם מחוץ לבית המלון השירותים הם בסגנון אסייתי (בול פגיעה) ולרוב גם לא יהיו מים זורמים להדחה. אם יתמזל מזלכם יעמוד לרשותכם דלי מים לשטיפת ידיים.
הצפון קוריאנים, כמו קרוביהם התאילנדים, מחשיבים בשר כלב כמעדן, אבל לתיירים לעולם לא יגישו בשר זה. אם אינכם יודעים מה מקור הבשר שלפניכם – היו סמוכים ובטוחים שזה אינו כלב. הבירה המקומית טובה וזולה מאד וניתן למצוא גם יין אורז ויין ג'ינסנג. היצע המזון הוא בסיסי אך מספק. אל תבנו על חטיפים מערביים ומומלץ להביא עמכם נשנושים, שיהיה מה לאכול בין הארוחות וגם על מנת לגוון את התזונה. בקוריאה הצפונית לא ניתן למצוא מזון כשר.
קוריאה הצפונית רחוקה מלהיות, כמו שבטח כבר הבנתם, גן עדן לשופינג. במדינה שבה אין תרבות צרכנית, יש מעט מאד קניות שאפשר לעשות. תוכלו לקנות לכם מזכרות כגון גלויות, ספרים, בולים, DVD, ג'ינסנג, טישירטס, חפצי נוי כמו רקמה למשל וציורים בסגנון מסורתי. בחנויות יש מחירים קבועים – אין התמקחויות אלא אם כן רוכשים בכמות ממש גדולה. המדריכים אינם מקבלים עמלה ולכן לא לוקחים את התיירים למסעות שופינג. טיול חסכוני.
בנוסף, לא קיימת במדינה תרבות של טיפים. לנהג ולמדריכים מקובל לתת טיפ, אבל אין צורך לתת טיפ לנותני השירות האחרים. בטיול קבוצתי המדריך יאסוף טיפים מכל חברי הקבוצה ובסוף הטיול יחלק את הסכום בין המדריכים והנהג. מקובל לתת 10 אירו ליום לחבר בקבוצת מטיילים ו- 10-20 אירו ליום למטייל העצמאי – המלצה זו היא הסכום המינימלי ואם תרגישו שאתם רוצים לתת טיפ גבוה יותר – יעריכו מאד את תשורתכם.
כמו בכל מקום באסיה, גם בקוריאה הצפונית הבעיה העיקרית של תיירים היא בעיית העיכול. בטיול קבוצתי המדריך יישא עימו עזרה ראשונה, אבל לא יהיו לו תרופות מרשם. לכן, כדאי להתייעץ עם רופא, טרום הנסיעה, אילו תרופות כדאי לקחת. יש לקחת בחשבון שבקוריאה הצפונית לא ניתן להשיג כמעט אף תרופה. שרותי הבריאות והרפואה בקוריאה הצפונית הינם בסיסיים, עם מעט מאד תרופות וציוד רפואי זמין. בתי החולים והמרפאות נתונים בהפסקות חשמל מתמידות. לא מומלץ לקבל עירוי דם או תרומת דם, כי הדם במדינה לא מסונן. במקרים רציניים ייקחו אתכם למרפאת האו"ם ב- World Food Program. במידה ותחלו במחלה רצינית, יהיה צורך לפנות אתכם לבייג'ין לקבלת טיפול.
האזור שמסביב לעיר קיסונג נחשב לאזור מוכה מלריה ע"י ארגון הבריאות העולמי (WHO). ארגון הבריאות העולמי מצהיר כי אין צורך לקחת תרופות נגד מלריה בעת ביקור במדינה ובכל מקרה לא מומלץ לעשות כן בביקור של מתחת לשבוע-שבועיים. לא ידוע על מקרים של הדבקות של תיירים במלריה.
לפני הנסיעה תקבלו רשימת של מה מותר ואסור להביא אתכם לטיול בקוריאה הצפונית. רשימת האסורים עשויה להלחיץ, אבל מאחר ומדובר בטיילים נועזים והרפתקנים, היא אינה אמורה להרתיע אותכם מלבקר במדינה. ובכן, אסור להביא ספרי הדרכה על צפון קוריאה או על המצב בצפון קוריאה; דגל ארה"ב (השטן הגדול) או דרום קוריאה או חפצי לבוש בעלי איורים/ציורים של הדגלים הללו; מכשירי רדיו; ספרים או כתבי עת או עיתונים מדרום קוריאה או בשפה הקוריאנית; בגדים או פריטי לבוש עם סלוגנים פוליטיים או מגונים (גסים). הם יבקשו מכם לתרגם להם את הכיתוב; תנ"ך וכל דבר הקשור למנהיגות הקוריאנית (נא בדקו את כל התמונות, הטקסט והמוסיקה במכשירי האלקטרוניקה שלכם ומחקו אותם לפני צאתכם לטיול!).
משעשע יותר לעבור על רשימת ה"מותר להביא": פנס – האזורים מחוץ לעיר הבירה מועדים להפסקות חשמל; כרטיס זיכרון נוסף למצלמה דיגיטלית – אין אפשרות לרכוש כרטיס כזה בצפון קוריאה ואם תצלמו יותר תמונות ממה שהכרטיס יכול להכיל, כדאי שיהיה לכם כרטיס נוסף; אספקה של תרופות מרשם, אותן לא תוכלו להשיג בצפון קוריאה; כסף לבזבוזים – תשכחו מכספומטים. בצפון קוריאה אין שום דרך להוציא כסף מזומן. מומלץ לקחת 400-500 אירו לשבוע טיול. אפשר לשלם בדולרים אמריקאים, יואן סיני או אירו; נייר טואלט/נוזל חיטוי ידיים/מגבונים לחים; חולצה מכופתרת ועניבה לגברים וחולצה עם כפתורים ושרוולים ארוכים לנשים. העם הצפון קוריאני מתאפיין בצניעות המתבטא גם בלבוש. הקוריאנים תמיד ינסו להתלבש היטב ולעתים רחוקות תתקלו במראה מוזנח. באופן כללי, אין קוד לבוש לתיירים, אבל זה יהיה מנומס אם תעשו מאמץ להיראות ייצוגיים. המקום היחידי בו יש קוד לבוש הוא בארמון קומסוסאן של השמש (Kumsusan Palace of the Sun), במאוזוליאום של קים סונג השני וקים ג'ונג השני. כאן, גברים חייבים ללבוש חולצה מכופתרת ועניבה, מכנסיים ארוכים מבד (לא ג'ינס), נעליים ייצוגיות סגורות (לא סנדלים). נשים חייבות ללבוש מכנסיים ארוכים (לא ג'ינס) או חצאית או שמלה המכסה את הברכיים, חולצה או קרדיגן המכסה את הכתפיים, נעליים סגורות (לא סנדלים). מדובר באתר בעל חשיבות רבה לעם הקוריאני ואם לא תצייתו לקוד הלבוש הנ"ל – לא יתירו לכם להיכנס אליו.
כמנכ"ל חברת עולם נסתר, ביקשתי ממדריכי הטיולים שלנו, המתמחים בתחום של תכנון טיולים בהתאמה אישית, להמליץ על 20 מקומות שהיו חוזרים אליהם היום במסגרת טיול בוטיק בקבוצה קטנה ואיכותית (כי בזה אנחנו מתמחים). חשבתי שזו תהיה משימה קלה, כי מה קל ונעים יותר מלהיזכר במקומות מדהימים ובחוויות שעברת ולשתף אותם עם אחרים. אבל מסתבר שהבחירה קשה, ממש כמו לגבש רשימה של 20 הלהקות או המאכלים האהובים עליך ביותר.
מכיוון שמדובר במדריכי טיולים עם קילומטרז', שכל אחד מהם נושא עימו חוויות מכאן ועד להודעה חדשה – הם טענו שאני מקשה להם על החיים. אבל עבודה זו עבודה ואנחנו לוקחים את העבודה שלנו ברצינות :-). אחרי הקיטורים, הם התחילו לפשפש בזיכרון ולנבור באלבומים ישנים. רמת הנוסטלגיה כאן הרקיעה לשחקים.
אז קבלו את רשימת 100 המקומות בעולם שאנחנו בטוחים שאי אפשר לעבור תקופת חיים שלמה בלי לבקר בהם במסגרת טיולי בוטיק לגיל השלישי, בטיול משפחתי או בטיול עצמאי. אנחנו יודעים שעל טעם וריח אי אפשר להתווכח ואנחנו ממש לא סגורים על הבחירה במקדש העכברושים בהודו, אבל מי אנחנו שנכריע.
כ-30 קילומטר מביקאנר – מקדש ייחודי שבו העכברושים הם החיה הקדושה ומסתובבים חופשי בהמוניהם בעוד המבקרים מסתובבים ברגליים יחפות כמקובל במקדש.
לשוט בבית סירה בקרלה בדרום הודו ולהרגיש כמו המקומיים.
לנסות לתקשר עם נשות השבטים באזור השבטי בחבל אוריסה, אזור שבו השבטים עדיין משמרים אורחות חיים פרימיטיביים מרתקים. על מנת שלא יתייחסו למקומיים כמוצגים או אובייקטים במרבית המקומות חל איסור להכניס מצלמות.
לנסוע לאורך ה'קוסטיירה אמלפיטנה' מסורנטו לאמלפי בדרום, כאשר הים פרוש למולכם כל העת.
לבקר באושגולי, הכפר המיושב הגבוה ביותר באירופה, המפורסם בזכות מגדלי התבואה והדרך אליו יפיפייה.
לצאת אל טיול ספארי בטנזניה לנסוע ברכב 4*4 ולחזות באלפי בעלי חיים חוצים את נהר המארה בתקופת הנדידה בסרנגטי.
לטוס בהליקופטר מעל העיר המקסימה קייפטאון והר השולחן.
לבקר ב- Llanganuco Lagon עם מי הטורקיז הצלולים.
להנות מהשילוב המיוחד שיש בעיירת החוף המקסימה הזו בין האווירה הקולוניאלית, החופים המרהיבים והנופים עוצרי הנשימה.
ליהנות מהופעת ג'אז במועדון Blue note.
להצטלם על רקע המרחבים הבלתי נגמרים וקקטוסי הענק המתנשאים עד לגובה של 9 מטר במדבריות המלח.
לנסוע במעבר ההרים Dong Van בצפון וליהנות מנוף מקסים.
לערוך טיולים לוייטנאם מוקדם בבוקר במרכז האנוי ולראות את המקומיים עושים התעמלות בוקר, רוקדים ריקודי עם ועושים תאי צ'י.
אנטיגואה, שנחרבה ברעידת אדמה, מוקפת בשלושה הרי געש, ורחובות העיר וכנסיותיה המפוארות מהמאה ה-18 שוקמו בחלקם והם אתר מורשת עולמי של ארגון אונסק"ו.
לרכוב על אופניים ברחובות ההומים של בייג'ינג עם המקומיים.
להתפעל מצבעי הכחול והצהוב ומהאדריכלות המיוחדת בגני marjorelle במרקש.
לצפות בזריחה בדיונות החול במרזוגה.
לחכות לשקיעה בחוף ארפואדור (Arpoador) בריו דה ז'נירו.
לשוט על נהר האמזונס בשעת הזריחה.
לבקר במורו די סאו פאולו בבהייה וליהנות מהים, הטבע, האוכל הטעים והאנשים המקסימים עם טונות של שמחת חיים.
להירטב מנתזי המים בשיט על נהר המקוקו אל מפלי האיגואסו.
להתרשם מהגודל והעוצמה של קרחון פריטו מורנו בפטגוניה בניגוד לשקט של הטבע מסביבו.
לתצפת מתוך שטח ארמניה על הר אררט אשר בתורכיה
לשוטט בבזאר הגדול באיסטנבול ולהתענג על הצבעוניות, המגוון והאווירה המדליקה.
לטייל בעיר ג'ייסלמר (Jaisalmer) ולהתפעל מהבתים בצבע חול והדיונות מסביב.
במסגרת טיול לאוסטרליה וניו זילנד ניתן לקחת שייט העובר מול בית האופרה והגשר הגדול בסידני.
לבקר באגם נקורו הצבוע ורוד בגלל עופות הפלמינגו הרבים.
לשבת באחד מבתי הקפה העתיקים בכיכר המרכזית של קוסקו ולהתבונן בתנועת האנשים שהיא עירוב של מקומיים ותיירים.
ליהנות מאי של שקט בתוך המטרופולין הענק, להתבונן בעוברים והשבים ולהרגיש כמו בסצנה מסרט של וודי אלן בסנטרל פארק.
לצאת לשייט במפרץ מילפורד ולהנות מיופי הבריאה שמסביב.
לטפס עם שחר ל'פון היל' כדי לחזות במראה מרהיב של הזריחה מעל שרשרת הרי ההימלאיה.
לאכול שניצל וינאי במסעדת בשרים בקטמנדו ולהרגיש אירופאי לרגע.
ללכת במים במסלול ה-Narrows בפארק לאומי ZION במדינת יוטה.
לשכור סירת פדאלים באגם טיטיזי ביער השחור, לפדל למרכז האגם ולקפוץ למים הקרים.
לצאת לשיט על הגנגס בוואראנסי לפני עלות השחר ולצפות בזריחה מעל העיר מכיוון הנהר.
לשתות תה בבית הקפה במלון המפואר מול האגם בעיר אודייפור ולהרגיש כמו מהארג'ה לשעה קלה.
תכנון טיול לתאילנד יאפשר לכם לאכול באחד מדוכני האוכל ברחוב בבנגקוק, היכן שאוכלים המקומיים.
לעשות את המסלול הארוך בשמורת הטבע אגואס טורטס שבפירנאים ולא להחמיץ אפילו אגם אחד.
לא להחמיץ שיטוט ברובע הגותי בברצלונה כולל ארוחת טאפאס ופינצ'וס במסעדת הטאפאס הכי עמוסה ברובע.
לבקר בכפר הקטן והמקסים חיטהורן שבצפון המדינה, לשכור סירת משוטים ולצאת לים הפתוח.
לבקר בעיר התעלות היפיפיה קולמר שבחבל אלזס עם הרחובות היפים והכרמים הרבים שסובבים אותה.
לשכור אופני רכבת ולרכב על מסילת רכבת ישנה באזור נורמנדי.
לקבל מסאז' מהמקומיות על חוף הים בקופנגן, לאכול תירס קלוי ולצוף על הגב במי הטורקיז הנפלאים.
לעלות לגלגל הענק בפיר של סנטה מוניקה בלוס אנג'לס ולראות את האוקיינוס מלמעלה.
לעמוד בנקודת התצפית 'גליישר פוינט' בפארק יוסמיטי ולקחת נשימה עמוקה מול הנוף המרהיב.
לטייל בכרכרה בעיר זלצבורג, לאכול שוקולד מוצארט וכמובן לבקר בבית של המלחין האגדי.
לטייל במרינה של העיר חאנייה במערב האי המלאה במסעדות ובתי קפה ממש על הים הכחול כחול.
לנסוע לחוף אלפוניסי היפיפה עם החול הוורוד והמים הרדודים בצבע טורקיז ולבלות בו יום שלם לפחות.
לבקר במוזיאון העתיד, 5 קומות של פעילות אינטראקטיבית במבנה עגול ומדהים.
לאכול ארוחת גורמה בסקית בעיר היפיפייה סאן סבסטיאן.
לבקר במוזיאון הרמיטאג' בסנט פטרסבורג במסגרת טיולים מיוחדים בעולם ולהתפעל מהמבנה היפה ומאוסף האמנות המרשים מאד.
לבקר במוזיאון ה"לובר", שלוחה מזרח תיכונית של המוזיאון הידוע מפריז, המציג גם יצירות מקומיות.
להזמין מלון מפנק על חוף הים, לשבת על המרפסת בחדר (חייבת להיות מרפסת!) ולקרוא ספר מול הנוף, לאכול אוכל יווני פשוט וטעים ולרקוד לצלילי מוסיקה יוונית סוערת באחד המועדונים המקומיים.
לבקר בעיר טאורמינה המשלבת נופים מדהימים, אתרי היסטוריה מרתקים ואוכל איטלקי משובח.
לצאת אל טיול עצמאי לפורטוגל בעיקבות ההיסטוריה היהודית בישובים של רכס הכוכבים (סיירה דה אסטרלה).
לבקר ברובע הסנליטון בבייג'ינג – אזור ברים מפורסם מאד, צעיר ועשיר במקומות בילוי ואוכל רחוב מדהים ומגוון. אם אתם כבר שם, קפצו להיאשו מרקט, שוק של 5 קומות עם מוצרי קמפינג, ציוד אלקטרוני ואף תפירה מותאמת של חליפות. צפויה לכם חווית קנייה נהדרת. מומלץ לקנות שם מוצרי עזר לטיול כמו מעילי גשם, כיסויי מצלמה או אזניות. מחירים זולים מאד (גם האיכות) וחוויית מיקוח מאתגרת.
לצאת אל טיול לסין ולהגיע לטראסות האורז של לונג-ג'י, לא רחוק מהעיר גווילין. טראסות האורז המתפרסות על שטח ענק ישאירו אתכם המומים. הטראסות מחליפות צבעים בין עונות השנה ופגיעת השמש במים הופכות אותן למחזה מדהים.
לטייל ביאנגשו, לא רחוק מהעיר גווילין – אזור מדהים עם הרי סלע גדולים שצצים מהקרקע השטוחה, מזכיר מאד את הנוף מהסרט אוואטר. מסביב ליאנגשו שפע אטרקציות מגניבות החל משיט בנהר, טיולי אופניים וחוויות הום-סטיי מגוונות, לצד עיירת נופש חמודה עם אנרגיות אירופאיות.
לצאת לטיול רגלי קשה אך מאד מספק בערוץ דילוג הנמר. לא רחוק מהעיר ליג'יאנג שבמחוז יונאן בסין נמצא הקניון העמוק הזה שלאחר הטיפוס מתגלה נוף עוצר נשימה של הרים מחודדים המכוסים במעט שלג, הנהר שזורם בקניון ומפלים שזורמים על דרך המסלול עצמו וזוהרים עם קרני השמש.
לרכב על סוסים באגם חופסגול בצפון המדינה. זהו אגם ענק, שקט וקפוא ומסביבו ערבות דשא רחבות שהופכות להרים ענקיים. טיולי סוסים של כמה ימים הם חוויה בלי נשכחת.
לטייל במדבר גובי הענק בדרום מונגוליה ועד לסין. חוויה מדברית מגוונת החל מדיונות ענק המתפרסות עד לאופק, קניונים וסלעי ענק תלויים על בסיס צר. מהווה ניגוד מוחלט לצפון המדינה ומומלץ לחוות את שני הצדדים.
לחוות חוויה סוראליסטית בביקור אצל שבטי הצאטן – שבטים נוודים בהרי צפון מונגוליה שמשתמשים באיילי צפון לרכיבה ולייצור חלב. הגענו אליהם לאחר 8 ימי רכיבה על סוסים לאורכו של אגם חופסגול המדהים.
אל תוותרו על טראסות האורז של בנאווה. רבים מוותרים על צפון הפיליפינים והולכים ישר לנפוש בחופים. טראסות האורז בצפון המדינה הן לא פחות ממדהימות ושונות לחלוטין ממקומות דומים במזרח אסיה. ממליץ בחום לעשות טרק של כמה ימים בג'ונגלים ולהגיע לבאטאד – כפר קטן שמוקף כולו בקולוסאום של טראסות אורז. חוויה מדהימה.
צברו חוויה נהדרת בפורט בארטון. נסיעה של מספר שעות בג'יפני בין ג'ונגלים עבותים, נגמרת בהגעה לעיירת חוף קטנה ושקטה מאד. פחות מתויירת ולכן נותנת שקט ושלווה עם מים בצבע מדהים, מטבח עשיר ואפשרויות לינה גם באיים קטנים וכמעט בודדים בסביבתה.
שוטו בסירה למואנג-נוי הממוקמת בצפון המדינה בשטח כפרי, שקט וקסום. למואנג נוי ניתן להגיע אך ורק בסירה קטנה בשיט של שעתיים. עיירה קטנה ושקטה, ללא כבישים או כלי תחבורה (וכמעט ואין חשמל!) על גדות נהר רחב. שקט אמיתי.
סורו למוינה, עיירת חוף מדהימה הגדושה בגולשי רוח בעונה הפופולרית. לא רחוק מהעיירה ישנן דיונות חול ענקיות ויפיפיות ששוות ביקור בזריחה או בשקיעה וגם כפר דייגים עמוס בסירות ובמטעמים.
לא משנה איזה טראק או טיול ג'יפים תבחרו לעשות בנפאל, הרי ההימלאיה הם דבר שכל אדם בעולם צריך לראות. הרים מחודדים ומושלגים שדוקרים את השמיים וגורמים לך להרגיש כל כך קטן וחסר השפעה אל מול הטבע העוצמתי.
תישארו פעורי פה אל מול קודאי-קאנאל, ואטה-קאנאל ואוטי – ההיל סטיישנס בהרים הכחולים בהודו עם נוף משגע. הרים עמוסי צמחיה ועצים גבוהים שביניהם מתפרסים להם שדות תה נרחבים. מזג אוויר קריר שייתן לכם מעט חופש מהחום של דרום-הודו.
צפו בלהקות דולפיני בר בשקיעה בגוקארנה, אום ביץ' – על אף שהמקום מושך אליו המון צעירים ישראלים לאחר שירות צבאי, זו אחת הפינות הקסומות בהודו. חוף יפיפה ושקט ומרוחק מהציוויליזציה. בכל שקיעה וזריחה, מומלץ ללכת לעץ הדקל הבודד ולצפות בלהקות דולפיני בר צדים וקופצים בים הערבי. השקט המושלם.
תפסו שלווה באיי אנדמן – חול לבן, מים בצבע טורקיז, גן עדן. מעבר ליופי המדהים של האיים, הם מהווים את אחד ממקומות הצלילה המרשימים ביותר, מגוון רחב של אפשרויות לינה החל מאוהלים ועד לסוויטות היוקרתיות ביותר.
טעמו כבד אווז אלוהי בעמק הדורדון – עמק מדהים ביופיו ובמרכזו נהר הדורדון. השילוב המושלם בין טיולים בטבע, טירות עתיקות ואוכל…האוכל פשוט מדהים.
טיול לאיים האזוריים, אשר הינם חלק מתחום השיפוט של פורטוגל. האיים האזוריים המופלאים שוכנים בלב האוקיינוס האטלנטי. זוהי קבוצת איים המונה תשעה איים, כאשר המרכזי שבהם הינו סאו מיגל. האיים המרהיבים משופעים בנופי טבע בלתי נגועים וישנם עשרות מסלולי הליכה הפרושים לאורכם ולרוחבם.
סעו בכבישים המתפתלים על צוקי סלע ענקיים שנגמרים בתוך הים התיכון באזור סורנטו, עיירה יפיפייה שממנה מומלץ לקחת מעבורת לאי המקסים קפרי. נוף, ים ואוכל כמו שרק דרום איטליה יכולה להציע.
נהגו בדרך מפורט-אליזבת' לריצ'רדס ביי – 12 שעות של נהיגה רצופה על הכביש, כאשר האוקיינוס מלווה אתכם לאורך כל הדרך בחלון.
בקרו במוזיאון פתוח Inhotim – שילוב מדליק של אומנות מודרנית וטבע.
להתלהב כמו ילד מגיבורי הילדות שלך ושל ילדיך בפארקים של דיסני ויוניברסל באורלנדו.
צפו בסרט בקולנוע הנוח ביותר בעולם בלונדון electric cinema London. יש אחד בשכונת שורדיץ' ועוד אחד בפורטובלו.
נסיעה בדרך הטרולים בעת נורבגיה טיול עצמאי – תענוג מסעיר עם נופים שלא מן העולם הזה. מדובר בכביש מפותל העובר בעמק פורה כשברקע נראים הרים מושלגים, מהגבוהים ביותר בנורווגיה, שנושאים שמות כמו הר המלך, הר המלכה והר הבישוף. הדרך תלולה מאוד, רצופת פיתולים ושיפועים חדים, והנהיגה בה מתאימה לנהגים מיומנים בלבד. לצידי הכביש יש נקודות תצפית, ואין להחמיץ את העצירה על גשר האבן שצמוד למפל סטיגפוסן השוצף.
לטפס אל Arthur's Seat שבאדינבורו ולצפות על אחת הערים היפות באירופה במסגרת טיולים מיוחדים בעולם.
תכנון טיולים בהתאמה אישית אל גשר קאריק א-ריד רופ – להרגיש מה זה פחד אמיתי.
לחזור מאתיים שנים אחורה באי hiddensee בצפון מזרח גרמניה – רק אופניים וסוסים ללא חשמל וזיהום אוויר.
להיות אמיצים ולקפוץ באנג'י מהגשר הגבוה בעולם, בגובה של 216 מטר מעל נהר בלוקרנס (Bloukrans) בדרך הגנים.
טיולים מיוחדים בעולם – להפליג לאי נאושימה שבו מספר רב של גלריות ומוזיאונים וכן יצירות אומנות של אמנים מפורסמים מפוזרות ברחבי האי.
להשתכר עם המקומיים בפאב בדבלין (לאו דווקא באזורים התיירותיים).
תכנון טיולים בהתאמה אישית אל מנזר שאולין בסין כדי לראות את החניכים לומדים אומנויות לחימה.
לעשות טרק במערה הארוכה ביותר בעולם – Hang Son Doong.
המתמחים בתחום של תכנון טיולים בהתאמה אישית לבקר בתחנות הרכבת המפוארות ברכבת התחתית של מוסקבה.
לראות את האוורסט באחת מנקודות התצפית בנפאל.
לטוס בכדור פורח מעל מישורי הסרנגטי ולראות את נדידת בעלי החיים.
לעשות טרק בשמורת ביוונדי בעקבות גורילות ההרים המפורסמות.
לצאת אל טיולים לאנטרקטיקה לראות את הקרחונים הנמסים, דובי הקוטב והפינגווינים.
להגשים את החלום של גיבורי סרטו של וודי אלן ולצאת לחופשה ב- Water villa באי הקסום.
גלו את נהר irrawaddy היפיפה בבורמה בשיט בספינה מפוארת ומפנקת.
להשתתף בחתונה מסורתית של בני השבטים בדרום המדינה במסגרת טיולים מיוחדים בעולם.
תכנון טיולים בהתאמה אישית אל הלוע של הר הגעש פואס ולהתפעל מהבריכה הירוקה בצבע איזמרגד שבמרכזו.
להסתלבט במרחצאות החמים שלמרגלות הר הגעש הפעיל ארנל.
לבקר בארמון הפוטלה היפיפה והמרשים בלהאסה ולפגוש נזירים במקדש ג'וקאנג, החשוב ביותר בטיבט.
תכנון טיולים בהתאמה אישית עם נסיעה בג'יפ במדבר נמיב, בנופים שכמו נלקחו מכוכב מאדים ולפגוש פילי מדבר, קרנפים, ג'ירפות וצמחים בני אלפיים שנה.
לצפות במשחק כדורגל בין שתי קבוצות מעולות בפרמייר ליג ולהרגיש חלק ממשהו גדול בהרבה שאתם לא תמיד מבינים.
לאכול במסעדת Labassin Waterfall הממוקמת בריזורט וילה אסקודרו וליהנות ממי המפל הזורמים מתחת לרגליכם.
בעולם נסתר אנו מתמחים בתחום של תכנון טיולים בהתאמה אישית. אנו מוציאים טיולים בהתאמה אישית, עם מדריך פרטי ובאווירה אינטימית. זאת מתוך מחשבה והקפדה על כל פרט, תוך התאמת תוכן ייחודי ומסלולים הבנויים בהתאמה אישית לצרכיו של כל מטייל. בנוסף, מסלולי הטיול שלנו נבנו במיוחד עבור הגיל השלישי ומותאמים מבחינת רמת קושי, תוכן ותחומי העניין. אז אם חיפשתם טיולים לחו"ל בהתאמה אישית, הגעתם למקום הנכון.
רובנו עובדים בעבודה מסודרת ועל כן משתדלים לכוון את חופשותינו למועדי ישראל, בעיקר חגי תשרי ופסח וכמובן החופש הגדול, למי שילדיהם עדיין פוקדים את מוסדות החינוך. בתקופות אלה נוצרים צווארי בקבוק, שכן ישראלים רבים מזמינים טיסות באותם מועדים ולכן, רוב הסיכויים שתיתקלו בבעיה קשה בבואכם להזמין טיסות לטיול המיוחל. ככל שקיים צורך לטיסות בתאריכים ספציפיים (למשל אצל עובדי חינוך), יש יותר חשיבות להזמין את הטיסות זמן רב מראש. במדינות היעד לרוב אין בעיה להשיג לינות איכותיות ומדריכים, אבל אם אין טיסות – אין טיול. ואם בכל זאת מצליחים למצוא טיסות בתאריכים המבוקשים, המחירים גבוהים פי כמה מאשר אם היו מוזמנים מבעוד מועד.
קבלו המלצה ממומחים:
אל תחכו לרגע האחרון (במקרה הזה רגע אחרון הוא גם שלושה חודשים לפני המועד המבוקש). טיולים ליעדים רחוקים מתאפיינים בהיצע יחסית נמוך של טיסות בשונה מיעדים פופולריים באירופה או בארה"ב. ממילא מדובר בטיולים שאינם זולים ולכן חבל לייקר אותם עוד.
תכננו את הטיול מראש ותרוויחו חיסכון כספי, טיסות נוחות יותר (ללא עצירות ביניים) ובחברות תעופה טובות יותר ולא פחות חשוב – שקט נפשי.
ספונטניות היא נהדרת אם אתם בונים על נופשון באיי יוון או באחת מבירות אירופה, אבל אם אתם רוצים טיול ולא קפיצה לסופ"ש – אל תחכו לרגע האחרון.
מתכננים טיול למרכז אמריקה ולא בטוחים היכן בדיוק לבקר? רצועת היבשה הצרה המחברת בין אמריקה הצפונית לדרומית וקרויה מרכז אמריקה מורכבת ממספר גדול של מדינות שונות ושופעת מגוון אתרים, יופי והיסטוריה. מחופים מרהיבים דרך אתרי עתיקות עוצרי נשימה ועד לערים ססגוניות וכפרים ישנוניים – רשימה זו של 11 האתרים היפים ביותר במרכז אמריקה תדגיש כמה מן האתרים הפחות מוכרים שאינם כלולים בנתיב התיירות הפופולרי ואתם חייבים לקחת בחשבון בטיול הבא שלכם לאזור.
פלורס בגואטמלה הוא אי על אגם Petén Itzá המחובר לסנטה אלנה שביבשת על ידי גשר. יש כל כך הרבה סיבות לבקר באי הציורי הזה – מהקצב של עיירה קטנה בטוחה ושלווה עם רחובות צרים מרוצפים באבנים ובנינים קולוניאלים ועד הקרבה שלו אל עתיקות טיקאל ולפארק הלאומי Ixpanpajul, המקום יו סיף משהו מיוחד לטיול שלכם במרכז אמריקה. הסתובבו בחוץ וצפו במקומיים בכיכר העיר, צעדו מסביב לאי (סיור שייקח לכל היותר חצי שעה), חצו את הגשר על מנת להגיע לשוק סנטה אלנה ההומה, בדקו את התחנה הביולוגית של לאס גואקאמאייס, לכו לצד המערבי של האי משם ניתן לעלות להפלגה או בקרו בעתיקות של הפארקים הלאומיים הסמוכים. לא משנה כיצד תבלו – השהות שלכם בפלורס תהיה בלתי נשכחת!
סמוק שמפי הוא אוסף של בריכות בצבע טורקיז מהמם בגבהים שונים הממוקמות מעל גשר אבנים באמצע הג'ונגל הגואטמלי. תוכלו לבקר בבריכות באופן עצמאי, אבל הכינו את עצמכם לנהיגה מלחיצה וקופצנית. אנחנו ממליצים להצטרף לטיול קבוצתי (ולהכיר מטיילים נוספים תוך כדי!). אכסניית Utopia Eco-Hostel מציעה טיול נפלא שייקח אתכם גם למערות קנבה (Kanbah Caves) הקרובות. השאירו את הכפכפים בבית המלון ונעלו נעלי הליכה טובות – על מנת להגיע לבריכות תצטרכו לצעוד במעלה גבעה תלולה או שאפשר להקיף את הגבעה בשביל נוח וקל יותר, מה שיאריך אותה מעט. לא משנה באיזו דרך תבחרו – הביאו אתכם בגד ים, מגבת ומצלמה והתכוננו ליום מהנה ורגוע בבריכות סמוק שמפי.
עם מזג אויר חמים לאורך כל השנה ומיקום מנצח לחופי אגם ניקרגואה, העיר המהממת גרנדה מושכת מטיילים מכל רחבי העולם. היסטורית, העיר הזו היא אחת מהחשובות ביותר במדינה מבחינה כלכלית ופוליטית מכיוון ששימשה פעם נמל מסחר עיקרי. בקרו בהר הגעש הרדום מומבצ'ו, הפליגו על האגם, לכו לעשות אומגה ותיהנו מהארכיטקטורה הקולוניאלית הצבעונית. טפסו עד לכנסיית איגלזייה דה לה מרסד (Iglesia de La Merced) היפה משם תוכלו לחזות בנוף פנורמי של העיר, לעצור בקתדרלת גרנדה המפורסמת, לתפוס שלווה או ליהנות משייט בסירה ולבקר באיים של גרנדה (Islets of Granada) ולצחצח את הספרדית שלכם בביה"ס לספרדית Casa Nica.
סן פדרו לה לגונה היא עיר קטנה על אגם אטיטלן המקסים באזור ההררי של צפון גואטמלה. שחו באגם הוולקני, שכרו קיאק או גלשן סאפ (stand up paddleboard) על מנת ליהנות ולחקור את האגם הנפלא. סעו לפני עלות השחר לבייס של הרי אינדיאן נויז (Indian Noise Mountain), משם תצעדו כשלושים דקות בחשכה אל הפסגה. כשתגיעו – שבו והישענו לאחור, קחו נשימה עמוקה ותנו לעצמכם להתפעל מהשמש העולה על האגם. בקרו בהר הגעש סן פדרו הסמוך שעל מנת לטפס עליו נדרשות 3 שעות תמימות והרבה מאד מדרגות. כשתגיעו לפסגה תיווכחו שהמאמץ היה שווה. הנוף הנשקף מן הפסגה הוא עוצר נשימה ממש. אחרי כל הצעידות והטיולים הרגליים – מגיע לכם ליהנות ולנוח בבריכות התרמיות החמות שם תצברו אנרגיה להרפתקה הבאה שלכם. תוכלו גם להצטרף לכיתת בישול מקומית בה תוכלו להכיר ולחקור את רזי המטבח הגואטמלי האותנטי.
עם כל כך הרבה דברים לראות ולעשות, טיול לקוסטה ריקה אינו שלם ללא ביקור במונטה ורדה. ההגעה למונטה ורדה אינה פשוטה ולכן יש טיילים שמעדיפים לא לכלול אותה ברשימת האתרים לטיול, אבל העיירה הקטנה הזו בפונטארנס, הממוקמת בתוך שמורת יער העננים היא פיסת טבע שממש לא כדאי להחמיץ. בשל האזור גבוה בו ממוקמת השמורה, העננים המצויים תמידית בשמיים ונוגעים בצמרות העצים מספקים לחות לעצים הגבוהים הרבים ולבעלי החיים הרבים החיים ביער. אקלים זה מאפשר חיים רבים ומגוונים – בעלי כנף, חרקים ממינם שונים ומגוון בעלי חיים אחרים. בקרו בג'ונגל, בשמורה הביולוגית, בגן הפרפרים היפיפה. לכו על הגשרים המתוחים בין העצים ותרגישו שאתם מרחפים בין עננים. אפשר להצטרף לטיולים יומיים במסלולים השונים שבשמורה כמו למשל Bosque Eterno de los Niños ובקרו גם במפל סן לואיס היפה.
העיר ליאון שבניקרגואה היא אחת העתיקות ביותר וגם אחת היפות ביותר. ליאון פחות מתוירת מגרנדה ויש בה שילוב של תרבות וקרבה לאוצרות טבע נהדרים, מה שאומר שכל אחד יוכל למצוא בה משהו שקרוב לליבו. גלו את הארכיטקטורה הקולוניאלית תוך כדי שיטוט ברחובות העתיקים, בקרו במוזיאון לאמנות Museo de Arte Fundacion Ortiz-Gurdian, עצרו ליד הקתדרלה Basilica Catedral de la Asuncio, תיהנו מהקרבה לחופים פלאיה לאס פניטס (Playa Las Penitas) ופלאיה פונלויה (Playa Poneloya), בקרו בעתיקות ליאון וייחו (Ruins of Leon Viejo) הקרובות. ובנוסף, אתם פשוט חייבים לנסוע 25 ק"מ צפונה מהעיר להר הגעש סרו נגרו (Cerro Negro Volcano) שם תוכלו ליהנות מחוויה מלאת אדרנלין של פעם בחיים – טיפוס על הר געש פעיל (ההתפרצות האחרונה שלו התרחשה ב-1999).
שמש חמימה, מים צלולים כקריסטל – עיירת הגלישה סנטה תרזה בחוף המערבי של קוסטה ריקה היא מקום מושלם למנוחה, לבטן גב ולהנאה מהקצב הנינוח של המקום. גולשים, יוגיסטים ואמנים מתקבצים לגן העדן השליו הזה ונהנים מעירוב נפלא של מקומיים ותיירים. במשך היום תוכלו לחקור את החופים פלאיה הרמוזה (Playa Hermosa), סנטה תרזה או כרמן (לא משנה אם אתה גולש מקצועי או רק חובבן – החופים כאן הם מחופי הגלישה הטובים ביותר בקוסטה ריקה), תוכלו לעשות שנורקלינג, לגלוש על סאפ (stand up paddleboard), לצלול, לגלוש על גלשן רוח, לדוג, להצטרף לשיעורי יוגה או להתפנק באחד מהספא הרבים הפזורים בעיירה. בלילה – שוטטו על החוף המלא במדורות, האזינו למוסיקה החיה. וביום שלמחרת – עשו כל זאת שוב.
אמברגריס קיי, האי הגדול ביותר בבליז, הוא מקום מעולה לחופשה קצרה. על האי תוכלו לעשות כמעט הכל החל מביקור בסן פדרו, העיר היחידה על האי, דרך טיול בביצת המנגרובים ועד לצלילה בשונית המחסום של בליז או בחור הכחול הייחודי והמרגש. צריכים עוד רעיונות? בקרו בשמורה הימית Hol Chan ואולי תזכו לראות כרישים ותוכלו ללמוד הכל על קרוקודילים אמריקאים במקלט החינוכי לבע"ח. וגם כמובן – קחו לעצמכם זמן להירגע ולהסתלבט על חוף הים ולספוג קצת ויטמין D.
אוביטה הוא כפר קטן בקוסטה ריקה, חגיגה לעיניים ולחופשה קצרה ועוצרת נשימה. הכפר, הנמצא בתחומי הפארק הלאומי מרינו בלנה (Marino Ballena National Park), הוא מקום מעולה לצפות בלווייתני גבנון (humpback whales) המזדווגים כאן בכל חורף ואביב. עם יותר משלושה קילומטר של חול ים לבן ונקי, החוף של אוביטה הוא מקום מושלם לרחצה ולצפייה בשקיעה בערבו של יום. בקרו במפל אוביטה הסמוך, במפלי סנטה לוסיה ובשמורה הביולוגית אורו ורדה. מחפשים עוד קצת הרפתקאות? קחו שיעורי גלישה, צאו לטייל בתוך ערוץ של קניון, לכו לדוג, קחו שיעורי יוגה או צאו להפלגה בסירה לאי Caño.
קופאן היא עיר מאיה עתיקה מעורסלת בתוך ההרים ששווה לעצור בה אם אתם מטיילים בהונדורס. אם אתם חובבי היסטוריה ונהנים ללמוד על ארכיטקטורה, אין ספק שתאהבו את עתיקות קופאן, את חצר הנשפים של בני המאיה ואת גרם המדרגות ההירוגליפי. אם טבע זה הקטע שלכם, בקרו בפארק הציפורים ושמורת הטבע Macaw Mountain. לסיום תוכלו ליהנות מביקור במעיינות החמים של קופאן ובערב לבלות בבית התה והשוקולד (Tea & Chocolate Place) בו תוכלו להתענג על משקה חם וחטיפים מקומיים תוך כדי צפייה בשקיעה.
אם אתם מאלה שמשוגעים על גלישה וחופים אידאליים ושקטים המוקפים ביערות ג'ונגל עושים לכם את זה, סעו לסנטה קטלינה במפרץ צ'יריקי (Chiriqui Gulf) בפנמה. בסנטה קטלינה כנראה שלא תמצאו מלכודות תיירים טיפוסיות, משום שהיא אינה ממוקמת על נתיב התיירות הפופולרי. מה שכן תמצאו בה הם חופים וים מדהים לגלישת גלים וגם אפשרויות לצלילה ברמה בינלאומית, שייט, דיג, שנורקלינג וגישה לפארק הלאומי קויבה (Coiba National Park). והכי כיף – תוכלו ליהנות מהתבודדות בטבע היפיפה של עיירת הדיג המנומנמת הזו.
כבר סיימנו את החודש השני של 2017 אבל רוב השנה עדיין לפנינו. זה הזמן לעדכן את ערכת הנסיעות שלכם ולהצטייד בכמה פריטים על זמניים, שישרתו אתכם נאמנה בהרפתקאות הבאות עליכם לטובה השנה וגם בשנים הבאות. בחיפוש אחר הפריטים המושלמים לטייל איתם בשיא הנוחות ולא לשכוח, גם הסטייל, נפלו עינינו על מבחר פריטי ביגוד וציוד טיולים, מנעלי טיולים קשוחות דיין על מנת לעמוד במסלולים חלקלקים ועד למעילים עמידים בכל מזג אוויר. רובם לא נכנסים לקטגוריית 'מציאות' אלא יותר ל'איכות' ולכן סביר להניח שתשלמו עליהם לא מעט. במקרה הזה – זה כנראה ישתלם לכם. הנה כמה מהם כאן לפניכם.
נעלי שטח העמידות לכל תנאי שטח
מדובר בהוצאה לא קטנה, אבל אם אתם חובבי טיולים (ולא, הכוונה היא לא לסופ"ש בלונדון) שווה להשקיע בנעלי שטח גבוהות, עם סוליה מונעת החלקה, המתאימות לטיולים ולטרקים בכל מזג אויר.
בזמן טיול אנו מעמיסים על עצמנו משקל נוסף (תרמיל, מנשא תינוק, תיק יום) דבר שמגדיל את חשיבות בחירת הנעל הנוחה והמתאימה. תפקיד הנעליים בעת טיול הוא לא רק שמירה על נוחות כף הרגל אלא גם שמירה על יציבות הגוף והגנה על בריאות הקרסול, הגב והברכיים, במיוחד בתנאי שטח ומזג אויר שונים. בנוסף, מטיילים רבים יוצאים עם זוג נעליים אחד לטיול מאתגר, אשר במהלכו יצאו לטרקים, יצעדו בערים, יחצו נחלים ואולי אף יטפסו על קרחונים. במקרה כזה שווה לשקול לקחת זוג נעליים נוסף או לפחות סנדלי טיולים.
הישראלים מחבבים מאד את המותג COLOMBIA ואפשר להשיג אותו בחנויות המפעל בקניונים או בחנויות עודפים בפריפריה, אבל יש מותגים נוספים שכדאי לתת עליהם את הדעת, כמו למשל KEEN מותג אמריקאי ששמענו עליו הרבה המלצות ממטיילים מנוסים. לא חייבים לטוס לארה"ב כדי לרכוש אותו. יש גם אתרי אינטרנט ישראלים המוכרים אותו ושולחים עד הבית וכמובן את חנויות המטיילים דוגמת ריקושט, למטייל ועוד.
הנעליים הללו יתאימו לכם לטיולים הבאים
נעלי שנורקלינג-יכולות למנוע אסונות קטנים כמו דריכה על קיפוד ים
לכאורה, בשביל מה צריך את זה. אבל אם אתם נוסעים למדינה חמה, שבה קיים סיכוי לעשות שנורקלינג או לשחות בים, או אפילו לעשות מסלול באיזה נחל, כדאי שתדחפו למזוודה גם את הנעליים/גרביים הללו. הן לא תופסות הרבה מקום, אבל יכולות להציל אתכם מדריכה על אבנים מחודדות, אלמוגים וקיפודי ים.
לעולם לא אשכח איך טיילנו בקרואטיה ובתי הבכורה (שהיתה אז בת 11) נכנסה לים ברגליים יחפות ודרכה על קיפוד ים. את יתר היום בילינו במרפאה מקומית. האחיות, שלא דיברו מילה אנגלית, ניסו להוציא לה את הקוצים בעוד היא זועקת מכאב ואני מאבדת את ההכרה מרוב אימה, במקום לעמוד לצידה ולתמוך בה. אני מניחה שאם היו לנו אז גרבי צלילה עם סוליית גומי, כל זה לא היה קורה.
הנעליים הללו יתאימו לכם לטיולים הבאים
שק שינה מפנק-לפעמים יכול להיות יותר נוח ממיטה
אני ממש יכולה לדמיין אתכם נוהמים לעצמכם: 'מה שק שינה? את הצבא כבר סיימנו מזמן…' אבל גם בטיול מאורגן ומסודר יש מצבים ששק"ש טוב יכול לעזור. אם במקרה אתם מגיעים למקום שהמצעים נראים לכם לא מזמינים או שאתם יוצאים לטרק של יומיים-שלושה בהרים, כדאי שיהיה איתכם שק"ש טוב. יש שק"שים ב-150 ש"ח ויש כמובן גם ב-1,000 ש"ח ויותר. הכל תלוי בכמה נראה לכם שתשתמשו בו, כי כמובן שאין טעם להוציא סכום גבוה מאד על שק שינה שיחמם את הבוידעם. אנחנו ממליצים על המותג JACK WOLFSKIN המייצר שקי שינה ברמה גבוהה.
שק השינה הזה יתאים לכם לטיולים הבאים
מכנסי טיולים-עדיף עם כמה שיותר רוכסנים, כיסים ופתחי אוורור
גם כאן, תלוי לאן נוסעים. במדינות חמות והבילות כדאי שיהיו לכם מכנסיים ארוכים מבד קליל ומנדף זיעה ועדיף כאלה עם רוכסן בברכיים, שאפשר במשיכה אחת להפוך אותן למכנסיים קצרים. המכנסיים הללו גם מתייבשים במהירות ולכן תוכלו לכבס אותן בערב וללבוש אותן שוב למחרת. למדינות קרות קחו מכנסיים עמידות למים, עם בידוד תרמי שיגנו עליכם כמה שיותר מהקור והגשם. שימו לב שהן מכילות כמה שיותר כיסים ומתלים, על מנת לאחסן בהם את כל הגאדג'טים שאתם נושאים עמכם.
המצאה גאונית! איך לא חשבו על זה קודם
יכול גם להפוך לתיק גב
דרך טובה לשמור על סדר וניקיון גם בטיול הוא שימוש בארגוניות אריזה. אנחנו דגמנו את אלו של חברת Standard והיינו מאד מרוצים. זוהי שיטת אריזה חדשנית ומודולרית בה תוכלו להקצות ארגונית נפרדת למכנסיים, לחולצות, לבגדים תחתונים, לנעליים ובעצם לכל פריט שתרצו להפריד מיתר הפריטים. הארגוניות מממשות את עקרון המיון וההפרדה הכל כך נחוץ לנו בחיים, לא רק במה שנוגע לאריזה. וגם, ברגע שתארזו את כל המזוודה או התרמיל שלכם באריזות קטנות נפרדות, יהיה לכם גם הרבה יותר קל לפרוק אותו כשתגיעו ליעד ולארוז אותו בכל פעם מחדש.
ארגוניות האריזה מעוצבות כך שהן יכולות להתאים לכל תיק/מזוודה ויש להם גם רצועות תלייה (על מנת לתלות במקלחת למשל), סקוטץ' נצמד על מנת להצמיד כמה ארגוניות זו לזו. רעיון מדליק היא הארגונית שיכולה להפוך לתיק גב קטן, בו תוכלו לשאת פריטים חיוניים בסיבוב בעיר למשל ולהשאיר את הכבודה הגדולה בבית המלון.
יש תיקי גב ויש תיקי גב על גלגלים. אל תטעו לחשוב שהם אפילו דומים. בטיול לחו"ל תיק הגב הוא החבר הכי טוב שלנו, הוא זה שאנחנו שומרים הכי קרוב אלינו לחזה (בעצם לגב) ובו אנחנו מאחסנים את כל הכבודה היקרה לנו ביותר. אבל מה עושים כשנמצאים במקום צפוף כמו רכבת תחתית או שוק למשל? או כאשר הגב כבר צועק הצילו והחולצה (אם לא השקעתם בחולצה מבד מנדף זיעה) הופכת למקווה מים קטן? כשיש לתיק הגב שלנו גלגלים בתחתית, מורידים אותו בנון שלנטיות, מושכים את ידית האחיזה ופשוט גוררים מצעידים אותו מאחור כמו כלב נאמן. הפטנט הזה עובד מצוין גם בשדות תעופה, שם הרצפה חלקה ותיק הגב שהופך לטרולי במחי משיכת ידית מחליק לו מעדנות על הרצפה. כדאי מאד להשקיע בתיק כזה עם גלגלי סיליקון איכותיים, על מנת שישרדו סוגי קרקעות שונים, מרצפת שיש ועד לכביש אספלט ואפילו דרך עפר.
מכיוון שהוא תופס כמעט אפס מקום במזוודה שלכם, אל תוותרו על מעיל גשם ורוח. הוא צריך להיות קל ודק, אבל מחומר עמיד למים ושיחסום את הקור של הרוח בטיול. מעיל שמצא חן בעיני המומחים שלנו מאד הוא של המותג showers pass הנהדר לכל טיול שעלול להיות קר או גשום. המעילים של המותג באים בעיצובים שונים, עם דוגמאות שונות של בד והם אף פעם לא משעממים. אפשר להסיר מהם את הכובע, יש בהם פתחי אוורור קדמיים, כיסים פנימיים וחיצוניים עם רוכסנים (יתרון: כך תוכלו לא לאבד דברים) וריפודי כתפיים נגד שפשוף של רצועות תיק הגב. אם תצעדו או תרכבו איתו בלילה, הדוגמה שעל הבד היא מחזירת אור וכך יוכלו להבחין בכם כלי רכב – אמצעי בטיחות יעיל מאד אבין אם אתם בניו יורק או בניו דלהי.
המעיל הזה יתאים לכם לטיולים הבאים
איזה כיף זה תיק כלי רחצה! החבר'ה האלה מגיעים בשלל דוגמאות, צורות והדפסים ותמיד טומנים בחובם הבטחות ריחניות ונקיות. אבל מעבר לצורה החיצונית, אל תשכחו להסתכל בקנקן ובשימושיות שלו. הכי חשוב בתיק כלי רחצה – המשקל שלו. הוא צריך להיות כמה שיותר קל. מעבר למשקל כדאי לשים לב לעוד כמה דברים: עשוי מחומר אלסטי (יכול להתקפל ולהידחס בין פריטים אחרים), מכיל כמה שיותר רוכסנים וכיסים, בעל מתלה שיקל עליכם למקם אותו על קולב בחדר הרחצה, חומר שמתנקה בקלות.
באתר OPEN TRAVEL מצאנו מגוון תיקי רחצה באיכות ובעיצוב מעולים לנשים ולגברים
"מי מסתתר מאחורי המסכה
חתול מפלצת או ילדה יפה?"
פורים – חג התחפושות והמסכות מאפשר לנו להיות ליום-יומיים מישהו שאנחנו לא, דמות אחרת שאולי תמיד חלמנו להיות, או סתם לצחוק ולהשתטות. המסכה נותנת לנו לגיטימציה לעשות דברים שלא היינו עושים בלעדיה, גורמת לנו להעז להיות אחרים וזהו סוד קסמה. זוהי הרגשה אוניברסלית המשותפת לתרבויות בכל העולם משחר האנושות. טקסי מסכות מסוימים חלפו מן העולם במהלך ההיסטוריה, ואילו תרבויות מסוימות שימרו את המסורות שלהן לאורך השנים. בכתבה זו נכיר את המשמעויות מאחורי כמה מסכות מרהיבות מכל העולם ונגלה לכם מתי והיכן תוכלו ליהנות מהן.
מקורן של המסכות שעוטים על עצמם תושבי ונציה המשתתפים בקרנבל המסכות המתקיים בעירם, הוא במאה ה-13 לספירה. תאוריות מסוימות מציעות שהן הפציעו כמרד נגד נוקשות החברה בימים עברו. המסכות הוונציאניות אינן אחידות באיכות, במידה ובחומרים, ממסכות לעיניים מעיסת נייר עד למסכות מלאות לפנים מפורצלן עם אפים ארוכים ונוצות. המסכה הוונציאנית המקורית הוכנה על ידי אמנים שנקראו מסקרארי (mascherari). כיום ניתן לרכוש אותן בחנויות בעיר ונציה ולעטות אותן במהלך אחד עשר ימי הקרנבל, המתקיים בינואר או בפברואר, תלוי מתי חל חג הפסחא באותה שנה.
חגיגות יום המתים במקסיקו מתאפיינות במקסיקנים העוטים על עצמם מסכות בצורת גולגלות. סיבת החגיגה היא כיבוד המתים והכרה במוות כחלק בלתי נפרד מהחיים. החגיגות מתקיימות ב- 1-2 בנובמבר במקסיקו ובמקומות נוספים באמריקה הלטינית, והחוגגים עוטים על עצמם מסכות בצורת גולגלות או פנים צבועות, תלבושות צבעוניות וכובעים.
לטיולים בהתאמה אישית למקסיקו לחצו כאן
בחגיגה הגדולה ביותר בשנה במדינה המאוכלסת ביותר בעולם, מגוון מסכות נלבשות במשך חגיגות סוף השבוע הארוך על מנת לקדם את פני השנה החדשה. המסכות הן צבעוניות ועשויות מחומרים שונים – אבנים, מתכת ועור. הן מעוצבות כך שיוכלו להציג את מצב הרוח והרגשות המזוהים עם הפסטיבל. המסכות מייצגות את האלים, הרוחות ובעלי החיים האגדיים שהם הדמויות במיתולוגיית השנה הסינית החדשה.
לטיולים בהתאמה אישית לסין לחצו כאן
המסכות הברזילאיות מזכירות בסגנונן את המסכות הוונציאניות והן נילבשות במשך השבוע שלפני חג הפסחא הנוצרי. המקור שלהן בכל אופן, שונה לחלוטין. הקרנבל בברזיל הופיע לראשונה במאות ה-17 וה-18 בריו דה ז'נרו, אבל המסכות נצפו לראשונה רק במאה ה-19. חוגגים מהמעמד הנמוך שנקראו Cordões לבשו את המסכות הללו בניגוד למצעדים המאורגנים והפזרניים יותר של האריסטוקרטים ומעמד העובדים. במסיבות של ה-Cordões גם נולד ריקוד הסמבה, שאותו או מכירים ממסיבות הקרנבל העכשוויות בברזיל.
לטיולים בהתאמה אישית לברזיל לחצו כאן
בשבוע הרביעי של חודש ינואר חוגגים בעיר אילוילו שבפיליפינים את פסטיבל דינאגיאנג, בו החוגגים עוטים מסכות מהממות העשויות מחומרים צבעוניים, כולל נוצות, חרוזים ופייטים מנצנצים. הפסטיבל נחגג ברחובות העיר במוסיקה וריקודים והמשתתפים לובשים תחפושות שלמות או מציירים על הגוף ועוטים על הפנים מסכות נהדרות.
לטיולים בהתאמה אישית לפיליפינים לחצו כאן
כמו שיש את החג של החגים בחיפה, פסטימה הוא פסטיבל כל הפסטיבלים לאוהבי המסיכות. השם הרשמי של הפסטיבל הוא 'הפסטיבל הבינלאומי למסיכות ואמנות' והוא בעל מסורת של מאות שנים ונחגג בכמה מדינות במערב אפריקה כמו חוף השנהב, סנגל ובורקינה פאסו. הכנת המסיכות הוא מנהג עתיק ביבשת אפריקה ופסטיבל פסטימה נחגג על מנת לשמר את המסורת העתיקה. המסיכות של פסטימה עשויות מעץ, קש, עלים ובדים שונים ומייצגות בעלי חיים ורוחות קדמוניות. מקומיים רבים מאמינים שמי שלובש את המסכה מגלם בגופו את נושא המסכה.
לטיולים בהתאמה אישית לאפריקה לחצו כאן
מקור הפסטיבל הוא נושא לוויכוחים לוהטים באיי הבהאמה, אבל דבר אחד אינו נתון לוויכוח: פסטיבל המסכות של ג'ונקאנו הוא בין הפסטיבלים היפים ביותר בעולם. הפסטיבל נחגג מסופו של חג המולד ועד לערב ראש השנה. המסכות בפסטיבל מגוונות מאד בעיצוב, גודל ובצבעוניות שלהן, אך הן בדרך כלל מאד מאד צבעוניות והמהוות חלק מתחפושת מלאה של כל הגוף. המסכות מוצגות במצעדי רחוב תוך כדי ריקודים עם כוראוגרפיות מיוחדות הנמשכים כל הערב של יום הקופסאות (Boxing Day) וערב השנה החדשה.
בחלקים מסוימים באוסטריה מתקיים עדיין הצד האפל של חג המולד. פסטיבל המסכות של קראמפוסנאכט קרוי על שם קראמפוס – דמות מיתולוגית בצורת שטן עם קרניים. על פי הפולקלור, קראמפוס התעמת עם הקדוש ניקולס על ידי הענשת ילדים שלא התנהגו כיאות. בתחילת חודש דצמבר חוגגי הקראמפוסנאכט מעטרים מסכות של השטן קראמפוס העשויות עץ בעבודת יד ולובשים תלבושות של עיזים או כבשים למורת רוחם – או הנאתם – של המתבוננים החוגגים באותו הזמן את יום ניקולאס הקדוש.
השטנים הרוקדים או בספרדית Diablos Danzantes הם הנושא של המסכות הנלבשות בפסטיבל החוגג את ניצחון הטוב על הרע בעיר סן פרנסיסקו דה יארה, מחוץ לקאראקאס בירת ונצואלה. מסכות השטנים הרוקדים דומות לכנפי דרקונים וגודלן משתנה לפי הוותק של של המשתתפים בפסטיבל. ככל שהקבוצה המשתתפת ותיקה יותר – כך הכנפיים ארוכות יותר. המסכות, אותן עוטים כבר משנת 1700 לספירה, אמורות לייצג את מסדר האחווה בהיררכיה של השטן. לרוב הכנתן אורכת כמעט שנה שלמה משום שהן מיוצרות בעבודת יד.
פסטיבל המסכות שימוקיטה טנגו מצורי ביפן ידוע גם בשם פסטיבל הגובלינים בעלי האף האדום הארוך. שם זה מתאר את עיצוב המסכות במצעד. האף האדום הארוך במסיכות הוא תיאור של מקור הציפור ואילו יתר המסכה דומה לפני הדמות המיתולוגית טנגו, ציפור הנראית כיצור אנושי מהפולקלור היפני. הפסטיבל מתקיים בעיר טוקיו במשך שלושה ימים בסוף ינואר ותחילת פברואר. הפסטיבל מתרכז סביב תהלוכה ססגונית, הופעות של מתופפים וזריקת פולי סויה קלויים לתוך הקהל המקיף את התהלוכה.
לטיולים בהתאמה אישית ליפן לחצו כאן
תופעה ישראלית ייחודית – הורים מצטרפים לילדיהם לטיול של אחרי צבא
דור ההורים הנוכחי הוא בדיוק זה שלפני עשרים וחמש שנה יצאו לטיולים אחרי צבא ברחבי העולם, ונראה כי ההזדמנות לחזור ליעדים האקזוטיים בהם טיילו, בצירוף חוויה בלתי נשכחת עם הילדים מביאה לתופעה רחבת היקף. מאידך, הורים רבים שלא ממשו את החלום של טיול אחרי הצבא מנצלים את ההזדמנות שילדיהם הבוגרים עושים את הטיול ומממשים את החלום איתם, בכך שהם מצטרפים אליהם לחלק מהטיול הגדול.
גיל מנדלסון, מנכ"ל "עולם נסתר": "אנחנו בהחלט עדים לגידול משמעותי משנה לשנה במספר ההורים אשר נוסעים ליעדים מרוחקים לתקופה של בין שבועיים לשלושה, בה ההורה מתאחד עם ילדיו, לרוב באמצע הטיול של הילד או לקראת סופו, כשהילדים עצמם נהנים מתקופה מפנקת עם ההורים – שינה בבתי מלון טובים, אוכל טוב וכמובן חוויה משפחתית יוצאת דופן".
היעדים המובילים שזיהינו בטיולים הללו הם מדינות בדרום מזרח אסיה, כגון וייטנאם, קמבודיה, פיליפינים, בורמה ויפן ומדינות בדרום אמריקה כמו פרו, ארגנטינה, בוליביה, אקוודור וכמובן איי גלפגוס. האחרון הוא יעד קלאסי למפגש מהסוג הזה – מדובר על טיול שאינו זול כלל ועיקר וכאשר ההורים נפגשים בו עם הילד, הם אלה שמממנים את השהות. בדרך זו כולם יוצאים נשכרים מהטיול – ההורים מוכי הגעגועים נפגשים עם סוף סוף הילד שלא ראו כבר כמה חודשים ואילו הילד מתפנק במפגש המרגש בטיול ברמה קצת יותר גבוהה ממה שהורגל אליה במהלך הטיול. זוהי הזדמנות מעולה לקירוב לבבות ולזמן איכות הורים-ילדים. משפחות מסוימות בוחרות את יעד הטיול השנתי שלהן עפ"י מיקום הבן/הבת המטיילים וכך נוסעת כל המשפחה לטיול ביעד בו נמצא הילד הבוגר. ממש איחוד משפחות.
עירית גנור: "לפני כארבעה חודשים יצא בני תומר (22) אל הטיול הגדול שלו בדרום אמריקה. בהתחלה נהנינו מבית שקט ומזה שלא צריך לספק שירותים מיותרים ל'ילד', אבל אחרי כחודש התחלנו בעלי ואני ממש להתגעגע. הנוכחות שלו בבית היתה חסרה והתחלנו לחשוב איך נפגשים איתו, בלי לנג'ס לו לחזור כבר הביתה. אני טיילתי במזרח הרחוק אחרי הצבא, אבל לדרום אמריקה לא הגעתי מעולם. אמרתי לעצמי שזו ממש הזדמנות פז – תומר 'סידר לנו תירוץ' לנסוע לטיול בדרום אמריקה, בו נוכל לפגוש אותו! מאחר ולא התאים לנו ללון באכסניות ולנסוע בתחבורה ציבורית ולא היה לנו זמן לתכנן טיול, פנינו לחברת 'עולם נסתר' המתכננת טיולים פרטיים בהתאמה אישית והם תכננו עבור שלושתנו טיול של שבועיים וחצי בפרו ואקוודור, כולל טיסות, בתי מלון, רכב ומדריך. לעולם לא אשכח את המפגש עם תומר בשדה התעופה של קיטו ואת הטיול כולו. תומר חלק אתנו את חוויותיו והיה צמוד אלינו כמו שלא היה צמוד מגיל חמש. ההנאה היתה מושלמת."
אמנון יטיב: "איילת הבכורה שלנו היתה ילדה מופנמת וביישנית. בחיים לא האמנתי שהיא תיקח תרמיל ותצא לטיול במזרח הרחוק אחרי צבא לבד! האמת, ממש הערצתי אותה על התושייה והתעוזה. בחודש הראשון קשה לומר שממש ישנתי. הייתי אכול דאגות וחיכיתי לכל הודעת טקסט ממנה בכיליון עיניים. אח"כ הדאגה פחתה כי ראינו שהיא מסתדרת מצוין, פוגשת ישראלים בכל מקום ומאד נהנית. האחים הקטנים (12, 16) התחילו גם הם להתגעגע אחרי כמה שבועות ובעצה אחת עם זוגתי החלטנו שנתכנן טיול לוייטנאם וקמבודיה, בו ניפגש עם איילת ונטייל איתה כשבועיים. מה רבה היתה השמחה של כל הצדדים כשהודענו שנוסעים לבקר את איילת בחנוכה. התחלתי לשוטט באתרים מסוג למטייל ומסע אחר, אבל ריבוי המידע היה כל כך מבלבל וממש לא ידעתי מהיכן להתחיל. מה גם שהעבודה שלי לא משאירה לי זמן רב. אחרי בירור ושיחות עם חברים פניתי לחברת 'עולם נסתר' המתמחה בתכנון טיולים בהתאמה אישית וסיפרתי להם את כל הסיפור. הם תכננו לנו טיול בלתי נשכח, עם מדריך ונהג, בתי מלון מעולים, שייט ומה לא. פגשנו את איילת בהאנוי וטיילנו איתה במשך שבועיים וחצי. פתאום היא ישנה בבתי מלון ובריזורטים מדהימים, שלפני כן לא יכלה להרשות לעצמה. זה היה בשבילה פינוק אמיתי. היא סיפרה לנו על החוויות שצברה ואנחנו התפעלנו מהעצמאות והידע הרב שלה. זה היה מפגש משפחתי בלתי נשכח. עכשיו הא כבר בבית, לומדת לפסיכומטרי. אשתי ואני דוחפים אותה לצאת לטיול נוסף לפני הלימודים באוניברסיטה. שיהיה לנו את מי לבקר…"
לא פשוט לתכנן טיול מהסוג הזה מאחר ומדובר על טיול שהוא Tailor Made, התפור ממש לפי צורכיהם והעדפותיהם של הלקוחות. יש הורים המעוניינים להתאים את הטיול לגילו של הילד המטייל ומעדיפים לשלב בו טרקים ואתגרים שונים. אחרים, להיפך, רוצים טיול רגוע ונינוח שבו הילד יתאים את עצמו אליהם. לכולם חשוב לבקר בכמה שיותר מוקדי עניין ביעדים אליהם הם מגיעים, כי הם לא בטוחים שיגיעו שוב לקצה העולם. חשוב כמובן להתאים את הטיול לאקלים השורר במדינה. בשום פנים ואופן לא מומלץ לטייל במזרח הרחוק בחודשי הקיץ ומאחר וזו עונת המונסונים ויש כ-18 ימי גשם בחודש. בקיץ עדיף לטייל בדרום אמריקה. המומחים של עולם נסתר מכירים את היעדים מקרוב מאחר וטיילו או חיו בהם והם מכניסים את הנשמה לתוך כל טיול.
למרות שהיא מצטיירת כך לפעמים, פלטפורמת האינסטגרם לא מיועדת רק לטינאייג'רז ולסלבס.
האינסטגרם הינה פלטפורמה פשוט מעולה בתחום התיירות והטיולים – ומאפשרת לקבל השראה ורעיונות מעניינים ליעדים אקזוטיים, כאלו שכולנו מכירים, וכאלו שדווקא עוד לא יצא לנו לגלות.
באינסטגרם תוכלו לעקוב אחר מטיילים שונים ברחבי העולם, כאלו שהפכו את הטיול לתחביב מקצועי או לעבודה של ממש. המטיילים הללו לקחו את הצילום, הכתיבה והשיווק באינסטגרם כמה צעדים קדימה, ובעזרת כישרון והרבה השקעה, הם מאפשרים לכולנו לקחת חלק במסעות שלהם, בחוויות ובזכרונות הבלתי-רגילים שלהם.
ברחבי האינסטגרם תוכלו למצוא מגוון רחב של מטיילים; כאלו שחובבים טרקים, או כאלו המעדיפים נוף עירוני, מטיילים המצלמים בצורה יומיומית ואותנטית או כאלה שמצלמים בצורה מקצועית, אלו שאוהבים לצלם פורטרטים של אנשים ואלו שדווקא מתחברים לצילום נופים או חיות.
מבין החשבונות המדהימים הרבים שיש באינסטגרם בתחום הטיולים ברחבי העולם, ישנם כמה שאהבנו במיוחד, ואנחנו חושבים שגם לכם כדאי לעקוב אחריהם ולשטוף קצת את עיניכם ביופי הנגלה לפניכם.
החשבון הראשון הינו חשבון הנקרא earthpix, זהו אינו חשבון של מטייל מסוים, אלא חשבון המאגד בתוכו מגוון רחב של תמונות נוף יפהפיות, של צלמים רבים ברחבי האינסטגרם. החשבון מאופיין בתמונות צבעוניות במיוחד, ובעלות חדות רבה.
החשבון מהוקצע במיוחד ולא נופל ברמתו ממגזינים מוכרים בתחום, לא פלא שזהו החשבון הפופולרי ביותר ברשימה שלנו – עם כמעט 25 מיליון עוקבים!
אם תרצו להכיר לעומק כל אחד מהצלמים והמטיילים השונים – תוכלו להיכנס לתמונות המעניינות אתכם במיוחד, ולהגיע בלחיצה על הקישור שבפוסט לצד התמונה, לצלם המקורי של התמונות המדהימות הללו.
החשבון השני הוא החשבון של Beautiful Destinations, חשבון משגע המכיל תמונות יפהפיות, ואפילו מתעדכן לעתים קרובות מאוד.
גם החשבון הזה כולל בתוכו מגוון של תמונות אותם הוא אוסף מצלמים ומטיילים שונים ברחבי העולם.
החשבון מאופיין בצילומי נוף, חלקם ערוכים ובעלי צבעים מודגשים, וכוללים פרטים רבים ממבט-על רחב.
החשבון השלישי שייך ללא אחרת מתמרה אליוט. תמרה אוהבת לטייל, לצלם ולכתוב על היעדים המקסימים בהם היא מבקרת במסע שלה. החשבון שלה מאופיין בצילום מקצועי, צבעים מודגשים ומספר תמונות אישיות מיוחדות שלה. בנוסף לחשבון האינסטגרם שלה, תמרה מתחזקת גם בלוג מצליח בו היא מפרטת על כל יעד ויעד, ואין מה להגיד – ממש לא חסרים לה יעדים! תמרה אליוט הספיקה לבקר כבר ב-53 מדינות, ב-5 יבשות!
בין המדינות הרבות שביקרה בהן מצויות פורטוגל, פנמה, קנדה, מקסיקו ועוד יעדים רבים וטובים אחרים.
ולא נראה שהמסע הזה הולך להיגמר בקרוב. אנחנו מאחלים לה הצלחה והנאה רבה במסע הזה שלה, ולא מקנאים בה בכלל 😉
החשבון הבא הוא של אנט (Annette), המגדירה את עצמה כ'אוספת וצוברת חוויות' – ולפי החשבון שהיא מציגה בפנינו, נראה שהחוויות שהיא עוברת הן בהחלט ייחודיות.
החשבון מאופיין בעיקר בצילומי נוף עירוני ביעדים כמו מיאמי, גואטמלה ומקסיקו, ולעיתים גם בתמונות אישיות.
מה שמבדל את החשבון הזה מחשבונות רבים וטובים בתחום, הוא העיצוב של התמונות, המעוצבות בדגש חזק על גווני האפור, מה שיוצר תמונות יחסית כהות ומביא למראה וינטאג'י קסום.
חשבון אחר הוא של mauibelle, ובעינינו הוא אחד החשבונות המקוריים והאקזוטיים ביותר שמצאנו בתחום.
החשבון הזה כולל מספר תמונות של נוף – בעיקר נוף של ים, חוף ושקיעות.
אבל הייחוד של החשבון הזה מגיע מהתמונות המציגות קומפוזיציות שונות של צדפים ומיני אבנים, איתם היא יוצרת תמונות מקוריות וצבעוניות, כאלו שממש לא רואים בכל מקום.
החשבון הזה מיועד במיוחד לאוהבי הים, החוף, הצדפים והגוונים הכחולים.
החשבון האחרון לבינתיים הוא של מורד אוסמן (Murad Osmann), זהו אחד החשבונות המפורסמים בתחום תמונות 'היד המובילה': בצילומים רבים ניתן לראות את חברתו "מוליכה" אותו, ולוקחת אותו ביד, לעבר נוף מדהים. צורת הצילום הזו היא יחסית חדשה והיא פשוט קסומה, והחשבון הזה בהחלט לוקח את הרעיון הזה כמה צעדים קדימה.
פרקטיקת הצילום הזו נעשתה מאוד פופולרית, ואנחנו בהחלט ממליצים לכם בחום לצלם לפחות 'טייק' אחד בסגנון, בטיול הקסום הבא שלכם.
בין היעדים הרבים הנמצאים בחשבון זה תוכלו למצוא תמונות בירדן, טאיוואן, מיאנמר, הוליווד וקובה.
אחת התמונות שיותר התחברנו אליה מהחשבון הזה, היא התמונה הזו שצולמה בקמבודיה, באנגקור וואט היפהפייה – בהזדמנות זו נזכיר גם את האופציה של טיול לוייטנאם, אשר יאפשר לכם לטייל ביעדים מטריפים כמו אלו שכאן, ובהרבה יעדים נוספים.
כאשר אנחנו מסתכלים על התמונות הללו, הן מחזירות אותנו לרעיון ולמחשבה הראשונית שלנו, אותה מחשבה שגרמה לנו בכלל להקים מלכתחילה את עולם נסתר –
גם אז וגם היום, אנחנו תמיד מכוונים גבוה ושואפים לתת לכם את חווית הטיול העשירה והמספקת ביותר,
לגרום לכם ליהנות, לחוות חוויות בלתי נשכחות ולהכיר עולם נסתר ויפהפה.
סקרנו כאן מספר חשבונות אינסטגרם מדהימים ומרתקים, אבל זה רק קצה הקרחון! יש עוד כל-כך הרבה מה לחקור ולגלות בפלטפורמה הזו, וההמלצה הכי טובה שלנו היא שפשוט תצאו לדרך – צאו לחקור את האינסטגרם לאורכו ולרוחבו, ואנחנו בטוחים שתמצאו מה שמתאים לכם, וגם אם תלכו לאיבוד, בכל חשבון תוכלו למצוא יופי והשראה מהאגדות.
טיול ספארי בטנזניה, שבמזרח אפריקה, מפגיש אותכם עם מגוון גדול של נופים וכמות אדירה של בעלי חיים ומאפשר הצצה לאורח חייהם של שבטים מסורתיים. הנה כמה מקומות מומלצים במיוחד לביקור, שכל אחד מהם יחבר אותכם לחוויה האפריקאית המיוחדת.
טנזניה, השוכנת במזרח אפריקה, היא גן עדן לאוהבי טבע ותרבות. זהו יעד קלאסי לטיולי ספארי, עם מגוון אדיר של בעלי חיים. למעשה, יש כאן ייצוג לא רק ל"חמשת הגדולים" של אפריקה – אריות, נמרים, פילים, קרנפים ובופאלו, אלא לעוד המון בעלי חיים, אוכלי עשב, טורפים, זוחלים ועופות. טיול בטנזניה מאפשר גם לפגוש את השבטים החיים בסמוך או בתוך שמורות הטבע ולהתרשם מאורח חייהם המסורתי.
הנופים של טנזניה מגוונים, ולצד מישורי עשב עצומים אפשר לראות גם יערות, אגמים, הרי געש ואפילו, בניגוד מוחלט למה שרובנו חושבים על אפריקה – פסגות מושלגות. חובבי ההליכה ימצאו מסלולים נהדרים בדרגות שונות של קושי.
שלושת אתרי הטיולים המובילים לטיול בטנזניה הם שמורת הסרנגטי, מכתש נגורונגורו והקילימנג'רו, כל אחד מהם ואופיו המיוחד.
בטנזניה יש כמה שמורות טבע נהדרות, שהמפורסמת בהן היא הסרנגטי (Serengeti), הפארק הלאומי השני בגודלו במדינה. השמורה ממוקמת במישורי הסוואנה העצומים של צפון המדינה והיא אחד המקומות הטובים בעולם לטיול ספארי. המגוון האדיר של בעלי חיים בסרנגטי כולל עדרים של גנו, זברות, אנטילופות וצבאים, לצד פילים, ג'ירפות, אריות, נמרים, ברדלסים, צבועים, היפופוטמים, תנינים ומאות מינים של ציפורים.
בסרנגטי אפשר לצפות במעגל החיים האינסופי: המלטות, נדידה אחר מקורות מים ועשב טרי, ולעיתים גם טריפה ומוות. אחד מאירועי הטבע המרגשים ביותר מתרחש בסרנגטי, כאשר עדרים עצמוים של פרסתנים, בעיקר גנו וזברות, נודדים במסלול מעגלי של כ-800 ק"מ בין הסרנגטי לשמורת מסאי מארה שבקניה.
טיפים למטיילים בסרנגטי
עונה. כל תקופה טובה לביקור בסרנגטי ולצפייה בחיות הבר. בקיץ, בין יוני לספטמבר, ובמיוחד ביולי-אוגוסט, אפשר לראות את הנדידה הגדולה, שכוללת גם חצייה דרמטית של נהר הגרומטי. עוד תקופה מצוינת לטיול בסרנגטי היא בעונת ההמלטות, בדצמבר-פברואר.
כמה זמן? מומלץ להקדיש לפחות יום שלם או יומיים לשמורה כדי להספיק לראות כמה שיותר בעלי חיים.
מה עושים? נוסעים ברכבי ספארי ברחבי השמורה – בכל שעות היום אפשר להיתקל בבעלי חיים, כשבשעות הבוקר המוקדמות ולקראת השקיעה ניתן לראות ריכוז גדול במיוחד של בעלי חיים, בהם כמובן את הטורפים הגדולים.
מכתש נגורונגורו
מכתש נגורונגורו שבצפון טנזניה הוא המכתש הגעשי השלם הגדול בעולם, והוא טומן בחובו עולם ומלואו. במכתש, המשתרע על שטח של 260 קמ"ר, חיים לא פחות מ-25 אלף בעלי חיים, המייצגים את עולם החי המגוון של מזרח אפריקה. אפשר לראות פה אריות, נמרים, קרנפים, פילים, זברות, גנו, פלמינגו ועוד ועוד. נופי המכתש כוללים נופים געשיים וגם אגמים וביצות, קניונים, יערות ודיונות.
מה שהופך את המכתש ואת סביבתו למיוחדים כל כך, מעבר לנוף ולמגוון הגדול של בעלי החיים, הם בני שבט המסאי המתגוררים באזור. אזור המכתש הוכרז כאתר מורשת לאומית וכשמורה ביוספרית, שבה מגנים גם על הטבע וגם על אורח החיים המסורתי של תושבי המקום, והטיול כאן מהווה חוויה מיוחדת ויוצאת דופן.
טיפים למטיילים בנגורנגורו
עונה. אפשר לטייל כאן כל השנה – לכל עונה יש יתרונות משלה. בעונה היבשה (יוני-ספטמבר) מזג האוויר נעים ויש סיכויים גבוהים יותר לצפייה בבעלי חיים. בעונה הרטובה, בין נובמבר למאי, הנופים ירוקים, יש פחות תיירים וזה זמן טוב לצפייה בציפורים נודדות המגיעות לאזור.
כמה זמן? כדאי להקדיש לביקור במכתש לפחות יומיים מלאים.
קילימנג'רו (Kilimanjaro), "הגג של אפריקה", הוא הר געש רדום, המתנשא לגובה של 5,895 מ'. המראה של הפסגה החרוטית, המכוסה בשלג, מתנשאת מעל מישורי העשב האינסופיים של הסוואנה האפריקאית, עוצר נשימה. התצפית על ההר הגבוה ביותר באפריקה היא חוויה מדהימה בפני עצמה, גם אם לא מטפסים עליו. מי שבכל זאת יטפס לפסגה יגלה את הנופים המשתנים ככל שעולים למעלה. היער הירוק והסבוך שבתחילת הדרך מפנה מקום לנוף אפור וחשוף, מנוקד בצמחים אנדמיים (כאלה הגדלים רק כאן) בעלי צורות מוזרות ומהפנטות. בגבהים, גם הצמחים הללו נעלמים ובמקומם פוגשים עולם קפוא ונטול צמחייה – הקרחון שבפסגת ההר. המראה של שלג וקרח במרחק לא גדול מקו המשווה מרגש ומפעים.
המסלול הפופולרי ביותר לטיפוס על הקלימנג'רו הוא מסלול מצ'מה (Machame) שנמשך כשבעה ימים. על אף שמדובר במסלול מאתגר, הוא קורץ למטיילים רבים בשל ההסתגלות ההדרגתית לגובה ובשל הנופים הנפלאים שנשקפים לאורכו. מסלול נוסף שזוכה לפופולריות רבה הוא מרנגו (Marangu) שנמשך כשישה ימים ומציע לינה בבקתות לכל אורכו. כיוון שהעלייה והירידה הן באותו מסלול הנופים בו פחות מגוונים.
טיפים למטיילים בקילימנג'רו
עונה. אם אתם מתכננים לטפס על קילימנג'רו עדיף לעשות זאת בעונה היבשה, מראשית דצמבר ועד ראשית מרץ, ומסוף יוני ועד סוף אוקטובר.
כמה זמן? ישנם שבעה מסלולים שונים המובילים לפסגת הקילימנג'רו ומשך הטיול נקבע בהתאם למסלול הנבחר ונע לרוב בין 9-5 ימים. הכלל קובע שככל שהמסלול ארוך יותר, כך העלייה וההסתגלות מתונות יותר ויש סיכוי גדול יותר להשלים את הטיפוס להר.
יעדים אלו, ויעדים מופלאים רבים אחרים, מחכים לכם בטנזניה המדהימה והמרתקת. עכשיו הבחירה היא שלכם, האם להגיע לטיול ספארי בטנזניה כחלק מטיול משולב עם זנזיבר או יעדים אחרים באזור, והאם לבחור בטיול מאורגן לטנזניה, או שמא טיול פרטי מושקע וייחודי. בכל מקרה אנו סמוכים ובטוחים שתיהנו מאוד מהחוויה האפריקאית המיוחדת, ומכל הטוב שיש לטנזניה להציע.
את הטיול הקבוצתי המאורגן של פעם מחליף בשנים האחרונות טיול מאורגן פרטי, שבו אתם בוחרים את היעד, גם אם הוא בקצה העולם, את הזמן המתאים לכם, את סגנון הטיול, את רמת הלינה ואת האנשים שבחברתם תרצו לטייל. החברה המארגנת דואגת לכל השאר – מהגעה ליעד, דרך הדרכה מקומית ועד לסידורי לינה העונים במדויק על הרצונות שלכם. ככה מטיילים היום.
פעם הדרך המקובלת לטייל בחו"ל היתה בטיול מאורגן, עם אוטובוס ומדריך ישראלי צמוד, כשהמטרה הייתה להספיק כמה שיותר מקומות בכמה שפחות זמן – "חמש מדינות בחמישה ימים" או משהו בסגנון דומה. אחרי שחזרו הביתה היה נהוג להזמין את החברים לערב שקופיות ולהראות להם כמה כיף היה בטיול: הנה יעקב אוכל בגט בפריז, כאן בלהה ובתיה מצטלמות ליד ארמון בקינגהאם בלונדון, פה הקבוצה עצרה לשעה באמסטרדם אבל אז איציק נעלם והמדריך רץ לחפש אותו וככה פספסנו את השייט בתעלה…
מים רבים זרמו באוקיינוסים מאז אותם ימים והטרנדים בטיולים השתנו מהקצה אל הקצה. אנשים הבינו שטיול עומק או טיול הממקד בכמה מוקדי עניין מרכזיים – היי לייטס – עדיף על פני טיול שטחי שמרפרף בכמה שיותר יעדים ושמדריך מקומי שמכיר את הפינות הנסתרות והטעמים המיוחדים יעשיר את הטיול יותר ממדריך שמגיע כאורח לרגע. והכי חשוב: המגבלות של טיול מאורגן הרבה יותר ברורות כיום למטיילים. העובדה שלא צריך לדאוג לשום דבר מספקת ביטחון למי שאינו טייל מנוסה, אבל סדר היום הקבוע מראש, בלי שום אפשרות לגמישות והחבורה שהתאספה באופן אקראי ושאיתה צריך לבלות לאורך כל הטיול יכולים לפגום בהנאה.
במשאל שערך מגזין התיירות טרוול סטרט לפני מספר שנים עולה כי בין הטרנדים העולים נמצאים סוגים חדשים של טיולים וכן יעדים הרבה פחות בנאליים. מונגוליה, אלסקה, צ'ילה ובורמה הם רק אחדים מיעדי הטיול שפעם היו נחלתם של הרפתקנים בודדים וכיום הם פתוחים למטיילים מסוגים שונים ובטווח גילאים רחב. וגם באירופה, המטייל של היום יעדיף את איסלנד או אלבניה על פני מה שנקרא "אירופה הקלאסית".
בנוסף לטווח היעדים שהתרחב מאוד בשנים האחרונות, וילך ויגדל בשנים הקרובות, גם סוגי הטיולים השתנו. את הטיול המאורגן בקבוצה מחליף כיום טיול פרטי מאורגן. טיול כזה מעניק את הביטחון של טיול מאורגן – לא יקרה מצב שתתקעו בלי אמצעי תחבורה באמצע הטיול או שתגלו שאין מלונות פנויים בעיר שזה עתה הגעתם אליה. בנוסף לביטחון שיש מי שדואג לכם לאורך כל הדרך, חשובה לא פחות אפשרות הבחירה: אתם מחליטים מתי לטייל ולאן, בחברת מי תטיילו ובאיזו דרך. מטיילים רבים בגיל השלישי מוצאים שטיול מהסוג הזה מתאים להם הרבה יותר.
אחת החברות המובילות בתחום הטיולים הפרטיים המאורגנים היא עולם נסתר, חברת בוטיק המתמחה בתכנון טיולים פרטיים בהתאמה אישית לעשרות יעדים אקזוטיים ברחבי העולם. רשת של אנשי מקצוע הפרושים ביעדי הטיול של החברה דואגים למלא את כל הרצונות והדרישות של המטיילים. מהמדריך המקומי, דרך הנהג ועד המארחים בבית המלון, כולם קשובים לצרכים שלכם ועוזרים לכם להגשים את החלומות וליהנות מטיול מושלם, מבלי להתפשר או לוותר על דברים משמעותיים.
זה נשמע מושלם, אבל אי אפשר להתעלם משאלת המחיר, או במילים אחרות: כמה זה עולה לנו? בהשוואה למחיר של טיול מאורגן ברמה דומה עם קבוצה, טיול פרטי יכול להיות יקר בכ-25%-15%, אבל אם ארבעה אנשים נוסעים ביחד (משפחה או שני זוגות) המחיר יהיה דומה לזה של טיול מאורגן בקבוצה ואתם זוכים למדריך פרטי ולטיפול פרטי לחלוטין.
טיולים פרטיים נערכים בהרכבים שונים ובדרכים אחרות. קחו, למשל, טיולים רב דוריים – שלושה דורות מאותה משפחה מטיילים ביחד או שמדלגים על דור ההורים וסבא וסבתא פשוט מטיילים עם הנכדים במסגרת טיולי בוטיק לגיל השלישי. בשנים האחרונות רואים יותר ויותר מקרים של הורים המצטרפים לטיול אחרי צבא של הילדים (לפחות לחלק ממנו) וביחד הם מגלים יעדים אקזוטיים ומרוחקים.
סגנון נוסף של טיולים הם טיולי אתגר והרפתקאות. רפטינג או קיאקים בנהר, טרקים או טיולי אופניים, כל אלה מוסיפים ריגושים ועניין לטיול, שבו אפשר לשלב גם עצירות עירוניות וכמה ימי מנוחה על חוף הים, בהרים או בלב יער.
טיולים נוספים שהפכו פופולריים מאוד בשנים האחרונות, בעיקר למטיילים מבוגרים יותר, הוא שייט נהרות. בשונה מקרוז ימי, ספינות הנהר קטנות ואינטימיות יותר, השירות אישי וקשוב ובמהלך השייט חווים מקרוב את התרבות והמסורת המקומיות. בערבים נהנים מהרצאות ומאירועי תרבות, בבקרים יושבים על הסיפון וצופים בנוף החולף או יורדים לסיורים בהדרכה של מדריך מקומי.
סגנון דומה, אם כי בדרך שונה לגמרי, תגלו בטיולי רכבות פרטיים. את ספינת הנהר מחליפה רכבת פרטית מהודרת ומאובזרת, עם תאי שינה נוחים ומסעדה שבה מגישים ארוחות גורמה. הרכבת גומאת מרחקים וחוצה מדינות ויבשות, מהחלון נשקף נוף מהפנט, וגם כאן יש הרצאות, סרטים ומופעים. בכל פעם שהרכבת עוצרת, יורדים לסיורים במקומות שמן הסתם לא הייתם מגיעים אליהם בשום דרך אחרת. יש טיולי רכבות פרטיות ברחבי העולם, מרכבת החוצה את ספרד מדרום לצפון ועד לרכבת הטרנס סיבירית, שיוצאת ממוסקבה ומגיעה לבייג'ינג ובדרך עוברת בסיביר ומונגוליה. הכי רחוק שהדמיון יכול לקחת אתכם, רק שבמקרה הזה מדובר בטיול אמיתי לגמרי.
טיפים והמלצות לטיולים נוספים, ניתן למצוא באתר "חמושה בעדשה", של ניני אטלס. באתר ניתן למצוא מאמרים וכתבות רבות ובהן המלצות מועילות שיהפכו את חוויית הטיול שלכם למהנה ורגועה יותר. בין היתר ניתן למצוא באתר טיפים בנושא נגישות למטיילים, איך להיערך לטיולים מבחינה בריאותית, טיפים לצילום, המלצות על מוזיאונים ואתרים נוספים שמחוץ למסלולי הטיול הקונבנציונליים.
למרות כל תוכניות הטבע שהוא דובב עבורנו בחמישים השנים האחרונות, דייויד אטינבורו לא עונה על השאלות הללו. כדי לענות עליהן, אתם צריכים להתקרב לטבע בעצמכם. ממש ממש קרוב. הכי קרוב שאפשר. ואפשר. מסתבר שאפשר. אפשר לעלות על ג'יפ מוגן ולנסוע בין פילים לזברות, בין ג'ירפות לאריות, אל מעבה היבשת השחורה, אל הנהרות הגועשים והסוואנות רחבות היעדים, אל פאתי היערות והמדבריות, שבהם חיים מאות ואלפי מינים של חיות בר פראיות, יפות, מסעירות. אפשר להתקרב קרוב מספיק (ובטוח מספיק!) כדי לראות את גורי האריות משחקים, את האנטילופות מלחכות ואת עדרי הגנו חוצים את המישורים הגדולים בשעטה. אפריקה מחכה לכם. בקיץ ובחורף, בשולי היבשת ובליבה, החופים, הסוואנה והיערות. וכולם נגישים וזמינים מאי פעם, ברמות מחיר משתנות ועם שליטה על פרמטרים חשובים כמו מקומות לינה, מועדי היציאה וגודל הקבוצה.
לטיולי הספארי הבינלאומיים שלנו באפריקה בקבוצות קטנות הקליקו כאן
הילד* שלכם גדל ובגר, יש לו כבר חיים משל עצמו והוא אינו קשור אליכם בחבל הטבור. הוא סיים צבא, עבד קשה וחסך כסף לטיול הנכסף במזרח הרחוק או בדרום אמריקה, עשה את כל הסידורים, קיבל את כל החיסונים, חזר שוב ושוב על המשפט 'אל תדאגו לי, אני אהיה בסדר'. ונסע. חור גדול נפער בבטן. הילד הזה, שהכנתם לו סנדוויצ'ים כל יום, שהסעתם הלוך ושוב באמצע הלילה, שבישלתם לו את האוכל שהוא הכי אוהב – נמצא עכשיו בטיול של החיים שלו, ה-טיול ה-גדול אחרי הצבא וליבכם נקרע מגעגועים וגם קצת מקנאה.
אתם מדברים פעם בכמה ימים בוואטס אפ או בסקייפ, עוקבים בדריכות אחרי תמונות שהוא מעלה לפייסבוק או לאינסטגרם. פתאום אתם מתיידדים עם אפליקציות ותוכנות מסרים מיידים שלא שמעתם עליהן מעולם. ואתם נאנחים בינכם לבין עצמכם או בינכם לבין חבריכם שיחיו – אח, התקופה הזו שלא תחזור. מתי עוד בחיים אפשר לטייל ככה, בלי הגבלה של זמן ובחופש כזה, בלי חובות, עבודה, בלי דאגות בכלל?
אז אפשר לשבת בבית או בעבודה, להתבונן בערגה בתמונות ולשמוע את החוויות ולהצטער שאתם כבר לא בגיל המתאים. ואפשר גם אחרת. אפשר להצטרף אליו לחלק מהטיול. לחבור אליו לשבועיים או שלושה, לטייל אתו, להיכנס לראש שלו, להכיר את החברים שלו, להתחבר למוסיקה שהוא אוהב, לוותר על הביקורתיות והשיפוטיות ופשוט לזרום.
אני מכירה הורים שעשו את זה ולא הצטערו לרגע. מכירים את המשפט "אני מעדיף להצטער על דברים שעשיתי בחיי ולא על מה שלא עשיתי"? הנה לכם הזדמנות באמצע החיים לקחת חופש מכל החובות והמטלות ולצאת לטיול ביעד מרוחק ואקזוטי. יש לכם סיבה נהדרת – אתם נוסעים לבקר את הילד. זה שהוא כבר מזמן לא ילד, לא ממש משנה. בשבילכם הוא תמיד יהיה הילד שלכם. כשהוא היה בחטיבת ביניים נסעתם לבקר אותו במחנה קיץ של הצופים, בתיכון יצא לכם לבקר בחדר שלו ונשבעתם שזו הפעם האחרונה עד שהוא ילך לצבא ובצבא נסעתם לבסיס עם סירים וקופסאות פלסטיק (אל תשכח להחזיר!). אז למה שלא תיסעו עכשיו להודו, לפיליפינים או למאצ'ו פיצ'ו. טוב, אפשר לוותר על הסירים והקופסאות. מספיק אם תביאו לו קצת שקדי מרק או קפה שחור כמו שהוא אוהב.
אם אתם אוהבי נוחות ולא מוכנים לוותר על מקלחת חמה ומיטה נקייה – תוכלו לצ'פר אותו ולשכן אותו עמכם במלון מפנק ואיכותי ולא בגסט האוס שרמת הניקיון בו מוטלת בספק. תחשבו איך זה יהיה בשבילו – לישון על מצעים נקיים, להתקלח במקלחת מעוצבת ונוחה ולאכול ארוחת בוקר במסעדה של בית מלון. הוא לא ישכח לכם את זה בחיים. לטובה.
אם אתם ממש זורמים ומוכנים להתכלב על מנת לחוש קרובים אל ההוויה של מטיילי המוצ'ילה באשר הם, ובמיוחד למוצ'ילרו הפרטי שלכם – שאו ברכה. לא חסרים גסט האוסים במזרח הרחוק ובאמריקה הלטינית ותמיד תוכלו לקחת חדר ליד הצאצא הפרטי שלכם ולאטום אוזניים בלילה כשהוא עושה פארטיות עם החברים שלו. יותר קרוב מזה לא תגיעו אליו, אני מבטיחה לכם.
אפשרות נוספת היא לקחת את כל יתר המשפחה לטיול גדול ולהפגיש את האחים הצעירים עם האח הגדול. אם הילד מטייל בדרום אמריקה, מה יותר נפלא מאשר לתכנן טיול משפחתי לשם ולהיפגש אתו ליד הקרחון המתנפץ בארגנטינה או לחלופין לעשות אתו טרק בנפאל למרגלות רכס האנאפורנה. אפשר אפילו לשלב טיול בר מצווה של אחד הילדים עם הטיול אחרי צבא של הבכור או האמצעית והרי לכם שמחה כפולה ומכופלת.
כך או כך, בגלל שזמנכם יהיה קצר, כי בכל זאת אתם אנשים בוגרים, עובדים ואחראיים ויכול להיות שיש גם ילדים צעירים יותר בבית שמחכים לקבל מכם מתנות – מומלץ להיעזר בשרותיה של חברה המתמחה בתכנון טיולים פרטיים בהתאמה אישית, שתתפור עבורכם את הטיול, לאחר שתקבל מכם הנחיות ובקשות. תנו לאנשי המקצוע לעבוד בשבילכם, תנו להם תאריכים, מקומות בהם תרצו לשהות ולבקר וספרו להם מה סגנון הטיול המועדף עליכם ותקבלו תוכנית בנויה ומוכנה. רק לנגוס וליהנות. שווה את הזמן והמאמץ שתוכלו לחסוך. וגם את הכסף.
לתכנון טיול מותאם אישית עבורכם ועבור הילד* הקליקו כאן
* או הילדה. הכתבה כתובה בלשון זכר מפאת הנוחות אולם אין בכוונתה לקפח את המין הנשי המעולה
פורטוגל שוכנת בצד המערבי של חצי האי האיברי, נחשבת ליעד תיירותי פופולרי ומבוקש, יש בה שפע אטרקציות מלהיבות ומעניינות ומבחר עצום של אתרים תיירותיים חשובים. מיליוני תיירים מכל העולם, ביניהם גם ישראלים רבים, מטיילים במדינה המרשימה ביופייה ונהנים מחופשה מלהיבה וגדושה בחוויות.
כדי לחוות ולהכיר לעומק את פורטוגל מומלץ לבחור טיול המתחיל בליסבון, עיר הבירה של פורטוגל, וכולל ביקור בפורטו, העיר השנייה בגודלה ובחשיבותה. קל לטייל במדינה גם עצמאית, עדיף באמצעות רכב שכור. טיול קלאסי מומלץ בפורטוגל נמשך 8 ימים, אך גם מי שאינו יכול להקדיש למעלה משבוע לטיול יכול לחוות את המדינה באמצעות סיורים מודרכים בערים החשובות, באמצעות רכב שכור קל להגיע ממקום למקום בנוחות ובקלות.
פורטוגל טיול עצמאי כדאי להתחיל בעיר הבירה ליסבון, אפשר לבחור מלון במיקום מרכזי וממנו לצאת ברגל לטיולים בעיר ולטיולי כוכב בשאר חלקי המדינה. ליסבון היא עיר מודרנית המציעה אווירה ציורית וקסומה, יש בה שפע אטרקציות תיירותיות כמו ארמונות מפוארים, מוזיאונים מעניינים, כנסיות מפוארות, מבנים בעלי ארכיטקטורה יוצאת דופן, מנזרים יפים, שווקים תוססים, מסעדות מעולות, קניונים מודרניים עם חנויות מותגים ושלל אפשרויות בילוי.
אתרי החובה בליסבון הם רובע בלם בו נמצאות חלק מהאטרקציות הקשורות לתור הזהב של פורטוגל כמו ארמון פאלאסיו דה בלם, מנזר ג'רונימו, תיאטרון המרכבות, פסל מגלי הארצות, כיכר האימפריה, מגדל בלם והקומפלקס המרשים של מרכז התרבות. כמו כן, בליסבון מומלץ לבקר בשכונת אלפמה העתיקה עם הסמטאות הציוריות, בשכונת שיאדו הססגונית והבוהמיינית, בשכונת באיירו אלטו בה נמצאים רוב מקומות הבילוי של העיר ועוד.
לאחר יומיים שלושה בליסבון כדאי לבקר בפורטו, הדרך בין שתי הערים יפה ויש לאורכה שלל אתרים תיירותיים יפים ומעיינים, לכן כדאי לשכור רכב על מנת לעצור בכפרים ציוריים, בעיירות קסומות, בשמורות טבע מדהימות ביופיין ובמקומות נוספים. המרחק בין ליסבון לפורטו הוא כ-300 ק"מ, כדאי לשהות בפורטו לפחות שני לילות כדי לחוות אותה ולהספיק לבקר באתרי החובה בעיר. עם זאת, חשוב לציין כי ניתן להגיע מליסבון לפורטו גם בתחבורה ציבורית יעילה, יש רכבות מהירות, אוטובוסים ואפשר גם לטוס.
כדאי לקחת סיור בפורטו עם מדריך מקומי כדי לחוות את העיר המרשימה ולקבל הסברים מעניינים על אטרקציות החובה בעיר. במהלך הסיור הרגלי והמודרך מבקרים באתרים חשובים ומעניינים כמו שכונת ריביירה העתיקה השוכנת על גדות הנהר ובה מבנים היסטוריים נדירים ובעלי ארכיטקטורה מעניינת. כמו כן, חוצים את הנהר כדי לטייל בעיר השכנה הנקראת וילה נובה דה גאייה, בה נמצאים בתי יין ויקבים ואפשר ליהנות מטעימות של יין הפורטו המקומי. אין לפספס אטרקציות חובה בפורטו כמו קתדרלת סה, השדרה המרכזית אליאדוש, כנסיית הפעמונים, שוק האוכל המסורתי, כנסיית הזהב ובניין הבדולח המרשים ביופיו.
לסיכום, טיול עצמאי לפורטוגל מליסבון לפורטו מאפשר לכם לחוות את קסמה של המדינה, לבקר באתרים מעניינים, ליהנות מנוף קסום ומאווירה פסטורלית, ולטעום על קצה המזלג את אוצרותיה של פורטוגל.
שנה חדשה, מנהגים חדשים, נכון? ובכן, אולי. אם הניסיון לימד אותנו משהו, זה שקשה לשבור הרגלים מגונים ורוב הדיאטות לא נמשכות אחרי ינואר… אבל משהו אחד בטוח ישאר אחרי החודש הראשון של השנה החדשה – תאוות הנסיעות שלנו. היא לא הולכת לשום מקום. אתם תיווכחו שההחלטות הללו הן לא רק ברות השגה – אלא שזה ממש כיף לעמוד בהן. אז עשו את הבחירה והפכו את השנה הבאה לשנת הנסיעות הטובה ביותר שהיתה לכם עד כה.
בפעם הבאים שאתם דוחסים זוג נעליים לא פרקטיות ובקבוק שמפו באריזה משפחתית למזוודה, עצרו ושקלו מחדש את הרגשות של ה'אני העתידי' שלכם: אתם גוררים מזוודה כבדה במדרגות חשמליות מושבתות או בעליה לרכבת, שרירי הידיים צועקים והבוהן שהמזוודה דרכה עליה בטעות מתנפחת לאיטה. הגב, שעליו תלוי התרמיל, מפתח כתם זיעה על החולצה ואתם תוהים האם "יהיה בסדר" היה המשפט הנכון בעודכם דוחסים עוד ועוד למזוודה. שווה את זה? לא כל כך.
עיקרון מנחה: הקטנת נפח. אם תשתמשו במזוודה קטנה יותר, לא תהיה לכם ברירה אלא לארוז פחות. אין צורך לקחת מזוודה עצומה בגודלה. לכו על סדר עדיפויות: זה בסדר לקחת 3 ספרים בכריכה רכה אם תהיו מוכנים לוותר על מחשב נייד. גייסו חבר קשוח שיעזור לכם במלאכת האריזה ולא ייכנע למילים "אבל אני צריך את זה…!".
האם נמאס לכם לחזור מטיול עם אלפי תמונות שצילמתם בלי יותר מדי תשומת לב ושלעולם לא תמצאו זמן לערוך ולסדר אותם? לא משנה אם אתם מצלמים על מנת להעלות לפייסבוק או לאינסטגרם או לאלבום המשפחתי, השקעה של מעט זמן ומאמץ יכולה להפוך את התמונות שלכם מחובבניות למדהימות ממש.
עיקרון מנחה: השקיעו קצת זמן ולמדו איך לצלם תמונות טובות בסמארטפון. קחו קורס קצר של צילום בטלפון נייד; הצטרפו לטיולי צלמים או לטיול המשלב אתרים והדרכת צילום.
משפחה, ענייני כספים, הקריירה שלכם… אפילו פחד. יש המון גורמים שמונעים מאנשים לצאת לטייל – אבל כשהסיבות הללו הופכות לאלטרנטיבות נוחות ללקיחת סיכונים, זה אומר שהגיע הזמן לבחינה מחודשת של המציאות. עד כמה שידוע לנו, יש לכם רק פרק חיים אחד על הכוכב הזה. הפסיקו להמציא תירוצים והתחילו להמציא תוכניות.
עיקרון מנחה: לא משנה אם אתם משתוקקים לטיול אקסטרווגנטי מסביב לעולם או לסופ"ש קצר בלבד, זה לא יקרה מעצמו. זהו את הגבולות האמתיים שלכם בכל הנוגע לנסיעות והתמודדו איתם חזיתית. יש לכם חיסרון במזומנים? התחילו לשים כסף בצד. חוטפים שיתוק משפע האפשרויות? התייעצו עם מומחים. דואגים מה יחשוב על זה הבוס שלכם? חשבו על טיול שיגוון את ניסיון החיים שלכם וייתן לכם ערך מוסף בעבודה.
רואים את זה, משתפים את זה. מנסים את זה, מצייצים על זה. הדחף להתעדכן ולעדכן בסמארטפון שלנו הוא כמעט בלתי אפשרי לשליטה, אפילו כשאנחנו בדרכים – אבל בדיוק כשנדמה שהטכנולוגיה מחברת אותנו באופן תמידי לעולם, טיולים יכולים להיות הנוגדן האולטימטיבי לבעיה הזו.
עיקרון מנחה: לא יכולים להיגמל לחלוטין מהסמארטפון שלכם? הקטינו את הסחות הדעת בטיול על ידי מחיקת האפליקציות של פייסבוק, אינטסטגרם ודוא"ל למיניהן או לפחות אל תאפשרו איזכורים ו- notifications. גלו מחדש את ההנאה שבכתיבת גלויות. נהלו יומן מסע בכתב יד. צאו להליכה ללא רשת הביטחון של המפות של גוגל… ותראו היכן תמצאו את עצמכם.
עם מספרים הולכים וגדלים של נוסעי תיירות גלובלית, מעולם לא היה חשוב יותר להבין את ההשפעה של המטיילים על כדור הארץ כמו היום. למרבה המזל לא חסרות דרכים לטייל ירוק.
עיקרון מנחה: אתם כבר מכירים את הכללים: להתרחק מבקבוקי פלסטיק; להשתמש בתחבורה ציבורית היכן שזה אפשרי; לבחור במפעילי תיירות אתיים המכבדים את הטבע הפראי ונותנים חזרה לאוכלוסיה המקומית; להפחית את פליטת הפחמן שלכם.
קל מאד לצאת לחופשות קצרות עם המשפחה או לאירועים קרובים לבית אבל חופשות מסוג זה לא באמת מרעננות וממלאות מצברים. אם אתם רוצים לחזור לעבודה טעונים באנרגיות חדשות זו לא הדרך. מה גם שבדרך זו אתם לא באמת מגלים עולמות חדשים, בטח לא יותר ממה שגיליתם בשנה שעברה.
עיקרון מנחה: אל תטעו – הרווחתם ביושר את ימי החופש שלכם ולכן נצלו אותם – עד האחרון שבהם. תכננו מראש; אם אתם מעדיפים טיולים רגילים קצרים, הזמינו אותם כמה שיותר זמן מראש, על מנת לחסוך כסף. תכננו חופשות בחגים ובמועדים על פני לוח השנה העברי והוסיפו יום או יומיים לפני או אחרי, על מנת ליהנות מחופשה ארוכה יותר. לחלופין, דברו עם המנהל שלכם על ניצול ימי החופשה הרבים שצברתם עבור טיול של שלושה שבועות בדרום מזרח אסיה, שאתם חולמים עליו כבר הרבה זמן.
החלום: לקבל תובנות על התרבות המקומית 'האמיתית'. המציאות: להכיר קבוצה בינ"ל של מטיילים דרך פייסבוק, לטייל איתם ולחזור הביתה עם מזכרת 'אותנטית' תוצרת סין.
עיקרון מנחה: בואו נודה על האמת – זה יכול לקחת שנים לחשוף ולגלות את המורכבויות של תרבויות זרות. אבל יש דרכים להגדיל את המפגשים המשמעותיים עם התרבות המקומית במקום בו אתם מטיילים. מרקו את כישורי השפה המקומית שלכם; תהיו מופתעים לגלות עד כמה רחוק השימוש במילים 'שלום', 'בבקשה' ו'תודה' בשפה המקומית יכול לקחת אתכם. בתקופה של כלכלה משותפת, שאינה מראה סימנים לירידה, קל מאד למצוא לינות בבתי מקומיים, כיתות בישול מקומיות ומדריכים מקומיים.
נסיעות הן דרך פשוטה אך עם זאת אפקטיבית לנער את הסטטוס קוו שלכם – אבל אפילו הרפתקאות עונתיות יכולות לשעמם אם דבקים תמיד באותו סטייל של טיולים.
עיקרון מנחה: הפכו את השנה הזו לשנה שבה תתנסו בסגנונות טיול שונים. ביישנים מדי לטייל לבד? אתגרו את עצמכם לטייל לבד, או הצטרפו לטיול קבוצתי עם אנשים שאינכם מכירים. מתכננים כפייתיים? קרעו את תוכניות הטיול ותראו מה קורה כשהן עפות לכל עבר. היצמדו למנטרה: להגיד יותר כן.
מרגישים יותר בטוחים לחלוק טיפים על מסעדות בבנגקוק או בבילבאו מאשר על מסעדות בתל אביב? לעתים קרובות אנחנו, המכורים לנסיעות, מסונוורים מהזוהר של מקומות רחוקים ומחמיצים אבני חן המצויות ממש מתחת לאפינו.
עיקרון מנחה: בקרו באתרי טיולים והדרכה על מסלולים בישראל ותוכלו לראות את הארץ שלנו מנקודת מבט של תייר, כולל האטרקציות התיירותיות שאף פעם לא היה לכם זמן להקדיש להן. נסו את בית הקפה או הבר החדש שנפתח לא מכבר, שאתם מפספסים לטובת צייד של אתרים מרוחקים ואקזוטיים. היי, תוכלו אפילו להתחיל לכתוב בלוג על טיולים בארץ 🙂
נכתב בהשראת אמה ספרקס, כתבת מגזין הלונלי פלנט.
לפני שאתם יוצאים לטיול הבא שלכם, אל תתעצלו ותכננו היטב איזה חפצים אתם עומדים לקחת עמכם. מטיילים רבים נוטים לארוז מספר מצומצם של חפצים לפני שהם יוצאים לטיול ממושך שלא תוכנן עד לפרט האחרון. זה אומנם נשמע הרפתקני, אבל על מנת להפיק את המיטב מהטיול עדיף להיערך קצת יותר לקראתו. לפניכם חמישה חפצים שיהפכו את הטיול שלכם למסע רציני ומהנה, שבמהלכו לא תוכלו להיתפס לא מוכנים.
כאשר תשהו בשטח, לעיתים ימים רבים ברצף, כל החפצים שלכם וכל מה שתזדקקו לו על מנת להתקיים, יהיו ארוזים בתרמיל שלכם. תרמיל נוח הוא חובה, כך ששווה להשקיע באחד איכותי. חשוב לשים לב שהבדים מהם עשוי התרמיל והרוכסנים שמחזיקים הכל ביחד, יוכלו לעמוד בעומס הציוד שאתם מתכננים לאחסן בו. בסופו של דבר חשוב להתאים את התרמיל לאופי הטיול שאתם צפויים לצאת אליו, בהתאם לכמות הציוד שתצטרכו לסחוב עליכם.
כמו שכל תרמילאי ותיק יודע, לא משנה לאן אתם מגיעים ומה תכננתם, מזג אוויר קיצוני יכול להופיע משום מקום ולהפתיע אותכם. מומלץ מאוד להצטייד במעיל איכותי ואמין שיוכל לשרת אתכם בתנאי חורף וקור קיצוניים. ישנם מספר סוגים של מעילים שמתאימים למטיילים ותרמילאים, כאשר הפופולרי שבהם מכונה "סופטשל". מדובר בסוג של מעיל שאינו מכביד על המטייל, בעל יכולת נידוף זיעה ואטום למים ורוח. גם אם יעד המסע שלכם לא עושה רושם שתזדקקו בו למעיל, ארזו אותו בתיק בשביל שלא תתחרטו.
בין כל החפצים שאתם לוקחים עמכם לטיול הגדול, אל תוותרו על מכשיר איתור. ישנן המון סיטואציות בלתי צפויות ותנאי מזג אוויר וסביבה דינאמיים, שעשויים להוביל אתכם למצב שבו תצטרכו להזמין חילוץ. כמובן שהמצב האידיאלי והשאיפה היא להימנע ממצבים שכאלו, אבל מומלץ מאוד לא להיתפס לא מוכנים מהבחינה הזאת כי לעיתים מדובר כאן בהחלטות גורליות. מכשיר איתור יחסוך מכם וממשפחתכם דאגה רבה בזמן שאתם בטיול הגדול שלכם.
בחלק ניכר מהמדינות אליהן אנחנו אוהבים להגיע על מנת לטייל, אספקת החשמל ונושא התאורה הם לא תמיד משהו מובן מאליו. אנחנו מעבירים חלק גדול מהלילות באוהלים ואכסניות, לעיתים אפילו בכלי רכב. עבור כל אלו, האופציה הכי טובה לתפקוד נורמלי היא פנס ראש. פנס ראש יאפשר לכם לקרוא ולהעביר את הזמן, לכתוב לעצמכם או לתכנן את המסלול שתעשו מחר. פעולות פשוטות כמו סידור התרמיל או הליכה קצרה לשירותים תתאפשרנה בזכות פנס ראש, כאשר בלעדיו דברים עשויים להסתבך.
את הנעליים שבהן תצטיידו לטיול שלכם, מומלץ לקנות תקופה קצרה מראש, על מנת שתוכלו ללכת בהן ולהתרגל אליהן. בחנויות המטיילים המגוונות תוכלו למצוא נעליים שתתאמנה לכל סוג של טיול. נעליים קשיחות בעלות פונקציה של בלימת זעזועים תתאמנה אם אתם מתכננים לשאת משקלים כבדים על גבכם, בזמן שנעליים גמישות בעלות בולם זעזועים רך תתאמנה לנשיאת משקלים קלים יותר. תכונות נוספות כמו אטימות למים, תמיכה אורתופדית לכף הרגל, איכות התפירה וכל מה שמסביב, תוכלנה בהחלט להתאים.
אם אתם חובבי טיולים אמיתיים יש סיכוי טוב ששמעתם על המושג "גלמפינג" ואולי אפילו ישנתם באחד. למקרה שעדיין לא שמעתם עליו, הנה סיקור קצר על מה זה גלמפינג, מה היתרונות שלו והיכן ניתן למצוא אותו.
גלמפינג (glamping) שילוב של המילים glamorous camping כלומר קמפינג זוהר או קמפינג מפואר. בדרך כלל מדובר על אוהלי יוקרה- אוהלי יורט, טיפי או קנבס אך לא רק. גם בקתות עץ וקרוואנים נחשבים לגלמפינג. אז מה מיוחד כל כך באוהלים האלו? שלא כמו בקמפינג רגיל, האוהלים הרבה יותר גדולים והם מצוידים במיטות מפנקות, תאורה, מיזוג, פינות ישיבה ואיך לא, אפילו שירותים ומקלחת- פינוק של בית, אבל בשטח. במקומות מסוימים תוכלו אפילו למצוא מכונות קפה וג'קוזי. לא סתם קוראים לזה קמפינג למפונקים.
מלבד הנוחות המדהימה שבה ניתן לחוות את הטבע ללא מאמץ, מדובר על חוויה מיוחדת ואינטימית. בה תוכלו ליהנות מהשקט ומהטבע ולהיות מרוחקים מהעיר ושגרת היום יום. בנוסף, מתחמי הגלמפינג נמצאים במקומות מבודדים או מבודדים יחסית לעיר וממתחמי הקניות מה שיעזור לכם עם בזבוז כספים מיותרים בקניונים ומרכזי המסחר. לגבי אוכל, ברוב המתחמים ניתן למצוא גם מסעדה או שירות מזון אחר. יתרון אחרון שנמנה כאן הוא שניתן להפחית בכמות החפצים בתיקים והמזוודות: אין צורך בשמיכות, שקי שינה, מזרונים, פנסים (במידה ואין לכם כוונה לטייל בשעות החשיכה) וכד'.
אתרי גלמפינג ניתן למצוא כמעט בכל מקום בעולם.
מבוגרים וצעירים כאחד, שאוהבים את הטבע אך קשה להם עם תנאים בסיסיים שלפעמים יכולים להיות פחות נעימים. הדבר הכי חשוב שנחוץ לכם הוא הרצון להתנתק מהשגרה (ואפילו קצת מהפלאפון) והרצון לטייל ולגלות מקומות חדשים ותרבויות חדשות. גלמפינג מתאים למשפחות עם ילדים, לחבורות של חברים וגם לזוגות שרוצים מקום רומנטי ושקט לבלות בו במהלך הטיול, לטיולים מאורגנים או לאנשים שיצאו לטיול פרטי- בקיצור, לכולם!
אפריקה היא יבשת עצומה מלאה באתרים ששווה לבקר ולראות. מגוון חיות הבר ביבשת הנפלאה הזו, התרבויות המקומיות הייחודיות והנופים עוצרי הנשימה, מהווים מוקדי משיכה ראשיים. כשהיבשת כולה מזמינה אותכם לטייל בה, איך תדעו במה להתרכז ולאן להגיע? מה אתם פשוט חייבים לחוות? אחד מאלו הוא נהר הזמבזי. וכל הסיבות מדוע מפורטות בהמשך.
אפריקה היא יבשת מדהימה, בין היתר בגלל הריחוק התרבותי שלה מכל מה שמוכר לנו. ההבדלים הגדולים ממה שמוכר לנו מהבית, או אפילו מהטיולים שלנו בעולם המערבי, יוצרים עניין גדול בהיכרות עם היבשת הכל-כך מיוחדת הזו שממתינה רק במרחק טיסה. חוויות ספארי מגוונת: בשייט, בנסיעה או בהליכה, נופים טבעיים ובתוליים שלא נראים בשום מקום אחר בעולם ומקומיים שישמחו לחלוק אתכם את התרבות שנשמרה במשך כל-כך הרבה זמן, אפריקה היא יבשת מרתקת. אבל יבשת היא יעד גדול, אולי גדול מדי, וקל ללכת לאיבוד בין כל היעדים שנמצאים בה. לאן כדאי להגיע? מה הכי כדאי לחוות? מה צריך להיות היעד הראשון שלכם שיפתח לכם את התיאבון לטיולים הבאים? השאלות הללו חשובות ונחוצות, אבל מבחינתנו? אין כאן באמת שאלה. יש רק יעד אחד שעולה לנו לראש, יעד אחד שהוא בעצם חיבור של כמה, יעד שמצדיק את האהבה הגדולה ליבשת הזו. על איזה יעד מדובר?
בואו נתחיל מהבסיס, שיכול להסביר למה נהר הזמבזי הוא יעד כל כך מרכזי באפריקה, הזמבזי הוא הנהר הרביעי בגודלו בכל היבשת! הנהר הזה למעשה כל-כך גדול שבמקומות מסויימים רוחבו מגיע ל- 40 ק"מ שלמים (פי 530 מרוחב של אצטדיון כדורגל!). הנהר העצום הזה משמש כבית גידול מושלם למספר עצום של חיות בר, עופות מים, יונקים וגם צמחייה ייחודית – ונותן לכם את האפשרות לחזות במה שלא תוכלו לראות בשום מקום אחר. הטבע פותח עבורכם את דלתותיו ומארח אותכם בתוכו! יש יותר טוב מזה? ברור שיש.
כשחושבים לעומק, שמות המדינות עצמן מרמזים על כך, אבל אם לא עליתם על זה לבד אנחנו כאן כדי לעזור. אם התבלבלתם בעבר בין זמביה לזימבבואה – יש לכם תירוץ טוב. נהר הזמבזי, שנתן לזמביה וזימבבואה את שמותיהן, עובר בנקודה המחברת בין, לא שתיים ולא שלוש, אלא ארבע מדינות שונות! זימבבואה, זמביה, נמיביה ובוטסואנה נפגשות על גדות הנהר. אז נכון, לא תוכלו לדלג מעל הגבולות ולעבור ממדינה למדינה בצעד אחד, אבל אתם יכולים לעמוד בדיוק באמצע – בשייט על הנהר הנפלא הזה. נכון, זו לא הכמות שנחשבת אלא האיכות, אבל לפעמים נחמד להיזכר בטיול שעשינו ליעד אחד ולסמן כבר וי על שלושה יעדים נוספים – לא?
השאלה הזו היא שאלה מעט מסובכת. כמו שאמרנו, הזמבזי הוא הנהר הרביעי בגודלו בכל היבשת, והוא עובר דרך כמה מדינות ויעדים, ולכן הבחירה היא באמת קצת קשה בנושא הזה. ההמלצה שלנו, די פשוטה: זמביה. יש המון סיבות לבקר ביעד הנפלא הזה, ואירועים מיוחדים שמתרחשים רק בתקופות ספציפיות. זמביה היא אחד היעדים הבטוחים ביותר באפריקה כולה, היא מרתקת והיא מספקת לכם אתרים ואירועים מדהימים לחוות ולבקר. איזה?
כשיוצאים לטיול חשוב לחשוב גם על התאריך, כי תאריכים שונים מספקים לכם חוויות שונות כמעט לחלוטין במדינה המדהימה הזו. תכננו לעצמכם את הטיול כמו שצריך, לפי מה שמעניין אתכם במיוחד. אם חיות הבר הן האהבה הגדולה שלכם, אל תפספסו ביקור בשמורה הלאומית קסנקה. בין אוקטובר לדצמבר תוכלו לחזות בנדידת העטלפים המדהימה מעל הנהר, נדידה שמביאה כמעט 10 מיליון עטלפי פירות המתעופפים מעל לשמורה. כמות העטלפים כמעט וצובעת את השמים בצבעים שונים והמחזה, בלי שום ספק, פשוט מרהיב.
במהלך עונות הנדידה גם שאר בעלי החיים מראים את עצמם יותר. התנועה של בעלי החיים יוצרת חוויית ספארי בלתי נשכחת, בה תוכלו לחזות בחיות ייחודיות לאפריקה בלבד, החל מהעופות הממלאים את השמים מבוקר ועד לילה, על שלל הנוצות הצבעוניות והפלומות המרהיבות שלהן, עד לפנגולין, יונק החי בעיקר באפריקה ומוכר בשל צורת ההגנה המיוחדת שלו – ההתכדררות בתוך שריון הקשקשים העבה.
אם התרבות המקומית היא מה שמושך אותכם ליעד המדהים הזה, יש לכם כל כך הרבה אירועים לכוון אליהם. הפסטיבלים הנחגגים במדינה הם מרובים ומקושרים לתרבויות המקומיות השונות. כל שבט חוגג את התרבות המסורתית שלו, ובגדול. למשל פסטיבל קואמבוקה – תהלוכה עצומה של שבט הלוזי שבראשה המלך החוגג את הנהר בכניסה אליו, בליווי מודל ענק של פיל חגיגי, מוזיקה וריקודים.
המילה "קואמבוקה" משמעה "לצאת מן המים". הפסטיבל חוגג את החלטת מלך הלוזי הקדמון לצאת מאיזור השטפון לצד נהר הזמבזי אל שטח מורם, יבש יותר, ונטול סכנה. החגיגה של ההחלטה הגורלית ועתיקת היומין הזו היא מראה שאי אפשר לשכוח, מצעד של צבעים, קולות ושמחה שתוכלו לזכות לקחת בו חלק.
הגורם שתמיד מכריע את הכף הוא המקום המפורסם ביותר במדינה – מפלי ויקטוריה. גופי מים, כנראה, הם המומחיות של המדינה הזו, כי מעבר לנהר הזמבזי גם המפלים הללו מחכים לביקור שלכם. המפלים הללו מוגדרים כאחד משבעת פלאי תבל ובצדק. הגובה העצום שלהם ורסיסי המים הנשברים לכל אורכם שוברים גם את אור השמש ומפרקים אותו לכל צבעי הקשת – הנוף שנוצר פשוט חלומי.
מקרוב, זה נראה כאילו המפלים הם לא מהעולם הזה. תוכלו לטבול במים הקרובים למפל, להאזין לרעש הפכפוך (שלא תוכלו לשמוע בשום מקום אחר בעולם!) ולראות את הגדולה של הטבע, על כל עצמתו ויכולתו. הביקור במפלים עוצר נשימה, והם יעד חובה לכל מטייל.
מבחינתנו, זמביה היא נקודת פתיחה נפלאה לביקור ביבשת המופלאה, נקודת פתיחה שמציגה בפניכם את כל גן העדן הסודי שרבים רק מתחילים לגלות. תרשו לעצמכם לחוות חוויה חדשה, להרגיש את הטבע כמו שלא הרגשתם בעבר, וליהנות מקסמים שלא חשבתם שכלל אפשריים. קראו עוד על הטיולים שלנו בזמביה ובמלאווי, הכירו את המסלולים ולמדו על כל מה שמחכה לכם ממש כאן. הגיע הזמן לטייל קצת אחרת. אפריקה מזמינה אתכם אליה.
אגם מלאווי הוא האגם השלישי בגודלו באפריקה והתשיעי בגודלו בעולם. אורכו הוא למעלה מ- 560 ק"מ ורוחבו בנקודה הרחבה ביותר הוא כ- 75 ק"מ. מסביב לאגם שוכנות המדינות מלאווי, מוזמביק וטנזניה. רוב התיירים המגיעים לביקור באגם מלאווי עושים זאת בשטחה של מלאווי, וזאת מכיוון שהפארק הלאומי "אגם מלאווי" נמצא בשטחה של המדינה ורוב אתרי התיירות נמצאים באזור זה.
אגם מלאווי ידוע בעיקר בגלל הדגה הייחודית במקום, זהו האגם עם הכי הרבה מינים של דגים בעולם! כפרי הסביבה מתקיימים בעיקר מדיג, אם כי יש אזורים, במיוחד סביב הפארק הלאומי, בהם ההכנסות מתיירות מניבות כיום חלק גדול מהכנסות המקומיים. באגם עצמו תוכלו לשחות, לצלול או לשוט. יש גם אטרקציות מסביב הכוללות טיולים רגליים בטבע, ביקור בכפרים מקומיים, רכיבה על אופניים וגם אתר ארכיאולוגי ייחודי.
טיפ: בחלק מהמקומות באגם מלאווי הקרקעית סלעית, כדאי לקחת אתכם סנדלי אילת.
אי אפשר להגיע לאגם מלאווי בלי להיכנס למים. באגם מלאווי יש מאות מינים של דגים, חלקם אנדמיים (חיים רק במקום זה). אפשר לצלול כמעט בכל מקום באגם מלאווי, אם כי אנחנו ממליצים על האתרים בפארק הלאומי אגם מלאווי. באזורים אחרים, דייג אינטנסיבי גרם לכך שיהיו פחות סוגי דגים. בנוסף, כדי להתרחק מהחופים ולצלול במקומות רחוקים מהחוף אתם יכולים לצאת לשייט בספינה או בקיאק ולצלול שם. צירפנו סרטון.
אתר המרוחק כמה עשרות ק"מ מהגדה המערבית של אגם מלאווי, וכ- 150 ק"מ מקייפ מקליר. מדובר על שטח עצום שחלקו הגדול מיוער, בו נמצאו ציורים ואמנות חקוקה בסלע בת אלפי שנים. זהו הריכוז הגדול ביותר של אמנות בסלע שנמצא באזור זה באפריקה. הציורים נעשו ע"י השבטים המקומיים החל מתקופת הברזל ועד למאה ה-20.
ניתן להגיע לשם בטיול יום מאגם מלאווי, אך אפשר לשלב עם טיול ללינוגווה (ראו מטה).
מרכז לילונגווה נמצא במרחק של כ-150 ק"מ מאגם מלאווי וכ- 80 ק"מ מצ'ונגוני. המקום משמש כאתר מוגן שבו חיים קופים, אריות, אנטילופות ועוד בעלי חיים. זהו אתר אהוב מאוד על ילדים ומומלץ לביקור לכל המשפחה. במקום יש גם מרכז וטרינרי המטפל בחיות בר, חלקן לאחר פציעות שנגרמו כתוצאה מציד בלתי חוקי.
למרות שהמקום יפה, במידה והטיול שלכם באפריקה כולל הגעה לספארי, אפשר לוותר עליו. לילונגווה מרשים בהשוואה לגני חיות בעולם המערבי, אבל בהשוואה לטיולי הספארי באפריקה הוא די מחוויר.
ראו סרטון אודות לילונגווה מלאווי.
קייפ מקליר הוא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. מדובר בחצי אי השוכן בחוף המזרחי של אגם מלאווי. זהו אתר מפותח מבחינה תיירותית עם הרבה בקתות נופש ומדריכים דוברי אנגלית, אך הוא לא המוני בשום אופן. למעשה, הוא ידוע בשקט וברוגע שבמקום. בקייפ מקליר תוכלו לחוות את אגם מלאווי על כל הפעילויות במים וביבשה כולל שייט בספינה, ביקור בכפרים מקומיים, טיולים, רכיבה על אופניים, צלילה ועוד. יש במקום גם הרבה מסעדות דגים טובות המציעות דגים טריים ישר מהאגם.
מעבר לכך, קייפ מקליר היא יעד אהוב על חובבי צילום שכן פרט לצילומי הדגים מתחת למים, הנופים המדהימים מספקים רקע יפהפה לשקיעה. האזור נחשב בעיני רבים כמקום עם השקיעות היפות ביותר במזרח אפריקה.
צפו בעצמכם, סרטון של צילומי אוויר בקייפ מקליר.
האיים דומווה ומומבו נמצאים בקרבת קייפ מקליר וניתן להגיע אליהם אך ורק בשייט. מדובר בשני איים קטנים שבהם יש כמה בקתות ואוהלים המוצעים לתיירים. האי מומבו קצת גדול יותר והרבה יותר מיוער. האיים ידועים בשקט שלהם ומבקרים בהם מעבירים את היום בשחייה, צלילה, ושכיבה בערסל. לאיים אלה מגיעים האנשים שאוהבים מקומות מרוחקים ושקטים.
מבט על האיים בסרטון הבא:
אגם מלאווי טומן בחובו עולם צבעוני מתחת למים. עם זאת, יש הרבה מאוד אטרקציות גם ביבשה. זהו אחד מהאתרים הייחודיים באפריקה ומומלץ בחום כיעד לטיול הבא שלכם. רוצים לטייל באגם מלאווי עם עולם נסתר? אנחנו מציעים מספר טיולים פרטיים ומאורגניםלמלאווי. מוזמנים להצטרף אלינו.
במציאות החיים שלנו אנחנו כבר התרגלנו לבחור בכל רגע מהיום, החל מכוס הקפה שתפתח לנו את הבוקר ועד לאחד מעשרות הערוצים המשודרים בטלוויזיה שלנו. אנחנו אוהבים לקחת את הזמן שלנו ולבחור מה הכי מתאים לנו, מה הכי מרגש אותנו ומה יהיה הכי מהנה. אז למה לא להכיר גם את המבחר שעומד לרשותנו בעולם התיירות?
כשמתחילים לתכנן את מסלול הטיול, חשוב לדעת ולהכיר את כל האפשרויות שעומדות לרשותכם כדי שתוכלו לבחור את הטיול שיתאים לכם בדיוק. אתם יכולים לבחור ללכת על מסלולים מאורגנים בלוויית קבוצת מטיילים אחרים, או לתכנן טיול עצמאי לחלוטין, אבל אם לא תכירו את כל האפשרויות, איך תבחרו נכון? את הטיול המאורגן הפרטי בהתאמה אישית רבים לא מכירים, ולדעתנו הוא יכול להיות הטיול המושלם עבורכם. למה? משום שהוא אופציה נפלאה למטיילים שאוהבים את העצמאות שלהם ורוצים להרחיב את האופקים במסלולים שלא היו יכולים להגיע אליהם לבד.
טיולים פרטיים מתאימים במיוחד עבור אלה המעדיפים חוויה רגועה יותר הניתנת להתאמה אישית, מכיוון שאפשר להתאים את התוכניות שלכם על סמך העדפות ותחומי עניין אישיים.
אז מה מייחד את הטיול הפרטי, מה היתרונות שבו, ולמה כדאי לשקול אותו לקראת הטיול הבא שלכם? הנה 5 סיבות שיסבירו לכם הכל!
מה שיפה בטיול פרטי זה שיש לכם עצמאות מלאה בכל תחום המסלול. אין צורך להתחשב באף אחד אחר, בתחומי העניין שלהם או במגבלות שלהם. הטיול הזה הוא שלכם, ואנחנו נבנה לכם אותו כמו שמתאים לכם!
רמה זו של התאמה אישית מבטיחה מסע משמעותי ומהנה יותר, שכן כל היבט של הטיול נערך מראש כדי שיענה על הציפיות הייחודיות של המטייל.
אחד היתרונות המשמעותיים בטיול כזה, והוא רק אחד מתוך רבים, הוא תחושת העצמאות שיש לכם לצד המדריך המנוסה שילווה אתכם. כשאתם מטיילים עם מדריך מקומי מנוסה אתם מקבלים את הערך המוסף של ההיסטוריה המקומית, הסיפורים המוכרים יותר והמוכרים פחות, כך שאתם מוציאים את המקסימום מכל מקום בו תבקרו! דברו על הנושאים שמעניינים אתכם, תראו את המקומות שמעניינים אתכם, ותקבלו הרבה מעבר למה שהייתם מקבלים לבד.
ואם כבר דיברנו על לקבל יותר – בליווי מדריך צמוד נפתח בפניכם עולם שלם של אטרקציות שלא תמיד פתוחות לקהל הרחב! המון מהאטרקציות ביעדים השונים סגורים לכניסה עצמאית מחשש לפגיעה במקום עצמו, או במטיילים. כשאתם בוחרים לטייל לבד, אך עדיין בלוויית מדריך צמוד, אתם זוכים לכניסה להמון מהמקומות הללו. תחוו את הטיול העצמאי שלכם כמו שלא הייתם יכולים אם הייתם לבד!
חלק מהחששות מטיולים מאורגנים הוא הלו"ז שאין לכם שליטה עליו. בטיול פרטי אין דבר כזה. הלו"ז נקבע על-פי הרצונות והצרכים שלכם, רוצים להאריך את השהות במקום מסוים? או לקצר באחר? אין בעיה! הלו"ז מותאם בדיוק למה שתרצו או לא תרצו!
אחד היתרונות המרכזיים של טיולים פרטיים הוא היכולת לשלוט בלוח הזמנים. אתם יכולים לבחור את התאריכים ומשך הטיול על סמך העדפות אישיות וזמינות. גמישות זו חשובה במיוחד עבור אלו עם מגבלות זמן ספציפיות או אלו המעוניינים להימנע מעונות שיא התיירות.
טיולים בקבוצה לפעמים מעלים לנו אסוציאציה שלילית, בה אנחנו צריכים להתמודד עם האנשים בקבוצה שלאו דווקא מוצאים חן בעיינינו. בטיול פרטי זה לא יקרה! אנחנו נדאג להכל, טיסה, לינה, תחבורה, בניית המסלול – אתם דואגים לצאת בראש שקט לטיול מותאם אישית עם האנשים שאתם בוחרים! רוצים לצאת עם עוד משפחת חברים? קיבלתם.
אנחנו מאמיינים שאין שום סיבה להתפשר על הטיול שלכם. מגיע לכם להינות מכל רגע! טיול פרטי מאפשר לכם בדיוק את זה – טיילו לבד או עם חברים שאתם אוהבים לטייל איתם, במקומות שמעניינים אתכם לטייל בהם, בלי כאב הראש של קביעת המסלול בעצמכם, בלי הזמנות מסוכנויות שונות ותשלומים נפרדים – הכל במקום אחד, הכל מותאם, רק תארזו מזוודות והכל כבר מוכן.
הטיולים הפרטיים שלנו מאפשרים לכם ליהנות מאנונימיות מוחלטת בטריטוריות חדשות ולא נחקרות, מה שנותן לכם חופש מוחלט לחיות את הרגע, להיות כל אחד, ללכת לכל מקום ולעשות הכל. בטיול פרטי של עולם נסתר תוכלו לברוח מהדרישות היומיומיות, הדרמות והסערות של החיים, ותוכלו לטעון מצברים ולהתנתק באמת רק כדי להתחבר מחדש (לעצמכם, זה לזה ולסביבה הטבעית).
חוויות טיול יוצאות דופן אינן פשוטות לתכנון, והן מה שמייחד אותנו. אנחנו מכירים את היעדים שלנו ביסודיות, משתפים פעולה עם עמיתים מקומיים מקצוענים, ויש לנו עשרות שנות ניסיון מצטבר בהכנת טיולים מאירי עיניים.
אצלנו בעולם אחר תקבלו שירות אישי ואינדיבידואלי. אנו מחויבים ליצור מסע שיענה על הציפיות שלכם ומקפידים על פרטים גדולים וקטנים: עיצוב טיול יצירתי, מדריכים מצוינים, מקומות לינה מהשורה הראשונה, הפעילויות היומיומיות, ההיתרים, הרכבים והמסעדות הנכונות ועוד. פנו אלינו עכשיו ונשמח לתכנן עבורכם ביחד אתכם את הטיול הפרטי המושלם שלכם.
יש מקומות שמשרד החוץ לא צריך לפרסם להם אזהרת מסע, כי הטבע בעצמו מזהיר אותנו. את עמק המוות בקמצ'טקה, שלמרגלות הר הגעש קיחפיניץ', יצר הטבע ועד היום השפעת הגורם האנושי על כל חצי האי קמצ'טקה היא קטנה מאוד, ובוודאי באופן יחסי לרוב אזורי העולם המודרני. ולא בכדי – התפרצויות וולקאניות, לבה רותחת, גזים ומינרלים ממעמקי האדמה יצרו איזור מסתורי ומרתק שמדענים וחוקרים עדיין תוהים על קנקנו. בין חריצי האדמה בעמק המוות משתחררים גזים שכעבור מספיק זמן גורמים למותם של הצמחייה והיצורים החיים שנחשפים אליהם – ולא משנה מה גודלם או חוסנם הגופני. גם בני אדם שיגיעו לעמק המוות בזמן טיול בקמצ'טקה, חיש קל לא יחושו בטוב, ויזהו סימפטומים שונים המסמנים שהאזור אכן קשוח לאדם בכלל ולמטייל בפרט. אז למה אנחנו כן כותבים עליו?
את עמק המוות גילו צמד אנשים רק בשנת 1975: יערן ו-וולקנולוג. עד אז, האזור כן נבדק על ידי גיאולוגים ותיירים כן עברו בו, אך מבלי להבין את פוטנציאל המוות הטמון בגזים היוצאים מהאדמה כאן. מאות פגרים של בעלי חיים נמצאו שם, כולל פגרים של מכרסמים, שועלים, זאבים, דובים, עורבים – ועוד. שרשרת המזון של העמק, שהיא למעשה שרשרת של מוות, עובדת כך: ציפורים מתות ראשונות בתקופות האביב, שועלים שבאים בעקבות ריח הפגרים שלהן הולכים לעולמם לאחר מכן, והבאים בתור הם הזאבים, הדובים, העורבים והנשרים המוזהבים.
ניתן להפר את השרשרת על ידי פינוי הפגרים של החיות ובכך למנוע חלק מהמיתות. מאותה סיבה בדיוק החיות הצמחוניות שבעמק, כגון סנאים וארנבות, מתות בתדירות נמוכה יותר מהחיות הטורפות. שבירת שרשרת המוות נעשית על ידי קבוצות של מדענים ומתנדבים אמיצים שגרים ועובדים באופן קבע בקרבת מקום.
חצי האי קמצ'טקה הוא אזור רחב מימדים, אך דל באוכלוסייה אנושית, ונמצא רחוק מאוד מהבירה הרוסית התוססת, מוסקבה. הוא משובץ ושזור בהרי געש פעילים רבים, בפסגות מושלגות, בגייזרים יוצאי דופן ובחיות רבות ממגוון מינים וסוגים – בים, באוויר וביבשה. הרשימה הארוכה כוללת בין היתר: דגי סלמון, דובים, איילים, כבשים, נשרים, שחפים, לווייתנים לרבות לווייתנים כחולים ואינספור חיות אחרות. הפעילות הסייסמית הענפה כוללת 30 הרי געש שעדיין פעילים כיום ובסה"כ 600 הרי געש. מאות רבות של התפרצויות תועדו עד היום. בהתחשב בכך, אין ספק שטיול לקמצ'טקה יפגיש אתכם עם צורות נוף ייחודיות ויותיר בכם חותם משמעותי לשנים רבות.
עמק המוות עצמו נמצא בסמוך לשדה הגייזרים המפורסם של קמצ'טקה ולמרגלות הר הגעש קיחפיניץ'. מדובר באזור קטן מאוד – רק 2 קילומטרים לאורך וחצי קילומטר לרוחב. הטיול בקרבתו הוא כמובן קצר אך מעניין ומהפנט. אין הרבה מקומות בכדור הארץ שדומים לו, אם בכלל. כמו שבקרב אבות המזון – השומן הוא זה שאוגר בתוכו את כמות האנרגיה הגדולה ביותר לכל גרם נתון, כך גם עמק המוות קטן אך מלא עניין בעבור המטייל ובעבור כל סקרן שמגיע הנה. מה שכן, אנו ממליצים לנקוט במשנה זהירות, כמובן.
אחת השאלות המסקרנות שמדענים מנסים למצוא לה תשובה היא: מדוע החיות אינן נמלטות על נפשן ברגע שהן מתחילות להרגיש חולות, ואיך יכול להיות שהן עדיין פוקדות את העמק?
קיימת סברה אחת שגורסת שהגזים שנפלטים מהאדמה גורמים לשיתוק ובכך מונעים מהחיות שנקלעו לעמק לברוח. בכל אופן ומה שלא יהיה – "עמק המוות" הוא אכן שם הולם למקום.
עמק המוות סגור טכנית למבקרים. קצת כמו משה וארץ ישראל, אפשר להשקיף עליו רק מבחוץ. מבקרים יכולים ליהנות מקווי המתאר המיוחדים והנוף המדהים של העמק ולהקשיב למידע רב ומעניין אודותיו, כאשר מבקרים במקום עם מדריך מומחה, מנוסה ויליד האזור. אם תבחרו להשתמש בשירותינו, "עולם נסתר" תדע להתאים לכם מדריך שכזה.
חברת "עולם נסתר" עובדת עם שורה רחבה של מפעילי תיירות מקומיים ברחבי העולם. הכרנו אותם כמטיילים מן המניין ומאז עמלנו על יצירת שותפויות עסקיות פוריות ומשגשגות. המפעילים והמדריכים שתבואו איתם במגע יכירו לכם את השטח כי הם מכירים אותו כמו את כף ידם. הם ילידי המקום ומכירים אותו על בוריו.
אנחנו מספקים שירות היברידי שהוא שילוב בין טיול מאורגן לטיול פרטי – טיול פרטי מאורגן. תוכלו לבקר היכן שתרצו ומתי שתרצו. תוכלו לשלוט על קצב הטיול, להקדיש זמן למקומות מרתקים ולפסוח על אחרים כרצונכם. ניצור לכם, בשיתוף המפעילים המקומיים, את הטיול שאתם רוצים בהתאמה אישית מוחלטת. רמת התכנון והביצוע היא תמיד דקדקנית וברזולוציות הגבוהות ביותר – כל שנותר לכם לעשות הוא ליהנות!
טיול לקמצ'טקה מומלץ לאנשים המחפשים למקסם את חווית הטיול שלהם ולקחת אותה לקצה. לא עוד טיול לאירופה הקלאסית, אלא טיול אינטנסיבי, חווייתי ומגוון. במהלך הטיול תוכלו לבקר במכתשים, בהרי געש פעילים, להתנסות בפעילויות אקסטרימיות כמו רפטינג ולחזות בעוצמתו של טבע פראי וחי, כולל אפשרות לדוג דגי סלמון בעצמכם. קמצ'טקה מלאה בצורות נוף שונות ומשונות ובטבע מגוון – תבקרו בין היתר באגמים, בקניונים ובמפלים. יש לציין שהמסלול הוא מסלול ברמת מאמץ פיזי מתון ולא מעבר לכך.
אם אתם אוהבים אדרנלין וחוויות מסתוריות, כאלה שלא חווים בשום מקום ובטח שלא בסביבה שלנו, ביקור בסמוך לעמק המוות במהלך טיול לקמצ'טקה הוא אפשרות מעולה בשבילכם. קמצ'טקה יושבת על רצועה של פעילות סייסמית ערה מסביב לאוקיינוס השקט ומלאה בדברים לראות ולעשות. נשמח ליצור לכם טיול שתפור למידות ולרצונות שלכם, תוך התחשבות בעונת השנה ובעצות מפעילי התיירות והמדריכים המקומיים שילוו אתכם.
טיול למרוקו קבוצה קטנה ואינטימית שתאפשר לכם לחקור את המדינה הצפון אפריקאית בסגנון שלכם. מעוניינים להגיע למקומות שיגרמו לכם להרגיש כאילו אתם נמצאים בתקופה עתיקה, ועם זאת מלאת תרבות וקסם? הכירו את מרוקו, היעד התיירותי שיפגיש אותכם עם נופים ותרבות בלתי נשכחים. מרוקו הינה מדינה בצפון-מערב אפריקה, אשר נחשבת למדינה המערבית ביותר בעולם הערבי, לא בכדי קוראים לה בשפה הערבית al-Magrib al-Aqsa, "המערבית ביותר". טיול למרוקו בקבוצה פרטית קטנה יאפשר לכם ליהנות מנופים מגוונים, החל בארכיטקטורה מעניינת של מסגדים ומבנים קדושים, ערים עתיקות מלאות קסם והיסטוריה, וכלה בנופים מדבריים ורכסי הרים.
בשנים האחרונות ישנה עלייה גדולה במספר התיירים המבקרים במרוקו, ולא בכדי – מרוקו נחשבת למדינה עשירה במקומות יפהפיים, אטרקציות והיסטוריה מרתקת, ועם זאת הינה מדינה בטוחה וקיימים בה לצד המקומות האותנטיים ומלאי המסורת, גם מלונות ואתרים תיירותיים ברמה גבוהה. בשל כך, גם התיירים "המפונקים" ביותר יזכו לטייל ולבקר במדינה ערבית ומסורתית קסומה, ויחד עם זאת לא להתפשר על מקומות לינה ואוכל ברמה גבוהה.
לא משנה לאן תטיילו במסגרת טיול למרוקו בקבוצה קטנה, תוכלו למצוא שם את שחשקה נפשכם; תוכלו לטייל ולסייר בערים המרכזיות, או דווקא להתמקד באזור סהרה המדברי, תוכלו לבחור האם תרצו להתמקד בפסטיבלים במרוקו, או אפילו אם תרצו – בטיול שורשים. כמובן שאנחנו ממליצים ליהנות מכל העולמות, ולהגיע בטיול פרטי מאורגן ליעדים מגוונים ומרתקים במרוקו.
עם זאת, ישנם מקומות במרוקו שנחשבות לפנינים תיירותיות של ממש, שלא כדאי לכם לפספס. אז באילו יעדים מדובר?
קזבלנקה, העיר הגדולה והמרשימה ביותר במרוקו, הינה אחת הערים המרכזיות בכלל מדינות המגרב, והיוותה אבן דרך לאורך השנים, הן מבחינה תרבותית והן מבחינה כלכלית. קזבלנקה הינה עיר נמל, ומהווה את המרכז הפיננסי הגדול ביותר בכלל יבשת אפריקה!
בין היעדים היפים ביותר בקזבלנקה, תמצאו את רובע החאבוס, המרושת במעין מבוך של סמטאות קטנות ומקסימות, רובע אנפא הנחשב ליוקרתי במיוחד, וכן טיילת הקורניש הקסומה. כמו כן, בקזבלנקה תוכלו למצוא את המסגד המפואר של חסן ה- 2, המסגד השלישי בגודלו בעולם, אשר משקיף על האוקיאנוס האטלנטי.
מרקש הינה עיר מדברית מרתקת, הנקראת גם העיר האדומה בשל העובדה שבנייניה הרבים נבנו מאדמה דחוסה מאזור גיאוגרפי זה, המאופיינת בצבע אדום. תיירים רבים מגיעים למרקש בעיקר בכדי להכיר את העיר העתיקה, המלאה בסמטאות ושווקים שוקקי חיים. בין היעדים הרבים בהם תוכלו לבקר, מומלץ להגיע לגני מנרה היפהפיים, ומהווים את אחד המקומות השלווים ביותר בעיר. כמו כן, מומלץ לבקר בארמון באייה וכמובן בכיכר ג'אמעה אל פנא, המהווה את לבה של מרקש, ומאופיינת ברקדנים, מספרי סיפורים, מגידי עתידות ולהטוטנים. בכיכר תוכלו למצוא מגוון דוכני אוכל שונים וכמובן בליל ריחות, תבלינים וצבעים.
פס הינה העיר השנייה בגודלה במרוקו, והיא נמצאת ממש במרכזה של המדינה, הן מבחינה גיאוגרפית והן מבחינת הכוח המרכזי שיש לה מבחינה פוליטית במרוקו. פס נחשבת לעיר הקיסרות של מרוקו, בה נמצא הארמון המלכותי בעל שבעת שערי הברונזה, אשר מהמצודה שלו ניתן לצפות אל העיר המוקפת חומות. כמו כן, מומלץ לסייר ברגל בין הרחובות הצבעוניים והצפופים בשוק, בהם ניתן לפגוש מגוון בעלי מלאכה כמו נגרים, נפחים וחרשי ברזל.
לעיר פס ישנה בין היתר היסטוריה יהודית עתיקה; קהילה יהודית גדולה שגשגה בפס במשך מאות שנים, ועל כך יעידו מגוון בתי הכנסת היפהפיים שבה. למעוניינים ניתן לבקר ברובע היהודי ובבית הקברות היהודי באזור.
טיול למרוקו בקבוצה קטנה – רכיבה על גמלים
רכס הרי האטלס משתרע לאורך כ-2,400 קילומטרים, ונמצא לא רק במרוקו, אלא גם באלג'יריה ותוניסיה, שלוש מדינות המגרב. תושבי הרי האטלס הינם מסורתיים יותר מתושבי החוף וחיים בכפרים ועיירות.
למגיעים לאזור הרי האטלס, מומלץ קודם כל לצפות ברכס בעיירה בשם איפרן, המספקת מחזה מרהיב של נוף הרי האטלס. לאחר מכן תוכלו לטייל בהרי האטלס התיכוניים, בנסיעה ממידלט דרך עמק התאפילאלת, ואם תרצו תוכלו גם לטייל בנאות המדבר הירוקות של נהר הזיז הקסום.
רבאט היא עיר בעלת היסטוריה עתיקה. פיניקים ורומים שלטו בה מאות שנים, ויעידו על כך שרידים מעטים ביישוב סאלה. כמו כן, הוכרזה רבאט בתור אתר מורשת עולמית של אירגון אונסקו בשנת 2012.
רבאט הקסומה והציורית טומנת בחובה מגוון רחב של יעדים תיירותיים, ביניהם ארמון המלוכה ובנייני הממשל, המוזלאום המפורסם של חסן החמישי, בו טמונים "אבי האומה" המרוקאית וכן גם בנו חסן השני. מומלץ במיוחד להגיע לקסבה אודייה, מצודה ציורית שנבנתה במאה ה-12, ובנויה על צוק אשר ממנה ניתן לצפות בעיר סאלה ובנהר בורגרג.
כפי שראיתם, למרוקו יש פנים רבות והרבה מאוד מה להציע לכם. עכשיו, נשאלת השאלה האם כדאי לטייל במרוקו בטיול מאורגן, או שדווקא כדאי לטייל בטיול פרטי? אין ספק ששתי האופציות הללו יכולות לספק לכם חוויות בלתי נשכחות, כל אחת בדרך שלה. עם זאת, לכל אופציה יש יתרונות וחסרונות משלה.
טיול למרוקו קבוצה קטנה ובמסלול מוגדר, יכול להפגיש אותכם עם מגוון מטיילים סקרנים כמוכם, ולאפשר לכם ליהנות יחד מכל מה שיש למרוקו להציע. החוויה של טיול מאורגן, בו ישנו מדריך מקצועי אשר מסביר ומפרט על ההיסטוריה והתרבות בכל יעד ויעד בו תטיילו, ומטיילים נוספים לצדכם שואלים שאלות ומכווינים את ההדרכה והדיון למקומות מעניינים ומעמיקים יותר, זו חוויה שאין כדוגמתה.
כמו כן, בדרך-כלל טיול מאורגן הוא זול יותר מטיול פרטי, מכיוון שישנם הנחות רבות לאתרים תיירותיים ואף למקומות לינה ומסעדות, לקבוצות, בהשוואה ליחידים. עם זאת, ישנם מי שפחות יתחברו לקונספט של טיול מאורגן בכלל, ואלו כנראה יעדיפו לטייל בטיול פרטי למרוקו.
נציין כי עולם נסתר הינה חברה המתמחה בטיולים פרטיים ומאורגנים ליעדים רבים וביניהם גם מרוקו, וכי בין אם תבחרו בטיול מאורגן ובין אם תבחרו בטיול פרטי – אנחנו כאן כדי לסייע, להכווין ולארגן לכם את הטיול המושקע והמקצועי ביותר.
דמיינו את עצמכם לרגע קט בערב חמים במהלך טיול עצמאי למרוקו. אתם מתהלכים בכיכר "ג'אמא אל-פנא", שבמהלך היום סואנת במיוחד ומתאגדים בה מגוון שווקים, מאכלים ותבלינים, ריחות ורוכלים, ובערב מתאספים בה אנשי תרבות ומיסטיקה. יש כאן מספרי סיפורים, מכשפים, להטוטנים, מאלפי נחשים, רקדנים ואינספור דמויות צבעוניות על רקע המוני נורות קטנות שקשה לספור מבלי להתבלבל. אווירה מהפנטת. נשמע קצת כמו "אלאדין" או סיפור אחר מ-"סיפורי אלף לילה ולילה", אבל זהו תיאור נאמן של המציאות. אתם נמצאים במרקש, הבירה התרבותית של מרוקו. ברוכים הבאים.
פירוש השם מרקש הוא – "עיר האלוהים". היא גם מכונה "העיר האדומה" בעקבות הצבע האדום השולט בבנייניה ובעיר העתיקה שלה. יש בה שווקים תוססים ופנינים ארכיטקטוניות למכביר. לא מפתיע שהמוני תיירים פוקדים אותה וצובאים על שעריה בכל שנה. למעשה השם "מרוקו" מבוסס על השם "מרקש", שגם שימשה בעבר ובמשך שנים רבות כעיר הבירה שלה. תיעוד ראשוני של מרקש כעיר מיוסדת מגיע כבר מתחילת המאה ה-11 וההיסטוריה הארוכה והמגוונת שלה בולטת ברחבי העיר גם במאה ה-21. משנת 1985 מוגדרת העיר כ-"אתר מורשת עולמית" על ידי אונסק"ו.
בפועל, מרקש היא עיר של שוק פועם, חי ובועט. העיר רצופה סמטאות המתאגדות למעשה לשוק אחד עצום. עוד מקדמת דנא, המיקום הגיאוגרפי המרכזי והאסטרטגי של העיר, בין יבשת אירופה לאפריקה, הוביל סוחרים להעביר דרכה סחורות ושיירות רבות ולריכוז של פעילות כלכלית ומסחרית ענפה ומשגשגת.
הסמטאות הרבות המרכיבות את השוק והמאפיינות את העיר מהוות מעין מבוך מפותל ומאתגר לתייר התמים. קל מאוד ללכת בו לאיבוד, אבל לדעתנו נחמד ללכת לאיבוד לפעמים, דווקא בזמן טיול מהנה.
השוק כולל אזורים וחלקים שונים על בסיס סיווג על-פי סוג סחורה או בעל מקצוע, ולכל חלק בשוק יש שם משלו. בשוק הרחב ניתן למצוא פחות או יותר הכל: אוכל ותבלינים, בגדים, שטיחים, טאג'ינים, מוצרי קוסמטיקה, מוצרי עור, מזכרות ועוד. הרוכלים בשוק מגיבים טוב להתמקחויות ומומלץ מאוד להתמקח עם קורטוב של חוצפה ישראלית מבורכת.
אחד מהמתחמים הבולטים בעיר העתיקה הוא מתחם הקברים הסעדיים שנבנה במאה ה-16. ב-1917 הוא התגלה מחדש ועבר שיפוץ נרחב. קבורים בו עשרות אנשים מהשושלת הסעדית המלכותית והמפוארת של מרוקו. האדריכלות במקום מיוחדת וגרנדיוזית והמתחם כולל שלושה חדרים ובהם קברים מרשימים. בחדר המרכזי במתחם קבור הסולטאן אל-מנסור ומספר מבני משפחתו. הוא נקרא "אולם 12 העמודים" וכולל דלתות עץ, עמודי שיש ומוזאיקות מרהיבות.
העיר המגוונת כוללת אטרקציות רבות לתייר הפוקד אותה במהלך טיולו במרוקו. גני מאז'ורל וגני מאנרה מהווים נווה מדבר בעיר המדברית העצומה, ודרך מצוינת להימלט מההמולה הרבה של השווקים שלה. הקיטוב הזה שבין החוויה הרועשת והחוויה הפסטורלית של מרקש רק מעשיר ומעצים את החוויה.
ארמון אל-באהיה שבשימוש משפחת המלוכה הנוכחית פתוח רק בחלקו לציבור הרחב, אך מומלץ מאוד לכל מי שחייב מנה הגונה של ארכיטקטורה טובה. הארמון נבנה במאה ה-19 ונמצא במצב שמור במיוחד עד עצם היום הזה. ארמון אל באדי נבנה במאה ה-16 ואמנם נבזז ונהרס בחלקו עם השנים, אך עדיין שומר על יופי ועוצמה המאפיינים בית מלוכה. בקרבת מקום ניתן לסייר בשדרת עצי תפוז ולטייל במסדרונות ומחילות תת קרקעיות.
מוזיאון מרקש נמצא בארמון נוסף: ארמון מנבי, אשר נבנה במאה ה-19 והפך למוזיאון בשנת 1997. המתחם כולל חצר, מרחצאות, מטבח מלכותי, מרצפות ייחודיות, מזרקות קטנות וריהוט מרשים. במקום מתקיימות תערוכות מתחלפות ומיצגי אמנות שונים. המבקרים במוזיאון יכולים ליהנות ממוזיקה ערבית ושלווה, שכאמור לא שוררת במקומות רבים בעיר הסואנת והשוקקת חיים.
הפסיפס האנושי המרהיב, הסמטאות, השווקים, המוני השטיחים, התבלינים, הסוחרים ואנשי התרבות המגוונים, האותנטיים והרבים מתאגדים יחדיו על מנת ליצור חוויה תרבותית אדירה לתיירים. ישראל אמנם שוכנת במזרח התיכון, אך באופייה שונה מאוד מההווי האותנטי של מרקש. בעידן הגלובאלי, נדיר מאוד למצוא מקום כה אותנטי בהוויה שלו, כה היסטורי וכה נאמן לעצמו, למסורת ולמורשת שלו. העיר העתיקה של מרקש שומרת על צביונה ההיסטורי באופן שקשה לתאר מבלי לבקר בו ואנחנו ממליצים לבקר בה במסגרת טיול במרוקו.
בשני העשורים האחרונים נפתחות למטיילים מכל רחבי העולם עוד ועוד מדינות. כמה מהיפות והמעניינות שבהן נמצאות במרכז אסיה, אזור המשתרע מהים הכספי במערב עד מרכז סין במזרח, ומרוסיה בצפון ועד צפון הודו בדרום. האזור מכונה לעתים גם אסיה התיכונה או אסיה הפנימית, ויש בו כ-70 מיליון תושבים שבהקשר המודרני, חיים בחמש הרפובליקות הסובייטיות לשעבר קזחסטן, קירגיזסטן, טג'יקיסטן, טורקמניסטן, ואוזבקיסטן, שקיבלו עצמאות מברית המועצות לפני כשלושה עשורים.
למדינות הללו יש מאפיינים כלליים דומים שהעיקרי בהם הוא הקשר ההיסטורי של מרכז אסיה לעמי הנוודים ולדרך המשי. כתוצאה מכך, האזור היה צומת דרכים לתנועת אנשים, סחורות ורעיונות בין אירופה, סין והודו.
טיול במדינות אלו הוא מיוחד ומרגש, וכל אחד יכול למצוא כאן דברים הקרובים לליבו. הארכיטקטורה והאמנות האיסלמית המופלאות של ערי אוזבקיסטן סמרקנד, חיווה ובוכרה; הנופים הירוקים והאגמים של קירגיסטן או המדבריות של קזחסטן. אם שמות המקומות או האנשים הללו מעלים אצלכם את מפלס ההתרגשות: בישקק, פרגנה, טאש ראבאט, צ'ולפון אטא או מרקו פולו – תנו לנו לתכנן לכם טיול מהחלומות למרכז אסיה.
למי שמתלבט, היכן כדאי יותר לבקר, בקזחסטן או בקירגיסטן? זאת התשובה שלנו –
קזחסטן היא מדינה צעירה השוכנת הן בחלקה המרכזי של יבשת אסיה, והן (חלק קטן ממנה) ביבשת אירופה. בעבר הייתה קזחסטן חלק מברית המועצות ממנה קיבלה את עצמאותה לאחר התפרקות האימפריה הסובייטית בשנת 1991. זוהי המדינה התשיעית בעולם מבחינת גודלה ויש בה אגמים רבים, אם כי קטנים, שמפוזרים לכל אורכה ורוחבה. ההיכרות עם התרבות המקומית המרתקת והעשירה, שצמחה והתפתחה כך עקב תחלופות השלטון הרבות באזור, מבטיחה חווית טיול מדהימה במדינה צעירה יחסית, ועוצרת נשימה.
לעומת קזחסטן, הרי שקירגיזסטן, השוכנת גם היא בחלק המרכזי של יבשת אסיה, קטנה בהרבה, שטחה הוא כ-10% משטחה של קזחסטן. בעבר התגוררו בשטחה שבטים נודדים שהתפרנסו ממרעה וגרו באוהלי יורט המתאימים למזג האוויר באזור וניתנים להעברה. את רוב שטחה של קירגיזסטן תופסים הרי טיין שאן הגבוהים ויש בה אגם גדול ששמו איסיק קול (“האגם החם” בקירגיזית), ששטחו למעלה מ-6,000 קמ”ר והוא האגם ההררי השני בגודלו בעולם לאחר אגם טיטיקקה בפרו וכן אגם המלח השני בגודלו בעולם לאחר הים הכספי. הפסגות הגבוהות (למעלה מ-4,000 מטרים גובהן) של ההרים מכוסות בשלג כל השנה. התרבות הקירגיזית היא תרבות מיוחדת של נוודים הרריים, ומאפיינים אותה מוזיקה ייחודית ואגדותיהם של מספרי סיפורים.
ואם החלטתם לנסוע לקזחסטן או קירגיסטן, לפניכם כמה מקומות מעניינים בערים הגדולות של שתי המדינות, אלמה-אטי ובישקק:
5 דברים לעשות באלמה-אטי
עליה ברכבל לגבעת קוק טוב
רוצים לחקור את העיר מלמעלה? אם כן, אתם חייבים לבדוק את המקום הזה, המציע להביט על העיר מנקודת מבט של ציפור! מכאן אפשר לראות את ההרים היפים הסובבים את העיר, יחד עם כמה הכרמים המדהימים למטה. לא רק זה, הפסגה מציעה גם חנויות, מסעדות, מגרשי משחקים לילדים וגן חיות. אם אתם מחפשים יותר מאשר רק נסיעה ברכבל, לא תשתעממו כאן. המקום הזה שווה את ההייפ!
גרין באזאר
אם אתם מחפשים מקום מדהים לקנות כמה מן המרכיבים הטובים ביותר לארוחה מקומית, הבזאר הירוק הוא המקום הטוב ביותר ללכת אליו אם אתם במצב רוח לקניות! זהו השוק המרכזי של אלמה-אטי ויש בו מבחר עצום של מוצרי חלב, כמו גם אגוזים, פירות יבשים, בשר ועוד מגוון גדול של מוצרי מזון. מקום שהוא פיצוץ של טעמים וריחות.
אגם אלמה-אטי
רק 30 דקות נסיעה מדרום לאלמה-אטי שוכנ רכס הרי זלייסקי שאחד המקומות היפים ביותר בו הוא אגם אלמה-אטי שאורכו 1.6 ק"מ. צבע האגם יכול להיות ירוק, טורקיז או אפילו אפור, בהתאם לעונות השנה. היער מסביב הוא מדהים והוא מקום נהדר לנשום בו אוויר צח!
הר מדאו
בראש ההר הצופה על אלמה-אטי ישנה זירת החלקה על הקרח, אתר סקי ומרכז ספורט. זהו יום טיול מושלם אל מחוץ להמולת העיר. במהלך החורף אפשר להחליק או לגלוש ובקיץ זהו מקום נהדר לצאת ממנו לטיול ברחבי העמק, או סתם מקום נהדר לאכול ארוחת צהריים ולשתות בירה בעודנו נהנים מהנופים המרהיבים.
פארק פנפילוב
פארק מרכזי זה, הוקדש לזכר לוחמי ברית המועצות במלחמות העולם. במרכז הפארק ניצבות אנדרטאות מרשימות ובוער לפיד תמיד. זהו אחד המקומות הפופולריים ביותר באלמה-אטי לטיול ובילוי לכל הגילאים. בלב הפארק עומדת קתדרלת זנקוב הצבועה בצבעי ממתקים, שהיא בין בנייני העץ הגבוהים ביותר בעולם.
5 דברים לעשות בבישקק
שוק אוש
אחד המקומות המהנים לבקר בהם בבישקק הוא באזאר אוש. זה אולי לא השוק הגדול ביותר במרכז אסיה, אבל זוהי כוורת הומה של פעילות שבה אפשר בקלות לבלות כמה שעות. בתוך השוק תוכלו למצוא תוצרת טרייה, חטיפים מקומיים ובגדים. אם אתם רוצים לאתגר את בלוטות הטעם שלכם, הקפידו לנסות את כדורי הגבינה היבשה שיש להם טעם דומה לגבינת עיזים מלוחה. הממצא שלנו של היום היה חצי קילו של תמרים עבור 100 סום (בערך $ 1.15 דולר). מציאה!
תרבות בתי הקפה של בישקק
תרבות בתי הקפה של בישקק מפותחת מאוד ויש כאן אוסף של בתי קפה שכדאי להעביר בהם אחר הצהריים. כל אחד יכול למצוא בית קפה כלבבו בו יוכל ללגום קפה גורמה ולחגוג על מאפים טריים ועוגות.
מגדל בורנה
סיור לאוהבי ההיסטוריה במרחק 80 ק"מ מבישקק. מגדל בורנה הוא מינרט גבוה וגדול, והוא השריד היחיד מהעיר הקדומה בלסגון. זהו אחד המבנים העתיקים ביותר בקירגיסטן, המתוארך למאה העשירית. גרם מעלות חיצוני וגרם מעלות פנימי מאפשרים את העלייה לראש המינרט. בעת הקמתו הגיע המינרט לגובה של 45 מטרים. רעידות אדמה שהתרחשו במהלך המאות פגעו בו ובעיקר רעידת האדמה במאה ה-15 שהרסה את כל החלק העליון שלו ולכן כיום גובהו 25 מטרים בבד.
פארק דובובי
פארק דובובי ("פארק האלון") הוא ביתו של מוזיאון פיסול באוויר הפתוח, אשר נוסד בשנת 1984. מעל 200 יצירות של פסלים קירגיזיים מוצגים כיום בשטח הפארק. בכניסה לפארק נמצאים ספסלים אומנותיים, הראשונים שהוצבו בבירה הקירגיזית. הפארק נמצא במרחק 10 דקות הליכה מהכיכר המרכזית של בישקק, כיכר אלא-טו. בסביבה נמצאים שני מוזיאונים נוספים, מוזיאון לאמנות ברחוב Tynystanov והמוזיאון הלאומי להיסטוריה.
ארמון החתונות
כפי שהיינו מצפים מעיר שנבנתה ברובה בעידן הסובייטי, בבישקק אין מחסור במבנים מוזרים. אחד המוזרים ביותר הוא ארמון החתונות. הבניין המוזר הזה נבנה בשנות ה -80 של המאה העשרים כדי לשמש "מקדש חתונה" חילוני. בתקופה הסובייטית נאסרו כל צורות הדת, כך ש"בית המקדש" הזה נבנה כמין פשרה בין המדינה הלא דתית לבין אלה שרצו שהנישואין יתברכו כאיחוד קדוש.
ברזיל היא אחת המדינות הגדולות בעולם וככזו, היא מציעה למבקרים בה הזדמנויות ייחודיות ומרגשות לחקור יופי טבעי שלא ימצאו במקומות אחרים בעולם. ברזיל מלאה מפלים שוצפים, זורם בה נהר האמזונס הידוע כאחד הארוכים בעולם, למעלה ממחצית שטחה הוא אגן האמזונס, המרחב הירוק הגדול והמגוון בעולם ועוד פלאי טבע אחרים. מדיונות חול לבן מדהימות המקיפות לגונות כחולות בוהקות ועד בריכות שקועות קסומות המלאות מים צלולים להפליא; בברזיל אין מחסור באתרים יפים ומרהיבים לבקר בהם. אנו ממליצים לכם לברוח מן ההמולה של הערים הגדולות של ברזיל ולגלות כמה מפלאי הטבע המדהימים של המדינה.
נהר האמזונס
מעיין החיים של כדור הארץ, ארוך יותר מאשר שמונת הנהרות הגדולים הבאים אחריו, אחראי על האוויר שאנו נושמים, המים שאנו שותים, נהר האמזונס הוא באמת פלא טבע. עם כל כך הרבה אפשרויות של נקודות התחלה, אורך הביקור, רמת הלינה ואופי הביקור; יש כאן משהו לכולם. עצים נישאים שקועים במים, קופים מתנדנדים מענף לענף ושפע של פעילויות, האמזונס מציע מרחב ייחודי במינו.
בין אם אתם מבקרים בעונה הגשומה ושטים דרך היערות המוצפים בסירה או בעונה היבשה כשהשמיים שטופי שמש וזה הזמן לטיול ארוך יותר; אין באמת זמן רע להגיע לכאן. האמזונס מציע חוויות כגון דייג פיראנה, תצפית על תנינים, מפגשים עם הקהילות המקומיות, הזדמנות לישון בג'ונגל ולחקור את האזור, טיולי סירה בנהר על מנת לחוות את הנהר מנקודת מבט שונה. בכל דרך שתבחרו, זו תהיה חוויה בלתי נשכחת.
מפגש הנהרות
"מפגש הנהרות" הוא אחת האטרקציות התיירותיות העיקריות של מנאוס, ברזיל. לאורך שישה קילומטרים נהר ריו נגרו ונהר סולימאוס זורמים זה לצד זה בלי להתערבב. מימיו של ריו נגרו שחורים בגלל מינרלים רבים הנמצאים במים בעוד אלו של נהר סולימאוס הם בצבע חול. שני נהרות אלו זורמים זה לצד זה ואינם מתערבבים. יש לשוט לפחות ארבעה קילומטרים ממנאוס במורד הנהר כדי לראות היכן שני נהרות אלה באמת נפגשים כדי ליצור את נהר האמזונס. שייט של יום שלם במורד הריו נגרו ייקח אותכם למקום שבו נהרות נפגשים ויספק לכם את הנופים המרהיבים ביותר, כמו גם יום מלא כיף על הנהר.
ביצות הפנטנל
אחת משכיות החמדה הפחות ידועות של ברזיל הן ביצות הפנטנל. זוהי מערכת אקולוגית מגוונת שהיא פלא טבע שכדאי לבקר בה בנסיעה לברזיל. בשטח של מעל 200,000 קמ"ר מתגוררים מעט מאוד אנשים, אבל מעל 700 מינים של ציפורים, 100 מינים של יונקים, 260 מינים של דגים ו 80 מיני זוחלים. זהו האזור המושלם עבור המבקרים המחפשים לפגוש חיות בר. רצוי לנסוע לאזור זה בין החודשים יולי ואוקטובר, כאשר המים מתחילים להתאדות, האגמים הופכים לבריכות עם כמויות גדולות של דגים ובעלי החיים נמצאים כאן בשפע בכל מקום. שטחי הפטנאל נותרו בלתי מפותחים בשל השטפונות השנתיים, המקשים על החיים כאן ורק קומץ של חוות גדולות לגידול בקר קיימות באזור, המכונה לעתים קרובות "המערב הפרוע של דרום אמריקה". על בעלי החיים שניתן לפגוש כאן נמנים הפומה, לוטרות נהר, קיימן, דב נמלים, קפיברה ועוד.
מפלי איגואסו
זהו אחד האתרים המבוקשים ביותר בברזיל. מערכת המפלים הגדולים והמרהיבים ביותר בעולם נמצאת על גבול ארגנטינה וברזיל. מפלי איגואסו מורכבים מ 275 מפלים וביניהם מיני חי וצומח ייחודיים שחלקם נמצאים בסכנת הכחדה. המפלים העצומים משתרעים פני על 2,700 מ' מרשימים. הצד הברזילאי מציע את הנופים הפנורמיים הטובים ביותר ואת הגישה לגרון השטן; המפל הידוע ביותר.
החוויה הנפלאה בצד הברזילאי היא ללכת על הגשר הארוך העובר על פני מספר מפלים ומאפשר למבקרים לא רק לעמוד מעל המפלים אלא ממש לפניהם, כולל הרטבות מלאה לפעמים. אוטובוסים דו-קומתיים ייקחו אתכם למגוון של מסלולים בהם תוכלו לראות חיות בר בשפע. ניתן לראות כאן קופים, טוקנים, יגוארים, צבי פמפאס וציפורים צבעוניות ומבריקות. אם יש לכם הזדמנות לעבור אל הצד הארגנטינאי, אנו ממליצים לשוט בסירה תחת המפלים, חוויה של פעם בחיים.
כאחת המדינות הביו-מגוונות והעשירות ביותר מבחינה תרבותית על פני כדור הארץ, פרו מלאה מקומות מהנים שאפשר לבקר בהם. תוכלו לחקור את הכפרים האנדיניים השוכנים בגובה רב, לבקר בעיר האגדתית מאצ'ו פיצ'ו או להיכנס עמוק לג'ונגל של האמזונס. בפרו יש משהו עבור כל סוגי המטיילים. חודשי הקיץ של ישראל הם זמן אידיאלי לבקר בהרי האנדים המושלגים, או לצאת להרפתקה ליערות הגשם הגדולים ביותר בעולם. זוהי ההזדמנות שלכם להכיר את פרו האמיתית.
החוף הצפוני של פרו הוא גן עדן לגולשים. בעיירת החוף האופנתית Mancora תוכלו למצוא את הגל הגדול ביותר בעולם עם שבירת גל שמאלית ענקית של 4 ק"מ. אין פלא כי מסורת הגלישה בפרו מתוארכת ללפני כאלפיים שנה.
מעל 50% מהציפורים הנודדות באמריקה חולפות מעל פרו, מה שהופך אותה לגן עדן לצפרים. המדינה גם מחזיקה את שיא העולם בצפיית המספר המרבי של ציפורים אי פעם במקום אחד (651) ואת המספר הגדול ביותר אי פעם של ציפורים שנראו ביום אחד (361).
לילידים בני שבט קצ'ואה בפרו מסורת של נישואי ניסיון. גברים ונשים כאחד יכולים לסיים את מערכת היחסים שלהם כאשר הם רוצים, והם חופשיים להתחתן שוב. הילדים הנולדים מחוץ למסגרת הנישואין שייכים לקהילה ולא לבני הזוג.
רק כמה שעות צפונית לימה, תוכלו למצוא את האתר המיושב העתיק ביותר באמריקה. העיר הקדושה של קארל- סופה שתחילתה לפני כ 5,000 שנים, כוללת פירמידות גדולות ומקדשים רבים.
Puya Raimonedii המגיע עד לגובה של 15 מ' והוא אנדמי לפרו, הוא הצמח נושא הפרח הגבוה ביותר בעולם. לעתים לוקח לו עד מאה שנה לצמוח לגובהו הסופי. הצמח, המכונה "מלכת האנדים", פורח רק פעם אחת בחייו, ועשויים להיות לו עד 8,000 פרחים.
אחד מפולי הקפה היקרים ביותר בעולם גדל בפרו ויוצא מהחלק האחורי של חיית ג'ונגל בעלת אף ארוך, הנקראת קוטי. את פולי הקפה אוספים מתוך הגללים של בעל החיים, מייבשים ושוטפים. כוס קפה אחת מפולים אלו יכולה לעלות עד 200 ₪.
האינקה הייתה התרבות הקדומה היחידה שהגדירה קבוצות כוכבים הן על ידי הכוכבים הנוצצים וגם על ידי החשכה. מערכות הכוכבים הכהים האלה נמצאו בחללים שחורים של שביל החלב, ונחשבו למייצגים של בעלי חיים שהאינקה הכירו.
ליד העיר הלבנה ארקיפה, שוכן קניון קולקה המרשים שעומקו כפול מעומק הגרנד קניון שבארצות הברית. עומק של כמעט 3.5 ק"מ הופך אותו לקניון העמוק ביותר בעולם. הקניון העמוק הוא יעד מפורסם לטרקים, וגם ביתה של ציפור הקונדור האנדי הענקית.
תאמינו או לא, עצם הלסת התחתונה של חמור משמשת ככלי נגינה אפרו-פרואני מסורתי. הכלי, הדומה יותר לחפץ במוזיאון, מוחזק ביד אחת, כאשר אגרוף היד השנייה מכה בו והשיניים יוצרות צליל מקשקש.
באמונת האינקה נפרדו השמים לארבעה רבעים. אם חיית חיים כנים ואצילים היית מגיע לגן עדן במקום שבו השמש זרחה והיה שפע של מזון ומשקה. אם בחייך היית רע, נידונת לעולם תחתון קר, שבו הסלעים יהיו המזון היחיד שלך.
בין אם אתם משפחה המחפשת הרפתקה במאצ'ו פיצ'ו, נוסע יחיד המחפש טרק רציני, זוג המעוניין בטיול בליווי מדריך מקומי או זוג צעיר בירח דבש, אנחנו בעולם נסתר יכולים לעזור לכם לתכנן טיול בלתי נשכח לפרו.
הרכבת הטרנס-סיבירית מחברת בין מוסקבה לבייג'ינג וחוצה את יבשת אסיה. במשך מעל למאה שנים היא הייתה מסילת הרכבת הארוכה בעולם, ולדעתנו היא עדיין מציעה את הנופים היפים והייחודיים בעולם שכוללים ערבות מושלגות, מדבר, הרים, יערות, אגמים ואת ימת באיקל הבלתי נשכחת.
מסילת הרכבת הטרנס-סיבירית החלה להיסלל בשנת 1891 ומטרתה הייתה לחבר בין סנט פטרסבורג שנמצאת בצד האירופאי של רוסיה לבין ולדיווסטוק, העיר ששוכנת במזרח סיביר לחופי הים היפני, משם יש גישה ישירה לאוקיאנוס השקט. עם תחילת סלילתה הצוותים עבדו בו זמנית, צוות אחד חיבר את מוסקבה עם ימת (אגם) באיקל והצוות השני חיבר את ולידווסטוק עם ימת באיקל מעברה השני. בתחילת הפעלת הרכבת, היו תחנות משני עברי ימת באיקל, כשחציית הנוסעים וסחורות נעשתה דרך מעבורת בקיץ ובעזרת מזחלות בחורף. בשלב מאוחר יותר ב- 1916, נסללה מסילה שהקיפה את ימת באיקל מדרום, ובכך הושלם קו הרכבת הרצוף הארוך ביותר בהיסטוריה, למעלה מ-9,000 ק"מ (שיא שנשמר עד לשנת 2017, עת הוקמה מסילה רצופה מסין ועד לספרד). לקו זה נודעה חשיבות רבה לכלכלה הרוסית מימי הצארים, דרך הסובייטים ועד לימינו. כיום, כ-30% מהייצוא של פדרציית רוסיה משונע באמצעות המסילה הטרנס-סיבירית.
בעוד שהמטרה המקורית הייתה חיבור ולידווסטוק עם סנט פטרסבורג, במהלך השנים המסילה הסתעפה בתוך ומחוץ לרוסיה. הנסיעה ברכבת הטרנס-סיבירית התיירותית של ימינו, כוללת נסיעה על נתיב הרכבת ממוסקבה ועד לסיביר (אולן-אודה), ואז היא סוטה ממסלולה דרומה כדי לאפשר ביקור במונגוליה, משם הרכבת ממשיכה מזרחה עד לבייג'ינג שבסין. כדי להנעים את הנסיעה, הרכבת מעוצבת בסגנון רוסיה הצארית עם תאי שינה מפוארים, שף צמוד ברכבת שיכין מנות רוסיות מסורתיות לצד אוכל מערבי מודרני ומדריכים דוברי אנגלית שילוו את הנסיעה ברכבת ואת הסיורים בנקודות העצירה בהסברים.
הנסיעה ברכבת מציעה נופים מרהיבים, ערים ענקיות, מפגש עם תרבויות עתיקות והמון רגעי קסם. אם תעלו על הרכבת הטרנס-סיבירית תמצאו את עצמכם אומרים כמה פעמים ביום "וואו". קשה היה לנו למצוא את חמשת שיאי הטיול, אבל אחרי הרבה מחשבה (וקצת ויכוחים), הנה הם לפניכם.
ימת (אגם) באיקל
באיקל הוא האגם או הימה הגדולים והעמוקים בעולם! נפח המים שבו גדול מכמות המים של כל הימות הגדולות שבצפון אמריקה ביחד. באגם יש 22 איים, וחלקים נרחבים מהימה וחופיה נחשבים כשמורות טבע מוגנות. במקום יש בעלי חיים וצמחים שונים, חלקם ייחודיים לאזור זה בעולם.
במהלך היום נטייל ליד האגם, נשוט בו ואם מזג האוויר יאפשר זאת, ארוחת הערב תוגש כפיקניק על גדותיו.
אולן באטור והאלפים המונגוליים
מונגוליה היא ארץ קשוחה. זוהי מדינה הררית וקרה, תנאים שהקשו על פיתוח החקלאות בה. במשך שנים היא נודעה בשל הסוסים והפרשים המהירים שלה ובשל האימפריה שכבש גי'נגיס חאן. בשמורות הטבע והרי האלפים המונגוליים תוכלו לראות שבטי נוודים המשמרים את התרבות המונגולית העתיקה ששומרת על רבים מסממניה המסורתיים. תוכלו לבחור האם לישון באולן באטור או באוהל יורט עם שבט מקומי. באולן באטור תוכלו ליהנות גם ממופעי מוזיקה מסורתיים ולשבת בבר ולטעום את הבירה מקומית.
קאזאן
קאזאן היא לא העיר היפה ברוסיה, אבל היא בוודאי אחת מהמרתקות שבהן. קאזאן היא עיר עתיקה בת למעלה מאלף שנים והיא בירת טטראסטאן (הרפובליקה הטטרית בשטח רוסיה). העיר שוכנת על גדות הוולגה וידועה בחופיה ובאתרי הדיג שלה. אתר התיירות המפורסם בעיר הוא הקרמלין (מבצר) של קאזאן, שמוכר כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. לב העיר העתיקה כולל מספר רב של בניינים מרשימים שנבנו בתקופות שונות בסגנון אדריכלי שונה. קאזאן היא חגיגה של ממש לחובבי אדריכלות, היסטוריה ותרבות.
בייג'ינג
התלבטנו רבות האם לכלול את בייג'ינג או מוסקבה ברשימה. שתי הערים מרשימות, כל אחת בדרכה ומומלץ לבקר בשתיהן. לבסוף החלטנו לכתוב על בייג'ינג מאחר שהסיור כולל אתרים היסטוריים מרתקים כמו העיר האסורה לצד פארקים כמו "פארק גן העדן" ורובעים מודרניים, שלעיתים נראים עתידניים. ביום ה- 15 נצא מגבולות העיר ונבקר ב"חומה הסינית הגדולה" שאורכה לאורך סין הוא 6,000 אלפי ק"מ. בייג'ינג, לדעתנו, היא אחת מהערים המרתקות בעולם, וחובה לבקר בה.
ערבות סיביר ומדבר גובי
אנחנו קצת "מזייפים". שכן הימים שמוקדשים לנסיעה בערבות סיביר ובמדבר גובי לא מוקדשים לעצירות אלא לנסיעת רכבת, כמעט בלתי נגמרת דרך מאות ואלפי קילומטרים של נופים ייחודיים ובלתי נשכחים. בערבות סיביר תצפו בחבל ארץ שכמעט כולו הרים, יערות ואגמים בגדלים שכמעט ואין במקומות אחרים בעולם. מולו, מדבר גובי הוא כמעט ההיפך מבחינת המראות. מדבר גובי, המדבר הגדול באסיה ואחד הגדולים בעולם, הוא מדבר של דיונות חול אינסופיות עם נשרים שחגים ממעל ויעלים שמסתובבים בנוף המדברי. אם יתמזל מזלכם תוכלו לצפות גם בשבטים נודדים רכובים על גמלים.
הרכבת הטרנס-סיבירית מציעה מסע של פעם בחיים, לעבור אלפי קילומטרים, לראות נופים שונים, ערים יפהפיות, לפגוש תרבויות מרתקות והכל בנסיעה ברכבת יוקרתית המהווה חוויה בפני עצמה. לפרטים נוספים ולצפייה במסלול הטיול לחצו כאן.
טיול לנורבגיה לא יהיה מושלם בלי ביקור בפיורד אחד או שניים. פיורד הוא עמק של ים בין הרים הוא נראה כמו אגם ויש לו שוליים תלולים והם ממשיכים גם מתחת לפני הים. למעשה, פיורדים בנורבגיה הם בעצם אגמים ארוכים וצרים שהתחברו לים. ניתן לראות פיורדים מרשימים בנורבגיה, אלסקה, סקוטלנד, ניו זילנד, ארגנטינה, איסלנד וגרינלנד. אספנו עבורכם את ששת הפיורדים היפים בנורבגיה.
פיורדים בנורבגיה בפרט ובעולם בכלל, נוצרו כמפגש בין קרחונים ובין מי הים שגרם להפשרת הקרחון ויצירת הפיורד. ישנם פיורדים שנוצרו כתוצאה מרעש אדמה, שהוביל לשינוי גיאולוגי וליצירת עמק צר שאליו נכנסו מי ים. המשקל הרב של הקרחון שחק את קרקעיתו של העמק אל מתחת למפלס פני הים. מי הים לא יכלו לחדור לעמק משום שהקרחון חסם את דרכם. לאחר שנמסו הקרחונים, מי ים חדרו לעמק שמפלסו היה נמוך מזה של הים. הפיורדים מוגנים מרוחות וסערות, דבר המאפשר לאוניות לעגון ולשוט לאורך המפרץ. התנאים הנוחים יצרו כלכלה מבוססת תיירות באזורים אלו. בנוסף, הפיורדים עשירים בדגים, וניתן לדוג אותם ללא צורך לצאת לים הפתוח. כתוצאה מכך, המקומיים פיתחו ערי דיג וערי נמל סביב הפיורדים ובסמוך לפיורדים והצליחו להתבסס עליהם כלכלית. מהצד השני, ישנו קושי לעבור מצד אחד לצידו השני של הפיורד, משום שיש צורך לסלול גשרים רבים, דבר העולה כסף רב, והתנועה נעשית בעיקר במעבורות. הפיורדים משתנים באורכם, עומקם ובנוף המקיף אותם. אם אתם מתכננים שייט או נסיעה על גדות פיורדים, אל תפספסו את נורבגיה, יש בה את הפיורדים המרשימים ביותר באירופה.
יש מספר רב של פיורדים בנורבגיה. רוב הפיורדים עם הנופים המרשימים ביותר נמצאים בדרום-מערב המדינה בסביבות העיר הציורית ברגן (Bergen). יש פיורדים באזורים צפוניים יותר, אך הם פחות מרשימים, שכן הפיורדים במערב המדינה ידועים במדדים העוצמתיים שלהם, עומקם, אורכם ובנופים המרהיבים סביבם. מסביב לפיורדים, בדרום נורבגיה, יש כבישים ומסלולים כמו הדרך האטלנטית ונתיב התיירות הידוע בעקבות הטרולים. באזור תמצאו גם שלל אטרקציות טבעיות כמו קרחוני ענק או צוקים גבוהים. הנה שישה פיורדים מרשימים במיוחד.
סוגנפיורד ידוע בכינוי "מלך הפיורדים" מפני שהוא מרשים בגודלו ובהיקפו. זהו הפיורד הארוך מבין הפיורדים בנורבגיה והשני באורכו בעולם (כדי לבקר בפיורד הארוך בעולם תצטרכו להרחיק עד גרינלנד). אורכו של סוגנפיורד הוא למעלה מ-200 ק"מ, עומקו למעלה מ-1,300 מטרים ותמצאו בו גם קרחון ענקי. הפיורד הזה הוא כל-כך עצום עד ששתיים מזרועותיו יוצרות פיורדים נוספים, שגם הם יפים ושווים ביקור כמו פיורד אורלנד (Aurlandsfjord) וניירויפיורד (Nærøyfjord). סביבתו של סוגנפיורד היא דרמטית ועשירה בתופעות בטבע. ניתן לראות זאת בעיירות הציוריות מסביב לפיורד, במפלים לאורך הדרך ובייחוד בנסיעה ברכבת מהעיירה פלאם אל העיירה מירדל. הנסיעה ברכבת עוברת דרך ההרים והיא תלולה והרפתקנית. הפרש הגבהים בין פלאם למירדל הוא קרוב ל-900 מטרים ואורך הנסיעה כשעה. אפשרות נוספת היא שייט בסירה מהירה מפלאם (flam) אל גודבנגן (Gudvangen). לאורך השייט אפשר לעצור בנקודות הצופות על כלבי ים, דולפינים וציפורי בר שונות. דרך נוספת לחוות את האזור היא במנהרת לארדל, המנהרה הארוכה בעולם, שעוברת בסמוך למלך הפיורדים ואורכה 24 קילומטרים.
נרייפיורד הוא אחד מהזרועות של סוגנפיורד ונקרא גם "הפיורד הצר" משום שהוא צר במיוחד. רוחבו נע בין 250 מטר בנקודה הצרה ביותר ליותר מקילומטר בנקודה הרחבה ביותר. עומקו נע בין 10 ל-250 מטרים. משני צידי הפיורד נמצאים מצוקים גבוהים ותלולים, המתנשאים לגבהים של כ-1,200 מטר מעל פני האדמה. מסביב לפיורד נמצאות עיירות נמל מתוירות, כמו גודבנגן (Gudvangen) ובאקה (Bakka). הפיורד קרוי על שמו של ניורד (Njord), אל מהמיתולוגיה הנורדית. האל ניורד הוא אל הסופות והברקים הארציים מקבוצת הואניר והמקביל לתור (אל הרעם) מקבוצת אלי האייסיר. ניורד, לפי המיתולוגיה הנורדית, הוא האל שפנו אליו למען קבלת גשמים בימי בצורת והוא היה נערץ. האל ניורד היה אחראי על המים בעולם הארצי ואם היה חשש לבצורת או פגיעה ביבול היו מאשימים אותו. מיקומו של ניורד לא היה ידוע לבני האדם בתחילת אמונתם במיתולוגיה ולכן אם רצו להתפלל אליו לגשמים היו הולכים למקור המים הקרוב ביותר, ועל שמו נקרא הפיורד הצר נרייפיורד. אורכו של הפיורד הוא 18 ק"מ ויופיו העניק לו מעמד של אתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשנת 2005. ההרים המושלגים מסביב והמפלים שזורמים בקיץ וקופאים בסוף הסתיו הופכים את השייט בו לחווייתי במיוחד.
גיירנגר פיורד הוא הפיורד המפורסם ביותר מבין הפיורדים בנורבגיה בזכות הנופים הייחודיים שלו שהיוו השראה לסרט הפופולרי של דיסני "לשבור את הקרח" (Frozen). גיירנגר הוא אחד מאתרי התיירות הפופולריים בנורבגיה וידוע בגלל ריבוי המפלים לאורך הפיורד, כולל המפלים המפורסמים "שבע האחיות", "הינומת הכלה" ו"המחזר" שמכסים את הצוקים בהינומה של ערפל דק כנוצה ונראה כאילו כל תפקידם הוא להרשים אותכם בתצוגה בלתי נגמרת של קשתות שמשתנות כל הזמן. ניתן ליהנות מנופי הפיורד והמפלים במגוון של טיולי תצפית באזור המקיף את גיירנגר או לצפות בפיורד מתוך קיאק ולראות אותו דרך נקודת מבט חדשה. פעילויות פופולריות נוספות באזור כוללות דיג, רכיבה באופניים וראפטינג. שביל ההרים בעקבות הטרולים הוא חווית חובה והטיפוס ברכב בכביש המתפתל במעלה צדי ההרים לאורך מפלים ותהומות צרים הוא מרהיב. הדרך נפתחה ב-1936 ומשמשת עדות היסטורית לכישורים ומיומנויות של הנדסה ובינוי שנעשו תוך שימוש בכלים פשוטים שהיו נפוצים בתחילת המאה ה-20. תופעות הטבע הייחודיות של האזור נוצרו בסדרה של תקופות קרח כאשר הקרחונים פיסלו פיורדים עמוקים ועיצבו את ההרים הגבוהים. גיירנגר פיורד מופיע גם כיום לעיתים קרובות ברשימות שונות שמדרגות את האתרים המרהיבים בעולם. פארק ההרפתקאות Valldal נמצא צפונית לפיורד והוא פארק טיפוס הכולל למעלה מ- 1,150 מטר של מתקני טיפוס הרים. פארק הטיפוס מציע קורסים שונים לטיפוס וכן פעילויות כיפיות לילדים ולכל המשפחה.
טרולפיורד, פיורד הטרולים, הוא פיורד צר המוקף הרים תלולים. כפי שכבר הזכרנו, רוב הפיורדים היפים והמפורסמים ביותר נמצאים בדרום-מערב המדינה, וקרובים יחסית לברגן. אבל, אם אתם מגיעים לאיי לופוטן (Lofotan) היפהפיים בפני עצמם, אז למה לא לצאת לשייט בפיורד? טרולפיורד, פיורד הטרולים, הוא קצר יחסית, אורכו רק 2 ק"מ. אבל העובדה שמדובר בתעלה כמעט נחבאת בין ההרים המושלגים באחד מהאזורים היפים בנורבגיה (והתחרות היא קשה) הופכת את השייט לאורכו לחווייתית במיוחד. קו החוף נקרא גם "חומת לופוטן", חומה סלעית המתנשאת לגובה אנכי של 1,000 מטרים מעל פני המים. החומה נחשבת תופעה גיאולוגית – הקרחונים גלשו על הצוקים והעניקו להם מראה חלק במהלך מאות שנים.
בכפר הסמוך קאבלווג (Kabelvag) נמצא מוזיאון לופוטן, שמתעד את חיי העבר באיים ובכפרי הדייגים. טרולפיורד הוא עדות לכך שסיפורי האגדות של הטרולים נקשר בהיסטוריה של נורבגיה והטרולים, יצורים מיתיים סקנדינביים, משמשים כגימיק תיירותי כמו אטרקציות מים ותצפיות. לפי האגדה, הטרולים הם יצורים קטנים ושעירים עם אף ארוך ואוזניים גדולות. לפי המיתוס הנורדי, הטרולים חיים במערות תת-קרקעיות בהרים מתחת לסלעים ומתחבאים מפני רעש של בני אדם. לפי האגדה, אל הרעם תור זרק עליהם את הפטיש שלו – מה שהוביל לסלידה של הטרולים מרעש.
הרדנגר הוא הפיורד הרביעי בגודלו בעולם. הוא נמצא במערב נורבגיה וזורם בין האוקיינוס האטלנטי ועד להר דנגרווידה. המקום הפך לאהוב על תיירים רבים החל משנת 1875, כאשר חברת הנסיעות המודרנית הראשונה שפעלה באזור החלה להשיט את לקוחותיה בפיורד המרשים הזה. הדרך הטובה ביותר להתרשם מהמקום היא באמצעות טיפוס על ההרים הסמוכים, שמגיעים עד לגובה של 610 מטר מעל פני הים. תופעת הטבע הגיאולוגית של מצוק Trolltunga מזמנת לאזור הפיורד מטיילים ותיירים מרחבי העולם. Trolltunga הוא אחד המצוקים היפים ביותר בנורבגיה וממוקם קצת יותר מקילומטר מעל פני הים ומעל אגם Ringedalsvatnet. הטיול אל טרולטונגה מתחיל בצ'הגדאל (Skjeggedal) ואורכו הוא 23 קילומטרים. מומלץ לצאת לטרק ארוך וקשה זה מאמצע יוני עד אמצע ספטמבר ולא לשכוח ציוד מתאים. סיפורי האגדות והפולקלור על פיורד הרדנגר עשירים ומרתקים. סמלים נורווגיים כמו Hardanger fiddle (כינור יחודי לאיזור הפיורד), Hardanger embroidery (רקמה יחודית) ו-Hardanger bunad (תלבושת מסורתית) נפוצים כאן וסביר להניח שתפגשו בהם בעת ביקורכם בפיורד. במהלך המאה ה-13 נזירים מאנגליה החלו לגדל באזור הרדנגר תפוחים וכיום 40 אחוזים מכלל הפירות בנורבגיה גדלים באזור סביב הפיורד. היום, אם אתם בסביבה, מומץ לשתות סיידר תפוחים היישר מהטבע.
ממשיכים לטייל במערב עם הפיורד הדרומי ביותר ברשימה, שנמצא כשש וחצי שעות נסיעה דרומה מעיר הנמל ברגן. ליספיורד יפה וראוי לשייט בפני עצמו, אבל הוא זוכה לפופולאריות רבה גם בשל האטרקציות שעל גדותיו כמו צוק "כס המטיף", הר שראג וסלע שראגבולטן. צוק "כס המטיף" המפורסם והאהוב על ידי מטיילים נמצא על הר שצמוד לפיורד, ויש באזור מסלולי הליכה רבים המאפשרים להשקיף על הנופים המרהיבים בהליכה. צוק כס המטיף (Preikestolen) הוא צוק המתנשא לגובה 604 מטר מעל פני הים וצופה לפיורד ליספיורד. שמו של הצוק ניתן לו משום שהוא מזכיר במה של מטיף בכנסייה. הצוק עשוי סלע גרניט, חלקו העליון משתרע על שטח של 625 מ"ר והוא שטוח כמעט לגמרי. הדרך היחידה בה ניתן להגיע אל הצוק היא בהליכה רגלית ממגרש החניה, במשך שעה וחצי עד שעתיים לכל כיוון. ההליכה אל הפסגה היא קשה ותלולה. מגרש החניה ממוקם כשעה מהעיר סטוונגר, אפשר להגיע אליו בנסיעה או בשייט מעבורת. אתר נוסף שאסור לפספס הוא הר שראג (Kjerag) – הר המתנשא לגובה 1,110 מטר ויש בו תצפית לליספיורד. על ההר קיים סלע עגול ענק בשם שראגבולטן (Kjeragbolten) אשר נמצא בגומה צרה בהר בגובה 1,000 מטר, כמובן עם תצפית מעל פיורד ליספיורד.
באופן כללי יש שייט בפיורדים בנורבגיה לאורך כל השנה (כן, גם בחורף), כך שהחורף לאו דווקא מגביל את הטיול בפיורדים. עם זאת, אם אתם רוצים לשלב בטיול שלכם מסלולי הליכה, מומלץ לבקר בקיץ ובתחילת הסתיו. בחורף רוב מסלולי ההליכה סגורים ובאביב, עם הפשרת השלגים הם מכוסים בבוץ. מעבר לכך, למרות שיש אפשרות לשייט ברוב ימות השנה, הגישה לפיורדים עצמם עלולה להיות חסומה במידה והכבישים המובילים אליהם חסומים בשל שלגים כבדים.
מרחקי הנסיעה בנורבגיה הם גדולים, מדובר באלפי קילומטרים של נסיעה ברכב. ומספר המסלולים, תופעות הטבע, הנופים, הפעילויות והאטרקציות הוא גדול כך שנדרש תכנון טיול מסודר הכולל הרבה שעות על הכביש. הגישה לרוב הפיורדים מתאפשרת ברכב, אם כי המסלול בין תופעות הטבע מצריך גם שייט בספינה לאורך הפיורד עצמו. אם אתם מתעתדים לבקר באיי לופוטן, זכרו שהגישה אליהם אפשרית במעבורת או בטיסה בלבד.
למעבר לטיולי הפיורדים שלנו בנורבגיה – לחצו כאן
טיול לגלפגוס אל הארכיפלג המדהים – קבוצה של איים השוכנים באוקיינוס השקט באזור קו המשווה, מערבית לאקוודור. הארכיפלג מכיל יותר מ-125 איים המואכלסים במגוון רחב של חיות בר ולמעשה מקיימים מערכת אקולוגית נפרדת מזאת של יבשת דרום אמריקה. סביבה ביולוגית ייחודית זו היוותה למעשה את הבסיס לתיאוריית המינים של צ'ארלס דארווין, שביססה את היסודות לתיאוריית האבולוציה המפורסמת. באיים ניתן למצוא כמעט 9,000 מינים, שרובם נדירים וייחודיים לאיים (אנדמיים) וביניהם צבי הענק המפורסמים שהעניקו לאיים את שמם, איגואנות יבשתיות והפינגווין היחידי בעולם שחי מעל לקו המשווה.
עולם נסתר ריכזו עבורכם את חמשת האיים העיקריים שניתן לראות במסגרת שייט לגלפגוס בארכיפלג גלפגוס, שלחלקם אפשר להגיע רק באמצעות שייט גיאוגרפי.
סנטה קרוז הוא האי המרכזי שנראה במסגרת טיול לגלפגוס (אך השני בגודלו). האי עצמו הוא הר געש רדום, שלפי הערכות התפרצותו האחרונה הייתה לפני מיליון שנים וחצי. עדות מרכזית לכך שהאי היה געשי היא צינור לבה באורך שני קילומטרים הנמצא באי. מי שמעוניין יכול אף לסייר בתוך הצינור. במרכז האי ישנו אחד מאתרי הצפייה המרכזיים בצבים בגלפגוס, מפרץ הצבים, השוכן בסמוך לעיירה פוארטו איורה. צבי ה"גלפגוס" שונים מכל מה שחשבתם, מדובר בצבי ענק. בנוסף, אסור להחמיץ את השמורות עם עצי ה"סקלזיה" הדומיננטיים בצמחיה של האי ואת מעבדת המחקר של צ'ארלס דארווין.
צב ענק בסנטה קרוז
טיול לגלפגוס אל האי איזבלה אשר נחשב גן עדן לצוללנים ומתאים במיוחד לשנורקלינג. האטרקציה המרכזית באיזבלה היא "סיור תעלות לבה". המים צלולים ורדודים וניתן לראות צורות של קשתות ומנהרות אשר נוצרו ע"י לבה, מתחת ומעל פני המים. תוך כדי ההפלגה ניתן לראות סוגים שונים של ציפורים כמו אלבטרוס, פלמינגו, צבים מסתובבים ללא הפרעה, איגואנות, אריות ים, פינגווינים, דגי מנטה ריי וצמחיה צבעונית. מאיזבלה ניתן לצאת לטיול ב ל"לס טינטורטס" – שורת איים קטנים מלאי מפרצים וחופים מוסתרים. האי טנטוררס הוא בית לאריות ים, צבי ים, איגואנות, דגי מנטה ריי ועוד רבים. לפעמים ניתן לראות כרישים השוחים עם שאר הדגים הטרופיים.
שחפים צדים דגים באי איזבלה
סן קריסטובל הינו האי המזרחי ביותר מבין כל חמשת האיים שנראה במסגרת טיול לגלפגוס, וגם אחד מהאיים הזקנים שבחבורה. עקב כך אדמותיו נחשבות גם כהכי פוריות. לצד בני האדם, באי חיים מספר רב של בעלי חיים כמו ציפורים נדירות, אריות ים, איגואנות, צבים (כמובן) ועוד. אוהבי ההליכות יוכלו לטפס רגלית על גבעת הציפורים טיג'רטאס ולהנות מנוף מרהיב של המפרץ. ישנו גם ה"קיקר רוק" – מדובר בסלע ענקי הנמצא באמצע הים וצורתו מזכירה במקצת אריה ים ישן. הסלע מהווה מקלט לסוגים רבים של ציפורי ים. לחובבי הצלילה ניתן לשוט לכיוון הסלע ולראות כרישי גלפגוס, דגים טרופיים ולפעמים גם לוויתנים ודולפינים.
טיול לגלפגוס אל סלע ה"קיקר" רוק באי סאן קריסטובל
אספניולה הוא האי הדרומי ביותר וגם אחד מאיי גלפגוס העתיקים, הערכות אומרות שגיל האי הוא בסביבות 4 מליון שנים. למרות האקלים היבש האי הינו מקלט ל"אלבטרוס גלפגוס" העופות הגדולים אשר מגיעים לאי בין החודשים אפריל לדצמבר. נוכל לראות גם ציפורים "כחולות רגל" ואיגואנות ירוקות ואדומות בלעדיות לאי. באי אספניולה אין אפשרות לינה במלון. מפרץ קרטנדר באי, הינו מפרץ יפייפה בעל חוף לבן מומלץ להרגע על החוף ואף לשנרקל בים הפתוח.
טיול לגלפגוס אל חוף געשי באי אספניולה
צפון סימור הוא אי קטן ושטוח הנמצא במרחק של כשעה שייט מהאי סנטה קרוז. האי מהווה בית ואזור קינון לעשרות סוגים של ציפורים ייחודיות למקום. טיול יום קצר יספיק לאי זה מכיוון שגודל האי לא עולה על כשני קילומטרים רבועים. חופי הלבה המחוספסים מזמינים אליהם מגוון של חיות כמו אריות ים, איגואנות, ציפורים, סרטנים ועוד. בגלל גודלו הקטן של האי צפיפות החיות היא רבה ואין שום סיכוי שתפספסו את אותן חיות מרהיבות. פשוט להתבונן בהן ולהעריץ אותן.
ציפור בצפון סימון
מכיוון שהאיים נמצאים באוקיינוס השקט באזור קו המשווה, מזג האוויר הוא טרופי עם תופעות ייחודיות לאזור במהלך כל השנה. כלומר, אין עונה מומלצת לטיולים מפני שניתן להגיע לאיים כל השנה ותמיד אפשר לבקר באיים. השנה נחלקת לשתי עונות, העונה החמה והרטובה והעונה הקרה והיבשה, כך שכל אחד יכול לבחור מתי לטייל בהתאם לתכנון ואופי הטיול שלו. העונה החמה והרטובה חלה בחודשים דצמבר-מאי, היא גשומה יחסית ומתאימה לצלילות, שנורקלינג והיכרות עם חיות מיוחדות מתחת למים. העונה הקרה והיבשה, בחודשים יוני-נובמבר, מתאפיינת בערפל וטמפרטורת מים שצונחת מתחת ל-20 מעלות. יחד עם זאת, בעונה הקרה ניתן לראות כרישים ובעלי חיים נוספים הייחודיים לעונה זו וניתן לחזות בתנועת הציפורים שיוצאות לנדוד בעונה זו.
מרגישים שאיי גלפגוס קוראים לכם? תמיד חלמתם ללכת בעקבות צ'ארלס אדרווין בספינה ביגל? אם עניתם כן לאחת מהשאלות, אז מקומכם איתנו! אנו מזמינים אתכם לצאת ביחד איתנו לטיול בגלפגוס ואקוודור. ואם טיולי שייט גיאוגרפי הם מה שמעניין אתכם, אז מקומכם פה איתנו. יש לנו הרבה מה להציע.
מהמדבריות הפסיכודליים של אתיופיה ועד להרי הגשם בסין, העולם מלא פלאים צבעוניים שחלקם כה תוססים שהם נראים סוריאליסטיים, וקשה להאמין שחלקם קיימים בפועל.
מה מגדיר יופי של עיר? הוא תלוי בגורמים שונים כמו נוף, סגנון אדריכלי, ניקיון, שלווה, אנשים ועוד. אולם גם הצבעים ממלאים תפקיד חשוב בהבאת יופי יוצא דופן לעיר.
כל המטרופולינים האייקוניים ביותר בעולם מלאים בגורדי שחקים מתנשאים עם חזיתות מבריקות מזכוכית ופלדה, אך לא כל הערים הן ג'ונגלים מבטון אפור. מהבניינים בצבע ממתקים של הוואנה, קובה ועד הבתים הצבועים בכחול בג'ודפור בהודו, אזורים עירוניים רבים חיבקו גוונים עזים ברחובותיהם במשך דורות. במיוחד בימינו, כאשר הערך המוסף של טיול הוא לעיתים קרובות התצלומים היפים שצילמנו לאורך הדרך, כדאי להכיר כמה מהמקומות הצבעוניים ביותר ברחבי העולם – כל אחד מרהיב להפליא בדרכו הייחודית. חלק מהערים הן היסטוריות ואלגנטיות; חלקן מבריקות ומודרניות; וחלקן כל כך צבעוניות שפשוט לא תאמינו למראה עיניכם. הערים והעיירות הצבעוניים הללו יוסיפו שמחה לטיול הבא שלכם.
סרקנו את הגלובוס בכדי להביא לכם את הערים והמקומות הצבעוניים ביותר בעולם, לפי יבשות, בהם תוכלו לטבול את עצמכם בכל צבעי הקשת – אין צורך במסנן אינסטגרם.
אסיה – הודו
הודו היא אולי המדינה המזוהה ביותר עם צבע, בזכות הפסטיבלים, התלבושות והאוכל שלה. כאן נחגג הולי, פסטיבל שכולו מוקדש לצבע. הפסטיבל ההינדי הזה מתקיים במהלך ימי השוויון באביב בכל שנה, וחוגגים בו את האהבה והחיים המתבטאים בזריקת אבקה צבעונית זה על זה. הודו מתהדרת במספר רב של מקדשים צבעוניים, כמו מקדש Meenakshi בדרום מדוראי, שם הקירות צבועים בגווני הקשת השונים. בארמונות מפוארים כמו הטאג' מאהל, שיבוץ אבנים יפות משמש להוספת צבע חיצוני לשיש. אהבת הצבע זולגת בהודו גם לחיי היומיום ואחת הדוגמאות הנפלאות לכך היא העיר ג'ודפור שברג'אסטן. הבתים הצבועים באינדיגו סביב מבצר Mehrangarh בג'ודפור מעניקים גוון כחלחל לכל העיר, במיוחד כאשר הם נתפסים מרחוק בעדשת המצלמה. באופן מפתיע, לא רבים יודעים על המקור לצבע השולט בעיר. אחת התיאוריות היא כי בימי עבר החלו בני קסטת הברהמינים לצבוע את הבתים בכחול כדי להבדיל את עצמם מהאחרים, כחלק ממערכת הקסטות ההינדית. המגמה התפשטה במהירות ברחבי העיר ועד מהרה גם לא-ברהמינים החלו להשתמש בכחול לצביעת בתיהם. כיום העיר ג'ודפור טבולה בכחול מה שהפך אותה לאטרקציה תיירותית אמיתית וגם משמש פתרון מעשי לחום הכבד השורר כאן.
ערים צבעוניות נוספות ברג'אסטן הן ג'ייפור הוורודה ואודייפור הלבנה.
אפריקה – מרוקו
אין ספק כי שפשואן, Chefchaouen, המכונה "הפנינה הכחולה של מרוקו", יכולה להיכלל ברשימת "היעד הצבעוני בעולם" בזכות הסמטאות הכחולות והמדהימות שלה. העיר שוכנת בהרי הריף הדרמטיים בצפון מרוקו, ומתהדרת באחת המדינות (עיר עתיקה) המקסימות ביותר שניתן לראות במסגרת טיול עצמאי למרוקו. כל סמטה נצבעה בכל גווני הכחול, ומלאה בבתים לבנים עם וריאציות כחולות ייחודיות, המתבלטים כנגד הירוק והחום המחוספס של נוף ההרים. העיר משתרעת לאורך צלע ההר, כשכל מפלס חדש חושף מבנים ייחודיים, צמחים צבעוניים ובתי קפה מקסימים. העיר העתיקה מושפעת מאוד מהארכיטקטורה האסלאמית והאנדלוסית, החל מהקירות המצוירים בכחול והגגות המרוצפים באדום, וכלה בפתחים איקוניים בצורת חור מפתח ומעברים מכוסי רעפים המתפתלים בעיר.
ערים צבעוניות נוספות באפריקה הן סידי בו סעיד בטוניס והפרבר בו קאפ בקייפטאון דרום אפריקה.
אמריקה הלטינית – צ'ילה
בתים צבועים בכל צבעי הקשת הנראים כמו מגדלים שאינם תואמים, נשפכים במורד הגבעה לאוקיאנוס השקט הדרומי בוואלפאריסו, צ'ילה. העיר פרחה כנמל ימי בסוף המאה ה- 18 והמלחים החולפים "הטבילו" אותה בכינוי "סן פרנסיסקו הקטנה". כיום היא מציגה פאר דהוי והיא גן עדן לחובבי אמנות הרחוב. סעו במעליות עתיקות ובמסילות הרכבת אל הפרברים ההרריים כדי למצוא בתים, חזיתות קירות וקירות רחוב המצויים בציורי קיר מפוארים. יש כמה דוגמאות משובחות על Calle Templeman ובמוזיאון האוויר הפתוח של Cielo Abierto. התעמקו בחייו של המשורר הצ'יליאני חתן פרס נובל פבלו נרודה במוזיאון שהיה ביתו, קאסה מוזאו לה סבסטיאן. לאחר מכן ניתן לבקר בשוק האוכל מרקדו אל-קרדונל וללגום פיסקו במרכז העיר.
רוצים לנסוע לצ'ילה? למידע נוסף לחצו כאן.
אירופה – ספרד
זה אמור היה להיות פעלול פרסום קצר מועד לסרט שהפך לשובר קופות. אבל עבור 221 תושבי ג'וזקר, כפר בדרום ספרד, הדרדסים בתלת ממד הצילו אותם באופן בלתי צפוי בזמנים כלכליים קשים.
תאגיד סוני, שעמד מאחורי סרט הדרדסים בחר בשנת 2011 בכפר הלבן ליד מלאגה באנדלוסיה כאתר הצילומים של עיר הדרדסים. לשם כך נצבעו 175 הבניינים של הכפר באופן אחיד בצבע תכלת לצורך הצילומים. אפילו הכנסייה ומצבות הקבורה עברו טרנספורמציה, כאשר 4,000 ליטר צבע כחול "נשפך כמים" על אחד מ -1,500 "הפואבלו בלנקו" המפורסמים של ספרד.
למרות שסוני הבטיחה להחזיר את הכפר לתפארתו לשעבר לאחר צילומי הסרט, התושבים גילו שלהיות כחול זה לא כל כך נורא, והצביעו בעד להישאר כפר הדרדסים היחיד בעולם. מאז שהוסב לסמורפטאון, כ- 80,000 חסידי "לוס פיטפוס", כך נקראים הדרדסים בספרדית, הגיעו לכפר הנידח כל שנה. הכפר אימץ בשקיקה את תפקידו החדש, מקיים אירועים כמו ריצת כיף לאור הירח של דרדסים, תחרויות ציור של דרדסים ויש אפילו חתונות עם נושא הדרדסים…
ארמניה שבקווקז ידועה בשל הנופים והאתרים ההיסטוריים הרבים שבה, חלקם לא פחות ממדהימים. טיול בארמניה הוא טיול שמשלב בין מודרניות והיסטוריה. הרבה היסטוריה. בארמניה תוכלו למצוא אתרים בני אלפי שנים ואתרי מורשת של אונסק"ו בכל רחבי המדינה. וכן, יש גם זווית יהודית. במאמר זה ניתן לכם קצת מידע ורקע על ארמניה ועל הקהילה היהודית ההיסטורית שבה, ואחר כך נמשיך ונעבור על כמה מהאתרים היפים ביותר במדינה.
ארמניה שוכנת בקווקז, מדובר במדינה יבשתית ללא יציאה לים ושכנותיה הן גיאורגיה, אזרבייג'ן, טורקיה ואיראן. המדינה זכתה לעצמאות בשנת 1991, ועד אז הייתה חלק מברית המועצות. היא ידועה בכך שהייתה המדינה הראשונה לקבל על עצמה את הדת הנוצרית (בתחילת המאה ה-4), בהר אררט התנ"כי, בברנדי המקומי, באתרים ההיסטוריים וביופי הטבעי של המדינה.
השפה הרשמית במדינה היא ארמנית, והשפה השנייה היא רוסית, רוב האוכלוסייה דוברת רוסית שוטפת, במיוחד הדור המבוגר. לעומת זאת, התנהלות באנגלית יכולה להיות בעייתית, בעוד שבבירה ירבאן תוכלו למצוא תפריטים באנגלית ומקומיים שיכולים לתקשר באנגלית, מחוץ לבירה זה הופך להיות קשה הרבה יותר, ואם אתם לא דוברים ארמנית או רוסית, כמעט בלתי אפשרי.
אוכל – האוכל הארמני מזכיר מאוד את האוכל בגיאורגיה השכנה – נזידים של בשר, תפוחי אדמה וכדומה, ומנות מבוססות מאפים המזכירות את החצ'פורי. את ההשפעה הטורקית ניתן לראות במאכלים אחרים, בעיקר בשישליק המפורסם ובקפה הטורקי. המדינה ידועה גם בברנדי המקומי, ברנדי אררט ובחליטות התה המקומיות.
ויזה – יש צורך בוויזה שאותה מקבלים עם ההגעה למדינה, מדובר בתהליך שאורך כשעה. אנחנו מציעים להוציא אותה מראש דרך אתר האינטרנט של משרד החוץ הארמני בעלות של כ-7 דולרים.
היהודים הגיעו לארמניה לפני יותר מאלפיים שנים, ויש אזכורים להם כבר בתקופת בית שני. יתרה מזאת, יש מקורות לפיהם היהודים הגיעו בשלב מוקדם יותר, כבר בתקופת גלות נבוכדנצר. לאורך ההיסטוריה ארמניה ידעה שלטונות של שושלות שונות, ושל אימפריות מקומיות וזרות ומעמדם של היהודים השתנה בהתאם לשליט. הם ידעו תקופות של פריחה וסובלנות לצד תקופות של רדיפות. במהלך המאה ה-19, לאחר סיפוחה של ארמניה לאימפריה הרוסית, עברו אליה יהודים אשכנזים וגיאורגים. בארמניה יש גם קהילה של סובוטניקים – איכרים רוסים שהתגיירו.
בתקופת מלחמת העולם השנייה הגרמנים לא הגיעו לארמניה וכך ניצלו היהודים המקומיים מהשואה. עם נפילת ברית המועצות חיו בארמניה כמה אלפי יהודים, רובם עלו לישראל בשנות ה-90. כיום יש במדינה פחות מאלף יהודים ומרכז החיים היהודי הוא בירבאן, שם יש בית כנסת פעיל. במקומות שונים במדינה יש עדויות היסטוריות ליהודים שחיו במקום, בהם בית הקברות היהודי בארגס, בית עלמין מימי הביניים הממוקם בדרום ארמניה.
כאמור, ארמניה היא מדינה של נופים יפים ואתרים היסטוריים עתיקים, בואו נעבור על כמה אתרים מרכזיים:
מנזר טאטב (Tatev) – מדובר בקומפלקס של מנזרים, כנסיות ומבנים נוספים כולל אוניברסיטה מימי הביניים ובית בד. המנזר הוקם לראשונה במאה העשירית ובמשך מאות השנים שעברו נוספו לו עוד ועוד מבנים. פרט לארכיטקטורה המרשימה והיכרות עם הנצרות בארמניה, המנזר מציע עוד כמה יתרונות ייחודיים. ניתן להגיע למנזר ע"י רכבל, שהוא למעשה הרכבל הרצוף הארוך בעולם שמוביל מהלידזור, העיירה הקרובה למנזר, ובחזרה. המנזר נמצא בקרבת נהר, ובמרחק כק"מ מהמנזר יש גשר טבעי שהוא פשוט חובה לאוהבי טיולים רגליים. בקיצור, מבחינתנו האתר הזה הוא פשוט חובה.
ימת סבאן (Sevan) – הימה הגדולה במדינה היא ימה אלפינית הנמצאת בגובה של מעל 1,200 מטרים מעל פני הים. זהו אחד מאזורי התיירות הפופולאריים בארמניה עם חופי רחצה וכן אזורים שמיועדים לדייג. אורכה של הימה הוא 78 ק"מ ורוחבה הוא 56 ק"מ, כך שאם תרצו להתרחק מעיירות התיירים ולמצוא חוף מבודד, תוכלו לעשות זאת בקלות.
הר אררט – ההר נמצא במזרח המדינה, ליד הגבול עם טורקיה. זוהי הזדמנות לבקר ברכס ההרים שמוזכר בתנ"ך, שנמצא בשתי ארצות: ארמניה וטורקיה. מלבד ההר המרשים תוכלו למצוא גם מערכות של מערות ומנהרות תת-קרקעיות. אם אתם נמצאים באזור, תוכלו לבקר במנזר נורבאננק (Noravank) מהמאה ה-13, מנזר יפה ומרשים שנבנה מאבן ומוכר כאתר מורשת עולמית.
דיליג'אן (Dilijan) – עיירה מקסימה בצפון מערב המדינה, קרובה לימת סבאן. העיירה ידועה בשל המעיינות החמים באזור, הרחוב העתיק השמור שבה ובשל הפארק הלאומי הממוקם לצדה, האזור המיוער המרכזי של ארמניה. זה המקום המועדף על תיירים לטיולים רגליים או על אופניים, לשחייה ושייט בסירות. זה אזור אהוב גם על משפחות בגלל שיש בו אטרקציות כמו פינות חי ואומגה. בחלק משטחי הפארק יש גם בתי קפה, כך שלא תישארו רעבים.
גיורי – העיר השנייה בגודלה בארמניה, שוכנת במזרח המדינה, ליד הגבול עם גיאורגיה. גיורי אהובה מאוד על חובבי היסטוריה שכן יש בה למעלה מ-1,000 בניינים מהמאה ה-19. בנוסף יש בעיר מספר מוזיאונים קטנים בנושאי היסטוריה ואמנות. אם אתם מגיעים לעיר בקרו במצודה השחורה, מבנה מרשים במיוחד עם הרבה פרטים ייחודיים.
ירבאן – נסיים עם עיר הבירה והעיר הגדולה בארמניה. זוהי העיר המודרנית ביותר במדינה, ויש בה גם מגוון קניונים, מקומות בילוי ומוזיאונים. זו גם העיר שהכי קל לדוברי אנגלית להתנהל בה מאחר שבהרבה מבתי הקפה והמסעדות יש תפריטים או צוות דובר אנגלית. יש רחובות ושדרות שמוקדשים לברים ולמסעדות ותוכלו למצוא גם דאנס-ברים ומועדוני לילה. בעיר תוכלו ליהנות גם ממגוון מוזיאונים, כנסיות ואף קתדרלה ומסגד. אחד מהמקומות המתויירים ביותר בעיר הוא גם אחד מהעצובים שבהם, מדובר באנדרטה והמוזיאון להנצחת שואת הארמנים במלחמת העולם הראשונה. בנימה אחרת, חובבי השווקים ישמחו למצוא מספר שווקים בעיר כולל שוק פשפשים, מקום מצוין למזכרות ייחודיות. חובבי הימורים בוודאי יבקרו באחד מבתי הקזינו שבעיר.
ארמניה היא מדינה יפה עם אתרים ייחודיים רבים, אנו ממליצים לכם בחום על טיול בארמניה המגוונת והמרתקת![vc_row][vc_column][vc_gallery type="image_grid" images="51227,51228,51229,51230,51231,51232,51233,51234" img_size="medium"][/vc_column][/vc_row]
אגם סון קול – קירגיסטן
אגם סון קול הוא אגם הררי במרכז הרי טיאן שאן שבקירגיזסטן. פרוש השם בקירגיזית הוא "האגם האחרון".
האגם נמצא בגובה של 3016 מ' מעל פני הים, אורכו 29 ק"מ ורוחבו 18 ק"מ. עומקו המקסימלי הוא 13.2 מטר והוא האגם השני בגודלו בקירגיזסטן. הטמפרטורה הממוצעת של מי האגם היא רק מינוס 3.5 מעלות צלזיוס, אם כי בקיץ הטמפרטורה הממוצעת היא 11 מעלות צלזיוס…לא משהו שאנחנו הישראלים רגילים אליו. בחורף, הטמפרטורות צונחות עד מינוס 20 מעלות צלזיוס. באזור האגם יש כ- 200 ימי שלג בשנה, ומשמעות הדבר היא כי בחורף, לעתים קרובות בלתי אפשרי להגיע לאגם.
אגם סון קול מוקף הרים גבוהה ואין סביבו עצים. כרי הדשא העשירים משמשים רועים מקוצ'ור, נרין ובאשי כמרעה קיץ לעדריהם. במהלך הקיץ, המבקרים באגם יכולים לפגוש שפע של אנשים ובעלי חיים, וכן כמה מחנות יורט בהם חיים הרועים. למעשה, יש ראיות כי רועים הגיעו לכאן מאז ימי קדם. באזור נמצאו סידורי אבנים עומדות ומעגלי אבן – דוגמת אלו שבסטונהנג', אנגליה – אך לא באותו הגודל.
רועים רבים ישמחו לקבל תיירים ולהגיש להם כוס של קומיס (חלב סוסות), ואפילו לאפשר למבקרים לבלות את הלילה על מחצלות על הרצפה, אבל עדיין עדיף לעשות סידורים מראש. ישנם כמה מחנות יורט שהוקמו בקיץ כדי לשכן תיירים, ובהם מטבחים, שירותים ושירותי כביסה (אם כי הם בהחלט לא ברמת מותרות). ניתן גם לארגן רכיבה על סוסים וטיולי טרקים מסון קול, הנמשכים בין שעה ליום.
מבקרים מגיעים אל סון קול כדי לחוות את הטבע הטהור של קירגיזסטן. למרות שאין עצים על המישורים הגבוהים, יש שפע של עשבי תיבול, כולל קמומיל, חזזית, כובע הנזיר ועוד, רבים מהם ידועים בשל התכונות הרפואיות שלהם. סביב האגם פורחים שפע של פרחים, במיוחד אחרי שהשלג נמס בסוף האביב. יש כ -66 מינים של עופות מים "המתגוררים" סביב האגם עצמו או באזור שמסביב, מה שהופך את האזור למגוון אקולוגי, ועליהם נמנים כמה מינים של שחפים וברווזים, עגורים, חסידות, בזים, נשרים ועוד. מבקרים ברי מזל יכולים לראות צבאים, שועלים, כבשים, שונרים, נמרים וזאבים על המישורים. עד שנת 1959 לא היו דגים באגם, אולם הם הובאו לשם במיוחד. ועכשיו ניתן למצוא דגים מן האגם בשווקים של נרין וקוצ'ור.
בוטצוואנה, שקיבלה עצמאות מבריטניה בשנת 1966, היא מדינה אפריקאית ללא מוצא לים. למעשה, על למעלה מ-70% משטחה משתרע מדבר הקלהרי, אותו היא חולקת עם דרום אפריקה ונמיביה. מרבית התיירים באים לבוטצוואנה כדי לצפות בחיות הבר בשמורות הרבות הפזורות במדינה. הפארקים והשמורות הוקמו להגנה על חיות הבר, והביקור בהם מומלץ במהלך העונה היבשה – בחורף (מאי עד אוגוסט) ובחודשים האביביים החמים של ספטמבר ואוקטובר, כאשר החיות מתרכזות ליד נהרות, בריכות ובורות מים. על השמורות הידועות במדינה נמנות שמורת קלהרי, שמורת נהר צ'ובה, הדלתא של האוקוונגו ועוד.
ישנן שלוש דרכים עיקריות לטיול בבוטסואנה:
בוטסואנה הינה עולם הולך ונעלם מבחינת עושר ומגוון החיות שניתן לראות בה והיא גן עדן לחובב הטבע והצילום. המדינה הקטנה עמוסה אוצרות טבע וחיות בר בשמורות הידועות שלה.
מדבר קלהרי
בבוטסואנה נמצאת שמורת הטבע מרכז קלהרי, השמורה השנייה בגודלה בעולם, שהוקמה בשנת 1961 ונמצאת במדבר קלהרי, שהוא ערבה צחיחה למחצה, מכיוון שלעתים יורדות בו כמויות קטנות של גשם, הממוצע הוא כ- 250 מ"מ בשנה. לכן, ניתן למצוא בו יותר צמחיה ובעלי חיים מאשר במדבריות אחרים באפריקה. במשך זמן קצר אחרי גשמי קיץ טובים, הערבות השטוחות של צפון השמורה מתמלאות חיות בר, המתאספות באזורי המרעה הטובים ביותר. זה הזמן הטוב ביותר לצפות כאן בחיות.
אחת ממטרות השמורה, נוסף על שמירת הטבע הכולל חי וצומח, הייתה גם להגן על תושבי האזור, שבטי הבושמנים, שהיו ציידים-לקטים עד תחילת המאה ה-21. בשמורה שבטי הסאן (כך הם קוראים לעצמם) יכולים לחיות את אורח החיים המסורתי שלהם ללא חדירה, או השפעה, של העולם החיצון.
דלתת האוקוונגו
בצפון בוטסואנה זורם נהר האוקוונגו, המגיע מהרי אנגולה לכיוון צפון מערב. הנהר יוצר בדלתא המדברית שלו אזור ביצות ותעלות מים, המשתרע על שטח בסיסי של כששת אלפים קמ"ר אליו נוספים כ-7,000 עד 12,000 קמ"ר של אזור עשבי המוצף באופן עונתי. זוהי הדלתא של האוקוונגו, שצורתה צורת מניפה, והיא מקום אידאלי לצפייה בבעלי חיים וגן עדן לחובבי צילום. מערכת אקולוגית ייחודית זו, היא הדלתא היבשתית הגדולה ביותר בעולם. הדלתא ניזונה על ידי נהר האוקאוונגו, שהוא הנהר השלישי בגודלו בדרומה של אפריקה. הדלתא התפתחה בהתמדה במשך אלפי שנים על ידי מיליוני טונות של חול שנשא הנהר מאנגולה.
האטרקציות התיירותיות הגדולות של הדלתא ואזורי היבשה הן צפייה בחיות, ציפורים ושייט, לעתים קרובות בסירת מוקורו מסורתית, מעין קאנו העשוי מבול עץ. הצפת הדלתא מתרחשת דווקא בקיץ ואז אפשר לפגוש בשטחה של הדלתא יונקים אפריקאים גדולים, דוגמת פילים, קרנפים, נמרים, כלבי פרא, ברדלסים ועוד. סך הכל נצפו באזור 130 מיני יונקים, 71 מינים של דגים, 444 מינים של ציפורים, 64 מינים של זוחלים ו 1300 מינים של צמחים.
שמורת אגם מקגדיקגדי
שמורה נוספת בבוטסואנה היא מדבר המלח/אגם מקגדיקגדי. זוהי מלחה (מדבר מלח גדול), בשטח של כ- 12 אלף קמ"ר, באמצע הסוואנה היבשה של צפון מזרח בוטסואנה, ואחד ממישורי המלח הגדולים בעולם. המלחה היא כל מה שנותר מהאגם העצום לשעבר מקגדיקגדי, שבעבר השתרע על שטח שגודלו יותר מפורטוגל, אך התייבש לפני כמה אלפי שנים. חלק מהשטח הפך במהלך השנים לפארקים הלאומיים מקגדיקגדי ונקסאי. מקגדיקגדי אינו מדבר מלח אחד אלא מספר מדבריות מלח וביניהם מדבריות חול. במשך רוב השנה, השטח הזה שומם, חסר מים וצחיח מאוד ואין בו בעלי חיים. אולם בשנים שיורד גשם באזור ניתן לראות כאן מספר סוגים של בעלי חיים, ביניהם זברות ולהקות עצומות של פלמינגו.
שמורת צ'ובה
בצפון בוטסואנה, קרוב לגבול עם זמביה ולא רחוק ממפלי ויקטוריה, נמצא הפארק הלאומי צ'ובה ובו אחד מריכוזי בעלי החיים הגדולים והמרשימים באפריקה. בצידו הצפון מזרחי זורם נהר הצ'ובה, שהעניק לפארק את שמו, והוא ללא ספק אחד הנהרות היפים באפריקה. הפארק, שנוסד בשנת 1968, ידוע בגלל עדרים גדולים של פילים ושל באפלו אשר במהלך חודשי החורף היבשים יגיעו אל הנהר כדי לשתות, להתרחץ ולשחק.
ניתן לצאת לשייט בנהר כדי לחוות את הפארק, ואת החיות, מנקודת תצפית אחרת. כך אפשר להתקרב להיפופוטמים, תנינים ולחלק מלמעלה מ- 460 מינים של ציפורים שנצפו בפארק צ'ובה ביניהם אווזים מצריים, קורמורנים, אווזים, שלדגים ורבים מבני משפחת החסידות. חלקים פחות מתויירים של הפארק הן הביצות בשמורת סאבוטי שם ניתן לראות סוגים שונים של טורפים האורבים לאנטילופות. צפונה מכאן, בשמורת ליניאנטי, בה זורם נהר באותו שם, אפשר לראות מגוון גדול של בעלי חיים באווירה רגועה. נראה כאן פילים, זברות, באפלו ועוד.
בבוטסואנה ניתן עדיין לחוות מראות השמורים לרוב לטובת צילומי ערוץ הנשיונל ג'אוגרפיק בלבד – להקת אריות המונה עשרות פרטים, ברדלסים הצדים כבודדים ובקבוצות, נמרים מתבודדים ועוד אינסוף חיות בר מדהימות, בגודל טבעי. הטיול בבוטסואנה הוא מלהיב, מסעיר ומתגמל מאין כמותו.
מוזמנים לקרוא עוד על הטיולים שלנו לבוטסואנה ועל המסלולים הייחודיים שהרכבנו עבורכם על מנת שתוכלו לחוות את אפריקה בצורה הטובה ביותר.
האי האפריקני מדגסקר הוא גן עדן לחובבי טבע. יש בו יערות עבותים ושמורות טבע בהן בעלי חיים רבים שאפשר לפגוש רק כאן. אבל מה לאי האפריקני הנמצא באוקיינוס ההודי מול חופה המזרחי של אפריקה וליהדות?
האי האפריקני מדגסקר הוא גן עדן לחובבי טבע. יש בו יערות עבותים ושמורות טבע בהן בעלי חיים רבים שאפשר לפגוש רק כאן – כשהמקסים מכולם הוא הלמור, המסתובב חופשי באי. באי ישנם גם חופים נפלאים עם חול רך ומים צלולים. במדגסקר ניתן למצוא בעלי חיים אנדמיים רבים כמו הפוסָה מבין הטורפים, ו-40 מינים שונים של קופיפֵי לֶמור. באי גם מגוון רב של עופות, ובהן קוקיות, פלמינגו, אנפות, יונים, חוגלות ועוד. במדגסקר חיים כ-800 מיני פרפרים, ויש בה מגוון עכבישים מיוחדים. אבל מה לאי האפריקני הנמצא באוקיינוס ההודי מול חופה המזרחי של אפריקה וליהדות? התשובה מעניינת ומורכבת יותר מאשר נראה על פניו. מסתבר כי באי ישנן מסורות יהודיות, היסטוריה יהודית וחיים יהודיים מתחדשים. במדגסקר כעשרים מיליון תושבים, מחציתם נוצרים והשאר מחזיקים בדתות ואמנות מקומיות. פחות מעשרה אחוז מהתושבים הם מוסלמים. המלאגשים הם צאצאי כעשרים שבטים שהגיעו לאי מאפריקה, פולינזיה, אינדונזיה ומלזיה ועוד. האירופאים הגיעו לאי בראשית המאה ה-16. ראשון הגיע מגלה הארצות הפורטוגזי דיוגו דיאז ואחריו הבריטים, הצרפתים וההולנדים. האי היה קולוניה צרפתית משנת 1897 ועד 1960 אז זכה לעצמאות מהשלטון הצרפתי. עדויות היסטוריות להימצאות יהודים באי הן מעטות וסביר להניח שאלו הקיימות מקורן במאה השביעית, עם הגעתם של סוחרים מארצות ערב ובהם יהודים או מהמאה ה–16, כשבין הימאים הפורטוגלים שהגיעו עם דיאז היו גם יהודים אנוסים. למרות שאין לכך כל הוכחה, הרי שרבים מתושבי מדגסקר מאמינים כי האי הוא אופיר המקראית, ממנה הגיעו חומרי בנייה למקדש שלמה. חלקם מאמינים גם שהאבות המייסדים שלהם הם בני עשרת השבטים האבודים. מנהגים כמו מילת הבנים ואי אכילת בשר חזיר נהוגים אצל רבים מתושבי האי.
תוכנית מדגסקר
קשר מצמרר יותר בין יהדות למדגסקר נמצא במה שנודע בשם "תוכנית מדגסקר", רעיון שהגה לראשונה בשנת 1885 הסופר הגרמני האנטישמי פאול דה לגארד. תוכניתו הייתה לרכז את כל יהודי אירופה באי מדגסקר. הרעיון שב ועלה בין שתי מלחמות העולם דווקא באנגליה, נבחן על ידי הפולנים ב-1937 ומשך את תשומת לב הנאצים והופיע אצלם כבר ב-1938. הרעיון תפס תאוצה בקיץ 1940, כאשר הגרמנים עמדו בפני ניצחון על צרפת. במקביל, הביא זימון של גורמים לידי כך שתוכנית מדגסקר הפכה לתרופת פלא שהנאצים המתוסכלים נאחזו בה בהתלהבות. התוכנית לגרוש כל יהודי פולין אל השטחים שלא סופחו ניתקל בקשיים ואז הציע הימלר: ‘אני מקווה למחוק לחלוטין את המושג יהודים על-ידי האפשרות של הגירה רבת-היקף של כול היהודים למושבה באפריקה או במקום אחר.’ היטלר סבר שהתוכניות של הימלר 'טובות מאוד ונכונות' והתיר להימלר להודיע ליריביו שהפירר 'הכיר ואישר' אותן כקווים מנחים מוסכמים. התוכנית צברה תאוצה נוכח הניצחון הממשמש ובא על צרפת, מכיוון שהאי מדגסקר, שהיה מושבה צרפתית, נשאר תחת שלטונה של וישי וככזה נראה לנאצים כמתאים למטרותיהם. המשימה הוטלה על משרד החוץ. התוכנית הייתה לבודד את היהודים במקום נידח זה, בו יופרדו מעמי אירופה. ביוני 1940 הודיעו הגרמנים לאיטלקים על כוונתם ליישב את יהודי אירופה במדגסקר, וחלק מהתוכניות לשלוח יהודים לשטחים הלא מסופחים בפולין נעצרו לעת עתה. במשרד החוץ הגרמני הכינו תוכנית שבה היו מעורבות סוכנויות רבות של הממשלה הנאצית: המשרד ל'תוכנית ארבע השנים' יופקד על תיאום הניצול של רכוש היהודים; המשרד של הפירר יופקד על תיאום ההובלה; הס"ס יופקד על איסוף היהודים באירופה וניהול ה'גטו המיוחד' באי. במקביל, עבדו גם במשרדו של אדולף אייכמן על תוכנית מקבילה. בפועל, התוכנית לא הייתה מעשית, הן מבחינה לוגיסטית והן מבחינה צבאית. תוכנית מדגסקר גוועה לאחר מספר חודשים נוכח הבלימה הבלתי צפויה בשמי בריטניה, ובמקומה פנו הנאצים לפתרון הסופי הידוע היום – השמדת היהודים בגז.
יהודי מדגסקר במאה ה- 21
לאחרונה עברו כמה עשרות מבני האי גיור אורתודוקסי והפכו ליהודים, לאחר שהתאכזבו מהכנסיות הנוצריות בהן היו חברים, ומצאו עצמם נמשכים ללימוד תורה. אחרים שגילו את שורשיהם היהודיים הקימו קהילה יהודית ובה כ–1,500 חברים להם שלושה בתי כנסת בעיר הבירה אנטננריבו. מטרת הקהילה, שחבריה אינם שואפים לעלות לארץ אלא רוצים להישאר במדגסקר הינה ללמד את התנ"ך היהודי, לספק חינוך חברתי על פי התורה, לעזור ביחסים בין אנושיים ולשמור את מצוות התורה.
ספארי מגוון ומפגש עם בעלי חיים רבים ומעט אנשים, פלאי טבע, כפרים אקזוטיים, ונהרות שלא נגמרים, זמביה מסתמנת כיעד החם הבא באפריקה. כדאי לכם לבקר בה לפני שכולם יגלו אותה!
חובבי טבע והרפתקאות סימנו מזמן את אפריקה כיעד מועדף. הם יצאו לטיול ספארי בסרגנטי, ביקרו בכפרי בושמנים ויצאו לשייט בנהרות המרשימים של היבשת. אבל בשנים האחרונות, עם התרבות התיירים בטנזניה וקניה, יש מטיילים מנוסים שמחפשים דווקא יעדים אקזוטים יותר ומתוירים פחות, שבהם יוכלו ליהנות מחוויית הספארי וחיות הפרא בשקט ובקצב שלהם. במילים אחרות, הם מחפשים את זמביה. זמביה היא אחת מהמדינות המגוונות ביבשת אפריקה עם שמורות טבע מהממות, מפלי ויקטוריה המפורסמים שגובהם פי שניים ממפלי הניאגרה והם אחד משבעת פלאי תבל, נהרות קסומים, כפרים מרתקים והרבה מאוד אתרים פוטוגניים. תוסיפו לכך את העובדה שמדובר באחת מהמדינות הבטוחות באפריקה, המציעה למבקרים בה תשתיות תיירותיות ברמה הגבוהה ביותר שקיימת ושאנגלית היא אחת מהשפות הרשמיות במדינה, כך שאחוז דוברי השפה הוא גבוה במיוחד, וקיבלתם את היעד המושלם לטיול הבא שלכם באפריקה.
זמביה ממוקמת בדרום-מרכז אפריקה, אין לה יציאה לים אבל יש בה נהרות ואגמים לרוב, ושמה ניתן לה על שם נהר הזמבזי המדהים. לפניכם כמה סיבות טובות לכך שזמביה צריכה להיות היעד הבא שלכם:
המפלים נחשבים לאחד משבעת פלאי תבל, הם היו נושאים לשירים ולציטטות וצריך לראות אותם מקרוב כדי להבין את הקסם והעוצמה שלהם. המפלים כפולים בגובהם ממפלי הניאגרה וגם גבוהים יותר ממפלי האיגואסו בדרום אמריקה. מפלי ויקטוריה נמצאים במפגש המדינות זימבבואה וזמביה, אבל זמביה הרבה יותר בטוחה וידידותית למטיילים כך שהיא האפשרות המועדפת בין השתיים. במפלי ויקטוריה אפשר לצאת לטיול רגלי או ברכיבה על אופניים מסביב למפלים. ניתן גם לעוף עם מצנח ממונע (טרקטורון מעופף) או כדור פורח ולראות את המפלים מלמעלה. אם אתם בכושר, צאו לשחייה בבריכה הטבעית שמעל המפלים, מדובר בחוויה בלתי נשכחת!
בזמביה יש מספר שמורות טבע, ולמרות שיש בהן פחות צפיפות של בעלי חיים בהשוואה לסרנגטי שבקניה, מאוד מומלץ לבקר בהן משתי סיבות: עושר בעלי החיים שתפגשו והשקט היחסי של השמורות. בין בעלי החיים הפופולאריים בהם תוכלו לפגוש ברוב שמורות הטבע, כולל בנהר הזמבזי התחתון, נזכיר את ההיפופוטמים, פילים, ג'ירפות, אריות ונמרים. אך החיות הנדירות של זמביה הן שהופכות את המסע אליה למיוחד והן כוללות את הצ'יטה, הקרנף השחור והקרנף הלבן. כאמור בזמביה ניתן למצוא עשרות בעלי חיים וגם צמחים שלא נמצאים בשום מקום אחר בעולם, כולל מין מסוים של ג'ירפה, מינים מסוימים של אנטילופות (Lechwe), וגם פרפרים נדירים. בעוד שגם בשמורות נוספות באפריקה ניתן לצפות בבעלי חיים בטבע, מה שאנחנו אהבנו בביקורנו הייתה הקרבה הכמעט בלתי נתפסת לבעלי החיים. מראה מוכר באזור נהר הזמבזי הוא קבוצת מטיילים קטנה שיוצאת לשיט בקאנו ובדרך צופה בהיפופוטמים, ושומעת מסביבה את קולות הציפורים והיונקים, ופתאום, האווירה משתנה כאשר פילים מתקרבים לנהר והיושבים בקאנו מבינים שהם נמצאים במרחק מטרים ספורים ממשפחת פילים.
עבור בוגרי הסרנגטי של קניה וטנזניה, לשמורות הטבע של זמביה יש יתרון ברור אחד, הן פחות מתוירות. מי שהיה בסרנגטי בוודאי זוכר שראה שיירות של רכבי 4X4 הנוסעות בעקבות כל אריה או נמר שנקרה בדרכן. בזמביה לא נתקלנו בשיירות. באזורים היותר תיירותיים, בוודאי תיתקלו בקבוצות נוספות של מטיילים או מטיילים עצמאיים, אבל הכל במידה, בלי צפיפות ובלי לעמוד בתור כדי לראות אריה שוכב מתחת לעץ. צפיפות המבקרים הקטנה יחסית בשמורות הטבע של זמביה, מאפשרת מפגשים רבים יותר, עם חיות נדירות יותר, שאינן מפוחדות מעומס האורחים הזרים בשטחן.
שיירת מכוניות בספארי בקניה. בזמביה זה לא קורה
פחות מעייף מהליכה, נופים יפים לא פחות מאשר בנסיעה
כאמור, זמביה היא מדינה עם נהרות רבים, כששני המרכזיים מבחינת האיזורים התיירותיים הם נהר הזמבזי ונהר הלואנגווה. ניתן לצאת לשייט באתרים רבים במדינה, ויש מקומות בנהרות שהגדות כל-כך רחוקות האחת מהשנייה, כך שנוצרו איים קטנים ומקסימים שקוטרם בין כמה עשרות לכמה מאות מטרים וגם בהם ניתן לבקר. בזמן השייט תוכלו ליהנות מבעלי החיים הנמצאים במים, ממזג האוויר הטוב ומהשייט עצמו. תוכלו לשוט בעצמכם בסירות קאנו או בראפטינג או להצטרף לספינות תיירותיות להפלגה של כמה שעות או כמה ימים. מה שבא לכם.
כפי שאמרנו קודם, זמביה היא אחת מהמדינות הבטוחות באפריקה וגם אחת המדינות עם אחוז דוברי האנגלית הגבוה ביבשת. שתי העובדות הללו הופכות את המפגש עם האוכלוסייה המקומית לנעים ונוח. יש מספר כפרים מסורתיים המקבלים מבקרים זרים לביקור, לרוב הביקור אורך בין חצי שעה לכמה שעות, והכסף שהכפר מרוויח נאסף ומוקדש לשיפור התשתיות בכפר. בנוגע לערים, בירת זמביה לוסקה היא העיר הגדולה במדינה, ושם תוכלו למצוא מוזיאונים, גלריות וחנויות. נהנינו בטיול שלנו בלוסקה, אבל אנחנו חייבים להודות שמהכפרים ושמורות הטבע נהנינו הרבה יותר.
אם המחשבה על ביקור בזמביה עורר בכם את התאבון לגלות עוד מאפריקה, אנחנו ממליצים על ביקור אצל השכנה ממזרח, מלאווי. אגם מלאווי הוא האתר היפה והתיירותי במדינה. זהו האגם השלישי בגודלו באפריקה והתשיעי בגודלו בעולם, ויש בו יותר מינים של דגים מכל אגם אחר באפריקה. זהו המקום המושלם ליהנות מצלילה וספורט ימי, שחייה וטיולים. קייפ מקליר שעל גדות אגם מלאווי נחשב המקום עם השקיעות היפות במזרח אפריקה, אטרקציה מדהימה לחובבי צילום, או שקיעות.
אגם מלאווי
ואם הגעתם למלאווי, נצלו עוד יום אחד או שניים לרמת זומבה הנמצאת מדרום לאגם מלאווי. הרמה המתנשאת לגובה של 1,800 מטרים, כוללת הרים ועצים, מפלים ואגמים. בין בעלי החיים שנמצאים שם תוכלו למצוא בבונים ופרפרים לרוב, ואם יתמזל מזלכם, תוכלו לראות גם נמר בשטח. אפשר לטייל באזור ברכב או ברגל, וגם טיולי רכיבה על סוסים מאוד מומלצים במקום.
אנחנו מקווים שעזרנו לכם לגלות יעדים חדשים באפריקה. אם אתם חובבי טיולי טבע ועדיין לא ביקרתם בזמביה או מלאווי, תוכלו לעשות זאת כבר באביב או בקיץ הקרובים. העונה המומלצת לביקור ביעדים אלה היא בין מאי לספטמבר / תחילת אוקטובר. אז קדימה, תתחילו לתכנן כבר עכשיו.
חברת עולם נסתר מציעה טיולים פרטיים או קבוצתיים לאפריקה, כולל לזמביה ומלאווי.
מדינת רג'סטאן שבהודו, היא מהמקומות היותר יפים ומעניינים בהודו. יש כאן ערים עתיקות, שווקים ססגוניים, מקדשים היסטורים, ואנשים ונשים לבושים בצבעוניות מסעירה.
גיל שלנו נסע במיוחד להודו על מנת לבדוק את השטח ושלח לנו משם תמונות שעוררו את התיאבון שלנו. ואנו החלטנו לחלוק אותן איתכם.
אין דבר שאנחנו בעולם נסתר אוהבים יותר מלקוחות מרוצים, ואפילו יותר מכך אנחנו אוהבים לקוחות מרוצים עם תמונות! בתיה לוי חזרה לפני מספר ימים מטיול עם נכדיה בטנזניה שאותו תכננו במיוחד בשבילה ובשביל משפחתה, עם חוויות מרגשות מטיול מופלא ותמונות שנראות כאילו נלקחו מאתר הנישיונל ג'אוגרפיק. לחצו כאן לקריאת ההמלצה שלה.
והנה תמונות מקסימות ששלחה לנו כדי שנוכל לשתף גם אתכם:
טנזניה הפכה בשנים האחרונות יעד מועדף לישראלים שמבקרים בשמורות הטבע המדהימות שלה בטיולי ספארי. הטיול בטנזניה יהיה מושלם עם אירוח במלונות יוקרה, ולכן קיבצנו עבורכם רשימה של המלונות והלודג'ים הטובים והיוקרתיים בטנזניה הנמצאים בשמורות טבע יפהפיות.
אגם מניארה (Manyara Lake) הוא אחד מאתרי התיירות המרהיבים בטנזניה. השטח שסביב האגם הוא פארק לאומי הידוע בשל בעלי הכנף והיונקים הרבים שחיים בשטח הפארק. בעונה הרטובה הפארק הוא יעד לכ-400 מיני ציפורים, ובכל עונות השנה נמצאים במקום קופים, זברות, נמרים, פילים, היפופוטמים ויונקים גדולים אחרים. לודג' Lake Manyara Kilimamoja הוא אחד מבתי ההארחה המועדפים באזור, במיוחד למטייילים שרגילים לבתי מלון נוחים ואלגנטיים. האתר כולל מספר בקתות מפוארות המתאימות ליחידים, זוגות ומשפחות. הבקתות המרווחות כוללות חדרי שינה מפוארים, חדרי אמבטיה מודרניים ומאובזרים וסלונים מדהימים. תשומת הלב לפרטים בעיצוב של האח, כיסא הנדנדה והפתעות נוספות הופכות את המקום לבית הארחה מושלם. כשתצאו מהבקתה תוכלו ליהנות מהבריכה החיצונית, הספא, המסעדה, חדר הביליארד וגם מפעילויות לילדים ולמבוגרים. בין הפעילויות ניתן למנות שיעורי הכנת קוקטיילים, שיעורי שפה ותרבות מקומית, טיולים בכפרים, טיולים בטבע, שיעורי בישול, הופעות ועוד. למרות שהסיבה העיקרית שאנשים מגיעים למקום היא טיולי ספארי, יהיה לכם מאוד קשה לעזוב את הלודג'.
טיולי ספארי בסרנגטי הם פשוט חובה לחובבי טבע בדגש על חובבי בעלי חיים. בשמורה הענקית תפגשו בלהקות אריות, גנו, זברות, אנטילופות, ברדלסים ועוד בעלי חיים, ציידים וניצודים. מליה סרנגטי הוא אחד מבתי המלון הטובים ברחבי העולם, ואחד מהלודג'ים היחידים בטנזניה הכולל חדרים נגישים. החדרים המפוארים מתחילים מגודל של 30 מ"ר ומגיעים לסוויטות של כ-140 מ"ר. השימוש באבנים בצבע בורדו-חום במבנים החיצוניים הזכיר לנו קצת את מלון בראשית הישראלי. עם זאת, עיצוב הפנים שונה מאוד, כשהעיצוב שלהן הוא מודרני לעילא והצבעוניות בתוך החדרים שונה מאוד מאשר בבראשית המדברי. בחדרים תוכלו ליהנות מכל מה שאתם מצפים ממלון יוקרה כולל חדרי ארונות ונופים פנורמיים לשמורת הסרנגטי, כדי שתוכלו ליהנות מהזריחות והשקיעות מבלי לצאת מהחדר. למרות זאת, אין סיבה להישאר בחדר, במלון יש בריכה חיצונית מדהימה המתמזגת עם הנוף בסביבה, יש חדר משחקים לילדים ויש גם מסעדות מצוינות. נזכיר לכם שאתם בסרנגטי, והגיע הזמן לצאת לטיול. מהלודג' יש יציאה לטיולים רגליים, לטיולים ברכבי שטח וגם לטיולים בכדור פורח. כן, כדור פורח. זאת דרך מצוינת לצפות בנוף, אם אין לכם פחד גבהים כמובן.
מליה סרנגטי הוא אחד מהלודג'ים הטובים בטנזניה, ואתם הולכים ליהנות מכל רגע!
לא הרחק מהסרנגטי נמצא מכתש נגורונגורו, מכתש שנוצר עם קריסתו של הר געש לפני כ-2 מיליון שנים. האזור ידוע בגלל הנופים הגעשיים הייחודיים וגם בגלל היותו שטח מוגן שנועד לשמר את אורח החיים של שבטי המסאי. ניתן לטייל בכל רחבי המכתש וגם האזור שסביבו הוא שמורה מוגנת, אבל ההמלצה שלנו, במיוחד אם אתם חובבי צילום, היא להקדיש חלק מיומכם לצילומים מקירות המכתש. הקירות נותנים נקודת תצפית מצוינת על מגוון בעלי החיים שבמכתש וזה מקום נהר לצילומים פנורמיים. נפטון לודג' הוא לודג' יוקרתי הנמצא במרחק של כ-20 דקות נסיעה מהמכתש. במקום יש 20 בקתות נפרדות המיועדות לאורחים: יחידים, זוגות ומשפחות בגודל של כ-130 מ"ר. במקום יש בריכה, ספא, מסעדה ובר שיהפכו את השהות שלכם בנפטון ללא פחות ממושלמת!
לודג' מפואר בסגנון קולוניאלי עם רהיטי עץ כבדים, שולחן ביליארד, בר עם ויסקי מיושן, וחדרים מפוארים. כמו לודג' נפטון, גם אולדיאני שוכן בקרבת מכתש נגורונגורו ומשמש כנקודת יציאה מצוינת לטיולים בשטח המכתש. בלודג' יש 48 סוויטות ו-2 וילות נפרדות, לכולן יש נופים פנורמיים אל הטבע שבחוץ. בלודג' יש מסעדה, בר, חדר ביליארד, בריכה חיצונית, חדר משחקים לילדים ומתקנים נוספים. הסוויטות, המתקנים והנופים ההרריים שמציעים שקיעות בלתי נשכחות הופכות את הלודג' הזה ליעד מומלץ במיוחד.
הפארק הלאומי טרנגירה (Tarangire) ידוע בשל הפילים ועצי הבאובב הרבים שבו. מעבר לכך, המקום הוא כר פורה גם לצפייה בבעלי חיים אחרים בהם אריות, זברות, צ'יטות, קופים ועוד. Tarangire Treetops נמצא בפארק הלאומי וממוקם פחות מ-90 ק"מ מנמל התעופה ארושה (Arusha). המקום קיבל את שמו (Treetops) בגלל שהחדרים בו הן בעצם בקתות מורמות שנמצאות כמטר וחצי מעל הקרקע. במקום יש מסעדה, בריכה ומתקנים נוספים. גולת הכותרת של הטיול היא העובדה שהוא ממוקם שבתוך שטח הפארק, עם בעלי חיים רבים שנמצאים במרחק הליכה קצר מהחדר, ולפעמים אפילו "קופצים לביקור" בשטח המלון. חלק מהצוות המקומי הם בני המסאי וניתן לבקר בכפרי המסאי במקום. בנוסף, ניתן לצאת לטיולי ספארי בשעות היום והלילה מהמלון. יש מלונות יוקרתיים מה- Treetops אבל אין מלונות כמותו, ה- Tarangure Treetops הוא אחד מבתי ההארחה הייחודיים במזרח אפריקה!
אז למה אתם מחכים? עם עולם נסתר תוכלו לצאת לטיולים מודרכים פרטיים באתרי הטבע של טנזניה וללון במלונות ולודג'ים יוקרתיים במיוחד. קראו עוד על טיול ספארי פרטי בטנזניה עם מלונות יוקרה בקישור המצורף.
אחת הסיבות החשובות ביותר לטיול משפחתי היא כי טיול משפחתי הוא כיף! אך חשובה עוד יותר מכך היא העובדה שבמהלך טיול יש לילדים אין סוף הזדמנויות ללמוד ולצמוח. נסיעות יכולות לפתוח את עולמם למאכלים, תרבויות, ידע וחוויות חדשות שאינם זמינים בכיתה. נסיעות יכולות גם להדק את הקשר בין בני המשפחה, להוביל להתנהגות טובה יותר ולצמצם את משך הזמן שהילדים מבלים מול מסכים. לפניכם עוד כמה סיבות בעד נסיעות משפחתיות:
אין דרך טובה יותר ללמוד על ההיסטוריה של סין או על חורבות פומפיי מאשר להיות שם. האבולוציה והדרוויניזם מקבלים משמעות חדשה לגמרי תוך כדי שייט באיי גלפגוס. בטיול אתה לא יכול שלא ללמוד על תרבויות, מקומות, אנשים ומקומך שלך בעולם. לימוד מסוג זה מסייע לעצב תפיסת עולם רחבה יותר מזו שניתן ללמוד בכיתה.
כשאתה מטייל הזדמנויות חדשות מציגות את עצמן בפנייך מדי יום. תמיד יש סיכוי לומר כן למשהו חדש. מתן חטיף לפיל, קמפינג בסרנגטי, או אכילה מדוכני מזון אשר ניתן לפגוש בעת טיול לוייטנאם, הן חוויות חדשות ומרגשות שילדים יאהבו.
ילדים סקרנים מלכתחילה והנסיעות יפתחו אותם לעולם חדש של שאלות. נסיעות יכולות לעזור להעיר את דמיונם ולעודד אותם לשחק בדרכים יצירתיות. הם יתרגשו לחקור מקומות כמו מאצ'ו פיצ'ו ואז לשאול שאלות כדי ללמוד על העיר העתיקה והנטושה. טיול בחו"ל יביא אותם לאכול דברים שונים ומשונים. אין כמו רעב בארץ זרה שיגרום לנו להעריך את מה שיש לפנינו, ואוכל הוא אחת הדרכים המעניינות והנגישות להכיר תרבות מבפנים. הילדים לא אוכלים דגים בבית, אבל יאכלו טאקו-דגים על חוף הים במקסיקו? הגיוני לחלוטין.
לא כל ילד קופץ לאוקיאנוס כדי לשחות עם אריות ים ידידותיים, או מטפס מעל לקו עלוות העצים ללא היסוס. הצגת פעילויות כאלה במהלך חופשה נותנת להם סביבה נהדרת לצאת מאזור הנוחות שלהם ולאתגר את עצמם בדרך חדשה. הביטחון העצמי שהם ירוויחו לא יסולא בפז. נסיעות בונות ביטחון כאשר הן מעבירות אותנו בשטח לא מוכר, הן פיזיות והן פסיכולוגיות.
על פי נתוני אוניברסיטת ג'ורג'יה, סטודנטים שלמדו בחו"ל קיבלו ציונים גבוהים יותר עם חזרתם לכיתה. מבוגרים שהשתתפו בטיולים חינוכיים כילדים לא רק קיבלו ציונים טובים יותר בבית הספר, אלא סביר יותר שהם היו בעלי תואר אקדמי והכנסה גבוהה יותר בהשוואה לאלו שלא נסעו. במילים פשוטות, נסיעות מעודדות למידה וגורמות לילדים לרצות ללמוד.
כשאתה מטייל ומבלה במדינות ובערים בינלאומיות, אין לך את אותם שירותים להם אתה רגיל בבית. אפילו דברים כמו גבינה לבנה בדרך כלל לא יהיו טעימים! דרך נסיעות הילדים יוכלו להסתגל למציאות שונה וליהנות בזמן שהם עושים זאת. זו תכונה שתועיל להם לאורך חייהם.
אריזת תיקים והצורך לוודא שיש ברשותם את כל הדברים שלהם בעת מעבר למחנה או למלון חדש מעניקה לילדים תחושת אחריות שאולי אין להם על בסיס יומי. אפשר גם לתת להם יותר אחריות אם מערבים אותם בתכנון הטיול. זו דרך נהדרת לגרום להם להרגיש אחראיים לכמה מהנה תהיה החופשה.
לעתים קרובות כשנוסעים למקומות מרוחקים, גישה לאינטרנט אינה זמינה בקלות. זוהי הדרך המושלמת להנות מהעולם סביבך, לצפות בחיות או בחיי היומיום העוברים ממש לפניך בניגוד לעל המסך. ההפסקה מזמן המסך מחדשת נפשית ומעודדת את הילדים להפוך לחברים פעילים בעולם הסובב אותם.
התנסות בתרבות חדשה ואורח חיים אחר מעודדת את הילדים לפתח תחושה עמוקה של הבנה וכבוד. כשילדים נפגשים עם ילדים מקומיים במקומות בהם הם מטיילים ומשחקים איתם יחד קורה דבר מדהים. הם בונים קשרים וידידות למרות גבולות תרבותיים ולשוניים. אנחנו אף פעם לא צעירים מכדי לחוש כבוד והבנה לאחר ולשונה.
חשיפה לשפה אחרת תעזור למוחם לפתח מיומנויות בעברית במהירות רבה יותר. מחקר שנערך לאחרונה מראה כי אפילו חשיפה מוגבלת לשפה נוספת בינקות גורמת לשמירה רבה יותר של העושר הלשוני בהמשך.
ילדים יכולים להסתגל מהר יותר ממבוגרים, וככל שנוכל לחשוף אותם מוקדם יותר לאנושות על כל צורותיה השונות, כך יש פחות סיכוי שהם יהפכו למרוכזים בעצמם ככל שהם יגדלו. ללא נסיעות בעולם הם עשויים להניח שהעולם שהם מכירים הוא היחיד שקיים, למעט באגדות.
11.נסיעות יגבירו את הסבילות שלהם לאי נוחות
במהלך טיול יכול להיות שהכרית גושית מדי או שאין קרח בשתייה. או שאולי יתושים מזמזמים לך באוזן כל הלילה או שאין פינצטה להוציא את הקוץ מהאצבע. ואולי המטוס פשוט מאוד מאחר. כל החריגות הללו הן בתחום חוויות טיול אפשריות, והן אינן בהכרח גרועות. אתגרי אי הנוחות מאפשרים לילדים לפתור בעיות, לתרגל סבלנות ולהביע הכרת תודה בדרכים חדשות.
כשסיפרנו לחברים שאנחנו נוסעים לפַּנְֹטָנַל, הם שאלו פַּנְטָ-מָה? זה היה בשנת 2008. לפני כשלוש שנים נסענו לשם שוב, וגם הפעם התגובות היו כמעט זהות. אגן האמזונס הנמצא מצפון גורף יותר פרסום ותהילה, זה ברור, אבל הפנטנל – אחד האזורים הפחות מוכרים והיותר מפתיעים של ברזיל – הוא המקום למי שבאמת רוצים לראות שפע בלתי ניתן לתיאור של בעלי חיים. כאן נמצא הריכוז הגדול ביותר של בעלי חיים בעולם החדש. ובשונה מיערות הגשם של אגן האמזונס שבהם החיות נחבאות לרוב במארג של הצמחייה העבותה, בשטחים הפתוחים של הפנטנל אפילו הצופה העצל ביותר יכול לצפות בהן כמו בסרט. זאת היא מעין סוואנה דרום אמריקאית אדירת ממדים.
הכובשים הפורטוגזים שהגיעו לברזיל במאה ה-16 כינו אותו אמנם פּנְטָנוֹ, שמשמעו אדמת ביצה, אבל הפנטנל אינו ביצה; זהו האזור הטרופי המוצף הגדול בעולם והוא משתרע על שטח אדיר של כ-200 אלף קילומטרים רבועים. כיצד מתרחשת תופעת הטבע המרתקת הזאת של ההצפה הגדולה בעולם? בכל שנה בעונה הגשומה בין נובמבר לאפריל, יורדים בפנטנל כמעט 1,500 מ"מ גשם. יש אמנם אזורים גשומים יותר על הכדור – אך בדיוק אז מציפים נהר פרגוואי ויובליו הרבים כ-80 אחוז משטחי העשב הענקיים של הפנטנל, למעט איים של צמחייה וסבך המהווים מקלט לבעלי החיים הרבים. הפנטנל ונהר פרגוואי, כמו גם נהר איגואסו, הם חלק מאגן ההיקוות של נהר פרנה.
ההצפה מתרחשת שנה אחר שנה במחזוריות של שעון, כמו לב הפועם במרווחים שנתיים. כשהגשמים נחלשים ופוסקים, המים בפנטנל מתנקזים ברובם אך עדיין נותרים בו מקווי מים ושלוליות השורצים אינספור דגים, סרטנים, רכיכות וחלזונות. בעלי החיים הללו מתניעים שרשרת מזון אדירה של יותר מ-650 מיני ציפורים, כ-1,000 מיני פרפרים, הכי הרבה מינים של דגי מים מתוקים בעולם וכ-120 מיני יונקים. שלא לדבר על יותר מ-1,600 מיני צמחים.
בעונה המוצפת הגישה לרוב שטחי הפנטנל אפשרית אך ורק בסירות ופה ושם במטוסים קלים, אך בעונה היבשה הנמשכת בין יוני לאוקטובר לערך ניתן לערוך פה טיולים גם ברכבי שטח, על גבי סוסים וכמובן ברגל. חלקים מהפנטנל נמצאים בבוליביה ובפרגוואי, אך רוב רובו נמצא בברזיל. כדי להגיע אליו טסנו מתל אביב לעיר סאו פאולו בברזיל, משם בטיסה לעיר קַמְפּוֹ גְרָנְדֶה היושבת בשוליו הדרומיים של הפנטנל, ומשם עוד כשלוש שעות ומשהו ברכב, עד שהגענו לחוות שַרָאֶס (Xaraes) שבמעבה הפנטנל.
האכסניה שלנו הייתה הפתעה. חשבנו שניזרק בתנאים בסיסיים באיזה מבנה של חווה, והנה מתחם קולוניאלי חד קומתי עם חדרים ענקיים, רצפות קרמיקה כתומות ומיני בר בחדר. מקסים אבל לא מפונפן. מי שרוצה לנוח אחרי האוכל ולפני היציאה הבאה לשטח, מוזמן לחדר ההסבה בחווה, המצויד במסך טלוויזיה גדול, כורסאות רכות ומשחקי שולחן. אפשר גם לסור לחדר הביליארד, לקפוץ לבריכה או סתם ללגום משהו בבר. מן פינוק מאופק, אריסטוקרטי ומאוד לא ממוסחר, בתוככי טבע כמעט בתולי. חיי המתיישבים בחוות הבקר הענקיות שקמו ברחבי הפנטנל לא היו קלים, אבל אחרי שהתעשרו הם ידעו לפנק את עצמם במותרות.
אחר הצהרים המדריכים הזמינו אותנו לשתות איתם טֶרֶרֶה – תה צונן קרח. מפוררים בפטיש עלי תה מחבילה מהודקת וקשה כמו אבן. שמים בגוּאַמְפָּה (כוס העשויה מקרן שור), מוזגים מעט מי קרח, מחכים שייספגו וחוזרים על הפעולה עד שהטררה מוכן. זהו טקס חברתי לכל דבר (כמו שתיית המַאטֶה בארגנטינה, אלא ששם שותים אותו חם). כל אחד לוקח בתורו לגימה מהבּוֹמְבָּה (כפית ארוכה המצוידת במסננת בחלקה התחתון). מי שלא מצטרף נחשב לסנוב. הבוקרים של הפנטנל נוהגים לשתות אותו כשהם מעבירים בקר ומשתמשים להכנתו במי נהר צוננים. בעונה החמה זו דרך להעביר את הסיאסטה של שעות הצהרים הלוהטות.
תיירות היא כיום הענף הכלכלי השני בחשיבותו בפנטנל אחרי גידול בקר. במסגרת מאמציה לקדם את הענף מעניקה ממשלת ברזיל הקלות במסים לבעלי חוות הענק של הפנטנל המוכנים להקצות חלקים משטחיהן לקידום תיירות אקולוגית. התוצאה היא שילוב מעניין בין גידול בקר לבין שמירה על נכס טבע שאין שני לו.
כשעה אחרי שהגענו לאכסניה כבר החלקנו בסירת קאנו במעלה נהר אַבּוֹבְּרָל, העובר בשטחי החווה. בעונה הגשומה הנהר יכול לעלות בארבעה מטרים ויותר מגובהו כעת, אבל עכשיו גדותיו היו יבשות יחסית ורוחשות חיים. על הגדה הבוצית רבצו קַיימָנִים (זוחלים ממשפחת האליגטורים). כמה קָפִּיבָּרוֹת (המכרסמים הגדולים בעולם שאורכם יכול להגיע ליותר ממטר, והליצנים רואים בהם הכלאה בין חולדה לחזיר בר) עמדו על הגדה ממול והביטו בנו. בפנטנל יש כמה מיני קופים, כמו למשל קַפּוּצִ'ין ומַרְמוֹסֶט, אבל פתאום שמענו נהימות מוזרות, כמו נביחות. אלו היו קופי שַאָגַן שקיפצו בין ענפיו של עץ אדיר, הקימו מהומת אלוהים ונשמעו כמו ועידת מפלגה.
עגור נמרי התעופף בצווחות מתוך הסבך והתיישב על עץ אִיפֶּה. בעונה היבשה עצי האיפה פורחים ברחבי הפנטנל בלבן בוהק, ורוד יפהפה וצהוב מסנוור. ציפור צ'ַצַ'לָקָה שנראית כמו תרנגולת פילחה את האוויר בצרחות. שלדגים צבעו את האוויר בנוצותיהם, פרפרים התעופפו לנו מעל לראש במין אורגיה אווירית. ממרחק מה נשמעות קריאות של בוקרים וגעיות של פרות. גחליליות החלו לאותת בסבך. מבלי משים עברו שעתיים. עוד מעט ערב וצריך להתחיל לחתור בחזרה.
עופות קַרַקַרַה הדומים לנץ ומסוגלים להרוג עגל אם הם פועלים בלהקה, עמדו בשקט על אחד העצים. שקיעה כתומה. הקיימנים עוד לא זזו מטר, בוהים בעולם בעיניהם העגולות. סוגים שונים של טוקאנים התעופפו מעלינו, כל אחד יותר צבעוני מחברו. הרגשתי שאני בסרט טבע. חסידת גַ'בִּירוּ (טוּיוּיוּ בפי המקומיים) עם ראש שחור ו"צווארון" בצבע דם ניקתה את נוצותיה והתבוננה בבבואתה המשתקפת במים. בגובה של 1.40 מטר ומוטת כנפיים באורך של למעלה מ-2.5 מטר, היא הסמל של הפנטנל.
בכל יום חווינו את המקום בדרך שונה. אחת הדרכים הטובות לטייל ברחבי הפנטנל היא על גב סוס. כך אפשר לחצות מקווי מים מבלי להירטב. באחד הערבים עלינו על סוסים לטיול של ערבית. פתאום בסבך ראינו נקבת אוכל נמלים בצבע דבש ועל גבה גור. השניים היו מופתעים מהמפגש לא פחות מאתנו. הערב ירד. הגחליליות החלו שוב לאותת מתוך הסבך. עשרות עיניים של קיימנים בערו בחשיכה מתוך המים. כשחזרנו לחווה חיכתה לנו ארוחת ערב של מלכים. קינחנו בקַאִיפִּירִיניָה (Caipirinha),הקוקטייל הלאומי של ברזיל, המורכב מקשאסה, ליים, סוכר לבן וקרח כתוש.
על הבוקר, ממש עם הזריחה, מתחת לחלון הייתה מתחילה קקופוניה נהדרת של ציפורים. בכל רגע ציפור אחרת הצטרפה למקהלה. תוכי מקאו בשלל צבעים צווחו בין ענפי העצים, ותוכי מקאו ענקיים שצבעם כחול פטרול (שמם המדעי Hyacinth macaw) מהפנט ביצעו באזזים מעל לראש. "כחולי המדים" הם הגדולים (ובעיני גם היפים) ביותר בין התוכים והם בסכנת הכחדה. מחירו של תוכי כחול עלול להגיע ל-20 אלף דולר בשוק. מיותר לציין שהסחר בהם ממש לא חוקי.
לא פעם גילינו עקבות טריים של המלך, הוא היגואר, אבל לראותו לא זכינו. "אתה אולי לא תראה את היגואר", אומרים המקומיים, "אבל הוא רואה אותך".
כמו לצוף באקווריום
לא רצינו לעזוב את הפנטנל, אבל רצינו להגיע גם לבּוֹנִיטוֹ. במונחים ברזילאיים בוניטו היא כמעט מעבר לפינה, אבל כדי להגיע לשם נסענו דרומה-מערבה כשלוש שעות ומשהו ברכב. בוניטו נחשבת לבירה האקולוגית של ברזיל והנהרות באזור זכים כבדולח, פשוטו כמשמעו. זה היה מחזה קצת מוזר: קבוצה של אנשים מבוגרים הולכים ביער גשם על גדת נהר ריו דה פראטה (Rio da Prata, בתרגום חופשי נהר הכסף) כשהם חנוקים בחליפות צלילה, מצוידים בנעלי גומי וחמושים במשקפות צלילה ובשנורקל.
הלכנו כך בין העצים. מעלינו התעופפו טוקאנים. תוכי מקאו בצבעי ארגמן עד טורקיז צווחו בקול וקופי קַפּוּצִ'ין קטנים ריקדו בין הענפים. לאחר כארבעים דקות של הליכה נינוחה הגענו לנקודה שבה מתחיל הנהר אוליו ד'אגואה (Olho d'agua). המדריך, חתיך ברזילאי שחום, נכנס ראשון לבריכה הטבעית הירוקה שבתחתיתה מפכים המעיינות היוצרים את הנהר. הרכבנו מסכות צלילה על הפנים, שמנו את השנורקל בפה והכנסנו את הראש למים.
זה היה כמו להיכנס לאקווריום ענק, צלול כמו בדולח. ראינו בבהירות את הנביעות שבתחתית הנהר, מבעבעות כמו סירים של שד נהרות. דגיגים פצפונים הניזונים מתאי עור מתים נשכו ועקצצו בעדינות את שוקי הרגליים שבצבצו מתוך חליפת הצלילה, משתעשעים עם האורחים הבלתי צפויים.
הסבר קצר של המדריך, ואנחנו מפקירים את עצמנו לזרם, מרחפים כמו בחלום במורד הנהר הזורם באיטיות, מתמסרים לתחושת הציפה, מנווטים בעזרת הידיים בלבד. כדי לא לפגוע בדגים ובצמחיית הנהר ולא להעכיר את המים, התבקשנו להימנע מתנועות רגליים, מנגיעה בחול שבתחתית הנהר ומשימוש במסנני קרינה. במים השקופים שטו דגים בכל מיני צבעים וגדלים: דגי דוֹרָאדוֹ זהובים וענקיים, דגי פִּיאַפּוּטַאנְגָה כסופים עם כתמי צבע כתומים בזנב ובראש, דגי קוּרִימְבִּטָה שצבעם כסף וזנבם כחלחל, ועוד ערב רב של דגים מסוגים שונים.
באחד מעיקולי הנהר ראינו קיימן. הוא רבץ על הגדה ונהנה מהשמש החמימה. ראינו גם נחש אנקונדה רובץ על גזע עץ שטבע במים. רוב גופו הענקי היה שקוע במים ומעליהם בלטו רק עיניו ונחיריו, הממוקמים בקדמת ראשו ומאפשרים לו לאתר את טרפו. הוא לא גילה בנו כל עניין, כי מה שהוא באמת אוהב לאכול אלו לוטרות וצבי מים, ואם מסתייע גם קפיברה ולעתים אף קיימן ויגואר.
לנו, אנשי הים הפתוח והמלוח שרגילים להילחם בגלים, הריחוף האיטי במי הנהר המתוקים היה חוויה מתקנת. מוציאים את הראש ורואים צמחיה ירוקה בוהקת וציפורים צבעוניות מעל. מכניסים את הראש למים ועולם שלם שט ממול. לפעמים צריך להיזהר מגזעי עצים שהתמוטטו אל הנהר וחוסמים את הדרך, וקורה שהזרם סוחף פתאום במהירות ובחוזקה באחד מעיקולי הנהר, אבל עדיין מדובר בהרפתקה שלווה ונינוחה להפליא.
כך זרמנו לנו מרחק של כשני קילומטרים במורד הנהר ולא רצינו שום דבר. ואז הגענו לנקודה שבה אוליו ד'אגואה נשפך לריו דה פראטה, הגדול והמהיר ממנו. מי שרצה הוזמן להמשיך בסירה קטנה עם מנוע חשמלי. היתר, בהם אני, המשכנו עוד כברת דרך עם השנורקל. לא רציתי לצאת מהחלום. לא רחוק מנקודת היציאה מהנהר חיכה לנו רכב שהחזיר אותנו למרכז המבקרים שבחוות מימוסה (Estancia Mimosa), שם התארגנו ליציאה כמה שעות קודם.
ארוחת הצהרים כללה ממיטב מטעמי המטבח העשיר של מחוז מַאטוֹ גְרוֹסוֹ דוֹ סוּל – שבבי קִסִבִה (שורש מאכל אופייני לאזור) מטוגנים ופריכים, בּוֹרִי-בּוֹרִי (עוף המבושל עם כופתאות ברוטב עשיר ומתובל), מטעמים מדגי שפמנון ועד קינוחים – הוגשה בחדר האוכל של בית האחוזה המהודר, ששימש בעבר את בעליה של חוות מימוסה.
זוהי אחת מחוות הענק שקמו באזור בתחילת המאה ה-20, והיא נמצאת כיום בתחומי שמורת Recanto Ecologico do rio da Prata. מרכז המבקרים ששופץ והותאם לקבוצות קטנות מסודר להפליא ועם זאת רחוק מלהיות ממוסחר. יצאתי למרפסת הענקית ולדשא עם כוסית קאיפרינייה ביד. נשכבתי באחד מערסלי העור ולא רציתי לעזוב.
כתיבה וצילום: גליה גוטמן
גליה גוטמן היא עיתונאית ומרצה המתמחה בטיולים ומסעות מיוחדים בעולם, ובעלת בלוג טיולים "בלוג-גליה", ראו כאן.
נסיעה וטיול מהנה אל מקומות רחוקים הינם הדרך הטובה ביותר לצאת ממרוץ החיים העמוס ולחוות את העולם המוכר לנו דרך פרספקטיבה קצת אחרת. במהלך הטיול על פי רוב מזדמן לנו לבצע פעילות גופנית מהנה וגם לחקור מקומות, תרבויות, מאכלים, טקסים וסגנונות חיים חדשים.
אנשים רבים אוהבים לנסוע כדי "לברוח" משגרת היום יום אל מקומות אחרים. אנחנו רוצים לראות מקומות חדשים כדי לשכוח קצת מהדאגות והפחדים, ללמוד דברים חדשים, ליהנות מחוויות חדשות ואז לחזור הביתה אל המוכר, הצפוי והבטוח לפני שנמריא שוב לטייל. אנו נוסעים גם משום שמרחק ושוני הם מרכיב יסודי של למידה ויצירתיות שאי אפשר להשיג בישיבה בבית.
שבעה יתרונות משמעותיים הגלומים בטיול לחו"ל:
תרבות מתייחסת לעיתים קרובות למאפיינים הנוצרים באמצעות שפה, היסטוריה, גיאוגרפיה וערכים משפחתיים. לימוד אודות תרבות מעשיר את הנפש, יכול לחזק את כל החוויה ולהציע נקודות מבט אחרות לגמרי. לגלות תרבות חדשה זה ללמוד משהו חדש שיכול להיות חוויה מרגשת ומרתקת שאי אפשר לשכוח. בינתיים אל נשכח שנחשפים לאנשים, לשפות, מאכלים, אמונות, מסורות ומנהגים שונים. אז אם עדיין לא עשיתם זאת, צאו מאזור הנוחות שלכם וסעו לחוות עולם חדש לגמרי.
נסיעה היא ללא ספק האופציה הטובה ביותר עבור אלה המאמינים בניהול חיים בריא. אלו שנוסעים נוטים פחות לבעיות בריאות מכיוון שהם פעילים יותר. היתרון בנסיעה מתחיל הרבה לפני שהנסיעה עושה זאת. נסיעה כוללת פעילות גופנית המקדמת את בריאות הלב על ידי הורדת לחץ הדם ואף מניעת שבץ מוחי. נסיעה מרחיבה אופקים ומגבירה את בריאות המוח. הוכח מדעית כי נסיעה מפחיתה את רמות הלחץ. נסיעה גורמת לנו להיות פעילים הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית ומשאירה אותנו מרגישים בריאים וצעירים. במהלך הנסיעה אנו עושים דברים שמעולם לא חשבנו שנעשה, וכך אנו מוכיחים לעצמנו כמה אנחנו מדהימים.
נסיעה היא אחת הדרכים הטובות ביותר להעצים את הצמיחה האישית. היא מאפשרת לעשות דברים שונים מפעילויות השגרה היומיומיות שלנו. בטיול אנו יוצאים מאזור הנוחות שלהו לסביבה אחרת שגורמת לנו להיות אחראים יותר וכן נותנת תחושת עצמאות. כל מסע מביא משהו חדשני אשר פותח פתח למציאת נקודות החוזק, החולשה, המוסר, הערכים ועוד, וכך ללמוד דברים על עצמו, אנשים אחרים ומקומות אחרים. לפעמים נסיעה מציבה אתגרים והזדמנויות בצורה כזו שהופכת אותנו לאדם חזק יותר שמוביל לגרסה טובה יותר של עצמנו. נסיעה יכולה גם להציע הזדמנות שאין שניה לה להמציא מחדש ולגלות מי אנחנו באמת.
לכולנו לוח זמנים אורח חיים עמוס המוגבל על ידי לחץ ומתחים. כל אלה מתווספים אצל רובנו להמולת החיים העירוניים המייגעים. איפשהו איבדנו את השקט הפנימי שלנו. נסיעה היא תרופה אולטימטיבית המאפשרת לנו להירגע משגרת היומיום שלנו ועוזרת לנו לחוות שלווה. זה יכול לכלול תנועה, חקירה, שוטטות בתרבויות שונות, מקומות שעוזרים לנו לשכוח מהעבר. נסיעה לא רק מעניקה שקט פנימי, אלא גם מרחיבה את הדעת, את השקפותינו על ידי ראייה, גילוי מקומות חדשים ופגישה עם עמים אחרים.
נסיעה היא צורת החינוך הטובה ביותר שאי אפשר ללמוד על ידי ראיית טלוויזיה או על ידי קריאת ספר כלשהו. כמעט כולנו מסכימים שהחינוך האמיתי קורה מחוץ לכותלי ביתנו. נסיעות מלמדות אותנו כלכלה, היסטוריה, גיאוגרפיה, סוציולוגיה וסגנונות חיים שונים של אנשים כולל פרנסתם, תרבותם ומסורותיהם. חבקו וקבלו את הבלתי מוכר והבלתי צפוי, זה יהפוך את החוויה שלכם לנסיעה מהנה ומספקת הרבה יותר.
נסיעה מאפשרת לנו לבנות חברות וקשרים עם אנשים ממקומות שונים ברחבי העולם. יצירת קשרים ובניית רשת מעבר לים היא אחד הדברים החכמים ביותר שאתה יכול לעשות בעידן של ימינו. זה יכול להיות חלק כל כך מעשיר בנסיעה. אנו עשויים להיפגש עם אנשים ליום אחד, אך אנו מעריכים אנשים אלה לכל החיים, בכל פעם שהזיכרונות מתחדשים. חקר מקום חדש פותח דלתות ליצירת חברות חדשה ומערכות יחסים שלא היו נרכשות לעולם ללא נסיעה.
נסיעה מעניקה את ההזדמנות המושלמת לנסות מטעמים חדשים, מרגשים ואותנטיים ממקומות שונים בעולם, טעמים ייחודיים שלא טעמנו ולא שמענו עליהם. נסיעה אינה שלמה מבלי לחוות את האוכל המקומי. כולנו אוהבים לטייל, לעזוב את אזור הנוחות שלנו, לטייל, להכיר אנשים חדשים וליצור כמות אינסופית של זיכרונות בלתי נשכחים. עם זאת, החלק הטוב ביותר מכולם הוא האוכל. נסיעה מספקת מגוון רחב של טעמים אותנטיים שנפספס אם לא ניסע לפינות שונות בעולם.
אם אתם עובדים במקום עבודה המכיל עובדים רבים, כדאי להציע למשאבי האנוש לערוך טיולי תמריץ עבור עובדי החברה. טיולי תמריץ יכולים לתרום רבות לרווחתם של העובדים, לחיזוק הקשרים החברתיים שלהם ולפרודוקטיביות שלהם.
מרבית ההיסטוריונים והסוציולוגים העוסקים בתחום התיירות נוטים לדבוק בתיאוריה כי היא תוצר של הסדרים חברתיים מודרניים, שהתחילה במערב אירופה במאה ה -17, אם כי יש לה שורשים קדומים בעת העתיקה הקלאסית.
באנגלית מבחינים בין to explore לבין to tour, תיירות מובחנת מחקירה בכך שתיירים הולכים בדרכים מוכרות, נהנים ממערכות אספקה מבוססות, וכיאה למבקשי תענוג, הם בדרך כלל מבודדים מקושי, סכנה ומבוכה. תיירות חופפת פעילויות אחרות, תחומי עניין ותהליכים אחרים, כמו למשל עלייה לרגל. אלו היוצאים לחקור מעדיפים דרכים לא נודעות ואינם חוששים מקשיים וסכנות.
לצערנו, לפי נתוני ארגון התיירות העולמי, שנת 2020 הייתה הגרועה ביותר בהיסטוריה של התיירות הבינלאומית. מספר הכניסות של תיירים בכל המדינות מסביב לעולם צנח ב-74%. גלובלית, זהו ככל הנראה הענף הכלכלי שנפגע באופן הקשה והגורף ביותר.
עד לשנת 2020 התיירות הבינלאומית הייתה אחת הפעילויות הכלכליות החשובות בעולם, והשפעתה ניכרה יותר ויותר מהקוטב הצפוני ועד לאנטארקטיקה. ההיסטוריה של התיירות מתחילה הרבה לפני טביעת המילה "תייר" בסוף המאה ה -18. במסורת המערבית ניתן למצוא טיולים מאורגנים עם תשתית תומכת, סיורים, ודגש על יעדים וחוויות ביוון העתיקה וברומא, אותם אפשר לראות כמקורות של "תיירות מורשת". עוד קודם לכן ידוע כי שבעת פלאי העולם הפכו לאתרי תיירות עבור היוונים והרומאים.
אנחנו למדים כי עלייה לרגל לאתרים הבודהיסטים הקדומים ביותר החלה לפני יותר מ -2,000 שנה, אם כי התרכזה בקבוצות של נזירים. גם לעלייה לרגל למכה היסטוריה ארוכה. מעמדו התיירותי של החאג' הוא בעייתי בהתחשב במספר הנפגעים שגם במאה ה -21 המשיכו לסבול במסע במדבר. קבוצות האוכלוסייה המיוחסות בעולם העתיק טיפחו את המסעות הראשונים להנאתם. כתבים מספרים על ביקורים באנדרטאות ושרידים מפורסמים של התרבות המצרית העתיקה, כולל, למשל, פירמידת המדרגות של סאקארה, הספינקס והפירמידות הגדולות של גיזה. ליוונים היו מסורות דומות והם נסעו לדלפי במטרה לחקור את האורקל, או השתתפו במשחקים האולימפיים המוקדמים.
כבר במאה הראשונה אחרי הספירה, הייתה כלכלה תיירותית של ממש שארגנה נסיעות ליחידים ולקבוצות, סיפקה מידע ועסקה הן במגורים והן בארוחות. הרומאים בעלי האמצעים חיפשו מנוחה באתרי החוף בדרום או בילו בחופי מצרים ויוון. בעולם הקלאסי גם בילו במרחצאות תרמיים מהודרים ובמקומות יוקרה. אולם שקיעתה של האימפריה הרומית גרמה לניוון דרכים רבות. הנסיעות נעשו קשות יותר, מסוכנות ומסובכות יותר. הניידות בחברה של ימי הביניים עוצבה על ידי התאמתה לקבוצות מגוונות, כולל סוחרים, סטודנטים, חיילים, צליינים, חיילים, קבצנים ושודדים.
תיירות מודרנית היא מערך פעילויות אינטנסיבי יותר, מאורגן מסחרית ועסקית, שאת שורשיו ניתן למצוא במערב של אחרי המהפכה התעשייתית. "הסיור הגדול" האריסטוקרטי באתרי תרבות בצרפת, גרמניה ובעיקר איטליה צמח במהירות והרחיב את הטווח הגאוגרפי שלו אל הנוף האלפיני במחצית השנייה של המאה ה -18, במרווחים שבין מלחמות אירופה. הרעיון הבסיסי היה שאפשר להתבגר וללמוד תוך כדי נסיעה, לחוות את העולם ולשפר את עצמך בכדי לצמוח ולחזור כאדם שלם יותר. הסיור הגדול הקלאסי נמשך בין שנה לשלוש שנים. המסלול, אנשי הקשר, שלא לדבר על התוכנית החינוכית, תוכננו עד הפרט האחרון. האריסטוקרטים נסעו עם פמלייה של סוסים, מורים, מנטורים, עובדי בית, עגלונים וצוותים אחרים. אלה סיפקו בטיחות, נוחות, חינוך, פיקוח והנאה בהתאם לתחום אחריותם. האצילים האלו כמעט ולא באו במגע עם מעמדות וקבוצות חברתיות אחרות – הפיקוח החברתי על הפמליה הבטיח זאת.
עבור נוסעים אלה נסיעות היו ביטוי מופגן למעמדם החברתי שהעביר תקשורת, כוח, מעמד, כסף ופנאי. לאורך השנים חלו מספר התפתחויות בתחום. מצד אחד, חיפוש ההנאה דחק יותר ויותר את ההיבטים החינוכיים; מצד שני, אנשים עשירים ממעמד הביניים ביקשו לחקות את התנהגותם הנודדת של האצילים ושל בני המעמד הבינוני הגבוה. כתוצאה מכך, אריסטוקרטים שרצו להימנע מערוב עם הבורגנות חיפשו יעדים ובילויים בלעדיים יותר. הם גילו התלהבות מחודשת לחופשות רגועות והתמקמו בעיירות ספא מפוארות עם בתי קזינו חדשים. אלה כללו את באדן-באדן, קרלסבאד, וישי וצ'לטנהאם, שם התרכזו החיים באירועים חברתיים, קבלות פנים, מירוצי סוסים, הרפתקאות והימורים.
טיול ברכבת
טיולים ברכבת
חדשנות תחבורתית הייתה גורם חיוני להתפשטותה של דמוקרטיזציה בתיירות. החל מאמצע המאה ה -19, ספינת הקיטור והרכבת הביאו נוחות ומהירות רבה יותר והנסיעה הפכה זולה יותר, בין השאר משום שהיה צורך בפחות תחנות לילה. מעל לכל הדברים האחרים, החידושים איפשרו הצמדות ללוח זמנים מהימן, החיוני לאלו שהיה בידם שמן מוגבל לטייל. התקדמות התיעוש, שינויים דמוגרפיים, עיור ומהפכה בתחום התחבורה, וגם שיפור זכויות חברתיות ועבודה, עליית ההכנסה הריאלית והשינויים הנובעים מדרישת הצרכנים – כל אלו יצרו את המהפכה בתיירות.
נסיעות ברכבת הפכו נגישות יותר ליעדי טיולים מפורסמים, וחיזקו את זרימת התיירות אולם תוך תרומה למתיחות ולעימותים בין מעמדות ותרבויות בקרב התיירים. בסוף המאה ה -19, נפתחו יעדי תיירות מלפלנד לניו זילנד, והאחרונה פתחה את משרד התיירות הלאומי הייעודי הראשון בשנת 1901.
הרכבת נחשבת אם כן בצדק למי שהתניעה את התיירות ההמונית המודרנית אולם עברה עוד מאה עד שהמעמד הבינוני והעובדים ממעמדות נמוכים יכלו לצאת לחופשה. בתחילה הם נאלצו להסתפק בטיולי יום ברכבת ובאנייה בכדי לברוח מהעיר לזמן קצר.
סוכנויות נסיעות בינלאומיות לקחו את ההובלה בהקלת מורכבות הנסיעות עבור התיירים. הסוכנות המפורסמת ביותר הייתה תומאס קוק ובנו הבריטית, שפעילותה התפשטה מאירופה והמזרח התיכון אל רחבי העולם כבר בסוף המאה ה -19. תומאס קוק (1808-1892) היה לחלוץ התיירות ההמונית הממוסחרת. חופשת הכול כלול הראשונה שלו בשנת 1841 לקחה 571 אנשים מלסטר ללובבורו וסיפקה גם ארוחות וגם בילויים. משנת 1855 הציע קוק חופשות מודרכות בחו"ל, למשל בשנת 1863 לשוויץ. קוק, בהשראת מניעים חברתיים-פוליטיים ברורים, רצה להשתמש בטיולי יום ראשון כדי לפתות את העובדים מהסבל והאלכוהוליזם של הערים אל הירוק של הכפר. הוא זכה להצלחה רבה יותר בחופשות זולות הכול כלול, לעתים קרובות ליעדים זרים, למעמד הביניים.
קווי ספנות קידמו גם הם תיירות בינלאומית מסוף המאה ה -19 ואילך. מהפיורדים הנורבגיים לאיים הקריביים, שייט התענוגות הפך לחוויה תיירותית מובהקת עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, וחברות טרנס-אטלנטיות התחרו על תיירות מעמד הביניים במהלך שנות העשרים והשלושים של המאה העשרים. בין מלחמות העולם נסעו אמריקנים אמידים באוויר ובים למגוון יעדים באיים הקריביים ובאמריקה הלטינית.
התיירות הבינלאומית הפכה לעסק בינלאומי גדול עוד יותר במחצית השנייה של המאה העשרים, כאשר נוספו עוד ועוד חברות תעופה וסיורי החבילה המוטסת ליעדי חוף שטופי שמש הפכו לבסיס של "הגירה" שנתית עצומה מצפון אירופה לחופי הים התיכון. לאחר מכך נוספו מגוון גדל והולך של יעדים ארוכי טווח, כולל שווקים אסייתיים באוקיאנוס השקט, ובסופו של דבר הובאו הרוסים הפוסט-קומוניסטים והמזרח אירופים אל חופי הים התיכון. זרמי תנועה דומים התרחבו מארצות הברית למקסיקו ולקריביים. בשני המקרים התפתחויות אלה נבנו על דפוסי נסיעה ברכבת, בכביש ובים ישנים יותר. ברוב מדינות אירופה היו לא היו לעובדים ממעמד הביניים זכויות חופש מנוסחות בחוק לפני שנת 1900: למעט כמה מקרים חלוציים, חופשה בתשלום במשך יותר מיממה התבססה בחוק רק לאחר מלחמת העולם הראשונה. הזכות לחופשה המעוגנת בחוזי עבודה רגילים כיום היא הישג של המאה ה -20.
הטיולים המאורגנים המוקדמים ביותר לים התיכון נערכו באוטובוסים במהלך שנות השלושים ואחרי המלחמה. רק בסוף שנות השבעים הפכו חופשות שמש ים תיכוניות פופולריות בקרב משפחות מעמד הפועלים בצפון אירופה; התווית "תיירות המונית", המודבקת לעתים קרובות לתופעה זו, מטעה. משנות התשעים הצמיחה של נסיעות בינלאומיות גמישות דרך עליית חברות התעופה ה"זולות", בעיקר easyJet ו- Ryanair באירופה, פתחה תמהיל חדש של יעדים. חלקם היו אזורים לשעבר של הגוש הסובייטי כמו פראג וריגה, שפנו לתיירים אירופאים לסוף השבוע והפסקה קצרה, לאחר שבנו מסלולים משלהם במשא ומתן עם נותני שירות מקומיים. תיירות כמערכת גלובלית נתפסת לרוב כתופעה עולמית עם תשתית מסיבית שחשיבותה ניכרת בכך שהשפעתה חודרת באופן יסודי לחברה, לפוליטיקה, לתרבות ובעיקר לכלכלה.
ניתן רק לקוות שבשנים הבאות, עם חזרתה להיקפיה הקודמים, היא תעשה זאת בתשומת לב רבה יותר לערכי הטבע, הקיימות והתרבויות המקומיות.
אחד מהיעדים הבולטים ביותר בשנים האחרונות עבור מטיילים ישראלים במזרח הרחוק היא וייטנאם. בווייטנאם תוכלו להנות מטיול רגוע או נמרץ, מלא בנופים מגוונים ותרבויות שונות.
המדינה מציעה לתיירים שמגיעים אליה את כל מה שטוב בטיול איכותי, קצר או ארוך ככל שיהיה. אם אתם רוצים לחוות את וייטנאם כמו שצריך, ללא ספק טיול לוייטנאם הוא אפשרות מושלמת עבורכם, ובמסגרתו תוכלו לחוות את המדינה בדרך הטובה ביותר.
אז איך בדיוק זה עובד, מאיפה מתחילים ולמה לבחור דווקא ביעד הזה מבין כל היעדים שקיימים בעולם? הנה כמה פרטים על וייטנאם שיעשו לכם חשק לטייל, לבקר וליהנות מהמדינה היפהפה הזו.
וייטנאם היא אחת המדינות המיוחדות ביותר במזרח הרחוק, ולאורך השנים יותר ויותר אנשים שומעים עליה, מבקרים בה ומתאהבים בה. עד לפני כמה שנים מדינות המזרח הפופולריות ביותר היו בעיקר הודו, תאילנד ואיי הפיליפינים, אך בשנים האחרונות וייטנאם הצטרפה אליהן כיעד חם שמי שכבר טייל במקומות אחרים במזרח לא רוצה לפספס.
מדוע זה קורה?
פשוט מאוד – וייטנאם היא יעד מגוון, מרהיב ועוצר נשימה ביופיו. בווייטנאם נמצאים כמה מבין הנופים הכי מוכרים ויפהפיים שיש בעולם, וניתן לשלב בה טיול מאורגן פרטי למטיבי לכת עם טרקים, לבין טיולי יום שיכולים להתאים לכל מטייל או מטיילת המגיעים אליה. עצם העובדה שהיא נגישה כל כך לכולם, הופכת את וייטנאם ליעד פופולרי גם בקרב מבוגרים וגם בקרב צעירים רבים.
אל וייטנאם מגיעים מדי שנה מיליוני מטיילים מכל העולם, כשהמטיילים הישראלים נמצאים בראשם. המטיילים הישראלים מגיעים מכל קצוות קשת האוכלוסייה – החל מצעירים לפני או אחרי צבא, דרך אנשים מבוגרים שמחפשים טיול נוח יותר או לקחת פסק זמן מהשגרה המורכבת בארץ, ועד פנסיונרים היוצאים לטיול יוקרתי יותר אחרי שנים ארוכות של עבודה וחסכונות. בין היתר, ניתן למצוא בווייטנאם גם קבוצות מטיילים המורכבות ממשפחות או מחברים טובים, שאוהבים לגלות יחד את העולם.
אחד הדברים הקשים בארגון טיול לווייטנאם הוא ההתמודדות עם מגוון האפשרויות האין סופי, שגורם למטייל להרגיש כאילו לא "מיצה" את מה שיש לראות במדינה. במסגרת טיול פרטי מאורגן לווייטנאם כל מה שתצטרכו לעשות הוא פשוט לארוז את המזוודות שלכם ולהגיע לשדה התעופה, אנחנו נדאג למסלולי טיול מחושבים היטב, ולימי טיול שמנוצלים מא' ועד ת', מבלי לפספס שום דבר בדרך.
מדובר כאן על חיסכון אדיר של אנרגיה וזמן התעסקות, שכן לא תצטרכו להתעסק בשום דבר שקשור בתכנון דרך, התמצאות במפה, חיפוש אחר יעדים חווייתיים – ממש רק להגיע וליהנות.
כפי שכבר אמרנו קודם, וייטנאם מלאה מקומות יפיפיים ופינות חמד, הנה כמה שבהם תוכלו לבקר במסגרת טיול פרטי מאורגן לווייטנאם.
אנחנו בחברת עולם נסתר מזמינים אתכם להזמין טיול מאורגן פרטי לווייטנאם או לכל יעד אחר שמעניין אתכם ברחבי העולם. אנחנו מזמינים אותכם לספוג חוויות וטיולים בלתי נשכחים מתי שתרצו ולאן שתרצו. בטיול פרטי או בקבוצה פרטית קטנה או גדולה אנחנו יודעים בדיוק כיצד לתכנן עבורכם את הטיול המושלם ביותר – אנחנו בטוחים ב-100% שתצאו מרוצים. צרו איתנו קשר עוד היום ותוכלו לקבל פרטים נוספים.