הכירו את ברזיל

ברזיל הענקית מפורסמת בעיקר בזכות הקרנבל השנתי בריו דה ז’ניירו והחופים התוססים שלה, מוזיקת סמבה מקפיצה וכדורגל מהטובים בעולם. אבל ברזיל היא גם מפלי האיגואסו במרשימים, ג’ונגל האמזונס הסבוך, חיי בר עשירים, נהרות יפיפים וערים מרתקות. ברזיל היא המדינה הגדולה והמאוכלסת ביותר באמריקה הלטינית. יש בה אדמות חקלאיות פוריות ואזורים נרחבים של יערות גשם (ג’ונגלים), שהגדול בהם נמצא באזור האמזונס. כל אלה אחראיים לצבע הירוק השולט בנופיה המרהיבים.

הברזילאים אומרים לעתים קרובות כי הם חיים ביבשת ולא במדינה. אפשר לסלוח להם על ההגזמה הזו. המדינה גדולה מארה”ב השכנה, אם לא לוקחים בחשבון את אלסקה. המסע מרסיפה שבמזרח ועד הגבול המערבי עם פרו ארוך יותר ממסע מלונדון למוסקבה והמרחק בין גבולה הצפוני והדרומי הוא כמעט זהה לזה שבין ניו יורק ולוס אנג’לס. בברזיל אין הרים שניתן להשוות עם השכנים שלה, האנדים, אבל מכל בחינה אחרת יש לה מגוון רחב של נופים – ותרבות – במידה שעולה על מה שהייתם מצפים אפילו ממדינה עצומה כל כך.

למרות המרחבים העצומים של פנים המדינה, כשני שלישים מאוכלוסיית ברזיל חיים על או בקרבת החוף והרבה יותר ממחציתם חיים בערים – אפילו באמזונס. בריו וסאו פאולו, שני המטרופולינים הגדולים בעולם, ובעשר ערים אחרות – יש למעלה ממיליון תושבים. עם זאת ברזיל עדיין מחשיבה את עצמה כמדינת גבול וככל שתעמיקו יותר לפנים המדינה, כך תיווכחו שצפיפות האוכלוסייה מידלדלת.

דרום אמריקאים אחרים רואים בברזילאים גזע נפרד, ולשפה יש תפקיד מהותי בעניין – ברזילאים מבינים ספרדית, פחות או יותר, אבל דוברי ספרדית לא יבינו פורטוגזית. הברזילאים גם נראים אחרת. שנות ההגירה ממערב גרמניה ומזרח אירופה הותירו עקבות ברורים; בסאו פאולו חיה הקהילה היפנית הגדולה בעולם מחוץ ליפן; בריו, בסלבדור ובסאו לואיס חיה אוכלוסיה אפרו אמריקאית גדולה; ואילו ההשפעה האינדיאנית עדיין חזקה מאד באמזונס. ההגירה האיטלקית והפורטוגזית הייתה כל כך גדולה, שהשפעתה מורגשת בכל רחבי הארץ.

ברזיל היא ארץ של סתירות כלכליות עמוקות. תיעוש מהיר אחרי מלחמת העולם השנייה הפך אותה לאחת מעשר הכלכלות הגדולות בעולם בשנות התשעים וזו טעות לחשוב על ברזיל כמדינה מתפתחת; ברזיל הופכת במהירות ליצואנית המובילה בעולם בחקלאות ויש לה מספר רב של תוצרים לאומיים המתחרים בהצלחה בשווקים העולמיים. בעשור האחרון מיליוני ברזילאים נגררו למעמד הביניים המתרחב של במדינה. הפערים החברתיים הם עובדה קיימת בברזיל. הערים מנוקדות בשכונות עוני, הפחונים מתגודדים סביב גורדי השחקים ויש גם הבדלים אזוריים רחבים: הברזילאים מדברים על “שוויץ” בדרום, סביב הציר של ריו וסאו פאולו, ו”הודו” מעל, ולמרות שזו הפשטה של המצב, רמת הפיתוח הכלכלי נופלת בצפון או במזרח מזו של הדרום העשיר. לברזיל משאבים טבעיים עצומים שאינם מנוצלים כראוי. שחיתות ממוסדת, מגזר ציבורי מנופח ולא יעיל וחוסר הרצון של המעמד הבינוני במדינה לעשות משהו שעלול לסכן את אורח החיים הנוחים שלו, הם חלק גדול מהבעיה. רמות אלימות שעשויות להיחשב כמצב חירום כללי ברוב המדינות מתקבלות בברזיל כגזירת גורל – עם ממוצע של שבעה עשר מקרי רצח ליום בעיר ריו דה ז’נרו, למשל.

עם זאת, הקשיים הללו אינם מאפילים על חיי היומיום בברזיל ואלימות משפיעה על תיירים רק לעתים נדירות. לא תהיה זו הגזמה לטעון כי בשום מקום אחר בעולם אנשים יודעים ליהנות ככה – הנאה המשתקפת בחגיגות הקרנבל ההוללות השנתיות המפורסמות, אך גם בחיי הלילה התוססים בכל עיר בגודל סביר לאורך השנה כולה. נהנתנות לאומית זו גם באה לידי ביטוי בתרבות החוף המפותחת של ברזיל, במוזיקה ובריקודים המעולים, במטבחים האזוריים העשירים ובגישה הרגועה והסובלנית ביותר למיניות – הומוסקסואלים והטרוסקסואלים – שלא תמצאו באף מקום אחר בדרום אמריקה.

לטיולים שלנו בברזיל לחצו כאן

 

היכן לטייל בברזיל?

החלק המיושב ביותר בברזיל הוא אזור דרום מזרח המדינה, בו ממוקמות שלושת הערים הגדולות – סאו פאולו, ריו דה ז’ניירו ובלו הוריזונטה – שיוצרות משולש סביב הציר הכלכלי של המדינה. בשלושתם כדאי לבקר, אבל ריו, שהיא באמת יפה בדיוק כמו בתמונות ואף יותר, היא יעד הכרחי למבקרים בברזיל. הדרום, בו נמצאות המדינות פאראנה, סנטה קתרינה וריו גרנדה דו סול, הוא האזור המתקדם ביותר מבחינה כלכלית והוא כולל גם את נהר הפאראנה העצום. מפלי האיגואסו המרשימים בגבול עם ארגנטינה הם אחד מפלאי הטבע הגדולים ביותר ביבשת אמריקה הלטינית.

מרכז ברזיל נשלט על ידי מישור עצום של מצוקי סוואנה ומדרונות סלעיים. באמצע ממוקמת ברזיליה, בירת עידן החלל של המדינה, שנבנה מאפס בשנות ה-50 המאוחרות ועדיין נמצא בפיתוח היום. הבירה היא שער לפנים המדינה העצום, מאטו גרוסו, שיושב רק בחמישים השנים האחרונות; אזור זה כולל את פנטנל, הביצות הגדולות בעולם ואת שמורת הטבע העשירה ביותר ביבשת אמריקה. צפון ומערב מאטו גרוסו זורמים לתוך האמזונס, אגן הנהר הגדול בעולם ושילוב של ג’ונגל, נהרות, סוואנה וביצות שמכיל גם שתי ערים גדולות – העיר בלם, הממוקמת בפתחו של האמזונס עצמו והעיר מנאוס, הממוקמת כ-1,600 ק”מ במעלה הנהר. היובלים של האמזונס, נהרות כמו הטאפאז’וס, השינגו, הנגרו, האראגוייה או הטוקנטינס, אינם מוכרים מחוץ לברזיל, אך כל אחד מהם הוא מערכת נהר ענקית בזכות עצמו.

צפון מזרח ברזיל הוא תת אזור נוסף, המתפתל אל האוקיינוס ​​האטלנטי. זה היה האזור הראשון של ברזיל שיושב על ידי הפורטוגזים ועקבותיהם הקולוניאליים ניכרים באזור זה יותר מאשר בכל מקום אחר בברזיל – בעיקר בערים סלבדור וסאו לואיס והעיירה היפה אולינדה. זהו אזור של ניגודים דרמטיים: רצועת חוף טרופית עבותה עם החופים הטובים ביותר בברזיל המפנה במהירות את מקומה לסרטאו הצחיחה מוכת הבצורת ושחוקה מעוני. כל הערים הגדולות של אזור צפון מזרח ברזיל שוכנות על החוף; שתי הגדולות הן העיר רסיפה וסלבדור, העיר הכי אפרו ברזילאית במדינה ומקום מרתק בפני עצמו. החוף של אזור צפון מזרח המדינה מתפתח במהירות בימים אלה, תוך ניצול הקרבה לאירופה על מנת למשוך תיירי נופשונים. עם זאת מדובר באזור מספיק גדול המאפשר עדיין להימלט מכל ההמולה וליהנות מהשקט ומהיופי.

לטיולים שלנו בברזיל לחצו כאן

 

מתי לבקר בברזיל?

כשחושבים על הזמן הטוב ביותר לבקר בברזיל, כדאי לזכור כי המדינה מתפצלת לארבעה אזורים אקלימיים ברורים. החלק הקר ביותר – למעשה החלק היחיד של ברזיל שממש קר בו – הוא דרום ודרום מזרח, בערך ממרכז Minas Gerais לריו גרנדה דו סול הכולל את בלו הוריזונטה, סאו פאולו ופורטו אלגרה. באזור זה יש חורף מובהק בין יוני לספטמבר, עם טמפרטורות נמוכות ורוח וגשם מדי פעם. למרות שהברזילאים מתלוננים, אקלים זה נחשב לנוח למגיעים מארה”ב או בריטניה. לעיתים נדירות בלבד הטמפרטורות יורדות מתחת לאפס בלילה וכזה קורה, זה עניין שמופיע בחדשות המקומיות. החלק הקר ביותר הוא האזור הפנימי של ריו גרנדה דו סול, בדרום הקיצוני של המדינה, אך גם כאן יש הרבה ימים חמים ובהירים בחורף והקיץ (דצמבר-מרץ) הוא חם. רק באזור ההררי של סנטה קתרינה יורד (לעתים רחוקות) שלג.

האקלים בחוף הוא טוב במיוחד. ברזיל כבר נקראה “ציביליזציית הסרטן”, משום שרוב אוכלוסייתה ממשיכה להתפתח ליד החוף – ויש לזה סיבה טובה. שבעת אלפים ק”מ של קו החוף, מפראנה ועד לקו המשווה, נהנית מאקלים טרופי חם. יש גם “חורף” בימים מעוננים ולפעמים הטמפרטורה יורדת מתחת ל -25 מעלות צלזיוס, ובעונה הגשומה, כאשר הגשמים הטרופיים העזים חמורים מספיק כדי להרוג עשרות תושבים מדי שנה בשיטפונות ובסחף. בריו ודרומה, הגשמים נמשכים מאוקטובר עד ינואר, אבל הם מגיעים הרבה יותר מוקדם בצפון מזרח המדינה, שם הם נמשכים כשלושה חודשים, מחודש אפריל בפורטלזה ובסלבדור ומחודש מאי ברסיפה. אפילו בחורף או בעונת הגשמים, מזג האוויר הוא שמשי רוב הזמן, עם גשם היורד בפרצים עזים וקצרים מאד.

בצפון מזרח ברזיל חם מדי בשביל עונת החורף. הטמפרטורה החודשית הממוצעת היא תמיד מעל 25 מעלות צלזיוס ופנים האזור הוא צחיח למחצה במקרה הטוב, ולעתים קרובות אף מעבר לזה – הטמפרטורה מגיעה באופן קבוע ל- 40 °. המשקעים דלילים ובלתי סדירים, אך חזקים. הסטראוטיפ של האמזוניה הוא של ג’ונגל מהביל עם גשמים בלתי פוסקים, אבל רוב האזור מתאפיין בעונה יבשה מובהקת – ההולכת ומתארכת כל שנה באזורים בהם יש כריתת עצים מוגברת. העיר בלם היא הקרובה ביותר לאימאג’ של עיר טרופית לחה ומהבילה: מינואר עד מאי יורדים בה המון גשמים ועד סוף השנה הם ממשיכים לרדת. לעומת זאת, במנאוס ובמרכז האמזוניה, יש עונה יבשה מיולי עד אוקטובר.

לטיולים שלנו בברזיל לחצו כאן

רוצה שנמצא עבורך טיול שמתאים לך בדיוק ?

מלא/י את הטופס ונציג שלנו יחזור אליך