כללי
גורילות בערפל יכולות להיות מסתוריות להפליא, אבל שום דבר לא יכול להתחרות בקרן שמש החודרת מבעד לעצים במעמקי יער גשם אפריקני כהה ומאירה את גורילת ההרים (silverback gorilla) ואת משפחתה הקסומה. בהתחשב בכך שבית הגידול של הגורילות ברואנדה ממוקם על המדרונות התלולים של צידי הרי געש טרופיים, הטיפוס הארוך על מנת להגיע אליהן יכול להיות חוויה בוצית מאד (כלומר מתישה ומתסכלת) בעונת הגשמים.
זלכן חודש יוני הוא מיוחד – הפארק הלאומי וולקנו מקבל עשירית מהממטרים של החודשים מרץ ואפריל, וזה לא רק מאפשר למטיילים בסיס בטוח אלא גם את הסיכוי הטוב ביותר לאור מעולה עבור צילום. גשמים טרופיים עזים עדיין עלולים לרדת, אבל הם בד"כ קצרים והאור לפניהם ואחריהם נוטה להתאים לצילום. בואו נודה על האמת – גם אם השמיים עצמם יאבקו בכדי לקלקל את השהות במחיצת הקופים הגדולים הללו – עדיין המפגש איתם הוא אחת החוויות המדהימות ביותר שיש עם חיות בר בטבע. לכן, אף אחד לא זוכר את התנאים שמחכים לו בירידה…כל מי שפוגש את הגורילות פשוט מחליק לו למטה כשהוא בהיי רגשי 🙂
במרכז גרינלנד השמש זורחת בסוף מאי ונשארת בשמיים עד סוף יולי. שמש חצות הנמוכה יוצרת תחושה אוורירית, הקרחונים טובלים בוורוד והפיורדים מתחממים בקרני השמש הרכות של הקיץ. בדרך לאילוליסאט, שם ניתן להתפתל בשייט בין קרחונים עצומים בחצות הליל, האור משחק ויוצר זוויות מעניינות על הקרח. הקפטן עשוי לכבות את המנוע, כדי שתוכלו ליהנות מהדממה ומהשקט, המופרע רק על ידי שחפים וקולות פיצוח הקרח. המקומיים מחבקים את תופעת הטבע הזו, שכרם לאחר חודשים ארוכים ואפלים של חורף. סירות דיג שוהות בים עד הלילה וילדים מסתובבים ברחובות עד שעה מאד מאוחרת, נהנים מהאור. הפעילות מגיעה לשיאה ב-21 ביוני, היום הארוך ביותר בשנה שהוא יום פסטיבל לאומי בגרינלנד. ערים ויישובים ברחבי המדינה חוגגים עם מוסיקה, ריקודי עם, הנפת דגלים ונאומים. מוזיאונים מציינים אף הם את היום המיוחד הזה עם אירועים ותערוכות מיוחדים, מה שהופכים את חודש יוני לתקופה המושלמת לביקור במדינה.
איי המפרץ הדרומיים של קנדה, סמוך לאי ונקובר, נמצאים בתנופת קיץ מלאה ביוני כשהשמש מצויה בשפע בשמיים והשווקים הם גולת הכותרת עם התוצרת הטרייה ביותר של האזור. האי נחשב בעבר ל"אסם התבואה" של הילידים בזכות עושר המשאבים הרב שלו והיום מהווה יעד פופולרי ביותר של הארכיפלג. האי, העטוף במעטפת ירוקה עבה של עצי אשוח, מושלם עבור מטיילים ורוכבי אופניים המעוניינים לחקור את הנופים המהממים ואת המים המקיפים אותו, המושלמים לתצפית בלווייתנים בחודש יוני.
בנוסף, האי ידוע בעיקר בזכות סצנת האמנות שלו, אשר מרכזה בכפר גנגס (village of Ganges), המשמר קהילת משגשגת של אמנים ובעלי מלאכה, ומארח בקיץ את שוק יום שבת Salt Spring, חלון הראווה הגדול באי של אמנות ומוצרים מתוצרת מקומית. שם תוכלו ליהנות משפע של תוצרת מקומית ומדוכנים של תכשיטים בעבודת יד או תעצרו כדי לבדוק את האומנות של אמן עץ מקומי. לבטח תמצאו כאן משהו מיוחד לקחת איתכם כמזכרת לארץ.
ביוני מגיעים גשמי המונסון לכל רחבי הודו ומציינים את סיום עונת שיא התיירות. מצד שני זו תחילתה של עונת הפסטיבלים המרתקים ביותר בהודו. רחוק מנתיב התיירות המרכזי בצפון מזרח המדינה, אסאם היא ארץ של מטעי תה וג'ונגלים, ביתם של כמה מהנמרים והקרנפים ההודיים האחרונים עליי אדמות – אך בחודש יוני, כל העיניים נשואות ל- Guwahati בירת אסאם ולפסטיבל Ambubachi Mela.
מקדש Kamakhya ב-Guwahati מסמן את המקום שבו איברי המין של האלה הטנטרית סאטי נפלו לאחר שגופה נצרב בלהבות והיא מתכבדת בקורבנות לאורך כל השנה. עם זאת, החגיגות נכנסות להילוך גבוה במהלך פסטיבל Ambubachi Mela, כאשר המקדש מוצף באלפי סאדו אדוקים (קדושים סגפנים) המבצעים טקסים טנטריים כדי לחגוג את המחזור החודשי של אלת הפריון. בשנה מוצלחת, הפסטיבל מושך יותר ממיליון צליינים ומציע הצצה מרתקת לתוך הכת הטנטרית ששלטה בהודו המזרחית לפני עליית ההינדואיזם המיינסטרימי.
עם סופות הוריקן והעונה הגשומה ממש מעבר לפינה, חודש יוני הוא זמן נהדר לבקר באיים הקריביים – עונת השיא כבר בדעיכה, מה שאומר מחירים נמוכים על טיסות ובתי מלון, אבל מזג האוויר עדיין יבש יחסית.
האזור ידוע בפסטיבלים הנפלאים שהוא מארח וסנט קיטס הוא המקום להיות בו בחודש יוני ולו רק בזכות אירוע כמו פסטיבל המוסיקה המתקיים ב-Basseterre. האירוע מושך אליו כישרונות מוזיקליים מעולים במגוון רחב של ז'אנרים, כמו קליפסו, סוקה, סלסה, רגאיי ופופ. היו מוכנים לחגוג – הפסטיבל הזה משפיע בכל רחבי האי.
אם תזדקקו להפסקה מכל הריקודים, תוכלו לחקור את מבצר Brimstone Hill, מעוז שהשתמר היטב והוא גם אתר המורשת העולמי היחידי של אונסק"ו על האי. אם תעדיפו לקחת לעצמכם רגע ולהירגע, קפצו ל- Nevis שם תוכלו ליהנות מבטן גב בחוף Nisbet האידיאלי.
