פרו כשמדברים על טיול לפרו, רוב האנשים מיד חושבים על מאצ'ו פיצ'ו, קוסקו או הטרקים בהרי האנדים. אך מי שמחפש לגלות צד אחר של המדינה – עמוק, מקומי ומסקרן – ימצא בדרום פרו חוויות בלתי נשכחות, רחוק מההמון. זהו אזור שבו הטבע עוצמתי, התרבות חיה ונושמת, והזמן נדמה כאילו עמד מלכת.
המסע בדרום פרו מתחיל לרוב בארקיפה, העיר השנייה בגודלה במדינה ואחת היפות שבהן. כינויה – "העיר הלבנה" – נובע מהאבן הוולקנית הבהירה שממנה נבנו רבים מהמבנים הקולוניאליים המפוארים. הארכיטקטורה כאן משלבת סגנונות ספרדיים עם השפעות אינדיאניות, והתוצאה היא עיר עשירה באווירה ובתרבות.
אל תוותרו על ביקור במנזר סנטה קתרינה – מעין עיר בתוך עיר, מלאה בחצרות צבעוניות ומעברים מוצלים – ועל התצפיות אל עבר שלושת הרי הגעש המקיפים את העיר: מיסטי, צ’אצ’אני ופיצ'ו פיצ'ו. שוק סן קמילו המקומי יספק לכם הצצה לחיי היום־יום של תושבי המקום ולטעמים הייחודיים של המטבח הדרום-פרואני.
כשעוזבים את ארקיפה ונוסעים צפונה, הדרך מטפסת לאחד הקניונים העמוקים בעולם – קניון קולקה. עומקו כ־3,270 מטרים – כפול מהגרנד קניון בארצות הברית – אך יופיו טמון לא רק במספרים אלא בתרבות, בנוף ובחיים המקומיים שעדיין מתקיימים כאן באופן מסורתי.
לאורך מדרונות הקניון פזורים כפרים קטנים של בני קולקה וקאבנה – עמים אינדיאניים ששמרו על שפתם, לבושם, מסורותיהם ואף על חקלאות הטרסות שמקורה בתקופת האינקה. הדרך לקניון עוברת בגובה רב, מעל 4,800 מטר, כך שמומלץ להקדיש זמן להסתגלות ולהצטייד בעלי קוקה מקומיים להקלת התסמינים.
אחת מהחוויות המרגשות ביותר היא צפייה בנשרים המלכותיים של האנדים – קונדורים – כשהם מרחפים מעל התהום העצומה בתצפית "קרוז דל קונדור". זו הזדמנות נדירה לראות את אחד העופות הגדולים בעולם בתעופה חופשית בטבע הפראי של האנדים.
בעומק הקניון, הרחק מנתיבי התיירים, מסתתרים כפרים כמו קבנקונדֶה, טפאי וסאנגָלֶה. אלו מקומות שבהם הזמן נע בקצב אחר: ילדים הולכים ברגל לבית הספר על גבי מדרונות תלולים, נשים לובשות שמלות רקומות בעבודת יד, ושווקים קטנים מתקיימים רק פעם בשבוע. עבור המטייל הסקרן, השהות בכפרים הללו היא חוויה תרבותית מעשירה.
ניתן לצאת לטרק בן יומיים לתוך הקניון, ללון באואזיס של סאנגלה שבקרקעיתו, ולפגוש תושבים שמארחים את המטיילים בפשטות ובמאור פנים. יש כאן תחושת ניתוק אמיתית מהעולם – ללא קליטה סלולרית, ללא תחבורה ממונעת, אך עם שפע של אותנטיות ושקט פנימי.
מכאן הדרך מובילה מזרחה – אל אגם טיטיקקה המפורסם, השוכן בגובה של כ־3,812 מטרים מעל פני הים ונחשב לאגם הגבוה בעולם שבו מתקיימת תחבורה שוטפת. אבל מעבר לתואר הגיאוגרפי, טיטיקקה הוא מקום מקודש, רוחני, ובעל חשיבות עמוקה לעמי האנדים.
בצד הפרואני של האגם נמצאת העיר פונו, נקודת המוצא לביקורים באיים הצפים של בני שבט האורוס. בני שבט זה בונים את האיים שלהם מקני טוטורה (צמח מים), חיים עליהם במעין שותפות קהילתית ומתחזקים מסורת מרתקת של דייג, מלאכה ושייט כבר לאורך מאות שנים.
הביקור באיים – בין אם במסגרת סיור מודרך ובין אם דרך לינה משפחתית (Homestay) – הוא חוויה יוצאת דופן. המבקרים לומדים להכין לחם מקומי, מתנסים בטוויית חוטים או בשייט בקאנו עשוי קני סוף, ושומעים את סיפוריהם האישיים של תושבים המשלבים בין מסורת לחיים מודרניים.
בעוד שאיי האורוס מתויירים יחסית, הרי ששני האיים הבולטים האחרים – טאקילה ואמנטאני – מציעים חוויות אותנטיות בהרבה. באי טאקילה, התושבים חיים בקהילות סגורות ומנהלים אורח חיים המבוסס על שלושת עקרונות האינקה: Ama Sua, Ama Llulla, Ama Qhilla – אל תגנוב, אל תשקר, ואל תהיה עצלן.
באי אמנטאני, שממעטים להגיע אליו, אפשר ללון אצל משפחות מקומיות ולחוות בערב טקס אנדיני מסורתי הכולל מוסיקה, לבוש מסורתי וריקודים, לצד שקיעות מרהיבות אל תוך האגם.
היתרון הגדול של דרום פרו הוא השילוב בין נוף עוצר נשימה, תרבות אינדיאנית חיה וחוויות אנושיות עמוקות – הכל ללא הצפיפות והמסחריות של האתרים המוכרים. זהו מסע שחודר מתחת לפני השטח – לא רק לראות, אלא לפגוש, להבין ולהתחבר.
השהות בדרום פרו מתאימה למי שמחפש עומק, שקט, קשרים אנושיים ומסע שהוא לא רק נוף – אלא גם תודעה. בין הרי הגעש המושלגים לקונדורים בשמיים, בין סירות הקנים לבין הכפרים ששימרו את זהותם – פרו מראה כאן פן אחר. פשוט, עניו – אך עשיר וממלא.
