רנן,
איך מתחילים לסכם ולהודות…
נתחיל בסליחה שלאורך כל הטיול ועד היום אנחנו מצליחים להתבלבל בהגיית שמך.
נמשיך בתודה גדולה!
לא היינו חווים את וייטנאם וקצת מקמבודיה באותה צורה בלי השאלות שלך, שבדרך כלל רק אתה ידעת עליהן את התשובות.
הבנו מהר מאוד ש 95% אחוזי לחות זה סטנדרט ואפשר לטייל מזיעים ו… בזכותך ראינו שכאן ירוק ומים זה שם המשחק.
גילינו ולמדנו שגם בבתים צרים וארוכים אפשר לחיות, שווספות וקסדות עם אוזניים זה הכי,
ושאפילו חציית כביש פשוטה היא אתגר של ממש.
הראת לנו שההיסטוריה כאן מורכבת והאמונה גם, וששדות האורז האינסופיים מסתירים בתוכם קברי משפחה.
שתופעות קרסטיות יבשתיות וימיות זה מדהים. שהשווקים מלאים בפירות מדהימים טעימים יותר או פחות ומעבר למה שנוכל לדמיין, ושממתקים וייטנאמיים זה בעייתי לשיניים.
גילינו חנויות שמוכרות "הכל מהכל" עם אינסוף של חיקויים, וחובה לפחות בודהה שמנמן אחד בכל בית.
שמרק עם אטריות ובשר על הבוקר, בדוכן רחוב ישובים על כסאות גן ילדים יכולה לספר וייטנאמי וגם קמבודי.
שפולחן אבות המשפחה הוא חלק בלתי נפרד מהחיים.
וברכה מנזיר לא יכולה להזיק, שנזירים לובשים כתום ואוכלים הרבה אורז, ובכלל מקדשים בקמבודיה זה הכי וואו.
כשמוסיפים לזה את סדרת ימי מזג האוויר הנפלאים שסדרת… המלונות המיוחדים והמפנקים… התפריטים שבחרת לנו (וגם לך) בקפידה…
ועל זה שראית כל אחד ואחת מאיתנו… אנו מבינים שחווינו בזכותך טיול שהוא הרבה מעבר לנופים.
טיול שהוא חוויה מחשבתית, תרבותית והעיקר אנושית שנשארת איתנו בלב.
תודה על ההשקעה, הסבלנות, ההומור הציני, והידע – כל כך הרבה ידע! ( לפעמים חפרת…) וכן על הדרך המיוחדת שלך להפוך טיול להרפתקה.
בהערכה גדולה,
קבוצת ספטמבר 2025
אורנה, יהודה, אירית, אמנון, מירי, עדי, נינט, משה, אווה, אלן, חנה, שרה, ציפי, מרגלית, רובי, רותי, מרים, שביט וטובית.